בפני | כבוד השופט חננאל שרעבי | ||
מבקש משיבה | י. ד ע"י ב"כ עוה"ד גיא נבון נגד ס. כ. ס ע"י ב"כ עו"ד ישראל מרק | ||
פסק דין | |||
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת הדס גולדקורן) מיום 8.8.22 בתיק תלה"מ 71699-07-19 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להורות על פסילת המומחה רו"ח ירון וקנין, וכן נדחתה בקשת המבקש להורות על מחיקת החלק בחוות דעת המומחה המתייחס להערכת שווי החברה של המבקש, והכל כפי שיפורט להלן.
רקע בזעיר אנפין
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים"), ניהלו קשר זוגי משנת 2006 ועד חודש פברואר שנת 2019.
3. לטענת המבקש, עובר לתחילת הקשר בין הצדדים, היה המבקש בעל עסק עצמאי של [...] (להלן: "העסק העצמאי").
4. עוד לטענת המבקש, בשנת 2018 סגר המבקש את העסק העצמאי ופתח יחד עם שותף, תוך זיקה ישירה לפעילות העסק העצמאי שנסגר, חברה אחרת (להלן: "החברה").
5. בין הצדדים מתנהלת התובענה קמא לאיזון משאבים. ביום 23.1.20 הסכימו הצדדים על מינוי אקטואר לצורך איזון זכויותיהם והערכת שווי החברה, נכון למועד הקרע. ביום 25.3.20 מונה האקטואר רו"ח ירון ועקנין בהסכמת הצדדים (להלן: "המומחה" או "האקטואר").
6. ביום 14.4.21 הוגשה חוות דעת האקטואר לתיק. הצדדים הגישו לאקטואר שאלות הבהרה והמבקש ביקש לחקור אותו.
7. בישיבת יום 20.1.22 נחקר המומחה. בתום הדיון טען ב"כ המבקש כי הוא שוקל לעתור לפסילת המומחה. משכך, ניתנה החלטת בית המשפט קמא לפיה הצדדים ינסו להגיע לידי הסכמות או לחלופין יגישו כל בקשה שימצאו לנכון בקשר לדברים שעלו מחקירת המומחה.
8. ביום 7.3.22 הוגשה בקשת המבקש, להורות על פסילת החלק בחוות דעת האקטואר, המתייחס להערכת שווי החברה במועד הקרע; וכן להורות לאקטואר רו"ח ירון ועקנין להימנע מלבצע התאמות, תיקונים השלמות לחוות דעתו בעניין העסק העצמאי.
9. ביום 22.5.22, לאחר שהתקבלו עמדות הצדדים והאקטואר, ניתנה החלטה בתיק קמא המורה על דחיית הבקשה.
10. ביום 21.6.22 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל (רמ"ש 44818-06-22). ביום 4.7.22 נתן כב' השופט סארי ג'יוסי תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, כדלקמן:
"נותן להסכמות הצדדים תוקף של פסק דין.
בהתאם מורה על החזרת הדיון לפני בית משפט קמא על מנת שינמק את החלטתו מיום 22.5.22 שניתנה במסגרת בקשה 16 בתיק מס' 71699-07-19.
כמו כן על יסוד המוסכם מורה על עיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא מיום 22.5.22, עד ל-5 ימים לאחר מתן ההנמקה, כאשר ימי הפגרה יבואו במניין הימים.
עיכוב הביצוע מתייחס הן להחלטה מיום 22.5.22 והן לגבי מתן כל החלטה אחרת במסגרת התיק עצמו...".
11. המבקש טען בבקשתו קמא כדלקמן:
א. המומחה העריך בחוות דעתו את שווי החברה על פי שיטת "המכפיל". בשיטה זו בוחנים מה הייתה ההכנסה השנתית הממוצעת של החברה במספר שנים ולאחר מכן, כופלים את ההכנסה הממוצעת במספר כלשהו, שמעריך השווי סבור כי הוא ה"מכפיל" הנכון לקביעת השווי.
ב. המומחה העיד בחקירה, כי הוא לא האמין לנתונים המופיעים בדוחות החברה, כי הוא הגיע למסקנה שלחברה היו הכנסות לא מדווחות "בשחור", ולדעתו הרווח שהפיקה החברה בפועל, היה גבוה יותר מזה שדווח על ידה ועולה מהדוחות הכספיים שלה.
המומחה חרג מסמכותו בכך שקבע קביעות של מהימנות לגבי הנתונים שהוא הציג לגבי החברה, הכנסותיה, הדוחות הכספיים שהוכנו על ידי רואי החשבון והוגשו למס הכנסה. קביעות של מהימנות הינן עניין הנתון לבית המשפט להכריע בהן וזאת לאחר שתינתן לו הזדמנות להציג ראיות, הליך הוכחות ראוי ובדיקת עובדות. לאור זאת, המומחה ביסס דעתו על נתונים עובדתיים שקבע לעצמו באופן שרירותי.
ג. בהחלטת המומחה שלא לקבל את הנתונים שבדוחות הכספיים של החברה, הוא רמס את מושכלות היסוד של "המוציא מחברו עליו הראייה". לאור זאת, לקתה הערכת השווי לחברה שביצע המומחה, בפגם היורד לשורש העניין, שיש בו לגרום לעיוות דין, הואיל ולב ליבת הערכת השווי בשיטת "המכפיל", נעשתה על בסיס קביעות של מהימנות שנעשו על ידו שאינן בסמכותו.
ד. השיטה הנפוצה להערכת שווי חברה כיום היא שיטת היוון תזרים מזומנים (DCF). בפסיקת בית המשפט העליון, נקבע מפורשות כי יש להעדיף שיטה זו כשיטת בסיס להערכת שווי של חברות שנעשית במסגרת הליכים משפטיים, אלא אם מצא בית המשפט כי הנתונים מצדיקים יישום שיטה אחרת. בענייננו, אין שום הצדקה לסטות מהלכת בית המשפט העליון.
ה. לאור זאת, יש להטיל את משימת הערכת שווי החברה לפי שיטת DCF על מומחה אחר, מאחר שהמומחה ירון ועקנין לא יוכל להיות אובייקטיבי ולהתעלם מקביעות חוות הדעת שהכין לפי שיטת "המכפיל". כמו כן, המומחה הודה מפורשות כי גיבש עמדה ברורה ונחרצת נגד המבקש, לפיה הוא סבור שבאמצעות החברה, שהוא הבעלים של מחציתה, רימה את מס הכנסה, העלים הכנסות והגיש דוחות מסולפים לגבי הכנסות החברה.
12. המשיבה טענה בתגובתה קמא כדלקמן:
א. מדובר בבקשה אשר מנוגדת להסכמות הצדדים. המבקש עותר לפסילת חלק בחוות דעת המומחה (שווי החברה), בעוד שמאשר למעשה את קביעותיו של המומחה בחלק האחר של חוות הדעת (איזון כלי רכב, חשבונות בנק וזכויות סוציאליות). אילו היה סבור המבקש כי מדובר במשוא פנים מטעם המומחה, היה עליו לעתור לביטול כל חוות הדעת.
ב. הצדדים הגישו בקשה מוסכמת למינוי האקטואר רו"ח ירון ועקנין והסכמה זו אושרה. מדובר במומחה ניטרלי שמונה בהסכמת הצדדים.
ג. בחירתו של המומחה לבצע הערכת שווי בהתאם לשיטת המכפיל הינה במסגרת פררוגטיבת המינוי שלו ובהתאם להערכתו המקצועית. המומחה הסביר היטב את בחירתו, מסקנותיו נומקו היטב בחוות דעתו, בשאלות הבהרה ובחקירה הנגדית.
ד. פסילת המומחה משמעה מינוי מומחה חדש לעריכת חוות דעת חדשה, חקירתו ועיכוב ההליכים.
13. ביום 8.8.22 ניתנה ההחלטה קמא, במסגרתה הוחלט כדלקמן:
"...
18. פסילת חוות דעת של מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, תיעשה רק במקרים נדירים וחריגים, אם יתברר כי נפל בחוות דעתו או בהתנהגותו, פגם היורד לשורשו של עניין, או מקום שתוכן חוות הדעת מעלה חשש ממשי לעיוות דין ...
אף אם מתגלים פגמים בחוות דעת אין הדבר מוביל בהכרח לפסילתה, ושומה על ביהמ"ש לשקול האם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין שיש בו לגרום לעיוות דין... במיוחד אם פסילת חוות הדעת מתבקשת לאחר שהוגשה חוות הדעת, שאז ייתכן שמסקנת חוות הדעת והמלצותיה הם שהובילו לבקשת הפסילה. לכן, גם אם קיים פגם לא תיפסל חוות הדעת אם ניתן לרפא את הפגם על ידי מתן הוראות מתאימות...
19. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.
- אשר לטענה בדבר חריגה מסמכות בחלק בחוות הדעת שעסק בקביעת שווי החברה - כמפורט לעיל, לטענת המבקש, המומחה לא נתן תשובות המניחות את הדעת מדוע שלא להעריך את שווי החברה בהתאם לשיטת היוון תזרים מזומנים, שאומצה על ידי מומחים בתחום ראיית החשבון וזכתה לגיבוי בערכאות הערעור. אין בידי לקבל טענה זו.
• בסעיף 1.4 ו-1.5 ל'נספח ביאורים וחישובים לחוות הדעת' פירט המומחה את השיטות להערכת שווי עסק, תוך שציין כי במקרה הנוכחי הוא סבור כי נכון יהיה להעריך את העסק בהתאם לשיטת 'המכפיל'.
• ...
• ...
20. התרשמתי כי המומחה ביסס ונימק היטב את בחירתו לעריכת שווי בהתאם לשיטת "המכפיל" במסגרת חוות הדעת שהגיש, שאלות ההבהרה (תוך התייחסות לפסיקה הנהוגה) ואף במסגרת החקירה.
- אשר לטענה כי המומחה חרג מסמכותו בכך שקבע קביעות של מהימנות לגבי נתונים שהציג לו המבקש אודות החברה וכתוצאה מכך, הוא ביסס את חוות דעתו על נתונים עובדתיים שקבע לעצמו באופן שרירותי. אין בידי לקבל טענה זו.
מסקנותיו של המומחה נומקו היטב בחוות דעתו, בהתאם למכלול הנתונים שהוצגו בפניו, ובהתאם לשיקול דעתו. המומחה העיד כי אכן היו לו ספיקות לאחר שעיין במסמכים שהומצאו לידיו, ובעקבות זאת הוא בחר שלא להעריך את שווי החברה בשיטת DFC...
לטענת המבקש, המומחה גיבש עמדה ברורה ונחרצת כנגדו, לפיה הוא סבור כי הוא, באמצעות החברה, העלים הכנסות והגיש דוחות מסולפים למס הכנסה. בעניין זה, לא מצאתי בחוות הדעת כל ממצא שיש בו כדי לרמוז אודות התנהלות כזו או אחרת של המבקש. רוב הטענות של המבקש בעניין זה התבססו על התרשמותו מתשובות המומחה בחקירה. עם זאת, החזקה היא כי המומחה ביצע את עבודתו ללא משוא פנים וביושר וממכלול הנתונים איני מוצאת בהתנהלות המומחה כל פגם המצדיק את פסילתו. בהקשר זה יוער, כי המומחה מונה בהסכמת שני הצדדים ובתום החקירה אף העיד כך...
21. יצוין, כי המבקש הגיש הבקשה לאחר הגשת חוות הדעת, לאחר שניתן מענה לשאלות ההבהרה של הצדדים ולאחר שהמומחה נחקר.
כידוע, כאשר בקשת פסילה, מוגשת לאחר הגשת חוות דעת מומחה, כבענייננו, מתעורר חשש כי בקשה זו נובעת מחוסר שביעות רצון של מבקש הפסילה, מתוצאות חוות הדעת ראו: ...
הרציונל שלא לפסול את המומחה, מביא בחשבון גם את החשש מפני התנהלות אסטרטגית של בעלי הדין, אשר יבקשו לפסול את חוות הדעת לא בשל הפגמים שנפלו בה, אלא בשל כך שהתוצאה שנקבעה בה אינה נושאת חן בעיניהם ראו: ...
22. לאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, הבקשה לפסילת המומחה נדחית".
בגין החלטה זו, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
14. המבקש טוען כי מדובר במקרה בו נדרשת התערבות ערכאת הערעור, מנימוקים כדלקמן:
א. המומחה הוסמך להעריך את שווי החברה על פי מומחיותו המקצועית בתחומי החשבונאות והכלכלה. לעומת זאת, ענייני מהימנות אמורים להתדיין בין הצדדים ולהיות מוכרעים על ידי בית משפט קמא ולא על ידי המומחה.
בחקירתו קמא המומחה חרג מסמכותו בכך שקבע קביעות של מהימנות לגבי נתונים שהציג המבקש על פעילות החברה, הכנסותיה, דוחותיה הכספיים ועוד.
בית משפט קמא לא התייחס כלל לטענת המבקש כי העניין מהווה חריגה מסמכות המומחה ולא הסיק את המסקנה המתבקשת, לפיה יש לפסול את חוות דעת המומחה שבוצעה לפי אותן קביעות שנקבעו שלא בסמכות.
ב. טעה בית משפט קמא עת קבע כי אין לפסול את חוות דעת המומחה בשל משוא הפנים של המומחה. המומחה הודה מפורשות כי גיבש עמדה ברורה ונחרצת נגד המבקש, לפיה המומחה סבור כי המבקש/החברה רימו את מס הכנסה, העלימו הכנסות והגישו דוחות מסולפים לרשויות המס לגבי הכנסות החברה.
ג. המומחה העריך בחוות דעתו את שווי החברה על פי שיטת המכפיל, וסירב להעריכה בשיטת היוון תזרים מזומנים (להלן: "שיטת ההיוון"). לפיכך עתר המבקש בתיק קמא להזמין הערכת שווי נוספת לחברה, בשיטת ההיוון.
תשובת המשיבה
15. להלן טענות המשיבה בתמצית:
א. אין הצדקה להתערבות ערכאת הערעור כבר כעת, בשלב ביניים של ההליך קמא, בהחלטה בעניין פסילת מומחה/חוות דעת מומחה, אשר היא החלטה דיונית המצויה בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית.
ב. מתן רשות ערעור אינה דרוש כדי למנוע עיוות דין במקרה דנן, מאחר שבית משפט קמא כבר קבע בהחלטתו מיום 25.5.2020 כי "ככל שישנן סוגיות הדרושות הכרעה שיפוטית, אלה יידונו במסגרת פסק הדין", כך שלא יהיה שום עיוות דין בדחיית בקשת רשות הערעור. שיקול עלות כספית, כגון תשלום למומחה, אינו שיקול מהותי היורד לשורש העניין ומצדיק התערבות ערכאת הערעור.
ג. ההחלטה קמא מנומקת, צודקת ואין להתערב בה. המומחה לא חרג מסמכותו עת העריך בחוות הדעת את שווי החברה בהתאם לשיטת המכפיל; המומחה לא קבע כל קביעות מהימנות בנוגע למבקש ו/או לא גיבש כל עמדה נגד המבקש.
ד. מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו. לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה אשר מינה וזה אינו דבר שבשגרה. נקודת המוצא היא כי המומחה פעל בתום לב ובהגינות.
ה. לא נפל רבב בהתנהלות המומחה, בחוות דעתו ובפועלו. המומחה לא חרג מגדרי סמכותו, כפי שזו נקבעה בהחלטות בתיק קמא מיום 23.1.2020 ו- 25.5.2020, שקבעו מפורשות כי על המומחה להעריך את שווי החברה נכון למועד הקרע, ולא את שוויו של רכוש שנמכר או הוחלף בעבר, אשר אין לאזנו.
אין כל חובה, בדין ו/או בהלכה המחייבת, אשר חלה על המומחה ומחייבת אותו בביצועה של הערכת שווי לפי שיטת ה- DCF דווקא. קיימות מספר שיטות חשבונאיות להערכת שווי חברה, תוך שבחירת השיטה נתונה לשיקול דעת המומחה ומותאמת לנתוניה האינדיבידואלים של כל חברה. המומחה קמא הסביר היטב את בחירתו לעריכת שווי החברה לפי שיטת המכפיל ולא לפי שיטת ההיוון.
טענות לעניין נכונותה של חוות דעת מומחה לא מהוות נימוק לפסילת מומחה או פסילת חוות הדעת.
ו. בחקירת המומחה לא נפלו סתירות, ואף לא היו קביעות מהימנות וכיוצ"ב. המומחה שב והסביר והצדיק אף בחקירתו את העדפתו המקצועית של שיטת המכפיל להערכת שווי החברה במקרה דנן.
ז. יש לדחות את עתירת המבקש להערכת שווי העסק העצמאי (שהיה לו בתחילת הקשר) והפחתתו משווי החברה במועד הקרע. עניין זה נדון והוכרע בהחלטת בית המשפט קמא מיום 25.5.2020 ואין להידרש לו מחדש בניגוד להסכמות הצדדים, להחלטות קמא ולדין.
דיון והכרעה
16. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולדחות הערעור כפי שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
להלן אנמק החלטתי.
17. ההחלטה קמא, בגינה הוגשה בקשת רשות ערעור זו, היא החלטה דיונית, הנוגעת לדרך ניהול ההליך קמא. כפי שנקבע בפסיקה, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב באשר לאופן ניהול ההליך, ובכלל זה בכל הנוגע למינוי מומחה מטעמה לרבות פסילתו. ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות כגון דא, והתערבות בהחלטות מעין אלו שמורה למקרים חריגים בלבד.
ראו לענין זה:
רע"א 1966/21 פלאפון תקשורת בע"מ נ' עדי קרני (4.5.2021);
רמ"ש (מח' – חי') 40232-09-21 פלוני (המנוח) ואח' נ' מ.מ (3.10.2021).
18. לא מצאתי כי נפלה בהחלטה קמא, שהיא במהותה דיונית, טעות שתצדיק, באופן חריג, את התערבות ערכאת הערעור. בית משפט קמא נימק כדבעי את ההחלטה קמא ולא מצאתי בה כל טעות.
19. לא זו אף זו. מדובר במינוי מומחה מטעם בית המשפט, שמונה בהסכמת הצדדים. פסילת חוות דעת של מומחה כגון דא תיעשה אך במקרים נדירים ובתנאים שצוינו בפסיקה.
יפים לענייננו הדברים שכתב כב' השופט עופר גרוסקופף ב- רעא 7034/21 דוד לוביצקי נ' דור. קי פיתוח ושיווק בע"מ (11.11.2021) – (ההדגשה שלי, ח"ש):
"כידוע, הלכה פסוקה עמנו כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים תיעשה רק במקרים נדירים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, כגון כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין, ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה (ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139 (1987); ע"א 8557/06 עיריית פתח תקווה נ' חב' אולימפיה בניה השקעות ופיתוח (1994) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 9 (15.9.2010)). כך לעניין מינוי שנעשה ביוזמת בית המשפט וכך כאשר הדבר נעשה ביוזמת הצדדים, כבענייננו (רע"א 3264/21 חיים כהן ו-51 אחרים נ' אלקטרה בניה בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 18 (18.7.2021))".
20. לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה בגדר אותם מקרים חריגים. עיינתי בפרוטוקול חקירת המומחה בתיק קמא (דיון מיום 20.1.2022), ואף אני, כבית משפט קמא, לא שותף לטענות וחששות המבקש לגבי המומחה, לפיהן גיבש הוא עמדה ברורה ונחרצת נגד המבקש, וכי המומחה סבור כי המבקש/החברה העלימו הכנסות, הגישו דוחות מסולפים לרשויות המס לגבי הכנסות החברה וכיוצ"ב.
סבורני כי המומחה בחקירתו קמא נצמד למשנתו המקצועית והתבטא בזהירות המתבקשת. לא מצאתי בדברי המומחה דבר היכול לרמז על משוא פנים או גיבוש דעה שלילית לגבי מי מהצדדים.
21. לכן רכיב הרמ"ש הנדון הנוגע לפסילת המומחה וקנין, ו/או מחיקת החלק בחוות דעתו המתייחס להערכת שווי החברה, נדחה בזאת.
22. עם זאת, מצאתי לנכון להתייחס לנקודה נוספת שהעלה המבקש בבקשת רשות הערעור – המבקש ציין (עמ' 9 פסקה ב'; ראו גם סעיף 14(ג) לעיל) כי עתר לבית משפט קמא בבקשה לבצע לחברה הערכת שווי נוספת בשיטה אחרת, היא שיטת ההיוון. לא מצאתי כי בית משפט הכריע בהחלטתו קמא (או בהחלטה אחרת) בנקודה זו; אף המשיבה לא התייחסה בתשובתה לנקודה זו.
23. כאן נבהיר – במסגרת בקשה 16 בתיק קמא, ביקש המבקש, בין היתר, כדלקמן:
א. הערכת שווי העסק העצמאי של המבקש במועד תחילת הקשר;
ב. הערכת שווי החברה של המבקש במועד הקרע;
ג. שתי הערכות השווי הנ"ל יבוצעו לפי שית תזרים המזומנים (DCF).
השופטת קמא בהחלטתה מיום 22.5.2022 קבעה כי:
"ככל שמבקש סבור כי על המומחה להגיש חוות דעת משלימה, עליו להגיש עד ליום 7.6.2022 בקשה עניינית וקצרה, בה יבהיר מה השאלות שיוצגו למומחה לגביהן יתבקש ליתן חוות דעתו. מובהר כי המבקש הוא שיישא בשכר טרחת המומחה בגין חוות דעתו המשלימה".
בקשה כאמור הוגשה על ידי המבקש ביום 22.6.2022 במסגרתה התבקש בית משפט קמא להורות למומחה להשלים חוות דעתו בנקודות הבאות:
בית משפט קמא ביקש את תגובת המשיבה לבקשה הנדונה, וזו ניתנה ביום 3.7.2022.
דא עקא שביום 8.8.2022 ניתנה ההחלטה קמא נשוא רמ"ש זה, בה לא ניתנה כל התייחסות לבקשה זאת של המבקש מיום 22.6.2022.
למעשה בית משפט קמא לא נתן החלטתו בבקשת המבקש מיום 22.6.2022 על שני רכיביה עד כה.
24. כעת ועם דחיית הערעור על בקשת פסילת המומחה, ראוי לטעמי כי בית משפט קמא ישלים מלאכתו ויחליט כחוכמתו בבקשה מיום 22.6.2022 על שני רכיביה.
סוף דבר
25. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הערעור, אך תוך מתן הוראה לבית משפט קמא ליתן החלטתו בבקשה מיום 22.6.2022 של המבקש, בהקדם.
26. בנסיבות ולנוכח התוצאה, אין צו להוצאות.
כספי הערבון שהופקד בתיק יושבו למבקש באמצעות בא כוחו.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, י' אלול תשפ"ב, 06 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.
