בימ"ש שלום ת"א, השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין: החלטה בשאלה מתי המל"ל יכול להסתמך על קביעת הוועדות בתביעת שיבוב (ת"א 31417-01-20)

בפניי תביעת שיבוב מטעם המל"ל בסכום שמעל 700,000 ₪ על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה 1995, בגין תגמולי נכות מעבודה, ששולמו לנפגע למר זיאד עראר בגין תאונת עבודה מיום 15.1.2013. הנפגע שימש כתפסן בחברת זבולון אבירם בע"מ ונפגע בעת שניסה לפרק טפסה בגובה רב. לתביעה צורף חישוב אקטוארי, שערך המלל המצביע על כך שתגמולי הנפגע מנכות בעבודה עומדים על סך 373,278 ₪.

חוות דעת שהגיש הנפגע בתביעתו, מצביעה על נכות צמיתה בשיעור של 20%, בעוד שוועדות המל"ל קבעו נכות צמיתה בשיעור 36% עם הפעלת תקנה 15.

כעת בפניי בקשות מקדמיות ובראשן טענת הנתבעות כי לא ניתן לקדם את התביעה ללא בדיקת הנפגע.

בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 08.05.22, טען ב"כ התובע כי משביקשו הנתבעות לבדוק את הנתבע, ניסה המל"ל לזמן את הנפגע לבדיקה או למלא טופס ויתור סודיות, אך הנפגע הינו תושב הרשות הפלסטינית שלא משיב לפניות המל"ל. לפיכך מבקש התובע שהקביעה של המוסד לביטוח הלאומי לגבי הנכות תחייב בתיק זה.

ב"כ התובע טוען כי ברע"א 5123/10 ילנה זטולובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי (21.08.12) (להלן: רע"א זטולובסקי) נקבע כי כאשר הניזוק איננו צד להליך, חובתו להשית עזרה אינה כוללת חובה להיבדק.

יתרה מכך טוען ב"כ התובע, שבדרך שגרה מתנהלות תביעות בהסתמך על קביעות הוועדה הרפואית של המל"ל במסלול 6ב' וגם כאן ניתן לנהל את ההליך בדרך דומה.

ב"כ נתבעות 1 ו-4 טוען כי בפסק הדין, שציין התובע, דובר על מקרה אחר, ואילו במקרה שלנו התובע צירף חוות דעת מטעם הנפגע ולפיה לתובע 20% נכות, נכות שהיא נמוכה מהנכות שקבע התובע לנפגע ולפיכך לא ברור מדוע התובע מבקש שנסתמך על קביעות המל"ל כשבכתב התביעה מעיד התובע בעצמו כי קביעת המלל אינה נכונה והנכות האמתית נמוכה יותר.

התובע מיצה את זכותו להגיש חוות דעת מטעמו וכעת עליו לסייע לנתבעת להגיע לנפגע, שכן הוא אשר משלם לו את הגמלה ובכוחו לעשות זאת. אם אי אפשר לאתר את הנפגע אזי אי אפשר לנהל את התביעה (שכן מי יעיד מטעם התובע על נסיבות התאונה?).

ב"כ נתבעים 2 ו-3 מצטרפת לטענות נתבעת 1 ו-4 אך טוענת גם כי יש לדחות את התביעה נגד נתבע ,2 שהינו בעל החברה נתבעת 3, על הסף בהעדר עילה, שכן הנתבעים כלל לא היו צד לתביעת הנפגע והנתבעים נשכרו רק לצורך שירותי פיקוח הנדסיים בלבד, וכדי לכסות את ענין הרשלנות והחבויות התחייב הנתבע לבטח אותו בביטוח, שהוציאו במגדל. כן טוענת ב"כ הנתבעים כי לא היה כל צורך לתבוע את נתבע 2 באופן אישי, שכן הוא פעל במסגרת החברה.

ב"כ נתבעים 1 ו-4 הוסיף כי תביעת הנפגע הייתה כנגד המעבידה זבולון אבירם בע"מ ומגדל בלבד ללא נתבעים נוספים ,והתביעה הסתיימה בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט וללא כתב הגנה. גם נתבע 1 לא היה חלק מתביעת הנפגע, שכן אין עליו כל אחריות והמל"ל תובע אותו רק בגלל שאינו יכול להיפרע מהמעביד.

ב"כ התובע השיב כי מגדל נתבעת בשל העובדה שביטחה הן את המעביד והן את נתבעת 1. חברת מגדל שילמה לנפגע 800,000 ₪ ומן הסתם בדקה לפני ששילמה, ולפיכך לא ברור מה טענתה כי אינה יודעת על מצבו של הנפגע. ב"כ התובע שב והדגיש כי פסק הדין מדבר על כך שמבחינה משפטית איננו יכולים לחייב נפגע להיבדק והודיע כי ייעשה כל מאמץ להביאו לבית המשפט.

ב"כ התובע מבקש ללמוד מהלכת זטולובסקי על דרך הקל וחומר שאם ניתן לקבל את קביעות המל"ל בענין נכות כללית כשהוועדות אינן אמונות על ענין הקשר הסיבתי הרי שמקביעות המלל בנכות מעבודה, שם ענין הקשר הסיבתי מצוי בליבת הדיון, הרי שללא ספק ניתן לקבלן כמחייבות, בתיק שבפניי.

עוד טוען ב"כ התובע כי, הלכת זטולובסקי חלה הן על תביעות פלת"ד והן על תביעות נזיקין שכן סעיף 328 (א) אינו מבחין בין השניים.

כן טען ב"כ התובע כי כמו שהוא אינו יכול לחייב את הנתבע להיבדק כך אינו יכול להכריחו לחתום על טופס וויתור סודיות.

בשל נסיבות המקרה, ב"כ התובע מבקש גם ארכה להגיש שאלונים משום שסבור שאלו יוכלו לסייע בידיו בתיק.

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), מקנה למל"ל סמכות לתבוע מצד שלישי שיבוב בגין הגמלאות ששולמו לנפגע:

"היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.."

ובסעיף 328(ב):

"הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה."

קביעת שיעור הנכות

בהלכת זטולובסקי דובר על נפגעת תאונת דרכים. את הנזקים שהוסבו לה בתאונה תבעה הנפגעת מן המבטחות. התביעה הסתיימה בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק-דין. בשלב מאוחר יותר, תבע המוסד לביטוח לאומי מן המבטחות סכום המהווה 80% מכלל הקצבאות, ששולמו ושישולמו למבקשת במסגרת ענף הנכות הכללית. המבטחות שיגרו לנפגעת הודעת צד ג', במסגרתה היא נדרשה להשיב להן כל סכום בו תחויבנה כלפי המוסד בשל הקצבאות, ששולמו לה בגין נכותה הכללית, שכן הסכם הפשרה החריג מחובת השיפוי רק את התשלומים, ששולמו במסגרת ענף נפגעי עבודה של המוסד.

בימ"ש השלום מצא כי אכן קיים קשר סיבתי בין חלק מהנכויות שהוכרו במסגרת ענף הנכות הכללית של המוסד לבין התאונה, ואישר את תביעת ההשבה של המוסד בחלקה. כמו כן חייב את הנפגעת להשיב למבטחות את הסכום בו חויבו כלפי המוסד בגין הנכות הנוירולוגית והפסיכיאטרית – עד לגובה הסכום שקיבלה מהמבטחות במסגרת ההתדיינות שנתקיימה ביניהן. ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעור המבקשת. הטענה בדבר היעדרו של קשר סיבתי בין הנכות הנפשית שנקבעה במסגרת ענף נכות כללית לבין התאונה, נדחתה. הוגש בר"ע לעליון שדן בה כבערעור, ודחה את הערעור.

השופט ריבלין ציין בפס"ד הנ"ל (פסקה 15):

"כיצד יקבע בית המשפט, במסגרת תביעת המוסד, את שיעור נכותו הכוללת של הנפגע ואת שיעור נכותו מהתאונה? האם בהסתמך על מומחים מטעם בית המשפט (כפי שנעשה בתביעת הניזוק), או שמא בהסתמך על מסמכי המוסד לביטוח לאומי? שאלה זו טרם הוכרעה על-ידי בית משפט זה. כפי שיבואר להלן, אין נפקא מינה לשיטתנו – לעניין זה – אם תביעת המוסד מוגשת לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי או שמדובר בתביעה המוגשת לפי ההסכם שבין המוסד לבין חברות הביטוח."

בדיקות רפואיות לניזוק

מכוח תקנה 69(א) לתקנות סדר הדין תשע"ט-2018, לבית המשפט נתונה סמכות לזמן כל אדם לתת עדות. אולם, בית המשפט אינו יכול לצוות על פלוני שאינו צד להליך, לבצע בדיקה רפואית, שתוצאתה דרושה כראיה בהליך, כיוון שהניזוק אינו צד להליך המתנהל בין המל"ל לבין חברת הביטוח. לא ניתן לצוות על הניזוק לעבור בדיקות, כפי שנצטווה בתביעה בה היה הוא עצמו התובע, וכפי שציין השופט ריבלין (פסקה 17 לפס"ד הנ"ל):

"בהתלבטות בין מינוי מומחים מטעם בית המשפט לבין הסתמכות על ממצאי הוועדות הרפואיות של המוסד, יש לזכור, כנקודת מוצא, כי קיים הבדל רלבנטי משמעותי בין תביעת הניזוק (עליה חלה הלכת עמר) לבין תביעת המוסד; הבדל הנובע מכך שככלל, הניזוק אינו צד להליך המתנהל בין המוסד לבין חברת הביטוח. בנסיבות אלה, שיתוף הפעולה מצד הניזוק עם תביעת המוסד לביטוח לאומי, כמו גם זמינותו לצורך ביצוע בדיקות על-ידי מומחים רפואיים שימונו, אינם מובטחים כלל. זאת ועוד. קיים קושי לכפות על הניזוק שיתוף פעולה כאמור ולחייבו להיבדק. בנוסף, אין זה ברור כלל כי לבית המשפט הסמכות להורות על ביצוע בדיקות כאמור, כאשר הניזוק, אשר אינו צד למשפט, מסרב לשתף פעולה מטעמיו שלו.

...אמנם, ככל שמדובר בתביעת המוסד מכוח סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי, ניתן למצוא מענה חלקי לקושי זה במסגרת הוראת סעיף 328(ב), המורה כי "הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה". סיפת הסעיף אף מקנה למוסד זכות לשלול מן הנפגע את זכותו לגמלה, כולה או מקצתה, אם לא ימלא את חובתו לפי הסעיף. עם זאת, השימוש בסעיף עשוי לעורר את הקושי עליו כבר עמדנו – הקושי שבכפיית הנפגע להיבדק, ושאלה של ממש היא אם מוטלת חובה על הנפגע לעבור בדיקה רפואית במסגרת חובתו "להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד."

קביעות ועדות המל"ל

בהלכת זטולובסקי, עמדו על מעמדן הראייתי של קביעות ועדות המל"ל. אומנם, בהליך אזרחי בית המשפט רשאי לקבל או לדחות ראיות שהתקבלו בהליך אחר, אולם, מקום בו מדובר בתביעת שיבוב של המל"ל כנגד המבטחות לפי ההסכם, אזי יש ליתן לקביעות ועדות המוסד תוקף מחייב. כפי שציין השופט ריבלין בסעיף 18 לפס"ד הנ"ל:

"בתביעות שיבוב בין המערער למשיבות, לאור האמור בהוראות ההסכם, על בית המשפט להעדיף את קביעות הרופאים בחוות הדעת של הוועדות הרפואיות ולראות בהן קביעות מחייבות, בכפוף לכך שיש התייחסות מבדלת למאפייני הנכות הרפואית השונים של הנפגע. שיעורם היחסי של תגמולי המערער ייקבע כל-פי שיעורי הנכות הרפואית שמקורה בתאונת הדרכים (ע"א (מחוזי י-ם) 6467/05 המוסד לביטוח לאומי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 27.12.2005); ע"א (מחוזי י-ם) 9663/06 המוסד לביטוח לאומי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 15.7.2007); ע"א (מחוזי י-ם) 11253/07 המוסד לביטוח לאומי נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 3.1.2008)); ע"א 2153/06 בולוטין נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 2008)). (ע"א (י-ם) 2053/08 המוסד לביטוח לאומי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פס' 13 לפסק-הדין (טרם פורסם, 17.8.2008))".

ראוי לציין גם פסיקות סותרות של הערכאות הדיוניות לאחר פס"ד זטולובסקי, כגון ת"א (שלום כ"ס) 76163-01-19 המוסד לביטוח לאומי נ' עירית נתניה (08.12.2019), תא (קריות) 46760-07-14 המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן נ' מוזיאון תל אביב (23.06.15), ת"א (שלום ת"א) 7834-05-19 המוסד לביטוח לאומי נ' אלקטרה תקשורת בע"מ וכן ראה  ת"א (חיפה) 31397-07-16 המוסד לביטוח לאומי נ' ל. ד. עבודות עפר ותשתית בע"מ (17.01.17) בו דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המל"ל להכרה בקביעות המל"ל כפי שנקבעו בתביעה בבית משפט השלום בתביעת הנפגע, על אף שבתביעת הנפגע הסכימו הנתבעות לקבל את קביעת הוועדה הרפואית של המל"ל כמחייבת בתיק.

ומן הכלל אל הפרט:

לדידי אני סבור כי טענות התובע בדין יסודן.

עסקינן בתביעת שיבוב על תביעת נפגע בתאונת עבודה. התובע מתקשה לקבל שיתוף פעולה מהנפגע תושב הרשות הפלסטינית לצורך זימונו לבדיקות ע"י מומחים של שני הצדדים. משכך יש לקבל את בקשת התובע לאמץ את קביעות הוועדה הרפואית של המלל כמחייבות בתיק זה.

אני מסכים עם טענת הנתבעות כי גם להן יש זכויות דיוניות, ולא ניתן לנהל תיק חבויות ללא עדות הנפגע, ולעניין זה יפעל התובע כמצוות סעיף 328 (ב) לחוק הביטוח הלאומי.

נתבעת 4 תמסור העתק הפוליסה לצדדים בתוך 20 יום. מעבר לכך, אינני סבור שיש ליתן ארכה או צווים נוספים להשלמת הליכים מקדמיים.

כמצוות תקנה 53 לתקנות החדשות ומשלא מצאתי כל סיבה לפטור את הנתבעים מלשלם הוצאות בקשה זו, הנני מחייב אותם לשלם לתובע הוצאות בקשה זו בסך 1,800 ₪, ללא קשר לתוצאות המשפט.

סיכום ומסקנות

אלו הכללים המנחים בקשר לחוות דעת בתביעות שיבוב של המל"ל בגין תגמולים על תאונת עבודה:

1. הנכות שנקבעה בוועדות הרפואיות של המל"ל, אינה מחייבת באופן גורף בתביעות בגין תאונות עבודה "רגילות" (בניגוד למצב הקיים בקשר לתאונות עבודה שמסווגות כתאונות דרכים, בהן קביעות המל"ל מחייבות מכוח סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד).
2. מצב נורמטיבי זה אינו רצוי, מחייב את התובע להגיש חוות דעת משלו ומקנה זכות לנתבע להגיש חוות דעת נגדית, ולעיתים קרובות מאוד לאור הפער בין חוות הדעת של הצדדים, על בית המשפט למנות מומחה שלישי מטעמו. (אם פגיעתו של הניזוק היא בתחום מומחיות אחת, כי אם מדובר בפגיעה רב מערכתית, יכולים להיות 6, 9 12 מומחים...). כל מומחה בדרך כלל אינו מסתפק בעיון בחומר הרפואי, אלא מעוניין לבדוק בעצמו את הנפגע בדיקת קלינית ולעיתים שולח אותו לבצע בדיקת דימות, תוך שחושף אותו לקרינה. מהלך זה מבזבז חודשים רבים של התדיינות ורק לאחר קבלת החוות הדעת השלישית (של מומחה בית המשפט) ניתן להורות לצדדים להגיש תחשיבי נזק ולקדם את עניינו של התיק.
3. ניסיון החיים מלמד שקביעות המל"ל אינן "פילנטרופיות" ונדיבות במיוחד אלא לעיתים להיפך. ניסיון החיים אף מלמד שבאחוזים גדולים של התיקים בסופו של דבר קביעתו של מומחה בית המשפט קרובה מאוד, אם לא זהה, לקביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל.
4. בזבוז הזמן הזה עומד בניגוד למגמה המבורכת, שהביאה עמה התקנת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בפישוט ההליכים, ביעילותם ובגרימה לרווחה מצרפית לכלל ציבור המתדיינים, על ידי קיצור תורי ההמתנה למשפט. תוספת של חודשים רבים בטיפול בתיק גם מסכלת בפועל את סד הזמנים, שהתקנות החדשות הכתיבו לצדדים ולבית המשפט בקידום עניינו של התיק עד למתן פס"ד סופי.
5. שינוי המצב הקיים תוך קביעת אחוזי הנכות שנקבעו במל"ל לנפגע בתאונת עבודה כמחייבות בתיקי תאונות עבודה שאינן תאונות דרכים, אינה פוגעת פגיעה לא מידתית במזיק או בחברת הביטוח שלו, שעדיין יכולים, במצבים המתאימים לכך (כגון התעלמות של וועדת המל"ל ממצב רפואי קודם של הנפגע המשפיע על אחוזי הנכות הנוכחיים וכדומה) לבקש מבית המשפט הבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל ומינוי מומחה מטעם בית המשפט, כפי שהדבר מקובל גם בתביעות על פי חוק הפלת"ד.
6. דא עקא, ששינוי זה יכול לבוא רק מהמחוקק. זה לא עניין ל"חקיקה שיפוטית". משכך נראה שמן הראוי לפנות למחוקק לתיקון "כשל שוק" זה שקיים בחקיקה. כל עוד לא יתוקן המצב, נראה שיש לפעול כך:
7. במצב בו מוגשת תביעת הניזק (על ה"דלתא" שבין תגמולי המל"ל לנזק שבפועל נגרם לו, ואין זה משנה האם התביעה נגד המעביד או נגד צד ג' (כגון בעל מקרקעין) קיימת חובה להגיש חוות דעת בכדי להוכיח עניינים שברפואה, על אף קביעות המל"ל.
8. במצב בו מוגשת תביעת השיבוב ביחד עם תביעת הנפגע, או שהמל"ל הצטרף בהמשך לתביעתו המקורית של הנפגע (כך ש"תובע 1" הוא הנפגע ו"תובע 2" הוא המל"ל מכוח השיבוב הסטטוטורי או ההסכמי), קיימת חובה להגיש חוות דעת בכדי להוכיח עניינים שברפואה, על אף קביעות המל"ל.
9. במצב בו תביעת המל"ל מוגשת לאחר שהסתיימה תביעת הנפגע עם פס"ד לגופו של עניין, אזי מכוח מעשה בית דין ו/או השתק פלוגתא, המל"ל לא יהיה חייב להגיש חוות דעת רפואית בתביעת השיבוב.
10. במצב בו תביעת המל"ל מוגשת לאחר שהסתיימה תביעת הנפגע ללא פס"ד לגופו של עניין, אלא בפשרה, אבל עם אינדיקציה לכך שהסכום ששולם היה לאחר ניכוי תגמולי המל"ל, כאן יוכל המל"ל לטעון להשתק שיפוטי שחל על המזיק וחברת הביטוח שלו.
11. במצב בו תביעת המל"ל מוגשת לאחר שהסתיימה תביעת הנפגע ללא פס"ד לגופו של עניין, וללא כל אינדיקציה על ניכויי המל"ל, למשל אם המזיק היה מספיק פיקח (או ערמומי, תלוי בנקודת המבט) בכדי לסיים את הפשרה ללא הגשת תחשיבי נזק ואף ללא כתב הגנה וללא אזכור ניכויי המל"ל בהסכם פשרה, אין מנוס מכך שהמל"ל יגיש חוות דעת לתמיכה בטענות הרפואיות של תביעת השיבוב מטעמו.
12. דא עקא, מקום שהנפגע מסרב להיבדק, לא ניתן לחייבו לעבור את כל הבדיקות של שלושת המומחים שצויינו לעיל (אם פגיעתו היא בתחום מומחיות אחת, כי אם מדובר בפגיעה רב מערכתית, יכולים להיות 6, 9 , 12 מומחים...כאמור לעיל). הדבר מהווה פגיעה באוטונומיה ומנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ומכיוון שכך, אף אינו מצדיק חוקית הפסקת תשלום הגמלאות לנפגע עבודה. במצב זה יש הצדקה לקביעה שהנכות שנקבעה במל"ל מחייבת בתיק השיבוב. כל קביעה אחרת תביא לעיוות דין ולפגיעה לא מוצדקת בקופה הציבורית.
13. ודוק - זכותו של הניזוק, לאחר שנבדק בוועדות הרפואיות של המל"ל, ואולי שוב בידי מומחים בתביעה שהוא הגיש על ה"דלתא", שלא להיבדק שוב בתביעת השיבוב של המל"ל, אך אין לו זכות לסרב לבוא להעיד בקשר לנסיבות התאונה והרשלנות הנטענת כלפי המזיק. סירוב שכזה, כשקיימת הכחשת נסיבות התאונה או הכחשת החבות מצד המזיקים/הנתבעים, מהווה הפרת חובתו לסייע למל"ל (ולבית המשפט) להגיע לחקר האמת, ותצדיק את הפסקת תשלום הגמלאות שהמל"ל משלם לו (ובמקרי קיצון אף דרישת החזר התגמולים שכבר שולמו, אם יהיה בסיס לסברה שהושגו במרמה וזו הסיבה לאי שיתוף פעולה מצדו בתביעת השיבוב).

משכך, הייתי מסכם את הסוגיה דלעיל בטבלה שלהן:

לאור האמור לעיל ובהתאם להנחיה מספר 14285208 מיום 01.12.08 של מנהל בתי המשפט שניתנה בעקבות חוזר מיום 25.11.08 של היועצת המשפטית של הכנסת, מתבקש מנהל בתי משפט לשקול האם לא מן הראוי להעביר למחוקק הערותיי דלעיל, בכדי לשקול תיקון הוראות החיקוק הנ"ל ולהפכה לאפקטיבית ותואמת את לוח הזמנים ורוח תקנות סדר הדין האזרחי, כך שקביעות וועדות המל"ל יחייבו גם בתאונות עבודה שאינן תאונות דרכים, כשלבית המשפט תוענק הסמכות לאפשר הבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל, במקרים המתאימים לכך, תוך מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

התביעה תגיש תחשיבי נזק, בהתאם לקביעת וועדות המל"ל, תוך 30 ימים.

ההגנה תגיש תגובה לתחשיבי נזק מטעם התביעה תוך 60 ימים.

ימי הפגרה יובאו במניין הימים.

תז"פ עיון בתחשיבי הנזק בכדי להכין הצעת פשרה ליום 30.07.22.

המזכירות תשלח החלטה זו בדואר רשום לצדדים.

בנוסף, הנני מורה למזכירות להעביר העתק החלטה זו למנהל בתי המשפט בכדי שתישקל פנייה למחוקק בעקבות הערותיי דלעיל.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"ב, 24 מאי 2022, בהעדר הצדדים.