טוען...

בפני

כבוד השופטת יפעת שקדי שץ

תובע/משיב

פלוני ת"ז --------

נגד

נתבע/מבקש

אלמוני ת"ז -------

החלטה

בענין: בקשה להתיר הגשת תביעה שכנגד

  1. בתביעה שהגיש התובע, מר פלוני ("פלוני") נטען לזכותו לקבלת דמי שימוש בגין שימושו של הנתבע, מר אלמוני ("אלמוני"), בנכס מקרקעין בו הצדדים בעלי זכויות ובו מתגורר אלמוני.
  2. אלמוני הגיש בקשה להתיר הגשת תביעה שכנגד העוסקת בדרישה לחיוב כספי בשל הטיפול שניתן לאביהם המנוח של הצדדים על ידי אלמוני ובני משפחתו בסך של 500,000 ש"ח. לטענת אלמוני, אין תועלת בהגשת תביעה בתיק נפרד, כאשר הרקע העובדתי של כתב התביעה וכתב התביעה שכנגד זהה, בעלי הדין זהים והסעדים שלובים זה בזה. עוד נטען, כי המחלוקות המשפטיות הדרושות הכרעה שלובות אלה באלה.
  3. בתגובה טען פלוני, כי מדובר בבקשה מופרכת אשר הוגשה במטרה לסרבל את הליך פירוק השיתוף (תמ"ש 33260-01-18) ואת התביעה לתשלום דמי שימוש; כי מדובר בטענות שכבר התיישנו והוגשו ללא בדל ראיה.

עוד טען פלוני, כי התביעה שהגיש אלמוני אינה רלבנטית לתביעה שהגיש פלוני. לא מדובר בתביעות שנושאן אחד ואף לא שנובעות מאותן נסיבות.

  1. ברשות בית המשפט הגיש אלמוני תגובה נוספת וטען טענות במענה לטענות נגדו ביחס לחיובו בדמי שימוש וביחס לזכותו לגביית דמי טיפול במנוח. לגופם של דברים, נטען כי תשובתו של פלוני לא נתמכה בתצהיר; כי מדובר בתביעה כספית וכי הפסיקה שהוצגה לא רלבנטית.

אלמוני הדגיש, כי מדובר בתביעות שעוסקות באותן נסיבות ובחיובים כספיים הקשורים בפטירת המנוח. עוד טען אלמוני, כי תביעתו לא התיישנה וזכותו לעמוד על טענותיו.

דיון והכרעה:

  1. תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ("תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת, כך:

"(א) נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה; תובע שכנגד תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית, ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב.

(ב) דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית; התקנות בדבר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה כאמור בסימן א' בפרק ג' יחולו, בשינויים המחויבים, על כתב תביעה שכנגד ועל כתב הגנה שכנגד ועל כתב תשובה שכנגד.

(ג) בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה".

בהתאם להוראות תקנה 14(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 ("תקנות סדרי דין משפחה") הגשת תביעה שכנגד בהליך בין בני משפחה - מחייבת אישור בית המשפט.

  1. בהתאם להוראות תקנה 21 כאמור, נתבע שסבור שעומדת לו עילת תביעה נגד תובע, רשאי להגיש תביעה שכנגד, כאשר לצורך הגשת התביעה שכנגד אין צורך להצביע על זיקה עניינית בין התביעות ודי בכך שמדובר באותם צדדים.

בענין זה הבהיר בית המשפט העליון, כי "הטעם העיקרי לכך, נעוץ ברצון למנוע ריבוי הליכים בין אותם בעלי דין ולכנס את הסכסוך המשפטי תחת קורת גג אחת" אך, עם זאת - "ככל שהדיון בתביעה שכנגד עלול לעכב, לסבך או לסרבל את הדיון בתביעה המקורית, רשאי בית המשפט להפריד את הדיון בתביעות" (בע"מ 6423/22‏‏ פלוני נ' פלוני (29.12.2022), "ענין פלוני").

  1. עוד הבהיר בית המשפט העליון בענין פלוני האמור, כי בעוד שבסדר הדין האזרחי ה'רגיל' נקודת המוצא מאפשרת הגשת תביעה שכנגד, בבית המשפט לענייני משפחה החזקה היא הפוכה ונדרש אישור בית המשפט; כאשר הרציונל לכך (בהסתמך על טיוטת תקנות סדרי דין משפחה) הוא "לצמצם התנצחות מתמשכת בכתב בין הצדדים בהליך בענייני משפחה" ו"לעודד הכרעות מידיות ומהירות ככל שניתן".

בית המשפט הבהיר, כי הטעם המצוי בסעיף 21 לתקנות סדר הדין האזרחי בדבר מניעת ריבוי הליכים מטעמי יעילות וחיסיון בזמן שיפוטי אינו תקף באותה המידה בנוגע להליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה שכן ממילא התביעות תתבררנה בפני אותו מותב ועל פי רב במאוחד.

  1. בענין פלוני הסביר בית המשפט העליון, כי כוונת מתקין תקנות סדרי דין משפחה היתה להותיר פתח לדיון בתביעה כ"תביעה שכנגד" זאת גם בשים לב להוראות סעיף 4 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 ("חוק ההתיישנות") לפיו לא תשמע טענת התיישנות נגד תביעה שהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות.

באותו ענין הסביר בית המשפט העליון, כי "מתקין תקנות המשפחה מצא כי האפשרות לנתבע תעמוד זכות תביעה, שבמצב רגיל לא היתה מתיישנת בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק ההתיישנות כמצדיקה הותרת פתח להגשת תביעה שכנגד גם בבית המשפט לענייני משפחה".

כך, כאשר מסווגת תביעה כתביעה שכנגד או כאשר מועלות טענות קיזוז בנסיבות בהן מדובר באותן נסיבות או באותו נושא, התובע בתביעה הראשונה מנוע מלטעון טענות התיישנות כלפי התביעה שהוגשה במענה לתביעתו הראשונה.

בענין פלוני דן בית המשפט ביחס בין הליך אזרחי 'רגיל' והליך בענייני משפחה והסביר, כי אין מקום להבחין בין ההליכים; וודאי בשים לב למאפיינים של בית משפט לענייני משפחה בהקשר של דיון מאוחד בהליכים הנוגעים לאותה משפחה; ושעל בית המשפט לענייני משפחה "להשתמש בסמכות זו בצורה נדיבה יותר ולהתיר את הגשת התביעה שכנגד".

  1. לענייננו:

בתביעה העיקרית נטען לזכותו של פלוני לדמי שימוש בשל מגוריו הבלעדיים של אלמוני בנכס בו יש לשני הצדדים זכויות. בתביעה שכנגד טוען אלמוני לזכותו לתשלום כספים בגין הטיפול במנוח בעת המגורים עמו וכן טען, כי היתה הסכמה בדבר זקיפת כספים מתוך כספי העיזבון בגין הטיפול במנוח.

  1. לאור הפסיקה הקובעת, כי אין צורך להצביע על זיקה עניינית בין התביעות; לאור הנחיית בית המשפט העליון להשתמש בסמכות הקבועה בסעיף 14(ב) לתקנות סדרי הדין משפחה "בצורה נדיבה"; מאחר ובמהות, מדובר בטענות קיזוז, כך שיש הצדקה לדון בתביעות במאוחד; מאחר ואיני מוצאת, כי יהיה בבירור המאוחד כדי לסרבל את אופן ניהול ההליך או למנוע ניהולו באופן יעיל; מאחר והמסכת העובדתית והראייתית היא ממוקדת ומדובר במחלוקות שניתן יהיה לברר במאוחד ובכדי לאפשר מיצוי מלא של זכויות ומניעת פגיעה באלמוני, אשר אי העתרות לבקשה עלולה להוביל לחסימת זכותו לטעון את הטענות אשר במהותן, כאמור, הן טענות קיזוז; ומאחר והיה ויסתבר, כי מדובר בתביעת סרק או שהנקיטה בהליך הובילה לסרבול ועיכובים שלא לצורך, ניתן יהיה לפצות את פלוני על הנזק שנגרם לו באמצעות פסיקת הוצאות - אני מתירה את הגשת התביעה כתביעה שכנגד.

כתב הגנה שכנגד יוגש תוך 30 ימים מהיום.

  1. הוצאות בקשה זו תילקחנה בחשבון בתום ההליך, לאחר שתהיה בפני בית המשפט התמונה המלאה והיכולת להעריך את ההצדקה לבירור התביעות במאוחד.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותקבע תזכורת מעקב אחר הגשת כתב הגנה שכנגד.

אני מתירה פרסום החלטה זו בהשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"ג, 05 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.