בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה |
|
|
|
תלה"מ 38737-04-22
תיק חיצוני: |
|
בפני |
כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן
|
|
מבקשת |
פלונית
|
|
נגד
|
||
משיב |
אלמוני
|
|
החלטה |
לפני מונחת בקשה לפסיקת מזונות זמניים, שהוגשה ע"י המבקשת (להלן: "האם"), לצורך חיוב המשיב (להלן: "האב"), במזונותיהם של הבן הקטין, יליד 2018, והבת הקטינה, ילידת 2020 (להלן: "הקטינים").
תמצית טענות האם:
הצדדים ניהלו מערכת יחסית זוגית, מבלי להנשא זל"ז והם התגוררו עם הקטינים בדירה שכורה ב XXX.
לטענת האם, האב נוהג להיעלם מהבית לימים שלמים ו/או לשוב הביתה באישון לילה, תוך התעלמות מוחלטת ממחויבותו וחובתו כאב של הקטינים, מבטל חיובים כספיים הקשורים בחיי היומיום שעליו לשלם, והכל על מנת להטיל את מלוא החובות וההוצאות על האם.
לגרסת האם, בקשה זו הוגשה מתוך חשש שהיא לא תצליח לעמוד בתשלומי המחייה השוטפים והיא "תזרק לרחוב" יחד עם הקטינים, כפי שאיים עליה האב.
לטענת האם, הכנסתו החודשית של האב עומדת ע"ס כולל של 28,300 ₪: האב עובד בתעשיית ההיי-טק בחב' XXX ומשתכר 27,123 ₪ נטו לחודש, בנוסף לאב הכנסה בסך של 1,200 ₪ לחודש מחלקו בשכירות מדירה שקיבל מירושה ממשפחתו.
האם ציינה, כי הנתבע שילם בעבר סך של 10,000 ₪ לחודש עבור מזונות ילדיו מנישואים קודמים, וכיום בעודם בגירים משלם עבורם 4,000 ₪ לחודש, ויש בנתונים אלו כדי ללמד על יכולתו הכלכלית.
האם מסרה, כי היא כותבת תוכן שיווקי בחב' XXX ומשתכרת בסך של 13,182 ₪ נטו לחודש.
לטענת האם, האב לא מאפשר לה להשתמש ברכב שעלותו 140,000 ₪ לצורך הסעת הקטינים, וכתוצאה מכך היא נאלצה לחכור רכב מחב' ליסיניג שעלותו בסך של 2,400 ₪ לחודש, זאת בנוסף להוצאות עבור דלק.
האם פרטה את צרכי הקטינים בסעיף 18 לבקשה: עבור צרכי הקטין התבקש סך של 5,240 ₪ לחודש ועבור צרכי הקטינה התבקש סך של 6,910 ₪ לחודש. בנוסף, ביקשה האם לחייב את האב במחצית הוצאות החינוך והוצאות רפואיות חריגות.
כמו כן, האם פרטה, כי עלות המגורים בשכירות הינה בסך של 6,850 ₪ לחודש ועלות אחזקת המדור הינה בסך של 3,648 ₪, וביקשה להוסיף את מלוא עלויות המדור לחיובי המזונות בגין הקטינים.
לגרסת האם, האב העביר את החיוב בחשבונות השוטפים עבור חשמל, ארנונה ומים על שמה, ודרש ממנה לשלמם לבדה, תוך התעלמות מחובתו עבור צרכי הקטינים.
תמצית טענות האב:
האב ביקש לדחות את הבקשה, בטענה שהצדדים עדיין מתגוררים יחד ומלוא הוצאות משק הבית והקטינים משולמות מהחשבון המשותף שאינו בחריגה.
רק לאחר שהאם הגישה תגובה, בה טענה כי האב עבר להתגורר בXXX, התברר כי האב עזב את הבית בשלהי חודש מאי 2022, ועבר לדירה שכורה בXXX. האב טען, כי האם עשתה מעשים קיצוניים שבגינם נאלץ לעזוב את הבית, לרבות הגשת תלונת סרק למשטרה בגין עבירת "איומים" שבעקבותיה הורחק מביתו וילדיו למשך 3 ימים. לטענת האב, הוא דאג ששכר הדירה בגין דירת המגורים של האם ישולם עד לתום חוזה השכירות, חלק מהוצאות הדירה המשיכו להיות משולמים מחשבונו והוא מקפיד שהחשבון המשותף לא יהיה בחריגה.
לגרסת האב, בחודש מרץ 2022, האם משכה מהחשבון המשותף סך של 40,000 ₪ ללא ידיעתו והסכמתו.
האב מסר, כי הוא הורה פעיל ודומיננטי אשר מעורב בחיי הקטינים.
האב טען ביחס להשתכרותה של האם, כי היא ציינה סכומי נטו שהופקדו בחשבון הבנק, בעוד שעליה היה להפחית מהשתכרותה ניכויי חובה בלבד, לפיכך יש להוסיף סך של 1,600 ₪ לשכרה וזאת בגין ניכויי רשות עבור רכישת מניות. בנוסף, ציין האב, כי תלושי השכר האחרונים של האם מלמדים על עלייה בסך של 1,000 ₪ נטו בשכרה של האם.
האב מסר, כי חלה הרעה בשכרו באופן בו המעסיק מפריש עבור זכויותיו הסוציאליות 75% משכרו ולא 100% כפי שהיה בעבר. בנוסף ציין האב, כי יש להפחית סך של 4,000 ₪ משכרו, זאת בגין מזונות שהוא משלם עבור ילדיו מנישואים קודמים. לפיכך טען האב, כי יש להעמיד את הכנסתו ע"ס של 24,373 ₪ ואת הכנסתה של האם ע"ס של 14,423 ₪, ולקבוע כי יחס ההכנסות בין הצדדים הינו 63% לאב ו-37% לאם.
האב ציין, כי האם מכרה את הרכב הקודם שהיה בבעלותה ומרצונה ומיוזמתה חכרה רכב ליסינג חדש ומרווח.
לטענת האב, הסכומים שנדרשו עבור הוצאות הקטינים מופרזים ומופרכים, כאשר האם אף מערבבת בין ההוצאות השוטפות להוצאות בגין חוגים, חינוך ובריאות, ולמעשה עותרת ל"תשלום בכפל".
עוד נטען, כי האם לא הוכיחה כי יש לחייבו מעבר לסכום החזקה הקבוע ביחס לצרכים ההכרחיים אשר עומד ע"ס של 1,600 ₪ לחודש. בנוסף נטען, כי גם ביחס לקטינים מתחת לגיל 6 יש להתחשב בהוצאות "בעין" שמוציא הורה בעת זמני השהות עימם וכי יש להתחשב ביחס ההכנסות ובחלוקת זמני השהות.
האב הכחיש את טענתה של האם כי "נעלם" מהבית וציין כי עבודתו כוללת ארוחות ערב עסקיות מה שמצריך עבודה בשעות הערב המאוחרות. עוד ציין האב, כי האם היא זו ש"נעלמת" ללא הודעה ומותירה את הקטינים בימי חופשה או מחלה באחריותו.
לטענת האב, מאז ששכר דירה בXXX, פנה אל האם בבקשות לתאם הסדרי שהייה ולו זמניים, אולם נענה כי הדבר ייעשה לאחר הגשת כתב טענות לבית המשפט. בשלב זה, הוא נאלץ להגיע בתום המסגרות החיוכיות של הקטינים לפחות פעמיים בשבוע למספר שעות והוא מקווה שהקטינים ילונו אצלו במועדים קבועים שייקבעו.
האב ביקש להורות כי הצדדים ימשיכו לשאת בהוצאות הקטינים מהחשבון המשותף ולחילופין לחייבו בסכום מזונות מינימאליים שלא יעלה על 800 ₪ לכל קטין, בתוספת מחציות.
דיון והכרעה:
לצורך פסיקת מזונות זמניים, אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה. המזונות הזמניים נפסקים לאחר הגשת כתבי טענות ולפני בירור העובדות ובחינת ראיות הצדדים (ר' ע"א 542/68 בן סירה נ' בן סירה פ"ד כד(1), 169, 170; ע"א 637/68 והב נ' והב פ"ד כג(1), 183-182).
בפסיקה נקבעו אמות מידה לצרכים הבסיסיים של הקטין: צרכים הכרחיים שאינם דורשים ראיות מפורטות. צרכים אלו עומדים על סך של 1,150-1,400 ₪ לחודש (ראו בר"ע (מחוזי ת"א) 1895/02 ב' י' נ' ב' נ' (פורסם בתקדין 20.1.2003); רמ"ש (מחוזי י-ם) 17808-05-10 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו 8.8.2011)).
יתרה מזו, בפסק הדין שניתן ביום 09.10.2017 נקבע, כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם דורשים ראיות מפורטות משהם בידיעה השיפוטית, עומדים כיום על סך 1,600 ₪ לחודש, לא כולל מדור (ראו עמ"ש 46291-01-16 ג.נ. נ' פלוני ש' שנלר [פורסם בנבו] (9.10.17)). כאשר מדובר בקטין שחולק את זמנו בין שני בתים, ניתן להכיר בסך של 2,250 ₪ כמייצג את צרכיו ההכרחיים בשני הבתים.
במקרה דנן, מדובר בפסיקת מזונות עבור קטינים שהינם מקטני קטינים: בן 4 ובת שנתיים. לפיכך, עפ"י הדין העברי החיוב בגין צרכיהם ההכרחיים חל במלואו על האב.
מהרצאת הפרטים שהגיש האב עולה כי הכנסתו הממוצעת עומדת על 29,370 ₪ נטו לחודש, ובנוסף מקבל האב, לפי הודאתו, 1,200 ₪ בגין שכירות, ולכן הכנסתו עומדת על 30,570 ₪ לחודש בממוצע. לעומת זאת, הכנסתה של האם, לפי הרצאת הפרטים מטעמה, עומדת על 13,326 ₪ בממוצע. יצוין, כי שני הצדדים ציינו בהרצאת הפרטים את הכנסתם נטו, לאחר ניכוי הפרשות סוציאליות.
על אף כושר השתכרותו הגבוה של האב, שמאפשר לפסוק לקטינים מזונות שלא על דרך הצמצום, לא ניתן להתעלם מכך שסכומי המזונות שנדרשו ע"י האם מוגזמים וכוללים בתוכם גם הוצאות כגון חיסכונות לילדים, גן וצהרון, פסיכולוגית ועוד, וזאת על אף שבמקביל דורשת האם לחייב את האב גם במחציות בגין הוצאות חינוך ורפואה חריגות, בבחינת "כפל תשלום".
בנוסף, לא ברור מדוע סבורה האם, כי על האב לממן את מלוא הוצאות המדור שלה (לרבות מנקה בסך 1,200 ₪ לחודש), כאשר האב צריך לשאת רק בחלקם היחסי של הקטינים (40%).
בשלב זה, שבו טרם הוסדרו זמני השהות בין האב לילדים, ולאור גילם הרך של הילדים, הרי שמרבית הטיפול בהם מוטלת על כתפי האם.
לפיכך, לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים ולאסמכתאות שצורפו מצאתי לקבוע כמפורט להלן:
האב ישלם לידי האם עבור מזונות הקטינים סך של 3,200 ₪ לחודש (1,600 ₪ לכל קטין), כאשר סכום זה כולל את הוצאות אחזקת המדור.
האב יישא ב-40% מעלות המדור של האם, בסך שלא יעלה על 5,000 ₪ לחודש, קרי: 2,000 ₪ לחודש – חלקו של האב, כנגד הצגת חוזה שכירות תקף, ובקיזוז הסיוע בשכר הדירה מאת משרד השיכון ככל שהאם תהיה זכאית לסיוע כזה.
הצדדים יישאו בהוצאות החינוך של הקטינים ביחס של 60% האב ו-40% האם, לרבות גן, צהרון עד סיום כיתה ג', תשלומים לבית הספר, חוג אחד ומחזור קייטנה אחד בחופשת הקיץ בעלות מתנ"ס, בקיזוז מענק הלימודים שתקבל האם מהמוסד לביטוח לאומי, ככל שתקבל. תשלומים אלה יבוצעו כנגד קבלות או אישורים שהאם תמציא לידי האב. ככל שהאם תישא בהוצאות אלו במלואן בעצמה, ישיב לה האב את מחציתם מיד עם דרישה.
הצדדים יישאו בהוצאות רפואיות חריגות של הקטינים, שאינן משולמות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים, לרבות טיפולי שיניים, משקפיים, פסיכולוג וכיוצא בזה, ביחס של 60% האב ו-40% האם.
מעיון בדפי הבנק שצורפו עולה כי בחודש מרץ 2022, שני הצדדים הפקידו את משכורותיהם לחשבון המשותף, ולכן אין מקום לפסוק מזונות עד לחודש מרץ 2022 כולל.
מחודש אפריל 2022 ואילך, המשיכו להשתלם מהחשבון המשותף הוצאות הבית והקטינים, אולם טרם התברר היקף ההפקדות של כל אחד הצדדים לחשבון המשותף בתקופה זו, שבה הצדדים גם עדיין התגוררו יחד.
לפיכך, בשלב זה, תוקף החיוב במזונות הוא ממועד הפרדת המגורים – XXX. התשלום הראשון יבוצע בתאריך 01.07.22 ובכל 1 לחודש לאחריו. מובהר בזאת, כי כל סכום שהאב שילם ממועד הפרדת המגורים ועד ליום 01.07.22 יקוזז מתוך הסכומים שהצטברו לחובתו, ויתרת החוב תשולם במועד התשלום הראשון בתאריך 01.07.22.
כל הסכומים הנ"ל צמודים למדד המחירים לצרכן שבסיסו מדד חודש מאי 2022.
סכום המזונות יתעדכן אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב למפרע.
קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם בנוסף למזונות הנ"ל.
מובהר כי החלטה זו היא החלטה זמנית אשר ניתנה על סמך החומר שבפניי ומבלי שנכנסתי לעובי הקורה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך העיקרי בין הצדדים.
ניתנה היום, י"ז סיוון תשפ"ב, 16 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
6 מתוך 6