טוען...

לפני כבוד השופט בן ציון קבלר

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

פלוני

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ליאור בר עמי ועו"ד רותם פלג

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד אלעד גויגולד

קצינת המבחן הגב' רחלי כהן

<#1#>

<#2#>

גזר דין

א. כללי

הנאשם XXX (להלן: "הנאשם"), יליד 26.12.02, הודה בתאריך 21.2.22 במסגרת הסדר דיוני, בכתב אישום מתוקן, בעבירה של חבלה במזיד ברכב (2 עבירות)– לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

בתמצית, על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 12.10.20 סמוך לשעה 01:30, בעיר רחובות, שהה הנאשם יחד עם שני אחרים. באותן נסיבות התקרבו השלושה אל עבר ניידת משטרה שחנתה בסמוך ואז בתגובה לאירוע משטרתי קודם, קפץ הנאשם על גג הניידת בעוד אחד האחרים הכה במכסה המנוע ברגלו ואחר נוסף מצלם אותם. בהמשך נמלטו השלושה אל עבר ניידת נוספת שחנתה סמוך. הנאשם ואחד האחרים קפצו על הניידת בעוד אחר נוסף מתעד אותם. בהמשך ברחו מהמקום. כתוצאה ממעשיהם נגרמו נזקים לניידות בדמות סימני כיפוף הפח בשווי שאינו ידוע.

ב. תסקירי שירות המבחן והשתלשלות ההליך בתמצית.

תסקיר שירות המבחן מיום 3.5.22 מפרט את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות המורכבות של הנאשם בהרחבה. משפחתו של הנאשם מונה זוג הורים ו- 10 ילדים. הנאשם הינו התשיעי בסדר הלידה. מצבה הכלכלי של המשפחה מתואר כסביר והיא אינה מוכרת לגורמי הרווחה. הוריו אינם עובדים והילדים מטפלים בהוצאות שוטפות. וכן מסר כי הוא אינו מעוניין בהשלמת 12 שנות לימוד.

ההיסטוריה הלימודית מתוארת כתקינה עד נשירתו בסוף כיתה ט' בשל רצונו להשתלב בתעסוקה. מזה 7 חודשים עובד כנהג טרקטור באתרי בנייה והביע שביעות רצון מעבודתו. הנאשם הביע מוטיבציה לשרת בצבא, כפי שעשו שניים מאחיו.

הנאשם מסר התייחסות ראשונית למיוחס לו וייחס את מעשיו למעורבות עם חברה בעייתית באותה תקופה. ניסיונות לקיים עמו פגישות נוספות לא צלחו והוא לא הגיע כמעט לאף אחת מהפגישות אליהם זומן.

נוכח המתואר אין בידי שירות המבחן די כדי לבוא בהמלצה בעניינו.

ג. טיעוני הצדדים לעונש בתמצית

ב"כ המאשימה הסכים כי זהו תיקו היחיד של הנאשם. הפנה לנסיבות כתב האישום ולעולה מן התסקיר באשר לאי שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן. ציין כי מדובר בעבירה חמורה, עבירה שהיא מסוג פשע. טען כי הזמן שחלף נובע מבקשת דחיות של ההגנה ועקב אי הופעת הנאשם לחלק מהדיונים. ביקש להרשיע להשית מאסר על דרך של עבודות שירות, מאסר מותנה התחייבות ופסילה בפועל ומותנית.

ב"כ הנאשם טען כי ניתן לסיים התיק בדרכי טיפול. הפנה לנסיבות ולעובדות וציין כי מדובר היה בתגובת תסכול של הנאשם. הדגיש כי זהו תיקו היחיד של הנאשם – אשר לא פתח תיקים לפני ומאז. הדגיש כי עז רצונו של הנאשם להתגייס לצבא.

הנאשם בדברו האחרון אמר כי הוא מצטער על הדברים שעשה.

ד. דיון והכרעה

הנאשם, אשר כבר בגר והינו כבן 19.5 נותן היום את הדין בגין שתי עבירות של חבלה במזיד לרכב.

הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה במעשה, נטל אחריות למעשיו והביע חרטה. התסקיר מלמד על מי שהתנהלותו לאורך חייו הייתה תקינה ואף הישגיו הלימודיים היו נאים ותפקודו במסגרת הלימודית תקינה. עם זאת, בכיתה י' החליט לעזוב את ספסל הלימודים ותחת זאת ביקש לעבוד. כיום עובד הנאשם מזה 7 חודשים כנהג טרקטור באתר בנייה בפיקוח אחד מאחיו לשביעות רצונו.

הנאשם מביע מוטיבציה לשרת בצבא ולנהל אורח חיים נורמטיבי.

אל מול כל אלו, שיתוף הפעולה עם שירות המבחן היה דליל עד דל. הנאשם לא התייצב למספר רב של פגישות שנקבעו עמו ונחזה כי הוא טרוד מדי על מנת להגיע לשיחות בשירות המבחן. שירות המבחן "חיזר" פעמים רבות אחר הנאשם אך לשווא.

אמנם מדובר בכתב אישום אחד אך הוא מגולל שני אירועים של פגיעה בניידת משטרה. אין המדובר בהיזק גרידא ל"רכב" – עבירה חמורה בפני עצמה, עבירה המסווגת כפשע, אלא לרכב משטרה - ברור כי החוק אינו מיעד סעיף מיוחד לפגיעה שכזו אך נסיבות המקרה הן חמורות. חמורות, הן בשל החזרה על הדברים והן בשל הפגיעה הלכה למעשה, בסממן של שלטון חוק. פגיעה בניידת משטרה (וכאמור פגיעה כפולה) מגלמת בעצם עשייתה לא רק מחשבה פלילית אלא זלזול מופגן וישיר ברשות האמונה על שמירת החוק. הבעייתיות העולה ממעשה שכזה ראוי ותזכה הן ללקיחת אחריות מלאה (דבר שאינו עולה מהתסקיר) והן לעיבוד – אף ראשוני (וגם זאת לא נמצא בפני כיום), שכן מבצעה הוא חסר מורא בפני חוק ואחריתו מי ישורנה.

מוכן אני לשקול סיום תיק על דרך של השתת דרכי טיפול גם היכן שהתסקיר אינו ממליץ כך, אך במקרה שלפני לא עשה הנאשם (כמעט) דבר על מנת להצדיק הליכה לקראתו וקביעת דרכי טיפול תחת ענישה.

כידוע קטינות, אינה מהווה מחסום בפני הרשעה – על הנאשם להוכיח ולו ראשית שיקום ועיבוד עבירה על מנת שיוכל לבוא בקורתה של אי ההרשעה הנכספת.

הנאשם שלפני ביצע העבירה כחודשיים בלבד טרם בגר, התסקיר המפורט אינו בא בהמלצות וכפי שפירטתי עד כאן, במצב הדברים הנתון – אין אלא להרשיעו. את הנסיבות לקולא הקיימות בעניינו אשכלל לתוך ענישתו. עם זאת – איני מסכים לעמדתה המחמירה של המאשימה – מדובר בתיקו היחיד של הנאשם, אין לו תיקים נוספים ועברו התעבורתי אשר הוגש לי, עניינו בעבירות קנס שאינן מן החמורות (רובן נוגעות לרכיבה על אופניים) ובוודאי שאינו מצדיק פגיעה, אף לא מותנית ברישיון הנהיגה שלו ויש לזכור כי הנאשם מתפרנס מרישיון זה.

אשר על כל האמור לעיל אני מחליט להרשיע הנאשם לפי סעיף 24 (1) לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול) התשל"א 1971.

לאור הנסיבות איני מטיל על הנאשם מאסר מותנה.

הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 2,500 שקלים לבל יבצע העבירה עליה הורשע בשנה הקרובה. ההתחייבות הובהרה לנאשם בשפה ברורה והוא התחייב בפני כדין.

הנאשם ישלם קנס בסך 1,500 שקלים בתוך 60 ימים.

אני מורה כי בכפוף לכך שלנאשם אין כל חוב במערכת בתי המשפט, ולאחר קיזוז כל סכום לטובת תשלום קנס או פיצוי שנפסקו לעיל, יוחזר כל פיקדון או סכום כסף שנמצא על שמו של הנאשם בתיק זה – לידיו של הנאשם, או לידי מי שהפקידו, לפי העניין.

עם גיוסו יוכל הנאשם לפנות לקצינת הת"ש אשר תוכל לסייע לו – באם יעמוד בתנאים הנדרשים – להגיש בקשה למחיקת הרישום.

הסברתי לנאשם את זכותו לערער על גזר דין זה לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשפ"ב, 16/05/2022 במעמד הנוכחים.

בן ציון קבלר, שופט

הנאשם:

אני מבין את ההתחייבות ואני לא אעבור עבירות כמנוסח בהתחייבות.

<#4#>

החלטה

ההתחייבות נרשמה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אייר תשפ"ב, 16/05/2022 במעמד הנוכחים.

בן ציון קבלר, שופט

קלדנית: שרה רובנס

הוקלד על ידי שרה רובנס