בימ"ש לענייני משפחה באשדוד, סגנית הנשיא השופטת ענת אלפסי: פסק דין בעניין בעלות בנכסים שנוצרו טרם הנישואין (תלה"מ 41872-10-18)

עניינו של פסק דין זה, בבירור טענותיהם הכספיות של הצדדים בתוך איזון המשאבים ביניהם. בין השאר התעוררה שאלת שיוכם של כספי מענק שקיבלה האשה כיתומת צה"ל והעבירה לצורך רכישת הדירה, כמו גם שאלת כספי קופת גמל שמימנה אימה מאז היותה ילדה.

רקע והליכים:

1. הצדדים נישאו ביום 11/2/16 ולהם ילדה משותפת אשר נולדה ביום 30/4/18. יחסיהם המשותפים נקלעו למשבר וביום 22/5/18 הגישה האשה תביעת משמורת ותביעה למזונות הקטינה. ביום 3/7/18 הגיש האיש תביעה למשמורת משותפת.
2. ביום 17/10/18 הגישה האשה תביעה לחלוקת הרכוש המשותף, היא התובענה מושא פסק דין זה, בעניין דירת המגורים המשותפת, כלי הרכב, המיטלטלין והזכויות ממקומות העבודה. בתוך כך טענה, בין השאר, כי זכאית להחזר כספי מענק בהם ממינה את רכישת הדירה, לגביהם טען האיש כי נטמעו בנכס המשותף, בגומה לכספים נוספים שהפקיד ממקורותיו שלו. האיש אף טען כי האשה העבירה לאימה כספי קופת גמל שאמורים היו להיות משותפים, בעוד האשה טוענת כי היו שלה טרם הנישואין.
3. במסגרת הליכי קדם המשפט הגיעו הצדדים להסכמות בעניין המשמורת ובעניין מזונות הילדה, אשר קיבלו תוקף של פסק דין, בו נסגרו הליכים אלה. בנוסף, נמכרו כלי הרכב ונמכרה דירת המגורים המשותפת, תוך סילוק ההלוואה המובטחת במשכנתא וחלוקת המיטלטלין. ביחס למחלוקות הכספיות הגישו סיכומיהם, כפי שיפורט להלן.

עיקרי טענות האשה:

1. ביום 12/12/16 רכשו דירתם המשותפת תמורת 1,250,000 ₪. לצורך הרכישה קיבלה מענק מאגף השיקום של משרד הביטחון בגין היותה יתומת צה"ל , ע"ס 133,891 ₪ אשר לטענתה נמצא בבעלותה הבלעדית. בנוסף חסכה 130,000 ₪ כהון עצמי לרכישת הדירה. מכאן טוענת כי חלקה ברכישת הדירה עומד על 265,000 ₪. מתוכם טוענת כי זכאית לקבל חזרה את המענק ממשרד הבטחון בגובה כ- 134,000 ₪.
2. לשיטתה אין לקבל טענות האיש לגבי הסכומים הנוספים הנטענים על ידו, הואיל ומדובר בסכומים שהופקדו ישירות לחשבון המשותף או שימשו להוצאות מוסכמות על שניהם.
3. לאיש העובד כנהג משאית, זכויות סוציאליות ממקום עבודתו, מהן זכאית לקבל מחצית.
4. באשר לקופת הגמל אקסלנס, טענה כי מדובר בקופת גמל אשר אימה פתחה בהיותה ילדה זמן רב טרם הנישואין, ועם קבלת התמורה העבירה אותה במלואה לאימה, בהסכמתו של האיש.
5. בעניין תשלומי המשכנתא, טוענת כי כלל התשלומים ירדו מחשבון הבנק המשותף, וכוללים את כלל ההוצאות השוטפות.
6. בעניין תשלומי הארנונה, טוענת כי גם הם שולמו מהחשבון המשותף, כשאר בפועל האיש שילם בעצמו שני חשבונות בלבד בגובה 700 ₪ כל אחד.
7. עוד טוענת כי יש להביא בחשבון את חבילת הלידה שרכשה עבור התינוקת ממקורותיה שלה בגובה 5,156 ₪. לאחר קיזוז כולל, על האיש להעביר לה 1,599 ₪.

עיקרי טענות האיש:

1. באשר לדירה, טוען כי נרכשה ממקורותיהם הנפרדים והמשותפים ולרבות באמצעות נטילה של הלוואת משכנתא משותפת. הוא עצמו העביר ישירות לקבלן 110,000 ₪ מכספי כלי רכב שהיה בבעלותו טרם הנישואין, במהלך הנישואין העביר כספים ממקורותיו הנפרדים לצרכי משק הבית, לצרכי מימון רכישת הדירה ו/או הוצאות נלוות. הכספים הוטמעו ברכוש המשותף, כפי שנעשה בכלל זכויות הצדדים. טוען כי דרישתה לקיזוז דמי המענק מצה"ל דינה להידחות, שעה שגם סכום זה שימש ונטמע ברכוש המשותף.

לחלופין טען כי ככל שתתקבל טענתה זו, יש להביא בחשבון כספים שהעביר הוא לחשבון הבנק המשותף ממקורותיו שלו במהלך החיים המשותפים, לרבות כספי פיצויים שהפקיד לחשבון המשותף בגובה 35,000 ₪, שווי מחצית רכב בגובה 16,900 ₪, ההפסד שנגרם בגין מכירת הדירה החדשה והכספים הרבים שהושקעו במסיבות החינה, השבת חתן והחתונה לרבות מטעם הוריו בגובה 120,000 ₪ ועוד.

1. באשר לזכויות הסוציאליות, טוען כי יש לחלקן שווה בשווה.
2. עוד טוען כי ביום 11/12/17 העבירה כספי קופת גמל אקסלנס בסך 31,794 ₪ מהחשבון המשותף והעבירה אל אימה. מדובר בהברחה שלא כדין ולכן עליה להשיב סכום זה לקופה.
3. באשר לתשלומי המשכנתא, טוען כי בתקופה שמחודש 5/18 ועד 5/19 שילם תשלומי משכנתא ביתר בגובה 5,773 ₪, בעוד שבתקופה שמחודש 51/9 ועד 10/19, שילמה האשה 4,252 ₪ ביתר.
4. באשר לתשלומי ועד הבית טוען כי בחדשים 5/18 ועד 10/18 שילם 2,250 ₪ עבור ועד הבית.
5. באשר לתשלומי הארנונה, טוען כי מחודש 5/18 ועד 10/18 שילם 3,800 ₪, כאשר התשלום עבור החדשים 5-11/18 בוצע מהחשבון המשותף.
6. עוד טוען כי שילם 949 ₪ עבור ביטוח המשכנתא, מצלמות לבניין המשותף ושער חשמלי.

דיון והכרעה

1. כידוע, לאור מועד נישואי הצדדים חל בעניינם המשטר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").

סעיפים 3-1 לחוק קובעים ככלל, קובע החוק כי הסדר איזון המשאבים הקבוע בו יחול, אלא אם ערכו הצדדים הסכם ממון, מה שלא נעשה בעניין שלפנינו.

סעיף 5 לחוק קובע שיתוף בזכויות ובחובות למעט מספר חריגים וזו לשונו:

(א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג ... זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

(ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.

(ג) בסעיף זה, "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות".

1. באשר לחריגים המנויים בס"ק (א), הלכה פסוקה היא לפנינו כי ככל שנכסים אלה נשמרו בהפרדה משאר הרכוש, יצאו מכלל האיזון. לעומת זאת, כאשר מי מבני הזוג השתמש בכספים אלה לצורך הוצאה משותפת, יש לראותם כנכסים שנטמעו בקופה המשותפת.

ר' בע"מ (י-ם) 821/05 ש. א. נ' ש. ג. (נבו, 12.11.06) בו נקבע כי אין בהכרח צורך בחשבון משותף ודי "בקופה רעיונית משותפת" כדי להצביע על כוונת שיתוף, בו נאמר:

"כך, למשל, אם יובהר כי כאשר התקבל סכום גבוה חד-פעמי ממשרד הביטחון, ובני הזוג השתמשו בסכום זה לצורך נסיעה לחו"ל, או החלפת רכב, או קניית ריהוט לבית, יש בכך כדי להעיד על כוונת שיתוף גם ביחס לגמלה זו."

ר' גם עמ"ש 9102-01-14 , פלונית נ' פלוני (נבו, 13/11/14) בו נפסק כי קיומו של חשבון משותף והפקדת כספים בו, מהווה חזקה בדבר רצון בעלי החשבון לקיום שותפות בחשבון וכי הכספים בו שייכים לשניהם בחלקים שווים עם הפקדתם, ע"י מי מהצדדים בחשבון זה, כל עוד לא הוסכם אחרת.

על יסוד העקרונות הללו, יש לבחון טענו הצדדים בעניין שלפנינו.

1. באשר למענק ממשרד הביטחון, בירור טענות הצדדים מעלה כי אין מקום להחריג הכספים להם טוענת האשה, ואף אין מקום להחריג כספים להם טוען האיש. כאמור, הדירה נרכשה ממקורות הצדדים בין היתר מענק שקיבלה האשה בהיותה יתומת צה"ל בגובה 130,000 ₪, נוסף על סכומים דומים שהפקיד כל אחד מהצדדים (110,000 ₪ מצד האיש ו- 134,000 ₪ מצד האשה). מעדויות הצדדים עולה כי כספי המענק הועברו ישירות לקבלן הדירה, כפי שיפורט להלן.

בעמ' 11 לפרוטוקול נמצאת עדות האשה כדלקמן:

"מצידו הוא הביא 110,000 ₪ ממכירת הרכב. לגבי הפיצויים הוא קיבל את הכסף תוך כדי שקנינו את הדירה ובמהלך הזמן. אני הצטרפתי לחשבון שלו ורק כשקנינו את הדירה פתחנו חשבון משותף, בסמוך לרכישת הדירה. את החיסכון שלי העברתי ישירות לקבלן וגם הוא העביר ישירות לקבלן. את המענק העברתי גם ישירות לקבלן. את תשלומי המשכנתא ביצענו מחשבון הבנק המשותף"

ובעמ' 20 נמצאת עדות נוספת באותו עניין:

"החשבון שאליו העברתי את המענק נפתח לפני הנישואין. הוא נמצא בבנק הפועלים אך כרגע כבר לא קיים. לא זוכרת מתי העברתי המענק, ממש בסמוך למועד שבו קיבלתי אותו.

כספים אלה העברתי לצורך רכישת הדירה בסמוך, לקבלן ישירות.

גם חשבון בנק משותף פתחנו בסמוך, פתחנו בקשה למשכנתא ואז פתחנו חשבון. את תשלומי המשכנתא ביצענו מהחשבון המשותף ולאותו חשבון הפקדנו המשכורות שלנו.

הנתבע העביר לבנק למשכנתאות 110,000 ₪ מהון הפרטי שלו.

ההון הראשוני שלי היה בסביבות 230,000 ₪ שהם 130,000 ₪ ועוד המענק".

במצב דברים זה ובהעדר הסכם ממון המחריג את הסכום האמור, יש לראותו כסכום שנטמע ברכוש המשותף. בדיוק באותה מידה יש לראות בכספים הנוספים להם טוען האיש ככספים שנטמעו ברכוש המשותף.

1. באשר לקרן אקסלנס, מדובר בסכום של 31,794 ₪, אשר אין חולק כי מקורו בחשבון חסכון שפתחה אימה בהיותה ילדה שגילה כשש שנים. מן העדויות עולה כי בחודש 12/17 העבירה הכספים בסך 31,794 ₪ לחשבון המשותף וכעבור חמישה ימים העבירה הכספים לחשבונה של האם. העברת הכספים בוצעה בידיעת האיש אשר אף דרש כי תבצע ההעברה חזרה לחשבון אימה (נספח י"ט לכתב התביעה). מכאן כי מדובר בכספים אשר היו בבעלותה הבלעדית של האשה טרם הנישואין, לא נשמעו ברכוש המשותף הועברו באופן מוסכם ולכן אין כל מקום לדרוש החזרתם.
2. באשר לתשלומי המשכנתא, עיון בטענות הצדדים לרבות האסמכתאות אליהם הפנו, מעלה כי התשלומים הללו בוצעו רובם ככולם מחשבון הבנק המשותף, התשלומים שבוצעו מחוץ לחשבון הבנק המשותף מקזזים אלה את אלה כמעט באופן מלא, כאשר האיש שילם 1,521 ₪ ביתר לעומת האשה.
3. באשר לתשלומי ועד הבית, האיש שילם 2,250 ₪ והאשה שילמה 2,000 ₪, מכאן כי האיש שילם 250 ₪ ביתר.
4. באשר לתשלומים הנוספים עבור ביטוח המשכנתא, מצלמות לבניין המשותף ושער חשמלי, בגובה 949 ₪, אלה לא הופרכו על ידי האשה.
5. באשר לתשלומי הארנונה האיש שילם 3,800 ₪, בעוד האשה שילמה 2,498 ₪, מכאן כי האיש שילם 1,002 ₪ ביתר.
6. באשר לחבילת הלידה בגינה שילמה 5,156 ₪, מדובר בעניין שאינו קשור לחלוקת הרכוש, אלא לעניין המזונות, אשר תם ונשלם. נמצא כי בחישוב כולל, האיש שילם 3,722 ₪ יותר מהאשה ולכן עליה להשיב לו מחצית הסכום, בגובה 1,861 ₪. סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה עומד על 2,000 ₪.
7. באשר לזכויות ממקומות העבודה, הצדדים צירפו תדפיסי המסלקה הפנסיונית של משרד האוצר, מהם עולה כי את הזכויות שצברו יוכלו לפרוע רק בהגיעם לגיל פרישה. הואיל וכל אחד מהם זכאי לקבלת מחצית הסכום שצבר רעהו בתקופת החיים המשותפים, יוכלו להגיש פסיקתאות מתאימות.

לאור האמור לעיל, נפסק כדלקמן:

1. על האשה לשלם לאיש 2,000 ₪, לצורך איזון כולל של טענותיהם הכספיות. הצדדים יוכלו לקזז סכום זה במסגרת תשלומי המזונות, בשני תשלומים שווים.
2. הזכויות סוציאליות שצברו הצדדים ממקומות העבודה בתקופת החיים המשותפים שמיום 11/2/16 ועד למועד הקרע ביום 22/5/18 שייכות לשניהם בחלקים שווים ולכן יוכלו להגיש תוך 30 יום פסיקתאות לפי החוק לחלוקת חסכון פנסיוני.
3. לאור ההסכמה הדיונית לגבי ההליך הממוקד ולאור התוצאה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' תמוז תשפ"ב, 02 יולי 2022, בהעדר הצדדים.