ביהמ"ש השלום קריות, רשם בכיר יניב לוזון: פס"ד בתביעה נגד מסעדה שהתגלו תולעים במנה שלה (ת"ק 32420-01-22)

בית משפט לתביעות קטנות בקריות
ת"ק 32420-01-22 ו' ואח' נ' אודון ניהול ואחזקות בע"מ תיק חיצוני:

בפני	כבוד הרשם בכיר יניב לוזון
תובעים		1. ו' 2. מ' 3. פלוני
נגד
נתבעת		אודון ניהול ואחזקות בע"מ

פסק דין

1. התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 10,000 ₪ .

2. התובעים הזמינו ביום 29.7.21 טייק אווי ממסעדת mina tommy בקיריון , קרית ביאליק. ההזמנה כללה 4 מנות סושי מסוג סלמון טמפרה בעלות 164 ₪. לאחר שהגיעו לביתם מרחק דקת נסיעה מהקריון , התיישבו לאכול את אשר קיבלו בהזמנה ולאחר שאכלו שתי יחידות של סושי הבחינה התובעת 2 במשהו נע בתוך הסושי – תולעים חיות בצבע ירוק אשר זוחלות בו . התובעת 1 ירקה את הסושי מהפה והבחינה כי גם במנת הסושי שלה ישנן תולעים ירוקות שמטיילות בין יחידות הסושי. התובעת 1 החלה להקיא בבית באופן לא רצוני וללא שליטה. סבלו מספר ימים מבחילות הקאות וחוסר תאבון. כל מזון שראו יצר אצל התובעים תחושת גועל. אינם אוכלים עוד במסעדות. מציינים כי המחדל הינו משלב הכנת המנה עד אריזת המנה.

3. מנגד טוענת הנתבעת כי התולעים הגיעו מהשומשום. הנתבעת השיבה לתובעים את עלות הרכישה. הסכום הנתבע הינו מופרז שאינו מתיישב עם הנזקים הנטענים. אין ראיה על הנזקים הנטענים. המדובר בניסיון התעשרות שלא כדין תוך ניסיון לפגוע במשלח ידה של הנתבעת ועובדיה. התנצלו בפני התובעים. השומשום מסופק על ידי ספק חיצוני ומפוזר בשלב האריזה מעל מנת הסושי. דיווחו על האירוע להנהלת הרשת, הוטרינר העירוני וספק השומשום הרשתי. המדובר בתולעים בגודל מזערי וקשה להבחין בהן בתוך שומשום שחור.

המסעדה עוברת ביקורת פתע ע"י חברה חיצונית המדמה ביקורת של משרד הבריאות. הפיצוי המוצע הינו פי 5 מסך הזמנה מקורית, מאחר ומדובר בלקוחות קבועים. לא הוצג אישור רפואי או חוות דעת רפואית הקושר את הנזקים הרפואיים לאכילת הסושי.

דיון

4. הצדדים אינם חלוקים על העובדות ועל הימצאות תולעים במנות הסושי שמקורן בשומשום שפוזר על הסושי.

5. המחלוקת הינה לגבי גובה הפיצוי . לתובעים הוצע פיצוי בסך 750 ₪ לרכישת מזון במסעדה ובשלב מסויים אף 1,000 ₪ לרכישה בכל מסעדות רשת קבוצת la table (פאט ויני , מינה טומי ורפאלו). התובעים אומדים כאמור את הפיצוי ע"ס של 10,000 ₪.

6. מציאת עצמים זרים באוכל ידועה עוד מימי התנ"ך. כך בספר בראשית פרק מ' מסופר על שני סריסי פרעה שהושבו בבית האסורים-

"א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וְהָאֹפֶה--לַאֲדֹנֵיהֶם, לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם. ב וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה, עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו--עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְעַל שַׂר הָאוֹפִים. ג וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים--אֶל-בֵּית הַסֹּהַר:.."

אותם סריסי פרעה חולמים חלומות אותם פותר יוסף.פתרון החלומות עומד במבחן המציאות כאשר-

"כא וַיָּשֶׁב אֶת-שַׂר הַמַּשְׁקִים, עַל-מַשְׁקֵהוּ; וַיִּתֵּן הַכּוֹס, עַל-כַּף פַּרְעֹה. כב וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, תָּלָה: כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם, יוֹסֵף."

שואלים המפרשים מדוע שר המשקים הושב לתפקידו ושר האופים נתלה כאשר שניהם חטאו.

רש"י מביא את דברי המדרש בראשית רבה ח':

"זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין (פיילי = ספל, לשון phiale. פיילי פוטירין, פירש הערוך: כוס של בשמים ששותים אחר המרחץ) שלו, וזה נמצא צרור בגלוסקין (בלחמניה) שלו".

ההבדל בעונשים שזבוב יכול ליפול בדרך לשולחנו של פרעה ולכן שר המשקים הושב אל תפקידו, שכן אין הוכחה להתרשלות בתפקידו . מאידך צרור בלחם מלמד על התרשלות של שר האופים בתהליך האפייה ולכן דינו היה לתלייה כי זלזל בתפקידו.

שאלה דומה נשאלה בדיון ע"י נציגי הנתבעת האם דינה של כל שערה באוכל כדין תולעת.

" אם לקוח נכנס למסעדה ומצא שערה או משהו אחר, יכול להיות שכל לקוח כזה יבזבז לי זמן ויקח אותי לבית משפט???"

כאמור לעיל יש הבדל במידת ההתרשלות בין שערה לבין תולעים באוכל.

7. התובעים הציגו בדיון סרטון שנשלח אליהם מהמסעדה ונמחק על ידי השולח בו רואים תולעים מתפלשות בתוך השומשום. המדובר בתולעים לבנות על שומשום שחור שבנקל ניתן לאתר. ברירה של השומשום היתה מונעת את התקלה והדבר לא נעשה ע"י הנתבעת. בתכתובת הוואטספ עולה אי הטמעה של האחריות "ואנו לוקחים אחריות מלאה גם על טעויות שלא בשליטתנו", כאשר הנתבעת יכולה לוודא העדר נגיעות והימצאות תולעים. גם ההדגשה של "ספק חיצוני" בעדות נציגי הנתבעת הינו ניסיון להרחיק את המחדל מהנתבעת למרות לקיחת האחריות ההצהרתית.

8. מהו קנה המידה הנכון לפיצוי. התובעת העידה:

"הבאתי את הנכד שלי לכאן היום שהוא ראה אותי מקיאה בבית, מה שאני חוויתי , אני יותר לעולם לא אגע בסושי."

התובעת הציגה פסק דין בת"ק 50006-10-18 נורית כריסי נ' מקדונלדס ישראל אלוניאל בע"מ (ניתן ביום 5.5.19). בסיפור המעשה נמצאה תולעת גדולת מימדים בתוך תפוח אדמה נגוס. גם כאן הושבה עלות הארוחה. ונתבע הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני.

"באשר לשאלת הנזק.. והבהירה שוב ושוב כי היא עותרת אך ורק לפיצוי בגין עוגמת נפש . סוף דבר , בנסיבות תביעה זו הנני מעמידה את פיצוי התובעת בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם לה ולבנה , כפי שתוארו על ידה ולא נסתרו, על סך של 5,000 ₪. "

9. הנתבעת הציגה מספר פסקי דין כדלקמן-

תק (ת"א) 8389/05 – סלס דן נ' סלסלט לונדודניה בע"מ (10.1.06) תביעה נדחתה לאחר שהשופט הגיע למסקנה כי התובע ניסה להתעשר בדרכי רמייה. כמוכן קבע השופט כי :

" אני סבור כי מדובר בתקלה אשר ראוי להימנע ממנה ככל האפשר, אך כאשר מדובר בסלט חי, אפשר שאי פה אי שם יסתננו חרקים אשר שרדו את השטיפה ויגיעו אל צלחתו של הסועד."

עם זאת, במקרה דנן, המדובר בשומשום נגוע שכלל לא נעשה ניסיון לבוררו ושרץ תולעים וישר פוזר על הסושי ללא בדיקה.

בתק (עפ') 178-07-09 מלצ'נקוב אנג'לה נ' פרסקו חצבה בע"מ (ניתן ביום 25.2.10) קבע בית המשפט פיצוי בסך של 300 ₪ עם זאת בשונה מהמקרה דנן קובע בית המשפט:

"אני מסכים עם טענת הנתבעת שמדובר בגידולי שדה שאך טבעי הוא שימצאו בהם חרקים, למרות שחובתה של הנתבעת לדאוג לנקות את הירקות מחרקים או תולעים. "

בשומשום אין זה טבעי שיהיו תולעים בכלל או בכמות שנצפתה ורשלנות התובעת הינה מוגברת.

בתק (עכו) 61180-11-19 סאלח בוז נ' טחנות קמח "מפרץ" בע"מ (ניתן ביום 27.7.20)- בפסק דין זה המדובר בתולעים בשקית קמח. וכך נקבע ע"י בית המשפט:

"בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע מרכישת המוצר שיוצר על ידי הנתבעת במסגרת מועדי התוקף שלו, בלא שהוכח פגם בהתנהלותו של התובע ביחס אליו ומשנבצר מהתובע לעשות שימוש בקמח בעת שנדרש לו ומשנדרש לרכוש קמח נוסף וכן לנוכח אי הנעימות שארעה לו בגין רכישת מוצר שייוצר על ידי הנתבעת ושיבוש תכניות האפייה של משפחתו באותו ערב, הנני מוצאת לפסוק לתובע בנוסף, פיצוי עוגמת נפש בשווי של 200 ₪."

עם זאת, בשונה מהמקרה שלנו המדבור בתולעים בשקית קמח שממילא יש לברור אותה –

"הנתבעת מציינת על גבי האריזה כי יש לאחסן את הקמח במקום קריר ויבש. משמשווק הקמח ויוצא מהטחנה, אין הוא מצוי בפיקוחה ואין ביכולתה לוודא כי אוחסן במקום נאות. לפיכך הנתבעת מדגישה על גבי האריזות את חובת הניפוי."

במקרה שלנו המדובר בדבר אוכל מוכן לאכילה להבדיל מבמח בשקית שעל הצרכן לנפותו קודם שימוש.

בתק (חד') 29469-08-11 אמנון צברי נ' פרי הגליל (תעשיות) בע"מ ( ניתן ביום 18.1.12) נדונה שאלת פיצוי בגין תולעת בקופסת שימורים. בית המשפט קבע כי:

"במקרה זה לא הוכח כל נזק רפואי או גופני למעט תחושת "גועל". מעבר לכך, אדגיש שמן הראוי היה שטרם שהתובע פונה לבימ"ש יגיש מכתב דרישה לפיצוי לנתבעת.

מכל מקום, אכן סבור אני שנגרמה לתובע אי נעימות כלשהי אך וודאי שמדובר בתביעה מופרזת בהעדר כל נזק ממשי מוכח.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 600 ₪ כפיצוי על אי הנעימות שנגרמה לו ועוגמת נפש."

בדומה ל מקרה דנן, לא הוצג כל מסמך רפואי באשר לנזק רפואי מעבר לתחושת "גועל" והתיאורים הנלווים שלא גובו באסמכתאות.

ייתכן ויש לאבחן גם בין התובעים כאשר תובעת 1 אכלה בפועל מהסושי הנגוע והתובעים 2-3 טרם אכלו מהסושי. התובעת העידה:

" הגענו למתחם של הקריון הזמנו בטלפון ולקחנו את ההזמנה, הזמנו מנות סושי לשלושתנו שילמתי במזומן, נסענו הביתה. פירקנו את המנה התחלנו לאכול וזה היה בתוך קופסת קרטון, והספקתי לאכול 2 חתיכות מור עוד לא הספיקה והילד עוד לא הספיק, פתאום היא אמרה אוי ואבוי יש תולעים."

10. מכל האמור ולאחר ששקלתי את הדברים ועל מנת שהנתבעת תשליט נורמה של ברירה וניפוי במוצרי תפזורת הריני קובע כי –

הנתבעת תשלם לתובעת 1 פיצוי בסך 1,500 ₪, כן תשלם לנתבעים 2-3 פיצוי בסך 500 ₪ כ"א. כמו כן תשלם הנתבעת הוצאות משפט בסך 750 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

11. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

פסק הדין מותר בפרסום למעט שמו של הקטין.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשפ"ב, 26 יולי 2022, בהעדר הצדדים.