ביהמ"ש המחוזי ת"א, השופטת נועה גרוסמן: פסק דין בתובענה ייצוגית נ' חברת נביעות (ת"צ 35177-04-21)

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן בהתאמה: "הבקשה" ו-"חוק תובענות ייצוגיות").

בראשית הדברים, יודגש כי הצדדים, לרבות הגורמים המקצועיים באמצעות הפרקליטות (להלן: "הגורמים המקצועיים"), הסכימו כי הבקשה תוכרע ללא דיון, ומכאן הכרעתי.

בקשת האישור וטענות הצדדים:

1. ביום 18.4.2020 הגישו המבקשים 1 ו- 2, מר ליאור בין והגב' שרון מרים בכרך בהתאמה (להלן: "מבקשי האישור"), תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיבה, נביעות טבע הגליל (להלן: "נביעות").
2. בקשת האישור נוגעת להתקשרויות שמבצעים צרכנים אל מול נביעות, לאספקת מים מינרלים באמצעות בר מים וכדי מים. במסגרת אותה התקשרות מספקת נביעות ללקוחותיה ציוד בדמות אותו בר מים – כנגד הפקדת פיקדון כספי מצד הלקוח.

במסגרת בקשת האישור נטען, כי נביעות מחזירה ללקוחותיה שמסיימים עמה התקשרות את סכום הפיקדון ששילמו בתחילת ההתקשרות להבטחת שלמות הציוד, זאת בערך הסכום הנומינלי ומבלי להוסיף עליו הפרשי הצמדה וריבית בגין כל התקופה שבה נביעות החזיקה בידיה את סכום הפיקדון.

בעשותה כן, נטען כי נביעות פעלה בניגוד לדין, ובכלל זה תוך הפרה של חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; הפרת חוזה והחובה לקיימו בתום לב; הפרת איסור הטעיה וחובת הגילוי בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; ועוד.

לפיכך, טענו מבקשי האישור כי חברי הקבוצה זכאים לקבל לידם את סכומי הפיקדון שהעבירו לידי המשיבה, בערכם הריאלי, דהיינו, את הפרשי ההצמדה למדד המחירים לצרכן וריבית, בגין סכומי הפיקדון ולמשך התקופה שבה נביעות החזיקה בידיה בסכומים אלה.

לטענת המבקשים, השערוך של סכומי הפיקדון הדרושים השבה עבור כל אחד מחברי הקבוצה, צריך להיות בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק פסיקת ריבית והצמדה"), ולחילופין, בתוספת שווי התעשרותה של נביעות כתוצאה מהחזקתה בכספים.

1. בבקשת האישור הוגדרה הקבוצה כך:

"כל לקוחות נביעות אשר בתקופה שתחילתה שבע שנים עובר להגשת הבקשה דנן, ועד למועד ההכרעה בה, נביעות השיבה להם כספי פיקדון ללא תשלום הפרשי הצמדה ו/או ריבית בגין התקופה שבה החזיקה בידיה את הכספים" (להלן: "הקבוצה").

1. כתב תשובה לבקשת האישור מטעם המשיבה לא הוגש. חלף זאת, הוגשה ביום 14.11.2021 בקשה לאישור הסדר פשרה.

הבקשה לאישור הסדר פשרה:

1. במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה, הובהר כי נביעות הפסיקה לחלוטין בחודש מאי 2021 את פעילות הכדים שבמסגרתה שילמו לה חברי הקבוצה את סכום הפיקדון, ואילו בחודש אוקטובר 2021 סיימה את ההתחשבנות מול לקוחות הכדים. כמו כן, נאמר כי עד למועד חתימת הצדדים על הסדר הפשרה, החזירה נביעות את סכום קרן הפיקדון לכלל חברי הקבוצה שהיו זכאים לקבלו ממנה לפי תנאי ההתקשרות.
2. הצדדים ציינו כי במסגרת משא ומתן שהתנהל ביניהם ולאור הנ"ל, הסכימה נביעות, מבלי להודות בטענות שנטענו כלפיה בבקשת האישור, לאפשר לכלל חברי הקבוצה לקבל את הפרשי ההצמדה והריבית על סכום הפיקדון שהוחזר להם (כמבוקש בבקשת האישור), ולהעביר את יתרת הסכום שלא נדרש על ידי חבר הקבוצה – לקרן שפועלת לפי חוק תובענות ייצוגיות, הכל כמפורט בהסדר הפשרה שצורף כנספח 1 לבקשה לאישורו (להלן: "הסדר הפשרה").
3. לפיכך, הוסכם בהסדר הפשרה, כי לסילוק סופי ומוחלט של התובענה, נביעות תשלם לכלל חברי הקבוצה, כהגדרתם בבקשת האישור, את סכום הפרשי ההצמדה למדד המחירים לצרכן (להלן: "המדד") וכן את סכום הריבית לפי תחשיב המתבסס על חוק פסיקת ריבית והצמדה, שניהם בגין התקופה שמיום מסירת הפיקדון לנביעות על ידי חבר הקבוצה ועד למועד הקובע – 30 יום ממועד אישור הסדר הפשרה בפסק דין חלוט (להלן: "המועד הקובע").

זאת כדלקמן:

1. חבר הקבוצה שהיה זכאי לקבלת החזר הפיקדון עד וכולל חודש ינואר 2009, יקבל תשלום בגין הפרשי ההצמדה למדד, וכן סכום בגין הפרשי ריבית בשיעור שנתי ממוצע של 4%;
2. חבר הקבוצה שהיה זכאי לקבלת החזר הפיקדון החל מחודש פברואר 2009, יקבל תשלום בגין הפרשי הצמדה למדד, וכן סכום בגין הפרשי ריבית בשיעור שנתי ממוצע של 1%;
3. הצדדים ציינו כי שיעור הריבית הנ"ל נקבע על ידי הצדדים בזיקה לריבית הממוצעת על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה בכל אחת מהתקופות הרלוונטיות.

(להלן: "סכום ההטבה).

1. הצדדים הוסיפו, כי לפי שערוך שנערך במסגרת המשא ומתן לפשרה, שווי ההטבה הכולל לחברי הקבוצה יעמוד על סך של כ- 850 אלף ₪, זאת בהתאם לנתונים שבנספח 3 לבקשה לאישור הסדר פשרה המגובים בתצהיר (נספח 4) מטעם הגב' ליזה אבגי, מנהלת כספים במערך התפעול של החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, הכוללת את חברת נביעות.
2. כן נאמר, כי על מנת לחלק את סכום ההטבה, יחולקו כלל חברי הקבוצה לשתי קבוצות בהתאם לגובה סכום ההטבה שלו הם זכאים, כדלקמן:

קבוצה אחת – הזכאים להטבה עד לסך של 100 ₪. קבוצה זו כוללת כ- 72,000 לקוחות (להלן: "קבוצה 1").

קבוצה שנייה – הזכאים להטבה לסכום הגבוה מ- 100 ₪. קבוצה זו כוללת כ- 1,000 לקוחות (להלן: "קבוצה 2").

טבלה הממחישה את מספר חברי הקבוצה לפי טווחי הסכומים המגיעים להם, פורטה במסגרת סעיף 15 לבקשה לאישור הסדר פשרה.

1. אשר לתשלום סכום ההטבה לקבוצה 1, הוסכם כי יעשה באופן הבא:
2. בתוך 30 ימים מהמועד הקובע תפרסם נביעות בשני עיתונים יומיים שבהם פורסמה ההודעה (נספח 2 להסדר הפשרה), בגודל ובמקום שפורסמה, כי כל אחד מבין חברי קבוצה 1 שמעוניין לקבל את סכום ההטבה, מוזמן לפנות לנביעות בתוך 30 ימים לאחר פרסום המודעה לבירור זכאותו להטבה ואת הסכום שאותו הוא זכאי לקבל. במסגרת אותו פרק זמן חבר קבוצה 1 המעוניין לקבל את סכום ההטבה המגיע לו, יעביר לנביעות לכתובת מייל שתמסור לו נביעות, את פרטי חשבון הבנק שלו (שם בעל החשבון, שם ומספר הבנק, מספר הסניף ומספר נחשבון).
3. נביעות תעביר את סכום ההטבה המגיע לכל חבר קבוצה 1 שמסר לה את הפרטים כאמור, בתוך 90 ימים לאחר המועד הקובע.
4. חברי קבוצה 1 שלא יפנו לנביעות כאמור ו/או לא יעבירו לנביעות את פרטי חשבון חשבון הבנק לצורך תשלום סכום ההטבה כאמור, סכום ההטבה שלו הם זכאים יועבר בשלמותו על ידי נביעות לקרן למימון תובענות ייצוגיות, שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הקרן לחלוקת כספים").

למען הסדר הטוב, אציין כי הצדדים הפנו במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה לסעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות שענייננו הקרן למימון תובענות ייצוגיות, אך ברי כי כוונתם הייתה לסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. בהמשך ולאור הערת הגורמים המקצועיים, הצדדים גם אישרו את התיקון כך שהקרן הרלוונטית היא זו המעוגנת בסעיף 27א הנ"ל – הקרן לחלוקת כספים.

1. אשר לתשלום סכום ההטבה לקבוצה 2, הוסכם כי יעשה באופן הבא:

א. בתוך 30 יום מהמועד הקובע נביעות תשגר הודעת אי-מייל או הודעת SMS לכל חברי קבוצה 2 שיש בידי נביעות את פרטי האי-מייל או מספר הטלפון הסלולרי שלהם (כפי שמופיע אצל נביעות מהתקופה שבה היו חברי הקבוצה לקוחות נביעות), וזאת בנוסח הבא: "במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית, אשר אושר על ידי בית המשפט, הנכם זכאים לתשלום בסך ____ ₪. לצורך קבלת התשלום עליכם להיכנס לאתר האינטרנט של נביעות בכתובת: www.neviot.co.il ושם יש להיכנס לדף המיועד ל'תשלום לפי הסדר פשרה' ובו תמצאו את ההנחיות לקבלת התשלום אשר יש למלאן בתוך 30 יום ממועד קבלת הודעה זו" (להלן: "ההודעה על ההשבה"). בסוף ההודעה על ההשבה תופיע אפשרות של מקבל ההודעה לסמן "הסר" ולאחר לחיצה על הסימן לא ישלחו הודעות נוספות לאותו מקבל הודעה. למען הסר ספק, ההודעה על ההשבה לא תכלול אף מסר נוסף, לרבות מסר שיווקי כלשהו. בהודעה באתר נביעות יצוין, כי חבר קבוצה 2 המעוניין לקבל את סכום ההטבה המגיע לו, יעביר לנביעות לכתובת מייל שמצוינת באתר, את פרטי חשבון הבנק שלו (שם שם בעל החשבון, שם ומספר הבנק, מספר הסניף ומספר החשבון).

ב. בתוך 30 יום לאחר שיגור ההודעות לפי ס"ק (א) הנ"ל, תשגר נביעות הודעה נוספת באותו נוסח לכל חברי קבוצה 2, למעט לאלו שנכנסו לאתר האינטרנט של נביעות והזינו את פרטיהם לשם קבלת התשלום ולמעט אלו שלחצו "הסר" לאחר קבלת ההודעה הראשונה.

ג. נביעות תעביר את סכום ההטבה המגיע לכל חבר קבוצה 2 שמסר לה את הפרטים הנדרשים לביצוע התשלום, וזאת בתוך 120 יום לאחר המועד הקובע.

ד. חברי קבוצה 2 שלא יפנו לנביעות כאמור ו/או לא יעבירו לנביעות את פרטי חשבון הבנק לצורך תשלום סכום ההטבה כאמור ו/או שאין לנביעות את פרטי הפנייה אליהם ו/או שפרטי הפנייה אליהם שבידי נביעות לא היו עדכניים או נכונים, סכום ההטבה שלו הם זכאים יועבר בשלמותו על ידי נביעות לקרן לחלוקת כספים, וזאת בתוך 150 יום לאחר המועד הקובע.

1. הצדדים טענו כי מדובר בהסדר פשרה ראוי, הוגן וסביר אשר מביא לסיום ההליך בגרף היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. זאת, שעה שפעילות הכדים של נביעות וההתחשבנות נושא הפקדת כספי הפיקדון ללקוחות נביעות הגיעה לסיום בהתאם. כמו כן, אישור ההסדר יביא לתשלום מלוא הסכום שנטען כי נגרע מחברי הקבוצה, זאת בתשלום כספי ישירות לחברי הקבוצה (כאפשרות ראשונה), ואילו ככל שתיוותר יתרה היא תועבר לקרן לחלוקת כספים.
2. הצדדים גם סבורים כי אין צורך במינוי בודק בענייננו, בעיקר מאחר שנביעות הסכימה להשיב לכל חברי הקבוצה את סכומי ההצמדה והריבית של הפיקדון שהשבתם נדרשה.
3. גמול ושכר טרחה:
4. הצדדים ממליצים על תשלום גמול למבקשת 2 (בעלת החוזה מול נביעות) בסך של 43,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין וכנגד חשבונית מס מקור. התשלום ישולם במועד שנקבע.
5. הצדדים ממליצים על תשלום שכר טרחה לבאי כוח המבקשים בסך 140,000 בתוספת מע"מ וכנגד חשבונית מס מקור, אשר ישולם בשני תשלומים שווים, הראשון במועד הקובע והשני לאחר קבלת אישור בית המשפט שיינתן לאחר השלמת ביצוע ההסדר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהמועד הקובע ועד למועד התשלום בפועל.
6. הצדדים ציינו בהקשר זה כי מדובר בשכ"ט ובגמול ראויים בנסיבות העניין. הצדדים הוסיפו, כי סכום שכר הטרחה משקף שיעור של 16.5% בלבד מסכום ההטבה לחברי הקבוצה (כ- 850,000 ₪), ואילו הגמול משקף שיעור של 5% בלבד מסכום ההטבה. אלה שיעורים סבירים שהולמים את הפסיקה.
7. עילות ומעשה בית דין נושא הסכם הפשרה – מוסכם כי אישור הסדר הפשרה ייצור השתק ומעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה ובגין מלוא עילות התביעה והסעדים המפורטים בה.
8. כמו כן, הצדדים עתרו למתן פטור מתשלום אגרת מחצית שניה, שכן הסדר הפשרה הוגש בשלביו המוקדמים של ההליך, עוד טרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה. יחד עם זאת, ציינו כי ככל שבית המשפט לא יעתר לבקשה זו, נביעות תישא בעלות זו.

השתלשלות העניינים לאחר פרסום הודעה על דבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה:

1. לאחר שהוגשה הבקשה ובעקבות החלטתי בדבר פרסומה כדין ומשלוחה לגורמים הרלוונטיים, הוגשה עמדת הגורמים המקצועיים במדינה.

יוער כי בחלוף 45 ימים ממועד הפרסום, לא הוגשו התנגדויות.

למקרא עמדת הגורמים המקצועיים, עולה כי הם לא מצאו להתנגד לבקשה לאישור הסכם הפשרה.

יחד עם זאת, העירו הגורמים המקצועיים מספר הערות, כדלקמן:

א. לעמדתם, רף הפיצוי המשמש בהסדר הפשרה אבן בוחן להכרעה אם למסור לחברי הקבוצה הודעה אישית אודות זכאותם להטבה, ראוי שיעמוד על סכום נמוך יותר. שכן ללא מסירת הודעה אישית ולאור האפקטיביות הנמוכה של יידוע באמצעות פרסום מודעה בעיתון, ספק אם לחברי הקבוצה קיימת דרך לדעת על זכותם וזכאותם לפנות לנביעות ולקבל את ההטבה.

הגורמים המקצועיים הציעו כי הסכום שלגביו תשלח הודעה אישית בדבר ההטבה, יעמוד על 20 ₪ ומעלה.

בהקשר זה הוסיפו הגורמים המקצועיים, כי אמנם הסדר הפשרה קובע כי ככל שתישאר יתרה מתוך סכום ההטבה היא תועבר לקרן לחלוקת כספים, אך יש מקום למתן סעד פרטני בבחינת דבר ראשון במעלה.

ב. כמו כן, סבורים הגורמים המקצועיים כי באשר לחברי הקבוצה שיימצא לנכון ליידעם במסירת הודעה אישית אודות זכאותם להטבה בשל הסדר הפשרה, הרי שראוי שביחס לכל אלה שלא ניתן לאתרם באמצעים שפורטו בהסדר, כי יישלח להם מכתב לאחר בירור מענם, כנדרש בתקנה 13(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

ג. הגורמים המקצועים ביקשו לתקן ולהבהיר כי הקרן שאליה תועבר יתרת סכום ההטבה שלא תזכה לדרישה, היא הקרן לחלוקת כספים המעוגנת בסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות ולא הקרן למימון תובענות ייצוגיות המעוגנת בסעיף 27 לחוק הנ"ל. כאמור, תיקון זה הוסכם ואין לגביו מחלוקת.

ד. עוד העירו הגורמים המקצועיים, כי שיעור הריבית שנקבעה על ידי הצדדים אינו משקף בהכרח את הריבית שכל לקוח היה זכאי לקבל מכוח חוק פסיקת ריבית. נושא זה דרוש לעמדתם בירור.

ה. כן העירו הגורמים המקצועיים, כי עצם ההגעה להסדר פשרה אינה מצדיקה הענקת פטור מאגרת מחצית שנייה, וכי אין לפנינו טעמים מיוחדים המיוחדים כמצוות תקנה 7(א)(א)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

1. הצדדים הגיבו כל אחד לעמדת הגורמים המקצועיים.

מבקשי האישור ציינו, כי אין לשנות את הסכמות הצדדים בכל הנוגע לרף סכום ההטבה שבגינו תשלח הודעת יידוע אישית. דהיינו אין מקום לשיטתם להפחית מהסך של 100 ₪ שנקבע בהסדר הפשרה כתנאי לשליחת הודעה אישית כאמור. בהקשר זה הוזכר שממילא יתרת סכום ההטבה שלא תזכה למענה מצד חברי הקבוצה, תועבר לקרן לחלוקת כספים. כן הובהר, כי סכום ההטבה שממנו והלאה תשלח הודעה אישית נקבע כחלק משיקולי הפשרה של הצדדים.

אשר לשיעור הריבית שעל בסיסו הסכימו הצדדים כי ייערך חישוב הפיצוי לחברי הקבוצה, לפי שתי תקופות, כמפורט שם – מדובר לעמדת המבקשים בדרך חישוב שיש בה כדי לייעל את ביצוע ההסדר ומבלי שנביעות תתעשר על חשבון חברי הקבוצה.

בכל הנוגע לשאלת הפטור מאגרת מחצית שנייה, נטען שוב כי הפשרה גובשה בשלבים מוקדמים של ההליך וכי ההסדר מעניק לחברי הקבוצה פיצוי לא למעשה.

1. נביעות השיבה לעמדת הגורמים המקצועיים וטענה אף היא, כי הסכום בסך 100 ₪ שנקבע כרף מינימום לשליחת הודעה אישית לחברי הקבוצה הרלוונטיים, הולם בנסיבות העניין. בהקשר זה ביקשה נביעות להבהיר גם היא כי אם הזכאי לסכום נמוך יותר לא יפנה לקבלת ההטבה בתוך סד הזמנים שנקבע, הרי שסכום זה ממילא יועבר לקרן לחלוקת כספים ולא ישאר בידי נביעות.

כמו כן, הוסיפה נביעות בהקשר זה כי לשיטתה המנגנון לביצוע ההטבה שהוסכם בין הצדדים הוא מאוזן וראוי, וכי סכומים נמוכים מ- 100 ₪ הם חסרי משמעות לכל אדם סביר, אשר אינם מצדיקים פנייה במייל או ב- SMS, בהתאם לפרטי ההתקשרות שבידי נביעות.

לגישת נביעות, אם תתקבל הצעת הגורמים המקצועיים לקביעת סכום הרף על 20 ₪, הדבר יצריך איתור נתונים ומשלוח הודעות בהיקף גדול של עוד 7,284 אנשים (בנוסף ל- 1,000 שהוסכם שתשלח להם הודעה אישית).

כן ציינה נביעות, שפנייה למרשם האוכלוסין לאיתור מען, כפי שהציעו הגורמים המקצועיים, היא בלתי סבירה וכרוכה בעלות בלתי מבוטלת. זאת, בנוסף לפגיעה בפרטיות שכרוכה בכך.

לעמדת נביעות, הסדר הפשרה שגובש מקף את הסיכונים והסיכויים מהמשך ניהול ההליך, ולאור זאת צריך לבחון אותו.

אשר למנגנון שיערוך סכום ההטבה לפי שתי תקופות, הובהר כי החישוב לפי בדיקה פרטנית של הפרשי הצמדה וריבית בגין כל אחד מ- 73,271 חברי הקבוצה, תדרוש עבודה בלתי מתקבלת על הדעת וחסרת כל פרופורציה לסכומים שבהם מדובר. לפיכך, המנגנון שנקבע הוא הוגן ויעיל בנסיבות העניין.

אשר לנושא הפטור מאגרת מחצית השנייה, נביעות הצטרפה למעשה לנימוקים שנטענו גם על ידי מבקשי האישור.

1. לאחר עיון בעמדת הגורמים המקצועיים ובהתייחסות כל אחד מהצדדים לעמדה זו, מצאתי כי יש ממש בעמדת הגורמים המקצועיים לפיה יש מקום להפחית את הסכום שלגביו תישלח הודעה אישית לחברי הקבוצה הרלוונטיים. עמדתי זו קיבלה ביטוי עוד בהחלטתי מיום 16.5.2022, שם ציינתי בנוסף כי פרסום הודעה בעיתונות על דבר זכאות עלול להביא למצב שבו חלק ניכר מחברי הקבוצה לא יזכה לקבל את סכום ההטבה המגיע לו בשל חוסר ידיעה. לטעמי ובניגוד לעמדת נביעות, סכומי הטבה המצויים בטווח של 50 עד 99 שקלים, אינם זניחים וסביר כי חלק נכבד אם לא רובם המכריע של חברי הקבוצה הזכאים לסכומים אלה, יבקשו ויעמדו על קבלת סכומים אלה, אם יקבלו הודעה אישית על כך. אמנם הוסכם שמקום שבו תשאר מתוך סכום ההטבה הכולל יתרה בשל העדר דרישה, היא תועבר לקרן לחלוקת כספים. נקודה זו מהותית וחשובה שכן היא מביאה למעשה למיצוי מלא של ההטבה. יחד עם זאת, אין חולק כי הפיצוי הפרטני עדיף על הפיצוי הכוללני, במיוחד בענייננו שבו קיימים על פני הדברים פרטיהם של כלל חברי הקבוצה – לקוחות נביעות.

לפיכך, הצעתי לצדדים בהחלטתי מיום 16.5.2022 כי סכום הרף שלגביו תשלח הודעה אישית בדבר קיומה של הטבה, יעמוד על 50 ₪. הפחתת הסכום בהתאם להצעתי זו, תביא אמנם להכבדה קלה על נביעות אשר תצטרך לדאוג לשליחת הודעה אישית לעוד 2,253 חברים ובסך הכל ל- 3,325 חברים. יחד עם זאת, מדובר במספרים נמוכים יחסית בהשוואה לכלל חברי הקבוצה שהם 73,271 לקוחות העבר של נביעות הזכאים להטבה. כמו כן, שליחת הודעה אישית לזכאים תביא בהכרח ליידוע שלהם אודות זכאותם לסכומים בגובה שכל אחד ירצה לקבל.

1. והנה, הצדדים ניאותו להצעתי זו והגיש ביום 23.5.2022 בקשה מתוקנת בהתאם לאישור הסדר פשרה. הכרעתי זו אם כן היא בבקשה המתוקנת לאישור הסדר פשרה. בקשה זו כוללת את תיקון הסכום והגדלת מספר חברי "קבוצה 2" אל מול הקטנה של מספר החברים המנויים ב"קבוצה 1", כך שלפי ההסדר המתוקן תישלח הודעה אישית לפי המנגנון שנקבע, לחברי הקבוצה אשר זכאים לסכום הטבה בסך של 50 ₪ ומעלה. בתוך כך, לקבוצה 2 שנקבעה במנגנון המופיע בהסדר הפשרה, ייווספו עוד 2,253 חברים והיא תעמוד על 3,325 חברים. מספר זה יופחת בהתאמה מקבוצה 1, והיא תעמוד על 69,946 חברים (ראו סעיף 15 לבקשה המתוקנת לאישור הסדר פשרה).

כמו כן, תוקנה גם הקרן שאליה תועבר יתרת סכום ההטבה שלא הועבר למי מחברי הקבוצה באופן אישי, כך שזו תהיה הקרן לחלוקת כספים הקבועה בסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות.

1. יצוין כי הצדדים צירפו להסדר הפשרה תצהירים מטעמם וומטעם באי כוחם, לפיהם לא קיבלו לידם טובת הנאה, במישרים או בעקיפין, מלהד האמור בהסדר הפשרה.

דיון והכרעה:

1. בית המשפט העליון, מפי כב' השופטת ברון, שב והבהיר במסגרת רע"א 2296/19 Tecumseh Products Company נ' זילברברג (נבו 18.8.2021) (להלן: "עניין זילברברג") את האופן שבו על בית המשפט להידרש ולבחון בקשות לאישור הסדרי פשרה בהליך של בקשת לאישור תובענה כייצוגית, וכן את העקרונות הנורמטיביים החלים בעניין זה.
2. בתוך כך, שבה וחידדה כב' השופטת ברון את "בעיית הנציג" אשר לפיה התובע המייצג ובא-כוח המייצג, עלולים לבכר אינטרסים אישיים שלהם על פני האינטרסים של הקבוצה המיוצגת. סוגיה זו מתעוררת אמנם לכל אורכו של ההליך הייצוגי, אך היא מתבטאת במלוא עוצמתה בשלב שבו בית משפט מתבקש לאשר הסדר פשרה בתובענה הייצוגית.
3. כב' השופטת ברון הוסיפה והטעימה בעניין זילברברג :

"לנוכח החשש מפגיעה בעניינם של חברי הקבוצה המיוצגת ואף בנתבעים כתוצאה מניצול לרעה של הסדרי פשרה, קבע המחוקק בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות מנגנוני פיקוח והגנה ייחודיים להסדר פשרה בתובענה ייצוגית. מנגנונים אלו מקנים לבית המשפט תפקיד מכריע בפיקוח ובהגנה על עניינם של חברי הקבוצה המיוצגת והאינטרס הציבורי (עניין פינצ'בסקי, בפסקה 20; רע"א 5678/20 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' רשף, פסקה 5 (5.1.2021) [פורסם בנבו]); ובהתאם לכך, שומה על בית המשפט לקיים בחינה יסודית של הסדרי פשרה המובאים לאישורו תוך הסתייעות בכלים שהעמיד לרשותו המחוקק (רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פסקה 10 (27.5.2015) [פורסם בנבו]). בעניין זה סעיף 18(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שהסדר פשרה כפוף לאישורו של בית המשפט; וסעיף 19(א) מורה כדלקמן:

אישור הסדר פשרה בידי בית המשפט

19(א). בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.

בבחינת השאלה אם הסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של הקבוצה, התווה המחוקק רשימת שיקולים המפורטים בסעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות. לפיהם על בית משפט להתחשב, בין היתר, בפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה ובין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו בית משפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; בשלב שבו נמצא ההליך; ובסיכונים ובסיכויים הלכאוריים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה (רע"א 9167/10 012 סמייל טלקום בע"מ נ' Myrna Mandap, פסקה 10 (26.5.2013) [פורסם בנבו]). שיקולים אלה נועדו לסייע לבית משפט להתחקות אחר רצונם של חברי הקבוצה המיוצגת, ולנסות לחזות כיצד אלו היו נוהגים כפרטים אילו האינטרס שלהם בתביעה היה גדול דיו (ראו: אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא 5, 16 (2011)); מובן שככל שהסדר הפשרה ישקף חלוקת סיכונים ראויה בין בעלי הדין, תגבר נטיית בית משפט לאשרו"

(שם, פסקה 20).

כמו כן, בפסק דינה של כב' השופטת ברון שניתן לאחרונה (בהסכמת כב' המשנה לנשיאה הנדל וכב' השופט אלרון) בע"א 7122/19 היועץ המשפטי לממשלה נ' ממן (נבו 11.4.2022) (להלן: "עניין ממן"), שבה והבהירה כב' השופטת ברון את החשיבות והיתרונות הגלומים בהסדרי פשרה:

"סיום הליך ייצוגי בדרך של פשרה נושא בחובו יתרונות רבים. זאת, מפני שהסדר פשרה מבטיח לחברי הקבוצה המיוצגת סעד מהיר וְודאי, ואף מוביל לחיסכון לא מבוטל במשאבים כספיים עבור הצדדים ומאפשר לבית המשפט להפנות משאבים שיפוטיים למקורות אחרים...".

(שם, פסקה 13).

אישור הסדר הפשרה:

1. בנסיבות העניין, לאחר עיון בהסכם הפשרה המוצע בנוסחו המתוקן, בעמדת הגורמים המקצועיים ובהתייחסות הצדדים לעמדה זו, בהיעדר התנגדות מטעם הגורמים המקצועיים לגופו של ההסדר (ובכפוף להערות שניתנו על ידי הגורמים המקצועיים שבחלקן כבר קיבלו מענה בדמות הבקשה המתוקנת לאישור הסדר פשרה), ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתאם לסעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, מצאתי כי הסדר הפשרה שהובא במסגרת הבקשה המתוקנת שהוגשה ביום 23.5.2022 הוא ראוי, הוגן וסביר בנסיבות העניין, ועל כן מצאתי לאשרו.
2. עיון בבקשת האישור מעלה כי על פניו במסגרת הבקשה מפורטות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכי בנסיבות המקרה מתקיימים התנאים המנויים בסעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות.
3. בקשת האישור נסבה על הטענה, כי בסיום ההתקשרות מול לקוחותיה נביעות אינה משיבה את סכומי הפיקדון המופקדים אצלה על ידי הלקוחות בשוויים הריאלי. הקבוצה בענייננו היא ברורה וגם ידועה, שכן מדובר בציבור לקוחות נביעות הזכאים להשבת ריאלית של סכום הפיקדון כאמור. לא יכול להיות חולק אפוא, כי לכלל חברי הקבוצה שאלה משותפת ביחסים מול נביעות.

הטענה מובנת ומוצדקת בעיני, שהרי השבת סכום הפיקדון ללא מנגנון הצמדה כלשהי ומבלי שהסכום יושב בערכו הריאלי, תביא להתעשרות שלא כדין של נביעות על חשבון לקוחותיה בדמות אותה "דלתא" שבין הסכום הפיקדון בערכו הריאלי לבין הסכום בערכו הנומינלי. לא בכדי ניאותה נביעות להגיע להסדר פשרה זה המשקף באופן עקרוני סכום השבה מלא של ריבית והצמדה ביחס לאותם סכומי פיקדון שהופקדו אצלה על ידי הלקוחות.

דומה כי תוצאת ההסכמה שגובשה בין הצדדים, אשר קיבלה ביטוי בהשבה ובהצמדה מלאה לפי המנגנון שנקבע על בסיס חוק פסיקת ריבית והצמדה, מדברת בעד עצמה ומהווה הסדר ראוי והוגן. ברי כי סעד זה יביא לסיום ההליך לטובת חברי הקבוצה, קל וחומר כאשר מדובר בשלב מוקדם מאד של ההליך – טרם קיום ישיבת קדם משפט ראשונה.

1. נקודה מהותית וחשובה היא שההטבה הניתנת במסגרת הסדר הפשרה המוצע, היא קודם כל פרטנית-אישית, ורק לאחר מכן, בהעדר מיצוי סכום ההטבה במלואו באופן פרטני עבור כל אחד מחברי הקבוצה, תועבר יתרת סכום ההטבה לקרן לחלוקת כספים. מנגנון זה משקף מחד גיסא את הכלל לפיו יש לשאוף קודם כל למתן פיצוי פרטני, ורק לאחר מכן ובהעדר אפשרות אחרת – ליתן פיצוי ציבורי-כוללני, ומאידך גיסא, נותן ביטוי גם לאינטרסים נוספים הנעוצים בשיקולי פשרה, בעיקר של נביעות, אשר לא תצטרך להשקיע זמן ומשאבים נוספים לבירור פרטים ולאיתור של חברי הקבוצה, מקום שבו לא יסתייע להעניק פיצוי פרטני.
2. בהקשר זה יוער, כי מהסדר הפשרה ומהתייחסותם הצדדים לאחר מכן, עולה כי הפשרה שגובשה לקחה בחשבון את הסיכונים והסיכויים, וכן את העלויות, המשאבים והזמן הכרוכים בפניה אישית לכל לקוח ולקוח של נביעות הזכאי להטבה אל מול גובה סכום ההטבה הצפוי לכל אחד.

לאור תיקון והפחתת הסכום שלגביו תישלח הודעה אישית בדבר קיומה של ההטבה כאמור, אני מוצאת כי נמצא האיזון הראוי כפי שהבהרתי לעיל.

1. כן ראיתי ליתן משקל לעובדה שבסופו של יום וככל שלא יסתייע ליתן את סכום ההטבה במלואו באופן פרטני עבור כל אחד מחברי הקבוצה, אזי תועבר היתרה לקרן לחלוקת כספים. מנגנון זה חשוב ומהותי, שכן הוא יאפשר מימוש ומיצוי מלא של סכום ההטבה מבלי שהגורם המשלם – נביעות – יותיר בידיו סכום כלשהו בגין ההטבה המובטחת.
2. כמו כן, אעיר כי אמנם פרטי הלקוחות כולם מצויים כביכול בידי נביעות, אך לא מן הנמנע כי הפרטים לגבי חלק מהלקוחות אינם עדכניים לאור שינויים החלים בשל הזמן שחלף. לפיכך, פנייה אישית לכל לקוח שזכאי לסכום הטבה של מעל 50 ₪, על בסיס הנתונים הקיימים אצל נביעות, היא סבירה ומאוזנת כאשר שוקלים מן העבר השני את המשאבים הכרוכים בפניה ללקוחות על בסיס המידע הקיים, ובוודאי כאשר עולה הטענה שלא די בכך ויש צורך בפעולות נוספות לאיתור לקוחות שלא השיבו לפניה אישית שנעשתה להם. מכאן, שאיני רואה בנסיבות העניין מקום להצעת הגורמים המקצועיים לפיה תעשה פניה למרשם האוכלוסין לקבלת כתובת עדכנית של חברי קבוצה 2 לצורך אימות או בירור מענם. אני סבורה כי יש סיכוי יותר מסביר שפניה אל לקוחות קבוצה 2 באמצעי ההתקשרות האלקטרוניים המקובלים כיום – אי מייל או SMS – היא ראויה וצפויה ליתן את היידוע הנדרש של קבוצה זו. יש גם לזכור כי מספרי אי מייל ובוודאי מספרי טלפון נייד, אינם מוחלפים על ידי הציבור כדבר שבשגרה, כך שיש סיכוי סביר שפרטים אלה המופיעים אצל נביעות אודות לקוחותיהם, משקפים נכונה את המצב כיום אצל חלקו הארי של ציבור לקוחותיה.

כמו כן, השתת הטיפול הכרוך בבירור מען של אותם לקוחות שלא השיבו לפניייה האישית, חורג לטעמי מאיזון הפשרה אליו הגיעו הצדדים ועלול להשית על נביעות נטל החותר תחת ההסכמה שלה לפשרה. גם לכך יש ליתן משקל עת נבחן הסדר הפשרה.

אני סבורה אם כן, כי בהחלט ניתן להסתפק במקרה דנן בפרטי ההתקשרות המצויים בידי נביעות ולהשתמש בהם על מנת להעניק את סכום ההטבה באופן פרטני לאותם חברי קבוצה 2.

1. אשר למנגנון שיערוך סכום ההטבה שנקבע על ידי הצדדים, כך שההצמדה תעשה על בסיס חוק פסיקת ריבית והצמדה ולפי חלוקה לשתי תקופות – עד לחודש ינואר 2009 ישולם סכום הצמוד למדד ובגין הפרשי ריבית בשיעור שנתי ממוצע של 4%, ואילו החל מחודש פברואר 2009 ישולם סכום הצמוד למדד ובגין הפרשי ריבית בשיעור שנתי ממוצע של 1% - אני מוצאת אותו סביר וראוי בנסיבות העניין.

לטעמי חישוב פרטני של סכומי ההצמדה והריבית בגין כל אחד מכ- 73,000 לקוחות נביעות הזכאים להטבה, אינו סביר וכרוך בזמן ומשאבים שישיתו על נביעות הידרשות שאינה מוצדקת ואינה סבירה כלל ועיקר בנסיבות העניין ובשים לב לגובה הסכומים המדוברים.

דומה כי בנסיבות העניין, הפיתרון המוצע על ידי הצדדים בדמות תחשיב המתבסס על חוק פסיקת ריבית והצמדה ולפי הצמדה למדד ולריבית הממוצעת בפילוח של תקופות, נותן מענה מאוזן וסביר אשר לוקח בחשבון את ההידרשות לעניין מצד נביעות.

יש גם להדגיש ולחדד בעניין זה, כי הסכומים הפרטניים עבור כל אחד מן הלקוחות ממילא אינם גבוהים, כך שגם אם לקוח כזה או אחר אינו מקבל לידיו את סכום ההטבה לו הוא זכאי בשווי ריאלי מדויק, סביר כי מדובר בסטייה מהסכום המדויק שאינה מביאה לחיסרון כיס של ממש.

במכלול הדברים ובהסתכלות על סכום ההטבה הכולל, דומה כי מנגנון השערוך שנקבע הוא מאוזן ונותן מענה ראוי.

1. יש גם להוסיף ולזכור, כי הלכה למעשה הגורמים המקצועיים לא התנגדו להסדר הפשרה אלה בחרו להגיש עמדתם על דרך ה"הערות" בלבד. בהעדר התנגדות, לאחר שהערות הגורמים המקצועיים קיבלו מענה על ידי ולאחר שאני מוצאת כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר – יש לאשרו במתכונתו המתוקנת.
2. למען הסר ספק, אציין כי לטעמי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה להכריע בעניינם של חברי הקבוצה בעניינו. כמו כן, כן לא מצאתי טעם לסבור כי מבקשי האישור פועלים או מנהלים את ההליך שלא בתום לב, טענה שממילא לא הועלתה.
3. אשר לשאלת מינוי בודק – בעניין ממן הנ"ל, ציינה כב' השופטת ברון כי:

"...בפרקטיקה חל כרסום בדרישת השנייה, עד כדי שדומה כי בפועל מינויו של בודק על ידי בית המשפט הפך לחריג. את הטעמים לכך ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: טעמים דיוניים – טעמים המתמקדים בנסיבות שהובילו להסכמות שגובשו בהסדר הפשרה. למשל, כאשר בית המשפט או גורמים מקצועיים ואובייקטיבים היו מעורבים בהליך גיבוש ועיצוב הסדר הפשרה; טעמים מהותיים – טעמים הנוגעים לתוכנו של הסדר הפשרה. למשל, כאשר ההסדר המובא לאישורו של בית המשפט מעניק לחברי הקבוצה המיוצגת השבה מלאה, או כאשר בחינת סבירותו והגינותו של ההסדר מעלה בעיקר שאלות משפטיות המצויות בתחום מומחיותו של בית המשפט; טעמי יעילות – בתי המשפט נימקו לעתים את החלטותיהם בטעמי יעילות כלכלית, במובן זה שמינויו של בודק כרוך בעלויות לא מבוטלות, ובטעמי יעילות דיוניות, במובן זה שמינוי בודק עלול לסרבל ולעכב את מימוש הסדר הפשרה..."

(שם, פסקה 14).

בענייננו, ראיתי לקבל בעניין זה את עמדת הצדדים לפיה בנסיבות העניין אין צורך למנות בודק. אני סבורה כי עלות העסקתו של בודק בנסיבות העניין תכביד שלא לצורך על הצדדים. כמו כן, יש לזכור כי מדובר בהסדר פשרה המגלם למעשה השבה מלאה של סכומי ההצמדה והריבית. המנגנון שנקבע לשערוך הסכומים מבוסס על חוק פסיקת ריבית והצמדה והחלוקה לתקופת לפי הצמדה למדד והריבית הממוצעת, היא משקפת מענה מאוזן, סביר וראוי בנסיבות העניין, כפי שציינתי לעיל.

לא למותר להוסיף, כי גם הגורמים המקצועיים לא ראו להעיר דבר בעניין זה.

מן האמור, איני רואה מקום למינוי בודק.

1. יחד עם אישור הסדר הפשרה, אני סבורה כי יש מקום למנגנון פיקוח לפיו הצדדים יעדכנו במשותף ובאמצעות תצהיר מטעם גורם מוסמך בנביעות, בדבר הוצאתו אל הפועל של הסדר הפשרה ותוצאתו.

לפיכך, הודעה מתאימה תוגש על ידי הצדדים בעוד 6 חודשים מהיום.

1. אשר לגמול ושכר הטרחה – נראה כי הסכומים המוסכמים והמומלצים סבירים ביותר בנסיבות העניין ועומדים בקנה אחד עם הפסיקה, ובפרט בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (נבו 23.5.2012) (להלן: "עניין רייכרט"), שם נקבע שכר טרחה ב"כ המייצג על סך של 25% ביחס לסכום שנגבה בפועל עד ל- 5 מיליון ₪, וזאת כאשר דובר שם בהסכם פשרה שאושר בפסק דין לאחר הליכים ארוכים ומורכבים. יוער, כי בעניין רייכרט הנ"ל נקבע שכר הטרחה לפי "שיטת האחוזים" מגובה הסכום שנגבה בפועל. בענייננו, ניתן בהחלט להחיל את "שיטת האחוזים מגובה סכום ההטבה (כ- 850,000 ₪), בשים לב לכך שמדובר בהטבה כספית גרידא. שיעור הסכומים ביחס לסכום ההטבה עומד על כ- 16% (בתוספת מע"מ). גם הגמול המוצע סביר, שכן הוא עומד על כ- 5% (בתוספת מע"מ) מסכום ההטבה. אוסיף ואציין בהקשר זה, כי יש ליתן משקל גם לעובדה שההליך הסתיים באופן מהיר, בטרם הוגשה תשובה, ותוך הצמחת תועלת ראויה ביותר לחברי הקבוצה כמפורט לעיל.

יוער, כי גם הגורמים המקצועיים לא ראו להעיר הערות בעניין זה.

לא למותר להוסיף, כי מנגנון תשלום שכר הטרחה לבאי כוח המבקשים לפיו תשלום אחד יבוצע במועד הקובע, ואילו התשלום השני יבוצע לאחר שיושלם ביצוע ההסדר, הוא מאוזן ומשמש למעשה מעין "בטוחה", כי ההסדר יבוצע ככתבו וכלשונו תוך מעקב של ב"כ המבקשים בהתאם.

מכאן, שיש מקום לאשר את הסכומים לבאי כוח המבקשים ולמבקשת 2, אותם מצאתי סבירים.

לאור זאת, מצאתי לנכון לקבל את המלצת הצדדים ולאשר למבקשת 2 (בעלת החוזה מול נביעות) גמול בסך 43,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין שישולם במועד הקובע.

כן אני מאשרת לב"כ מבקשי האישור שכר טרחה בסך 140,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין (סך אשר ישולם בשני תשלומים שווים: הראשון במועד הקובע והשני עם קבלת אישור בית המשפט שיינתן עם ביצוע ההסדר).

סיכום:

1. מן המקובץ לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה במתכונתו בבקשה המתוקנת שהוגשה ביום 23.5.2022, ובהתאם נותנת לו תוקף של פסק דין.

למען הסר ספק, הסכם הפשרה לא יהווה מעשה בית דין על חבר קבוצה שמסר הודעת פרישה מהקבוצה ובית המשפט אישר את יציאתו מהקבוצה, כאמור בסעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות.

1. בנסיבות העניין ועל אף הערת הגורמים המקצועיים בעניין זה, ראיתי לפטור את המבקשים מאגרת מחצית שניה מתוקף סמכותי לפי תקנה 7(א)(א)(3) לתקנות האגרות. בעניין זה ראיתי ליתן משקל לעובדה שההליך הסתיים בפשרה מהירה ביותר, טרם קיום דיון, ובסכום הטבה אשר על פניו משקף החזר מלא של הסכום שעל פי הנטען דרוש השבה. דומה כי פועלם של הצדדים אשר ראו לנהל משא ומתן מהיר ויעיל אשר הביא לייתור הצורך בניהול ההליך כבר בראשיתו, תוך הענקת סכום מירבי לחברי הקבוצה, מקימים בעיני במצטבר הצדקה לפטור מאגרת מחצית שנייה.
2. עדכון משותף יוגש בתוך 6 חודשים וילווה בתצהיר מטעם גורם מוסמך בנביעות.
3. הגמול ושכר הטרחה מאושרים בזאת. מועדי התשלום יהיו בהתאם להסכמות הצדדים.
4. בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בשפה העברית. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) לחוק תובענות ייצוגיות, וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות. גודל האותיות בפרסום ההודעה השניה לא יפחת מ-2 מילמטרים. המשיבה תשא בעלויות הפרסום.
5. נוסח ההודעה יוגש לאישור בית המשפט בתוך 20 יום מהיום.
6. הצדדים ימציאו העתק מפסק דין זה בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה לציבור למנהל בתי המשפט, לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראות סעיפים 19(ה) ו-25(ז) לחוק תובענות ייצוגיות. כמו כן, הצדדים ישלחו העתק מההודעה לציבור ליועץ המשפטי לממשלה, בהתאם להוראת תקנה 16 לתקנות.

46. אני קובעת לתזכורת פנימית ליום 11.12.2022.

המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"ב, 21 יוני 2022, בהעדר הצדדים.