ביהמ"ש לענייני משפחה פתח תקווה, שופטת עידית בן-דב ג'וליאן: פסק דין הצהרתי לשינוי שם משפחתה של קטינה ז"ל אשר נרצחה על ידי אביה (תמ"ש 37256-02-22)

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תמ"ש 37256-02-22 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה תיק חיצוני:

בפני	כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן
תובעת		פלונית ע"י ב"כ עוה"ד רותי אלדר
נגד
נתבע		ב"כ היועמ"ש בפרקליטות ע"י פרקליטות מחוז מרכז – אזרחי

פסק דין

1. לפני תביעת התובעת להצהיר כי שם משפחתה של בתה ז"ל ("הקטינה"), אשר נרצחה על ידי אביה, ישונה משם משפחתו של האב הרוצח "XX" לשם משפחתה של אמה התובעת "YY".

הנתבע, ב"כ היועמ"ש בפרקליטות, מתנגד לכך.

2. לתובעת ולמר XX נולדו שתי בנות: .... .

ביום ___ תקף XX את התובעת ושתי הבנות, דקר למוות את הקטינה ז"ל בהיותה בת עשרה חודשים, ודקר קשות את התובעת ו.. בהיותה בת ארבע.

ביום ____ הורשע XX ברצח בכוונה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(8) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובשתי עבירות של ניסיון רצח לפי סעיף 305(1) לחוק, על יסוד הודייתו.

ביום ___ נגזר דינו למאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר במצטבר.

3. התובעת התגרשה מXX ביום ___.

נשללה אפוטרופסותו של XX על הבת ... על יסוד סעיף 27א(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

התובעת שינתה את שם משפחתה הרשום ואת שם משפחתה של הבת ... הרשום לשם נעוריה של התובעת "YY".

בקשתה לשינוי שם משפחתה של הקטינה ז"ל ל"YY" נדחתה על ידי פקיד רישום במשרד הפנים בכפר סבא מהטעם שלא קיים הליך שינוי שם לנפטר.

הונפק לתובעת ספח חדש לתעודת זהות ובו: שמה ושם משפחתה "YY", שם בתה ... ושם משפחתה "YY". הקטינה ז"ל נרשמה עם שם משפחה "XX".

הבחירה שניתנה לתובעת על ידי פקיד הרישום, על מנת שלא יירשם "XX" כשם משפחה בספח תעודת הזהות שלה, כי ימחק לחלוטין שמה של הקטינה ז"ל מספח תעודת הזהות של התובעת. לכך סירבה התובעת.

4. התביעה במקור הוגשה כתביעה לשינוי שם משפחתה של הקטינה ז"ל והסעד שהתבקש בה להורות לפקיד הרישום לשנות את שם משפחתה של הקטינה ז"ל מ"XX" ל"YY".

לאחר שהוגשה התנגדות הנתבע לתביעה, זימנתי הצדדים לדיון לפני אשר התקיים ביום 27.10.22.

בראשית הדיון, לאחר שנדרשה ב"כ התובעת לשאלת סמכותו של בימ"ש ליתן צו המורה לפקיד הרישום לשנות פרט במרשם, הבהירה כי מתקנת הסעד המבוקש למתן פסק דין הצהרתי בלבד בדבר שם משפחתה של הקטינה ז"ל – "YY".

הנתבע התנגד גם לכך.

מכתבי הטענות ובדיון עלה, כי הנתבע מסכים שיתוקן ספח תעודת הזהות של התובעת באופן בו יימחק מהספח שם משפחתה הרשום של הקטינה ז"ל "XX" ויוותר שמה הפרטי בלבד, ובלבד שלא ישונה המרשם. התובעת עמדה על הוספת שם משפחה "YY" לשמה של הקטינה ז"ל.

לאחר שמיעת הצדדים, בנסיבות החריגות והטראגיות, הועלתה הצעת בימ"ש לפיה יוצהר כי שם משפחתה של הקטינה ז"ל "YY" כשם משפחתה של התובעת, יוצא לתובעת ספח לתעודת הזהות בה תרשם הקטינה ז"ל עם שם המשפחה "YY", מבלי שישונה הרישום.

התובעת קיבלה ההצעה.

הנתבע הודיע כי אינו מקבל ההצעה ועומד על דחיית התביעה.

מכאן פסק הדין.

5. טענות התובעת, בתמצית -

הצהרה כי שם משפחתה של הקטינה ז"ל "YY" ייעשה צדק באופן בו לא יוצמד לשמה לדיראון עולם שם משפחת XX, מרצחה;

התובעת חשה צער, מבוכה, תסכול ועלבון כשהודע לה שהסרת שמה של הקטינה ז"ל מהמרשם הוא הליך אוטומטי, ללא קבלת רשותה או יידועה;

התובעת מתנגדת לכך שיירשם שמה של הקטינה ז"ל בספח תעודת הזהות שלה ללא שם משפחה. בכוונתה להנציח את הקטינה ז"ל כבתה הנושאת את שם משפחתה ולא את שם משפחתו של מי שרצח אותה וביקש להשמיד את התא המשפחתי כפי שנרשם בגזר הדין;

לתחושתה, הצדק אינו שלם כאשר הקטינה ז"ל נשארה מאחור נושאת ובכך מחוברת לשם משפחתו של זה שנטל את חייה באכזריות;

ככל שהיתה הקטינה ז"ל שורדת, היתה לתובעת זכות לשנות את שם משפחתה ל"YY", כפי שנעשה בנוגע לבת .... הדעת והשכל הישר אינם נותנים שדווקא מותה של הקטינה ז"ל מציב לכאורה מחסום כזה כלפי שינוי שם משפחתה;

אין בסיס לחשש הנתבע להשלכות פוטנציאליות לבקשות בעניין שינוי פרטי מנוחים במרשם. מדובר במקרה פרטני, נדיר וחריג ולא ייגרם נזק לאיש משינוי שם משפחת הפעוטה ז"ל, אין אינטרס פרטי או ציבורי שעלול להיפגע מכך. המדובר במקרה חריג ונדיר שאין בו ליצור תקדים ולא ניתן לגזור ממנו גזירה שווה לבקשות אחרות.

6. טענות הנתבע, בתמצית –

התובעת מבססת תביעתה על סמכות טבועה של בית המשפט מכח סעיף 75 לחוק בתי המשפט, מקום בו אין לבית המשפט סמכות עניינית להורות על תיקון המרשם או שינוי בו. מעבר לכך, נקבע בפסיקה כי בית משפט ישתמש בסמכותו הטבועה בענייני נוהל וסדרי דין בלבד ולא בענייני מהות;

משנדחתה בקשת התובעת לשינוי הרישום היה עליה לפעול בהליכים מינהליים מתאימים;

חוק השמות, התשכ"ז-1956 עוסק בשינוי שם משפחת קטין בחייו בלבד;

חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 מסדיר את רישום פרטי תושבים ואינו נמנה עם דברי החקיקה שבסמכות בית משפט למשפחה. בעיקר מפנה ב"כ היועמ"ש לסעיף 1(א) המגדיר "תושב" כאשר מנוח אינו נכלל בהגדרה זו ולהוראות סעיפים 19ד ו-19ה(א) המחייבים קבלת התייחסות של התושב לתיקון;

הגם שיש להניח שלו הייתה הפעוטה בין החיים עמדתה בבקשה הייתה מובאת באמצעות אימה או על ידי אפוטרופוס לדין, הרי שבנסיבות הטראגיות בהן נפטרה פוקעת האפוטרופסות לפי סעיף 62 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ומרגע המוות לא ניתן לבצע פעולה בשם הקטין כאפוטרופסו;

הנתבע מפנה בהקשר זה גם להנחיית פרקליט המדינה 16.14 "תיקון פרטי רישום של מנוח במרשם האוכלוסין" מיום 15.4.19;

היעתרות לבקשה עלולה להיות בעלת השלכות על הליכים אחרים העוסקים בעניין של מנוחים;

הוצע לתובעת כמענה פרקטי שיונפק לה ספח תעודת זהות חדש שיכלול את שמה הפרטי הקטינה ז"ל בלבד, ללא שם משפחה. השינוי יבוצע בספח תעודת הזהות של התובעת בלבד ללא שינוי במרשם האוכלוסין. התובעת, מסיבותיה, סירבה להצעה זו;

לא ניתן ליתן פסק דין המצהיר כי המנוחה נקראה הקטינה "YY" שכן לא מתקיימים שני התנאים המצטברים בסעיף 75 לחוק - להוכיח כי קנויה לאדם זכות או נתקיים "מצב" שעליו הוא מבקש להצהיר וכן להוכיח כי ראוי לשריין לו את אותה הזכות;

מאותן עילות מכח סעיף 27א(א) לחוק הכשרות נשללה אפוטרופסותו של XX על הבת ... ולא על הקטינה ז"ל;

גם נהלי רשות האוכלוסין הרלוונטיים (סע' 1.5 ו-4.3 בנוהל) אינם יכולים לסייע לתובעת שכן אין מידע בתיק המרשם לפיו הקטינה ז"ל נקראה בשלב כלשהו בחייה בשם המשפחה "YY";

סעיף 4.7 לנוהל מתייחס למקרים חריגים בהם ניתן פסק דין הצהרתי על פרט רישום של מנוח, בהם יבחן אגף מרשם וביומטרי ברשות האוכלוסין אם הנוהל חל לגביהם;

המקרים בהם לעיתים מותירה המדינה את ההכרעה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לשיקול דעת בימ"ש, מקום בו המבקש הציג תעודה ציבורית המוכיחה לשיטתו את אמיתות ההצהרה המבוקשת או לחלופין קיימת אינדיקציה בתיק המרשם של המנוח. גם את זאת מאפשרת המדינה תחת הסייג שלא תהא כל השלכה על המרשם. לא כך במקרה זה.

דיון והכרעה

7. אקדים אחרית לראשית ואומר כבר כי מצאתי להעתר לסעד המבוקש ולהצהיר כי שם משפחתה של הקטינה ז"ל הנו "YY", כשם משפחת אמה ואחותה, תחת שם משפחת XX אשר רצח אותה בחייה.

8. סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע:

"כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו".

תכלית הסעיף להבטיח את העיקרון לפיו "במקום שבו יש זכות - יש גם סעד".

זכותה של הקטינה ז"ל לכבוד במותה, כרוכה וממשיכה את זכותה לכבוד בחייה, כרצף מתמשך, ומעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הפסיקה מכירה בערך כבוד המת כזכות יסוד חוקתית.

יפים לעניין זה דברי כב' השופטת א. פרוקצ'יה בבג"ץ 52/06 חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בא"י בע"מ נ' Simon Wiesenthal Center Museum Corp (29.10.08) הדגשה שלי – ע'ב'ג':

"...האם זכותו החוקתית של אדם לכבוד בחייו, והאיסור לפגוע בכבודו עומדים לו גם לאחר שהלך לעולמו? אם כן, מה היקף ההגנה הניתנת לזכות זו? זוהי שאלת מפתח בענייננו.

133.      חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עוסק בזכויות יסוד של בני אדם חיים. הוא כורך, ולא במקרה, את הזכות להגנה על כבוד האדם ביחד עם הזכות להגנה על החיים ועל הגוף. הוא אוסר פגיעה בכבודו של אדם, באשר הוא אדם חי, ואינו מדבר בכבודו של המת. אך האם ההגנה על כבודו של האדם החי איננה כורכת עימה, כרצף מתמשך אחד, את ההגנה הנמשכת גם על כבודו של האדם כאשר הוא שוב אינו בין החיים?

134.      מעגלי החיים והמוות שלובים זה בזה במסכת ההווייה האנושית של האדם. תודעת המוות וחוויית המוות הן חלק בלתי נפרד מחיי האדם מראשית קיומו, וכריכה זו של החיים והמוות זה בזה משתקפת בחיי המשפט.

135.      כבודו של המת הוא עקרון חוקתי הנגזר כפועל יוצא מכבודו של האדם החי, ומזכותו לאוטונומיה אישית. אלה הם שניים שאינם ניתנים לניתוק ולהבדלה".

זכותה של הקטינה ז"ל שנרצחה על ידי אביה, זכות יסוד, שלא להיקשר בעבותות לשם משפחתו של מרצחה אשר התכוון להשמידה יחד עם אמה ואחותה.

מתוך שכך אני דוחה מכל וכל את טענת הנתבע כי לא קנויה לקטינה ז"ל או לתובעת זכות, או לא מתקיים "מצב" שעליו מבקשת התובעת להצהיר, וכי לא ראוי לשריין לה את אותה זכות. מתוך שכך לא רק שאין מניעה ליתן הסעד המבוקש על יסוד סעיף 75 לחוק, אלה שבנסיבות החריגות והטראגיות אך צודק ונכון לעשות שימוש בסמכות כללית זו.

9. מעבר לכך.

התוצאה כפועל יוצא מטענות הנתבע אינה יכולה להתקבל על הדעת.

כעולה מטענות הנתבע – לו היתה הקטינה ז"ל שורדת את הדקירות ונותרת בין החיים, לא היתה כל מניעה לשנות את שם משפחתה משם משפחתו של מרצחה XX לשם משפחת אמה YY; אך לאחר שלא שרדה את הדקירות ונרצחה על ידי XX, נחסמה האפשרות לשנות את שם משפחתה משם משפחתו של מרצחה XX לשם משפחת אמה ואחותה "YY", ויש להותיר את שם משפחתו של רוצחה בצמוד לשמה הפרטי.

לגישתו של הנתבע, כעולה מכך, דווקא במקום בו נפגע קטין על יד הורהו אשר הביא למותו בכוונה, תמנע האפשרות מאותו קטין ז"ל שלא להשתייך להורה הפוגע.

תוצאה שכזו מנוגדת לעקרונות הצדק והמוסר, ולא ניתן לקבלה.

10. באיזון בין האינטרס הפרטי של התובעת לאינטרס הציבורי אותו מייצג הנתבע, בנסיבות החריגות והטראגיות במקרה זה, אני סבורה כי גובר האינטרס הפרטי.

הצהרה על שינוי שם משפחתה של הקטינה ז"ל לא מייצר זכויות או חובות והתובעת אינה מבקשת לתבוע זכות הנובעת מהשינוי המבוקש. גם לו ישונה המרשם ביחס לשם משפחתה של הקטינה ז"ל, לא יגרור השינוי פגיעה בצד ג'. הנתבע לא הצביע על נפגע פוטנציאלי או על זכות שיכולה להתבע או להפגע כתוצאה מהשינוי. מעבר לכך כי התובעת הסכימה שלאחר מתן פסק דין הצהרתי, יוצא לה ספח בו יירשם שם משפחתה של הקטינה ז"ל "YY", מבלי שישונה המרשם.

מנגד, התובעת, לכל אורך הדרך, מבקשת מזור לנפשה המיוסרת בעקבות המעשה הנפשע ומשוועת לצדק אותו מוצאת בשיוכה של הקטינה ז"ל אליה, ובניתוק שיוכה למי שנטל את חייה בכוונה, במו ידיו.

ובמילותיה, שנאמרו מדם ליבה בדיון:

"אני חושבת שלכל אדם מגיע שיוך. אני חושבת שלא משנה אם היא חיה או מתה... אני יודעת שזה מובן מאליו אבל חשוב לי להגיד את זה. הבת שלי הבכורה וכבר שינינו את השם משפחה לYY, וההרגשה היא שאנחנו משאירות אותה מאחור. אין שם משפחה על המצבה שלה. רשמתי רק הקטינה בת .... אני לא רוצה להשאיר אותה מאחור עם המפלצת שרצחה אותה. המדינה הסכימה שיוצא לי ספח לתעודת זהות עם השם "הקטינה" בלבד ללא שם משפחה. לי קשה עם זה, זה מרגיש לי כמו שם במה. אם אני מדברת על שיוך אליי... זה נשמע כמו מדונה או משהו... אני רוצה שהיא תהיה משויכת אליי ולא אליו ולא להיות תלויה באויר. מרגיש לי שרק הקטינה זה להשאיר אותה באויר".

אני מוצאת כי עמידתו הדווקנית של הנתבע והתנגדותו לסעד המבוקש בנסיבות הקיימות, עם כל הכבוד, חוטאת לתכלית של עשיית משפט צדק.

11. בהינתן כי במהלך הדיון הועלו טענות הקשורות לנוהל מספר 2.9.0001, והנתבע מצא לפרט ולהרחיב בעניין בתגובתו לאחר הדיון, לא ניתן לסיים את פסק הדין מבלי להתייחס לדברים, בבחינת למעלה מן הצורך.

כעולה מ"נוהל השלמה/ תיקון/ שינוי - פרטי מרשם של נפטר" מעודכן ליום 1.11.21 שצורף לתשובת הנתבע, מטרתו על פי לשון סעיף 2 בו: "לקבוע את השיטה ל: השלמה/ תיקון/ שינוי פרטי מרשם של נפטר".

עצם קיומו של הנוהל מלמד שאפשרות זו קיימת גם מבלי לקבל את עמדת הנפטר.

סעיף 3.1 בנוהל מפרט התנאים והדרישות לצורך כך, באמצעות בן משפחה מקרבה ראשונה.

לפי סעיף 4.3 בנוהל "כאשר מדובר בתיקון או שינוי אצל נפטר ולא השלמת (הסבה) פרט, יש לקבל אישור פקיד רישום ראשי.

לפי סעיף 4.7 בנוהל "במידה ויוצג פסק דין ישראלי הצהרתי על שינוי פרטי מרשם של הנפטר, יש לבדוק אם בפס"ד ניתנה החלטה מפורשת למשרד הפנים לתקן פרטי המרשם של הנפטר והאם היתה התערבות יועץ משפטי לממשלה במעמד פס"ד.

לטענת הנתבע, סעיף 4.7 לנוהל מתייחס למקרים חריגים הנבחנים לאור הנחיית פרקליט המדינה מס' 16.14. עיון בהנחיה 16.14 מגלה, כי פרקליט המדינה מבחין בין שלושה סוגי הליכים בהם תיקון פרטי מנוח במרשם האוכלוסין יידון (סע' ב9 בהנחיה):

כעניין עקיף-אינצידנטלי - תביעה לסעד אחר שאגב דיון בה נדון גם עניין פרטיו של מנוח;

כעניין ישיר - תביעה לתיקון פרטיו של מנוח במרשם האוכלוסין;

כעניין ישיר-עקיף - תביעה לתיקון פרטים של אדם חי שהיא בעלת השלכה על פרטי מנוח.

בסעיף 15 המתייחס לתביעה המוגשת כ"עניין ישיר" נרשם, כי:

"כלל יש להתנגד לתיקון פרטי המנוח במרשם, ולהפנות את התובע להגיש תביעה נגד בעלי דברו האמיתיים כגון היורשים...לחלופין יש להסב את התביעה לתובענה לסעד הצהרתי, אשר ככל שיתקבל לא יהיה בו כדי להביא לתיקון פרטי המנוח במרשם האוכלוסין"

המצב המשפטי ממנו מבקש פרקליט המדינה להימנע הוא תיקון פרטי המנוח במרשם.

כאמור, התובעת תקנה הסעד המבוקש באופן בו ינתן פסק דין הצהרתי. מבוקשה כי יוצא ספח מתוקן על יסוד פסק הדין, ללא שינוי המרשם. ויוזכר כאמור, כי הנתבע כבר הסכים להוצאת ספח מתוקן בו ימחק שם המשפחה "XX".

מעבר לכך. בסעיף ד' 19 בהנחיה 16.14 נרשם כי "על אף האמור לעיל, במקרים חריגים ניתן יהיה להסכים לתיקון פרטי מנוח במרשם האוכלוסין". כדוגמא ניתנה בהמשך הדברים מקרה של ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה, מקום בו הבדיקה מהווה ראיה חותכת לקשרי המשפחה הנטענים וגם אילו היה המנוח בין החיים לא היה מתנגד לה.

סעיף ד' 19 בהנחיה אינו בבחינת רשימת מקרים סגורה, כעולה מלשונו.

מובהר. פסק דין זה הנו מתן סעד הצהרתי בדבר שם משפחתה של הקטינה ז"ל ואין בו משום הוראה מצווה כלפי משרד הפנים, סעד שאינו בסמכות בימ"ש זה.

לצד זאת, יש לדווח כמובן למשרד הפנים על מתן פסק הדין ההצהרתי, ואין צורך לומר המובן מאליו, כי פסק דין יש לקיים.

סוף דבר

12. על יסוד כל האמור -

מוצהר בזאת כי שם משפחתה של הקטינה ז"ל תעודת זהות ... ילידת ___ אשר נפטרה ביום ___ הוא "YY".

ידווח למשרד הפנים על פסק הדין.

במידת הצורך תוגש פסיקתה לחתימה.

13. אשר להוצאות ההליך –

מעבר לתוצאת פסק הדין, דחיית טענות הנתבע וקבלת תביעת התובעת, לא ניתן שלא להתייחס להתנהלות הנתבע בניהול ההליך.

הדיון שהתקיים בתביעה, ודאי לנוכח השאלות שבמחלוקת, היה קשה וטעון, והצריך מתן מענים והשלמות מצד שני הצדדים. מצופה היה כי בדיון בנסיבות ההליך, ייוצג הנתבע על ידי עורך דין בקיא ומנוסה מהפרקליטות, כשם שמצא הנתבע לנכון להגיש באמצעות עורך דין בקיא ומנוסה תגובה מפורטת משפטית לאחר הדיון.

הנתבע בחר לשלוח מתמחה לצורך ייצוגו בדיון. מתמחה אשר אין לה סמכות לקבל החלטות על יסוד הצעות שהועלו וכן עלה קושי במתן מענה מצידה לשאלות שהועלו על ידי בימ"ש בדיון.

הדבר גרר והצריך עצירת הדיון להפסקות מספר פעמים, על מנת לאפשר למתמחה להתייעץ עם הממונה עליה בפרקליטות, מחוץ לאולם. לא מובן מדוע לא נכח הממונה בדיון.

התנהלות זו האריכה את הדיון שלא לצורך.

מובהר כי אין בדברים אלו כל טרוניה או הטלת דופי במתמחה, אשר ללא ספק ייצגה בדיון כמיטב יכולתה, ברגישות המתבקשת, בנסיבות הקיימות.

הנתבע ישא בהוצאות התובעת בהליך בסכום כולל של 10,000 ₪, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

פסק הדין ניתן לפרסום, ללא פרטים מזהים

ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ג, 16 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

9 מתוך 9