טוען...

בפני

כב' השופטת תמר סנונית פורר

התובע:

אלמוני

ע"י ב"כ עו"ד איריס בייר

נגד

נתבעת:

פלונית

ע"י ב"כ טלי חנה אלנקרי מנשה

החלטה

  1. ביום 14.3.2022 הגיש התובע כתב תביעה ובו התבקש ביהמ"ש לשנות הוראות בהסכם פירוד ומזונות מיום 18.10.12 באופן שבו ביהמ"ש יורה על ביצועו של ההסכם בדרך של "ביצוע בקירוב".
  2. במסגרת התביעה עותר האב לקבוע כי דמי המזונות יופקדו לחשבון נפרד ולא לחשבון האם שבית המשפט יקבע שהאב יהיה ממונה על ניהול כספי הקטין, וכן להורות לנתבעת להגיש פירוט של כל הוצאות הילדים 7 שנים אחורה וכן השימוש שעשתה בכספי המזונות ששולמו לה. כמו-כן, עותר התובע להגדירו כאב חד הורי ולהורות על העברת המענק השנתי של המל"ל לחשבון הנפרד שייפתח וכן נקודות הזיכוי המגיעים לתשלומי המס.
  3. הנתבעת עותרת בכתב ההגנה לסילוקה של התביעה. היא מדגישה כי מדובר בתביעת סרק וחלק מרצף תביעות שהוגשו על ידי התובע בשנים האחרונות מאז נחתם ההסכם. הנתבעת טוענת כי רצונו של התובע הוא להמשיך בשליטה כלכלית כלפיה. דבר שהיא מגדירה כאלימות כלכלית. הנתבעת מדגישה כי היא מתפקדת כאם למופת עבור שני בניהם של הצדדים, ודואגת לצרכיו של הקטין באופן מלא כפי שעשתה כל השנים. היא עותרת למחוק את התביעה מאחר והיא קנטרנית וטורדנית וכן לחייב את התובע בהוצאות מתאימות.
  4. ביום 11.9.22 התקיים דיון מפורט במעמד הצדדים וב"כ. בהתאם לכך ניתנת החלטתי כעת.
  5. לצדדים שני בנים. בן אחד בגיר ומשרת בצבא לגביו לא הוגשה התביעה. בנוסף בן 16 לגביו הוגשה התביעה. הבן נמצא בזמני שהות שווים בין ההורים.
  6. תשלומי המזונות שנקבעו בהסכם הינם בסך של 2,325 ₪. לטענת התובע, הוא משלם כיום קרוב ל- 2,500 ₪.
  7. לאחר בחינת כתב התביעה וטענות הצדדים, אין מקום לדון בתביעה כפי שהוגשה.
  8. התובע עותר למעשה לשנות מיסודו את ההסכם שנחתם ואושר בין הצדדים ביום 6.11.2012 (תה"ס 30141-10-12). במסגרת ההסכם קבעו הצדדים הוראות שלובות הקשורות לנושאי רכוש ומזונות וכן לזמני השהות ולהוראות שנקבעו לגבי הורותם המשותפת. הצדדים קבעו את תשלום המזונות והמדור בהסכם בסך של 2,325 ₪ לחודש לכל אחד מהילדים הכוללים הוצאות מזון, הלבשה, הנעלה, חינוך ומדור. הצדדים קבעו הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוכיות חריגות אשר יישאו בהם בחלקים שווים. יצויין עוד כי בסעיף 6 להסכם בקביעת תשלומי האיזון הייתה התחשבות גם בדמי המזונות שנקבע שעל התובע לשלם. עוד יצויין כי בהסכם נקבע בסעיף 3.9 התחייבות של ההורים לגור בסמיכות וכן ההתחייבות שלהם עד רמת גודל דירה והתייחסות לשכונות מגורים באזור רמת אביב.
  9. ב"כ התובע ציינה בהגינותה בדיון בצורה מפורשת כי ההסכם מבוצע.
  10. יצויין עוד כי ביום 7.5.2015 נדחתה תביעתו של התובע (תמ"ש 31866-07-14) בה עתר לביטול או להקטנת דמי המזונות. ערעור שהגיש התובע נדחה ביום 18.5.16 (עמ"ש 40972-06-15).
  11. הלכה למעשה במסגרת תביעה זו עותר התובע לשינוי מיסודו של ההסכם תוך שהוא מבקש לעקוף את ההוראות שנקבעו בפסיקה לשינוי מזונות. אין מחלוקת כי התובע בתביעה זו לא טען לשינוי נסיבות מהותי. עם זאת, הוא מבקש להפסיק לשלם ישירות לידי האם את המזונות. הפסקת התשלום ישירות לאם מהווה שינוי מהותי מהוראות ההסכם.
  12. הוראות ההסכם מפורשות, ברורות וכפי שציין התובע אף מבוצעות שנים על גבי שנים. אין בהן דבר לא ברור, או לא מפורש או שדורש פרשנות.
  13. הדוקטרינה של "ביצוע בקירוב" נועדה למקרים שבהם בית המשפט יכול בנסיבות מסוימות לצוות על ביצוע של חוזה תוך כדי סטייה מתוכנו המדויק של החיוב המקורי. זאת במקרה של שינוי נסיבות שמונע את הגשמת הרצון המקורי בהסכם ומציאת דרך חלופית אשר תאפשר עד כמה שניתן להגשים את תכלית ההסכם (ראו: ע"א 2686/99 אייזמן נ' קדמת עדן בע"מ פ"ד נח(5) 365, סעיפים 20-22 לפסק דינו של כב' השופט אנגלרד). דוקטרינת "הביצוע בקירוב" מתקיימת כאשר אין אפשרות לקיים את החיוב החוזי בדייקנות (ראו: ע"א 2686/99 סעיף 28 לפסק דינו של כב' השופט אנגלרד).
  14. דוקטרינה זו אינה נדרשת ואיננה מתאימה לנסיבות שבפניי. יתרה מכך, היא איננה עולה בקנה אחד עם הפסיקה החלה לגבי שינוי פסיקת מזונות.
  15. ההלכות לגבי שינוי מזונות ובפרט שינוי מזונות אשר נקבעו בהסכם ובו הוראות שלובות דורשות הוכחת שינוי נסיבות מהותי. האב לא טוען זאת ולו במקצת.
  16. הצדדים קבעו בהסכם הוראות מפורשות לגבי תשלום המזונות. בדיון ובכתבי הטענות עלה כי גם היום האב נוהג לקזז מסכומי המזונות השוטפים בניגוד לפסיקה וללא הסכמה מראש של האם. ניכר כי קיימים הבדלים מהותיים בסגנון ההורות של הצדדים ובתפיסתם לגבי הוצאות הילדים. עריכת ההסכם ואישורו נועדו בדיוק על מנת להוציא מהמחלוקות את תשלומי הוצאות הקטינים תוך הוראות שלובות לגבי ההסדרים הרכושיים. חלק מטענותיו של האב כלפי האם קשורות לתפיסות השונות ביניהם. זו אינה עילה לשנות מהוראות ברורות ומפורשות של ההסכם.
  17. האם פירטה ארוכות בכתב ההגנה כי הקטין (וכן אחיו הבגיר) הינם ילדים מטופחים, כל צרכיהם מקבלים מענה באופן מלא, ברווחה ובשפע. האם מדגישה כי תביעה זו מהווה המשך ניסיונו של האב לשלוט ולהכתיב לה גם כלכלית את התנהלותה. היא מדגישה כי הדברים מנוגדים להסכם ולאחר שתביעה קודמת להפחתת מזונות נדחתה.
  18. כאשר צדדים קובעים בהסכם סכום מזונות ומדור קבוע לא חלה חובה על האם להציג לאב מידי חודש דיווח על ההוצאות המדויקות "על השקל" שהוציאה על הקטינים. הלכה זו חלה גם כאשר נפסקים מזונות בפסק דין. דרישתו של האב כי האם תציג לו דיווחים בעניין זה אין לה אחיזה בהסכם ובפסיקה.
  19. חפץ האב להכיל על עניינם של הצדדים את ההלכה שנקבע בבע"מ 919/15 עליו לעמוד בתנאים שנקבעו לשינוי נסיבות מהותי בפסיקת המזונות. הפסיקה קבעה כי בע"מ 919/15 כשלעצמו איננו מהווה שינוי נסיבות המאפשר פתיחה מחדש של הסכם שנקבע.
  20. ביום 20.1.2021 ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני, במסגרתו נקבע כי בע"מ 919/15 אינו מהווה שינוי של ההלכה הדורשת הוכחת שינוי נסיבות מהותי לאחר שניתן פסק דין למזונות והוא חלוט. נקבע מפורשות כי בע"מ 919/15 אינו מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת תיק המזונות:

"נדרש שינוי נסיבות מהותי על מנת להצדיק דיון מחודש בפסק דין חלוט בענייני מזונות. שינוי נסיבות זה צריך שיהיה פרטני, ויתייחס למערכת העובדתית הייחודית של הצדדים שעניינם נבחן במקרה הקונקרטי. [...]

עם זאת, הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת תיק מזונות. עמדתי היא כי כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות, לא תשמש הלכת בע"מ 919/15 כעילה לשינוי הנסיבות. תוצאה זו תפגע יתר על המידה בעקרון סופיות הדיון, ותפתח פתח רחב מדי שאף יפגע ביציבות חיי בני המשפחה.

זאת ועוד, בהתאם לאותו קו – דעתי היא כי אין בהלכת בע"מ 919/15 כדי לשנות או להקל בדרישת השינוי המהותי בנסיבות הפרטניות, כפי שפורשה בפסיקה קודם שניתן פסק הדין בבע"מ 919/15. יש להותיר את מבחן שינוי הנסיבות המהותי על כנו לשם דיון מחודש בחיובי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים שניתנו לפני הלכת בע"מ 919/15, וזאת מארבעה טעמים עיקריים. "

ראו: בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021) סעיף 12 לפסק דינו של כב' השופט הנדל.

  1. כב' השופט הנדל מדגיש ברורות כי: "הכלל לפיו פסק דין בענייני מזונות ניתן, בנסיבות מסוימות, לפתיחה מחדש, לא מכוון כלפי שינויי הלכה, אלא כלפי מקרים אחרים, בהם חל שינוי נסיבות מהותי בתחום הפנימי של המשפחה."

ראו: בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021) סעיף 13 לפסק דינו של כב' השופט הנדל.

  1. אשר על כן ולאור ההלכה שנקבע בבע"מ 7670/18 – לא די בבע"מ 919/15 על מנת להוכיח שינוי נסיבות מהותי ופתיחת פסק הדין למזונות לדיון מחדש, ועל כן דין טענה זו להידחות.
  2. על האב ככל שחפץ בשינוי הקבוע במזונות על פי ההסכם לעמוד בתנאי הפסיקה לשינוי נסיבות מהותי.
  3. אשר על כן, אין מקום לדון בתביעה בנוסחה הנוכחי.
  4. שקלתי האם יש מקום להורות על מחיקתה כבקשת האם או על תיקונה. בעילה הנוכחית שפורטה על ידי האב אין עילה לגביה ביהמ"ש יכול לדון. בסופו של יום, באיזון בין טענות הצדדים סברתי שיש מקום להורות על תיקון כתב התביעה תוך חיובו של האב בהוצאות מאחר שהאם נדרשה להגשת כתב הגנה ולקיומו של דיון.
  5. אשר על כן, כתב תביעה מתוקן יוגש עד ליום 1.11.2022. רק לאחר שיוגש כתב התביעה המתוקן ייקבע מועד קד"מ נוסף של התביעה.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בשל הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן וההוצאות שנגרמו לה לקיומו של הדיון בסך של 7,500 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום, ולא- יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.

  1. טרם חתימה – לאור גילו של הקטין ולאור ההתרשמות כי צרכיו מסופקים על ידי שני ההורים – רגשית, כלכלית ומהותית – אני תקווה כי האב ישוב וישקול האם יש מקום להמשיך בניהול תביעה בעת הזו. הצדדים הגיעו להסכם והייתה תקווה עבור שניהם כי בכך יתמו הדי המלחמה. עדיין לא מאוחר גם עתה לחשב מסלול מחדש, בשנים שנותרו לתשלום המזונות, ולטובת הצדדים ובניהם. שני הצדדים מסכימים כי הבנים מוצלחים בצורה יוצאת דופן ומטופחים על ידי שניהם.
  2. המזכירות תקבע ת.פ. ליום 6.11.2022.
  3. המזכירות תמציא לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט אלול תשפ"ב, 15 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.

  • ביום 4.12.22 ניתנה החלטה המתירה את פרסום ההחלטה.