ביהמ"ש לענייני משפחה פתח תקווה, רשמת שלי פרקש: החלטה בבקשה להפקדת ערובה (תמ"ש 42347-09-22)

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה

תמ"ש 42347-09-22

תיק חיצוני:

מספר בקשה:2

בפני

כבוד הרשמת שלי פרקש

מבקשת

א.ח.

נגד

משיבה

ח. בע"מ

החלטה

לפניי בקשה להפקדת ערובה בסך 90,000 ₪, מכוח הוראת סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 בתובענה למתן פסק-דין הצהרתי שעניינו "ביטול פסק דין בשל מרמה". פסק-הדין בעטיו הוגשה התובענה ניתן ביום 29.12.21, בתיק הקשור ע"ר 52548-12-15, על-ידי כב' המותב הדן בערעור על החלטתה של כב' רשמת ההוצאה לפועל בטענת פרעתי.

תמצית טענות המבקשת, כי את ההליך דנן יש למחוק על הסף שכן מדובר ב"טענות ערעוריות"; כי המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי באיחור ובקשה להארכת המועד להגשתה נדחתה בהחלטה מיום 17.4.22; כי לאחרונה הוגשה בקשת רשות ערעור נוספת על פסק-הדין כך שהמשיבה מבינה שהדרך לתקוף את פסק-הדין אינה באמצעות הליך של תביעה לביטול פסק-הדין; וכי המשיבה אינה משלמת את התשלום בהתאם לפסק-הדין.

תמצית טענות המשיבה, כי מדובר בחברה פעילה, סוברנית, מגישה דו"חות מע"מ, מס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי ורשם החברות; כי ברשות החברה נכסי נדל"ן, בית היתר מקום משרדיה של החברה, רחוב ....; וכי אין כנגדה כל חוב או תביעה; כי המצהיר מטעמה, ...., הצהיר כי מוכן לערוב אישית לתשלום הוצאות המשפט; כי שילמה למומחים סכומים ניכרים; כי טענות המבקשת נטענו בעלמא והמבקשת לא הוכיחה כי החברה המשיבה חסרת יכולת כספית לשלם הוצאות; וכי בשנת 2018 הפקידה בקופת בית המשפט מלוא סכום פסק-הדין שבוטל בסך 220,000 ₪. יוטעם, כי טענות המשיבה לעניין אי הגשת כתב הגנה התייתרו, משזה הוגש.

בהוראות ההסדרים המאפשרים להורות לתובע להמציא ערובה להבטחת הוצאות הנתבע קיימות הבחנות בין תובע שהוא אדם לבין תובע שהוא תאגיד. ההסדר בעניין התובע היחיד נקבע בהוראת תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. אחת התכליות המרכזיות להפעלתה של ההוראה היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע ככל שיהא צורך בכך ובייחוד כאשר נראה לבית המשפט כי סיכויי התביעה קלושים. טענת המשיבה כי הוראת תקנה 157 היא המסדירה את הסוגיה שבענייננו, אינה מדויקת.

לגבי חברות, כפי ענייננו, נקבע הסדר מיוחד הקבוע בהוראת סעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט-1999: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

כידוע, כאשר מונחת בפני בית המשפט בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה, עליו לבחון בשלב הראשון את מצבה הכלכלי של החברה. בשלב השני יש לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות פטור מחיוב בהפקדת ערובה. הכלל הוא אפוא חיוב החברה להפקיד ערובה והחריג הוא הפטור מהפקדה. ר' רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ מיום 11.2.2009.

הנטל להראות מהן אותן הנסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את החברה בהפקדת ערבות, מוטל על המשיבה. בדרך כלל אין מקום בשלב זה להיכנס לעובי הקורה לעניין סיכויי ההליך, אלא רק במקרה שאלה קיצוניים במיוחד, לכאן או לכאן. ר' תא (י-ם) 21324-06-15 אחים שרבט יוזמים ובונים (1989) בע"מ נ' א.מ. תורג'מן בע"מ מיום 4.11.18.

אשר למצב הכלכלי. עיון בתשובה מעלה כי המשיבה לא תמכה טענותיה בדבר איתנות כלכלית בבדל ראיה. בנוסף, המשיבה לא הצביעה על נסיבות אחרות המצדיקות חריגה מהכלל שבדין. לפיכך לא הורם הנטל להוכיח יכולת כספית לפירעון הוצאות, ככל שתיפסקנה.

אשר לבקשת מצהיר המשיבה לערוב באופן אישי להוצאות המבקשת. כידוע, המבקש לערוב באופן אישי להוצאות נדרש להוכיח לפני בית המשפט כי הוא בעל יכולת כלכלית לעמוד בהוצאות הנתבעים, ר' רע"א 4128/17LAUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) נ' יצחק טאוב, מיום 29.06.2017.‏‏

בענייננו, מצהיר המשיבה לא הציג אסמכתה למצבו הכלכלי ולא הוכיח כי היא בעל יכולת כלכלית לעמוד בהוצאות המבקשת, אם וככל שייפסקו הוצאותיה. לפיכך לא נמצאה הצדקה לקבלת ההצעה למתן ערבות אישית.

אשר לסיכויי ההליך. שאלת סיכויי ההליך יכולה להישקל במסגרת בחינת הנסיבות לסתור את החזקה המצדיקה חיוב בערובה. כך, סיכויי הליך גבוהים במיוחד יכולים להוות נסיבות בהן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה. בהקשר זה נקבע, כי הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייבה בהפקדת ערובה. עם זאת, הכלל הוא כי אין זה ראוי להידרש בהרחבה לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד. ר' תא (י-ם) 21324-06-15 לעיל.

במקרה דנן, נראה, על פניו, כי המשיבה נקטה בהליך שאינו מתאים ובכך מקובלות עליי טענות המבקשת. הדרך להשיג על פסק-דין שניתן שלא בהסכמה, היא לא בהגשת תובענה לביטולו אלא בהליך השגה לערכאה המתאימה, בדרכים ובמועדים הקבועים בדין. המשיבה אכן פעלה כך, ר' תיק 56401-02-22 ו-ע"ר 9747-05-22, נספחים א', ב', ג' לבקשה, אלא שאחר זאת, הגישה תובענה זו. בהקשרים אלה, יצוין כי בין היתר טענה המשיבה בכתב התביעה לטעויות שנפלו בפסק-הדין כהאי לישנא: "... נתפס ביהמ"ש לכלל טעות ועל כן הגיע למסקנות מוטעות בפסה"ד". ר' ס' 48. מכאן, טענה המשיבה, כי יש לערוך "מעין "משפט חוזר" בהליך אזרחי". ר' ס' 50.

עינינו הרואות, מדובר על פניו בסיכויי הליך הנכנס בגדריו של המונח קיצוניים, שכן, לא מוכרת לבית המשפט האפשרות של תיקון טעויות מהותיות נטענות על-ידי אותו בית משפט. במצב דברים זה, קמה, מניה וביה, הצדקה להורות על חיוב התובעת-המשיבה בהפקדת ערובה.

לא זו בלבד, אלא שהמשיבה לא הכחישה שסכום פסק-הדין לא שולם על-ידה. כידוע, נסיבה זו פועלת לחובת המשיבה בבוא בית המשפט לשקול הפקדת ערובה.

במכלול הנסיבות ועל יסוד המפורט לעיל, דין הבקשה להתקבל.

האיזון במכלול השיקולים שעל סמכם ייקבע סכום הערובה ייהא לעולם תלוי נסיבות ועליו להיות בר-השגה.

במכלול הטענות והנסיבות ולאחר שנשקלו מהות ההליך, היקף יריעת המחלוקת, הערכת ההוצאות שייגרמו, והפסיקה הנוהגת בנוגע לשיעור ההפקדה בנסיבות דומות, לצד זכות הגישה לערכאות של המשיבה, ובאיזון ביניהם, נמצא לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסך 20,000 ₪.

הסכום יופקד בקופת בית המשפט עד יום 12.1.23.