ביהמ"ש המחוזי ת"א, סגן הנשיא שאול שוחט: החלטה בבקשת רשות ערעור בעניין קטינה בת 3 (רמ"ש 35283-09-22)

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת ורד שביט פינקלשטיין, בתלה"מ 35410-12-21 ) מהימים 7.9.22 ו-13.9.22.

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים הורים לקטינה ילידת חודש ספטמבר 2019.

לפני ביהמ"ש קמא מתנהלת תביעת המשיב לקביעת אחריות הורית משותפת וזמני שהות.

בין הצדדים מתקיים קונפליקט בעצימות גבוהה שמתאפיין בהטחת האשמות הדדיות וחוסר תקשורת.

ביום 20.12.21, סמוך לאחר הגשת התביעה, הזמין ביהמ"ש קמא תסקיר מטעם המחלקה לשירותים חברתיים במקום מגורי הצדדים.

ביום 4.1.2022, עוד טרם הוגש התסקיר, הוגשו לבית המשפט קמא, לבקשתו, המלצות בעניין זמני השהות עם הקטינה מטעם עו"ס יחידת הסיוע לאחר פגישה שהתקיימה שם ביום 29.12.21, בהשתתפות הפסיכולוג המייעץ ליחידה.

המלצות יחידת הסיוע היו כי באופן זמני המפגשים של המשיב עם בתו הקטינה יתקיימו במרכז קשר וזאת עד להגשת תסקיר עו"ס לסדרי דין, עם המלצות בנוגע לזמני השהות ולהתערבות טיפולית במידת הצורך.

ביום 9.2.2022 נתן ביהמ"ש קמא החלטה מנומקת לפיה הוא מאמץ את המלצות עו"ס יחידת הסיוע ובשלב זה ועד להגשת התסקיר יתקיימו מפגשים בין המשיב לקטינה במרכז הקשר.

ביום 26.4.2022 הוגש תסקיר ביניים מטעם העו"ס לסדרי דין.

ביום 2.5.2022 הוגש, לבקשת ביהמ"ש קמא, עדכון מטעם העו"ס לסדרי דין.

ביום 26.6.22 ביקש ביהמ"ש קמא מהעו"ס לסדרי דין לבחון את האפשרות להוצאת המפגשים מחוץ למרכז הקשר וכן התבקש עדכון נוסף בקשר למפגשים אלו בתוך 60 ימים.

ביום 21.8.2022 הגיש המשיב בקשה להורות כי המפגשים שלו עם הקטינה יוצאו מחוץ למרכז הקשר (בקשה מס' 20 בנט). ביום 21.8.22 הורה ביהמ"ש קמא לעו"ס לסדרי דין להגיש עדכון כנדרש וזאת בהמשך להחלטה מיום 26.6.22. המבקשת השיבה לבקשה ביום 28.8.22.

ביום 6.9.2022 הוגש לביהמ"ש קמא עדכון מטעם העו"ס לסדרי דין שנערך לאחר שזו התייעצה עם עו"ס עירונית לסדרי דין. במסגרת התסקיר ניתנה המלצה באשר להוצאה הדרגתית של מפגשי המשיב עם הקטינה מחוץ למרכז הקשר , כשבשלב הראשון במשך שלושת החודשים הקרובים המשיב יוכל לצאת עם הקטינה בלווית הוריו או מי מהם אל מחוץ למרכז הקשר ויחזירה למרכז טרם סיום הנפגש.

ביום 7.9.2022 ניתנה על-ידי ביהמ"ש קמא החלטה מנומקת שמאמצת את המלצות העו"ס לסדרי דין ונותנת להן תוקף של החלטה. ביהמ"ש קמא באותה החלטה אף הפנה את הצדדים, לאלתר, להדרכה הורית וכן ביקש תסקיר משלים ועדכני בתוך 6 חודשים.

המבקשת עתרה לפני ביהמ"ש קמא לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 7.9.22 ובקשתה נדחתה על-ידו בהחלטה מיום 13.9.22.

על ההחלטות מהימים 7.9.2 ו-13.9.22 מלינה המבקשת בבקשת רשות הערעור שלפניי. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 7.9.22.

המבקשת טוענת כי ביהמ"ש קמא, בהחלטתו מיום 7.9.22, פעל בניגוד גמור לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א -2020 (להלן: "התקנות") משמנע ממנה את זכותה הקנויה לפי תקנה 25(ה) לתקנות להגיש שאלות הבהרה לעו"ס לסדרי דין ובהמשך לבקש לחקור אותה לפי תקנה 25(ו) לתקנות. המבקשת טוענת כי חרף העובדה שהמשיב לא שיתף פעולה עם החלטות קודמות והמלצות בתסקירים קודמים להשתתף בהדרכה הורית הקנה לו ביהמ"ש קמא "פרס" בדמות הוצאת המפגשים ממרכז הקשר. לטענת המבקשת השיח המצומצם שמתנהל בינה לבין המשיב מתאפיין בקללות והכפשות לרבות איומים בשלילת אפוטרופסותה ובניתוקה מהקטינה ולפיכך אין כל אפשרות שהמשיב יקיים זמני שהות ללא כל גורם מפקח בינו לבין הקטינה, על אחת כמה וכמה כאשר המשיב אינו משתף פעולה עם הדרכת הורים.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה מצאתי לדחותה ללא צורך בקבלת תשובה מנימוקים אלו:

1. בבסיס בקשת רשות ערעור עומדת הנחת המבקשת לפיה העו"ס לסדרי דין היא בגדר מומחית מטעם ביהמ"ש קמא והתסקיר שהוגש מטעמה הוא בגדר חוות דעת מומחה. כאמור, המבקשת מתייחסת לעו"ס לסדרי דין כמומחית ובטענותיה להפרתן של "זכויותיה הקנויות" לפי התקנות מפנה היא לתקנה 25 לתקנות, על סעיפיה הקטינים, הנוגעת לחוות דעת של מומחה בענייני משפחה. אלא שלתקנה זאת אין תחולה ישירה בענייננו. עו"ס לסדרי דין אינו בגדר מומחה מטעם ביהמ"ש, תסקיר שמוגש על ידו אינו בגדר עדות או עדות מומחה (ראו בע"מ 4746-13 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער המחלקה לשירותים חברתיים, פורסם בנבו , 4.7.13; עמ"ש 24869-10-14 פלוני נ' פלונית, פורסם בנבו, 18.3.2015) ולמבקשת ממילא אין כל זכות קנויה לשלוח לה שאלות הבהרה או לחקור אותה.
2. החלטת ביהמ"ש קמא מיום 7.9.22 נסמכה על המלצות העו"ס לסדרי דין, שניתנו על סמך ניסיונה המקצועי ולאחר שהתקיימו מפגשים רבים של המשיב עם הקטינה במרכז הקשר במשך תקופה של כחצי שנה . מדובר בהמלצה שניתנה בהתאם להחלטה קודמת מיום 26.6.22 של ביהמ"ש קמא בגדריה הוסמכה העו"ס לסדרי דין לבחון את האפשרות להוצאת המפגשים ממרכז קשר בהתאם להתקדמות במפגשים של הקטינה עם המשיב וטיבם. יצוין כי המלצות העו"ס לסדרי דין ניתנו במסגרת הבקשה שהגיש המשיב ביום 21.8.22 להוצאת המפגשים בהתאם למתווה שנקבע בהחלטת ביהמ"ש קמא מיום 26.6.22 , בקשה לה התבקשה וניתנה תגובה מפורטת של המבקשת עוד ביום 28.8.22. מכאן, שעמדת המבקשת לפיה טרם הגיעה השעה להוציא את המפגשים ממרכז הקשר נשמעה ונבחנה טרם מתן ההחלטה מושא הבר"ע.
3. איני מקל ראש בטענת המבקשת לפיה המשיב לא שיתף פעולה עם החלטה קודמת של ביהמ"ש קמא ששלחה את הצדדים, שניהם, להדרכה הורית. נדמה שגם ביהמ"ש קמא לא הקל ראש בעניין והבהיר בסיפת החלטתו מיום 7.9.22 , בה שב והפנה את הצדדים להדרכה הורית בנפרד ולאלתר, כי ככל שמי מהצדדים לא יעשה כן יהיו לכך השלכות לאחר קבלת התסקיר הבא שהתבקש לדווח על כך. עם זאת, איני מקבל את טענת המבקשת לפיה ביהמ"ש קמא הקנה למשיב בהחלטתו מושא הבר"ע "פרס בדמות הוצאת המפגשים ממרכז הקשר". המשיב הוא אפוטרופוס טבעי על הקטינה וברירת המחדל היא שיקיים את הסדרי השהות שלו עמה ככל הורה וללא פיקוח. הוצאת המפגשים אל מחוץ למרכז הקשר, לפי מתווה הדרגתי שהומלץ בתסקיר העדכני ושאומץ בהחלטת ביהמ"ש קמא, אינה "פרס" למשיב אלא הסרת מגבלה קשה שהוטלה עליו בהחלטה שניתנה לפני למעלה מחצי שנה (ביום 9.2.22) שהומלצה בשעתו על-ידי הגורם המקצועי (עו"ס יחידת הסיוע), הוגדרה מלכתחילה כזמנית ונועדה לפרק הזמן עד שתתקבל לפני ביהמ"ש קמא תמונה רחבה יותר (באמצעות התסקיר עו"ס לסדרי דין שבאותה שעה רק הוזמן אך טרם הוגש). גם עתה, במסגרת המלצות העו"ס לסדרי דין שאומצו בהחלטת ביהמ"ש קמא, מתווה יציאת המפגשים ממרכז הקשר הוא מתווה הדרגתי ( כשב-3 החודשים הראשונים הותר למשיב להוציא את הקטינה מהמרכז רק בלוויות הוריו או מי מהם) ומותנה בכך שהתנהלות הקשר תהיה תקינה, כשידו של ביהמ"ש קמא במעקב אחר יישום המתווה וכן השתתפות הצדדים בהדרכה הורית נותרת "על הדופק".

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

משנדחתה בקשת רשות הערעור נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה במסגרתה. יצוין בהקשר זה כי אף אם המבקשת יכולה היה לכרוך את השגותיה כלפי ההחלטה מיום 7.9.22 וכלפי ההחלטה מיום 13.9.22 (ההחלטה הדוחה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 7.9.22 שנדחתה על-ידי ביהמ"ש קמא) באותה בקשת רשות ערעור (ואיני קובע מסמרות בעניין), משלא הצביעה על כל שגיאה בהחלטה מיום 13.9.33 ובנימוקיה ( בס' 31 לבר"ע טוענת המבקשת רק לעניין ההוצאות שהושתו עליה באותה החלטה) הרי שמלכתחילה הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בגדרי הליך זה נדונה לכישלון.

העירבון, על פירותיו, יושב למבקשת באמצעות בא כוחה.

מתיר פרסום ההחלטה במתכונת בה נחתמה, בהיעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשפ"ב, 18 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.