ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופט חננאל שרעבי: פס"ד בבקשת רשות ערעור על החלטה שבמסגרתה התקבלה זמנית בקשת המשיבה להעתיק מקום מגוריה עם קטין (רמ"ש 35675-07-22)

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 10.7.22 בתיק תלה"מ 44298-09-21 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה התקבלה זמנית בקשת המשיבה כאן, להעתיק מקום מגוריה עם הקטין לעיר XXX והכל כפי שיפורט להלן.

רקע בזעיר אנפין

2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים"), נישאו זל"ז כדמו"י ביום [2017] ומנישואין אלה נולד הקטין, בגיל כארבע וחצי שנים כיום, שפרטיו בכותרת.

3. לימים עלו נישואי הצדדים על שרטון והם נפרדו. כעולה מההחלטה קמא, החלטה קודמת בעניין מקום מגורי המשיבה והקטין ניתנה על ידי בית משפט קמא ביום 30.8.21 בתיק י"ס 46190-07-21, במסגרתה חויבה המשיבה לעבור להתגורר באזור הצפון, לאחר שהמבקש התחייב לפנות את דירתו עבור המשיבה והקטין לתקופת הסתגלות.

החלטה זו לא קוימה על ידי המשיבה; בתחילה קיבלה המשיבה את הסכמת המבקש לדחיית מועד המעבר נוכח פטירת סבתה. לאחר מכן, המשיבה פנתה ללשכת הרווחה והופנתה למקלט לנשים מוכות, שם היא שוהה עם הקטין מיום 11.9.21 ועד מועד מתן ההחלטה קמא.

המשיבה אמורה לצאת מהמקלט עם הקטין בסוף חודש יולי 2022 או במועד סמוך לכך, לאחר שהקטין יסיים את שהותו בגן. יצוין כי הקטין בעל צרכים מיוחדים ואובחן על הספקטרום.

4. בהחלטה בתיק קמא מיום 17.5.22, הורחבו מפגשי המבקש עם הקטין כך שהם מתקיימים בכל סוף שבוע שני, מיום חמישי (עם סיום הגן של הקטין) ועד מוצאי שבת. בהחלטה הנ"ל צוין כי ניתנה בהתבסס בין היתר על חוות דעתה של הגננת בגן של הקטין ועמדתה התומכת של האפוט' לדין.

5. בקשת המשיבה לעבור עם הקטין להתגורר ב-XXX הוגשה לתיק קמא ביום 1.5.22. ביום 10.5.22 הוגשה תגובת המבקש, שהתנגד למעבר. באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט קמא, כי הבקשה תידון במהלך ישיבת קדם המשפט ביום 28.6.22.

6. ביום 29.5.22 הגישה המשיבה תביעה למעבר מקום מגורים (תלה"מ 65130-05-22), מאיזור הצפון ל-XXX (שם מתגוררת משפחתה). ביום 8.6.22 הגיש המבקש כתב הגנה בתביעת המעבר.

7. ביום 28.6.22 התקיים דיון בתיק קמא במהלכו נשמעו הצדדים ובאי כוחם; האפוטרופוס לדין של הקטין וכן עו"ס המקלט בו שוהה המשיבה.

8. המבקש הביע חששו כי נוכח התנהלות המשיבה, ההחלטה הזמנית תהפוך לקבועה. כן הדגיש המבקש את הצורך לאפשר רישום כפול של הקטין במסגרת לשנת הלימודים הקרובה, כדי לאפשר למבקש לרשום את הקטין למוסד חינוכי מתאים סמוך למקום מגוריו, ככל שיוחלט להשיבו לאיזור הצפון בהמשך.

המבקש הדגיש כי המשיבה התנגדה לאפשר לקטין לצאת מהמקלט לסופ"ש בבית המבקש ללא הצדקה ובהמשך הסירה התנגדותה. כן ציין המבקש כי זמני השהות הקיימים אינם מספקים הן מבחינתו והן מבחינת הקטין. נטען כי המשיבה עושה שימוש פסול ברווחה, במקלט ומשטרה. המבקש ביקש ליתן משקל רב לדברי האפוט' לדין לפיהם אין די במפגש הקטין עם המבקש אחת לשבועיים, וטען כי כל גורמי המקצוע העידו על החיבור הטוב של המבקש עם הקטין.

נטען כי המשיבה בחרה להגיש תלונה במשטרה 4 ימים לפני מועד הדיון, שכללה טענה חדשה של אינוס בתקווה כי המבקש ייעצר ולא יגיע לדיון. כן טען כי בשיח בין הצדדים המשיבה דרשה דירה על שמה כתנאי לנכונותה לגור בצפון והדבר מלמד על העדר חשש אמיתי מפני המבקש.

טענות המשיבה לאלימות המבקש לא נתמכו בראיות. מן העבר השני, המבקש הציג תמונות בהן רואים חבלות שגרמה לו המשיבה לדבריו. המבקש טען כי סירוב המשיבה להכרעה באמצעות בדיקת פוליגרף מחזק את טענותיו. האלימות לה נחשף הקטין היא אלימות של המשיבה כלפי המבקש ולא להיפך.

האפוט' לדין מסרה כי ניתן לקבל רישום כפול גם לילד על הרצף ובלבד שהדבר נעשה בהחלטה שיפוטית ולתקופה קצרה.

9. המשיבה טענה כי משך כל חיי הנישואין המבקש הפעיל כלפיה אלימות פיזית, מילולית וכלכלית בעטיה התגוררה בבית הוריה (ב-XXX) מרבית התקופה מאז נישאו הצדדים. המשיבה חששה לפנות לעזרה כי לא ידעה מה תהיה תגובת המבקש והגישה תלונה מפורטת רק כאשר הרגישה מוגנת במקלט.

המשיבה ביקשה לאמץ את עמדת עו"ס המקלט בדבר חשיבות התמיכה המשפחתית. לטענת המשיבה, כל נטל הגידול של הקטין הוטל ועודנו מוטל על המשיבה. לדבריה, המבקש בחר לא להגיע לראות את הקטין מחודש מאי 2021, למעט פעם אחת סמוך למועד הדיון.

נטען כי המסוגלות ההורית של המשיבה אינה מוטלת בספק. המשיבה הוסיפה וטענה כי ד"ר דניאל גוטליב קבע במאמרו כי לפעמים ניתן לשמור על קשר טוב עם הורה גם ממרחקים. שיקולי בית המשפט בעת הכרעה בבקשה למעבר כוללים את טיב הטיפול של כל הורה בקטין טרם המעבר, השפעת המעבר על יכולת ההורה שאינו עובר למלא תפקיד משמעותי בחיי הקטין, שאיפת ההורה העובר להתקרב למשפחת המוצא ומיקום צרכי הקטין בסדר העדיפויות אל מול צרכי ההורה המבקש לעבור. ראשית יש לבחון את יכולת הקטין לבצע את המעבר; לאחר מכן יש לבחון האם יש בקשר עם מי מהורים, גורם המונע ניתוק מאותו הורה. כמו כן יש לבחון מהי האפשרות הטובה ביותר עבור הקטין במצב שנוצר. לטענת המשיבה, במקרה דנן הקטין טרם גיבש סביבה חברתית משמעותית בצפון והתגורר רוב חייו ב-XXX. כמו כן באזור העיר XXX יש לקטין יותר אפשרויות מאשר בצפון.

10. ביום 10.7.22 ניתנה ההחלטה קמא, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה, מהנימוקים הבאים:

"...

10. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר לאם לעבור עם הקטין ל-XXX אך לאפשר רישום כפול גם באזור [הצפון] כל עוד רישום שכזה לא מונע מילד אחר רישום לגן המותאם לצרכיו המיוחדים . להלן יפורטו נימוקי ההחלטה .

11. ראשית , החלטות מסוג זה הן תמיד החלטות קשות . במקרה שלפני הקושי מיוחד נוכח קיומה של החלטה קודמת בתיק י"ס , שניתנה לאחר דיון במעמד הצדדים , במסגרתה הוריתי לאם לחזור עם הקטין לאזור בו מתגורר האב . קושי זה אינו פוחת באופן משמעותי בשל זמניות ההחלטה , שכן ככל שהקטין ישתלב במסגרת חינוכית ב-XXX , יהיה קושי של ממש להעביר למסגרת חינוכית באזור [הצפון] במהל שנת הלימודים מטעמים מובנים . בבואי להכריע שמתי לנגד עיני את העקרונות כפי שנקבעו בפסיקה אליה הפנו ב"כ הצדדים , כפי שאפרט להלן .

12. השאלה הראשונה היא האם הקטין יוכל לבצע את המעבר . ההכרעה בשאלה זו קלה יחסית . מדובר בקטין צעיר בן 4.5 שעבר בחייו הקצרים טלטלות רבות . הקטין התגורר בתחילת חייו ואף לאחר מכן פרק זמן משמעותי ב-XXX בקרבת בני המשפחה של האם . הקטין שוהה עם האם במקלט תקופה ממושכת של כעשרה חודשים . הדיווחים לגבי טיפול האם בקטין , טובים . לפיכך , שוכנעתי כי הקטין יוכל לבצע את המעבר מהמקלט ל-XXX .

13. השאלה השניה היא האם יש בקשר של הקטין עם האב גורם המונע ניתוק מאותו הורה או הישארות עמו . במקרה שלפני , השאלה המדויקת הינה האם התרת המעבר בהחלטה זמנית עלולה לגרום לנתק בין האב לבין הקטין . לשאלה זו אני משיב בשלילה . במבט רוחב על כמה תיקים המצויים או היו מצויים בטיפולי בהם האם שוהה עם קטין או קטינים במקלט , אוכל לומר כי במקרים רבים האם מתנגדת לכל מפגש של האב עם הקטין מחוץ למרכז קשר . במקרה שלפני , האם הסכימה לאפשר לאב לקחת את הקטין לסופ"ש והסכמתה זו הוכחה עד כה כנכונה מנקודת המבט של טובת הקטין . נכון הדבר כי החלטת בית המשפט בנוגע להשפעת עמדת האם על הצורך בבדיקת מסוגלות הורית , סייעה לאם בהחלטתה . עם זאת , בתיקים אחרים האם נאבקה בהחלטת בית המשפט המתירה מפגשים ללא פיקוח ואף פנתה לערכאת הערעור . לא כך ארע במקרה שלפני . האם אף נמנעה מלפנות לערכאת הערעור כאשר ניתנה החלטה המרחיבה מפגשי האב עם הקטין לסופ"ש ארוך שראשיתו ביום ה' למרות שהחלטה זו לא ניתנה בהסכמתה . מכאן אני למד כי מדובר באם שלא תעשה שימוש באישור המעבר כדי לנתק את האב מהקטין . אכן , אישור המעבר יקשה עד מאד על הרחבת המפגשים בין האב לבין הקטין , כפי שממליצה האפוט' לדין . עם זאת , לא ניתן לשלול לחלוטין אפשרות של הרחבה שכזו , דוגמת מפגשים ארוכים יותר בחגים ובחופשות וכן הגברת תדירות המפגשים בסופ"ש , כך שהאב ישהה עם הקטין בסופ"ש בתדירות גבוהה יותר . נוכח דברי האב לגבי נטל הנסיעות ואילוצי העבודה , ספק אם האב יהיה מוכן או מסוגל למפגשים בתדירות גבוהה יותר מזו הקיימת , כל עוד המרחק בין בתי ההורים הוא משמעותי .

14. השאלה השלישית הינה מהי האפשרות הטובה ביותר עבור הקטין במצב שנוצר . בענין זה ניתן להיעזר במבחני העזר שנקבעו בפסיקה . בחינת טיב הטיפול של כל אחד מההורים בקטין טרם המעבר מלמדת כי עיקר נטל הטיפול היה מוטל על האם. אין בכך כדי להטיל כל דופי באב , הטרוד בצרכי פרנסה . עם זאת , לא אוכל להתעלם מכך שגם לפני הכניסה של האם למקלט , הקשר של האב עם הקטין לא היה רציף ולא דמה לקשר של האם עם הקטין .

15. הפסיקה קבעה כי הרצון של האם להתקרב למשפחת המוצא שלה ולהיעזר בהם בטפול בקטין הוא שיקול רלוונטי . אין מחלוקת כי בהסכמת האב , האם שהתה עם הקטין בעשרת החודשים שלאחר לידתו בXXX. מדובר בקטין שדורש השגחה מלאה לא רק בשל גילוי הצעיר . בענין זה יש חשיבות רבה לעזרה שהאם קיבלה וצפויה לקבל בעתיד מבני משפחתה . בכך שונה המקרה שלפני מעובדות המקרה בתלה"מ 8026-03-18 , החלטה מיום 18.11.18 , כפי שאפשר להתרשם מהאמור בס' 36 של אותה החלטה .

16. בהחלטתי זו לא התעלמתי מהטענות הרבות שהועלו ע"י האב בנוגע לחוסר אמינותה של האם , לרבות סירובה לבדיקת פוליגרף . כל עוד המצב המשפטי בישראל הוא כי בהליכים אזרחיים בדיקת פוליגרף קבילה כראיה רק בהסכמה , אני סבור כי אין מקום לזקוף סירוב שכזה לחובת האם . במסגרת הסיכומים לא ניתן מענה מצד האם לטענת ב"כ האב . לכשעצמי , סברתי בהחלטה מיום 30.8.21 כי טענות האם לאלימות מצד האב אינן משכנעות ולכן הוריתי לאם לחזור להתגורר בבית האב . עמדה ראשונית ולכאורית זו לא השתנתה . נהפוך הוא , האמירה שהובאה מפי האם לפיה פנתה למקלט בתגובה לעמידת האב על קיום ההחלטה מיום 30.8.21 , רק מחזקת את התמיהות שהתעוררו . עם זאת , לא בכדי ניתנה לאחר מכן החלטה המפנה את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית , בהמלצת האפוט' לדין . כמו כן , הניסיון מלמד כי אישה שמגיעה למקלט משיקולים זרים תתקשה להחזיק מעמד במקלט 10 חודשים . כל שמי שמכיר את שגרת החיים במקלט יודע כי מדובר במקום לא פשוט . אישה שמגיעה למקלט נדרשת לעמוד במסגרת נוקשה של כללים , שנועדו לשמור על בטחונה ועל בטחון הנשים והילדים האחרים . עוד נדרשת האישה לחיות עם נשים מרקע שאינו בהכרח זהה לשלה , תחת קורת גג אחת תוך שיתוף במשימות מגוונות . לכן , לא אוכל לקבוע כבר בשלב זה כי האם פנתה למקלט משיקולים זרים וללא כל הצדקה .

17. על כן , אני מתיר לתובעת לעבור להתגורר לאחר צאתה מהמקלט בXXX ולרשום את הקטין למסגרת חינוכית המותאמת למצבו באזור מגוריה . אני מאפשר לנתבע לרשום את הקטין למסגרת חינוכית מותאמת באזור מגוריו ובלבד שהדבר לא יעשה על חשבון ילד אחר הזקוק לאותה מסגרת ויכול להיכנס אליה באופן מידי . המקום ישמר לקטין , במידת האפשר , עד תחילת שנת הלימודים הקרובה .

החלטה זו תבחן מחדש לאחר קבלת חוות דעת המומחית ד"ר חנה קמינר בסוגיית המסוגלות ההורית .

נוכח תוצאת ההחלטה ונימוקיה ובהתחשב בעובדת הייצוג של האם ע"י הסיוע המשפטי , אין צו להוצאות .

התיק יובא לעיוני עם קבלת חוות דעת המומחית או ביום 10.8.22 . לאחר קבלת חוות הדעת אקבע במידת הצורך דיון מחוץ לתור הרגיל , ואם תהיה לכך הצדקה עניינית , אבחן האפשרות לקבוע דיון גם בפגרת הקיץ .

..."

בגין החלטה זו, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

11. המבקש חזר בבקשת רשות הערעור על נימוקיו שנטענו בתיק קמא. הוא הוסיף וטען כי מדובר במקרה בו נדרשת התערבות ערכאת הערעור לביטול ההחלטה קמא, מהנימוקים הבאים:

א. בהחלטה קמא לא נבחן מצבו הקונקרטי של הקטין ומצבם הקונקרטי של הצדדים, בכלים הראויים והמתאימים ביותר, מהם ניתן יהיה ללמוד בין היתר על עולמו הפנימי המוטרד ומלא המצוקה של הקטין. ההחלטה קמא פוגעת בזכויות הקטין, לא משרתת את טובתו ויש בה משום עיוות דין וחוסר צדק משווע.

ב. מתן אישור למשיבה להעתיק מקום מגוריה עם הקטין לעיר מרוחקת 121 ק"מ מהמבקש, יש בו כדי להכריע את הכף כבר עתה בדבר זמני השהות של הקטין עם אביו, ענייני האחריות ההורית ופגיעה בטיב הקשר של הקטין שנכפה עליו להתרחק מאביו. יוזכר כי מדובר בקטין בעל צרכים מיוחדים הזקוק גם לאביו.

ג. מתן ההחלטה קמא, חרף העובדה כי צוין שהיא זמנית, כמוה כמתן פסק דין או יצירת מעשה עשוי. משמעותה סתימת הגולל על ההליכים אשר עודם תלויים ועומדים לפני הכרעה שיפוטית.

ד. טובת הקטין, כפי שאף באה לידי ביטוי בעמדת האפוט' לדין, היא לא לאפשר את העתקת מקום מגוריו לעיר כה מרוחקת. שיקולי המשיבה להעתקת מגוריה נבעו משיקוליה האישיים (להתקרב למשפחת מוצאה), והגם שאין פסול בלבצע מהלכים מתוך שיקולים אישיים, יש לזכור כי טובת הקטין עדיפה על פני אותם שיקולים אישיים. בהחלטה קמא לא נשקלה כראוי טובת הקטין אל מול טובת המשיבה עצמה.

ה. ההחלטה קמא לא רק בלתי סבירה בנסיבות העניין (מרחק של 121 ק"מ) אלא מנוגדת למגמה הנהוגה ומקובלת בפסיקה. משכך, צריכה היתה להיבחן בכובד ראש, תוך מתן משקל ראוי לנסיבות חיי הקטין וחיי הצדדים ותוך מתן משקל לעמדת האפוט' לדין. המשיבה לא סיפקה כל נימוק הגיוני שיש בו להצביע על טובת הקטין, כסיבה אמיתית ומוצדקת להעתקת מקום המגורים.

דיון והכרעה

12. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

להלן אנמק החלטתי.

13. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית. ככלל, ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות כגון דא, למעט במקרים חריגים, כגון בנסיבות שבהן מתעורר חשש כי כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן העלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים ואף לקפח מי מהם.

ראו: רע"א 3945/22 פלונית נ' ד"ר ברוסילוב מיכאל ואח', פסקה 6 (14.7.2022).

המקרה שלפנינו לא נופל בגדר אותם מקרים חריגים המחייבים התערבות ערכאת הערעור, כפי שגם נראה להלן.

14. לטעמי לא נגרם נזק בלתי הפיך או עיוות דין למבקש במתן ההחלטה קמא. כפי שהודגש וצוין בהחלטה קמא, מדובר בהחלטה זמנית בלבד. בסעיף הראשון להחלטה קמא אף צוין מפורשות "מוסכם כי מדובר בהחלטה זמנית שתבחן מחדש לאחר קבלת חוות דעת מומחית מטעם בית המשפט בענין המסוגלות ההורית של הצדדים". עוד נכתב בהחלטה קמא, כי חוות דעת המומחית צפויה להתקבל עד סוף חודש זה. אם כן, על הצדדים להמתין לקבלת חוות דעתה של המומחית שמונתה בתיק, ד"ר חנה קמינר, ולאחר מכן יימשך ההליך בדרך שהתווה בית המשפט קמא בסייפת החלטתו.

15. סבורני כי בהחלטה קמא שקל בית המשפט קמא את הנתונים שהובאו לפניו, תוך ראיית התמונה הרחבה, ככל האפשר בנסיבות התיק קמא, הקטין והצדדים. לא מצאתי כל צידוק להתערב בהחלטה קמא, שאף נומקה כיאות וניתנה תוך התייחסות למרבית טענות הצדדים.

אינני מתעלם או מקל ראש בטענות השונות שמעלה המבקש בבקשת רשות הערעור (כמו גם בתגובתו לבקשת המשיבה בתיק קמא). דין טענות אלה להתברר בהמשך, במסגרת התיק קמא.

16. ודוק – בסיפא ההחלטה קמא נקבע כי זו תבחן מחדש על ידי בית המשפט קמא, לאחר קבלת חוות דעת המומחית ד"ר חנה קמינר בסוגיית המסוגלות ההורית. בית משפט קמא אף הורה על הבאת התיק לעיונו בשבועות הקרובים, או אז יבחן האפשרות לקיום דיון ואת מועדו.

סבורני כי טוב יעשה בית משפט קמא אם יקבע ויקיים דיון עוד בתקופת הפגרה, ככל שאכן תתקבל חוות דעת המומחית עד סוף חודש זה או בסמוך לכך, על מנת להבטיח מתן החלטה בעניין העתקת מקום מגורי הקטין והמשיבה עוד לפני תחילת שנת הלימודים הקרובה.

סוף דבר

17. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

18. משלא נדרשה תשובה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתנה היום, כ' תמוז תשפ"ב, 19 יולי 2022, בהעדר הצדדים.