ביהמ"ש לענייני משפחה ירושלים, השופטת הילה גלבוע: החלטה בעניין בקשה לסעד זמני- הקפאת חיובי מזונות, מחציות והליכי גבייה, שהגיש האב במסגרת תביעתו העיקרית (תלה"מ 3224-06-22)

1. לפני בקשה לסעד זמני - הקפאת חיובי מזונות, מחציות והליכי גבייה, שהגיש האב במסגרת תביעתו העיקרית שכותרתה "ביטול תשלום המזונות וחישוב מחדש של דמי המזונות", אשר במקביל לה עתר האב בתביעה לחלוקת שוויונית של זמני השהות של הקטינים.
2. המדובר בארבעה ילדים - X כבת 14, X כבן 11, X כבת 10 וX כבן 7, כולם אובחנו ..., ומקבלים קצבאות נכות שעומדים כיום החל מחודש 1/22 ע"ס של כ 4,500 ₪ לחודש עבור כל ילד.
3. בין הצדדים נחתם הסכם הגירושין שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ביום 18.11.19 בבית הדין הרבני, אשר קובע לעניין המזונות כדלהלן:

"בשלב זה, היות והאם מקבלת קצבאות נכות בסך של 3,900 ₪ לכל ילד ובסך הכל מקבלת קצבאות נכות עבור 3 ילדים, לא יישא האב בתשלום המזונות עבורם. כמו"כ עבור הילד הרביעי- X- ישלם האב מזונות בסך של 1,400 ₪. כמו"כ ישלם האב את מחצית הוצאות החינוך עבור ארבעת הילדים ועד לתקרה של 600 ₪ ... במידת ויהיה שינוי בקצבאות הנכות של הקטינים אותם מקבלת האם, תוכל האם לפתוח את סוגיית המזונות בחינה מחדש.

כמו כן האב יישא במחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות במסגרת קופות החולים".

טענות האב

1. האב טוען כי בעת כריתת הסכם הגירושין הוכרו רק 3 מתוך ארבעת הקטינים כזכאים לקצבה מהמל"ל, שעמדה באותה העת ע"ס של 3,900 ₪ לכל ילד ואילו הבן X אובחן רק בחודש 5/20, כאשר התביעה בעטיו אושרה באופן רטרואקטיבי לשנה קודם להגשתה, דהיינו החל מחודש 5/19.
2. לטענתו, זכאות הבן X לקצבה בשיעור של 4,500 ₪ לחודש מהווה שינוי נסיבות מהותי ויש בכך להצדיק ביטול חובתו במזונותיו בסך של 1,400 ₪.
3. כן טוען האב כי רוב הוצאות חינוכם של הילדים ממומנות על ידי משרד החינוך, במסגרתם אף מקבלים הילדים טיפולים שונים להם הם זקוקים באופן שמעבר להוצאות מחייה שוטפות של הקטינים אין למשיב הוצאות נוספות עבורם, שעה שהצדדים נושאים בחלקים שווים בהוצאותיהם החריגות.
4. עוד טוען האב כי בשל אשפוזה של האם במחלקה X החל מיום 30/1/22 ובמשך כחודשיים הילדים שהו במשמורתו המלאה, ובאותה התקופה דאג לכל צרכי הילדים , אולם קצבאותיהם הועבו לחשבונה של האם, והחל מתקופה זו, מחודש 2/22, חדל מלהעביר לאם את דמי המזונות עבור X וכן את תשלומי מחציות ההוצאות.
5. האב טוען כי עובד כX, וממוצע הכנסותיו נטו לבנק הינם 11,940 ₪ . אולם, מחישוב ממוצע הסכומים שנטען על ידי הנתבע במסגרת הרצאת הפרטים והתלושים שהגיש עולה כי הכנסתו הממוצעת הינה 13,250 ₪ נטו.
6. במסגרת בקשתו האב עותר להקפאה רטרואקטיבית של חיובי המזונות עבור הקטין X החל מחודש 2/22, להקפאת חלקו בתשלומי מחציות עד לבירור התביעה דנא, וכן למתן צו האוסר על המשיבה לפנות לגביית חוב מזונות בהוצל"פ גם ביחס למזונות העבר .

טענות האם

1. האם טוענת כי הבקשה במהותה הינה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין למזונות, אשר אין כל בסיס בדין או בפסיקה להיעתר לה. במקרים החריגים בהם נעתר ביה"מ לעיכוב ביצוע פסק דין, המבקש נדרש להוכיח כי לא יהיה לו מהיכן להיפרע, אם תצלח תביעתו, ואילו בענייננו המבקש טוען ליכולת כלכלית גבוהה של האם, ומשכך לא יהא קושי בגבייה.
2. לעניין ההשבה הרטרואקטיבית האם טוענת לכלל של "דין מזונות שנאכלו" ומשכך הם אינם ברי השבה.
3. האם טוענת כי בהתאם ללשון ההסכם שמורה לה בלבד הזכות לפתוח מחדש לדיון את נושא המזונות ככל שיש שינוי בקצבאות הנכות, והסכמת הצדדים מאיינת את זכות של האב לעתור לשינוי נסיבות מחמת שינוי בקצבאות.
4. לטענת האם לא התקיים שינוי נסיבות ולו לכאורה המקים לתבוע עילת תביעה מבוססת המעמידה זכות לסעד זמני.
5. לעניין אשפוזה, האם טוענת כי מדובר על תקופה של 67 יום בלבד, ומדובר באירוע חד פעמי .
6. לדבריה, אין תשתית עובדתית המצדיקה שינוי מהסדר המשמורת שנקבע ועוגן במסגרת ההסכם שקיבל תוקף של פס"ד ביום 18.11.19, ונוכח העובדה שמדובר בקטינים .... אין זה לטובתם לבצע שינוי בשגרה לה הם הסתגלו.
7. לעניין הדרישה להקפאת חיוב האב ב"מחציות", טוענת האם כי אין יסוד משפטי, ערכי או מוסרי להיעתר לבקשה לעיכוב חובת האב בהשתתפות במחציות שנקבעה בהסכם שקיבל תוקף של פס"ד, והתשלומים חייבים להיות משולמים לנותני השירות עבור הוצאות הקטינים. עוד לטענתה לא ניתן ליתן סעד זמני שאינו נובע מההליך העיקרי, ולדבריה, בהליך העיקרי לא נתבקש סעד בסוגיית המחציות .
8. במסגרת תגובתה האם לא מסרה פרטים אודות הכנסתה, ולא צירפה תלושי משכורת ו/או אישורי הכנסות.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, ולאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי למסקנה כי בשלב ראשוני זה, ומבלי לקבוע מסמרות להכרעה בתיק העיקרי, דין הבקשה להתקבל בחלקה, באופן שיוקפא החיוב השוטף למזונות הבן X בלבד וזאת החל ממועד הבקשה לסעד זמני, אולם לא יוקפאו חיובי ההוצאות החריגות ויתר החוב הפסוק כיום בהוצל"פ, וזאת מן הטעמים הבאים על משקלם המצטבר;
2. בניגוד לטענת האם, אין עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין למזונות אלא בבקשה לסעד זמני להקפאת חיוב המזונות השוטף עבור הקטין X, במסגרת תביעה לביטול המזונות מהטעמים האמורים בתביעה, סעד אשר מנחים אותו, בין היתר, שיקולי צדק ויושר;
3. בנסיבות לפיהן אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי הקטין X אובחן ... לאחר מתן תוקף של פס"ד להסכם ביניהם, והחל אף הוא לקבל קצבת נכות בסך של 4,500 ₪; ומשעה שהצדדים הסכימו מפורשות במסגרת הסכם הגירושין ביניהם כי נוכח קצבאות הנכות שמקבלת האם עבור 3 הילדים האחרים (אשר עמדו אותה עת על סך של 3,900 ₪ לכל ילד, סכום הנופל מהקצבה המשתלמת לידי האם כיום), האב לא יישא בתשלום המזונות עבורם, דבר המלמד על אומד דעת הצדדים כי די בקצבת הנכות על מנת לכסות אחר צרכי הקטינים דנן; בנסיבות בהן האם כלל לא טענה, לא במפורש ולא מכללא, במסגרת תגובתה כי קצבת הנכות המשתלמת לידי הבן X אינה מספיקה למלא אחר צרכיו, נדמה כי יש לכאורה טעם להורות בעת הזאת על הקפאת חיוב האב במזונות עבור הבן X, וזאת באופן זמני עד לדיון בתביעה העיקרית שהוגשה.
4. הסכמות הצדדים בהסכם הגירושין התייחסו אמנם לשלושת הילדים הגדולים יותר, אולם הגיונם יפה ותקף לכאורה אף באשר לבן X, וממילא לא נטען אחרת על ידי האם, אשר לא הניחה בתגובתה תשתית להוכיח אחרת, ולא הכחישה את טענתו של האב שעיקר הוצאות הילדים מסופקות על ידי המוסד החינוכי בו הם שוהים, הממומן על ידי משרד החינוך. משכך, יש להניח כי טובת הקטין X לא תיפגע מהקפאתם הזמנית של המזונות המשתלמים עבורו בנוסף לקצבת הנכות לה הוא זכאי כאמור.
5. ודוק, אף על פי שכטענת המשיבה נראה כי לכאורה לא ייגרם נזק ניכר למבקש מהמשך תשלום המזונות השוטף בסך 1,400 ₪ לנוכח הכנסתו המוצהרת (בסך של כ 13,250 ₪ נטו לחודש), הרי בנסיבות בהן המשיבה כלל לא עמדה על הכנסתה שלה ועל יכולותיה הכלכליות, ולא צירפה אסמכתאות לעניין זה, דומה כי לא ניתן לתת משקל של ממש לטענה זו, בייחוד שעה שנראה כי הקטין X לא ייפגע כתוצאה מהקפאת המזונות לפי שעה, עת האם לא העלתה את הטענה כי אין די בקצבת הנכות המשתלמת עבורו לידיה על מנת לספק את כלל צרכיו.
6. דברים אלו יפים בייחוד לאור העובדה כי מעבר לתשלום קצבאות הנכות, שני ההורים נדרשים לשאת בחלקים שווים בהוצאות רפואה וכן האב משתתף במחצית הוצאות החינוך של הילדים עד לתקרה של 600 ₪ לחודש. בשלב זה, לא מצאתי להיעתר לבקשה לעיכוב תשלומי ה"מחציות", בהם נדרש האב לשאת בהתאם להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, הוצאות אשר דומה כי השתתפות האב בהן, עמדה לכאורה בבסיס ההסכמה של הצדדים, אשר פטרה אותו מתשלום מזונות מעבר לקצבה המשתלמת עבור הילדים.
7. האם אחזה בטיעוניה שאין להשיב מזונות שנאכלו, ואכן, ככל שלא יוקפא בשלב זה החיוב השוטף למזונות הבן X, שהוסכם עת הבן לא היה זכאי לקצבה, יהא קשה להשיבו, בהתחשב בטיעוניה של האם לפיהם "הקטינים חיים מכל שקל העומד למשיבה למחייתם מדורם וכלכלתם", וזהו אך טעם נוסף מדוע יש להורות על הקפאת חיוב המזונות השוטף כבר עתה (בפרט לנוכח העובדה כי אין לפני כל מידע אודות יכולותיה הכלכליות של האם, שלא ציינה נתון זה במסגרת תגובתה);
8. יובהר, הותרת חיוב המזונות השוטף על כנו ואי הקפאתו עשויה להביא למצב בו יהא קושי להשיב את המצב על כנו, לאור ההלכה כי במקרים רבים לא משיבים מזונות קטין ששולמו ביתר ונצרכו (ע"א 125/86 סימונוב נ' סימונוב [פורסם בנבו] (7.9.86), בע"מ 3243/11 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (30.5.11)); ומנגד, ככל שבסופו של יום במסגרת הדיון בתביעה העיקרית יוותר החיוב השוטף על כנו בנוסף לקצבת הנכות, הרי שלכאורה עולה כי יהיה לאם מהיכן להיפרע, נוכח הכנסתו הנטענת של האב, שעולה מתלושי המשכורת שהגיש כאמור.
9. משכך, בחינת מאזן הנוחות מכריעה לטובת היעתרות לסעד המבוקש.
10. בשולי החלטתי זו, בכל הנוגע לטענת האם לפיה על פי הוראות הסכם הגירושין הרי שאך לה בלבד שמורה הזכות לפנות בבקשה לשינוי נסיבות מחמת שינוי בקצבאות הילדים וכי האב אינו רשאי לעתור בבקשה לשינוי נסיבות מעילה זו, טענה זו נסמכת על פרשנותה שלה את הוראות הסכם הגירושין, ומטבע הדברים ניתנת לפרשנות אחרת, בפרט לנוכח העובדה כי הסכמות הצדדים התייחסו למצב הקיים אותה עת, בו השתלמו קצבאות נכות אך לשלושה מתוך ארבעת ילדיהם. כך או כך, טענה זו תידון במסגרת ההליך העיקרי ואין בה, בשלב מקדמי זה, לגרוע מהחלטתי לעיל.
11. לאור האמור סבורני כי נסיבותיו החריגות של מקרה זה עולות בגדר הנסיבות החריגות המצדיקות מתן סעד זמני להקפאה של חיובי המזונות השוטפים עבור הבן X, שעה שעל פניו מלוא צרכיו של הקטין מסופקים מהקצבה שהחל לקבל, תוך שהנני מותירה על כנם את יתר החיובים בהתאם להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, לרבות חיוב האב בנשיאה במחצית בהוצאות חינוך (עד לתקרה של 600 ₪) והוצאות רפואה חריגות.
12. תוקף הקפאת החיוב השוטף למזונות הבן X בסך של 1,400 ₪ לחודש הינו מיום הגשת הבקשה לסעד זמני בלבד, דהיינו החל מיום 7/6/22 .
13. להסרת ספק, לא מצאתי להורות על עיכוב יתר החוב הפסוק בהוצל"פ, לרבות חוב המחציות שנטען כי לא שולם החל מחודש 2/22.
14. הוצאות המשפט יידונו במסגרת ההכרעה בתביעה העיקרית.

ניתנה היום, א' תמוז תשפ"ב, 30 יוני 2022, בהעדר הצדדים.