בפני | כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה | |
בעניין הקטינים: | 1. קטין 1 ת"ז -------- יליד xx.xx.2004 (בגיר) 2. ע.ו.2 ת"ז -------- ילידת xx.xx.2007 ע"י עוה"ד צדיקה עמוס | |
נגד | ||
משיב: | פ.ו. ת"ז -------- ע"י ב"כ עוה"ד לירית אביטל בר נתן | |
החלטה |
בהמשך לדיון מיום 13.11.22 משהתברר כי הסדר חלוקת הוצאות בעין מעצים את הקונפליקט בין הצדדים, להלן החלטתי הקובעת סכום מזנות זמניים חודשי.
רקע:
ביחס למשיב נטען כי לעניין עיסקו של המשיב רב הנסתר על הגלוי. נטען כי המשיב מנהל עסק בתחום התקנות אינטרנט, אספקה והתקנה של מערכות תקשורת, רשתות וכיוצ"ב. נטען כי מחזור העסק בשנת 2018 עמד על סך 2.5 מיליון ₪ והכנסתו החודשית של המשיב היא על סך 45,474 ₪ נטו בממוצע, וברשות המשיב 2 רכבים המשמשים את העסק.
המבקשת טענה כי לצדדים חשבון בנק משותף אליו מועברת משכורתה של המבקשת. מחשבון זה נצברים חסכונות הקטינים ואליו מעביר המשיב כספים מחשבונו העסקי, בהתאם לצורך. לטענתה היה לה כל השנים כרטיס אשראי לשימושה, ששימש להוצאותיה ולהוצאות התא המשפחתי. למשיב חשבון בנק פרטי המנוהל בבנק לאומי ומשמש כחשבונו העסקי ולמבקשת אין גישה לחשבון זה. לטענת המבקשת החל מחודש 10/21 אין לה כרטיסי אשראי בחשבון הבנק העסקי של המשיב, ועד חודש זה שילם המשיב את הוצאות שכר הלימוד של בית הספר "----" כמו גם את תשלומי הארנונה, החשמל, המים, האינטרנט ותמי 4 – והמבקשת שילמה עבור מנוי נטפליקס. נטען כי בחודשים 10-12/21 נשא המשיב בהוצאות הכלכלה, מזון ובעלויות החוגים של הקטינים וכי החל מחודש 1/22, המשיב פעל באופן חד צדדי לשינוי המצב, ביטל את כרטיסי האשראי, באמצעותם שולמו חוגי הקטינים, חדל לשלם את החוגים, הוצאות הכלכלה / מזון של התא המשפחתי (רכש רק פעמיים) והמבקשת היא אשר רכשה מחשבונה הפרטי עבור הוצאות הכלכלה של המשפחה, שילמה את השיעורים הפרטיים והחוגים של הקטינים, דמי כיס, דלק וביטוחים לרכב שמשמש אותה וגם את התיקונים שבוצעו בדירת המגורים. לטענת המבקשת חיה המשפחה ברמת חיים גבוהה שכללה נסיעות טיולים בארץ ובחו"ל ורכישת מותגים. נטען כי קטין 1 וקטינה 2 לומדים בבית ספר פרטי (----), הקטינה 2 סובלת מבעיות רגשיות ואבחונים שעברה מעלים קשיים באספקט הלימודי דידקטי, והיא נזקקת ותזדקק לעזרה נרחבת. נטען כי כיום הקטינה מקבלת 3-4 שיעורים פרטיים בשבוע ועלותם סך 2,200 ₪ לחודש.
בבקשה עתרה המבקשת לתשלום מזונות הקטינה 2 סך 5,870 ₪ לחודש על פי הפירוט: כלכלה סך 800 ₪, חומרי ניקוי לבית ולגוף סך 150 ₪, ביגוד והנעלה סך 800 ₪, מספרה סך 50 ₪, הוצאות משחקים ספרים בילוי סך 1,000 ₪, מתנות באירועים סך 100 ₪, נופשים וטיולים בארץ ובחו"ל 1,200 ₪, שיעורים פרטיים 750 ₪ וביטוח רכב ודלק 920 ₪ תרופות (ריטלין) 100 ₪. עבור הקטינה 2 סך 5,250 ₪ (אותם רכיבים כמו הרכיבים הקודמים למעט נסיעות 400 ₪, שיעורים פרטיים בסך 2,200 ₪), עבור הקטינה 3 בגין מזונותיה, סך 4,250 ₪ (אותם רכיבים, מספרה 100 ₪, חוגים 750 ₪, תנועת נוער צופים 70 ₪). נוסף על כך עתרה המבקשת בגין הוצאות החינוך של הקטינים 1 ו-2 1,640 ₪ , עבור הקטינה 3 (אגרת לימוד צפויה 2,000 ₪ עבור חטיבה, 820 ₪ עבור כיתות ט'-יב', וסך 100 ₪ בגין ציוד בית ספר). וגם עתרה לסך 2,340 ₪, חלקם של הקטינים בהוצאות המדור וסך 1,575 ₪ בגין חלקם של הקטינים בהוצאות הרכב ואחזקתו וכן חיוב המשיב בעלויות ביטוחי הבריאות של הקטינים.
בפירוט שהגישה המבקשת, בהתאם להחלטתי מיום 02.03.2022, נטען כי מאחר והצדדים לא הפרידו מגוריהם, אין הפרדה בין הוצאות תלויות שהות ובין הוצאות שאינן תלויות שהות. נטען כי למעט חפצים בודדים שרכש המשיב לאחרונה (נעליים) והוראת קבע לבית הספר "----" עבור הקטינים 1-2, ארנונה, מים, חשמל, כבלים, אינטרנט, תמי 4 וטלפונים ניידים של הקטינים – המבקשת נושאת בכל הוצאות הקטנים. המבקשת טענה כי לאור שכרה (8,500 ₪ לחודש) והוצאות הקטינים הגבוהות, היא נאלצת להיעזר באימה הקשישה ופידיון קרנות השתלמות על-מנת לכלכל את הקטינים. המבקשת העריכה את ההוצאות עובר למועד הקרע כדלקמן: עבור הקטין 1 סך 4,920 ₪ עבור הוצאות תלויות שהות, וסך 950 ₪ עבור הוצאות שאינן תלויות שהות; עבור הקטינה 2 – 6,350 ₪ עבור הוצאות תלויות שהות וסך 1,100 ₪ עבור הוצאות שאינן תלויות שהות. עבור הקטינה 3 סך 3,320 ₪ עבור הוצאות תלויות שהות וסך 1,200 ₪ עבור הוצאות שאינן תלויות שהות. נוסף על כך מגיעות הוצאות הקטינים 1-2 הלומדים בבית הספר "----" והקטינה 3 שעתידה ללמוד שם לסך 3,740 ₪. הוצאות מדור ואחזקתו, חלקם של הקטינים סך 2,590 ₪ וסך 788 ₪ בגין חלקם של הקטינים בהוצאות הרכב.
המשיב טען כי בגין הוצאותיהם של הקטינים, הוצאות המדור ואחזקתו, הוצאות הבית והכלכלה, לרבות מזון וקניות באופן הממלא את כל צרכי הקטינים, הוא משלם סך 8,000 ₪ לחודש. אשר לעיסוקו – נטען כי הרוויח מעיסוקו בהתקנת תקשורת סך 30,000 ₪ ברוטו לחודש ויתרת חשבון העסק נכון למועד הגשת כתב ההגנה עומדת על סך 23,000 ₪ בלבד. אשר לעיסוקה של המבקשת – נטען כי המבקשת בוחרת לעבוד ב-70% משרה בעוד היא יכולה ומסוגלת לעבוד במשרה מלאה.
נטען כי המבקשת מפקידה מידי חודש את משכורתה ל"חסכון" ומסרבת להשתתף בהוצאות הבית והקטינים. עוד נטען כי המבקשת מעלימה מבית המשפט כי סמוך להגשת התביעות היא רוקנה את חשבון הבנק המשותף של הצדדים, משכה סך 48,000 ₪ במזומן מכספיהם המשותפים של הצדדים, הפסיקה להפקיד את משכורתה לחשבון המשותף, הביאה את הצדדים למינוסים ולחובות והגדילה את הוצאות כרטיס האשראי שהיה בידה. נטען כי עתירת המבקשת למזונות קטינים בסך 21,000 ₪ ₪ לחודש מוגזמת ואינה מותאמת לרמת החיים של המשפחה וליכולת ההשתכרות של המשיב .
המבקשת טענה כי בשל העדר שיח ענייני בין הצדדים יש לכמת את החיובים לסכום כספי. המבקשת טענה כי על פי החלטת בית המשפט מיום 13.7.22, העבירה למשיב טבלה מסודרת של הוצאות בצירוף אסמכתאות והמשיב לא שילם דבר. נטען כי המבקשת ניהלה את הבית מאז ומעולם ושילמה לעוזרת הבית והמשיב שילם עבור אחזקת הבית ובית ספר "----". המבקשת טענה כי היא רוכשת מזון ומבשלת מזון חם לבני הבית מידי יום ובתקופה שבין 13.7-2.8 הוציאה המבקשת רק עבור מזון סך של מעל 3,000 ₪. לטענתה מוצרי ההגיינה והטיפוח המשיב אינו קונה, חרף ההחלטה המחייבת אותו לעשות כן.
לעניין העוזרת – נטען כי המבקשת מאז ומעולם ניהלה את כל סידור העבודה מול העוזרת וביקשה מהמשיב כי ישלם סך 1,700 ₪ עבור ניקוי חודש יולי והמשיב לא שילם את החיובים הנוגעים לדמי הביטוח הלאומי והפנסיה.
לעניין הוצאות הילדים בחופש – נטען כי החל ממועד הגשת התביעה המבקשת נושאת בהוצאות הקטינים ומפאת חסרון כיס בשנה האחרונה לא רשמה את הבת 3 לקייטנות ולמנוי לבריכה כפי שהיה בעבר. המבקשת טענה גם כי המשיב משלם הוצאות הפנאי ובילוי בחופש הגדול ומטיל על כתפיה את הוצאות הקטינים. נטען כי הבת 2 זקוקה לשיעורים פרטיים לשם השלמת פער לימודי, הנדרש עם מעברה לקמפוס "----". הקטינה 2 זקוקה לעדכון אבחון לפני בחינות הבגרות ולמחשב חדש ללימודיה. נטען כי קטין 1 שעתיד להיות ב-"גיבוש" לקראת הצבא ובקרוב להתגייס נזקק אף הוא לקנייה לקראת הגיוס. נוסף לטענת המבקשת בשל מצב הדברים שנוצר זקוקים הקטינים לטיפול פסיכולוגי. דמי כיס – נטען כי האם נאלצת לתת לקטינים דמי כיס כבחופשות בעבר.
עוד נטען כי המשיב מתווכח על כל קנייה וקנייה גם על רכישת מגבות ושטיחים שעלותם יחד עומדת על סך 90 ₪ בלבד. נטען כי המשיב עושה כל שלאל בידו כדי לשבש את שגרת החיים בבית והתקשורת בין הצדדים קשה ובלתי אפשרית. המשיבה טענה כי פדתה את קרן ההשתלמות שלה לשם תשלום הוצאות הקטינים ולאחר שכלי הרכב בו עשתה שימוש ירד מהכביש בשל תאונה, כיום היא שוכרת כלי רכב.
המשיב טען כי מאז ההחלטה קונה המבקשת רק מוצרי מזון בסיסיים והקטינים מתלוננים כי אין מה לאכול. נטען כי ההחלטה שותקת אשר להוצאות דמי הכיס, עוזרת הבית, אחזקת הכלב, והוצאות החינוך והרפואה דבר הגורם לקושי ביישומה ולהתנהלות חד צדדית של המבקשת. עוד נטען כי המבקשת מעבירה לקטינים, על דעתה, מאות שקלים בחודש על דמי כיס וזאת במקביל לדמי הכיס שמעביר להם המשיב ישירות לידיהם, כך שהקטינים מקבלים סכומים גבוהים מאוד כדמי כיס. הקטין 1 לפני גיוס אינו קטין ועובד עם אביו ומקבל סך 250 ₪ ליום.
נטען גם שהמבקשת מסרבת למסור למשיב את מספר הטלפון של עוזרת הבית על מנת לתאם מולה שעות ועלויות, והעבירה למשיב דרישה לתשלום 1,700 ₪ לחודש יולי, סכום שאינו סביר. שיעורים פרטיים – נטען כי המבקשת ממשיכה להזמין מורים פרטיים לקטינות על אף חופשת הקיץ והקטינות מסרבות לשתף פעולה עם המורה הפרטית. עוד נטען כי תחת הרכיב "אחזקת הבית" – המבקשת מחפשת להגידל הוצאותיו ושלחה למשיב קבלות בגין רכישת מגבות ושטיחים לבית שאין בהם כל צורך. נטען כי יש לחייב את המבקשת לרכוש מזון וחומרי ניקוי סך 4,000 ₪ לחודש לכל הפחות, בהיקף ובאופן כפי שהיה נהוג עובר לקרע. נטען כי המשיב משלם לקטינים סך 300 ₪ דמי כיס ואם המבקשת חפצה לתת להם יותר, יעשה הדבר ללא חיוב המשיב.
דיון והכרעה:
עוד משמעות הדבר, כי יחס חלוקת החיוב במזונות הקטינים, שיוטל על כל הורה, ייקבע על פי יכולותיהם הכלכליות, מכלל המקורות שלרשותם, לרבות שכר עבודה ונכסים אחרים יחד עם מתן משקל לחלוקת זמני השהות של הקטינים אצל הוריהם ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. ראו בע"מ 919/15 בע"מ 1709/15 פלוני נ' פלונית, מיום 19.7.2017, עמוד 119.
בהתאם לתלושי שכר של המבקשת, שכרה החודשי הממוצע לחודשים 12/20 – 11/21 הוא סך 8,630 ₪ נטו. בשים לב לכלל נסיבות העניין עד כה, טענות המשיב כי המבקשת אינה מממשת פוטנציאל השתכרותה והיא עובדת בהיקף 70 אחוז משרה לא יובאו בחשבון בהחלטתי זו והטענה תיבחן בהמשך ההליך.
אשר למשיב, לפי דו"חות רווח והפסד הכנסתו הממוצעת החודשית לשנת 2018 היא סך 45,474 ₪ נטו לחודש; לשנת 2019 סך 42,564 ₪ נטו לחודש; לשנת 2020, 37,095 ₪ נטו לחודש; ולשנת 2021, 32,309 ₪ נטו לחודש. הירידה בסכומים היא מהתקופה שקודמת למועד הקרע ויכול ותקופת מגפת הקורונה תרמה לכך. בהינתן הנ"ל וההוצאות שכלולות בפעילות עסקו, אני מעמידה הכנסתו על סך 35,000 ₪ נטו לחודש.
מסכום המזונות עבור הצרכים תלויי שהות, יש להפחית את הסכום בו המשיב נושא בפועל, בעין, בעת שהות הקטינות אצלו. בהקשר זה לא זמני השהות הם כשלעצמם הם העיקר, אלא יש לבחון את מידת המעורבות "התשומות" שמשקיע ההורה בקטינים. בהקשר זה, בעת בחינת מזונות זמניים השאלה מה היה בעבר יכול ומעידה על ההווה. במקרה כאן, בנסיבות המיוחדות כאן, אני מעריכה כי תרומתו בעין של המשיב סך 300 ₪.
היינו על המשיב לשלם עבור כל אחת מהקטינות סך 1,350 ₪ לחודש (1,350 ₪ עבור 75% בגין צרכים תלויי שהות, פחות נשיאה בעין של צרכים תלויי שהות 300 ₪ + 75% בגין צרכים שאינם תלויי שהות). מאחר ובנסיבות כאן יש צורך "בהורה מרכז" ולהתרשמותי, המבקשת, גם כיום, היא זו שמעורבה ומנהלת את הפנאי והבילוי של הקטינים ולו מעצם שהותה יותר שעות בבית ומנגד היעדרותו של המשיב מהבית, ישולמו המזונות הזמניים לידי האם עבור הקטינות.
אשר לטענה כי מאחר והקטין עובד ומשתכר אצל אביו אין לחייב במזונותיו, אני דוחה את הטענה. השכר משולם לקטין 1 בגין עבודתו, להבדיל ממזונותיו, מה גם שבשל העובדה כי באפשרותו לעבוד, הרי שהמזונות מופחתים לשיערו 1/3. על כן אין בשכרו של הקטין לאיין את זכאותו למזונותיו מהוריו.
המועד נקבע לאור הודעות הצדדים בנוגע להעברת המסמכים למומחה החשבונאי ובקשת המומחה למסמכים נוספים מצד האישה ופגישה עם האיש, מתוך בהנחה שבמועד זה תהיה מונחת בפני חוות הדעת ותשובות לשאלות הבהרה או חלוף המועד להגשתם. אם יתברר כי חוות הדעת טרם הוגשה או כי לא נתקבלו תשובות לשאלות הבהרה, הצדדים יגישו בקשה לדחיית הדיון בצירוף רשימת מועדים שיתואמו ביניהם.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתנה היום, כ"ז חשוון תשפ"ג, 21 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.