בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון |
|
|
|
ה"נ 39986-09-21 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
|
;
בפני |
סגן הנשיאה, כב' השופט נחשון פישר |
|
מבקשת |
פלונית |
|
נגד |
||
משיב |
היועץ המשפטי לממשלה |
|
פסק דין |
בנדון בקשה למתן היתר נישואין לקטינה ילידת 12.09.2004 (כבת 17 שנים וחודשיים ימים במועד כתיבת פסק דין זה).
הבקשה הוגשה כבקשה דחופה על ידי אביה של הקטינה, בטענה כי בתו הקטינה מצויה בהריון (ללא שצורפו מסמכים תומכים לטענה זו) וברצונה למסד קשר נישואין עם בחיר לבה (בגיר, יליד 13.11.02), מר XXXX (להלן: "החתן המיועד" ואו "בן זוג").
ביום 3.10.21 התבקש תסקיר דחוף לפי חוק גיל הנישואין תש"י-1950 (להלן: "החוק" ואו "חוק גיל הנישואין") מלשכת שירותי הרווחה בxxx על מנת לבחון את השאלה שבנדון , האם ליתן היתר לנישואי הקטינה עם מר XXX.
תסקיר לשכת שירותי הרווחה בXXX מיום 11.10.21
התסקיר שהוגש ביום 11.10.21 התבסס על פגישה משותפת עם אבי הקטינה, הקטינה והחתן המיועד, פגישה נפרדת עם הקטינה ופגישה נפרדת עם הקטינה והחתן המיועד.
הקטינה תלמידת כיתה י' בתיכון "XX" בעיר XXX , מצויה בחודש השלישי להריונה, מתגוררת בבית הוריה בxxx והיא הצעירה מבין ארבעה ילדים, כפי שנכתב בתסקיר הקטינה ומשפחתה מנהלים אורח חיים דתי. החתן המיועד, צעיר ממשפחה דתית בת 5 ילדים, עובד כxxx בXXX ולטענתו מרוויח שכר גבוה. הוא לא שירת בצבא עקב פטור רפואי, בוגר 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות ומתגורר עם הוריו בXXX.
הקטינה הכירה את בן זוגה לפני כשלוש וחצי שנים. אז ניהלו קשר, נפרדו ושבו זה לזרועות זו לפני כשנה.
כפי שתואר בתסקיר, ההיריון נוצר מתוך מודעות ובחירה בני הזוג לקשור את גורלם יחד ומתוך רצון להקדים את נישואיהם. לדברי בני הזוג, ההורים תומכים בנישואין ובמיסוד הקשר ויסיעו להם ככל הנדרש.
הקטינה שיתפה כי היא רוצה להשלים את לימודיה לקראת תעודת בגרות וכי היא לא פוקדת את ספסל הלימודים היות ולא רוצה לחשוף את דבר הריונה בפני חבריה ללימודים. עוד שיתפה כי היא מצפה להינשא מתוך אהבה וכי היא שמחה ומאושרת.
הצוות החינוכי בבית הספר התיכון תיאר את הקטינה כבעלת לקות למידה שאינה חריגה, בעלת ציונים סבירים, בעלת הערכה עצמית טובה; " אם כי קיים פער בין המציאות עמה מתמודדת לחלומות שלה...איננה פנויה ללימודים ואינה מבקרת בביה"ס כחודש וחצי. נראה כי היא מצויה בלחץ רב סביב סיטואציה החיים בה מצויה". כפי שצוין ניכר כי קיים לחץ ממשפחת הקטינה כי הילד ייוולד לאחר שהוריו יינשאו. עוד ציין הצוות החינוכי כי הקשר הזוגי בודד את הקטינה מבחינה חברתית. הצוות החינוכי מתרשם כי הקטינה אינה בשלה לשינוי בחייה והיא תצטרך עזרה וליווי מבחינה רגשית ונפשית.
בסופו של יום, גורמי הרווחה התרשמו כי מדובר בנערה נעימה, מעט חולמנית, שאיננה מבינה עדיין עד הסוף את משמעות דבר הריונה והשינוי המשמעותי הצפוי בחייה.
להערכת העו"ס לסדרי דין, טרם התגבשה בשלותה הרגשית של הקטינה וקיימת הבנה לקויה של המציאות.
עוד צוין בתסקיר, כי בן הזוג הוא הדומיננטי במערכת היחסים בין השניים והקטינה נהנית מעליונותו זו, גורמי הרווחה לא מצאו התקיימותן של נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטינה המצדיקות מתן היתר נישואין חריג כדרישת החוק, נהפוך הוא, המסקנה היא כי בנסיבות המקרה דנן טובתה של הקטינה הוא לא להינשא בגילה הצעיר.
עמדת ב"כ היועמ"ש בפרקליטות מחוז מרכז
התסקיר הועבר לתגובת ב"כ היועמ"ש בפרקליטות מחוז מרכז אשר השיב כי הריונה של הקטינה אינו מהווה עילה או נסיבה מיוחדת כדרישות הדין למתן היתר נישואין, וכי לא מדובר בטעם הכרוך באופן ישיר בטובתה של הקטינה ומכאן שעל פי עמדתו, ראוי לה לקטינה להמתין עד הגעתה לגיל הנישואין על מנת להינשא כדין.
כלשונו:
" .. המשיב סבור כי בנסיבות העניין טובתה של קטינה מחייבת שלא ליתן היתר להינשא. כמפורט בתסקיר המדובר בקטינה שאיננה בשלה רגשית וחוסר יכולת שיפוט למצבה. כן נראה כי רצונה נובע מלחץ חיצוני. במצב זה אין כל מקום להוסיף מורכבות נוספת של מסגרת נישואין כובלת המביאה עמה גם חובות משפטיות וכלכליות אשר לא בנקל ניתן להתירן." (סעיף 26 לתגובה ב"כ היועמ"ש).
ביום 8.11.21 התקיים דיון במעמד המשיב, הקטינה, אביה ואמה, החתן המיועד והוריו.
אביה של הקטינה ואביו של החתן המיועד חזרו על עמדתם כי היתר הנישואין נועד לצורך חתונה לפני הלידה. אביו של החתן המיועד הוסיף כי הוא ואשתו יסייעו ויתמכו בבני הזוג ואף יספקו להם קורת גג.
הקטינה העידה כי מכירה היא את החתן המיועד מגיל 13 ואהבתם "נורא גדולה ועצומה" (עמ' 2 מול שורות 2-5 לפרוטוקול מיום 8.11.21).
במעמד הדיון השיבה הקטינה למספר שאלות שנשאלה מפי ב"כ המשיב ואמרה כי ההריון היווה זרז לחתונה, על אף שתכננו להתחתן ולהביא ילדים.
" ת. את האמת שרצינו להתחתן אבל לא חשבנו שיהיה לנו כזאת בעיה גדולה עם בית המשפט. אבל כן רצינו להתחתן ורצינו נורא ילדים. אני בת 17 ו-3 חודשים. אני גיליתי את ההיריון כשהייתי בת 17.
ש. את תכננת להיכנס להריון ואז להתחתן? או שתכננתם להתחתן בעתיד?
ת. רצינו להתחתן.
ש. אם לא היית בהריון עכשיו הייתם מתחתנים עכשיו?
ת. כן, רצינו להתחתן בגיל צעיר ולהביא ילדים.
ש. איך קיבלתם את ההחלטה להתחתן עכשיו?
ת. כשראינו כבר שאני בהיריון אז אמרו שנזרז הכל ונתחתן."
(עמ' 2 מול שורות 23-30 לפרוטוקול)
בדומה לכך השיב בן זוגה של הקטינה כי "רצו להתחתן תמיד"(עמ' 3 מול שורות 8-12 לפרוטוקול).
דיון והכרעה
התכלית העומדת בבסיס חוק גיל הנישואין היא מניעת תופעת נישואי הבוסר של קטינים וקטינות, תופעה אשר הייתה נהוגה בקרב דתות ועדות שונות משחר ההיסטוריה, מגמה זו החלה להשתנות במאה ה-20 לאחר שנעשו מחקרים ארוכי טווח אשר בחנו את הקשר בין נישואי קטינים לבין טובתם ואופי חייהם וחיי הילדים שנולדו לאמהות בגיל צעיר מאוד, מחקרים רבים מתארים את ההשלכות השליליות של נישואין בגיל צעיר מאוד לרבות קשיים כלכליים, נזקים נפשיים ואף נזקים פיזיים המגבירים את העוני והאלימות במשפחה ( אורלי לוטן, גיל הנישואין-סקירה משווה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 20.12.2006 , איתי פידלמן, נישואי קטינים, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 27.2.2010.
החוק בראשיתו אסר על נישואין לנערים ונערות שטרם מלאו להם 17 שנים.
בשנת 2013 תוקן החוק (תיקון מס' 6) והועלה גיל הנישואין לגיל 18 שנים, התיקון לחוק אף שינה את הטרימינולוגיה הקיימת מ"נער ונערה" ל"קטין וקטינה" בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב -1962.
בדברי ההסבר להצעת תיקון החוק נאמר כי:
הצעת החוק מטרתה למנוע נישואין בגיל צעיר, כאשר
הנער או הנערה אינם בשלים לקבל החלטה שתשפיע על
מהלך חייהם, וייתכן שהיא אינה פרי רצונם החופשי .
לפיכך, מוצע להעלות את גיל הנישואין המותר מ־ 17 שנים
ל־ 18 שנים.
(הצעות חוק הכנסת – 470 , ח' בסיוון התשע"ב, 29 5 2012 .בעמ' 208)
בסעיף 5 לחוק הקנה המחוקק לבית המשפט שיקול דעת להתיר נישואי קטינים בגיל צעיר יותר מזה שמקבע בחוק וזאת כאשר מתקיימים מספר תנאים :
"אם מלאו להם 16 שנה ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה ,לפי העניין, המצדיקות מתן היתר זה ,בית המשפט לעיניני משפחה יכריע בבקשה למתן היתר לאחר ששמע את הקטין או הקטינה ,לפי העניין ."
כפי שקבעה כב' השופטת ורדה בן שחר בה"נ (ראשל"צ) 61225-05-16 (פורסם בנבו ביום 8.7.2016), בנסיבות חריגות, מתן היתר נישואין כרוך בהתקיימותם של שני תנאים הקשורים זה בזה; "קיום נסיבות חריגות שקשורות בטובת הקטין או הקטינה ".
יש לציין כי המחוקק לא קבע מהן אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר ויש לבחון כל מקרה לגופו כאשר לנגד עיני בית המשפט עומד השיקול העליון והמכריע והוא טובת הקטינה. בע"א 741/85 היועמ"ש נ' זהרה, פ"ד ל"ט(4) 651, 652 – 653.
פרשנותו של סעיף 5 לחוק, נבחנה עוד בטרם תוקן חוק גיל הנישואין וכך כתב כב' השופט חיים כהן בע"א 187/77 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)
" כפי שאנו רואים את הפירוש הנכון של החוק, צריך ויהא בנסיבות המיוחדות, כאלה שיצדיקו מתן ההיתר, כדי לעשות את קיום האיסור לגזירה בלתי סבירה ובלתי צודקת אשר אדם מן היושב אינו יכול או אינו צריך לעמוד בזה."
בע"א 501/81 היועמ"ש נ' פלונית עמד כב' השופט ברק על מספר נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מן הכלל והדגיש כי מדובר במבחן גמיש הנתון לשיקול דעת שיפוטי;
.5כשם שהמחוקק עצמו לא קבע מבחנים מדויקים להגדרת המצבים, בהם יש מקום ליתן היתר לנישואי נערה, כן אין זה מן הרצוי, כי אנו ננסה לגבש, בדרך של פרשנות שיפוטית, מבחנים מדויקים שכאלה. דומה כי התבונה וניסיון החיים מחייבים השארת עניין זה גמיש להחלטתו של השופט, הדן בעניין. עם זאת נראה, כי ניתן לקבוע מספר עניינים, אשר בוודאי אינם מהווים, כשלעצמם, נסיבות מיוחדות, המצדיקות מתן היתר נישואין:
א. הסכמת הנערה לנישואיה: הסכמה זו היא תנאי הכרחי לעריכת הנישואין, אך אין היא תנאי מספיק למתן היתר. כפי שראינו, החוק בא להגן על הנערה מפני הסכמתה שלה עצמה. מכאן מתבקשת גם המסקנה, כי אהבתה של הנערה לבחיר לבה אינה כשלעצמה נסיבה מיוחדת, המצדיקה היתר נישואין, שכן, לכאורה, חזקה על נערה צעירה, שנישאת מאהבה (ראה: ע"א 182/58 [1]).
ב. הסכמת הורי הנערה: עצם העובדה, כי הורי הנערה מסכימים לנישואיה ואף יוזמים אותם, אינה תנאי מספיק למתן היתר. כפי שראינו, החוק בא להגן, לעתים, על הנערה מפני הוריה שלה, אשר מטעמים משלהם מבקשים להשיא את בתם, בטרם הגיעה לגיל שבע-עשרה. מכאן, שגם מצבם הכלכלי הדחוק של ההורים, העשוי להשתנות לטובה עם נישואי הבת, אינו כשלעצמו טעם ראוי למתן היתר נישואין. היתר הנישואין בא לפתור את בעייתה של הנערה ולא את בעייתם של הוריה (ראה: ת"א (י-ם) 38/65 [4]).
ג. מנהגי העדה: מנהגי העדה, אליה משתייכים בני הזוג, אשר על-פיהם מקובל לערוך נישואין לנערה, בטרם מלאו לה שבע-עשרה שנים, אינם כשלעצמם נימוק מספיק למתן היתר נישואין. כפי שראינו, דווקא מנהגים אלה בא החוק לשרש.
ד. הכנות לנישואין: עצם העובדה, שנעשו הכנות רבות לטקס הנישואין, שעלו ממון רב, אינה כשלעצמה טעם המצדיק מתן היתר (ע"א 187/77 [3]). כן אין זה טעם מיוחד, שבני הזוג התארסו.
בענייננו מדובר בקטינה שמלאו לה 17 שנים בחודש ספטמבר האחרון ומבקשת היא להתחתן עם בן זוגה בשל היותה בהריון.
כפי שנקבעה בפסיקה הריון אינו מהווה נסיבה מיוחדת למתן היתר נישואין וכפי שנקבע בה"נ (ראשל"צ) 61225-05-16 פלונית נ' היועמ"ש (פורסם ביום 8.7.2016) "הריון כשלעצמו אינו מחייב מתן היתר נישואין ואיננו מהווה שיקול בלעדי ויחיד שיש להביאו בחשבון (גם אם יש לו משקל רב)."
עוד בעניין זה נקבע בפסק דינה של חברתי, כב' השופטת חני שירה בה"נ 29638-03-21 (פסק דין מיום 13.4.2021 ) כי: "אם נבחן את טובתה של הקטינה, שעניינה נדון, מזווית הפסיקה, הרי שלא מצאתי במה תפגע טובתה שלה אם תמתין לנישואין כאשר תגיע לגיל 18. אמנם רצונה ברור אך לא בהכרח רצונה- טובתה."
בנסיבות המקרה שלפניי לא מצאתי ליתן היתר לנישואי הקטינה עם בן זוגה, לא מצאתי כי הדבר יהיה לטובתה או שמתקיימת נסיבה מיוחדת למתן ההיתר, מצאתי כי מדובר בקטינה אשר טרם הגיעה לבגרות הנדרשת להבנת שינוי כל כך משמעותי בחייה, כאשר הרושם הנוצר הוא שכל רצונה הוא להתחתן ולהביא ילדים עם החתן המיועד וכפי שהעידו שניהם התעברותה של הקטינה היא הסיבה לרצון בני הזוג להתחתן כעת, כאשר להתרשמותי לא מדובר ברצונה העצמאי של הקטינה , רצון זה עטוף בחלומות ותקוות של אהבה לבן זוגה ואינו נשען על מחשבה רציונלית והבנת הקשיים שעלולים להיווצר במסגרת הנישואין. לקטינה הורים תומכים אשר יסייעו לה במהלך ההריון והלידה, כולי תקווה כי כאשר תגיע לגיל הבגרות, ותוכל לבצע את בחירותיה האישיות בעצמה, תבחן בעצמה את רצונה ועל פיו תפעל.
על כן, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים , מצאתי לקבל את המלצות התסקיר ואת עמדת ב"כ היועמ"ש בפרקליטות ולדחות את הבקשה.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ב, 11 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.
8 מתוך 8