כבוד השופט חננאל שרעבי | ||
מבקש משיבה | ק. מ ע"י ב"כ עוה"ד דורית בן אברהם נגד מ. מ ע"י ב"כ עו"ד דורי שוורץ | |
פסק דין | ||
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 18.5.22 בתיק תלה"מ 32341-01-20 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקש כאן ליתן צווי גילוי מסמכים לצדדי ג' מטעם המשיבה, והכל כפי שיפורט להלן.
רקע בזעיר אנפין
2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים") נישאו זל"ז ביום ... (2014) ומנישואין אלה נולדו להם שני ילדים.
3. לימים עלו נישואי הצדדים על שרטון והם נפרדו. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים שונים בבית משפט קמא, לרבות התובענה קמא למשמורת הקטינים ותובענת מזונות (תלה"מ 32328-01-21 – להלן: "תיק המזונות").
4. במסגרת התובענות הנ"ל, עתרו הצדדים לגילוי מסמכים. ביום 16.1.22 הגיש המבקש במסגרת תיק המזונות בקשה לגילוי מסמכים של המשיבה, ובכללם צווים שונים לצדדי ג' – בנקים, מעסיק של המשיבה, לשכת הרווחה, חברות האשראי, משרד הרישוי ועוד.
5. ביום 17.1.22 ביקש בית משפט קמא את תגובת המשיבה, וביום 25.1.22 הגיבה המשיבה ומסרה כי אין לה התנגדות להצגת המסמכים הנדרשים בבקשה, והציגה מנגד את דרישותיה להצגת מסמכי המבקש: מכתב זימון לשימוע ממעסיקו של המבקש; תלושי שכר של המבקש; דפי תנועות חשבון הבנק של המבקש; תדפיסי פירוט חיובי אשראי ועוד.
6. ביום 24.1.22 ניתנה החלטת בית המשפט קמא בתיק אחר המתנהל בין הצדדים (שמספרו 32315-01-20 – להלן: "התיק האחר"), במסגרתה ציין בית משפט קמא "... יוער כבר כעת כי נוכח ההסכמה בכתב להמצאת המסמכים ביום 17.1.22...".
7. ביום 25.1.22 נתן בית המשפט קמא החלטה נוספת בתיק האחר הנ"ל, על גבי תגובת המשיבה לבקשה למתן צו גילוי המסמכים (שהכילה את דרישות המשיבה למסמכי המבקש), במסגרתה צוין "רשמתי לפני כי המסמכים המבוקשים יומצאו".
8. ביום 2.2.22 הגיש המבקש את תגובתו לבקשת גילוי המסמכים של המשיבה, במסגרתה צירף את כל המסמכים שנדרשו בבקשת המשיבה. כן ביקש המבקש להורות למשיבה לפעול בהתאם ולהעביר למבקש את כלל המסמכים שאת גילויים ביקש בבקשה מטעמו.
9. ביום 3.2.22 ניתנה החלטת בית המשפט קמא בתיק האחר, במסגרתה צוין "כל עוד התובעת לא תודיע אחרת, אניח כי תגובה זו והמסמכים שצורפו לה נותנת מענה לבקשת התובעת לגילוי מסמכים... ". לטענת המבקש, המשיבה אכן לא הודיעה אחרת, ולדידו הוא השלים את גילוי המסמכים שביקשה.
10. עם זאת, לטענת המבקש, המשיבה לא העבירה לו את המסמכים שביקש, והוא פנה אליה פעמים רבות במייל, בשיחות ובהודעות. המשיבה התעלמה מפניותיו אלו והעבירה למבקש רק חלקי מסמכים והתעלמה ממרבית המסמכים המפורטים בבקשה, כך לטענתו.
11. ביום 16.2.22 הגיש המבקש "בקשה דחופה להסרת חיסיון ומתן צווים לגילוי מסמכים" יחד עם בקשה להתיר למבקש להגישם לתיק קמא עם קבלתם, בצירוף תצהיר משלים, בשל המועד שנקבע להגשת תצהירי עדות ראשית – 28.2.22.
12. בהחלטה מיום 20.2.22 דחה בית משפט קמא את הבקשה, בנמקו כי יש לאזן בין רצון הצדדים לברר ולהוכיח טענותיהם ללא הגבלת זמן לבין האינטרס הציבורי ומשאבי בית המשפט, וכי יש חשש לאובדן יום ההוכחות שנקבע ליום 17.3.22.
בהחלטה מיום 15.3.22 נדחה דיון ההוכחות שנקבע ליום 17.3.22 למועד 29.12.22; הדחיה הייתה ביוזמת המבקש ולא נתקלה בהתנגדות המשיבה.
13. לאחר דחיית מועד ההוכחות, הגיש המבקש ביום 26.4.22 בקשה בתיק המזונות, "בקשה להסרת חיסיון ומתן צווים לגילוי מסמכים בזיקה להחלטה לדחיית מועד דיון ההוכחות". המבקש הגיש את הבקשה חרף דחיית בקשה דומה בהחלטה מיום 20.2.22, בנימוק שדחיית ישיבת ההוכחות מיום 17.3.22 ליום 29.12.22 נותנת שהות מספקת המצדיקה לשקול שנית את הבקשה. עוד הפנה המבקש להחלטת בית הדין הרבני לחתום על פסיקתה בהיקף מצומצם יותר לצדדי ג', אשר בוטלה לאחר שנמצא כי הגילוי אינו רלוונטי לתביעות הגירושין והכתובה המתבררות בבית הדין; המבקש הלין על העדר שוויון, מאחר שהמציא את כל המסמכים שהתבקש להמציא ואילו המשיבה לא עשתה כן, חרף שהתחייבה לעשות; בבקשה פירט המבקש מהם המסמכים המבוקשים, וטען כי המסמכים מהותיים לצורך הוכחת טענותיו בדבר היכולות הכלכליות וההכנסות הפנויות של המשיבה.
14. המשיבה לא הגיבה לבקשה זו, הגם שבית משפט קמא ביקש את תגובתה, בהחלטתו מיום 26.4.22.
15. ביום 18.5.22 ניתנה ההחלטה קמא, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש, מהנימוקים הבאים:
"...
3. לאחר עיון בבקשה , בתיק ובתיקים קשורים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן .
4. ראשית , ניתנו בתיקי הצדדים שתי החלטות המבהירות כי שלב גילוי המסמכים הסתיים . כך נקבע במפורש בהחלטתי מיום 21.2.22 בתיק 32328-01-20 .
5. שנית , סמיכות הזמנים לישיבת ההוכחות שהיתה קבועה ליום 17.3.22 , היתה רק אחד הנימוקים לדחיית הבקשה הקודמת לגילוי מסמכים. הנימוקים האחרים עומדים במלוא עוצמתם גם כיום – הפגיעה בציבור מעיסוק בלתי פוסק בגילוי מסמכים בתביעת מזונות בין שני שכירים , הפגיעה בילדי הצדדים מהתמשכות ההליכים , והתרשמותי כי המסמכים החסרים אינם מונעים קביעת ממצאי עובדה בשאלות שבמחלוקת . את הנימוק האחרון בדקתי שוב לאחר עיון בתצהיר עדות ראשית שהגישה התובעת בתביעת המזונות על מצורפיו הנותנים מענה מניח את הדעת לחלק מהמסמכים אותם מבוקש לגלות באמצעות צדדי ג' .
6. שלישית , אין להתעלם מההתנהלות הדיונית של המבקש . המבקש עשה דין לעצמו כאשר לא הגיש תצהירי עדות ראשית עד עצם היום הזה . עובדה זו לבדה אינה מאפשרת להשוות בין היקף המסמכים שצירפה התובעת לתצהירה להיקף המסמכים שהנתבע צירף לתצהירו .
7. רביעית , המבקש עותר לגילוי מסמכים בהיקף רחב משמעותית מזה שביקשה באת כוחו הקודמת ומזה שביקש וקיבל מבית הדין הרבני .
8. חמישית , ניסיון העבר לימדני כי מתן צווי גילוי מסמכים נרחבים לצדדי ג' עלול להוביל , במיוחד בתיקים מרובי בקשות כמו תיקי הצדדים דנן , להתמשכות בלתי סבירה של ההליכים . זאת כאשר מבקש הגילוי אינו מרוצה מהמסמכים שקיבל והוא פונה בבקשות נוספות בענין זה כנגד צדדי ג' , לרבות בקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט .
..."
בגין החלטה זו, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
16. המבקש טוען כי מדובר במקרה בו נדרשת התערבות ערכאת הערעור לביטול ההחלטה קמא, נוכח טעויותיו של בית משפט קמא בכל אחת מהנקודות הבאות:
א. עת סתר בהחלטתו קמא את החלטותיו שלו מימים 24.1.22 ו- 25.1.22, במסגרתן הורה למשיבה להעביר למבקש את המסמכים הנדרשים; הכלל המנחה בתקנות סדר דין אזרחי הוא כי לכל צד ניתנת הזכות לעיין במסמכים המצויים אצל הצד הנגדי, ויש לאפשר לצדדים "לשחק בקלפים גלויים".
ב. עת אפשר למשיבה לקבל את כלל המסמכים אותם דרשה, אך עצר את העברת המסמכים מהמשיבה למבקש, באופן הפוגע בהדדיות ובשוויון בין צדדים להליך משפטי. כך גם סתר בית משפט קמא את החלטתו מיום 25.2.22, במסגרתה קבע כי המסמכים יומצאו למבקש לאחר שהעביר למשיבה את כלל המסמכים שדרשה.
ג. עת קבע בהחלטה קמא כי המסמכים החסרים לא מונעים קביעת ממצאי עובדה בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים. המבקש טוען אחרת, והדגים למשל באמצעות טופס הארנונה שצורף לאחת מתגובות המשיבה בתיק המזונות; לטענת המבקש טופס זה כלל לא שייך למשיבה. בכך ניתנה לגיטימציה למשיבה להסתיר פרטים מהותיים שיש בהם להשפיע על ניהול ההליכים קמא.
ד. עת התעלם מההלכה שנקבעה ב-בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלוני (3.9.13), בה נקבע כי חובת הגילוי החלה על צדדים בסכסוך משפחתי היא מוגברת במיוחד ותכליתה לעשות את ההליך בבית משפט לענייני משפחה שקוף וגלוי במיוחד.
ה. עת התעלם מכך שהמשיבה הסכימה לגילוי המסמכים המבוקש בתגובתה מיום 25.1.22, הסכמה אשר בעקבותיה ניתנה החלטת בית משפט קמא לגלות המסמכים המבוקשים, וכן נערך גילוי מסמכים מלא מצד המבקש כלפי המשיבה.
ו. עת התעלם מכך שדחיית מועד ההוכחות גרמה לכך כי גילוי המסמכים לא יפגע בשלב זה בהתדיינות ויאפשר למבקש להשלים את העברת המסמכים הרלוונטיים לידיו. אי מתן רשות ערעור יגרום למבקש קושי רב בהגשת תצהיר עדות ראשית בפרט, ובניהול ההליך קמא בכלל.
תשובת המשיבה
17. להלן טענות המשיבה בתמצית:
א. ראשית יובהר כי שלב גילוי המסמכים בתיק קמא הסתיים, כך נקבע מפורשות בהחלטה מיום 21.2.22 בתיק המזונות.
ב. סמיכות הזמנים לישיבת ההוכחות שהיתה קבועה ליום 17.3.22 היוותה רק אחד מנימוקי ההחלטה מיום 20.2.22 שדחתה הבקשה הראשונה לגילוי מסמכים. הנימוקים האחרים עודם שרירים וקיימים גם כיום – פגיעה בציבור כתוצאה מעיסוק בלתי פוסק בגילוי מסמכים בתובענת מזונות בין שני שכירים; פגיעה בקטינים כתוצאה מהימשכות ההליכים; התרשמות הערכאה קמא כי המסמכים החסרים לא מונעים קביעת ממצאי עובדה בשאלות שבמחלוקת.
ג. כפי שצוין בהחלטה קמא, אין להתעלם מהתנהלותו הדיונית של המבקש, אשר עושה דין לעצמו ועד היום לא הגיש תצהיר עדות ראשית. עוד צוין בהחלטה קמא כי המבקש עותר לגילוי מסמכים בהיקף רחב משמעותית מזה שביקש בבקשתו הקודמת מיום 17.1.22.
ד. לאחר חסימת דרכו של המבקש בבית משפט קמא, ניסה המבקש לבצע מחטף לקבלת הצווים המבוקשים, ופנה לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, בבקשה לקבל הצווים המבוקשים. כן פנה לבית הדין הרבני בחיפה (שם מתנהלת תביעת הצדדים לגיטין וכתובה). צעדים אלו לא צלחו בסופו של יום.
ה. המשיבה מבקשת להורות למבקש, להמציא שורת מסמכים כפי שהתבקשו בתגובתה מיום 25.1.22 (ואשר פורטו בסעיף 5 לעיל) ושטרם הומצאו על ידי המבקש.
דיון והכרעה
18. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל הערעור באופן שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
להלן אנמק החלטתי.
19. עיון בתיק קמא מלמד, כי המשיבה כאן הביעה מפורשות את הסכמתה לגילוי המסמכים, כפי שזו ניתנה בתגובתה בתיק קמא מיום 25.1.22.
הסכמה זו אף מצאה ביטויה במספר החלטות שניתנו על ידי בית משפט קמא (ראו סעיפים 6, 7, 9 לעיל). ייתכן שהסכמה זו נעלמה מעיני בית משפט קמא, בבואו לדון בבקשת המבקש כפי שהוגשה ביום 26.4.22, וניתנה ההחלטה קמא אשר דחתה את בקשת המבקש.
20. סבורני כי בכך נפגעו זכויותיו הדיוניות של המבקש, שעה שהגיע להסכמות עם המשיבה אולם הסכמות אלה לא כובדו במלואן, ובבואו לקבל סעד מבית משפט קמא – נדחה. יש באי כיבוד ההסכמות אף לייצר "חוסר סימטריה" בין הצדדים, שעה שהמבקש העביר לטענתו למשיבה את המסמכים שביקשה, ואילו היא נמנעה מלעשות כן. על כן ראיתי לנכון להתערב בהחלטה קמא.
21. הפכתי בתשובת המשיבה ולא מצאתי כל התייחסות מצידה לעובדה כי נתנה הסכמתה לגילוי המסמכים ביום 25.1.22. כן לא מצאתי כל התייחסות לעובדה כי בחרה לא להגיב לבקשת המבקש מיום 26.4.22, חרף החלטת בית המשפט קמא מאותו יום שהורה לה לעשות כן – ואידך זיל גמור.
22. זאת ועוד. אף אם בית משפט קמא עמד על הבדל מסוים בהיקף המסמכים שגילויים התבקש על ידי המבקש (בין בקשתו הראשונה לשנייה), היה עליו לדון ולבחון לגופם של דברים, ולהכריע בהחלטה מנומקת לגבי כל מסמך ומסמך שגילויו התבקש.
ודוק – דחיית מועד דיון ההוכחות לסוף חודש דצמבר 2022, מותירה מספיק זמן לבצע גילוי המסמכים המבוקש.
23. לא זו אף זו – לא מיותר להזכיר כי כלל ידוע שהמסגרת הדיונית בבתי המשפט לענייני משפחה מתקיימת במתכונת גמישה יותר מזו שנוהגת בבתי המשפט הכלליים. כמו כן ההליך בבתי משפט אלו מתנהל מנקודת מוצא של שקיפות רבה יותר מזו שנוהגת בהליך אזרחי "רגיל", ושל הכרה בחובות גילוי מוגברות בהן נושאים הצדדים.
ראו לעניין זה: בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית (3.9.13).
אף מזווית זו יש לבחון את בקשת המבקש בתיק קמא.
24. ככל שלמשיבה טרוניות באשר למסמכים אשר לא גולו לה לכאורה חרף החלטת בית המשפט קמא מיום 25.1.22, סבורני כי מקומן של אלה להתברר בבית משפט קמא, לאחר שתוגש שם בקשה מתאימה בנדון.
25. לאור כל המקובץ לעיל, אני מורה כדלקמן:
א. ההחלטה קמא מבוטלת בזאת;
ב. בקשת המבקש לגילוי מסמכים מיום 26.4.22 בעקרון צריכה להיענות בחיוב. יחד עם זאת ובהתייחס לאחד מנימוקי השופט קמא בהחלטה קמא בדבר היקף המסמכים שגילויים נדרש, רשאי בית משפט קמא לצמצם את היקף גילוי המסמכים בהתאם לשיקול דעתו, תוך הנמקת החלטתו.
סוף דבר
26. לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור כמפורט לעיל בסעיף 25.
27. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בבקשת רשות ערעור זו, בסך כולל של 2,000 ₪. סך זה ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק דין זה ועד יום התשלום בפועל.
המזכירות תחזיר העירבון שהופקד בהליך לידי מפקידו באמצעות באת כוחו.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, י"א תמוז תשפ"ב, 10 יולי 2022, בהעדר הצדדים.
