טוען...

בית משפט לענייני משפחה בקריית שמונה

תלה"מ 36625-10-21 מ' נ' מ' ד'

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופט רן ארנון

תובע

א' ח' מ'

ע"י ב"כ עוה"ד הדס קרמניצר

נגד

נתבעת

ע' מ ד'

ע"י ב"כ עוה"ד שיקמה בדש

פסק דין

ההליך:

לפניי תביעה להפחתת סכום מזונות שנקבע בהסכם גירושין כולל. ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני בחיפה ביום 9.1.2019.

התביעה הוגשה על ידי אביהן של הקטינות (להלן: "התובע" או "האב") כנגד האם (להלן: "הנתבעת" או "האם") בטענה לשינוי נסיבות מהותי, המצדיק לדידו, בחינה מחודשת של סכום המזונות עליו הוסכם.

רקע כללי:

  1. הצדדים הם בני זוג לשעבר, שנישאו זל"ז כדמו"י ביום 17.12.2009, ונולדו להם הקטינות – א' בת 12, ילידת 7.1.2010, וא' בת 10, ילידת 19.9.2012 (להלן: "הקטינות"). יחסי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו בשנת 2018.

  1. בין הצדדים נחתם ביום 27.12.18 הסכם גירושין, אשר הסדיר, בין היתר, ענייני רכוש ואיזון משאבים, חלוקת זמני השהות של הקטינות עם ההורים, ונשיאה במזונות והוצאות הקטינות.

  1. במסגרת ההסכם התחייב התובע לשלם לידי האם "למזונות הילדים של 3,500 ₪ לילד, קרי, בסך כולל של 7,000 ₪ לחודש עבור הילדים". כמו כן הוסכם כי "דמי המזונות יכללו את רכיב מדור הילדים" (ס' 8).

  2. עוד הוסכם בסעיף 9.1 כי בנוסף לדמי המזונות יישא האב במחציות מהתשלומים הבאים: הוצאות רפואיות חריגות, לרבות טיפולי שיניים; חוגי הילדים; קייטנות החופש הגדול; שיעורי נהיגה; שכר לימוד וצהרונים.

  1. עוד נקבע בהסכם כי הקטינות יישארו בחזקת האם (ס' 3) וכן נקבעו זמני השהות של הקטינות עם האב (ס' 4).

  1. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ביום 9.1.2019.

  1. ביום 13.10.21 הגיש האב תביעה זו להפחתת מזונות בטענה לשינוי נסיבות מהותי. בהמשך הוגשה בקשה להחלטה זמנית להפחתת המזונות, שנדחתה בהחלטתי מיום 16.2.22.

  1. הצדדים נחקרו בישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 28.4.22, והוגשו סיכומים.

טענות האב

  1. הצדדים ערכו בעצמם את ההסכם, מבלי להיות מיוצגים על ידי עורכי דין. עו"ד XXXX הוא חבר של התובע, שאינו עוסק בענייני משפחה, וכל תפקידו התמצה בסיוע בניסוח משפטי של ההסכם, מבלי שהתובע קיבל ממנו ייעוץ.

  1. ההסכם נוטה באופן מובהק לטובת האישה, שנותרה עם תכולת הדירה במלואה, כ- 50,000 ₪ כספים נזילים בחשבון, קרנות הפנסיה וההשתלמות שלה, רכב, ו-200,000 ₪ שהעביר אליה התובע במסגרת איזון המשאבים.

  1. האב טען כי סכום המזונות שנקבע גבוה ביותר ולא ניתן להשאירו על כנו שכן נגרם לו עוול ממשי. עוד הוסיף כי נקבע במפורש כי סכום זה כולל את רכיב מדור הילדים.

  1. חלה הרעה של ממש במצבו הכלכלי של התובע. בעת החתימה על ההסכם הייתה לתובע היכולת הכלכלית לעמוד בהתחייבויות שלקח על עצמו במסגרת ההסכם, אך כיום הוא מתקשה לעמוד בתשלום המזונות.

  1. לטענתו בשנת 2019 עמד שכרו על 15-25 אלף ₪ ברוטו בחודש, אך לאחר משבר הקורונה נקלעה החברה בה עבד לקשיים והוא סיים לעבוד איתה/ מולה בספטמבר 2020. אז החל להפעיל חברה בבעלותו XXXX שירותי XXX. התובע נאלץ לקחת הלוואות שמנוצלות לתשלום המזונות, במקום לצרכי החברה, שנמצאת בהפסדים של למעלה מ-2.5 מיליון ₪.

  1. הנתבעת ניסתה להטעות את בית המשפט ביחס לכספים שיש לתובע, לכאורה, בחשבונות בנק הרשומים על שמו, אך לא עלה בידיה להוכיח כי התובע מחזיק כספים רבים וכי הוא עתיר נכסים כטענתה. התובע, לעומתה, הציג מסמכים אותנטיים המשקפים את מלוא הכנסותיו, הוצאותיו, תלושי שכר ומצב חשבונות, וכן דו"ח רווח והפסד, באמצעותם הוכיח את שינוי הנסיבות במצבו הכלכלי.

  1. הנתבעת לא הוכיחה כי התובע נעדר ממושכות לצורך ניהול עסקיו בחו"ל, ומהנתונים שהביאה עולה כי נעדר כ-30 ימים בממוצע בשנה ולא "חי על קו ישראל-ארה"ב" כטענתה.

  1. פתיחת ההסכם לא תביא לחוסר איזון בין יתר ההסכמות שבין הצדדים, שכן רכיב המזונות בהסכם הוא רכיב עצמאי ונפרד מיתר העניינים הרכושיים.

  1. הנתבעת הודתה כי כשנישאה לתובע השתכרה כ-3,000 ₪ בחודש ולא הייתה לה יכולת כלכלית לקנות שטח או להשתתף בתשלומי המשכנתא והודתה כי התובע היה זה ששילם אותם.

  1. לטענתו עשה כל שביכולתו כדי להימנע מהגשת תביעה, לרבות עבודה בעבודות מזדמנות אך לאחר שנכשל בניסיון הידברות עם הנתבעת לא נותרה לו ברירה אלא להגיש תביעה זו.

  1. בעוד התובע קורס תחת הנטל הכלכלי, ומתקשה לעמוד בתשלומי המזונות הגבוהים, הנתבעת חיה ברווחה כלכלית. מחזיקה בחסכונות מאות אלפי שקלים, רכב חדש, טיסות לחו"ל.

  1. התובע ציין כי הנתבעת העידה בחקירתה כי היא משתכרת כ-11,000 ₪ ברוטו בחודש, וזכאית להטבות נוספות ממקום העבודה לרבות החזקת רכב, ביטוחים ואגרות. בנוסף הנתבעת העידה כי כל הוצאות החזקת הבית, כולל שכירות מסתכמים ב- 5,000 ₪ ועוד כ- 2,000 ₪ כלכלת בית.

  1. זאת ועוד, הנתבעת העידה כי הוצאות החינוך עבור הקטינות בעיר XXXX עומדות על כ- 600 ₪ בשנה, הקטינות לא משתתפות בחוגים ואין להן הוצאות רפואיות חריגות.

  1. הנתבעת לא צירפה אסמכתאות המעידות על הוצאותיה על הקטינות חרף החלטת בית המשפט. מפירוט האשראי של הנתבעת עולים הסכומים הבאים (בממוצע חודשי): מזון – 700 ₪; מסעדות – 500 ₪; ביגוד עבור שתי הקטינות – 700 ₪; הוצאות בית – 1,200 ₪ (ולא 2,000 ₪ כפי שהוצהר).

  1. משכורת הנתבעת מספיקה לצרכיה וצרכי הקטינות די והותר. מכל האמור עולה כי נותרת בידה הכנסה פנויה של כ- 4,000 ₪ עוד בטרם נלקחו דמי המזונות הגבוהים אותם משלם לה התובע.

  1. בנוסף, ההסכם בין הצדדים נערך ונחתם עת התגוררו הצדדים בXXXX בדמי שכירות של 4,500 ₪ בחודש, לאור זאת הוסכם על דמי מזונות גבוהים שיאפשרו לקטינות המשך מגורים באותה רמת החיים. באותה עת הייתה לתובע יכולת כלכלית שאפשרה לו תשלום מזונות גבוהים ולכן הסכים לשאת בתשלומים לרווחת הקטינות.

אלא שלאחר הגירושין, וחרף התנגדות התובע, העתיקה הנתבעת את מקום מגוריה והקטינות לXXXX, שם שכרה דירה קטנה ובכך הקטינה בחצי את תשלום שכר הדירה, וגם הוצאותיה עבור ארנונה, מים וחשמל פחתו כמעט בחצי.

  1. הוצאות הדלק של הנתבעת ירדו אף הן ב-80% שכן היא מתגוררת קרוב יותר למקום עבודתה, ובנוסף, הוצאות החינוך בעיר XXXX נמוכות משמעותית מאלה ששולמו עבור הקטינות בXXXX.

  1. נטען כי ההסכמות בין הצדדים התבססו על רמת החיים לה הורגלו הקטינות בXXXX וכי האם עברה להתגורר בXXXX כדי לחסוך בעלויות, מכאן שחל שינוי נסיבות בהוצאות הקטינות, שינוי המצדיק הפחתת נטל המזונות.

  1. הנתבעת מצליחה להעביר כספים לחסכון, בעוד שמצבו הכלכלי של התובע הולך ומדרדר, והמשך תשלום המזונות הגבוהים יביא לקריסתו הכלכלית. מלבד דמי המזונות הגבוהים, דורשת הנתבעת מהתובע לשאת במחציות תשלומי החינוך של הקטינות ולהשתתף ב"הזנה". תשלומים אלה אמורים להיות משוכללים בתוך דמי המזונות. זאת בנוסף למענק חינוך מהמל"ל אותו מקבלת, מענקי קורונה שקיבלה עבור הקטינות, וקצבאות ילדים, כל אלה משולמים לאם מבלי כל קיזוז ביחס לתשלומי החינוך ונוצר כפל תשלום.

  1. כמו כן קיים שינוי נסיבות בזמני השהות של האב עם הקטינות. לאחר מעבר האם והקטינות לXXXX, קטן המרחק בינן לבין האב כך שביתו נמצא במרחק חציית כביש, והוא מצליח לקיים זמני שהות נרחבים יותר. לדבריו, הקטינות מגיעות לביתו כאוות נפשן, בניגוד לטענות הנתבעת על כך שאינו עומד בזמני שהות.

  2. האב מבקש להיעתר לתביעה עקב שינוי הנסיבות, מצבו הכלכלי הקשה לעומת רווחתה הכלכלית של האם, מעבר האם לXXXX והחיסכון הגדול בהוצאותיה שנגרם עקב כך, אשר לשיטתו מגיע לסך מינימלי של 4,250 ₪ בחודש.

  1. מכל האמור עותר האב להפחתת דמי המזונות לסכום חודשי של 2,500 ₪ בחודש עבור שתי הקטינות, ולהורות על הפחתת המזונות מיום פתיחת הליך הי"ס בחודש אוגוסט 2021.

  1. עוד מבוקש להורות נשיאה בחלקים שווים בהוצאות החינוך לאחר קיזוז מענק החינוך מביטוח לאומי.

טענות האם

  1. התביעה הוגשה בחוסר תום לב, מבוססת על טענות שקריות. התובע לא הרים את נטל הראייה ולא הוכיח כי שינה מצבו הכלכלי לרעה.

  1. התובע היה מיוצג בעת עריכת הסכם הגירושין, בעוד שהנתבעת לא הייתה מיוצגת. הסכם הגירושין נערך על ידי עורך דינו של התובע עוה"ד XXXX, שערך עסקאות מכר עבור התובע, והוא שכר את עוה"ד ושילם את שכר טרחתו, כפי שהצהיר התובע בפני בית הדין הרבני וכפי שצוין במפורש בהחלטת בית המשפט מיום 16.2.22.

  1. התובע טען בחוסר תום לב כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בתשלומי המזונות. תחת זאת, עם תחילת ההליכים וצו הסרת החיסיון, התברר כי לתובע חשבונות שונים בהם מאות אלפי שקלים וכלל אין מידע לגבי מצב חשבונותיו בחו"ל.

  1. התובע אדם אמיד, חיי ברמת חיים גבוהה מאוד, עורך מסיבות וקיימות לו הכנסות גבוהות שאינן מדווחות. לתובע הוצאות גבוהות על מותרות ומותגי יוקרה המעידים על רמת החיים הגבוהה בה חי. כמו כן מוציא אלפי שקלים על טיסות, מלונות, ארוחות בחו"ל ועוד. התנהלות התובע מעידה על הכנסה גבוהה בהרבה ממה שמציג, ובכל זאת, הוא בוחר לבחון את הכנסותיה של הנתבעת, שמסתכמות בכ-8,000 ₪ בחודש נטו.

  1. התובע טען כי נקלע למצב כלכלי קשה עקב הקורונה, בעוד שפירוט העו"ש לשנת 2021 מראה תמונה אחרת. בעת הגשת התביעה עמדה יתרת חשבונו על כחצי מיליון ₪.

  1. התובע הצהיר כי בבעלותו חשבון בנק אחד, ברם, לאחר צו הסרת החיסיון התגלו ארבעה חשבונות בהם פיקדונות והשקעות אג"ח בסכומים של מאות אלפי שקלים. כשנשאל לגבי חשבון מספר XXXX השיב כי זה החשבון של חברת XXX שהיא אישיות משפטית נפרדת, אך כשנשאל ממה מתקיים סתר את עצמו והשיב- "מהבנק מהחברה" (עמ' 12, 14 לפרוטוקול).

  1. הנתבעת טוענת כי התובע היה לחוץ לחתום על הסכם גירושין שכן הסתיר נכסים וחשש שאם הנתבעת תגלה הוא ייאלץ לחלוק עמה. עם מתן צו הסרת החיסיון התברר לה כי התובע העלים הכנסות, כפי הנראה עוד במהלך חייהם המשותפים.

  1. לא ידוע אם התובע פוטר או התפטר, בכל מקרה לתובע חברה בבעלותו. הוא בעל המניות היחיד בה (ובחברות נוספות עליהן לא דיווח) וביכולתו להוציא לעצמו תלושים בגובה שכר כרצונו, בהתאם למדרגת המס. התובע אינו חושף את הכנסותיו האמתיות, וכך היה גם כשעוד היו נשואים. התובע משתכר למעלה מ-15,000 ₪ בחודש וייתכן שאף כפול מכך. לוח הסילוקין שצורף על ידי התובע מראה החזרי הלוואה בסכומים גבוהים שלא היו מתאפשרים לאדם ללא יכולת החזר גבוהה ונכסים בבעלותו.

  1. האם מעלה טענות גם כנגד רוה"ח מר XXXX שכתב כי החברות של התובע אינן פעילות חרף העובדה שמתדפיסי החשבון עולה תמונה אחרת.

  1. לטענתה התובע נוסע הרבה לחו"ל לצורך עסקים, ומשכך רואה את הקטינות מעט מאוד. גם כשנמצא בארץ אינו עומד בזמני השהות. סכום המזונות נקבע ע"י התובע ועו"ד שייצג אותו בהסכם, מתוך הידיעה כי נטל גידול הקטינות מוטל על שכמי האם בלבד.

  1. ההסכם קובע השתתפות במחצית שכר לימוד. חרף זאת הנתבעת לא ביקשה את המחציות במשך שנה וחצי האחרונות. וגם כעת לא דרשה מחציות הוצאות חינוך חריגות אלא השתתפות בהזנה.

  1. התובע חוזר וטוען כי קיימת הפרדה מהותית בין רכיב המזונות לבין יתר העניינים הרכושיים, טענה שאין לקבלה וכבר נדחתה על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 16.2.22. סכום המזונות נקבע בהסכם, ואין להתערב בהסכמים שערכו אנשים נורמטיביים בהסכמה חופשית שידעו על מה הם חותמים, בייחוד כאשר התובע היה מיוצג ואילו הנתבעת לא.

  1. הנתבעת אחראית בלעדית על גידול וחינוך הקטינות, ודואגת לכל צרכיהן הפיזיים, הנפשיים והכלכליים. הנתבעת משלמת את הוצאות הקטינות מכספה ומדמי המזונות ולא מבקשת מהתובע מחציות או כל דבר נוסף. האב לא מפרט את צרכי הקטינות מחוסר ידיעה כיוון שאינו נוכח בחייהן.

  1. אין לשעות לטענות האב כי האם עברה לXXXX על מנת לשפר את מצבה הכלכלי. האם היא שנושאת בכלל ההוצאות החריגות, והמעבר נעשה מתוך התחשבות בקטינות בלבד.

  2. התובע לא הרים את נטל הראיה ולא הוכיח כי התרחש כל שינוי נסיבות. התובע היה ועודנו אדם אמיד ויש לדחות את תביעתו וטענותיו להרעה במצבו הכלכלי. אם החברה שפתח איננה מכניסה לו עליו למצוא מקור הכנסה אחר שיאפשר לו לזון את בנותיו כפי שהתחייב.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית

  1. פסק דין למזונות ילדים, הוא מטבעו פסק דין שביצועו הולך ונמשך בעתיד. פסק הדין אינו יוצר מחסום דיוני וניתן לשוב ולפנות לבית המשפט שידון מחדש בכל עת עם שינוי נסיבות. (ר' נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, 281 (1991)).

  1. הדבר נכון גם בעת שמדובר במזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל בין בני הצדדים, שניתן לו תוקף פסק דין, שכן תמיד יכול שיהיה צורך לשנותו לאור שינוי בנסיבות. ברם, לא כל שינוי יצדיק התדיינות מחודשת בשאלת גובה המזונות.

  1. מאחר שפסק דין למזונות הוא מטבעו צופה את פני העתיד, קובעת ההלכה כי רק במקרים של "שינוי נסיבות מהותי", יהיה מוצדק להתערב ולבחון מחדש את שאלת גובה המזונות שנקבעו (ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187); ע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד לח(1) 767 (1984)).

.." ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות" (פסקה 2, להלכת פייגה).

  1. בנסיבות בהן מבוקש שינוי סכום מזונות שנקבע בהסכם, נדרשת זהירות יתרה טרם יתערב בית המשפט בשיעור המזונות שהוסכם על הצדדים, שכן הסכם גירושין הוא במהותו הסכם פשרה, המגלם בתוכו פעמים רבות מערכת שלמה של הסכמות וויתורים הקשורים זה בזה ושאין לנתקם (ר' תמ"ש (פתח תקוה) 61453-06-13 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים 19.12.2017).

  1. בנוסף יש חשיבות רבה לעקרון היציבות והוודאות במשפט וכן להסתמכות הצדדים על שהוסכם ביניהם (ר' פס"ד תמ"ש 61453-06-13 פלונית לעיל).

  2. עוד בהקשר זה ראו גם סעיף 3 לפסק דינו של כב' הנשיא שמגר בע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (פורסם במאגרים), פס"ד מיום 13.6.94 :

"בתחום המזונות רשאי בית המשפט אמנם לבחון בנסיבות ראויות את קיומו של שינוי נסיבות; אולם, כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת; יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישום, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט.

סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם."

  1. הנטל להוכחת שינוי נסיבות מהותי, המצדיק שינוי סכום מזונות, מוטל על כתפי התובע בבחינת המוציא מחברו עליו הראייה (ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, מט (1) 215 (1995)). על הטוען לשינוי להוכיח שלושה תנאים מצטברים: המצב ששרר בעבר; השינוי המהותי שחל מאז; אין זה צודק להותיר את פסק הדין על כנו (פס"ד קם).

  1. עוד ייאמר, כי חובה על המבקש דיון מחדש בעניינו "לנהוג בתום לב ובניקיון כפיים ולהציג לפני בית המשפט, כבר בכתב התביעה, ובגילוי מלא, את מלוא הנתונים בדבר מצבו האישי, הבריאותי והפיננסי." (עמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 22962-03-20 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים 30.03.2021)‏‏).

מן הכלל אל הפרט

האם חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי גובה המזונות שנקבעו בהסכם כטענת התובע?

  1. התובע ביסס תביעתו על שלוש טענות עיקריות. הרעה במצבו הכלכלי; הרחבת זמני השהות של הקטינות עמו; מעבר האם והקטינות לXXXX. שתי הטענות הראשונות נדחות, הטענה לשינוי בנסיבות עקב מעבר הקטינות לXXXX מתקבלת חלקית, כפי שיובהר להלן.

האם חלה הרעה במצבו הכלכלי של האב?

  1. האב בעלים של חברת XXXX. החברה נתנה שירות לחברה בארה"ב. לטענתו החברה בארה"ב פתחה חברה בישראל, שגם לה העניק יעוץ אך היא נסגרה.

  2. האב טען כי במועד החתימה על ההסכם עבד בחברה אמריקאית והשתכר כ 15,000- 25,000 ₪ בחודש ברוטו, ובהמשך אף למעלה מכך, והאמין כי יהיה מסוגל לעמוד בסכום שהתחייב. ברם, זמן קצת לאחר גירושי הצדדים, לאור משבר הקורונה, פוטר מעבודתו ונותר ללא עבודה והשכר הגבוה שהיה רגיל אליו. יוער, כי בחקירתו טען כי לא קיבל מכתב פיטורין, ואף לא פיצויים, שכן החברה נסגרה. מיד בהמשך טען טענה אחרת והיא, כי לא קיבל מכתב פיטורין שכן עבד עם החברה בחשבונית (בתפקיד XXXX בארץ) וכי תלוש השכר הוצא לו רק כדי שיראו שהוא פועל בשם החברה (עמ' 2, ש' 31 – 35).

  1. האב טען, כי קיווה שמדובר במצב זמני ועל כן לא הגיש מיד תביעה להפחתת מזונות. משלא עלה בידו למצוא עבודה בשכר דומה, הקים לדבריו עסק חדש, ונאלץ לקחת הלוואות בסכומים גדולים. האב העיד כי החברה שפתח פעילה, אך מצויה בהפסדים. עוד העיד כי הוא שותף בחברה נוספת. בנוסף, טוען כי קיימות לו הוצאות של טיסות ונסיעות לחו"ל לצרכי הקמת החברה, והחזר חובות והלוואות חודשי בשיעור של 4,000 ₪. לתימוכין, צירף התובע פירוט הלוואות, מאזנים ולוח סילוקין המעידים לטענתו על הפסדים של למעלה מ- 2.5 מיליון ₪.

  1. לדבריו, הציע בזמנו את הסכום כי הייתה לו היכולת הכלכלית לכך אך כיום, מאחר שאין לו כל הכנסה מהעסק ,הוא מתקשה לעמוד בתשלום המזונות הגבוה אותו משלם באמצעות ההלוואות שנטל לטובת פיתוח העסק. אמנם הונפקו לו תלושי שכר, אך החברה איננה רווחית עדיין, ובפועל הוא לא מושך ממנה משכורת. עוד טען כי רוב סכום המזונות הולך לחיסכון ולא על ההוצאות הריאליות של הקטינות.

  1. גם אם אקבל את טענת התובע כי מצבו הכלכלי הורע עקב פיטוריו, אף שלא הציג כל מכתב פיטורין או מסמך כלשהו המעיד על הפסקת עבודתו, עדיין אני סבור כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי חל ברכיב זה שינוי נסיבות מהותי, ובכל אופן לא כזה המצדיק שינוי סכום המזונות שנקבע בהסכם.

  1. האב הציג תמונה עמומה של מצבו הכלכלי. האב צירף תלושי שכר עבור החודשים 1-3/2021 – ע"ס 4,797 נטו. עבור החודשים 4-6/21 הוצאו תלושי שכר ע"ס – 10,000 נטו. לטענתו העלה את שכרו לצרכי תכנון מס, במטרה להגדיל את מענקי הקורונה אך זה לא צלח והוא לא קיבל כל פיצוי. כאמור האב טען כי למעשה זה תלוש "ריק" שכן הוא לא מושך בפועל משכורת מהחברה. ואולם, עצם הכפלת הסכום בתלושי השכר שהונפקו מעיד על צפי הגדלת הרווחים. בהקשר זה מקובלת עליי טענת הנתבעת כי התובע, בהיותו בעל המניות היחיד בחברה, יכול להוציא לעצמו תלוש שכר בכל סכום שהוא.

  1. אף אם אקבל את טענתו שאינו מושך כל שכר מהחברה שהקים, ואינני אומר שכך, אין חולק כי לאב פוטנציאל השתכרות גבוה ביותר, ואני סבור כי לאחר שהחברה שהקים תתייצב קיימת סבירות גבוהה כי יחזור להרוויח שכר גבוה כפי שהיה עד כה. זאת ועוד, הטענה שמשבר הקורונה הוא שפגע בהכנסות אינה רלוונטית עוד, שהרי עכשיו, כאשר הוסרו כל המגבלות, אין לתובע כל מניעה לחזור ולהתבסס כלכלית כפי שכבר הוכיח בעבר כי יש בכוחו לעשות כן.

  1. "יכולתו של הבעל לשאת במזונות אלה אינה נקבעת רק על-פי הכנסתו, המוגבלת ומצומצמת בנסיבות מסוימות או מטעמים מסוימים, אלא על-פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו, ולא רק מהכנסתו מעבודה אלא גם ממקורות אחרים, כולל רכושו." ע"א 239/85 מירה עמיצור נ' אורי עמיצור, מ(1) 147 (1986)‏‏.

  1. כאמור, חרף הסרת החיסיון הכנסת התובע, ומצב חשבונותיו, לא התבררו עד תום ורב הנסתר על הגלוי. גם תשובות התובע בחקירתו היו מתחמקות, כך למשל השיב לשאלות בקשר עם חשבונותיו-

ש. מה מצב החשבון שלך. אמרת שיש לך גם ביום 13/1 בבית הדין טענת לגבי מספר החשבונות שלך ואמרת שיש לך אחד אישי ואחד עיסקי.

ת. נכון

ש. כאשר ניגשתי לבנק הפועלים גיליתי 4 חשבונות בנק. מה החשבון XXXXX

ת. זה לא החשבון שלי. זה חשבון של החברה XXXX, אישיות משפטית נפרדת.

ש. איך אתה קשור לחשבון זה

ת. אני בעל מניות בחברה, היחיד בחברה.

ש. איך אתה לא קשור לחשבון זה

ת. זה לא חשבון שלי.

....

ש. אמרת בבית הדין שאתה מנהל חשבון בנק אחד בXXXX

ת. לא אמרתי שיש לי חשבון עיסקי כי הוא לא קשור לענייננו.

ש. אתה בעל מניות ומקבל מזה כסף. אתה מקבל דבידנדים

ת. לא. ההיפך החברה היא שחייבת לי כסף.

(עמ' 12, ש' 4 – 19)

  1. תשובות התובע מעידות על התחמקות והתחכמות. התובע הוא בעל מניות יחיד בחברה ובמובן הכלכלי, להבדיל מהאבחנה המשפטית, החברה זה הוא. התובע שכיר בחברה של עצמו, מוציא תלושים לעצמו כאוות נפשו, על פי עדותו שלו, התלושים עצמם מנותקים מהמציאות, ואין ביניהם ובין העברות כספים בפועל ולא כלום. התובע הותיר ספקות כבדים ביחס לחשבונות בנק המתנהלים על ידו, בין אם חשבונות הבנק על שמו, ובין אם על שם אחת מהחברות שהוא מנהל.

  1. התובע מנהל את עסקיו בארה"ב, דבר המקשה על יכולת מעקב אחר מצב העסקים בפועל, אך אין ספק כי התובע ממשיך ומנהל אורח חיים המלמד על יכולות כלכליות הרבה מעבר להן טוען התובע.

  1. בסיכומיה טענה הנתבעת כי זמן קצר לאחר דיון ההוכחות טס התובע לארה"ב, הן בחודש 5/22 ולאחר מכן בחודש 6/22. בחודשיים אלה (מיום 7.5.22 ועד 4.7.22) שהה התובע 41 יום בארה"ב. התובע לא כפר בעובדה זו בסיכומי התשובה ונראה על פניו כי יש דברים בגו.

  1. התובע נטל הלוואה על סך של 150,000 ₪ ללא כל ערבויות או בטחונות (עמ' 13 ש' 29). לטענתו הבנק לא ביקש ערבים "כי הצגתי תכנית עיסקית לבנק. אף אחד לא אמר שלא היה לי כסף. המצב השתנה והלוואי שלא היינו פה" (עמ' 13 29-30).

  1. התובע הוא איש עסקים פעיל, המנהל פעילות עסקית ענפה, הכוללת פעילות בחו"ל. בעבר היה מעורב בעסקאות נדל"ן, ובנוסף הוכח כי הוא נותן ייעוץ, גם אם לא על בסיס קבוע, למסיבות. התובע העיד כי עבור ייעוץ לשתי מסיבות קיבל סך של 12,000 ₪, היינו, 6,000 ₪ למסיבה (עמ' 12 ש' 28). התובע ניסה להרחיק את עצמו וטען שהוא יועץ בלבד. אלא שבחקירתו התברר כי התקליטן במסיבות, המוכר לתובע, טוען שדווקא התובע הוא הבעלים של אותן מסיבות. כך או כך, אין ספק כי מדובר באפיק הכנסה נוסף של התובע, ואף הוא מעיד על יכולותיו העסקיות בכל הקשור בניהול וייעוץ לעסקים.

  1. עוד התברר כי התובע מחזיק בחשבונותיו מאות אלפי שקלים. לטענתו, אלה כספים שהתקבלו מסבו והופקדו בחשבון התובע על ידי אביו, שהסב את ההמחאות שקיבל מאביו (סבו של התובע) לטובת התובע, על מנת שניתן יהיה להפקידם בחשבונו, אך מדובר בכספים השייכים לאביו. מדובר בסכום של 350,000 ₪.

  1. השאלה מדוע נדרש אביו של התובע להפקיד מאות אלפי שקלים בחשבון התובע, נותרה ללא מענה. אך גם אם נקבל את גרסתו של התובע שהוא "שומר" את כספי הירושה של אביו עבורו, העובדה כי האב בחר להפקיד סכום כסף משמעותי בחשבון הבן (התובע), מלמדת על כך שחרף טענותיו של התובע למצב כלכלי ירוד, נראה כי מצבו הפיננסי של התובע איתן ויציב. אין לי ספק כי התובע, כאיש עסקים מיומן ומנוסה, לא היה מסכן מאות אלפי שקלים השייכים לאביו ובפרט שמדובר "בכספי ירושה" השייכים לאב.

  2. התובע העיד בפני בית הדין הרבני, בעת אישור ההסכם, כי הוא "נציג של חברה אמריקאית ומקבל 15,000 ₪". לא ברור האם מדובר בסכום ברוטו או נטו, אך ברור כי התובע לא היה שכיר של החברה, וככל הנראה סכום זה שולם לו עבור XXX. אני סבור, כי יכולתו של התובע, ובוודאי פוטנציאל השתכרותו, אינם נופלים מהסכום שהוצהר על ידו כי הוא מרוויח בעת אישור ההסכם.

  1. עוד ייאמר, כי הסכם הגירושין נוסח על ידי עו"ד מטעם התובע. הדבר עולה בבירור מתוך פרוטוקול בית הדין שם ציין התובע מפורשות כי במדובר ב"עו"ד שלי אני שילמתי לו". טענתו המאוחרת כי מדובר בחבר בלבד ,שרק עזר בניסוח המשפטי, היא טענה הסותרת את דברי התובע מול בית הדין. התובע נמנע מלזמן את עוה"ד XXXX, עורך ההסכם על מנת שיבהיר האם אכן ערך את ההסכם כחבר, או כעו"ד, ומי שילם את שכרו ככל ששולם. התובע סבור כי היה על הנתבעת לזמן את עוה"ד, אלא שמי ששינה את הגרסה ביחס לייצוג היה התובע עצמו, ולפיכך הנטל לשכנע כי גרסתו המאוחרת היא הנכונה היה מוטל על שכמו. לאור האמור הימנעותו של התובע מלזמן את עוה"ד XXX לעדות (עו"ד שלטענתו הוא חבר ועל כן לא הייתה אמורה להיות מניעה מלזמנו) רובצת לחובתו של התובע.

  1. מכל המקובץ הגעתי למסקנה כי מצבו הכלכלי של התובע היה ונותר איתן, וגם אם חלה ירידה מסויימת בהכנסותיו בשל משבר הקורונה, הרי שמדובר בירידה זמנית בלבד. יכולותיו המוכחות של התובע לייצר הכנסה לא נפגעו כהוא זה ואין כל מניעה כי עסקיו בעתיד יוסיפו ויישאו פרי כפי שנשאו בעבר.

  1. שינוי במצבו הכלכלי של התובע לא הוכח כעילה להפחתת המזונות.

הרחבת זמני שהות:

  1. אין חולק כי ביתן העיקרי של הקטינות אצל האם. קיימת מחלוקת בין הצדדים על עצם קיום זמני השהות.

  1. סוגיית זמני השהות הוסדרה במסגרת הסכם הגירושין. האב טען כי בהסכם נקבעו זמני השהות מתוך התחשבות בטיסות שלו ושהותו בחו"ל. אך חל שינוי נסיבות מהותי גם ברכיב זה, שכן, בעת החתימה על ההסכם התקיימו זמני שהות של הקטינות עם אב של יום אחד בשבוע וכל שבת שנייה, ובנוסף חלקו הצדדים בזמני שהות בחופשות וחגים, כאשר הוסכם כי תישמר האפשרות להרחבת הלינה בבית האב. כיום, הקטינות מתגוררות במרחק חציית כביש ולטענתו מגיעות לבית האב באופן קבוע בכל זמן שהן חפצות.

  2. האם טוענת כי טענות האב לכך שהקטינות מגיעות לבית האם כאוות נפשן ועל כן הורחבו זמני השהות הן מהפה ולחוץ בלבד, שכן התובע נמצא על קו ישראל – ארה"ב למטרת עסקיו, ולעיתים אינו רואה את הקטינות לתקופות ארוכות. עוד נטען, כי אם זה היה המצב היה האב מגיש תביעה לזמני שהות שוויוניים. טענה זו מקובלת עליי. חרף טענותיו להרחבת זמני שהות, המצדיקים התערבות בסכום המזונות, האב לא הגיש תביעה לקביעת זמני שהות נרחבים יותר מאלה שהוסכם אליהם.

  1. למעשה, טענת האב נטענה בכלליות בלבד ובעמימות מסוימת. האב טען כי הקטינות יכולות להגיע אליו כאוות נפשן נוכח הקרבה במקום המגורים. ברם, העובדה כי הדבר ניתן באופן תיאורטי, עדיין אינו אומר כי הוא מתקיים באופן מעשי. ומכל מקום, זמני שהות הם ענין מחייב המתקיים על פי לוחות זמנים קבועים ומחייבים. התובע לא הציע להרחיב את זמני השהות באופן קבוע ומחייב.

  1. מאחר שטענות האב בקשר עם הרחבת זמני השהות נטענו בעלמא, ולא הוכח בפניי כי חל שינוי מהותי בזמני השהות מהמועד בו ניתן פסק הדין הנותן תוקף להסכמות הצדדים ועד להגשת תביעת האב, אני קובע, כי זמני השהות, המתקיימים בהתאם להסכם, אינם מהווים עילה להפחתת המזונות.

  1. מטעמים אלה, טענות האב בקשר להרחבת זמני השהות באופן המשפיע על גובה דמי המזונות נדחות ואינן מהוות שינוי נסיבות המצדיק הפחתתם.

מעבר האם והקטינות לXXXX:

  1. בזמן נישואיהם הצדדים התגוררו יחד בXXXX. בית הצדדים נמכר כ- 5 חודשים לפני הגירושין, אז עברו להתגורר בשכירות בXXXX. הסכם הגירושין נחתם בחודש דצמבר 2018, והנתבעת עברה להתגורר בXXXX עם הקטינות בחודש 9/20.

  1. האב טען כי חלק מההסכמה על סכום המזונות הגבוה (הכולל רכיב מדור) ניתן בראייה שהקטינות מתגוררות בXXXX, אך כיום אינו מוצדק ואינו תואם את צרכי הקטינות בפועל. עוד טען, כי הצרכים של הקטינות, גם על פי עדותה של האם, אינם מגיעים לסכום המזונות המשולם על ידו, ולמעשה האם "חוסכת" לעצמה כספים מתוך כספי המזונות המשולמים ביתר. לשיטתו, לקטינות צרכים רגילים ואין להן הוצאות נוספות מיוחדות, כך שיש להעמיד את צרכי הקטינות על סך של 1,250 ₪ בחודש לכל אחת. כן נטען כי יש להתחשב בכן שהקטינות נמצאות בבית האב זמן לא מבוטל וכן סופי שבוע הוא רוכש עבורן ביגוד, הנעלה והוצאות על פנאי.

  2. האב טען כי ההוצאות פחתו עקב המעבר לXXXX ובפרט בסעיפי הדיור והחינוך. בעת שהתגוררו הקטינות בXXXX היו הוצאות הדיור והוצאות החינוך גבוהות יותר משהן כיום בXXXX. כך למשל שולמו דמי שכירות בגובה 4,500 ₪ בXXXX בעוד שבXXXX משלמת דמי שכירות חודשיים של 3,000 ₪. כמו כן הארנונה בXXXX הייתה גבוהה יותר ואילו בXXXX היא עומדת על סך 500 ₪ לחודש. טענות אלה לא נסתרו ולמעשה גם הנתבעת אינה חולקת עליהן.

  1. גם ביחס להוצאות החינוך חל שינוי משמעותי בהוצאות, עקב המעבר לXXXX. מהתכתבות טלפונית בין הצדדים מוסרת האם כי שילמה הוצאות חינוך בסך 560 ₪ עבור שתי הקטינות, ועליה לשלם עוד 760 ₪ עבור שתיהן. סך הכל 1,320 ₪. בהמשך מציינת הנתבעת כי "בXXXX היינו משלמים על כל אחת 1,200 ₪ לפחות". היינו, חיסכון של 1,000 ₪ בקרוב מדי חודש.

  1. האב מוסיף וטוען כי גם הוצאות הרכב פחתו מאד עקב המעבר לXXXX היות ועבודת האם היא בXXXX וכך נחסכה לה הנסיעה היומית מXXXX לXXXX ובחזרה.

  1. בניגוד לטענות בדבר הרעה במצב הכלכלי ושינוי זמני השהות, טענות שלא הוכחו, אני סבור, כי טענת התובע על פיה סכום המזונות הגבוה נקבע נוכח העלויות הגבוהות של המדור והחינוך בXXXX מוצדקת ויש בה ממש.

  1. בחירתה של הנתבעת לעבור לXXXX, כאשר לטענת התובע המעבר נעשה בניגוד לדעתו ובלי הסכמתו, יצרה מציאות שונה מזו שהייתה ערב החתימה על הסכם הגירושין, וזאת בהיבט של עלויות מדור, חינוך והוצאות נסיעה.

  1. אציין, כי אני דוחה את טענות האב כי היה על האם להוכיח מחדש את כל צרכי הקטינות ואת ההוצאות שהיא מוציאה עליהן. ההלכה קובעת כי על בית המשפט להידרש רק לאותה סוגיה בה חל שינוי הנסיבות האמור ולא לבחון את הנתונים מבראשית (עמ"ש (מחוזי חיפה) 47200-12-20 א. נ' ב. (פורסם במאגרים 27.06.2021)‏‏). ויודגש, במסגרת בקשה להפחתת מזונות בית המשפט אינו שוקל ומתלבט בשאלה מה היה פוסק לו הובאו בפניו הנתונים כפי שהם כיום, אלא רק בשאלת שינוי הנסיבות ממועד מתן פסק הדין, והאם אלה מצדיקים שינוי הסכום.

  1. לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו בפניי ועדויות הצדדים, ובשים לב להלכה הפסוקה בעניין מזונות קטינים בראי בע"מ 919/15, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות יש מקום להתערב בסכום המזונות אף שזה נקבע בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, אך כאמור באופן חלקי בלבד.

  2. שוכנעתי כי נוכח מעבר האם והקטינות לXXXX, מעבר שצמצם את ההוצאות שמוציאה האם עבור הקטינות, הן ברכיב המדור והן ברכיב החינוך ובנוסף צמצום הוצאותיה ברכיב הנסיעות, מצדיק הפחתה מסוימת בדמי המזונות החודשיים, כך שאלה יעמדו על סך של 5,500 ₪ (2,250 ₪ עבור הקטינה א' ו- 3,250 ₪ עבור הקטינה א').

  1. מובהר, כי הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות ימשיכו להיות משולמות בהתאם להסכם הגירושין.

  1. הפחתת המזונות בהתאם לפסק דין זה תעשה החל מיום פתיחת תיק הי"ס, היינו מחודש 8/21. פועל יוצא מכך, הוא כי הפחתת מזונות בגין העבר היא עבור 13 חודשים ובסך הכול 19,500 ₪. סכום זה יחולק ל – 20 תשלומים חודשיים שווים ויופחת מתשלום המזונות החודשי.

  1. לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות משפט ושכ"ט ואני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן לפרסם בהשמטת כל פרט מזהה .

ניתן היום, י"ט אלול תשפ"ב, 15 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.

15 מתוך 15