28.11.22 | ד' כסלו, תשפ"ג
תקציר גז"ד בת"פ 34894-11-21 מדינת ישראל נגד בת שבע לוי
בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט חיים פס) גזר היום את דינה של הנאשמת ל- 50 חודשי מאסר ועונשים נלווים כמפורט מטה, וזאת לאחר הרשעתה במסגרת הסדר טיעון, ללא הסכמה עונשית, בעברות של קבלת דבר במרמה וסחיטה באיומים.
כתב האישום המתוקן, בו הודתה הנאשמת, אוחז בשלושה אישומים המפרטים מעשי מרמה שביצעה הנאשמת כלפי שלושה נאשמים כאשר זו פעלה בדרך של מרמה וסחיטה כלפי שלושת המתלוננים והוציאה מהם כספים בסך של למעלה ממיליון ₪ לאורך תקופת זמן ארוכה.
המתלוננת יצרה קשר עם המתלוננים, בין היתר דרך אתרי הכרויות ופיתחה עמם מערכת יחסים טלפונית-אינטימית לאורך תקופה ארוכה תוך שהיא מתחזה לדמויות שונות ובדרך זו מוציאה במרמה מהמתלוננים סכומי כסף גבוהים שהצטברו למעלה ממיליון ₪.
הנאשמת ניצלה את העובדה כי חלק מהמתלוננים שייכים למגזר החרדי וידעה כי אלו ימשיכו להעביר לה כספים מחשש שייתפסו בקלקלתם, עד כדי סחיטתו של המתלונן באישום הראשון כי תפרסם בקרב קהילתו את דבר הקשר האינטימי במידה ויפסיק להעביר לה כספים.
טענות הצדדים ביחס לעונש
המאשימה, פרקליטות מחוז ירושלים, טענה כי על בית המשפט לקבוע 3 מתחמי ענישה נפרדים וכי יש להטיל על הנאשמת עונש כולל של 70 חודשי מאסר, עונשי מאסר על תנאי, קנס ופיצויים.
ב"כ הנאשמת טענו כי על בית המשפט להתחשב בכך שמדובר בנאשמת מבוגרת, נעדרת עבר פלילי ולתת דעתו לנסיבות חייה המורכבות והקשות כפי שעלו מתסקיר שרות המבחן ולגזור עליה עונש במתחם של 6-24 חודשי מאסר ולהעמידו ברף התחתון.
נימוקי גזר הדין
בית המשפט קבע כי במעשיה פגעה הנאשמת במספר ערכים מוגנים. במעשי המרמה פגעה הנאשמת ברצונם החופשי של המתלוננים, שכן אם היו נפרשות בפני המתלוננים כל העובדות לאשורן היו פועלים אחרת. בענייננו, הנאשמת הוליכה את המתלוננים שולל, נטלה את כספם בכחש, כאשר עיקר מעייניה הוא טובתה שלה, מכאן, מעשיה פגעו גם בקניינם של המתלוננים פגיעה חמורה.
באשר לעבירת הסחיטה באיומים, הערך המוגן שנפגע הוא ביטחון המתלונן בפרט וביטחון הציבור בכלל לצד החשיבות שבשמירה על החלש. בנוסף, עבירת סחיטה באיומים פוגעת ביסודות הסדר החברתי ובמרקם חייהם של הנסחטים במישור האישי והכלכלי. "המבצע אותה בוחר לעשות לעצמו דין עצמי ופוגע בקניינו ובחירותו של קורבן העבירה". עבירה זו, כך נקבע, מחייבת תגובה עונשית קשה.
באשר לנסיבות ביצוע העבירות קבע בית המשפט כי, בענייננו מדובר בפרשה מיוחדת במינה שבה "החשכה ברורה כשמש" (נתן אלתרמן, חגיגת קיץ). הקורא את מסכת ההתעללות הקשה של הנאשמת במתלוננים משפשף את עיניו כלא מאמין, לנוכח המעשים החמורים שבוצעו על ידי הנאשמת לאורך זמן רב, בשיטתיות ובתחכום.
מדובר בסדרת מעשים מכוערים שבהן הנאשמת בדתה סיפורי בדים ושלשלה לכיסה למעלה ממיליון שקלים, תוך הצגת מצגי שווא בפני אותם מתלוננים עמם רקמה מערכת יחסים אינטימית, ניצול אמונם של אנשים תמימים, כשבמקרה אחד אותה מערכת יחסים הסתיימה אף בסחיטתו של המתלונן. קשה לתאר את מפח הנפש שחוללה הנאשמת במתלוננים עת גילו כי מדובר באישה שהתחזתה למישהי אחרת ונטלה מהם כספים במרמה תוך ניצול האמון שלהם בה ומערכת היחסים האינטימית שרקמה עמם. יש עוד לזכור כי המתלוננים שייכים למגזר החרדי והיו נתונים תחת הלחץ החברתי הכבד כי מעשיהם חלילה ייחשפו והם ומשפחותיהם יוקעו בקהילותיהם, עובדה אשר לפחות ביחס למעשה הסחיטה היוותה כר נוח לנאשמת לפעולה.
מהעובדות בהן הודתה הנאשמת, עולה העורמה בה נקטה כלפי המתלוננים השונים וניצול תמימותם, תוך שאינה חומלת עליהם, משלשלת את כספיהם לכיסה ועוברת לקורבן הבא. דפוס הפעולה הזהה והשיטתיות אשר עברה ממתלונן למתלונן מלמדים כי אין מדובר במעידה חד פעמית.
בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין ולאחר שנתן דעתו לפסיקה הנוהגת יש להעמיד את מתחם העונש על 28-60 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
בית המשפט נתן דעתו לנסיבותיה האישיות של הנאשמת, היותה בת 69, נעדרת עבר פלילי וכן לנסיבות חייה המורכבות והלא פשוטות כפי שפורטו בתסקיר שרות המבחן. יחד עם זאת סבר בית המשפט כי במקרה שכאן נוכח חומרת המעשים שנמשכו לאורך שנים כלפי מתלוננים שונים תוך שכל מעייניה של הנאשמת נתונים לסיפוק צרכיה הכלכליים תוך שעושה זו במרמה וכחש כלפי המתלוננים הרי שעל נתוניה האישיים לקבל משקל פחות בגזירת העונש.
בסופו של יום גזר בית המשפט על הנאשמת עונש של 50 חודשי מאסר בפועל וכן עונשים נלווים כמפורט:
א. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורה, והתנאי שלא תעבור בתוך תקופה זו עבירה מהעבירות בהן הורשעה.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורה והתנאי שלא תעבור בתוך תקופה זו כל עברת רכוש.
ג. פיצוי למתלוננים בהתאם לחלוקה הבאה:
1. פיצוי למתלונן באישום הראשון בסך 100,000 ₪.
2. פיצוי למתלונן באישום השני בסך 20,000 ₪.
3. פיצוי למתלונן באישום השלישי בסך 18,500 ₪.