התובע | א.ב ע"י ב"כ עוה"ד גריגורי קורזינר ו/או דיאנה קורזינר דרך אבא הלל 7 רמת גן 5252204 טלפון 03-6120707 פקס 03-6127999 | |
נגד | ||
הנתבעת | ג.ד ע"י ב"כ עו"ד עפרה בריל מרח' מרדכי גור 9 , רמת פולג נתניה 4220007 טלפון 050-5536886 פקס 15398858089 | |
פסק דין |
מונחת בפני בית המשפט להכרעה תביעת התובע להפחתת מזונות.
עובדות – כללי
"5. משמורת והסדרי שהייה:
.
.
ז. 1. מוסכם בזאת כי הילדה תשהה עם האב כדלקמן:
2. בתקופת שנת הלימודים, באמצע השבוע -
אחת לשבוע, ביום שלישי בשעות אחר הצהריים, האב לוקח את הילדה אליו בשעה 18:00 ומחזיר אותה לגן או לביה"ס למחרת בבוקר. בכל סופ"ש שני בו הילדה איננה איתו, האב יפגוש את הילדה ביום נוסף, במוצ"ש או ביום א' בערב (18:00) ועד למחרת בבוקר ויחזירה למערכת החינוך.
בנוסף, ביום א' יקח האב את הילדה אליו מהגן או מהמוסד החינוכי בו שוהה וישהה איתה עד לערב שאז יחזירה לבית האם.
מוסכם על הצדדים כי עד לחודש יולי 2018, האב יקח את הילדה בבוקר לגן 4 פעמים בשבוע בימים א', ב', ג', ו-ד'.
בתקופת שנת הלימודים, בסופי שבוע –
אחת לשבועיים (כל סופ"ש שני לסירוגין, החל מהשעה 18:00 ביום חמישי בערב, ועד יום א' בבוקר כאשר יחזירה למערכת החינוך, או יחזירה לבית האם במוצ"ש אבל אז לא יקח את הילדה לגן/ביה"ס בבוקר יום א' אלא רק יקח אותה מהגן עם סיומו ומחזירה לבית האם. אפשרות חלופית היא מיום שישי בבוקר בתקופות בהן אין גן, או ביום שישי אוסף אותה עם תום מערכת החינוך ועד יום א' בבוקר כאשר מחזירה למערכת החינוך. האב יתאם עם האם עד 24 שעות מראש במידה והוא בוחר באפשרות חלופית..."
"9. הכלבה ----
"12. מזונות ילדים
האם מתחייבת לעשות שימוש מושכל בכספי המזונות ולעשות בהם שימוש אך ורק לטובת הילדה ולצרכיה בלבד. כ"כ האם מתחייבת למצות את זכויותיה בהיותה אם חד הורית אל מול גורמי הרווחה.
א.בגין מזונות ומדור הילדה (להלן יחד: "המזונות") ישלם א.ב לג.ד, סכום של
3,000 ₪ לחודש. הסכום ישולם בהו"ק (ככל שניתן צמודת מדד), מדי 10 לחודש,
לחשבון מספר ---- בסניף --- של בנק ----, או לחשבון אחר לבקשתה
של ג.ד, עליו תודיע בכתב לא.ב , והוא יעדכן את הו"ק בתוך 3 ימים מיום העדכון.
מוסכם על הצדדים כי המועד הקובע לעניין הסכם זה, הצמדה למדד וכיוצא בזה יהיה מועד החתימה על ההסכם...
י. בנוסף מתחייבים הצדדים לשאת בחלקים שווים ביניהם בהוצאותיה המיוחדות של הילדה המפורטות להלן, עד הגיע הילדה לתום שירותה הצבאי הסדיר חובה:
תוספת לביטוח הרכב (חובה + מקיף) הנובע מהוספת הילדה הנוהגת לרכב אחד כנהג חדש וצעיר.
13. הסדרי רכוש.
ג.ד הינה בעלת כלל הזכויות בדירה ברחוב --- בתל אביב הידועה בלשכת רישום המקרקעין כגוש --- חלקה --, תת חלקה -- (להלן: "הדירה").
הדירה נקנתה לפני הנישואים ע"י הורים של ג.ד.
הצדדים מסכימים כי הדירה שייכת לג.ד בלבד ואיננה חלק מהרכוש המשותף.
לא.ב לא תהיה כל תביעה כספית או אחרת, הגין הדירה והוא מוותר על כל טענה בהקשר זה. במקביל, ג.ד מוותרת על זכותה למדור ואין לה ולא תהיה לה כל תביעה או טענה בהקשר זה.
נכסים אחרים:
אופנוע – א.ב הוא הבעלים הרשומים של אופנוע ימאהה דגם wr מ.ר ----- המצוי כיום בשימושו ובהחזקתו, וג.ד מוותרת ויתור סופי ומוחלט על כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה בנוגע לאופנוע.
החל מתאריך 1.10.16 א.ב נושא באחריות מלאה לכל הקשור לאופנוע שברשותו לרבות תשלום אגרות, ביטוחים, קנסות תעבורה וחניה, אגרות נסיעה בכביש אגרה וכו'.
תכולת הדירה - תכולת הדירה חולקה בין הצדדים. לבעל ישנם עדיין מספר דברים אישיים אשר נמצאים עדין בדירת האישה והוא מתחייב לקחתם לא יאוחר מתום 30 יום ממועד החתימה על הסכם זה.
חסכונות פנסיונים – מוסכם ומוצהר על הצדדים כי כל הזכויות הסוציאליות, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, ביטוחים, זכויות פרישה ופנסיה וכיו"ב - תישארנה בבעלותו הבלעדית של אותו צד שעל שמו היא מתנהלת ולצד השני לא תהיינה כל זכויות ו/או טענות ו/או תביעות ו/או אחריות לזכויות ו/או חובות של משנהו".
ב. ביולי 2017, ולאחר אשור ההסכם וכאמור, הוגשה ע"י האם בקשה לישוב סכסוך.
ג. ביום 29.10.17 הוגשה הודעת יחידת הסיוע באמצעות העו"ס, הגב' מגי אור ולפיה הצדדים
הגיעו להסכם ואשר בו שונו זמני השהות שנקבעו בהסכם הגירושין. בית המשפט התבקש לאשר ההסכם וליתן לו תוקף של פסק דין.
בהסכם המתוקן שינוי הצדדים הסדרי השהות וקבעו:
"1. סעיף 5ז להסכם, ישונו זמני השהות של הילדה עם האב יהיו בסבבים של שבועיים, באופן שיפורט להלן:
בשבוע אחד - האב יאסוף את הילדה מהמסגרת החינוכית ביום ראשון עם סיום הפעילות החינוכית ויחזירה למחרת בבוקר למסגרת, עם תחילת הפעילות החינוכית.
ביום שלישי האב יאסוף את הילדה בשעה 19:00 מבית האם ויחזירה למחרת בבוקר למסגרת החינוכית.
בנוסף, יאסוף האב את הילדה ביום שישי בשעה 17:00, מבית האם ויחזירה ביום ראשון בבוקר למסגרת החינוכית.
בשבוע השני- האב יאסוף את הילדה מהמסגרת החינוכית ביום ראשון עם סיום הפעילות החינוכית ויחזירה בשעה 19:00 לבית האם. הילדה תאכל את ארוחת הערב בבית האם.
ביום שלישי האב יאסוף את הילדה בשעה 19:00 מבית האם ויחזירה למחרת בבוקר למסגרת החינוכית.
בנוסף, כל עוד הילדה לא לומדת ביום שישי, האב יאסוף אתה ילדה ביום חמישי בשעה 19:00 מבית האם ויחזירה ביום שישי לבית האם בשעה 17:00. במועד בו תתחיל הילדה ללמוד במסגרת חינוכית ביום שישי, יחזירה ביום שישי בבוקר למסגרת החינוכית.
2. מוסכם, כי אין בהסכם זה כדי לשנות את הוראות הסכם הגירושין ושאר הוראות ההסכם יהיו ללא שינוי ובכלל זאת ההוראה לפיה האב ימשיך לקחת את הילדה בבוקר לגן בימים א', ב' ג' ו- ד' עד לחודש יולי 2018".
עוד צוין בהסכם כי :
"הצדדים מצהירים ומאשרים כי הם חותמים על הסכם זה מרצונם החופשי והטוב ללא כפיה וללא כל לחץ לאחר שקראו את תוכנו והבינו את משמעותו ותוצאותיו".
הצדדים מאשרים כי הובהר והוסבר להם כי ההליך ביחידת הסיוע וניסוח ההסכם ע"י עורכת דין ביחידת הסיוע אינם מהווים תחליף ליעוץ משפטי ע"י עורך דין מטעמם ומאשרים כי הומלץ להם להתייעץ עם עו"ד מטעמם אודות האמור בהסכם וניתנה להם שהות לצורך זה טרם חתימתם על הסכם זה. "
טענות האב/ התובע
השינויים הנטענים ע"י התובע הינם באלו:
לטענתו, ביום א' בשבוע שבו ע"פ ההסכם המתוקן, היה אמור הוא להחזיר את הבת לבית אמה, נשארת היא לישון אצלו והוא זה אשר לוקח אותה למסגרת החינוכית בבוקרו של יום שני. כמו כן – זמני השהות ביולי אוגוסט חולקו בין ההורים באופן שווה. התובע טען גם כי, בעת נסיעותיה המרובות של הנתבעת לחו"ל שוהה הבת עימו ולמרות זאת נדרש הוא לשלם מלוא סכום המזונות.
לטענת התובע עובד הוא כשכיר בחברת --- (עובד הייטק)ומשתכר כ 15,000- 16,000 ₪ נטו לחודש. לטענתו, למרות שהכנסותיו נותרו זהות לאלו שהרוויח בעת עריכת הסכם הגירושין הרי שהוצאותיו גדלו שכן הקים הוא תא משפחתי חדש, נולד לו בן ביולי 2019 והוא נדרש לשלם דמי שכירות בסך של כ-6500 ₪ לחודש.
עוד טען התובע כי בתקופת הקורונה הכנסותיו פחתו משמעותית.
במקביל להרעה במצבו הכלכלי וכנטען, מפנה התובע אצבע לעבר הנתבעת ומציין כי לדידו- מצבה הכלכלי הוטב משמעותית :
טענות הנתבעת
אותה להליכים משפטיים מיותרים עת התובע עצמו נשוי לעו"ד לענייני משפחה, הגב' ------ ומקבל ככל הנראה, ממנה ומבני משפחתה, ייעוץ וליווי משפטי חינם, ועל כן, מרשה הוא לעצמו להטריד אותה שוב ושוב בהליכי סרק.
ב. לטענת הנתבעת לא חל כל שינוי לרעה במצבו הכלכלי של התובע ומצבה היא כלל לא השתפר.
דהיינו, שינוי זמני השהות עובר לעריכת ההסכם השני אין בהם להוות שינוי נסיבות אשר יצדיק בחינת שעור המזונות אלא אך שינויים לאחריו.
בשבוע אחד:
יום ראשון - א.ב אוסף מ 16:00-19:00. הילדה ישנה אצל האמא.
יום שני - האמא אוספת מבית הספר והילדה ישנה אצל האמא.
יום שלישי - אמא אוספת מבית הספר והאבא לוקח את הילדה בשעה 19:00, היא ישנה אצל האבא.
יום רביעי – אמא אוספת והילדה ישנה אצלה.
יום חמישי – אמא אוספת והאב אוסף אותה ב 19:00 מבית האם, היא ישנה אצל האב.
יום שישי – האב אוסף מבית הספר ומעביר אותה לאם בשעה 17:00 ומאז אצל האם והאם מעבירה ביום ראשון למסגרת החינוכית.
בשבוע השני:
יום ראשון – א.ב אוסף את הילדה מבית הספר והילדה ישנה אצלו.
יום שני – אמא אוספת והילדה ישנה אצלה.
יום שלישי – אמא אוספת ובשעה 19:00 האב לוקח את הילדה מבית האם, היא ישנה אצל האב.
יום רביעי – אמא אוספת והילדה ישנה אצלה.
יום חמישי – אמא אוספת והילדה ישנה אצלה.
יום שישי שבת – האבא אוסף אותה בשעה 17:00 והאבא מחזיר אותה ביום ראשון למסגרת החינוכית.
ראה עמ' 20 לפרוטוקול משורה 8.
בגיל 20 מחלתה חזרה.
בגיל 21 - עברה היא השתלת מח עצם.
בגיל 25 – חלתה במחלה בשם -----.
נוכח כל אלו יש לה נכות בשיעור 75% מהמוסד לבטוח לאומי והיא מקבלת קצבת נכות ע"ס 4,200 ₪ לחודש, המשמשת אותה לטיפולים להם היא נזקקת וכגון: פיזיוטרפיה, אוסטיאופטיה, דיקור, פסיכולוג וכו'.
לטענת הנתבעת, בעיותיה הרפואיות כאמור מגבילות אותה אף בעבודה סדירה או בעבודה בהיקף שעות משמעותי. היא סובלת מהגבלה בתנועה בכל המפרקים בגוף ומנוקשות בעור – והיא נדרשת לבדיקות ומעקבים ראומטולוגים.
המצב המשפטי
ב. בעת בחינת השינוי הנטען, יש להשוות המצב המקורי בעת מתן פסק הדין למצב בהווה ולבחון האם שינוי יורד מהותית לשורש החיוב.
בע"מ 3984/15 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.9.15).
אם התגבש שינוי מוחלט ומהותי של הנסיבות אשר עושה את אכיפת פסק הדין לבלתי צודקת על בית המשפט להתערב. אין בעובדה שההסכם קיבל תוקף של פסק דין, למנוע בחינת המזונות מחדש.
"הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה שהמזונות הוא אחד החוטים המרכזיים בה, אם פרמת חוט זה נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם.. מכאן שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית".
בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול [פורסם בנבו](7.2.2013 (.
ראה גם דברי כב' הנשיא המנוח שמגר בפסק הדין ע"א 4515/92 שטיין קומרוב נ' שטיין [פורסם בנבו]( 13.6.94):
"... כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה, אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסכם כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת. יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני הזוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפנייה חוזרת לביהמ"ש. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בין ההורים, אולם בטרם יוכרע דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם".
בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני[ פורסם בנבו]( 29.1.21)הכריע ביהמ"ש העליון וקבע כי:
"הלכת בע"מ 919/15 (פורסם בנבו) אינה מהווה עילה לפתיחת הליכי מזונות חלוטים, זאת ועוד אין בהלכת 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו - בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי טרם שנפסקה הלכה זו".
24. מאחר שלא ניתן להגדיר כללים ברורים לשינוי נסיבות המצדיק דיון מחדש בתיק, נפסק, כי על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה ולבחון כל שינוי לגופו על פי השכל הישר, ניסיון החיים ופרטי המקרה, תוך גם בחינה של תום ליבו של התובע (בע"מ 3148/07 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו](13.6.07) ככל שביהמ"ש מגיע למסקנה כי התרחש שינוי נסיבות מהותי כמשמעותו בדין כאמור לעיל, אזי בחינת המזונות תיעשה בהתאם להלכת בע"מ 919/15 שהינו הדין החל כיום.
מן הכלל אל הפרט
25. התובע טען לשינוי נסיבות בשניים אלו:
26 . כאמור, ביום 07.11.2016 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין כולל העוסק גם במזונות הבת
והסדרי השהות. הסכם אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 14.12.2016.
"ש. איך אושר ההסכם הראשון הייתם בדיון כאן?
ת. לא. היינו לפני כן אצל המגשר. אישרנו בבימ"ש. אז מה השאלה?
ש. הייתם בדיון לאישור ההסכם?
ת. נכון. היינו.
ש. ביהמ"ש הקריא לכם את ההסכם?
ת. נכון.
ש. השופטת הסבירה לכם בעברית פשוטה על מה אתם חותמים ומסכימים בטרם נתנה תוקף להסכם של פסק דין.
ת. נכון."
(עמ' 7 שורות 14-22 לפרוטוקול)
"המבקשים:
אנו כבר חיים בנפרד, מזה 8 חודשים.
המבקשת:
לגבי הסידור עם הילדה, אנו מתקשרים בינינו. מדברים ומתאמים.
המבקשים:
הכלבה שלנו חולה והוא לא רוצה לקנות לה את המזון. הכלבה בת 4 שנים. בגלל שזה היה רעיון שלי. הוא אמר שהוא לא רוצה לקנות לה את האוכל הרפואי שזה מאה שח לחודש. היא לא יכולה לאכול אוכל רגיל. הרופא המליץ רק את האוכל הרפואי.
המבקש:
נוכח הערת בית המשפט ולפיה הואיל ומדובר בהמלצה רפואית, אני אסכים.
המבקש:
אני עובד עם הייטק, ואני מתחיל עם טלפונים והכל, לפעמים קורה שאני עמוס בשעה שש. אני עובד עם הלקוח באוזן ועם העיניים במחשב. אני לא יכול לומר ללקוח שיחכה ושאני מודיע לאישתי שאני בא באיחור.
המבקשת – פונה אל המבקש:
אתה צועק עלי ואת זה אני לא אוהבת.
המבקש:
אם הגישה שלך תהיה יותר רכה, כך אשיב לך יותר ברכות.
אני מרוויח נטו 14,000 שח. אני שוכר דירה. משלם שכירות 5000 שח. אין חדר לילדה. אני צריך לעבור לדירה אחרת. יש מקום בדירה. היא יישנה איתי באותו חדר בלול.
המבקשת:
אני עצמאית לא מרוויחה הרבה, מקבלת גם עזרה מההורים. הדירה שאני גרה בה היא שלי. ההורים קנו לי.
לשאלת בימ"ש, הכרנו בארץ...
המבקשת:
חתמתי על ההסכם ברצון ובהסכמה מלאים ואני מבינה את תוכנו של ההסכם, את מהותו ואת התוצאות הנובעות ממנו.
המבקש:
חתמתי על ההסכם ברצון ובהסכמה מלאים ואני מבינה את תוכנו של ההסכם, את מהותו ואת התוצאות הנובעות ממנו."
27 א. עוד יש לציין, כי כשנה לאחר אשור ההסכם, ומאחר ולטענת הנתבעת לא עמד התובע בהסדרי
השהות, באופן שפגע בבת ובתכנון חייה היא, הגיעו הצדדים להסכמות בדבר שינוי בזמני השהות של הבת אצל הוריה.
ב. הצדדים חתמו על תיקון להסכם הגרושין העוסק בעיקרו בשינוי זמני השהות של הבת עם
כ"א מהוריה. ההסכם המתוקן הונח בפני בית המשפט – וקיבל תוקף של פסק דין.
אלא שסופו של הליך מעיד על תחילתו. הצדדים ערכו הסכם מתוקן הנוגע לשינוי בזמני השהות של האב עם הבת. אם היו לתובע טענות נוספות באשר להסדרים שבהסכם הגירושין המקורי, היינו מצפים כי היו הם מועלים עובר לחתימת ההסכם השני או אישורו.
אלא, שהצדדים הסכימו במפורש שמלבד שינוי בזמני השהות, לא יחול כל שינוי ביתר ההסכמות. משכך נראה, כי טענותיו של התובע לעניין זה כיום הינן מן הפה ולחוץ בלבד.
שינוי בזמני השהות
ב. בהסכם נקבע כי הבת תשהה עם אביה התובע, בשבוע האחד - יומיים בשבוע ובשבוע שלאחר מכן – ארבעה ימים לסרוגין.
ג. כשנה לאחר חתימת הסכם הגרושין ולאחר שהנתבעת פתחה הליך י"ס בבית המשפט הגיעו הצדדים להסכמות לשינוי בזמני השהיה כך שיתקיימו באופן הבא:
אלא שזאת אין לשכוח – בעת אשור ההסכם המשנה זמני השהות וכאמור, הסכימו הצדדים כי לא יחול כל שינוי במזונות הקטינה או בהסדרים האחרים שבהסכם הגרושין.
התובע מאשר (ראה סע' 36 לסכומים) כי עם הגשת התביעה נשוא הליך זה שבו הצדדים לקיים זמני השהות עפ"י תנאי ההסכם משנת 2017.
דהיינו, אין כל שינוי בזמני השהות של האב עם בתו על אלו שנקבעו בהסכם השני.
שינוי במצבם הכלכלי של הצדדים
שינוי במצב התובע
דירת מגורים יוקרתית בכוכב הצפון ללא משכנתא.
ב. טוען התובע כי הגם שבני הזוג התגוררו בדירת הנתבעת מספר שנים, תוך שהתובע השקיע בדירה כספים לשפוץ והתאמה לחיים המשותפים – בעת הגרושין ויתר הוא על כל זכות בדירה.
ג. התובע מפנה לכך שאין כל נכס בבעלותו, הוא מתגורר בשכירות ומשלם כ-6500 ₪ לחודש עת הנתבעת כאמור מתגוררת בדירה בבעלותה ללא כל חיוב משכנתא.
אלא שכל העובדות הללו היו ידועות לצדדים בעת עריכת הסכם הגרושין וההסכם השני, לטענת הנתבעת היא מצידה ויתרה בהסכם הגרושין על זכויותיו הכספיות של התובע במקום עבודתו – בין כך ובין כך, משההסכמים שבין הצדדים שרירים ותקפים ואין כל עתירה לבטולם, אזי שינוי נסיבות נטען צריך להתייחס לתקופה שלאחר מתן פסק הדין.
על הסכם הגרושין ועומדת ע"ס של כ-15,000ש"ח נטו לחודש.(ראה סע' 19 לכתב התביעה).
ב. בכתב הסיכומים מטעמו של התובע מאשר הוא כי הכנסתו עולה לשיעור של כ-18,000 ₪ לחודש (ראה סע' 43 לסכומים).
ג. ראוי להפנות כאן לפרוטוקול הדיון מיום 14.12.16 בתה"ס 62728-11-16 בו אושר הסכם הגירושין ואשר אז ציין התובע:
"אני מרוויח 14,000 ₪ נטו.." (עמ' 2 ש' 4 לפרוטוקול).
ראה לענין זה גם פרוטוקול הדיון מיום 2.2.22 בעמ' 14 מש' 26.
מכל אלו עולה כי שכרו של התובע השתפר דווקא ממועד החתימה על הסכם הגרושין מ- 14,000 ₪ נטו (ס"ג ג' לעיל) ל-18,000 ₪ נטו (ס"ק ב' לעיל).
המזונות חושבו על ידי המגשר כך שנלקחה בחשבון הוצאה עבור מדור בסך של כ-2000 ₪. הוצאה זו חושבה על פי דמי השכירות של התובע עת עריכת ההסכם..ואילו כיום דמי השכירות של התובע עומדים על 6500 ₪ לחודש.." (סע' 21 לכתב התביעה)
ב. אלא שכבר בדצמבר 2016, לפני כ-6 שנים, במועד אשור הסכם הגרושין, ציין התובע לפרוטוקול כדלקמן:
"...אני שוכר דירה. משלם שכירות 5000 ₪ . אין חדר לילדה. אני צריך לעבור לדירה אחרת.."
דהיינו אין התובע מדייק גם לענין זה.
אותו עליו לכלכל ולדאוג לצרכיו, דבר אשר מגדיל משמעותית הוצאותיו.
ב. בכתב התביעה לא נמסרו כל פרטים באשר לבת זוגו של התובע.
ג. ביום 30.11.20 ובהמשך להחלטת בית המשפט צורפו לתיק גם תלושי שכר של בת זוגו של התובע, עו"ד ----- (להלן:"בת הזוג").
מתלושי השכר שצורפו עולה כי בת הזוג עובדת בשני מקומות עבודה:
ד. בתצהיר העדות הראשית של התובע לא טרח זה לציין מהי הכנסתה החודשית הממוצעת
של בת הזוג, לא צורף תצהיר מטעמה והיא לא התייצבה לעדות. על פי הנטלים שבדין, נראה כי אם היתה מתייצבת בת הזוג היו מתבררות עובדות אותן ביכר התובע להסתיר.
וכבר נקבע כי:
"משבחר התובע לפתוח פרק ב' בחייו, וחלילה לבוא אליו בטרוניא על כך, ומשבחרה
אשתו השנייה להינשא לו תוך ידיעה ברורה בדבר התחייבויותיו אין לשקול אך ורק
את הכנסתו שלו אלא גם את הכנסות אשתו שלו בהיבט של חלוקת הנטל ביניהם כלפי
ילדיהם המשותפים בהתייחס לחבות שנטל על עצמו התובע כלפי בתו מנישואיו
הראשונים".
תמ"ש (ת"א) 71263/98 ז.ש. נ' ז.ש. [פורסם בנבו] (29.12.03):
בן ב-2019.
ב. אין חולק כי הולדתו של ילד מגדילה הוצאות התא המשפחתי. אולם הלכה היא כי הולדת ילד
נוסף אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות, ואין לצאת מנקודת הנחה כי כל שינוי בהרכב המשפחתי החדש יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות.
הולדת ילדים נוספים יכולה להוות שינוי נסיבות רק אם מוכח שהיא גרמה לירידה בהכנסתו של האב ויש הרעה במצבו הכלכלי. כפי שנקבע.
ראה: ע"א 381/86 אבין נ' אבין ]פורסם בנבו](31.12.86)
ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי [פורסם בנבו] (12.12.94)
ג. בענייננו, עת עסקינן בתובע צעיר יחסית, הוולדו של ילד הינה תוצאה טבעית של קשר זוגי
חדש. בהינתן שכך, ומשראינו כי במקביל להוולדו של הבן אין שינוי נסיבות משמעותי לרעה ביכולת ההשתכרות ו/או בהכנסות האב ו/או הכנסות התא המשפחתי – לא ניתן לראות לענין זה שינוי נסיבות מהותי.
ד. עוד לציין כי מדפי העו"ש אשר צירף התובע עולה, כי בחשבונו יתרת זכות גבוהה יחסית
המלמדת גם היא על מצב כלכלי המאפשר לתובע לעמוד בחיובים שבפסק הדין.
ראה: נספח ג' לקובץ הנספחים מיום 30.11.20.
נספח א' לקובץ הנספחים מיום 15.11.21.
מצבה הכלכלי של הנתבעת
כ-2600 ₪ נטו לחודש.(ראה נספח 10 לתצהיר העדות הראשית)
ב. לציין גם כי כבר בעת אשור ההסכם בדיון מיום 14.12.16 ציינה הנתבעת: "אני עצמאית. לא מרוויחה הרבה, מקבלת גם עזרה מההורים, הדירה שאני גרה בה היא שלי ההורים קנו לי".
ג. דהיינו, כבר בעת אשור ההסכם נלקח בחשבון כי הנתבעת עובדת כעצמאית, אינה מרוויחה הרבה ומקבלת עזרה משפחתית.
ד. ראיתי כי בפרוטוקול הדיון מיום 2.2.22 אישרה הנתבעת כי לא עבדה בעת אשור הסכם הגירושין; בין כך ובין כך הצהרתה בעת אשור הסכם הגירושין מלמדת על פוטנציאל הכנסה שהודע לתובע.
ב-2018 ב---.
ב. לטענת התובע, עוד בתקופת נישואי הצדדים נהגו הם לבקר לעתים קרובות את משפחת הנתבעת ב---- ומשכך ידוע לו מידיעה אישית כי לאבי הנתבעת היו עסקים רבים וגדולים אשר כללו גם מפעלים שהניבו הכנסות של מיליוני דולרים בשנה. עוד טען התובע כי הוא והנתבעת השתתפו בישיבות דירקטוריון של החברה בעת ביקוריהם ב---- (ראה עדות התובע : עמ' 14 ש' 18 לפרוטוקול; עמ' 14 ש' 18; עמ' 16 ש' 18).
לטענת התובע אבי הנתבעת אמר במשך כל השנים כי הוא מתכוון להותיר עזבונו הרב לאשתו ובנותיו. משכך, לטענת התובע יודע הוא בוודאות ברורה כי הנתבעת קיבלה ירושה גדולה ומשכך דין תביעה זו להתקבל ונוכח השפור המשמעותי במצבה הכלכלי של הנתבעת.
עוד טענה הנתבעת כי התובע שהיה מודע היטב לפזרנותו של האב, יודע על ה"אדמה החרוכה" אשר הותיר עם פטירתו, הוא ידע גם כי אימה מכרה דירה אשר היתה להם בחיפה במחיר הפסד, על מנת לנסות ולכסות חלק מהחובות והוא אף ביקש לרכוש אותה.
ראה לענין זה דברי הנתבעת בקדם המשפט בדיון מיום 1.11.20:
"לשאלת בית המשפט: איך נוצרו חובות, אני אומרת שאבא שלי לא ידע לנהל את הכסף, אני גרתי בעושר משמעותי . התובע יודע את זה. כשאני הייתי בגיל 18 בארץ, הגיעו הוצאה לפועל להורים שלי וזרקו אותם ואת אחותי מהבית. הם עברו לדירת שני חדרים, ואז אבא שלי איש עסקים מאוד מוצלח והוא ידע להרים את עצמו שוב. כשהוא נפטר אחותי גילתה בלגאן וחובות מאוד גדולים.
ש: כשאבא נפטר אמא קיבלה סכומים כלשהם.
ת: מכרנו אתה דירה, ושילמנו חלק מהחובות.
ש: מה קיבלת מהרכוש של אבא של ההורים אחרי שאבא נפטר.
ת: כלום. גם לא סכומים כספיים כלשהם..." (משורה 22 לפרוטוקול)
ב. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 2.2.22 אישר התובע כי ידע שמשפחת הנתבעת מכרה הדירה בחיפה אולם טען כי לא ידע מדוע נמכרת הדירה (ראה עמ' 18 ש' 1-10 לפרוטוקול).
41. א. בדיון הראשון שהתקיים ביום 1.11.20 טענה הנתבעת כי אביה ערך צוואה והותיר כל רכוש
לאימה והיא לא קיבלה דבר מהעזבון.
בדיון מיום 30.5.21 ציינה הנתבעת : "אני נשבעת שלא קיבלתי שום ירושה. לא אני ולא אחותי" עמ' 4 שורה 21 לפרוטוקול.
ב. לתצהיר התובע צירף הוא בקשה לצו ירושה אשר הוגשה בהתייחס לאבי הנתבעת, ממנה עולה כי יורשיו על-פי דין הינם התובעת, אחותה ואמה (נספח ב' לתצהיר התובע).
ג. אין ליתן לאי התאמה זו משמעות רבה ובהתייחס לעדותה העקבית של הנתבעת כי לא קיבלה דבר מהעזבון וכי אינה מבינה במונחים המשפטיים השונים.
42. לתצהיר התובע צורפו גם "כתב נאמנות" (נספח ה' לתצהיר) אשר כתוב בשפה הספרדית ולא ברור מה מהותו; גם נספח ג' לתצהיר כתוב בשפה הספרדית, אינו מתורגם ולא ברור תוכנו.
לטענת התובע, לנתבעת זכויות גם בחברות נוספות:
התובע צירף מסמכים בשפה הספרדית לאימות טענותיו, וכן תדפיסים מהאינטרנט אולם זאת ללא תרגום.
התובע צירף גם פרופיל ציבורי של חברת "----" (נספח ו' לתצהיר), חברה אשר הוקמה ב- 1998 ועוסקת ב"ייצור ---" תוך שהנתבעת מוגדרת כסגנית נשיאה בחברה.
43. מנגד טוענת הנתבעת שוב ושוב כי לא קיבלה מעיזבון אביה המנוח דבר, נהפוך הוא – אביה המנוח הותיר אחריו חובות רבים (וראה לעניין זה עמוד 20, ש' 27; עמוד 21 ש' 29-30; עמוד 22, ש' 29; עמוד 24, ש' 29-30; עמוד 25, ש' 20; עמוד 27, ש' 3).
עוד הפנתה הנתבעת בעדותה וכדלקמן:
"ת. אני אף פעם לא התעסקתי בחברות. אחותי היא זאת שמטפלת. לי אין שום קשר.
ש. ז"א שכן ירשת?
ת. לא. אמרתי שאבא שלי נפטר ולי אין שום קשר עם החברות.
ש. זה מסמך שאת צירפת?
ת. אני לא יודעת. אני לא מכירה ואני גם לא מבינה שום דבר בחברות. כאשר אבא שלי נפטר סידרנו שאחותי תטפל בחברות. אני לא היה לי קשר אני בכלל גרה ב----.
ש. אחותך לא מעבירה לך כלום דיבידנדים ?
ת. אני נשבעת שאני לא מקבלת כלום. אתם קיבלתם את דפי הבנק שלי וראיתם שאני לא מקבלת כלום.
ש. ראינו שאת מקבלת כסף מאמא שלך. אחותך מנהל כזאת גדולה ואת אומרת שאת לא סוגרת את החודש ?
ת. כי יש חובות ב----. "
עמ' 22 משורה 18 לפרוטוקול.
וכן -
"ש. אני מראה לך מסמכים שהוצאו מהאינטרנט שזה מסמך של רשם החברות ב----, מה יש לך להגיד שהמחזור של החברה הוא 6.8 מיליון דולר?
והשיבה :
ת. תגידי לי על איזה שנה את מדברת וזה שיש מחזור זה לא אומר שיש רווח. אני לא קיבלתי שום ירושה"
עמ' 24 ש' 27-30 לפרוטוקול.
ראה גם-
"ש. אני מציגה בפניך כתבה על אחותך ג.ד מנובמבר 2020, בה היא מספרת כמה החברה משגשגת וכמה שזאת חברה משפחתית, וזה פורסם בגיליון של חברות משפחתיות ואחותך כותב שזה העתיד שלכם, וזה נאמר כאשר אביך נפטר, אז איך זה מסתדר עם זה שאת לא מקבלת כלום?
ת. יום אחד כאשר אמא שלי כבר לא תהיה פה אולי אני אקבל משהו, אבל כרגע שמראיינים אותה מה היא תגיד שהחברות בהפסדים? היא רוצה לקדם אותם. " עמ' 23 ש' 1-8 לפרוטוקול.
התובע לא ביקש לחקור את עו"ד --- כולל לא בזום, למרות שהדבר אפשרי.
אין די לענין זה בהנפקת נתונים מהאינטרנט באשר לחברות הנטענות ובלא להוכיח שווים הממשי.
התובע הסתפק לענין זה בעדות התובע ובחקירת הנתבעת – בלא כל ראיות אובייקטיביות לזכויותיה הכספיות הממשיות של הנתבעת מעזבון אביה. אין בכך די.
. "...אם היתה לך ילדה שצריכה טיפולים רפואיים לא היית נותנת לה כסף? לפעמים אמא מאפשרת לי להשתמש שאני צריכה.
ש. איזה סכומים?
ת. אתם ראיתם את חשבון הבנק שלי ושאני רציתי להפסיק את הטיפול הפסיכולוגי כי לא היה לי מספיק כסף. אמא שלי עזרה לי ואמרה לי לשלם מהחשבון שלה לטיפולים פסיכולוגיים. לה. יש הרבה חרדות ה. עוברת תקופה מאוד קשה, אני בקשתי מא.ב לקחת אותה לטיפול והוא לא הסכים. אני משתמשת בפסיכולוג ילדים, הבת שלנו חייבת טיפול היא בפחדים. היא כמעט בת 7, בורח לה פיפי."
עמ' 23 ש 18-25 לפרוטוקול.
ב.התובע הפנה גם לכך שהנתבעת רכשה לאחרונה רכב. הוברר כי גם רכב זה נרכש בליסינג
במימון אימה של הנתבעת המשלמת גם התשלומים החודשיים בגין ההלוואה.
נהיר כי אם היתה הנתבעת מקבלת מעזבון אביה סכומים נכבדים כנטען, לא היה היא נזקקת להלוואת ליסינג לרכישת רכב.
התובע נשאל לענין זה:
"ש. על פי ההסכם שלכם היית צריך להפקיד לחיסכון 50 אלף שח וכל חודש 100 שח עבור ה..
ת. לא נכון. אני רק יודע על ה 50 אלף שח.
ש. איפה הכסף?
ת. הפקדתי אבל הייתי צריך להשתמש בזה. היה קורונה מזונות וכדומה. זה בחשבון במזרחי כ 30 אלף שח.
ש. לא צירפת את זה לתצהירך.
ת. תסתכלי ביתרה.
ש. אמרת שתשקיע בנכס בקולומביה או במיאמי במקום פיקדון.
ת. נכנסתי לחובות ילד נוסף משפחה חדשה. הייתי צריך להשתמש בחלק. "
עמ' 10 משורה 35 לפרוטוקול.
זאת למרות שמדפי הבנק שצירף התובע נמצא הוא ביתרת זכות גבוהה.
ראה לענין זה:
בע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.6.07)
עמ"ש (חי') 45821-03-20 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (12.11.20)
תמ"ש (ת"א) 107782/00 ח.א נ' מ.ח [פורסם בנבו] (17.5.06)
סיכום
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, כ' חשוון תשפ"ג, 14 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.