| |
לפני כבוד השופט עדי הדר |
התובעת: | הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ |
נגד |
הנתבע: | אלרז דיבקר |
|
לפני ביהמ"ש בקשת הנתבע, אותה העלה בכתב ההגנה, לקבוע כי הסמכות המקומית לדון בתובענה היא של בימ"ש במחוז הדרום ובקשה שהוגשה ביום 31.7.22 שבמהותה היא בקשה למתן החלטה.
- הנתבע טען בכתב ההגנה כי הוא מתגורר בשדרות ולכן הסמכות המקומית מוקנית לבית משפט השלום באשקלון. ביהמ"ש הורה לתובעת ביום 24.5.22 להשיב לטענה.
- המשיבה הודיעה ביום 25.5.22 כי הגיבה לעניין הסמכות המקומית עוד ביום 17.5.22 ו"חוזרת על האמור בתגובתה".
- מעיון בתגובה עולה כי המשיבה הפנתה ביהמ"ש לסעיף 4.14 ב 2 לחוברת תנאים כלליים לניהול חשבון בו נקבע כי "מקום השיפוט היחודי לכל דבר ועניין בקשר עם החשבון, נקבע אך ורק בבית משפט באחת מן הערים ירושלים, תל אביב יפו, חיפה, באר שבע, או נצרת, הקרובה ביותר למקום בו שוכן סניף הבנק בו מתנהל החשבון (להלן:"הסניף") או לפי בחירת התובע בכל בית משפט שבתחום שיפוטו שוכן הסניף".
- המשיבה טענה בתגובה כי המרחק בין אשקלון לתל אביב הינו 70 ק"מ ואילו המרחק בין באר שבע לאשקלון הינו 72 ק"מ ולכן הסמכות המקומית היא של בימ"ש זה.
- ביהמ"ש העליון קבע ברע"א 6264/21 טל הל יסכה בע"מ נ' נ.ע.ב סחר וניהול בע"מ (פורסם בנבו) כלהלן:
"באשר לטענות המבקשת לעניין סמכות השיפוט המקומית – על החשבונית שהנפיקה המבקשת למשיבה צוין כי "סמכות השיפוט הבלעדית בכל תביעה הנובעת מחשבונית זו נתונה לביהמ"ש שבמחוז דרום בלבד". במסגרת בקשתה מלינה המבקשת על קביעת הערכאות קמא כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד. אין לקבל זאת. סעיף 9(4) לחוק החוזים האחידים מורה כי "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך" חזקה שהוא מקפח. משעה שבענייננו אין מחלוקת כי תניית השיפוט הקבועה בחשבונית מתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט, קמה חזקה כי מדובר בתנאי מקפח. על מנת לסתור את החזקה נדרשת המבקשת להראות כי "מכלול תנאי החוזה ונסיבות אחרות" מוליכים למסקנה כי התניה אינה מקפחת בנסיבות העניין. אכן, במסגרת זו ניתן להראות, למשל, כי מירב הזיקות הקבועות בתקנה 3 לתקנות הישנות (או במקבילתה – תקנה 7 לתקנות החדשות) מוליכות למסקנה כי למקום השיפוט המוסכם סמכות גם מכוח הדין. אולם אין די בכך. על מנת לסתור את החזקה נדרש גם להראות כי אין בתניית השיפוט כדי להרתיע את הלקוח – המשיבה בענייננו – מעמידה על זכויותיו המשפטיות. אלא שהמבקשת אפילו לא ניסתה לטעון לכך, ועל כן לא נפל כל פגם במסקנתו של בימ"ש השלום, שאומצה גם על ידי ביהמ"ש המחוזי, לפיה המבקשת לא סתרה את חזקת הקיפוח."
- על פי תקנה 7 (א) לתקסד"א התשע"ט – 2018 "תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם."
- לענייננו, תנית השיפוט הקבועה במסמך שהציגה המשיבה מתנה על הוראות הדין בדבר מקום השיפוט לפיהן על פי מקום הסניף ומקום מגורי המבקש, הסמכות המקומית היא של מחוז דרום.
- ציפיית התובעת, תאגיד בנקאי, היא שהמבקש, שמתגורר סמוך לעיר אשקלון, ונעזר בשירותי סניפה בעיר אשקלון, יתמודד עם התביעה דווקא בלב גוש דן.
- מכאן שעל פי פסיקת בית המשפט העליון קמה חזקה כי מדובר בתנאי מקפח. על מנת לסתור את החזקה נדרשה המשיבה להראות כי "מכלול תנאי החוזה ונסיבות אחרות מוליכים למסקנה כי התניה אינה מקפחת בנסיבות העניין".
- אולם, המשיבה, כאמור לעיל, תחת לסתור החזקה, הסתפקה במדידת מרחקים על פי התניה, שחזקה שהיא מקפחת, בין אשקלון לבאר שבע או לתל אביב.
- מכאן שהחזקה שהתניה מקפחת, לא נסתרה.
- למעלה מהדרוש, כאן המקום לציין שבנוסף לציפייה של לקוח של בנק כי לא ימצא עצמו מנהל את ריבו עם הבנק במקום מרוחק לסניף הבנק, או למקום מגוריו, קיים עניין חברתי ברור להקל על הגישה לערכאות של האדם מן השורה. אמנם מערכת אמצעי התחבורה קיצרה את זמני הנסיעה ברחבי המדינה מצד אחד, אך מצד שני אמצעי התחבורה עמוסים לעייפה בעיקר בכניסה לתל אביב יפו, ברחובותיה וביציאה ממנה. נסיעת הלקוח מצד אחד ופקידי הבנק מצד שני, לתל אביב כדי לקיים התדיינות משפטית שנוגעת לסניף הבנק באשקלון, אינה מסייעת להקלת עומסי התחבורה.
- נסיעות ארוכות יותר של אמצעי תחבורה משמען גם זיהום רב יותר.
- כמו כן, המדינה השקיעה סכומי עתק בהקמת בתי משפט חדשים לנוחיות כל תושבי המדינה, אך תניות השיפוט מרוקנות מתוכן מאמצים אלה של המדינה להנגיש מערכת המשפט בכל רחבי הארץ. כאשר מדובר בסכסוכים עסקיים ניחא, אך כאשר מדובר בלקוח בנק שאינו איש עסקים, והמשיבה, כאמור לעיל, לא טענה דבר לגבי נסיבות ההתקשרות, הדרישה של בית המשפט העליון לסתור החזקה בדבר היות התנאי מקפח, ברורה עוד יותר.
- כאמור לעיל, המשיבה לא העלתה כל טענה בעניין היות התניה מקפחת, אלא מדדה מרחקים על פי התניה עצמה, מתוך נקודת הנחה שהתניה אינה מקפחת.
- אשר על כן, ביהמ"ש מקבל הבקשה ומורה על העברת התובענה לכבוד נשיא בתי משפט השלום במחוז הדרום לקביעת המותב. בשים לב שהבקשה נכללה בכתב ההגנה וטרם התקיים דיון, אין צו להוצאות.
מבטל התז"פ הקבועה ליום 5.8.
ניתנה היום, ד' אב תשפ"ב, 01 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
