ביהמ"ש המחוזי חיפה, שופט סארי ג'יוסי: פס"ד בקשת הבעל להזמין חוות דעת שמאית עדכנית ביחס לשווי הדירה המשותפת, טרם רכישת חלקו על ידי האישה (רמ"ש 34722-07-22)

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ"ש 34722-07-22 א. נ' ב. תיק חיצוני:

בפני	כבוד השופט סארי ג'יוסי
המבקש		א. ע"י ב"כ עוה"ד נ. פייטלוביץ
נגד
המשיבה		ב. ע"י ב"כ עוה"ד א. נחמני

פסק-דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ל. דהן חיון) ב-תלה"מ 63317-10-20, מיום 29.06.2022, במסגרתהּ נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטת בית משפט קמא מיום 06.06.2020, אשר דחתה את בקשתו לעדכון חוות-דעת השמאי, מיום 22.11.2020.

הנסיבות הצריכות לעניין

1. הצדדים, בני-זוג לשעבר, מנהלים בפני בית משפט קמא מספר תביעות, לרבות בכל הנוגע לדירתם המשותפת, ב-ג' (להלן: "הדירה"). במסגרת ההליך הנוגע לרכושם של הצדדים, הגישה המשיבה, ביום 29.10.2020 תביעה, במסגרתהּ עתרה, בין היתר, לפירוק השיתוף בדירה.

2. בהסכמת הצדדים, ולאחר ביקור בדירה, ניתנה ביום 22.11.2020, חוות-דעתו של השמאי, דן ברלינר (להלן: "השמאי").

3. ביום 07.03.2022, התקיים בפני בית משפט קמא דיון שנסוב, בין היתר, לאופן פירוק השיתוף בדירה, והצדדים הגיעו להסכמות, לפיהן:

הגענו להסכמה ולפיה הצדדים יפנו ליחידת הסיוע וינהלו מו"מ מחוץ לכתלי בית המשפט וזאת במשך 30 ימים מהיום.

ככל ולא נגיע להסכמות במועד זה, יינתן צו לפירוק שיתוף ביחס לזכויות הצדדים בדירת המגורים ב-ג'.

לאישה תינתן זכות ראשונים בת 90 ימים ממועד זה (קרי לתקופה של עד 4 חודשים מהיום) לרכוש את זכויות האיש בדירת המגורים וככל ולא תעשה כן במועד זה, קרי שעד ולא יאוחר מ 4 חודשים מהיום ייחתם הסכם בין הצדדים להעברת הזכויות, הדירה תימכר בשוק החופשי, תינתן לצדדים זכות בת 3 חודשים החל ממועד זה למכור את הזכויות בעצמם וככל ולא יעלה בידיהם לעשות כן ימונו באי כוחם ככונסי נכסים למכירת הזכויות בנכס. מוסכם בין הצדדים כי ככל והאישה תרכוש את זכויות האיש, הרכישה תיעשה אגב גירושין.

עוד מוסכם כי ככל ולא יגיעו הצדדים להסכמות כוללות, ב"כ האישה יגיש תוך 7 ימים תגובתו לבקשת האיש בעניין המזונות.

ככל ונצליח להגיע להסכמות חלקיות נגיש הודעה ובהתאם לכך נבקש כי ייקבע התיק לשמיעת ראיות, בהודעתנו נפרט מספר העדים וכן באם מי מאיתנו מבקש לחקור את האקטואר על חוות דעתו".

בית משפט קמא קבע, כי:

"מאשרת את הסכמת הצדדים כאמור לעיל ונותנת לה תוקף של החלטה.

בהתאם לה, הצדדים מופנים ליחידת הסיוע על מנת שתסייע בידיהם להגיע להסכמות. אודה ליחידת הסיוע באם תקבע מועד מפגש ראשון מוקדם ככל הניתן בהתאם ליומנה. בהסכמת הצדדים הדיונים יתקיימו בנוכחות באי כוחם.

הודעת עדכון מטעם הצדדים תוגש תוך 30 ימים מהיום ובהתאם לכך יינתנו הנחיות להמשך ניהול ההליך".

4. הואיל והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, הגיש המבקש בקשה לעדכן את חוות-הדעת של השמאי.

5. ביום 06.06.2022, דחה בית משפט קמא בקשה זו, וקבע, כי הסכמות הצדדים מיום 07.03.2022, אינן כוללות את עדכון חוות-הדעת האמורה, וכי לא נמצא שיש לשנות מן ההוראות שניתנו בדיון זה. עוד נקבע, כי "ככל והאישה לא תפעל בהתאם להתחייבויותיה, במועד שנקבע, כך שימונה כונס נכסים (כאמור בהסכמה), יוכל המבקש לחדש בקשתו".

6. בקשה לעיון חוזר, במסגרתהּ נטען, בין היתר, כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא הואיל והצדדים מעולם לא הסכימו על מחיר הדירה, נדחתה אף היא.

בקשת רשות הערעור

7. המבקש מיאן להשלים עם תוצאת ההחלטה, ובקשת רשת הערעור שהגיש מונחת בפני.

8. לאחר שקבעתי, כי הבקשה מצריכה תשובה, ותשובת המשיבה הוגשה, קבעתי דיון במעמד הצדדים.

9. טענות המבקש, בקליפת-אגוז, מופנות כלפי החלטת בית משפט קמא הואיל ולטענתו הסכמות הצדדים לא כללו קביעות לעניין התמורה.

בית משפט קמא, כך נטען, כופה על הצדדים לוותר על זכויותיהם הקנייניות ולוותר על כספים שיכולים להתקבל מן הדירה, וזאת אף בשים-לב לעליית מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות.

עוד ובנוסף נטען, כי החלטת בית משפט קמא אינה מידתית, ובד-בבד הודגש, כי אין המבקש חוזר בו מן ההסכמה לעניין זכות הראשונים שהעניק למשיבה לרכישת הדירה, אולם יש לעשות כן על-פי חוות-דעת עדכנית.

10. מנגד טענה המשיבה, כי אל לו לבית המשפט להתערב בהחלטת בית משפט קמא, שעה שהחלטה זו משקפת הסכמה אליה הגיעו הצדדים, במסגרת דיון שנערך בפני בית משפט קמא.

אמנם, כך נטען, המילים "בהתאם לחוות דעת השמאי", לא נכתבו בהסכמות, אולם ברי, בין היתר, בשים-לב לרוח הדברים במהלך הדיון, כי זאת הייתה כוונת הצדדים. דווקא העובדה, כך נטען, כי לא צוין שיש לעדכן את חוות-דעת השמאי, מלמדת על כוונת הצדדים לפעול על-פי חוות-הדעת הקיימת.

עוד ובנוסף נטען, כי מטרת בקשת המבקש היא לסחוט מן המשיבה כספים נוספים ולנצל את מצבהּ. התנהלות המבקש, כך נטען, נעדרת תום-לב, ואין הלה מגיע לבית משפט בידיים נקיות, כך לטענת המשיבה.

דיון והכרעה

11. לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית משפט קמא, לכל התיעוד הרלוונטי, לבקשת רשות הערעור, ולתשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור, החלטתי לתת רשות לערער, לראות בנימוקי הבקשה כנימוקי הערעור, ולאחר שנתבקשה תשובת המשיבה, לקבל את הערעור כפי שיפורט להלן.

12. עניינה של בקשת רשות הערעור שבפני היא החלטת ביניים של בית משפט, במסגרתהּ נקבע, כי אין לקבל את בקשת המבקש לעדכן את חוות-דעתו של השמאי משנת 2020, באשר למחיר הדירה.

הגם שכלל ידוע הוא, כי אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי מהימנות ובקביעת עובדות, אשר נקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, מקל וחומר שעה שמדובר בסעד זמני, אשר אינו חורץ את גורל התביעה כולה, שונה הדבר, עת נראה, כי נפל פגם בקביעות הערכאה הדיונית באופן היורד לשורשו של עניין, או עת הגרסה העובדתית שהתקבלה אינה עומדת במבחן השכל הישר.

יפים לענייננו דבריו של כב' השופט ד. מינץ ב-ע"א 8191/16 דיאליט נ' אברהם הרר (17.06.2019):

"כאמור, הלכה נושנה היא שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. זאת, מפני שבידה של הערכאה הדיונית האפשרות להתרשם מהעדים ומחקירתם על דוכן העדים, ולבחון כל ראיה וחוות-דעת לעומק. התערבות ערכאת הערעור תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל פגם בהכרעתה של הערכאה הראשונה היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1026 (מהדורה שתים עשרה, 2015); ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר [פורסם בנבו] (10.3.2014); ע"א 3894/03 דויטש נ' ישראפלאורס בע"מ [פורסם בנבו] (23.8.2012)).

בענייננו, סבור אני, כי נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא, וכי בקשת רשות הערעור שבפני, נמנית עם אותם מקרים חריגים ויוצאי-דופן, בהם על ערכאת הערעור להתערב.

סבורני, כי בית משפט קמא נפל לכלל שגגה, בקובעו, כי לא נמצאה סיבה בעטיה יש להורות על קבלת חוות-דעת מעודכנת, הן מן הפן המהותי-משפטי, והן מן הפן הדיוני, ואפרט.

13. ראשית, קריאה מעמיקה של הסכמות הצדדים מצביעה על כך, כי הסכמות אלו נסובו סביב אופן ניהול המשא-ומתן הקשור לדירה: "הגענו להסכמה ולפיה הצדדים יפנו ליחידת הסיוע וינהלו מו"מ מחוץ לכתלי בית המשפט וזאת במשך 30 ימים מהיום....", וכן על הסכמת המבקש ליתן למשיבה " זכות ראשונים בת 90 ימים ממועד זה (קרי לתקופה של עד 4 חודשים מהיום) לרכוש את זכויות האיש בדירת המגורים" (ר' פרוטוקול דיון מיום 07.03.2022 בפני בית משפט קמא).

אין בהסכמות אלו כל אזכור – ולו ברמז, לעניין התמורה, ואין בידי לקבל את טענת המשיבה, לפיה חסר זה מצביע על כך שהצדדים הסכימו לקבל את הסכום שנקבע בחוות-הדעת מנובמבר 2020.

טענת המשיבה, הלכה למעשה, כי היעדר הסכמה ברורה לעניין התשלום מהווה הסדר שלילי, בעוד שאני סבור, מקל וחומר בנסיבות העניין שבפניי, עת עולה מעיון בהליכים שמנהלים הצדדים, כי אין ביניהם הסכמה על המחיר, וכי מדובר בכל היותר בלאקונה, שהצדדים אמורים היו ליצוק לתוכה תוכן במסגרת ניהול המשא-ומתן.

הדברים האמורים נכונים אף בשים-לב לכך, שאין המבקש מעוניין בחזרה מכלל ההסכמות בין הצדדים, לרבות הענקת זכות הראשונים לרכישת הדירה למשיבה.

14. שנית סבורני, כי החלטת בית משפט קמא אף אינה עולה בקנה אחד עם הרציונליים המצויים בבסיס הצורך בהגשת חוות-דעת בכלל, וחוות-דעת שמאיות עדכניות עובר לפירוק-שיתוף בדירת מגורים, בפרט, שעה שקבלת מידע עדכני, רלוונטי ושקוף הוא בסיס הכרחי להכרעה נכונה וראויה, ועמידה על קבלתו יש בה כדי לחזק את אמון בעלי-הדין והציבור כולו במערכת בתי המשפט.

בנוסף, סבור אני, כי אי-עדכון חוות-הדעת שהוגשה לפני כשנתיים, פוגעני ואינו מידתי כלפי המבקש, משהדירה מושא בקשת רשות ערעור זו, מהווה, בשלב זה, קניינו.

בעניין זה אפנה לדברים שכתבתי זה מכבר, בשינויים המחייבים, ב-רמ"ש 49971-02-22 א. נ' עו"ד ניר פייטלוביץ' (25.04.2022):

"....הדירה מושא בקשת רשות הערעור היא קניינהּ של המבקשת.

סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע, כי:

"אין פוגעים בקנינו של אדם".

בהמשך, מאזן סעיף 8 את הוראת החוק האמור וקובע כך:

"אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

סבורני, כי בענייננו הטלת הגבלות על מכירת הדירה ועל קבלת התמורה פוגעות בזכויותיה הקנייניות של המבקשת באופן בלתי-מידתי, אשר עולה על הנדרש, ואף לא מצאתי, כי אלו ניתנו לתכלית ראויה".

סבור אני, כי הקפאת מחיר הדירה על זה שהתקבל בשמאות מלפני כשנתיים יש בה עיוות חשבונאי, שעה שעלול להיווצר מצב בו המשיבה רוכשת דירה במחיר נמוך – בשים-לב להאמרת מחירי הנדל"ן בישראל – ויכולה למכרה מיד במחיר גבוה יותר, וברי, כי אין ליתן יד למצב מעין זה.

15. על יסוד האמור לעיל, מקבל אני את הערעור, מבטל את החלטת בית משפט קמא, ומורה לשמאי להגיש לבית משפט קמא חוות-דעת עדכנית בעניין הדירה מושא המחלוקת.

המשיבה תשלם לב"כ המבקש, עבור המבקש 3,000 ₪ הוצאות שכ"ט עו"ד.

פסק-הדין מותר לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים אחרים.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ג, 09 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.