תיק אימוץ 32266-08-22 תאריך: 21 בנובמבר 2022
בפני כבוד השופטת רונית גורביץ
בעניין הקטינה : קטינה ילידת 2011
אפוטרופוס לדין של הקטינה עו"ד אביטל קורקוס
המבקש : היועץ המשפטי לממשלה
באמצעות עוה"ד חן ברקוביץ לוי
נגד
המשיבים: 1. אם מנוחה
2. אב
באמצעות עוה"ד עימאד זיאד
3. סבתא
באמצעות עוה"ד ד"ר איגור גלידר
החלטה
במסגרת דיון בבקשה דחופה למסירת קטינה ממוסד מעבר למשפחת אומנה בכוונה לאמצה וזאת בהתאם לסעיף 12(ג) לחוק האימוץ, נדרשתי ליתן הכרעתי בשאלה - האם יש לאפשר לסבים ששימשו כאומנת קרובים להשמיע את עמדתם לבקשה זו, ובהמשך לכך באשר לצירופה של הסבתא כצד להליך האימוץ.
1. הקטינה ילידת 2011, בת 11 שנים כיום, אשר אימה נפטרה ביום 20.1.20 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. אמה של הקטינה הייתה גרושה מאביה, והקטינה גדלה אצלה, כאשר הקשר שלה עם אביה היה רופף.
2. לאחר פטירת האם, ובשל תפקוד הורי לקוי של האב, עברה הקטינה להתגורר עם סבתה, כאשר עוד קודם לכן במהלך מחלתה של אימה המנוחה שהתה בבית הסבתא ובן זוגה זמן רב כשאימה הייתה בטיפולים.
3. ביום 15.7.21 הקטינה הוצאה בצו חירום של עו"ס מחוזית (שאושר בהחלטת בית משפט לנוער מיום 19.7.21 במסגרת הליך צב"ן 67343-06-22) מאומנת הסבתא עקב חוסר מענים מהותיים לצרכיה וחשד לפגיעה בה, והיא הועברה למשפחת אומנה קהילתית בה שהתה מספר ימים. באותו מועד אישר בית משפט לנוער את מעבר הקטינה לבית "רעים" שם היא שוהה עד להיום במטרה לקבל טיפול אינטנסיבי לקראת מציאת מסגרת חוץ ביתית מותאמת עבורה וארוכת טווח.
4. ביום 25.1.22 מונתה הסבתא כאפוטרופא נוספת על הקטינה לתקופה של 6 חודשים במינוי זמני ומוגבל לצורך קבלת מידע מגורמי טיפול וחינוך אודות הקטינה ונוכחות בוועדות תכנון וטיפול וכן לשם הבעת עמדה בפני גורמי הרווחה, המשפט, הטיפול והחינוך ביחס לקטינה בכל עניין הנוגע אליה. מכוח המינוי הזמני נקבע כי הסבתא רשאית לעתור באמצעות בא כוחה בבית המשפט לנוער ובכל ערכאה אחרת להצטרף כצד להליך ו/או לקבל מידע בעניינה של הקטינה, והבקשה תישקל על ידי אותה ערכאה כטוב חוכמתה ובהתאם לשיקול דעתה הבלעדי.
5. על פי החלטת בית משפט לנוער מיום 19.7.22 הוארכו הצווים שניתנו בתנ"ז 4233-06-22 עד ליום 19.1122 שעניינם הוצאת הקטינה מבית הסבים למסגרת חוץ ביתית "בית רעים". (החלטה זו ניתנה בתנ"ז 67343-06-22).
6. ביום 17.11.22 ניתנה החלטה על סגירת תיק הנזקקות.
7. מתסקיר משלים מיום 7.11.22 עולה כי רישיון האומנה של הסבתא לא חודש.
8. ביום 7.11.22 הוגשה בתיק אפוט' 13016-11-22 בקשה דחופה למינוי הסבים כאפוטרופוס בנוסף לאב על הקטינה.
9. בבקשה הדחופה שבכותרת טוען ב"כ היועמ"ש כי מאז פטירת האם היו המלצות והצעות רבות לניסיונות טיפול ושיקום של האב וכן לניסיונות גיוס של הסבתא ובן זוגה לשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול ולמתן מענה מותאם לצרכיה של הקטינה, שלא צלחו.
10. לאור תפקודו הלקוי של האב, היעדר שיתוף פעולה מצדו, והיעדר שיתוף פעולה של הסבתא ובן זוגה עם גורמי החינוך והטיפול, הומלץ בוועדת תכנון טיפול והערכה שהתקיימה ביום 30.1.22 במחלקה לשירותים חברתיים במגדל העמק על פתיחת תיק אימוץ, על מנת לספק לקטינה בית קבוע ויציב לכל חייה.
11. ב"כ היועמ"ש מבקש לאור נסיבות חייה של הקטינה והתרשמות מקצועית של עו"ס לחוק אימוץ להעבירה באופן דחוף למשפחה שתוכל להבטיח לה בית יציב וקבוע לאורך כל חייה משפחה ועורף משפחתי, ולאשר את העברתה לבית משפחה מיועדת לאימוץ לפי סעיף 12 (ג) לחוק האימוץ.
12. הבקשה הוגשה בשלהי הפגרה, ובירורה התעכב בשל הצורך במינוי אפוטרופוס לדין לקטינה בהליך ובביצוע המצאה כדין של הבקשה לאביה, שבוצע בפועל רק ביום 25.10.22 עקב שהותו במוסד גמילה מלכישוע והצורך שלו בקבלת ייצוג.
13. בסופו של יום קוים דיון ביום 13.11.22 אליו זומנו גם הסבים.
בדיון אפשרתי את נוכחותה של הסבתא וב"כ, והסב הוצא בהעדר זיקה ביולוגית או משפטית בינו לקטינה.
14. יוצא אפוא כי בדיון ניתנה לסבתא האפשרות להשמיע את עמדתה ביחס לבקשה הדחופה, ולמעשה בהכרעה זו ניתן רק הביסוס המשפטי לכך, וכן הוקנה מעמד לסבתא בהליך האימוץ עצמו.
15. עוד אציין כי לצורך מתן הכרעתי בבקשה הדחופה נדרשתי ללמוד את תיקי הנזקקות והליכי צב"ן שהתנהלו, באשר לבקשה לא צורפו כל כתבי בי הדין שהוגשו וההחלטות שניתנו ע"י בית משפט לנוער.
עמדת הסבים
16. הסבתא ובן זוגה בקשו לצרפם כצד לבקשה ולהליך האימוץ.
17. לטענתם מאז חוליה של האם המנוחה במחלת הסרטן, ועקב היותה בטיפולים, שהתה הקטינה אצלם בביתם והייתה סמוכה על שולחנם.
18. ביום 24.5.20 במסגרת תנ"ז 19031-05-20 הוכרזה הקטינה כנזקקת לפי סעיף 2 (2)(6) לחוק הנוער וכל הגורמים תמכו בהכרתם כמשפחת אומנה.
19. בפועל הקטינה נותרה במשמורתם עד ליום 14.5.21, שאז הוצאה בצו חירום מחזקתם והועברה לפנימייה.
20. לטענתם לנוכח תפקידה של הסבתא כאפוטרופא למעשה על הקטינה במשך השנים, קיים צורך לצרפה כצד להליך, דבר שיבטיח הליך שיפוטי ראוי והוגן, וימנע פגיעה בזכויותיה וצרכיה של הקטינה.
21. הסבים קובלים על כך שלא יודעו על הבקשה לאימוץ והיא הוגשה תוך השמטת פרטים רבים, ומבלי שנשמעה דעתה באמצעות האפוטרופא לדין שמונה בתיק הנזקקות, שפגש את הקטינה רק פעם אחת מאז מעברה למוסד.
22. הסבים הפנו לעובדה כי הגישו בקשה להתמנות כאפוטרופסיים נוספים לקטינה.
23. הסבים טוענים כי טובת הקטינה לשהות אצלם כמשפחת אימוץ או אומנה וזאת גם עמדת אביה.
24. הסבים גם הפנו לעובדה כי חל שיפור בתפקודם כדי להחזיר את אמון המערכת בהם – הסבתא סיימה הדרכה הורית באופן פרטי, בן זוגה הוציא פלט מהמשטרה כי לא קיים כל חשד ביחס אליו, הסבתא נמצאת בקשר רציף עם הקטינה, ושניהם עתרו כי ייערך להם אבחון לגבי מסוגלותם להיות האחראים על הקטינה.
עמדת האב
25. האב מסכים לצירוף אימו, הסבתא, כמשיבה נוספת להליך בשל היותה דמות דומיננטית ומשמעותית בחיי הקטינה, והואיל והוא לא הסכים להפסקת מינויה כמשפחת אומנה עבורה.
26. האב הפנה לעובדה כי הקטינה מגיל 5 שוהה בבית הסבתא, ובפועל הסבתא שמשה כמשפחת אומנה קצת יותר משנה עבורה, כאשר לא ניתנה לה כל עזרה ולא ניתנו לקטינה טיפולים לעבד את טראומת פטירת אימה. האב הסביר כי בשל הבדלי מנטאליות לא היה שיתוף פעולה מלא של הסבתא מול הרווחה.
27. עוד ציין כי לפי סעיף 11 לחוק האימוץ, במקרה של פטירת הורים, בטרם צו אימוץ לגבי מאומץ שהוריו נפטרו, על בית משפט להתחשב בדעתם של הורי הוריו של המאומץ. הואיל והסבתא שימשה כאימה של הקטינה למעשה, אזי יש לצרפה להליך.
28. בנוסף טען כי לא פורט איזה סכנה נשקפת לקטינה בהותרתה במוסד עד למתן הכרעה בבקשת האימוץ, כאשר הוא חולק על כל הסעיפים להכרזתה כברת אימוץ, ועל כן בהוצאתה למשפחה אחרת הנזק רב יותר.
29. לטענתו לא היה מיוצג בבית משפט לנוער, ולא ניתנה לו כל אפשרות להגיב על ההחלטה הגורלית בדבר הוצאת הקטינה למשפחת קלט. בנוסף הקטינה רוצה לחזור לבית סבתה.
וזו האופציה היחידה שצריכה להיבחן.
30. לסברתו, יש לקבל גם את עמדת האפוטרופוס לדין שמונה בתיק הנזקקות, שפגש בה מספר פעמים בבית הסבתא והיה נוכח בכל הדיונים בבית משפט לנוער.
עמדת האפוטרופוס לדין
31. ציינה כי לפי הנוהג הקיים בתיק אימוץ, הסבתא לא צד להליך בפרט שהייתה משפחת אומנה קודם לכן. וממילא הבקשה תיבדק בשלב בו תיבחנה תוצאות האימוץ, והאב יוכל להציע את הסבתא כאלטרנטיבה.
32. עוד ציינה כי הסבים לא ערערו על ההחלטה או הגישו בקשה לעיון חוזר על הוצאת הקטינה מחזקתם כמשפחת אומנה חרף העובדה כי צו הנזקקות עודנו בתוקף.
33. לגבי הקטינה, היא נמצאת שנה ו- 3 חודשים ללא ידיעה מה קורה עמה, כשהיא רואה ילדים נכנסים ויוצאים מהמוסד, ומצבה מחייב הכרעה.
עמדת ב"כ היועמ"ש
34. ב"כ היועמ"ש מתנגדת להשתתפות הסבתא מאחר ואינה צד להליך אימוץ, והפנתה לתקנה 67 לתקנות בית משפט לענייני משפחה ולסעיף 11 לחוק האימוץ וכן לפסיקה בג"צ 4/85 ובר"ע (חי') 3221/08.
35. עוד נטען כי צירופה עשוי למנוע ממנה להעיד בתמיכה לעמדת האב.
הכרעה
36. אחלק את הכרעתי לשני ראשים – ואתחיל מהסוף להתחלה.
37. ראשית נדרשת החלטה מיידית בבקשה.
טובתה של הקטינה מחייבת זאת, שכן היא שוהה למעלה משנה ו- 3 חודשים במוסד שהינו מעון זמני עבורה, משול "לתחנת מעבר", היא אינה יודעת מה צופן לה עתידה, וחוסר הוודאות והארעיות מייסרים את נפשה.
38. כך גם מתחייב לדון בבקשה לגופה, לאור העובדה כי נשמעו טענות כל הקרובים לקטינה – אביה וסבתה. ואף קולה של הקטינה נשמע, לאחר שהוריתי על שמיעת עמדתה של האפוטרופא לדין ללא נוכחות מי מהצדדים, באופן שרצונה וציפיותיה של הקטינה הועברו בצורה בלתי אמצעית, ללא מסננים, וללא השפעה כלשהיא, משל נשמעו הדברים מפיה.
39. לפיכך, חלקה הראשון של ההחלטה עניינה הכרעה בבקשה למסירת הקטינה למשפחת אומנה ורק בחלקה השני אתן הכרעתי במעמד הסבתא בדיון בבקשה (בדיעבד) ובהליך האימוץ.
40. הקטינה כאמור בחלוף שנה וחודשיים של שהות בבית סבתה כמשפחת אומנת קרובים הועברה בצו חירום של עו"ס מחוזית מיום 15.7.21 למשפחת קלט חירום בה שהתה מספר ימים (הצו אושר ע"י בית משפט לנוער ביום 19.7.22) וביום 19.7.21 אישר בית משפט לנוער מעבר נוסף לבית "רעים" שם היא שוהה עד היום.
41. הצווים למעברי הקטינה ניתנו במעמד צד אחד ללא קבלת עמדת מי מהצדדים.
42. בצו החירום צוינו הסיבות להוצאת הקטינה, חוסר שיתוף פעולה מצד הסבים עם תוכניות טיפול שנבנו לקטינה, קבלת דיווח מדאיג מביה"ס כמו גם דיווח מהמטפלת כי "על מנת לשרוד חייבת אווה לסגל לעצמה דפוסי התנהגות והשקפה על עולם הדומים לאלה של ליילה וסרגי מדובר בדפוסים בעייתיים ולא סתגלניים כלפי העולם החיצון...ונראה כי בבית הסבים אין לאווה את המרחב להביא את עולמה הרגשי בו בין השאר להתאבל על מות אימה...". וכן לאור תוצאות האבחון הפסיכודיאגנוסטי בו צוין "מדובר בילדה הנמצאת במצוקה בעלת אופי דיכאוני וחרדה תמידית.. ילדה עצובה ובודדה, השרויה בחוויית חוסר אונים." בנוסף צוין כי הקטינה אינה מקבלת את המענים הרגשיים להם היא נזקקת וחרדותיה מתעצמות בסביבה בה היא שוהה, ואף עלתה טראומה הקשורה לחשיפה מינית לא מותאמת. בהמשך עלה החשד כי היא סובלת מבעיות אכילה קשות שלא דווחו לרווחה.
43. דיון ראשון לאחר הוצאת הקטינה מהסבים כמשפחת אומנה התקיים ביום 12.9.21, ואולם הם לא הורשו לטעון בהליך באשר נקבע כי אין להם מעמד ואף אין למסור להם כל חומר ביחס לקטינה.
44. בתום הדיון לאחר שמיעת עו"ס נוער והאפוטרופא לדין במסגרת החלטת בית משפט לנוער צוין כי:
"התקיים בפניי דיון מעקבי במסגרתו דיווחה עו"ס לחוק נוער על מצב הקטינה וב"כ הקטינה הוסיף פרטים משל עצמו המעידים, כולם, כי לא היה מנוס מהוצאת הקטינה ממשמורת משפחת האומנה וכי בעת הזו קיימים צרכים טיפוליים מרובים המחייבים הותרתה בבית רעים.
בעת הזו אורה על הארכת הצווים בשלושה חודשים נוספים במהלכם תוגש בקשה לשינוי דרכי טיפול בתיק הנזקקות.
למען הסר ספק, אבהיר כי הסבים - אשר שימשו לקטינה כמשפחת אומנת קרובים - אינם צד להליך בבית המשפט לנוער, אין למסור להם כל חומר ביחס לקטינה".
45. ביום 25.1.22 מונתה הסבתא כאפוטרופא נוספת על הקטינה לתקופה של 6 חודשים במינוי זמני ומוגבל לצורך קבלת מידע מגורמי טיפול וחינוך אודות הקטינה ונוכחות בוועדות תכנון וטיפול וכן לשם הבעת עמדה בפני גורמי הרווחה, המשפט, הטיפול והחינוך ביחס לקטינה בכל עניין הנוגע אליה. מכוח המינוי הזמני נקבע כי הסבתא רשאית לעתור באמצעות בא כוחה בבית המשפט לנוער ובכל ערכאה אחרת להצטרף כצד להליך ו/או לקבל מידע בעניינה של הקטינה והבקשה תישקל על ידי אותה ערכאה כטוב חוכמתה ובהתאם לשיקול דעתה הבלעדי.
46. באותה החלטה שניתנה ע"י כבוד השופט הבכיר אסף זגורי (כתוארו דאז) צוין כי מחד גיסא מדובר בסבים שניתנה להם הזדמנות לגדל את הקטינה ולשמש אפוטרופוסים למעשה מכוח היותם משפחת אומנה והם לא הצליחו לשמש בתפקיד זה ופגעו בקטינה, בין באי סיפוק צרכיה, בין בחוסר המוגנות, בין בחשיפת הקטינה לאביה המשתמש באלכוהול וסובל ממצב רגשי קשה ובין באי שיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול. ומאידך גיסא, אין לכחד, כי הגורם היחיד בעולם כיום שהוא קרוב משפחה של הקטינה, שהיא חשובה לו, שמעוניין לטפל בה או לפחות לגלות מעורבות היא הסבתא. זאת ועוד, נראה כי מדובר בדמות התקשרות של הקטינה (שסייעה בגידול הקטינה כאשר אמה הייתה חולה במחלה קשה). כך גם הובע ספק עד כמה הקטינה יכולה לעמוד באבדן דמות התקשרות בנוסף לאבדן האם, שהיא דמות ההתקשרות הראשונית והמרכזית בחייה של הקטינה.
47. עוד צוין כי : "יחד עם זאת ולאור ייחודיותו של המקרה והעובדה שלקטינה אין למעשה שאר בשר אחר הנוכח בהליכים בבית המשפט לנוער (האב לא נוכח ולא משתתף בדיונים) ו/או מקבל מידע אודותיה ויכול להביע דאגה ועמדה בעניינה וכאשר בהליך הנוכחי קיבלו הסבים ונחשפו לתסקיר הסעד על כל האמור בו, קשה להלום סיטואציה שבה לא תהיה לפחות לסבתא את היכולת להתעדכן בעניין הקטינה, לקבל מידע אודותיה במישרין מהמוסד בו נמצאת ולהציג עמדה כלשהי בעניין טובתה בפני גורמי טיפול רווחה ומשפט. אף כאשר שאלתי היום אם הסבים יוזמנו לוועדת תוכנית טיפול בעניינה של הקטינה לא קיבלתי מענה ברור. יש להבין כי לכל הפחות הסבתא היא בת משפחה יחידה של הקטינה המעוניינת בקשר עמה ויש לאפשר שיתופה בשיח הטיפולי והמשפטי ביחס לקטינה. זאת בפרט כעת, כאשר הסבתא מיוצגת ובא כוחה מוסר כי שינתה את גישתה והתנהלותה מהקצה אל הקצה בכל הנוגע להבנת הצורך בטיפול הן עבורה והן עבור הקטינה...
בסיטואציה הנוכחית שנוצרה בה, אין לסבתא כל מעמד משפטי מצד אחד בפני גורמי טיפול, רווחה, חינוך ומשפט, אני סבור שיש להיענות באופן מוגבל, מותנה זמני וחלקי לבקשה ובכך לאפשר לסבתא להיות מעורבת בהליכים המתנהלים בעניינה של הקטינה ולהביע עמדה. המשקל של העמדה ייבחן על ידי הגורמים השונים, אך לכל הפחות העמדה תישמע. ברור שככל שיוגשו חומרים חסויים שיש חשש שחשיפת הסבתא אליהם מסכנת טובת הקטינה או טובת בדיקה וחקירה בעניינה, היא לא תוכל לקבלם". (ההדגשה במקור – ר.ג.).
48. מתוקף מינוי הסבתא כאפוטרופוס על הקטינה הוגשו בקשות שונות לבית משפט לנוער, ולאחר דיון שהתקיים ביום 28.6.22 בנוכחות הסבתא ובא כוחה, יצאה תחת ידו של בית משפט לנוער החלטה מיום 19.7.22 בסיומה נרשם, ברחל ביתך הקטנה, כי יש לזרז את הליך הכרזתה כבת אימוץ:
"ולרשויות הרווחה אוסיף ואזכיר כי - "הזמן פועל לרעתה של אווה, היא בת 11 וכל זמן שלא מתקבלת החלטה, היא נתונה במקום זמני ובחוסר וודאות" (ר' עדכון אחרון עמ' 3). אווה הקטנה, נמצאת כשנה במסגרת זמנית, התאוששה מעט מן המשבר החריף בו הגיעה למרכז החרום, ולהתרשמות גורמי הטיפול, בשלה לעבור למשפחה קבועה. אמירה זו חייב שתנחה את רשויות הרווחה לפעול לאלתר לשילובה בבית אוהב, יציב וקבוע, מוקדם ככל הניתן, והכל על מנת להעניק מזור לנפשה הפגועה, לשמור על בריאותה הפיזית והנפשית, ולאפשר לה להתפתח ולהתבגר בתנאים מיטיבים. בעת הזו יוארכו צווים בעניינה עד ליום 19.11.22".
49. אין חולק כי חרף מינויה של הסבתא כאפוטרופוס נוסף על הקטינה, לא הוגש על ידה או מטעם האב, ערעור או בקשה לעיון חוזר בהחלטה להוציא את הקטינה ממשמורתה כמשפחת אומנת קרובים.
50. כידוע בית המשפט לענייני משפחה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית המשפט לנוער. בנוסף, מאז מעבר הקטינה לבית רעים חלפו שנה וחמישה חודשים, זמן משמעותי במונחי ילד. הקטינה הסתגלה למקום החדש ולפי הדיווחים חל שיפור לטובה במצבה.
51. כפי שעולה מהבקשה ונספחיה חל שיפור ניכר בהתנהגותה הנמנעת מהאוכל, וכיום היא ניזונה מתפריט מגוון הכולל גם מאכלים מוצקים וכן נרשמה עלייה במשקלה.
52. בתחום הלימודי, בעקבות עריכת וועדת איפיון וזכאות לאור לקות שפתית משמעותית כפי שעלתה באבחון הפסיכודיאגנוסטי היא שולבה בכיתה קטנה. גם בתחום החברתי, חלה התקדמות, היא יצרה קשר טוב עם שתיים מבנות כיתתה ומשחקת איתן בהפסקות. כיום היא הולכת לבית הספר בשמחה ואהובה על הצוות והילדים.
53. בעדכון מיום 1.6.22 צוין כי הקטינה מרגישה בטוחה יותר בבית המעבר, מצליחה לבטא את רצונה, להביע את דעתה וכן להתנגד כאשר אינה רוצה לעשות משהו. היא יצרה קשרים טובים עם הצוות ועם ילדי הבית איתם היא משחקת, מפגינה צדדים שמחים וחברתיים שלה ומפתחת עצמי אותנטי. בנוסף, בעקבות תוכנית טיפולית שנבנתה עבורה היא מתגברת על בעיית הבליעה שהייתה לה והפגיעה העצמית פסקה.
54. להתרשמות גורמי הטיפול, הקטינה עברה דרך משמעותית בבית המעבר אך צפויה לה עוד עבודה רבה בנושאים של עיבוד האבל על מות אימה, יכולת להתקשרות בטוחה עם דמות אימהית בעתיד ובנייה של חווית עצמי מלאה ובטוחה. כיום היא ממשיכה להיות משולבת בטיפול במשחק ובאמצעות בעלי חיים, נפגשת עם קלינאית תקשורת ונמצאת במעקב אצל דיאטנית.
בסמוך לדיון הוגש עדכון מיום 7.11.22 מאת עו"ס שירות למען הילד לגבי מצבה של הקטינה.
בו נרשם כי : "הקושי של הסבתא ובן זוגה לספק לקטינה מענה הולם ומותאם לצרכיה החברתיים, הרגשיים והקוגניטיביים תוך דיכוי אישיותה ופגיעה בהמשך התפתחותה התקינה להערכתנו אינו מאפשר את חזרתה לחיים בצל קורותם כמשפחת אומנה.
55. לכן להתרשמותי, כל עיכוב בהליך הכרזתה של הקטינה כבת אימוץ והעברתה מבית המעבר למשפחה עם כוונת אימוץ, פוגע בטובתה של הקטינה, מערער את ההליך הטיפולי וההכנה שנעשית עמה לקראת מעבר כזה ובכל גם את האמון שלה בגורמי הטיפול. אומנם כאשר היא נשאלת על כך מביעה הקטינה רצון לחזור להתגורר בבית סבתה ומתקשה לחשוב על האפשרות של יציאתה למשפחה, אך ניכר כי קושי זה נובע מחשש מהלא נודע...לצד זאת, נראה כי לעיתים הקטינה כן מאפשרת לעצמה לחשוב גם על אפשרויות אחרות ולהביע את משאלות ליבה בהקשר זה...אנו סבורות כי אם תינתן החלטה על מעברה למשפחה זו ותחל היכרות הדרגתית בינה לבין המשפחה תכיר הקטינה בקיומה של אפשרות זו כממשית, תיחשף לדפוס משפחתי שונה מזה שהכירה עד היום, ותאפשר לעצמה להעניק הזדמנות אמיתית לחיים בצל קורותם".
56. בנוסף, האפוטרופוס לדין סיפרה כי הקטינה לא אוהבת את השהות בבית רעים קשה לה עם הכללים. היא מחכה להכרעה בעניינה וכבר איבדה אמון במבוגרים ובאפשרות יציאתה משם. היא צופה בילדים שמצאו להם משפחה וכבר החלו מפגשים, בעוד היא באותו מצב, מיואשת ולא רואה את תחילת התהליך. הקטינה הפנימה כי קיימת היתכנות למעברה למשפחה אחרת ובקשה להישאר בקשר עם סבתה. היא לא דיברה על אביה ולא בקשה לראותו. הסבתא דמות משמעותית בשבילה, לא אמרה דבר רע עליה. מבחינת הקטינה, השארתה בבית המעבר הוא הגרוע מכול, זאת חוויה קשה זה כמו "מחסן לילדים". עוד ציינה כי מעולם לא פגשה ילד שלא רוצה לחזור להוריו, ובמקרה של הקטינה זה מדאיג, כי כל כך רע לה בחיים שמוכנה לחזור לבית הסבתא.
57. כך גם הוגש עדכון נוסף מהאפוטרופוס הקודם בתיק הנזקקות, בו צוין כי מצבה של הקטינה משתפר לאט ועם זאת היא בדעה כי המקום שלה הוא אצל סבתה. עוד צוין כי הסבתא מנסה להשפיע על הקטינה ולהכתיב לה את רצונותיה מבלי להתחשב ברגשותיה.
58 להתרשמותי, הקטינה עברה כברת דרך משמעותית מאז הוצאתה לבית המעבר.
הקטינה נמצאת בהליך טיפולי מתמשך של שיקום רגשי, לימודי וחברתי.
היא משולבת בטיפולים רבים ומגוונים.
כפי שעולה מתסקיר עו"ס מיום 13.7.22 (צורף לבקשה להכרזתה כבת אימוץ) צוות בית המעבר שוחח עם הקטינה לא פעם על נסיבות הוצאתה מבית סבתה ובן זוגה, תוך התייחסות לחששות שעלו בזמן שהותה שם, הפרעת אכילה, קשייה החברתיים ועוד. להערכתם הקטינה מסוגלת להבין זאת על רקע השינוי שחל בה מאז הגעתה לבית המעבר מבחינה רגשית חברתית ולימודית.
בנוסף, מדברי האפוטרופוס לדין עולה כי הקטינה מעבדת היתכנות של מעברה למשפחה אחרת ובקשה להישאר בקשר עם סבתה.
59. אין חולק, כי לא ניתן להשאיר עוד את הקטינה בבית המעבר. מדובר בשהות ארוכה וחריגה שאינה משרתת עוד את טובתה ונוטעת בה ייאוש, פסימיות וחוסר אמון בעולם המבוגרים שמבטיח לה שינוי בחייה שמבושש מלקרות. לדעתי הוצאתה של הקטינה מבית המעבר אינו סובל דיחוי והנסיבות מחייבות זאת, ובכך מתקיים התנאי כי השינוי "מוצדק כדי למנוע נזק לילד".
60. אני ערה לכך שלטענת הסבים חל שיפור ניכר בתפקודם כדי להחזיר את אמון המערכת בהם – הסבתא סיימה הדרכה הורית באופן פרטי, בן זוגה הוציא פלט מהמשטרה כי לא קיים כל חשד ביחס אליו, הסבתא נמצאת בקשר רציף עם הקטינה, ושניהם עתרו כי ייערך להם אבחון לגבי מסוגלותם להיות האחראים על הקטינה.
61. ואולם, השינוי הנטען שחל צריך להיבחן על ידי גורמי מקצוע אובייקטיביים, ואין בטוחה שדי בו לעת הזאת כדי לשקול מתן אחריות בידם על הקטינה, וזאת בין היתר, לאור קשיים בעבר במתן מענה הולם ומותאם לצרכיה.
62. על כן, מתוך ראיית טובת הקטינה, שהינה כעמוד לפני המחנה, ועיקרה שמירת היציבות בחייה והתפתחותה התקינה, והבטחת המשך ההליך הטיפולי החיוני לה, אני סבורה כי בשלב זה ישנה דחיפות בהוצאת הקטינה מבית המעבר.
63. על כף אחת של המאזניים מונחים השיקולים כי נכון לעתה האפשרות לקליטת הקטינה בבית הסבים לא נבחנה ולחובתם נזקפים הפגם המהותי שנפל בתפקודם כמשפחת אומנה, חוסר המוגנות וסיפוק הצרכים של הקטינה עת הייתה תחת חסותם ואי שיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול. ועל הכף השנייה, מונחת כברת הדרך המשמעותית שעברה הקטינה מכל הבחינות במהלך השנה האחרונה לרבות ההכנה לקראת המעבר והאמון שרכשה בעצמה ובגורמים הטיפוליים. לאחר שקלול כל המכלול, אני סבורה כי הכף נוטה להעברת הקטינה למסגרת מוגנת בדמות המשפחה המוצעת כדי לשמור עבורה על מסגרת יציבה, מכילה ובטוחה.
64. אשר על כן, אני נעתרת לסעד הזמני המבוקש, ולא יהא זה למותר לציין כי אינו מהווה חריצת דין לעניין הבקשה העיקרית המונחת בפני ביחס להכרזת הקטינה כבת אימוץ, ומאשרת את העברתה של הקטינה לבית משפחה מיועדת לאימוץ.
65. באשר למעמד הסבתא בהליך שבפני.
66. כאמור מצויים אנו עדיין בשלב הראשון של הליך האימוץ. הצדדים להליך הם ההורים הביולוגיים ובא-כוח היועץ המשפטי. לסבתא אין, לכאורה, מעמד בדין.
67. ידוע כי המגמה היא שאין מקום להחיל בהליכי אימוץ את ההלכות בעניין הרחבת זכות העמידה וזכות הערעור (ראו, בש"פ 658/88 חסן נ' מ"י, פ"ד מה(1) 670). דיני האימוץ והתכליות המונחות בבסיסם מחייבים התייחסות ייחודית לסוגיה.
68. וזאת בפרט, שהיועץ המשפטי ופקיד הסעד הם הגורמים המתווכים בתהליך האימוץ אך גם החוצצים בין הצדדים לו. המידע הרלוונטי מרוכז כולו בידיהם. היכולת לערוך בדיקות וחקירות נתונה בידיהם. כל אלה מאפשרים לבא-כוח ביועץ המשפטי להביא בפני בית המשפט, במסגרת שלבי האימוץ השונים, תמונה עובדתית מלאה של הנסיבות כולן. כאשר תפקידו של בא-כוח היועץ המשפטי להציג בפני בית המשפט את האינטרסים של כל הצדדים הנוגעים בדבר, כך שההכרעה השיפוטית תתקבל על פי מערך השיקולים הכולל (ראה בע"מ 6509/04, 6930/04 פורסם בנבו מיום 6.7.04 להלן: "פרשת תינוק המריבה").
69. בנוסף, ריבוי בעלי דין מכביד על ניהול ההליך ואינו רצוי. הזמן הוא גורם מרכזי בהליכי אימוץ. חלוף הזמן עשוי להטות את הכף, שכן גורם הזמן פועל לטובת הקיים ולא לטובת שינויו (ע"א 546/89 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד מה(1) 185, 198). יש להבטיח כי ההליכים יתנהלו במהירות וביעילות.
70. עם זאת, סעיף 11 לחוק האימוץ קובע כי : "בבוא בית המשפט ליתן צו אימוץ לגבי מאומץ שהוריו נפטרו, יתחשב בדעתם של הורי הוריו של המאומץ".
71. בבר"ע (חי') 3221/08 (פורסם בנבו מיום 2.10.08) נקבע כי : "מכאן, שאת המילים "יתחשב בדעתם" שבסעיף 11 לחוק האימוץ יש לפרש, שנתכוון המחוקק ליתן להורי הוריו של המאומץ מעמד כצד לדיון, במקרה שההורים הביולוגיים נפטרו".
72. אמנם, קיימת גם חלופה לרכישת מעמד להורי הוריו של המאומץ דרך סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ובעניין זה תלויה ועמדת בקשת הסבתא. מכאן, שאם איעתר לבקשת הסבתא להתמנות כאפוטרופוס נוסף על הקטינה, היא הייתה יכולה לרכוש מעמד פורמלי בדיון, לרבות זכות ייצוג, אך בכובעה כאפוטרופוס של הקטין.
73. אלא שבעקבות החלטתי על העברת הקטינה למשמורת המשפחה המיועדת לאימוץ לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, פקיד הסעד הוא שקיבל סמכויות של אפוטרופוס לפי סעיף 15 לחוק , ועל כן בקשתה זו תלויה על בלימה.
74. ובאשר לסעיף 11 לחוק האימוץ והתכליות המונחות בו, סבורני כי יש לשקול יישום הכלל שכל אימת שמתעוררת שאלה של פרשנות החוק, "לעולם יש לפתוח בלשון החוק, אך לעולם אין לסיים בה".
לטעמי ניתן לפרש את החוק בגמישות במקרים חריגים, על פי העיקרון של טובת הילד החולש על הליכי האימוץ, בהתחשב בכך שלסבתא אינטרס ישיר בהליכי האימוץ בהיותה הגורם הקרוב ביותר לקטינה, והיא הייתה ה"הורה דה פקטו" לקטינה מאז פטירת אימה ועד להוצאתה מחזקתה.
75. הסבתא היא הדמות הדומיננטית ביותר בחייה של הקטינה והיא דמות התקשרות של הקטינה שסייעה בגידולה כאשר אמה הייתה חולה במחלה קשה. היא הגורם היחיד בעולם כיום שהוא קרוב משפחה של הקטינה, שהיא חשובה לו, שמעוניין לטפל בה או לפחות לגלות מעורבות. יש לסבתא רצון עז לגדלה ומאבקה במסגרת הליכים אלו אך יוכיח זאת. לעניין מעורבות הסבתא אין לי אלא להפנות לסעיפים 72-95 לבקשה להכרזת הקטינה כבת אימוץ ולהמלצה לשקול צמצום תוצאות האימוץ שבמסגרתו יישמר הקשר בין הקטינה לסבתה.
76. הסבתא היא החלופה לאימוץ, ולמעשה ההזדמנות האחרונה של המשפחה הקרובה, לקחת חלק בהליך.
77. זאת ועוד, אימה של הקטינה נפטרה, וסבתה מצד אביה "נכנסה בנעליה", כאשר הורי האם המנוחה גרים באוקראינה והיו בקשר של שליחת הודעות קוליות בלבד. היא זו ששימשה כמשפחת אומנת קרובים לקטינה (זאת במובחן מבג"צ 4/85 שם בקשה להצטרף כצד להליך אימו של האב כאשר בנה אבי הילדים היה בחיים, שלא החזיקה בקטינים בביתה ולא דאגה לצרכיהם).
78. הסבתא (מצד האב) היא הדמות המשמעותית בחיי הקטינה על כן ניתן לכל הפחות להתחשב בדעתה "כהורה אימה של הקטינה". ובמקרה דנן, היא ניצבת לצידו של האב במאבקו להותיר את הקטינה בחזקתה.
79. לסבתא עניין אישי בתוצאות ההליך, אשר תהיה לו השפעה של ממש על חייה וחיי הקטינה.
80. במניעת מעמד ממנה יש משום פגיעה ממשית בזכויותיה החוקתיות לרבות זכות הטיעון והזכות להיות מיוצגת בבית המשפט.
81. אמנם בבר"ע (חי') 3221/08 הנ"ל נקבע כי אין לסבתא מעמד בהליכי אימוץ כאשר אימו של הקטין בחיים, אלא שהובאו אמרות אגב של שופטים מבית משפט עליון שהותירו את השאלה אם בקרבה משפחתית כשלעצמה, אין בשום מקרה, כדי להקים זכות עמידה בהליך שעניינו אימוץ.
82. גם בפסק הדין בפרשת תינוק המריבה שהוזכר לעיל, הוכר בנסיבות המיוחדות של המקרה באופן חריג מעמדם של ההורים המיועדים לאמץ לצורך הגשת ערעור, הגם שחוק האימוץ אינו מסדיר את מעמד הורים המיועדים לאמץ בשלבים הראשונים של תהליך האימוץ.
83. עוד נתתי את הדעת לעובדה כי הסבתא לא קבלה זכות גישה להליכים בבית משפט לנוער ולא קבלה פרוטוקולים והחלטות מרשויות הרווחה עד למינויה כאפוטרופוס זמני נוסף על הקטינה, וזאת רק כחצי שנה לאחר הוצאתה מחזקתה כמשפחת אומנת קרובים.
הסבתא הפכה עולמות כדי לקחת חלק בהליך הנזקקות וכל הדלתות נסגרו בפניה.
כך גם התרשמתי כי האינטרס של הסבתא נדחק לקרן זווית, ואינו מיוצג ע"י ב"כ היועמ"ש במערך השיקולים הכולל שעליו לפרוס בפני בית משפט.
84. אני סבורה כי הנסיבות החריגות בענייננו, בהיות הסבתא הגורם הקרוב ביותר לקטינה ששימשה לה כ"דמות אימהית" למעשה, כמו גם מהעובדה שהאינטרס שלה עלול להיפגע, מקנים לה מעמד כצד לדיון וזכות להיות מיוצגת ע"י עורך דין שיטען בשמה.
85. בענייננו, אני פוסקת כי מוקנה לסבתא מעמד כצד לדיון בהליכי הכרזת הקטינה כבת אימוץ.
86. המזכירות תמציא החלטה זו לכל הצדדים.
