טוען...

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה

ת"ג 31030-08-18 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת הילה מלר-שלו

מבקשת

פלונית ע"י ב"כ עוה"ד אנג'ליקה בן דוד עפ"י מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי

נגד

משיב

היועץ המשפטי לממשלה ע"י ב"כ עוה"ד ארן לוסטיגמן ו/או עו"ד יהונתן גלנטי ו/או עוה"ד דקלה טויטו

פסק דין

לפניי בקשה לתיקון גיל; עותרת המבקשת בבקשה לקבלת סעד המקדים את מועד לידתה הרשום היום בכחמש שנים; כאשר תחת הרשום עתה כמועד לידתה במשרדי המשיב כיום ה-05.04.1948 יירשם יום ה- 20.02.1943.

ההליך נפתח ביום 14.08.18 ע"י המבקשת בעצמה. בתחילתו ובהמשך להחלטה מיום 29.10.18 פנתה המבקשת לבחון זכאותה לקבלת ייצוג דרך הסיוע המשפטי. לאחר נטילת הייצוג התנהל ההליך לגופו משך זמן בלתי מבוטל, שבמהלכו ניתנו למבקשת הזדמנויות חוזרות ונשנות להרחבת המארג הראייתי לתמיכה בסעד המבוקש על ידה.

בהלימה, צרפה המבקשת, במרוצת ניהול ההליך, שני תצהירי עדים נוספים לתצהירה והעתק תמונה לתמיכה בבקשתה; כך גם ניתנו צווים לאיתור מסמכים ממוסדות רלוונטיים (חינוכי ורפואי); התקיימו שני דיונים, במהלכם נחקרו המבקשת ושני עדיה (קרוב משפחה ואחותה הגדולה, תוך שחקירת האחרונה הותרה לביצוע באמצעים אלקטרוניים); הוגשו סיכומי הצדדים וסיכומי תשובה מטעם המבקשת.

הרקע שאינו שנוי במחלוקת

  1. המבקשת עלתה ארצה עם משפחתה, אב אם ושישה ילדים לרבות המבקשת, ביום 18.08.1949. במעמד רישומם לעת הקליטה, נרשם מועד לידתה של המבקשת 00.00 לשנת 1948.

  1. בשנת 2001 פנתה המבקשת למשרדי המשיב, רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים (להלן: "משרד הפנים") וביקשה לשנות את מועד לידתה, כך שיירשם כיום 05.04.1948. בהלימה, שונה מועד לידתה במשרד הפנים ליום 05.04.1948 (להלן: "המועד הרשום"); קרי, גילה כיום הוא 74 שנים בקירוב, על פי רישומי משרד הפנים.

  1. המבקשת היא אחת מתוך שישה אחים. כולם נפטרו זולת אחות אחת, ילידת 1941, היא אחת משני העדים בהליך זה. ניסיון לאיתור מסמכים רלוונטיים מול מוסדות רלוונטיים (רפואי וחינוכי) לא העלה דבר.

טענות הצדדים בעיקרן

המבקשת

  1. רישום המשיב במועד עלייתה ארצה של המבקשת נעשה באופן שגוי כך שנרשם כי זו האחרונה בת שנה בעוד שהלה הייתה כבת שש שנים לערך; המבקשת ובני משפחתה נרשמו מבלי שנעשתה בדיקה כלשהי בעניין ובכך נגרם הפגם אשר תיקונו מתבקש בתביעה; עניין אי ידיעת הגיל נפוץ בקרב עולי מדינות שבהן אין רישום כלל או רישום מהימן; קל וחומר על רקע בריחה חפוזה ממדינה עוינת, ללא מסמכים והמבקשת נמנית על אלו.

  1. לשיטתה, עמדה המבקשת בנטל ההוכחה הנדרש במקרים כגון דא; תביעתה כללה עדויות שלה, תצהיר, שיחת וידאו שערך בית המשפט עם אחותה, עדותו של קרוב משפחתה מצד אמה בן גילה של המבקשת והעתק תמונה שנמצא במהלך ניהול ההליך; אותנטיות העדויות הקשורות להווי החיים ואירועים תקופתיים תאמו את גרסת המבקשת ועדיה; כל אלו, מהווים ראיות בעלות משקל למתן פסק דין המקבל את תביעתה.

  1. אין חולק כי הרישום שקיים היום בתעודת הזהות של המבקשת, אינו מדויק. ובנוסף הציגה המבקשת לשיטתה ראיות העומדות בנטל ההוכחה בהליך אזרחי. המבקשת ביקשה לשנות את מועד לידתה במשרד הפנים בשנת 2001 בהצעת פקידת משרד הפנים דאז, מבלי להבין מה ההשלכות של הדבר. חייה הקשים שבהם נאלצה לעבוד מגיל 10, אחרי לימודים בסיסיים במשך שנתיים בלבד, מצב כללי קשה, איבוד אב, גירושין בגיל צעיר, אובדן של בן וגידול ילדיו וילדיה, הביאו אותה למלחמת הישרדות יומיומית, מצב שבו לא התאפשר לה לטפל בעניין והוא לא היה בראש מעיניה. כך שכאשר הציעה הפקידה אשר הציעה, הסכימה המבקשת לכך בכניעות מבלי להבין כי הדבר ישפיע עליה בעתיד.

  1. משהבינה המבקשת כי קרוב משפחה בן גילה זכאי להנחות, קצבאות ושירותי תרופות ללא תשלום נוכח שנת לידתו, הבינה את הנזק שנגרם לה ופנתה בתביעה זו לתיקונו על-ידי שינוי מועד לידתה ליום הנטען על ידה, 20.02.1943 (להלן: "המועד הנטען").

  1. נוסף לעדיה, אחותה הגדולה וקרוב משפחתה מצד אימה, צירפה המבקשת העתק תמונה אשר צולמה לטענתה בשנת 1947, טרם עלייתה ארצה, שם נראית ילדה כבת 4, שזו היא, דבר אשר מתיישב עם טענתה כי נולדה בשנת 1943.

  1. המבקשת היא בת זקונים מתוך שישה אחים. אחות המבקשת היא האחות הגדולה אחריה, כאשר בין האחים הפרשים של כשנתיים שלוש. לשיטתה, גם טענה זו מתיישבת עם העובדה שהמבקשת בת כ- 78 שנים ולא 73 שנים כפי שמצוין בתעודת הזהות שלה.

  1. פניותיה למוסד החינוכי בו התחנכה במשך שנתיים בלבד, טרם יצאה למעגל העבודה בגיל 10, העלו חרס, שכן ארכיון המסמכים נשרף ועדויות בעניינה לא שרדו כמו גם יתר תוכנו. פניות למוסד רפואי שם נטען כי אושפזה כפעוטה לא העלו רישומים. העובדה שהמבקשת מוכנה הייתה לפנות לכל גורם אפשרי בכדי לאתר אסמכתאות, מעידה על אמינותה והצהרתה ויש בכך בכדי לקבל תביעתה.

  1. אביה של המבקשת היה ראש קהילה והוא אשר דאג לרישומי מועד לידתם של המבקשת ואחיה. במועד לידת אחות המבקשת (העדה כאן), הייתה טעות שתוקנה. ברם, במועד לידת המבקשת לא בוצע שינוי שכן היא שהתה אותה העת בבית חולים ומשפחתה לא האמינה, בימים דאז, שזו תחלים ותצא משם להמשך חייה. זמן מועט לאחר מכן, נפטר האב והמבקשת החלה לעבוד כדי לסייע למשפחתה, כשהיא בת 10 בלבד ואחרי שנתיים של לימודיים בסיסיים בקושי, משם התגלגלו חייה הקשים והעניין נזנח בעל כורחה.

  1. לידיעה בדבר מועד לידתה הנכון של המבקשת משמעות עמוקה לזהותה, שורשיה ומקורותיה, במיוחד בגילה דהיום.

המשיב

  1. המבקשת עלתה ארצה מטריפולי, לוב ביום 18.08.1949, בהיותה כבת שנה, אז נרשם מועד לידתה 00.00.1948.

  1. אין מחלוקת כי בשנת 2001 פנתה המבקשת למשרד הפנים בבקשה לעדכון פרטי לידתה כך שזה יירשם ליום 05.04.1948.

אולם, כעת, בחלוף 20 שנים מיום בקשתה וכ- 70 שנים ממועד עלייתה ארצה, מבקשת המבקשת לשנות בשנית את מועד לידתה כך שזה יצוין ביום 20.02.1943. בתמיכה לכתב הגנתו צירף ב"כ המשיב שלל מסמכים בהם ציינה המבקשת כי מועד לידתה הינו המועד הרשום.

  1. לא ייתכן כי פקיד הרישום שגה בעת הרישום, שעה שזיהה ילדה שממדיה תואמים לגיל שש או שבע, כבת שנה.

  1. המבקשת לא עמדה בנטל הראיה ולא תמכה בקשתה באסמכתאות חיצוניות מהימנות, דוגמת מסמכים רשמיים או ראיות רלוונטיות אחרות, זולת עדות של קרובי משפחה המעלות סתירות מהותיות בגרסאות והעתק תמונה אחת, אשר לא ניתן לדעת מועד צילומה וכן לא ניתן לזהות כי אותה ילדה בת ארבע היא אכן המבקשת כפי שזו האחרונה טוענת.

  1. עם כל רצונו לסייע לתובעת, במקרה זה לא די באלו על מנת להרים את נטל ההוכחה הנדרש על ידה להוכחת תביעתה.

  1. העדר הראיות מצד המבקשת, עדותה של האחות אשר טענה כי המבקשת אינה מופיעה בתמונה הנדונה ועדותה של המבקשת בדבר מועד נישואיה, מות אביה וגירושיה, תומכים דווקא במועד לידתה הרשום של המבקשת.

  1. זולת העתק תמונה שמועד צילומה וזהות המצולמים בה אינם ידועים, לתובעת אין אסמכתאות או ראיות בדבר המועד הנטען כלל.

  1. אומר המשיב כי אין בעדויות המבקשת, אף שהיו סותרות ומבולבלות, בכדי להעיד חלילה על אי אמינותה של המבקשת, אלא שאין בהן די בכדי להרים את נטל ההוכחה לקבלת תביעתה.

  1. המבקשת כאמור פונה כעת פעם שניה, בחלוף כשני עשורים לאחר שכבר ביקשה לשנות את מועד לידתה והצהירה כי המועד הרשום הוא המועד הנכון. העובדה שמועד לידתה הרשום אינו המועד הנכון הינה אחת משני תנאים מצטברים אשר על המבקשת להוכיח. המבקשת כאמור לא עמדה בנטל שכן לא צלחה הוכחה בדבר מועד לידתה הנטען. השיהוי מיום עלייתה ארצה (70 שנה), כמו גם בני המשפחה שנפטרו והעדר אסמכתאות משנים עברו הקשו על הוכחה זו ובנוסף, העובדה שלתובעת אינטרס כלכלי, בו הודתה בהגינותה, יש בה אף חיזוק לטענת המשיב לפיה יש למחוק את התביעה.

  1. נטל הוכחה נוסף רובץ על המבקשת, המוגדר בפסיקה במקרים כגון דא. לשיטתו של המשיב בקשתה של המבקשת נעוצה בהחלטה מנהלית של שר האוצר מיום 14.09.10 בעניין זכויות יוצאי לוב אשר ברחו מבתיהם מפחד הגרמנים בתקופה שבין ינואר 1942 לבין ינואר 1943, או שהיו עוברים בבטן אימם בתקופה זו, לקבלת מענק שנתי ותרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות, ללא עלות. בפסיקה מאוחרת יותר, נקבע כי על אלו המבקשים לשנות את מועד לידתם למועד החל בתוך התקופה האמורה, חל נטל הוכחה מוגבר. והמבקשת כאמור, לא עמדה בהרמת הנטל הבסיסי הקבוע בפסיקה, לא כל שכן זה המוגבר החל בעניינה כיוצאת לוב.

תשובה המבקשת

  1. עמדת המשיב מתעלמת מהליכי הנפש וגילה של המבקשת שעה שמתייחס אליה כ"תוכנת מחשב" שאליה יצקו נתונים. המבקשת עלתה ממדינה זרה בה אין רישומים כלל או רישומים סדירים, מדינת אויב ממנה נסו המבקשת ומשפחתה על נפשם ללא מסמכים וכאשר עלו ארצה היו דלי אמצעים ותמונות, ודאי שלא היו. כך שהישענות המשיב על עמדתו גובלת בחוסר תום לב.

  1. לתובעת אין אינטרס כלכלי אלא שזו הייתה מספיק הגונה להעיד שכל כוונתה הינה לעמוד על זכויותיה המגיעות לה מכוח הדין.

  1. לשיטתה, עדותה ועדיה, ניסיונותיה מול המוסדות השונים, שנות חייה הקשות על נסיבותיהן והעתק התמונה שהצליחה לאתר, יש בהן די בכדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל לכתפיה בתביעה דנא.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

  1. בתביעות לשינוי גיל רשום הכירה הפסיקה בנטל הוכחה כפול ומצטבר הרובץ על כתפי העותר לשינויו. שני התנאים כוללים הוכחה: א. תנאי נגטיבי בדבר הוכחה כי הגיל הרשום במשרד האוכלוסין איננו נכון. ב. תנאי פוזיטיבי בדבר הוכחת גילו הנטען של המבקש.

"... כדי לקבל בקשה לתיקון גיל לפי חוק קביעת גיל, הנטל המוטל על המבקש הוא כפול: לא מספיק להוכיח כי קיימת שגיאה ברישום הגיל במרשם האוכלוסין שבמשרד הפנים, אלא שיש להוכיח את הגרסה האמיתית לגבי גיל המבקש את תיקון המרשם" (רע"א 19/13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 16.07.13) פסקה 9 לפסה"ד של כב' השופטת ע. ארבל, ההדגשות לא במקור, ה.מ.ש).

  1. הנדבכים הראייתיים הנדרשים להוכחה מצטברים כאמור; בעובדה כי בית המשפט מתרשם או לחלופין במצב בו אין מחלוקת בדבר אי נכונות מועד הלידה הרשום, אין בכך כדי לענות על דרישת ההוכחה של הנדבך השני בדבר המועד הנטען שאותו על המבקש להוכיח כאמור ולמצער, כי לא ייתכן כי נולד אחרי שנה מסוימת מתאימה (ר' ע"א 171/60 סולטנה נ' היועמ"ש, פ"ד יד (3) עמ' 2177; ע"א 176/60 קעשה נ' מדינת ישראל, פ"ד טו (3) עמ' 1933).

  1. מידת ההוכחה הנדרשת בהליכים אלו היא כבכל הליך אזרחי אחר; קרי: עמידה במאזן ההסתברויות (ר' ע"א 283/61 דוראני נ' היועמ"ש, פ"ד ט"ו, עמ' 1935; ע"א 448/59 סאלם עיראקי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יד 1070, עמ' 1072).

  1. כאן נוסף הייחוד הנורמטיבי של ההתנהלות הדיונית בערכאת המשפחה, המושתת בהליכים מסוג זה על קביעות סעיף 4 לחוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 וסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"א-1995. סעיפים אלה מקנים לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מיוחדת לסטות מסדרי דין וראיות לצורך עשיית צדק (סעיף 8(א) ולצורך גילוי האמת (סעיף 4).

  1. מהפסיקה ניתן ללמוד, כי כאשר מעורב אינטרס כלכלי בהליך לשינוי גיל יש מקום להטלת נטל מוגבר על העותר לסעד זה, ולמצער להתייחס בזהירות לראיות המובאות לפני בית המשפט (ר' פסה"ד של כב' השופט שוחט בתמ"ש (ת"א) 75250/98 מולונקדוב בוריס נ' פ.מ.מ. (טרם פורסם); פסה"ד של כב' השופט זגורי תג (נצ') 33621-10-13 א.מ ני' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 1.1.15)).

  1. בהקשר זה טוען המשיב, כי, על המבקשת רובץ נטל מוגבר מחמת האינטרס הברור שלה בדבר זכאותה לקבלת זכויות משמעותיות ככל ותתקבל תביעתה. זאת הוא למד מהחלטה מנהלית של שר האוצר מיום 14.09.10 אשר בה הוקנו זכויות (כדוגמת מענק שנתי וזכאות לתרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות, ללא עלות) ליוצאי לוב אשר עלו ארצה בבריחה מחשש הגרמנים בתקופה שבין ינואר 1942 ועד ינואר 1943, לרבות אלו שבתקופה זו עוד היו פרי בטנה של אמם (להלן: "תקופת הזכאות"). המבקשת עותרת לשינוי מועד לידתה ליום 20.02.1943; מועד שככל וייקבע עומד במתחם תקופת הזכאות, בהיותה עובר בחודש השמיני לערך להריון אמה.

וליישום בנסיבות דנא

  1. אכן, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בהליכים כגון אלה גמישות דיונית במישור הראייתי; ברם גם תחת גמישות זו, לאחר שבחנתי את המכלול הראייתי העומד לפני, למצער נכון למועד ההכרעה, לא מצאתי כי ניתן להיעתר לתביעה. סבורני כי לא עלה בידי המבקשת לעמוד בנטל ההוכחה הכפול הנדרש; זאת אף מבלי שיוגבר ומבלי שיובא בחשבון המניע להגשת ההליך.

  1. את המניע הכלכלי לא מצאתי, בנסיבות אלו, כמצדיק הטלת נטל מוגבר על המבקשת; זאת הן מפאת הגינותה של המבקשת שלא הסתירה זאת, כמו גם משיקולי מדיניות שאותם מצאתי כהולמים את נסיבותיו של הליך זה. בהיבט נרחב יותר, ומבלי שיש בכך כדי לקבוע מסמרות, סבורני, כי אין מקום לעשות שימוש בנטל מוגבר זה בנקל, בפרט בנסיבות שבהן מתרשם בית המשפט, כי העותר לקבלת הסעד נמנה על ציבור שלא היה מודע לזכויותיו בשעה שנקבע גילו על ידי המדינה (ר' בהקשר זה פסה"ד של כב' השופט עובד אליאס תג (ראשל"צ) 21532-07-18 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 12.11.18)).

  1. המבקשת דכאן העידה שנסיבות החיים לא היטיבו עמה, זאת על דרך ההמעטה. וברי כי לא עמדו בפניה כל המשמעויות הנדרשות כאשר ביקשה לעדכן את מועד לידתה הרשום במשרד הפנים. אולם והגם שלא לא התרשמתי, חלילה, מהעדר מהימנות מצד המבקשת, מצאתי חוסר קוהרנטיות בעדותה. גם אם אייחס חוסר קוהרנטיות זה, למצער ברובו, לפרק הזמן הניכר שחלף שיש בו כדי לטשטש זכרון חד של מועדים, לא יהא בכך כדי להיעתר לסעד המבוקש; שכן בחינת עדותה תחת המכלול הראייתי שהוצג על ידה בהליך דנא נכון להיום אינו מתיישב עם יתר טענותיה.

  1. לתמיכה בתביעתה צרפה המבקשת כאמור שני תצהירים, של קרוב משפחה ושל אחותה הגדולה הימנה; עוד צרפה תמונה לתימוכין בטענותיה. מהתמונה בקשה להוכיח כי היא הילדה הנחזית להיות כבת 4 המופיעה בה. ברם עדות אחות המבקשת סתרה טענתה זו, האחות העידה כי לא היא ולא המבקשת צולמו בתמונה המדוברת (ר' עמ' 5 לפרוט' ש' 6-8).

  1. למבקשת ניתן יומה בבית המשפט בהליך זה, לרבות בראי זכויותיה הדיוניות והמהותיות. המבקשת קיבלה ארכות חוזרות ונשנות, בהבנה מלאה, הן מטעם בית המשפט והן מטעם המשיב, לאיתור אסמכתאות בדבר טענתה למועד לידתה הנטען, לרבות מתן צווים לגוף רפואי ולמוסד חינוכי אשר, למרבה הצער, לא העלו דבר. כך למשל, בירור בבית הספר בו התחנכה למשך שנתיים, העלה כי המעט שנשמר בארכיון נשרף בתקרית מצערת לפני שנים ובכך מעט האסמכתאות שלשיטתה עמדו לרשותה, כלו.

  1. פועל יוצא, שזולת העתק תמונה בה לא ניתן לזהות כי המבקשת היא אכן אותה ילדה כבת ארבע שנים לערך המצולמת בה, עדותה המבולבלת של המבקשת, עדות אחותה ועדות קרוב משפחתה של המבקשת שדומה כי לא היה בה להוסיף נדבך משמעותי וקוהרנטי, לא הונחו בפניי ראיות בעדויות או במסמכים, אשר יש בהן בכדי ללמד כי המבקשת נולדה בשנת 1943, אף מבלי להידרש לעניין החודש או היום שבהם נולדה.

  1. לא נעלמה מעיני טענת המבקשת, כי יש לייחס משקל לעצם נכונותה, בסיוע ב"כ, לשקוד שקידה יתרה בנסיון לתור אחר חומר ראייתי להוכחת תביעתה; בבחינת הצהרה מצידה בדבר נכונות לתור אחר האמת העובדתית ובהלימה ניתנו לה כלל הצווים להם עתרה; ברם, תחת המכלול הראייתי הקיים, למצער לעת הזו, אין די בכך על מנת לעמוד בנטל הרובץ עליה, גם לא זה המופחת.

  1. בבחינת למעלה מן הצורך אציין, כי גם אם לא תהא מחלוקת כי מועד לידתה הרשום של המבקשת אינו נכון, לא עלה בידה להרים את נטל ההוכחה בדבר מועד לידתה הנטען, למצער בהתייחס לשנה הנטענת על ידה כשנת 1943; ומשכך ובהתאם לפסיקה הקיימת (לעיל) ברי כי לא ניתן להעתר לסעד המבוקש.

  1. אשר על כן, באיזון הנדרש, בהעדר אסמכתאות קוהרנטיות ומשהעדויות שהושמעו בפניי לא התיישבו עם הרישומים שעליהם אין מחלוקת (כגון מועד נישואי וגירושי המבקשת ביחס לגילה הנטען נכון דאז), לא מצאתי להיעתר לסעד המבוקש.

  1. עם זאת, תחת המסגרת הנורמטיבית של גדרי הליך מסוג זה המתנהל בין כותלי ערכאה זו, מצאתי להורות על מחיקת התובענה חלף דחייתה. סעד זה נבחר בנסיבותיו הקונקרטיות של ההליך (כמפורט לעיל), ובין היתר בהתחשב בהתרשמותי מהמבקשת ובשקלולם של הקשיים הכרוכים בהוכחתו, זאת מבלי שיש בכך כדי לטעת מסמרות או להביע עמדה מעבר לאמור לעיל.

בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

תואיל המזכירות להמציא לצדדים ולסגור את ההליך.

פסק הדין מותר בפרסום בלא פרטים מזהים.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, 30 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.

11 מתוך 11