טוען...

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

רמ"ש 39777-05-22 כ' נ' כ' ואח'

לפני כבוד השופטת אספרנצה אלון

בעניין

ובעניין:

1. א'

2. ל'

3. י'

ע"י ב"כ אפוט' לדין עוה"ד זיו- זהבה יאיר

עפ"י מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי

(להלן: "הקטינים")

מ' כ'

ע"י ב"כ עוה"ד סיון טל יחזקאל

(להלן: "המבקש")

נגד

ובעניין:

א' כ'

ע"י ב"כ עוה"ד אריה אביאב

עפ"י מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי

(להלן: "המשיבה")

פסק דין

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות שנתן בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ליאת דהן חיון) בתיק תלה"מ 5339-10-21 (להלן: "בית משפט קמא") בעניין אבחון פסיכודיאגנוסטי לשלושת הקטינים.

ההחלטה הראשונה היא מיום 22.02.2022 בגדרה נקבע:

"לאחר שעיינתי בהמלצות עו"ס לס"ד ואפוט' לדין, בדיווח מטעם המטפלת וכן בתגובות הצדדים, מצאתי לאשר את המלצות האפוט' לדין בשילוב עם המלצות העו"ס לפיהן יש לקבל תמונה מקיפה על כל קטין וכל הורה ועל כן הנני מורה, כדלקמן: .. 4. אני מורה על עריכת אבחון פסיכודיאגנוסטי לכל אחד מהקטינים שיכלול תצפית ו/ או אינטראקציה של כל אחד מההורים עם כל אחד מהקטינים. אבחונים אלה יומצאו לאפוט' לדין ולתיק בימ"ש. בשלב זה האב יישא ב- 80% מעלות האבחונים, והאם ביתרת התשלום. על הצדדים לשתף פעולה באופן מלא לצורך ביצוע האבחון. באחריות האב לוודא הגעת הקטינים לכל מפגש שיידרש...".

ההחלטה השנייה היא מיום 16.03.2022 בגדרה נקבע:

"...3. על האב לפעול ולתאם מועד אבחון לשלושת הקטינים ולהגיש לתיק בית המשפט עדכון אודות מועד האבחון שנקבע, וזאת עד ליום 3/4/22. במידת הצורך יוכל האב לפנות לאפוטרופוס לדין אשר תסייע בידו בבחירת המכון. לא ייעשה כן, יושתו כנגדו סנקציות כמפורט בסעיף 2...".

שתי ההחלטות שעניינן עריכת אבחון פסיכודיאגנוסטי לשלושה קטינים, ייקראו במאוחד: "החלטות בית משפט קמא".

  1. ברקע יצוין כי מדובר בבני זוג שנישאו בשנת 2001, ולהם 6 ילדים משותפים, 3 בגירים ו-3 קטינים - תאומות בנות 15 (א' ול'), ובן בן 10 (י'). לאחר כ-21 שנות נישואין עזבה האם את בית המגורים, והאב נותר להתגורר בבית יחד עם הילדים המשותפים. בין הצדדים מתנהלים הליכים בבית הדין הרבני. במסגרת תביעה שהגישה האם "לחידוש קשר עם הילדים", טענה האם כי האב מסית את הילדים נגדה והיא אינה מצליחה ליצור עמם כל קשר. האב הכחיש את טענות האם. בית משפט קמא הורה על הגשת תסקירים ומינה אפוטרופוס לדין לקטינים.

  1. בבקשת רשות הערעור, מלין האב, המבקש, על עצם ההחלטה שהורתה על אבחונים דיאגנוסטיים לשלושת הקטינים; לעמדתו אין בהם כל צורך. בית משפט קמא לא נימק החלטתו, לא קיים דיון, העדיף שלא לשמוע את הילדים שביקשו להשמיע את דבריהם, ולמעשה לא ניתן לו יומו בפני בית משפט קמא. עוד מלין המבקש כי שגה בית משפט קמא משהטיל עליו לשאת ב- 80% מעלות האבחונים, שכן הוא נותר לבדו בגיל 68, לגדל בגפו 6 ילדים, ללא כל סיוע מצד המשיבה.

  1. בתגובתה טוענת המשיבה כי אין ליתן רשות ערעור לבקשה. לטענתה, ביום בו החליטה לצאת ממערכת הנישואים בה התעלל המבקש, החליט המבקש לעשות כל שביכולתו על מנת למחוק אותה מחייהם של הילדים הקטינים, ואין בוחל בכל אמצעי לומר להם כי היא אינה אמם יותר, והיא אינה רוצה אותם. המבקש מסרב לשתף פעולה עם הגורמים המקצועיים ולא פנה ולא השתלב בכל הדרכה ו/או הליך טיפולי. החלטת בית משפט קמא היא החלטת ביניים לטובת הקטינים. בהחלטה זו אימץ בית משפט קמא את עמדת האפוטרופוס לדין ועו"ס לסדרי דין והורה על האבחונים.

  1. האפוטרופא לדין עו"ד זיו-זהבה יאיר טענה כי דין הבקשה להידחות. עסקינן במשפחה מורכבת עד מאוד אשר עוצמת הקונפליקט הגבוהה בה מחייבת הליך טיפולי, הדרכה הורית ואבחונים, בעיקר בשל מצבם הרגשי נפשי של כל אחד מהקטינים, אשר מצדד באב ומקטין את מעמדה של האם. בשל מצבם המורכב של כל אחד מן הקטינים, הומלץ על עריכת אבחונים שנדרש לצורך מתן מענה טיפולי, דרכי טיפול וכיו"ב שיביאו, בין היתר, לחידוש הקשר של הקטינים עם האם.

  1. ביום 15.6.22 קיימתי דיון במעמד הצדדים ועו"ס לסדרי דין.

  • המבקש טען כי אין צורך באבחונים, שכן החל להירקם קשר טוב בין הקטינים לבין האם, כל ששת הילדים מדברים עמה, נפגשים איתה ומתכתבים איתה. יתרה מזו, גב' אינס בוסקילה, שטיפלה במשפחה, וכן העו"ס בתסקירים קודמים לא המליצו על תכנית טיפולים ו/או אבחונים, רק בלחץ האפוטרופוס לדין הורה בית המשפט על אבחונים, שעלותם המשוערכת היא בסביבות 30,000 ₪. הילדים מתנגדים לאבחונים והם נפגשו פעם אחת בלבד עם האפוטרופוס לדין ביום 15.11.2021. המבקש התחייב לפנות ולקבל הדרכה הורית שוטפת ולשתף פעולה עם שירותי הרווחה וכן התחייב כי הילדים ישמרו על קשר רציף עם האם והבן י' ימשיך להגיע למרכז הקשר. משכך, טענה ב"כ המבקש, כי אין מקום להורות על אבחונים לקטינים.

  • המשיבה טענה כי העובדה שהקטינים החלו להיפגש עם האם סמוך לדיון מלמדת שהם בשליטתו המלאה של האב "מריונטות" ואין להם רצון נפרד ועצמאי. שורש הבעיה הוא האב ולכן לא ניתן להסתמך על מידת שיתוף הפעולה שלו ו/או של הילדים בקשר עמה ולפיכך יש לדאוג שהילדים יקבלו טיפול מתאים.

  • האפוטרופא לדין טענה כי הקטינים נמצאים בקונפליקט גבוה והם נמצאים בסיכון רגשי להמשך התפתחותם. שירותי הרווחה המליצו בתסקיר מיום 07.02.2022 על אבחונים שיש בהם לשקף את כוחותיו ויכולותיו של כל קטין ולתת כלי עזר לטיפול נכון. מכל הדיווחים שהתקבלו לאחרונה עולה כי הבן י' מסרב לקשר מיטיב עם האם. עצם העובדה שעד לפני שבועיים הילדים ביטאו סירוב נחרץ למפגשים עם האם ואילו רק סמוך לדיון החלו להיפגש איתה, מלמדת על זיגזג במצבם הרגשי של הילדים והצורך בטיפול רגשי מותאם להם וזאת לאחר קבלת תוצאות האבחון. עוד טענה האפוטרופא לדין, כי עד לפני כחודש ימים הסכים האב לכל האבחונים ואף טען זאת בבית המשפט ולב הערעור הוא על החיוב ולא על גובה החיוב- 80% ולא על עצם החיוב.

  • עו"ס לסדרי דין מסרה כי הדגש היה על חידוש הקשר בין הבן י' לבין האם, ולפיכך המליצו על מפגשים במרכז קשר. לגבי התאומות, הם נפגשו איתן רק פעם אחת ואילו את האב לא ראו אלא רק שוחחו איתו טלפונית וזאת לאור חוסר שיתוף הפעולה של האב. ההמלצה על אבחונים לא הייתה יוזמת שירותי הרווחה, אם כי אבחונים דיאגנוסטיים יכולים לשפוך אור על עולמם הפנימי של הקטינים. ההמלצה הייתה על הדרכה הורית, שהאב סירב לקבל. הטיפול צריך להיות ממוקד יותר בהורים ופחות בילדים אבל בשל חוסר שיתוף הפעולה, ניתן ללמוד על הדפוסים דרך הילדים. לא ברור השינוי הדרסטי בהתנהגות הקטינים שהחלו לאחרונה להיפגש עם האם.

  1. לאחר הדיון ועד למתן פסק דיני זה, הגישו הצדדים בקשות למכביר לבית המשפט. בין השאר טענה המשיבה כי חלה החמרה ביחסים בינה לבין ילדיה כתוצאה ישירה מהסטת האב והנחיותיו, ולפיכך יש להותיר את החלטת בית משפט קמא על כנה לגבי עריכת אבחונים פסיכולוגיים לקטינים וטיפולים מתאימים. המלצות אשר נתמכו באופן גורף על ידי כל אנשי המקצוע שהיו מעורבים בתיק ובכלל זה עו"ס, האפוטרופוס לדין והאם. אמנם, האם קיימה מפגשים דחופים עם ילדיה הקטינים אך הרושם הכללי של האם הוא שהילדים מקיימים עמה מפגשים כמי שקפאם השד וברור לה שהמפגשים עמה מתקיימים על פי הוראותיו של האב. המפגש האחרון עם הילדים היה ב- 28.3.22 ומאז אין היא מצליחה לקיים עמם מפגש נוסף, אין הם משיבים לשיחות הטלפון שלה. המשיבה טענה כי היא נכונה להסדיר את הסדרי הראייה באופן מפורט ומלא וזאת בבית משפט לענייני משפחה ולא במסגרת הערעור.

  1. המבקש טען כי הילדים חזרו לקשר חם וקרוב עם המשיבה, משוחחים איתה, מתכתבים איתה ואף נפתחה קבוצת "WhatsApp" "אמא והילדים". המבקש מסר כי הוא נותן את ברכתו לכל בילוי ולכל מפגש של המשיבה ושל הילדים, שיש להם רק אמא אחת. המבקש טען כי המשפחה חוזרת לחיים תקינים ולמפגשים סדורים ולפיכך אין צורך באבחונים שאין בהם צורך. הבן י' מגיע מידי שבוע למרכז קשר ומטופל שם והקטינות התאומות אף הן בקשר ישיר עם האם. באשר לעמדת האפוטרופוס לדין, טען האב כי היא אינה מייצגת את רצון הקטינים ואת טובתם אלא את עמדת המשיבה. האפוטרופוס לדין לא נפגשה עם הקטינים ואין הם מעוניינים בקשר עמה.

  1. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ובשים לב להתפתחויות שחלו מיום מתן ההחלטה ועד ליום מתן פסק דיני זה, שוכנעתי כי אין זאת מטובתם של הקטינים, להורות, בשלב זה, על עריכת אבחונים ולפיכך אני מורה כי בשלב זה, לא יערכו אבחונים לשלושת הקטינים אלא לאחר שבית משפט קמא יקיים דיון ולאחר שיונח בפניו תסקיר משלים וזאת בחלוף 90 יום מהיום.

  1. כידוע, ככלל, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, אולם, לכלל זה קיימים חריגים בנסיבות שבהן מתעורר חשש כי כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן העלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים ואף לקפח מי מהם (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). אני סבורה כי המקרה שלפנינו בא בגדר מקרים חריגים אלה.

  1. סבורני כי כפיית אבחונים על הקטינות, המצויות בשיאו של גיל ההתבגרות ואשר הביעו רצונן באופן מובהק כנגד ביצועם ועריכתם, תחריף את הקרעים בקשר המשפחתי ורק תקשה על איחויים. יפים לענייננו דבריה של המלומדת, פרופ' רונה שוז במאמרה "זכות הילד להשתתפות: בין תיאוריה לבין הלכה למעשה בבתי המשפט לענייני משפחה", משפחה במשפט התשס"ט, עמ' 232-235, כדלקמן:

"זאת ועוד, והדברים נוגעים לשאלה השנייה שהצגנו לעיל, גם אם הילד הוסת או הושפע על ידי הורה אחד, אין זה אומר בהכרח שהדעה שהוא מביע אינה משקפת כלל את רצונו האמיתי. ייתכן שההסתה הזינה או חיזקה רגשות שליליים שכבר התקיימו. נוסף לכך, יש לזכור שגם דעות של מבוגרים אינן מתגבשות בחלל הריק, והן מושפעות מדעותיהם של אלה הסובבים אותם. אמת נכון הדבר, שילד נתון להשפעה יותר מאשר מבוגר, אבל מדובר בעניין של דרגה ולא בהבדל מוחלט. לפיכך, גם אם קיימות ראיות שהילד הוסת, או הושפע, אין לפסול את רצונו לגמרי... לפיכך, עדיין אנו סבורים שהדרך היחידה ליצוק תוכן ממשי לזכות הילד להשתתפות הינה להניח שרצונו הברור של הילד מתבגר משקף את טובתו, אלא אם כן קיימות ראיות ברורות שכיבדו רצונו יגרום לו נזק ממשי ולבתי הפיך. במיוחד יש להביא בחשבון, שגם אם, באופן תיאורטי, רצונו אינו הברירה הטובה ביותר בשבילו, הנזק שייגרם לו על ידי רמיסת רצונו וכפיית ההסדר עליו, שהוא אינו חפץ בו, עלול, בסופו של דבר, להעלות על הנזק שייגרם על ידי אישור הדרך ה"פחות טובה" בהתאם לרצונו."

[ההדגשות אינן במקור - א.א.]

  1. יש לזכור כי העו"ס נפגשה איתם רק פעם אחת ולפני זמן רב, ובתסקיר מיום 07.02.2022 אשר מבוסס היה על המלצות צוות רב מקצועי שכלל את מנהלת המחלקה, עו"ס המשפחה, ר"צ ועו"ס לחוק הנוער, כלל המלצה ברורה שהינה כדלקמן:

"לגבי הקטינות, יש לזכור כי הן בשיאו של גיל ההתבגרות שמזמן אתגרים רבים, כל שכן במציאות של משבר משפחתי. מידת התנגדותן הן לקשר פורמלי עם האם תחת החלטות בימ"ש והן לטיפול כלשהו, גבוהה ביותר. על כן מומלץ בשלב זה לא להמליץ על מסגרת של זמני שהות או מסגרת טיפולית וזאת ע"מ שלא יושג ההיפך מהרצוי והן תסגרנה אף יותר. אנו תקווה כי בהתאם להתקדמות יתר התהליכים שיתרחשו במשפחה, כולל הדרכה הורית לאב ומפגשים של הבן הקטן עם האם, יחד עם חיזור של האם לקשר בלתי אמצעי עימן, יתרחש באופן טבעי גם שינוי בעמדותיהן של הקטינות. במידה ואכן יושג בהמשך שיתוף פעולה ואמון מצידן, ניתן יהיה לשקול טיפול מתאים.

  1. רוצה לומר, עו"ס לסדרי דין העריכו כי באופן טבעי ולאור המפגשים שבין הבן י' עם האם, יחול שינוי בעמדות הקטינות התאומות ולפיכך המליצו שלא לחייב את הקטינות במסגרת נוקשה של זמני שהות. בתסקיר עולה כי מדיווחי המסגרות לא עלה קושי רגשי או תפקודי כלשהו מהקטינות אלא להפך, משלא נפגשה העו"ס לסדרי דין עם הקטינות, למעט פעם אחת בתחילת ההליך, ומשהאפוטרופוס לדין אינה מצליחה להיפגש עם הקטינות אשר מתנגדות לביצוע האבחון, ומשלא שוכנעתי שהגורמים המקצועיים מצאו כי "המפתח" לחידוש הקשר של האם עם הקטינות הינו בעריכת האבחון ולאור ההתפתחויות שצוינו לעיל, אני סבורה שיש להורות על קיום וועדת תסקירים שתבדוק את טובת כל קטין בנפרד לאור ההתפחויות שחלו ומשמעותן.

  1. באשר לקטין, בתסקיר מיום 07.02.2022 הומלץ כדלקמן:

"דרכי טיפול לקטינים:

נוכח המורכבות הרבה במשפחה זו, ורמת התנגדות גבוהה, אנו סבורים כי יש לפעול בכמה ערוצים במקביל כאשר בראש ובראשונה עומד הקשר של האם עם הקטין י', שיתקיים בתוך מרכז קשר ודרכו ניתן יהיה ללמוד על הטיפול המדויק המומלץ. אנו מתרשמים מהצורך לקיים מפגש במקום נטרלי נטול משקעים והסחות דעות לאם ולבנה ומרכז הקשר יכול לשמש כמרחב מכיל מפגש מסוג זה וזאת במקביל להדרכה הורית לכל אחד מההורים...

ניתן להציע שימוש בכלי של אבחון פסיכודיאגנוסטי ע"י פסיכולוג קליני, הדבר מצריך שיתוף פעולה הן של הקטינים והן של שני ההורים.

אפשרות נוספת היא להתרשם ממצבם של הקטינים תוך כדי הליך טיפולי אשר יקבע לאחר התרשמות במרכז הקשר, זו החלופה המומלצת בשלב זה."

  1. מן התסקיר המשלים הנושא תאריך 23.06.2022 נלמד כי י' החל במפגשים עם אמו במרכז הקשר. ביום כתיבת התסקיר נערכו עד אז 8 מפגשים ומתוך הדיווחים שהוגשו לבית המשפט, ממשיכים הביקורים להתקיים אחת לשבוע. במצב דברים זה, יש לקבל את עמדת הגורמים המטפלים במרכז הקשר, כפי שהמליצה העו"ס לסדרי דין ולבחון את התרשמות מרכז הקשר האם יש צורך להורות על אבחון לקטין ו/או כל טיפול אחר. בשלב זה, אין להעמיס על הקטין טיפול ו/או אבחון שאין בו צורך.

  1. טעם נוסף ומרכזי הוא השינוי שחל בעמדת המבקש אשר החל לקבל הדרכה הורית. הגורמים המקצועיים סברו לאורך כל ההליך כי ההתמקדות צריכה להיות בהורים ולא בקטינים. בתסקיר שהוגש לבית משפט קמא מיום 07.02.2022 הומלץ כי המבקש יחל בתהליך טיפולי של הדרכה הורית. להלן החלקים הרלוונטים מהתסקיר כדלקמן:

"הדרכה הורית לאב

אנו מתרשמים כי לא יתאפשר כל שינוי במצב הנוכחי המורכב ללא שינוי בעמדות האב הנוקשות. לשם כך מומלץ כי האב יעבור תהליך טיפולי והדרכה הורית. האב רשאי לפנות להיכן שיראה לנכון לשם יישום ההמלצה. יחד עם זאת, ישנה חשיבות רבה למעורבות המנהל לשירותים חברתיים לצורך תכלול והחזקת התכנית הטיפולית. על האב לפעול עפ"י טובת הקטינים ולעשות כל שידרש ממנו לשם יישום הקשר בין הקטינים והאם כפי שיומלץ ע"י גורמי הטיפול."

  1. בדיון שהתקיים בפניי התחייב המבקש לקבל הדרכה הורית וכפי שעולה מהדיווחים הוא עמד במילתו. כיום, הוא לוקח חלק בהדרכה הורית קבועה ומסודרת, אחת לשבוע. להלן הדברים כפי שהובאו בכתב מאת גב' ד"ר דליה קריינלדר, המדברים בעד עצמם, כדלקמן:

"האב פנה אלי בשבוע השני של חודש יולי על מנת לקבל הדרכה הורית. מאז התקיימו חמישה מפגשים, ביניהם גם ביקור בית והיכרות עם הילדים. כל ששת הילדים נכחו בפגישה. שניים מהמפגשים נמשכו כשעה וחצי. מר כהן הביע רצונו להמשיך במפגשי ההדרכה. האב מתמיד במפגשים ומביע רצון ועניין בהדרכה ההורית. [...] כמו כן, הילדים הביעו את רצונם להיפגש עם אמם והאב דואג שהם יקיימו קשר קבוע ורציף עם האם, ומאמין שילדים חייבים דמות של אמא בחייהם."

  1. בהקשר האמור נשוב ונדגיש את שהדגישה עו"ס לסדרי דין בדיון שנערך בפניי כי "הטיפול הוא צריך להיות יותר בהורים ופחות בילדים, אבל אולי דרך הילדים נוכל ללמוד על דפוסים, כי אין שיתוף פעולה" (עמ' 4, ש' 30-31, פרוט' 03.07.2022). משהחל האב לקבל הדרכה הורית, החלו ניצנים של שינוי שיש להם השלכות בשטח כאשר הקטינים נפגשים עם האם.

  1. עוד ובנוסף, החלטת בית משפט קמא אישרה את המלצת האפוטרופוס לדין בשילוב עם המלצות העו"ס. ערה אני לחשיבות הבלתי מבוטלת הקיימת לתפקידו של האפוטרופוס לדין בהליכים כגון אלו שבענייננו. עם זאת, יש לשוב ולהדגיש כי על אף חשיבות תפקידו ונוכחותו בהליך, שאינה מוטלת בספק, גדרי תפקידו ברורים והם אינם טומנים בחובם את אלו של מומחה, אשר ממונה על ידי בית המשפט. דומני כי אין צורך להכביר מילים על ההבדלים בין הכשרתו של מומחה מתחום הפסיכולוגיה לאלו של עורך דין שמייצג קטינים, לכלים המצויים בידי כל אחד מהם, ולתפקיד השונה שכל אחד מהם ממלא בהליך המשפטי והנדרש מכל אחד מהם. זו גם הסיבה בגללה ממונים מומחים בתיקים כבענייננו, ולא מסתפקים במינוי אפוטרופוס לדין (עיינו דברי חברי כב' השופט ס. ג'יוסי ברמ"ש (מחוזי חיפה) 29225-11-21 א' נ' ב' (נבו 04.01.2022)).

  1. אשוב ואפנה לפרק הסיכום בתסקיר מיום 07.02.2022:

"לסיכום, מדובר במשפחה עם מורכבות גבוהה וקשיים בקשר בין האם והקטינים.

להתרשמותנו מוקד הטיפול בשלב זה הינם ההורים. יש לפעול באופן הדרגתי ותהליכי, תחילה יש לקיים מפגשים במרחב ניטרלי בין האם והקטין, לצד הדרכה הורית לשני ההורים. בהמשך, על סמך העולה בהדרכה וכן במפגשים, יש לשקול את השלב הבא בתכנית הטיפולית הנדרשת למשפחה."

  1. לאור האמור לעיל, עולה כי ה'מטוטלת' החלה לנוע אל עבר איחוי הקשר בין הקטינים לאם החלה. האב החל מיישם את ההמלצות בעניינו, ויש לקוות כי השינוי שהחל מצדו של האב חלחל גם בלבבות הקטינים. ערה אני לכך כי גם תוכן המפגשים ואיכותם, יש להם משקל ולא רק כמות ותדירות המפגשים בין האם לבין הקטינים ועניין זה דורש זמן, סבלנות והתמדה.

  1. כפיית אבחונים, אשר לא התרשמתי שהם נחוצים והכרחיים כאמור הן בשל התנגדות הקטינות והן בשל היותו של י' במרכז קשר, עלולה להחריף את הקושי המשפחתי ו/או לגדוע את המשך הקשר בין האם לבין הקטינים. סבורני כי נכון יותר להמתין לקבלת עמדה מתכללת של וועדת תסקירים שתקבל מידע ישיר מהגורמים המטפלים בהורים, מצוות מרכז הקשר ולאחר שיחה עם הקטינות התאומות.

  1. סוף דבר, אני קובעת כי בשלב זה ההחלטה המורה על אבחונים בטלה. וועדת תסקירים תתכנס ותסקיר עדכני יוגש לבית משפט קמא תוך 90 ימים מהיום. לאחר קבלת התסקיר העדכני יקיים בית משפט קמא דיון ויחליט לפי חוכמתו.

  1. הערעור מתקבל בחלקו כאמור בסעיף 23.

כל צד יישא בהוצאותיו.

  1. המזכירות תמציא לצדדים ולעו"ס לסדרי דין.

ניתן היום, י"ח אלול תשפ"ב, 14 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.

11 מתוך 11