בית המשפט המחוזי בחיפה |
מ"ת 36850-12-18 בפני כב' השופט ניצן סילמן
המבקשת |
מדינת ישראל
|
נגד
|
|
המשיבים |
|
החלטה בעניינו של המשיב 1 |
רקע –
1. בקשת מעצר עד תום ההליכים – טיעון לראיות לכאורה בנוגע למרכיבים ספציפיים בכתב האישום.
2. נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של פעילות בארגון פשע, סחר בבני אדם, גרימה לעזיבת מדינה, סרסרות והלבנת הון (למשיב 1).
3. בהתאם לעובדות בכתב האישום, המשיבים פעלו להבאת נשים לארץ לצורך העסקתן בזנות, וסחרו בהן בארץ ובחו"ל.
4. בדיון מיום 31.12.18 הסכים ב"כ המשיב 1 לקיומן של ראיות לכאורה, אולם באשר לעבירות פעילות בארגון פשע וסחר בנשים, טען לניצוצות של ראיות, תוך שמירה על זכות לטעון בהמשך. כמו כן, טענו הצדדים לנושא חלקו של המשיב 1 בארגון, כשמחד טען המשיב כי המנהל והמפעיל של הארגון הוא אדם בשם רוסלן, ואילו מנגד המבקשת טענה, כי מהראיות עולה, שרוסלן היה פעיל ואחראי בארגון עד אמצע 2018, והמשיב 1 החליפו כראש הארגון. יחד עם זאת, נטען כי בין אם לצידו של המשיב 1 או מעליו דמות נוספת אין בכך כדי להפחית מאחריותו, כמי שהצטייר כמפעיל את כל המערך.
נוכח האמור, נשקלה חלופת מעצר ונתבקש תסקיר.
5. תסקיר לא המליץ על החלופה שהוצעה, משאין בה לכדי לאיין מסוכנות המשיב.
6. בדיון מיום 22.1.19 לאחר עיון בתסקיר, חקירת המפקחים שהוצעו ע"י המשיב 1, מקום הפיקוח המוצע באזור בו לכאורה בוצעו העבירות, ומעורבותה הלכאורית של אם המשיב בהליכי חקירה, נקבע כי ככל שתוצע חלופה אחרת מרוחקת עם מערך פיקוח אנושי, היא תישקל.
7. המשיב 1 הציע כחלופה את "בית חם" בקרית אתא, ולאחר שנשמע נציג העמותה והתרשמתי ממנו לחיוב, נתבקש תסקיר משלים לבחינת החלופה .
8. המבקשת התנגדה לחלופה המוצעת הן לאור החשש מניגוד עניינים, והן בהסתמך על פסיקת ביהמ"ש העליון הקובעת פגיעה בעיקרון השוויון בחלופה פרטית ושומרים בתשלום.
9. חרף שלא קיבלתי טענות המבקשת לעניין ניגוד עניינים ופגיעה בעיקרון השוויון, ראיתי לדחות החלופה משני טעמים – מעמדו הגבוה של המשיב 1 בארגון, אליבא המבקשת, וחוסר יכולת למנוע באופן הרמטי מגע עם החוץ. ערר שהוגש על החלטה זו נמחק.
לאור האמור ביקש ב"כ המשיב 1 לטעון לקיומן של ראיות לכאורה.
10. אליבא המשיב, אין בראיות שנאספו סיכוי סביר להרשעה, בעבירות של פעילות בארגון פשע בהתאם לחוק מאבק בארגוני פשיעה וסחר בבני אדם לפי חוק העונשין.
המשיב 1 לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ביחס לעבירות האחרות – גרימה לעזיבת מדינה, סרסרות והלבנת הון.
תמצית טענות המשיב –
11. המעורבים לא נחקרו מהלך שלושת השבועות הראשונים למעצרם בעבירות של ארגון פשיעה וסחר בנשים, ושתי העבירות נוספו זמן קצר טרם הגשת כתב אישום, חרף, שמהלך חצי שנה של האזנות סתר לא נמצא ולו בסיס ראשוני לחקירת המעורבים בעבירות אלו.
12. אין בהאזנות הסתר בסיס לעבירות בארגון פשיעה וסחר בנשים. מדובר ב"משרד ליווי", שאינו עומד בקריטריונים שנקבעו לארגון פשיעה, כגון – היררכיה, קוד אתי לו מחויבים חברי הארגון, נאמנות וחובת ציות.
13. אין לומר שלמשיב הייתה שליטה על הנשים, וכי נעשה שימוש בכפייה או כוח, נהפוך הוא, הנשים עשו ככל העולה על רוחן, ועברו ממשרדו של המשיב 1 למשרדו של המשיב 3.
14. מהודעות איליה, עד על עדותו מבוססת מרבית כתב האישום, עולה כי אינו יודע כיצד נרקם הקשר בין הנשים לבין המשיב 1, וכי לא נסע לחו"ל על מנת להביאן.
15. הכספים שהועברו לחו"ל הם רווחי הנשים ואינם קשורים לעבירות המדוברות.
16. הודעות לקוחות ונהגים מחזקות עבירת הסרסרות, אך אינן תומכות באישומים הנוספים.
17. עדויות הנשים אף הן אינן קושרות את המשיב לעבירות של ארגון פשיעה וסחר בנשים.
18. עדויות "אלינות" קשורות להלבנת הון, עבירה בה ממילא קיימת הסכמה לראיות לכאורה.
19. פריקת הטלפונים מצביעות על עבירת סרסרות, ותו לא.
20. זכות השתיקה אין בה כדי לבסס עבירה עצמאית של סחר או חברות בארגון פשיעה.
תמצית טענות המבקשת –
21. אין זה מתפקידו של ביהמ"ש להכריע בסוגיה המשפטית לעניין מעמדו של המשיב 1 בארגון, אולם מחומר הראיות עולה ארגון שההיררכיה בו כוללת את הנשים שהובאו ארצה ע"י המשיב 1 ושניים נוספים, מעליהן הנהגים, מעליהם שני המוקדנים – איליה וגל, ומעליהם המשיב 1 ושני נאשמים נוספים.
22. מתווך הדירות ואנשי פרסום מצביעים על המשיב 1 כמי שנמצא עימם בקשר ומקבל את ההחלטות.
23. מעמד המשיב בארגון מבוסס על עדותו של איליה פאודנן לעיל (להלן: "איליה").
24. שני המאפיינים העיקריים לארגון פשיעה הם היררכיה והתמקצעות. ההיררכיה הייתה ברורה, לכל אחד התפקיד שלו וסכום הכסף הקבוע שקיבל. באשר לטענה כי המשיב 1 נהג לענות לטלפונים, בהתאם לפסיקה, ראש ארגון פשיעה אינו בהכרח מי שפועל במנותק מהשטח ופעילותו אינה מפחיתה ממעמדו.
25. האזנות הסתר מלמדות אף הן על ההיררכיה בארגון, כאשר שלושת הנאשמים הם הבכירים, שומרים על זכות השתיקה ולא נותנים גרסה אלטרנטיבית.
26. בנות זוגן של המשיבים מאשרות כי המשיב 1 שימש כראש הארגון, וכי איליה נהג להפקיד כספים לחשבונו.
27. גם עבירת גרימת עזיבת מדינה מהווה נדבך בהיררכיה, משמוקד הכוח הוא הבאת הנשים מחו"ל.
28. בכל הנוגע לעבירת סחר בנשים, הפנתה ב"כ המבקשת לפסיקה באשר לרכיב ההסכמה של נשים בעבירות אלו.
הנורמה –
29. הלכה היא, כי בדיון בשאלת מעצר נאשם עד תום ההליכים נגדו, נדרש בית המשפט לבחון קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו, כאשר די בבחינת כוח ההוכחה הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה. על בית המשפט לבחון אם קיים סיכוי סביר שעיבודן של הראיות במהלך המשפט – תוך כדי העברתן בכור ההיתוך של החקירות ומבחני הקבילות והמשקל – יוביל בסופו של יום להרשעת הנאשם (ראה: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל). היינו, על בית המשפט לבחון אם קיים סיכוי סביר שמחומר החקירה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם.
30. בשלב בחינת הראיות לכאורה אין בית המשפט נדרש לבחון את מהימנות עדים או את משקלן של העדויות, אלא אם כן מדובר בפירכות מהותיות וגלויות לעין, המצביעות מעצמן על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה (ראה: בש"פ 352/11 ברי נ' מדינת ישראל). אם הבחינה הלכאורית מגלה ליקויים יסודיים או קשיים אינהרנטיים בחומר החקירה, כך שלא קיים סיכוי סביר כי ניתן יהיה להתבסס על החומר הראייתי לצורך הרשעת הנאשם – לא ייעצר הנאשם עד תום ההליכים נגדו (ראה: בש"פ 635/13 מגידיש נ' מדינת ישראל; בש"פ 6742/11 אלמכאווי נ' מדינת ישראל). לעומת זאת, אם מכלול הראיות שבתיק החקירה הוא כזה, שההרשעה או הזיכוי הם פועל יוצא של מידת האמון שהשופט בהליך הפלילי העיקרי ייתן בהם, כי אז קיים סיכוי סביר להוכחת האשמה (הלכת זאדה).
31. במקרה דנן, המחלוקת כאמור היא בשאלת קיומה של תשתית ראייתית לכאורית רק לגבי עבירות פעילות בארגון פשע וסחר בבני אדם –
ארגון פשיעה –
32. שתי מטרות עיקריות לחוק מאבק בארגוני פשיעה – האחת, מהותית - מאבק בפשיעה המאורגנת; השניה, מעשית-משפטית - מתן פתרון לקשיים המשפטיים הראייתיים אשר נובעים ממבנהו הייחודי של ארגון הפשיעה.
33. להגשמת מטרות החוק, יצר המחוקק שני כלים בסעיפים 2 ו- 3 – הראשון, אפשרות ליצור זיקה בין ראשי הארגון לבין עשיה פלילית של חבר הארגון, אף אם העומד בראשו לא ביצע אותה פיזית; והשני, הכפלת עונשו של המבצע מעשה פלילי מסגרת ארגון פשיעה.
(ראה ע"פ 2996/09 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 11.5.11 (להלן: הלכת פלוני))
34. השאלה בענייננו – מהו ארגון פשיעה?
המונח "ארגון פשיעה" מוגדר בסעיף 1 לחוק המאבק בארגוני פשיעה כדלקמן –
"חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות שלפי דיני ישראל הן מסוג פשע או עבירות המנויות בתוספת הראשונה, למעט עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה; לענין זה אין נפקא מינה –
(1) אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו;
(2) אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;
(3) אם העבירות כאמור ברישה נעברות או מיועדות להיעבר בישראל או מחוץ לישראל...
(4) אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות".
35. המחוקק בחר בכוונת תחילה בהגדרה רחבה על מנת להקל על רשויות האכיפה בהתמודדות עם עולם הפשע שאינו קופא על שמריו, ועל מנת להבטיח כי תכליות החוק יוגשמו חרף שינויים בדפוסי הפעולה של ארגוני הפשיעה, וביחס לסוגים שונים של ארגונים.
בתי המשפט הם היוצקים תוכן קונקרטי בהתאם לשינויי הנסיבות להגדרה בסעיף 1 לחוק.
(ראה הלכת פלוני לעיל)
36. בע"פ 3745/17 ישראל אלבז נ' מדינת ישראל מיום 10.3.19 נקבע לעניין הגדרתו של ארגון פשיעה כדלקמן -
"הגדרתו של ארגון פשיעה בחוק המאבק בארגוני פשיעה אינה מגבילה אפוא את מטרות הארגון, ומתמקדת במאפיינים שעניינם קיומה של מסגרת מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לביצוע עבירות
...
ההלכה הפסוקה עמדה על כך שהמונח "ארגון פשיעה", כמובנו בחוק המאבק בארגוני פשיעה, מתייחס לקשת של מצבים, ולא מחייב דפוס פעולה אחיד. אכן, מקרה ה"ליבה" של ארגון הפשיעה הוא זה שבו פעילות הארגון מושתתת על היררכיה וחלוקה ברורה לתפקידים, והארגון מקדש נאמנות "משפחתית" וסודיות וחותר לצבירת מעמד ונכסים כלכליים תוך שימוש באלימות ובהשחתה של גורמים שלטוניים. אולם, לצדו מוכרים גם ארגונים המקיימים את התכונות הנזכרות לעיל, כולן או חלקן, במידה פחותה (ראו: עניין זוארץ, בפסקה 63 לפסק דינו של השופט לוי; עניין דבור, בפסקה ל"ו)."
37. בפרשת זוארץ (ע"פ 6785/09 זוארץ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] מיום 2.2.11) , נקבעו שני מאפיינים הכרחיים לקיומו של ארגון פשיעה – היסוד האגבורי ויסוד ההמשכיות.
היסוד האגבורי (סינרגטי), עניינו צרוף פעולות עברייניות אשר השלם גדול מסך חלקיו. מסגרת בעלת קיום עצמאי ונפרד שאינו תלוי בפעולה עבריינית ספציפית, מעבר להתייחסות הפרטנית לכל אחד מחברי הקבוצה. זו האבחנה הראשונה בין כנופיה או חבורה עבריינית, לבין ארגון פשיעה, המדגישה את הערך המוסף הנובע מפעילות משולבת של גורמים עברייניים במסגרת עצמאית. ערך זה יכול לבוא לידי ביטוי דרך צבירת כוח, מוניטין או משאבים כלכליים.
יסוד ההמשכיות – רצף פעולות עברייניות נמשכות. מסגרת בעלת המשכיות, שפעולתה אינה תחומה בזמן. התמדה בפעילות לאורך זמן, והבטחת קיומו גם בעיתות של הפוגה מפעילות עבריינית.
38. עוד נקבע, כי שני מאפיינים מובהקים שאינם הכרחיים, אך מהווים אינדיקציה חזקה לקיומו של ארגון פשיעה הם – היררכיה והתמקצעות וחלוקת תפקידים. יחד עם זאת, יתכנו מעברים בין תפקידים ותחומים חופפים, וייתכן כי צמרת הארגון תיטול חלק פעיל במעשי העבירה הקונקרטיים (פסקה 65 לפסק דינו של כב' השופט לוי בפרשת זוארץ)
ראיות לכאורה הלכה למעשה –
39. גילאור סויסה (להלן: "גילאור") שעבד תחילה כנהג ואז כפקיד, וכונה בשם "גיא", סיפר בחקירתו כי המשיבים 1 ו- 3 מנהלים כל אחד משרדי ליווי, ומשלמים אחוזים מעסקאות אחד לשני כאשר נעשה שימוש בבחורות "השייכות לאחר".
כמו כן, יש ביניהם הסכם על פיו נעזרים האחד בנהגים "של השני" במקרה הצורך.
משנדרש לתאר פעילותו בטלגרם במכשירו, השיב –
"כפקיד כשעבדתי בארגון הייתי מעדכן הזמנה לפי כתובת מס טלפון לקוח ושם של בחורה ושם נהג ומחיר. הייתי מעדכן בקבוצה וכל נהג שהבחורה שאצלו הייתה מקבלת כסף היה מעדכן בקבוצה של הטלגרם" (הודעה מיום 23.1.19).
40. בהודעתו מיום 5.12.18 ציין גילאור כי יודע על איש קשר ברוסיה שהמשיב 3 בקשר עימו, היה בנתב"ג 4 פעמים לאסוף בחורות והסיען לדירות בהן התגוררו, בהתאם לכתובות שקיבל מהמשיב 3. מדי חודש היו מגיעות כ- 3 נשים.
הוצגו בפני גילאור מס' תמונות של נשים, הוא זיהה את חלקן כמי שעבדו אצל המשיב 3, וחלקן טען כי שייכות לאלכס (כינוי לאיליה – ראה הודעה מיום 29.11.18) או לא ידע למי שייכות, אולם הסיע אותן מס' פעמים.
מדי יום חלקו של המשיב 3 הסתכם לכ- 1,500 ₪ נטו.
אלכס עבד אצל בחור בשם "נדב" או "נדאר", סה"כ היו 10 בנות אצל המשיב 3 ואלכס.
הנהגים עובדים יחד אצל כולם, המשיב 3 גייס אותם.
הפיקוח על ההזמנות והחלוקה בין המשרדים נעשתה באמצעות קבוצת אינסטגרם "משרד חיפה"
41. מהודעותיו של גילאור עולה כי שימש תחילה כנהג, ואז קודם והחל לעבוד כפקיד; הממונה עליו היה המשיב 3, שהנחה אותו טרם העסקתו ומהלך העבודה; המשיב 1 שכונה "נדב" נהג גם להתקשר אליו להזמין בחורות; תמיד דאגו שיעבדו 10 בנות בשני המשרדים; מהלך תקופת עבודתו עבדו כ- 10-15 נהגים; מקס היה אחראי על הדירות לבנות; אלכס (ככל הנראה הכוונה לאיליה) היה שולח לו תמונות של הבנות החדשות שהגיעו; נהג להעביר כספים בין המשיבים 1 ו- 3, לאחר הזמנה או בסוף יום, ולעיתים בין איליה למשיב 3.
42. איבן וסב ששימש כנהג ומכונה "אילן", סיפר כי עבד מול איליה ונהג להסיע בנות שהיו שייכות גם למשיב 3, המכונה "אבי"; את הכסף נהג להעביר מדי יום לאיליה או נהג אחר בהתאם להנחיה של איליה, שהיה אחראי על ההזמנות וריכז את הקופות.
מהלך חקירתו הושמעו לאיבן שיחות בינו לבין איליה, ומשנשאל "בשיחות אלו נראית מערכת היררכית משומנת של הפעלה ומתן שירותי זנות עם בנות שהובאו מחבר העמים", השיב – "נכון" (הודעה מיום 19.11.18).
43. בחקירתו מיום 29.11.18 אישר איבן כי הועסק ע"י המשיב 1, שכונה גם "טימור" כנהג של נשים לזנות; תפקידו היה רק להסיע את הבנות, בהתאם להזמנות שהעביר לו איליה, שהיה אחראי על הנהגים, ענה לטלפונים של לקוחות ולקח את הקופה בסוף יום.
"ש. מה היה התפקיד של נודר?
ת. הוא מעל איליה, איליה בסוף מביא לו את הכסף.
ש. מי השותפים של נודר?
ת. אני לא יודע. אני יודע שיש עוד בחור בשם אבי שהוא גם מביא זונות כמו נאדר.
...
אני לא יודע מי עובדת אצל נודר ומי עובדת אצל אבי...
ש. מי היה מפנה אותך להסעות?
ת. איליה ולפעמים גיא
ש. מי זה גיא ומה הקשר שלו?
ת. כנראה הוא המזכירה של אבי. אבל לפעמים אבי היה עושה את זה לבד, פונה לבד לנהגים.
...
ש. העברת פעם כסף לאבי?
ת. לא. העברתי דרך גיא. כסף שהיה צריך להגיע לאבי..."
44. מהודעתו של ולנטין קאן, ששימש כנהג, עולה חלוקת תפקידים ברורה, כך שאיליה קיבל הזמנות מלקוחות, ונהגים קיבלו הנחיות בטלפון מאיליה לאן לקחת את הנשים (הודעה מיום 19.11.18)
גם ולנטין אישר כי עבד עם שלושת המשיבים ואיליה, ולא יודע למי שייכות הנשים. (הודעה מיום 6.12.18)
45. מקסים גרוזדב, מתווך דירות, בהודעתו מיום 20.11.18, סיפר כי עבד עם המשיבים 1 ו- 3 (בכינוים – טימור ואבי) ואיליה מזה כחצי שנה, בהשכרת דירות לבנות מחבר העמים.
לאחר שהושמעו לו שיחות בינו לבין איליה, אישר מקסים כי ידע על נשים שצריכות להגיע מחו"ל לארץ לעיסוק בזנות, והוא דאג להן למגורים. עוד אישר כי טימור (המשיב 1) ואיליה עובדים יחד, ולהבנתו "נאדר מעל איליה ... טימור מחפש נשים להביא לארץ ועונה לשיחות שמזמינים נשים ואיליה דואג לבנות ומפנה לדירות"
בהמשך חקירתו טען כי ייתכן שאיליה עובד גם עם המשיבים 2 ו- 3.
46. מחקירות אימו של המשיב 1, אטרי קבדזה, והאזנות סתר, עולה, כי עם מעצרו יצרה קשר עם א.ס., בת זוגו, והורתה לה להתקשר לאבי (המשיב 3) ולהודיע לו לנתק את הטלפונים ולהפסיק כל קשר עם הבנות.
טענת אימו של המשיב 1 כי בת זוגו הנוספת בשם א.פ. ביקשה ממנה להתקשר לא.ס. הוכחשה על ידה מהלך עימות בין השתיים, כאשר לטענתה אימו של המשיב 1 "לא רוצה לספר מי באמת ביקש ממנה את זה" (הודעה מיום 6.12.18).
יש באמור כדי להעיד, לכאורה, על מעמדו של המשיב 1, והקשר בינו לבין המשיב 3.
47. מחקירת ס.א., בת זוגו של המשיב 1, ודפי ח-ן, עולה כי איליה נהג להפקיד לחשבונה מדי פעם אלפי שקלים במזומן. (הודעה מיום 4.12.18)
א' לא ידעה להבהיר הפקדות של כ- 40,000 ₪ במזומן בחשבונה משך שבועיים בחודש 8/18, או מקורן. כמו כן, מהלך שהייה של המשיב 1 בחו"ל משכה אלינה סכום של 6,500 ₪ מחשבונה והעבירה, לבקשתו של המשיב 1, לאיליה.
בחקירתה מיום 5.12.18 זיהתה א' את המשיב 1 כדובר בכל השיחות שהושמעו לה, ובחלק מהן זיהתה את איליה כדובר השני. כך למשל – בשיחה מיום 14.9.18 זיהתה את המשיב 1 ואיליה מדברים, כאשר המשיב 1 אומר שק' נחתה ומקס פוגש אותה, ומבקש מאיליה (אלכס) שידאג להביא לה מספר והכל.
בשיחה מיום 10.11.18 מזהה א' את המשיב 1 כאחד הדוברים (הדובר השני הוא המשיב 3). המשיב 3 שואל אם היה בסדר היום, והמשיב 1 משיב שעכשיו יעשה חשבון.
גם בשיחה מיום 17.11.18 מזהה א' את המשיב 1 כאחד הדוברים, ובשיחה בינו לבין המשיב 3, שחזר לארץ מחו"ל, מבקש ממנו המשיב 1 ליצור איתו קשר כשיגיע לחיפה.
48. מהודעת א.פ., בת זוגו הנוספת של המשיב 1, עולה כי הביאה לארץ שתי נשים שלמדו איתה בביה"ס באוקראינה, אשר בהמשך עבדו בזנות אצל המשיב 1. (הודעה מיום 4.12.18)
כמו כן, בדומה לא.ס., גם לחשבונה נהג המשיב 1 להפקיד אלפי שקלים במזומן.
מהלך חקירתה זיהתה א' את המשיב 1 בשיחה שהושמעה לה מתאריך 15.8.18 בה נאמר שהמשיב 1 טס לאוקראינה להביא "בחורה חברה של א'".
בהמשך חקירתה אישרה א' שאיליה העביר לה סך של כ- 10,000 ₪ במזומן אותו הפקידה לחשבונה.
49. בהודעה מיום 6.12.18 א.פ. מאשרת כי המשיב 1 ביקש ממנה למצוא נשים/חברות מאוקראינה שרוצות לעבוד בזנות בישראל, ולכן הביאה את חברותיה.
עוד עלה כי המשיב 1 מימן לה 4 טיסות לאוקראינה, מהלכן פעמיים חזרה עם חברות לארץ, שסופו של דבר עבדו בזנות עבור המשיב 1. בהמשך החקירה אישרה כי בפעם השנייה שחזרה מאוקראינה עם חברתה נ', ידעה כי מגיעה לארץ לעבוד בזנות, אולם, לטענתה עבדה אצל רוסלן. עוד הובהר, כי חברתה השנייה, שהגיעה עימה אף היא לארץ מאוקראינה, התייעצה איתה היכן כדאי לה לעבוד בזנות בחיפה אצל המשיב 1 או באזור המרכז, והיא המליצה לה על חיפה.
50. א' אישרה כי "נודר ביקש ממני לחפש בנות שיעבדו אצל רוסלן בזנות", וסיפר לה כי חלק מהבנות מגיעות לארץ בהזמנה וחלק לבד. א' הוסיפה כי המשיב 1 סיפר לה שכחלק מעזרה לרוסלן הוא צריך להביא בחורות לארץ לעבוד בזנות.
51. בחקירתה ביום 10.12.18 מודה א.פ. בתפקידה בארגון להסתרת רווחים והלבנת הון –
"ש. אני אומר לך כי ע"פ שיחות הטלפון, הודעות, פלטי חשבון, העברת כספים, רכוש אשר עלה בבעלות הארגון, כלי רכב וכדומה עוולה כי תפקידך בארגון הוא הסתרת הרווחים והכספים והלבנת ההון, מה יש לך לומר על כך?
ת. כן. אני קיבלתי כסף מנאדר והעברתי אותו לחשבון שלי.
ש. אני אומר לך כי את אחראית על הסתרת ההון של הארגון, בנוסף הסתרת הכספים העברת הכספים לחו"ל לצורך פעילות הארגון בסחר בנשים, מימון הוצאות הנסיעה ותשלום בעבור ארגון נשים ע"י אחרים בחו"ל, כל זאת במטרה לסחור בנשים ולהביאם לארץ במטרה לעסוק בזנות, מה יש לך לומר על כך?
ת. אני עשיתי את זה פעם אחת כשהייתי עם חברה שלי י' שהיא ביקשה שאני יעביר כסף לאוקראינה על השם שלה...
ש. אני אומר לך כי את חברה בארגון פשיעה אשר עיסוקו הוא יבוא נשים וסחר בנשים...ארגון זה פעיל במשך כשנתיים לערך, מה יש לך לומר על כך?
ת. אני לא ידעתי שהארגון פועל כבר כשנתיים.
ש. אז כמה זמן חשבת שהארגון שאת חלק ממנו פעיל?
ת. לדעתי רק שנה אחת בערך ולא כשנתיים.
...
ש. אני אומר לך שהארגון מנוהל כעסק לכל דבר ועניין...במקביל אליך ובמטרה להסתיר את פעילות הארגון בוצעו פעולות הסתרה והעברת כספים ע"י חברים נוספים בארגון...שגם הם פעלו באופן זהה לפעילותך...העובדה שבאותה אופן ושיטה פעלת את ופעלה חברה נוספת בארגון מצביע על שיטתיות מקצועיות וחלוקה לתפקידים מוגדרים, מה יש לך לומר על כך?
ת. אין לי מה לומר. אני ידעתי על הבחורה השנייה ואני לא רוצה להזכיר את השם שלה
...
לא שאלתי אבל חשבתי שאולי חלק מזה זה כספים כאלו שהגיעו מזנות."
52. ד.ק., שהגיעה מרוסיה לעבוד בארץ בזנות, סיפרה בהודעה מיום 27.11.18 שהמשיב 1 המכונה "טימור" "הוא למעלה כאילו הבוס"
53. ג.ש., בחורה שעבדה בזנות, סיפרה בהודעתה מיום 18.11.18 כי זו הפעם השלישית שהיא מגיעה לארץ, ופעם שנייה שהיא עובדת בזנות. בפעם הקודמת שהייתה בארץ עבדה אצל רוסלן, שהיה לו נהג בשם נודר "שעכשיו כולם קוראים לו "הגרוזיני" או "בוס". חברה סיפרה לה שלרוסלן היו בעיות והמשיב 1 עזר לו תמורת קניית מספר פלאפון ודרכו מזמינים בנות לעבודה. על כן, כשהגיעה הפעם לארץ, ביקשה לדבר עם נודר לגבי עבודה, ובהתאם לבקשתו, שלחה תמונות לאיליה, והתחילה לעבוד.
משהוצגה בפניה תמונה של המשיב 1, זיהתה אותו כנדאר "גרוזיני, בנות אמרו שהוא "ביג בוס" ותימור" (הודעה מיום 22.11.18)
54. גם ר.נ., זיהתה את המשיב 1 כנאדר וסיפרה שהוא בתפקיד גבוה יותר מיורי ואיליה. (הודעה מיום 22.11.18) בהודעתה מיום 10.12.18 סיפרה ר' שיורי נפגש עם המשיב 1 ואיליה וביקש ממנו עבודה "נאדר הוא מנהל העסק, איליה הוא יד ימינו. ויורי רק עונה לפלאפונים"
55. י.א., זוגתו של איליה, סיפרה בהודעתה מיום 27.11.18 כי העסק היה שייך תחילה לרוסלן, שאחרי זה העביר את העסק למשיב 1, והיא שמעה את המשיב 1 אומר לאיליה כי במקרה שעוצרים אותם "להפיל הכול על רוסלאן"
כמו כן, ציינה כי היא מאוימת ע"י אימו של המשיב 1, אטרי קבדזה.
56. לאחר שבחקירותיו הראשונות הכחיש איליה את המיוחס לו, בחקירתו מיום 28.11.18 הודה כי שימש כפקיד טלפונים במשרד הזמנות ושולח נהגים לנערות ליווי למטרות זנות.
לדברי איליה, לפני כ- 3 שנים פנה אליו רוסלן שיעבוד אצלו כנהג, אולם סירב. לאחר שנקלע למצב כלכלי קשה, הסכים לבצע נסיעה עבור רוסלן יחד עם המשיב 1, לאחריה התקבל המשיב 1 לעבודה אצל רוסלן כנהג, ואז התקדם ונהיה אחראי, והחליף את רוסלן בתפקידו עת שהה בחו"ל. בשלב מסוים המשיב 1 הציע לאיליה לשמש כנהג הן של הנשים והן כנהגו האישי. עם לידת ילדו של איליה ביקש להפסיק לנהוג והמשיב 1 הציע לו לעבוד כפקיד הזמנות. תפקידו של איליה היה לסגור הזמנות, לאסוף קופה ולהעבירה למשיב 1, ולשמש כנהג/שליח אישי של המשיב 1 "להביא משהו לחברה שלו, להביא מישהי, להקפיץ מישהי לבית מרקחת. בעיקר בשביל החיים הפרטיים שלו. להביא לאימא, להביא את אימא שלו." (הודעה מיום 10.12.18)
להבנתו של איליה רוסלן יצא מהתמונה בשל חובות שהיו לו והמשיב 1 ניהל את העסק בשותפות עם המשיב 3, כאשר המשיב 2 השתמש בנשים שלהן תמורת תשלום אחוזים.
הנהגים שימשו את המשיבים 1 ו- 3 במשותף (ראה גם הודעה מיום 10.12)
57. המשיב 1 נהג לאתר נשים מפה לאוזן ששלחו לו תמונות, ולפעמים ביקשו שישלם להן עבור כרטיס טיסה והוא שלח כסף "אבל בדרך כלל לא אהב לשלם ולהשקיע...אבי היה יותר משקיע מנודר בלהביא בחורות, היה מחפש, מדבר איתן"
איליה היה צריך מדי יום לאסוף את הקופה מהנהגים, ובמקרה שהמשיב 1 היה בחו"ל העביר למשיב 3 או שהנהגים העבירו. לאחר שאסף את הכסף, שלח דו"ח למשיב 1 שאמר לו מה לעשות עם הכסף.
(דוגמא לדו"ח שנהג לשלוח למשיב 1 נכתב מסגרת חקירה ביום 5.12.18). כשהמשיב 1 היה בחו"ל התבקש להפקיד את הכסף בחשבונן של אחת מבנות זוגו (הודעה מיום 29.11).
58. אחת השיחות שהושמעו לאיליה הוא זיהה שיחה על נהג בשם אילן שרב עם המשיב 1 לאחר שהציע לו בחורה שתעבוד אצלו, ולכן ביקש להעביר אותה למשיב 3 "נאדר גילה והתעצבן והסביר לו מי האבא, כאילו האחראי"
59. תפקידו של המשיב 1 היה לדאוג שיהיו נשים, נהגים, כרטיסי סים לטלפונים ופרסום.
60. בעימות בין איליה למשיב 1 ביום 3.12.18 איליה מצביע על המשיב 1 כמי שעבד אצלו כפקיד טלפונים לשירותי מין, והביא מנתב"ג עבורו ועבור המשיב 3 מס' פעמים בחורות שהגיעו לארץ לעבודה בזנות, בהתאם לפרטים ששלחו לו.
האתר אליו העלה איליה תמונות של הנשים, היה אתר סגור עם קוד שרק המשיב 1 יכול להיכנס אליו. כמו כן, הפקיד בחשבון הבנק של א.ר. (ס) ונתן לא.פ. כסף שהיא הפקידה בחשבונה מרווחי העסק לשירותי מין.
המשיב 1 בתגובה שמר על זכות השתיקה, וטען שרב עם אשתו של איליה ועל כן, כנראה כועס עליו.
61. מתמלול שיחה של המשיבים 1 ו- 3 מיום 15.8.18 עולה שהם מדברים על הרווחים שעשה כל אחד מהם מהזמנות אתמול, והמשיב 1 מספר שהוא טס היום "אני אחזור עם שתיים"
תמלול שיחה של המשיב 1 עם בחורה מיום 5.8.18 הם מדברים על עו"ד שיכול לסדר ויזות לבחורות תמורת 1,000$, צריך להביא לו דרכון של הבחורה ותמונות.
62. עדים סירבו לעימות מול משיב 3, המוכר להם גם בשם "אבי" בטענה כי מפחדים ולא מעוניינים להיות במגע עם המעורבים בפרשה (ראה מזכר מיום 20.1.19 של זמואלסון לגבי גלאור סוויסה; מזכרים מיום 21.1.19 של רפ"ק וגנר לגבי איבן וסב ווינטרוב)
63. בפריקת טלפון של המשיב 3 נמצאה התכתבות עם אישה בשם ד.ד. מסגרתה אמר לה המשיב 3 כי בעוד כחודש וחצי יפסיק לעבוד עם אלכס ונדאר. (ראה מזכר רס"מ גאולה מיום 23.1.19)
64. מזכר מיום 27.11.18 של רס"מ קלמפף על פיו בבדיקת שתי קבוצות טלגרם "משרד חיפה" ו"מחתרת" מי ששולח את ההודעה על איסוף קופה ויום בשבוע הוא המשיב 1.
65. מזכר מיום 11.12.18 של רס"מ גאולה על פיו קבלות מאבי ששון עבור פרסום של המשיב 1 מחודש 11/17 עד 9/18, רשומות על שם רוסלן, מאחר והגיע לאבי דרך רוסלן.
ראה גם הודעה מיום 27.11.18 בה מאשר כי הכיר את המשיב 1, המכונה "נדב", דרך רוסלן "שפרסם אצלי פעם". המשיב 1 שמר על זכות השתיקה בחקירותיו (ראה למשל הודעות מיום 21.11.18; 23.11.18; 27.11.18; 30.11)
סיכום לנושא הארגון –
66. (א) מהודעות גילאור ניתן ללמוד על סינרגיה בין הצדדים, חלוקת "נשים", חלוקת "נהגים", ועדכון בדבר תקבולים (בין אם מדובר באישה ה"שייכת" למשיב כזה או למשיב אחר). הארגון מפקח "מלמעלה" על ההזמנות והחלוקה באמצעות קבוצת אינסטגרם. הארגון כולל היררכיה וכמות קבועה של "בנות", חלוקת "נהגים", והתחשבנות כספית.
(ב) מהודעת איבן עולה ריכוז איסוף כספים בארגון ו"היררכיה משומנת". איבן סבר כי המשיב 1 עומד בראש הארגון.
(ג) הודעות ולנטין לימדו על חלוקת תפקידים בארגון והיררכיה של מתן הוראות.
(ד) הודעות מקסים לימדו על היררכיה, סמכות להתקשר בחוזים, וכן לימדו על פרק זמן של הפעלה.
(ה) הודעות א.ס. מלמדות על התחשבנות כספית, בין המשיבים, ודרישות של המשיב.
(ו) הודעות א.פ. מלמדות על דרישות המשיב להבאת נשים, והפקדות, ומאשרת כי הארגון פעל שנה.
(ז) הודעת ד' לימדה על היררכיה (וכך גם הודעת ר').
(ח) הודעות איליה לימדו על קידום בארגון, על עסק בר קיימא והיררכיה גם מעבר לפעולות העבריינות (למשל, הסעה כנהג אישי), על שותפות וחלוקה בין המשיבים להשאת רווחים, על חלוקה בכוח אדם – נשים, נהגים, חלוקת רווחים ועוד.
הבאת הנשים – משותפת, הבאת רווחי הקופות – משותפת, שימוש בנהגים – משותף, שימוש בקבוצות אלקטרוניות – אינסטגרם וכיוצא בזאת, פרסום משותף.
67. מהמקובץ לעיל, נראה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה לארגון פשיעה עצמאי ובר קיימא, תוך היררכיה וחלוקת תפקידים ברורה בין חברי הארגון, כך שהמשיב 1 בתפקיד בכיר משמש לאיתור נשים מחו"ל והבאתן לארץ לעיסוק בזנות, חלוקת הרווחים בינו לבין המשיבים 2 ו- 3 ופרסום, תחתיו היו פקידי ההזמנות איליה וגיא (של המשיב 3) שדאגו לקשר בין הלקוחות, הנהגים והנשים, ואספו את הקופה מהנהגים, איליה אף שימש כנהג לצרכיו הפרטיים של המשיב 1, תחתם היו הנהגים שהסיעו את הנשים, דיווחו על הגעתן והסכום שהתקבל מלקוחות בקבוצת האינסטגרם, והעבירו את הרווחים לאחר ניכוי חלקן של הנשים לידי הפקידים, ובתחתית הפירמידה היו הנשים.
סחר בבני אדם למטרת זנות -
68. סעיף 377א(א) קובע כדלקמן –
"377א(א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים:
(1) נטילת איבר מאיברי גופו;
(2) הולדת ילד ונטילתו;
(3) הבאתו לידי עבדות;
(4) הבאתו לידי עבודת כפיה;
(5) הבאתו לידי מעשה זנות;
(6) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;
(7) ביצוע עבירת מין בו.
...
(ד) בסעיף זה, "סחר באדם" – מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה."
69. עבירת הסחר הינה עבירה התנהגותית המצריכה יצירת זיקה רכושית כלשהי של אדם על גופו של אחר, לאחת מן המטרות המפורטות בסעיף.
70. בע"פ 10489/06 עופר נ' מדינת ישראל, כבוד השופטת פרוקצ'יה קבעה לעניין סחר למטרת זנות כדלקמן:
"הערך המוגן בנורמה פלילית זו טמון באינטרס החברתי לבער את נגע הסחר בבני אדם למטרות זנות, אשר הולך ומתפשט בעולם ואף בישראל... התכלית הטמונה ביסוד נורמה פלילית זו... הביאה להרחבה של הגדרת מושגי ה"מכירה והקנייה" לצורך עסקות העסקה בזנות בדרך הכוללת כל סוג עסקה המביאה להקניית זכות 'רכושית' מכל סוג שהוא לאדם אחד כלפי אחר".
71. "יסודות העבירה פורשו בהרחבה בפסיקה, ובין היתר, נוצקו למונחים "קנייה", "מכירה" ו"תמורה" המשמעויות הרחבות ביותר, באופן שיכללו כל עסקה בתמורה כלשהי, המעניקה לאדם "זכות רכושית" או "זיקה קניינית" מכל סוג כלפי אדם אחר המשמש אובייקט לעסקה (ע"פ 4444/06 קונין נ' מדינת ישראל, מיום 11.6.2007).
72. "זכות רכושית" בהקשר זה אינה הזכות במובנה המשפטי המקובל, אלא מונח שהושאל "לצורך תיאור הפרקטיקה העבריינית המבקשת לנכס זיקה קניינית בגופם של בני אנוש" ומתוך כך, ממילא אין להבינה אלא כמטאפורה ולפרשה בהתאם להקשר הדברים
(ראה - ע"פ 5905/04 סולומון נ' מדינת ישראל, מיום 9.10.2007); דנ"פ 5357/07 פישר נ' מדינת ישראל , מיום 3.7.2007; מ"ת 15168-01-11 מדינת ישראל נ' סמיון אשאייב מיום 25.1.11)
73. בבש"פ 11367/03 ויטלי מורדכוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 607, חזר בית-המשפט העליון וקבע, כי הסכמתן של נשים למכירתן אינה יכולה לשמש הגנה, וכי הסכמה או העדר הסכמה של האדם המשמש מושא לסחר אינה מעלה ואינה מורידה לצורך גיבוש עבירת הסחר בבני אדם. בית-המשפט התייחס גם לטענתו של העורר דשם, כי מכיוון שמעשיו לא היו נגועים באלימות, כורח, אונס או הפעלת איום ופחד על המתלוננות, יש לראותו כחריג לכלל כי יש לעצור נאשמים בעבירות סחר בבני אדם. בית-המשפט דחה את הטענה והטעים: "בית-משפט זה עמד כבר פעמים רבות על כך שבעבירה של סחר בבני אדם גלומה מעצם טבעה ואופיה מסוכנותו של הנאשם, ושבדרך כלל עבירות אלה אינן מתאימות לחלופת מעצר, בשל החשש שהנאשם ימשיך לבצען גם כאשר הוא ספון בביתו... בית-משפט זה אף הדגיש, כי קביעות אלה נכונות גם כאשר העבירה לא לוותה באלימות או כוח כלפי המתלוננות, ואפילו כאשר נטען כי הן רצו בעסקאות הקשורות אליהן"
(ראה גם דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"פ 7502/01 שמואלוב נ' מדינת ישראל; ב"ש 7703/04 מדינת ישראל נ' גנאדי בוסולוביץ מיום 1.12.04)
ראיות לכאורה –
74. ד.ק., סיפרה בחקירתה מיום 18.11.18 כי בחור בשם דימה סידר לה את אשרת השהייה בארץ ושילם עבורה. כאשר הגיעה לארץ, נהג לקח אותה לדירה בנורדאו בחיפה שהושכרה עבורה, ומהלך שהותה בארץ התנהלה מול אלכס ששלח אותה ללקוחות.
בהודעתה מיום 22.11.18 סיפרה ד' כי לאחר הגעתה לארץ החזירה למשיב 2 את הכסף שנתן לה עבור רכישת כרטיס טיסה, ו- 500$ לדימה עבור ההזמנה איתה נכנסה לישראל, ו- 2500 ₪ עבור שכר דירה.
75. איליה סיפר כי הנשים היו צריכות להחזיר את עלות כרטיס הטיסה, וכן שכירות ככל שהמשיב 1 שילם במקומן, וכי המשיב 2 היה צריך לשלם 50% למשיב 1 על הזמנות שסגר (והדבר משליך גם על טענת הארגון).
"ש. גם נודר היה צריך להעביר ליורי?
ת. לא. זה הכל של נודר. נהגים, בנות"
(ראה הודעה מיום 28.11.18)
76. עוד ציין, כי המשיבים 1 ו- 3 אמנם העסיקו את אותן הבנות, אבל "בשביל בחורות של אבי היה צריך להתקשר לפקיד של אבי גיא או לאבי", ובסוף השבוע הם היו מתחשבנים ביניהם מי לקח בחורה של מי וכמה צריך לשלם (שוב, לעניין הארגון).
כך למשל משנשאל על בחורה בשם א.ג. אמר "זה בחורה של אבי וגם נודר אמר שאפשר לקבל עליה הזמנות ולפעמים הייתי מקבל עליה הזמנה"
ובהמשך –
"נודר עובד עם אבי ויש להם הסכם ביניהם שנודר יכול לקחת להזמנות שלו את הבחורות של אבי וגם הפוך- אבי יכול לקחת להזמנות שלו את הבחורות של נודר ..."(הודעה מיום 3.12.18)
"לפי מה שאני יודע היה להם עם אבי אחוז מנטו שבחורה עשתה מקופה, 30 אחוז מנטו שהיה הולך למשרד היה הולך למי שהבחורה שלו אם מישהו אחר לקח את הבחורה. עם יורי זה היה אחרת, יורי היה מתחשבן הכל מול נודר כאילו כל הבחורות של נודר והם היו מתחשבנים ב- 50%...ויורי היה משלם לנודר גם על ההזמנות של הבחורות שלו 30% לנודר" (הודעה מיום 10.12)
77. בעימות בין איליה למשיב 3 ביום 22.1.19 אמר איליה כי מכיר את המשיב 3 בשם "אבי/יוסי/אחמד", והוא עבד יחד עם המשיב 1 ("נודר") במתן שירותי מין.
אילה הוסיף כי נדרש להתנהל מול המשיב 3 מי מהבחורות פנויה, והמשיבים 1 ו- 3 התחלקו בכסף בשיעורים של 30%-70% לטובת מי שהבחורה שייכת לו. המשיב 3 שמר על זכות השתיקה.
78. בפריקת טלפון של המשיב 2 נמצאו מס' רב של שיחות בווטסאפ עם אישה בשם סשה – סקאוט מרוסיה, מהן עולה כי שולמה עמלה ואחוזים לסשה עבור נשים שדאגה להביא לארץ לצורך עבודה אצל המשיבים בזנות. בשיחות הוזכרו שמות נשים, שמחקירות איליה עבדו עבור המשיבים 1 ו- 3, כגון – מ'. זאת, מעבר לחקירותיו של איליה בהם צוין כי הנשים למעשה היו בשיתופם של שלושת המשיבים שבסופו של יום התחשבנו בהתאם לאחוזים שסוכמו ביניהם בהתאם להזמנות שבוצעו.
כך למשל בשיחה מיום 7.11.18 אומר המשיב 2 לסשה –
"תביני שאני צריך לשלם בשבילה כסף, אז אני צריך להרוויח כסף בשביל לשלם עבורה..."
שיחה מיום 14.11.18 המשיב 2 אומר לסשה –
"מצאתי עכשיו בחורה ומקווה למצוא עוד אחת לשלם לך 1800 דולר ועוד הזמנה עולה 1000 דולר..."
שיחה מיום 15.11.18 המשיב 2 לסשה –
"בחורה משלמת בדרך כלל על ההזמנה 500 דולר, אני אומר לה שזה לא בחינם..."
79. סיכום פרק זה –
(א) הודעת ד' – לימדה על כך שנשים היו צריכות למכור גופן על מנת להשיב עלות כרטיס הטיסה וההזמנה.
(ב) הודעת איליה – אישרה הודעת דריה. איליה אישר כי כל משיב יכול היה לעשות "שימוש" ב"נשות האחר", בחלוקה כזו או אחרת.
(ג) פריקת הטלפון של משיב 2 לימדה הן על ההתחשבנות והן על "עמלות" שקיבלה "מתווכת" עבור כל אישה שדאגה להביא.
80. מהראיות עולה, לכאורה, כי המשיב עשה כל הנדרש על מנת לאפשר הגעת הנשים ארצה, לרבות סידור אשרה/ויזה, תשלום כרטיסי טיסה במקרה הצורך, סידור הזמנה לצורך כניסה לארץ, תדריך מעבר בביקורת גבולות, תיאום עם נהג בנתב"ג והשכרת דירה מהלך שהותה.
81. בנסיבות אלה ומשעלה כי המשיבים, ובכלל זה גם המשיב 1, ביצע עיסקאות עם גורמים מחו"ל על מנת "לקנות" נשים לצורך עבודת זנות בארץ, ואף בוצעו עסקאות בין המשיבים עצמם כלפי הנשים ששימשו כאובייקט העסקה תוך קביעת אחוזים שישלם מי מהם לאחר עם "שימושו" בנשים שלו, אין כל רלוונטיות לעובדה שהנשים לא התנגדו ואף הביעו רצונן להגיע לארץ ולעבוד בזנות. אין אף רלוונטיות לטענה כי לא נעשה שימוש בכוח או אלימות כלפי הנשים, מהלך שהותן כאן.
82. סיכומו של דבר, אני קובע קיומה של תשתית ראייתית לכאורית לביצוע עבירות פעילות בארגון פשיעה וסחר בבני אדם למטרת זנות המיוחסות למשיב 1.
ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ט, 28 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.