| |
לפני כבוד השופט עדי הדר |
התובעת: | מנורה חברה לביטוח בע"מ |
נגד |
הנתבעת: | הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078 |
|
לפני ביהמ"ש בקשת הנתבעת להתיר לה משלוח הודעה לתובעת.
רקע
- במסגרת ת.א. 2177-12-16 אשר התנהל בביהמ"ש המחוזי, הגישו הנפגעות שם, תביעה נגד שלמה חברה לביטוח, בקשר עם אירוע תאונת דרכים מיום 8.5.16.
- בתאונת הדרכים היו מעורבים מספר כלי רכב, כשלטענת התובעת, במהלך אירוע התאונה, משאית שבוטחה ע"י התובעת (להלן: "משאית התובעת") פגעה במשאית שבוטחה ע"י הנתבעת (להלן: "משאית הנתבעת"). כתוצאה מפגיעה זו, משאית התובעת סטתה ממסלולה, התנגשה ברכב אחר, ותוך כדי ניסיון לבלום את המשאית, פגעה ברכב נוסף אשר עמד בשול הימני. הרכב הנוסף, נדחף אל עבר הרכב שעמד לפניו בשול הימני, שנדחף אל עבר רכב הנפגעות שם וכתוצאה מכך, נגרמו לנפגעות שם נזקי גוף.
- שלמה חברה לביטוח הכירה בכיסוי ביטוחי תקף למועד התאונה ובחבות לתאונה, ושלחה הודעה נגד התובעת כאן, בטענה שהיא זכאית לקבל מהתובעת כאן שיפוי ו/או השתתפות פיצוי בשיעור מחצית מכל סכום בו תחויב, ככל שתחויב.
- במסגרת ישיבת גישור שהתנהלה בין הצדדים, הוסכם כי שלמה תשלם לנפגעת 1 שם פיצוי בסך כולל של 2,597,210 ₪, מעבר לתשלום תכוף בסך כולל של 129,800 ₪ אשר שולם על ידי שלמה במהלך ניהול ההליך ותשלם לנפגעת 2 שם פיצוי בסך של 16,930 ₪, ובסה"כ פיצוי בסך כולל בסך של 2,743,940 ₪.
- בהתאם להסכם הפשרה, התובעת כאן שילמה לשלמה חברה לביטוח שיפוי בסך כולל של 1,371,970 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך של 58,571 ₪ ובשכ"ט מגשר בסך של 2,925 ₪.
התובעת לא ציינה בכתב התביעה כי חובר למשאיתה נגרר
- התובעת הגישה ביום 12.2.21 כתב תביעה בו טענה שהיא זכאית לקבל מהנתבעת שיפוי ו/או פיצוי ו/או השתתפות בשיעור 50% מהסכום בו חויבה כלפי שלמה חברה לביטוח. זאת, מכוח סעיף 2(א) לצו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים), תשס"א-2001 ו/או חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, תשל"ה-1975 ו/או מכוח דיני הביטוח ו/או מכוח דיני השיפוי ו/או דיני החוזים ו/או דיני עשיית עושר ולא במשפט ו/או דיני המחאת חיובים ו/או כללי הצדק והיושר ו/או כל דין אחר.
כתב ההגנה
- הנתבעת הגישה ביום 28.4.21 כתב הגנה, בו טענה, בין היתר, להעדר עילה ויריבות ו/או מחמת היעדר כיסוי ביטוחי בנימוק שנהג משאית הנתבעת, עשה שימוש ברכב מבלי שהחזיק ברישיון נהיגה תקף. עוד טענה, שהמשאית לא הייתה מעורבת עובדתית ומשפטית בפגיעת הנפגעים.
הנתבעת טוענת כי למשאית התובעת חובר נגרר ולכן יש לחלק החבות עם מבטח נוסף
- במסגרת הדיון השלישי בהליך שהתקיים ביום 24.5.22, העלתה הנתבעת שלוש טענות. האחת, העדר רישיון תקף במועד התאונה. השנייה, העדר קשר בין המגע הקל של משאית התובעת במשאית הנתבעת ובין הפגיעה שנגרמה למכוניות שחנו בצד הדרך. השלישית, שמשאית התובעת היא למעשה רכב ונגרר ולכן אמורים להיות שני ביטוחים, ואם יקבע שהנתבעת קשורה לתאונה, הרי הנזק מתחלק לשלושה כי קיימים 3 ביטוחים.
- ביהמ"ש קצב מועד לצורך בירור הסוגיה האם הנגרר בוטח על ידי מבוטח אחר. התברר שהנגרר בוטח ע"י התובעת.
טענת התובעת שאין משמעות לעניין חלוקת הפיצוי לכך שלמשאיתה חובר נגרר
- במסגרת הדיון הרביעי שהתקיים ביום 6.7.22, התובעת טענה שאין משמעות לעניין חלוקת הפיצוי לכך שלמשאיתה חובר נגרר וכי גם אם יש לכך משמעות, בטרם ביהמ"ש יתיר שליחת הודעה, תחילה עליו דון בסוגיות אחרות. ביהמ"ש ביקש להכריע בטענת התובעת במעמד הדיון, אך כיבד בקשתה לסכם בכתב. התובעת הגישה סיכומיה ביום 26.7 והנתבעת ביום 17.8. לבקשת הצדדים, ביהמ"ש דחה מתן ההחלטה עד ליום 1.9.
דיון והכרעה
- על ביהמ"ש להכריע בשאלת אופן החלוקה עפ"י "צו הפיצויים", ככל שיקבע שהנתבעת צריכה לשאת בחלק כלשהו.
גרסת הנתבעת
- הנתבעת טענה, שככל שטענותיה בדבר היעדר קשר סיבתי משפטי וממילא היעדר מעורבות של משאיתה בתאונה, וכן היעדר כיסוי ביטוחי בשל העובדה כי נשלל רישיון הנהיגה של נהג משאיתה, לא תתקבלנה, גם אז חלקה עפ"י "צו הפיצויים" לא יעלה על שליש, שכן על פי ההלכה בביהמ"ש העליון, החלוקה הינה לפי מספר הרכבים (ולא לפי מספר הנהגים).
גרסת התובעת
- התובעת טענה שיש לראות את הגורר והנגרר כרכב אחד גם לעניינו של סעיף 2 לצו הפיצויים, ומכאן שהחלוקה בין המשאית והנגרר הינה מחלקה של התובעת בלבד בפיצוי ואין כל השפעה על חלקה של הנתבעת בפיצוי. לחילופין, טענה, שהנגרר אינו בגדר "רכב מעורב" בתאונה.
דחיית הבקשה לפיצול הדיון בין חבות הנתבעת למעורבות משאיתה
- כאמור בהחלטה קודמת, ביהמ"ש שב וקובע כי לא יפצל הדיון בין שאלת החבות של הנתבעת ובין שאלת מעורבות משאיתה בתאונה בה נגרם נזק גוף לנפגעים. ביהמ"ש החליט על מינוי מומחה מטעמו שיבחן מהלך התאונה, ולאחר שהמומחה יגיש חוות דעתו, ביהמ"ש ישמע ראיות לגבי כל הטענות, לרבות לעניין הטענה שנשלל רישיון הנהיגה של נהג משאית הנתבעת. כאן המקום לציין שהנתבעת טוענת שקיים אישור מדואר ישראל בדבר מסירת הדואר ממשרד הרישוי לנהג משאיתה (נספח ה' לתצהירי הנתבעת). מנגד, התובעת מפנה לטענות נהג משאית הנתבעת בהליכים אחרים שלא ידע על השלילה.
האם הנגרר הינו כלי רכב נוסף לעניין חלוקת הפיצוי?
- . סעיף 2(ג) לצו הפיצויים קובע "לעניין החבות לפי צו זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים, אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר". הנתבעת מפנה לפסק הדין בע"א 7833/13 הפול המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, שם הוטל חיוב על מבטח הנגרר ונקבע כך: "מובהר בזה כי במישור המהותי דין הערעור להתקבל, במובן זה שאנו קובעים כי דין הגורר והנגרר כשני כלי רכב, וכי התוצאה הנורמטיבית של פסק הדין צריכה להיות כי יש לחלק את הנזק ל-5, בהתאם למספר כלי הרכב המעורבים (ולא על פי מספר הנהגים)."
האם הנגרר מעורב בתאונה ?
- ההכרעה של ביהמ"ש העליון נוגעת ל"כלי הרכב המעורבים". לכן, יש לבדוק האם הנגרר היה מעורב בתאונה. אולם, שאלה זו תבחן עת יובאו לפני ביהמ"ש חוות דעת המומחה מטעמו וראיות הצדדים. מכאן שיש להתיר לנתבעת לשלוח הודעה כדי לאפשר את ברור הטענה כי הנגרר היה מעורב בתאונה. זאת, בשים לב לכך שלא ידעה במועד הגשת כתב ההגנה כי למשאית התובעת חובר נגרר. לתובעת לא יכולה להיות טענה בעניין זה, שכן היא עצמה טענה שלא ידעה על כך להצדקת העובדה שלא ציינה זאת בכתב התביעה.
ביהמ"ש מתיר לנתבעת לשלוח הודעה לתובעת
- אשר על כן, ביהמ"ש מתיר לנתבעת להגיש הודעה עם אישור המצאתה עד יום 12.9. התובעת תבדוק עם המומחה מתי יגיש בקשתו לתשלום שכרו ותגיש הודעה עד יום 10.9.
תז"פ ליום 15.9.
ניתנה היום, ח' אלול תשפ"ב, 04 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.
