ביהמ"ש השלום בת"א, השופט אביים ברקאי: החלטה בבקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ לצרכי חופשה (חדל"פ 42575-06-20)

ההחלטה ניתנה במסגרת דיון שהתנהל באולם בית המשפט. פרוטוקול הדיון הושמט.

בקשה זו הועברה לטיפולי כשופט תורן במהלך פגרת הקיץ לאחר שנקבע על ידי מותב קודם, גם הוא תורן, שיש לקבוע הבקשה לדיון.

1. מהות ההחלטה:

עניינה של ההחלטה הוא בקשה של חייב בעניינו מתנהלים הליכי חדלות פירעון, לבטל צו עיכוב מהארץ. החייב מבקש לצאת לחופשה לשבוע ימים לעיר פראג, כאשר כל עלויות הנסיעה לרבות רכישת כרטיסי הטיסה הם על ידי בני משפחתו. החייב מפנה לכך שנקלע למצוקה כספית בעסק של אביו. החייב מתאר לצערי משבר זוגיות עם אשתו בניסיון לשפר את מצב רוחו וכן לפתור את בעייתו עם רעייתו הטריה. במסגרת הבקשה אף צורפו כתבי ערבות של שני ערבים כשהם חתומים ומאומתים בפני עורך דין. עוד צורפו תצלומי תעודות זהות והעתקי תלושי שכר של אותם ערבים.

1. על הבקשה: לבקשה לא צורפה עמדת הנאמנת ואולם נמסר שזו מסכימה לבקשה. בנוסף לא צורפה עמדת הממונה. להשלמת התמונה יאמר שהבקשה הוגשה בפגרת בתי המשפט, ביום 8.8.2022. עוד יאמר, שביום 21.7.2022, גם כן במהלך פגרת בתי המשפט, התקיים דיון ב פני השופט המטפל בתיק, כב' השופט אילן רונן, באותו דיון אף אושר הסדר חוב, ואולם באותו דיון לא העלה החייב את בקשתו. עוד אדגיש, שהחייב, בהגינותו, מציין שכבר במועד אותו דיון ידע אותו החופשה אליה הוא מבקש לצאת וכך עולה אפילו מכתבי הטענות בהן מתייחס החייב לשיחות שהיו לו עם באי כוח הנאמנת והממונה באותו מועד.

עוד להשלמה יאמר, ולכך עוד אתייחס בהמשך, שלא נעשתה פנייה לממונה 3 שבועות מראש לעניין זה אף הפנתה באת כוח הממונה ל"נוהל טיפול הממונה בבקשה להסרת הגבלה של עיכוב יציאת החייב מהארץ". במהלך הקראת ההחלטה מציין ב"כ החייב שדווקא היו פניות וב"כ הממונה מוסיפה שהפניות לא הוגשו כבקשה.

1. עמדת הנאמנת: בדיון היום ציין ב"כ הנאמנת שיש הסכמה לבקשה אך הוסיף שהדבר בכפוף לאישור עמדת הממונה. עוד הוסיף שביחס לערבים שהוצעו שאין שום פירוט של היעדר תיקים מהוצאה לפועל. ובמילים פשוטות הנאמנת מחד מסכימה לבקשה, אך מנגד, מפנה לכך שיש לעמוד בדרישות הממונה ולקבל את עמדתו.
2. עמדת הממונה: הממונה מטעמו הפנה לכך שלא הוגשה בקשה במועד. הממונה הפנה להתנהלות החייב אשר לא שילם כסדרם את התשלומים החודשיים בסך של 1,000 ₪ עד אשר הצטבר חוב של 8000 ₪ אותו אכן שילם. עוד הפנה הממונה לכך שפסיקת בתי המשפט לא ראתה בחופשה כצורך שיש בו לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ. הממונה מציין שניתן יהיה להסכים לביטול צו עיכוב היציאה לצורך החופשה וזאת בכפוף להפקדת ערובה בנקאית. הממונה הפנה לנוהל שהוזכר לעיל ולפיו הערובה הבנקאית צריכה להיות לטעמו בסך השווה לסכום החוב בצירוף 20%. בנוסף ניתן היה להבין מדברי ב"כ הממונה שאפשר להגיע להסכמה לפיה הערבות הבנקאית תעמוד על סך של 143,000 ₪ בלבד. לעניין זה כיוונה ב"כ הממונה לסכום שמהווה את פירעון החובות בדין קדימה כפי שמופיע בעמוד 5 להחלטת כב' השופט אילן רונן מיום 21.7.2022.
3. על מנת שהפרוטוקול ישקף את שנאמר, אציין בשלב זה קם ב"כ החייב וציין שיש בטוחות בגין הסך של 143,000 ₪ וטוען שמדובר בשיעבודים על כלי רכב . ואף מציג מסמך לעניין זה. עוד מציין ב"כ החייב שהשיעבודים האלה הם מכסים את החובות בגין קדימה של רשות המיסים ועולים על הבטוחה שמבקש הממונה. ומנגד ב"כ הנאמנת מציין שאינו בטוח בכך.
4. הכרעה בבקשה:

לאחר עיון בבקשה ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני קובע כדלקמן:

1. על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בשל רצונו של החייב לצאת לחופשה: ככלל רצונו של חייב לצאת לחופשה, אינו מהנימוקים שיש בהם כדי לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ. לעניין זה אפנה אל רע"א 3289/17, מוחמד טאהא נגד כונס הנכסים הרשמי (מיום 30.4.2017), השופט ח.מלצר. נתתי דעתי להחלטה אליה הפנה ב"כ החייב בפש"ר 37360-01-16, יהודה ברג נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים (השופטת עירית כהן מיום 13.4.2016) החלטה בה בוטל צו עיכוב יציאה מהארץ על מנת שחייבים יוכלו לטוס לארה"ב. ואולם, ניתן להבחין בין המקרה שלפני לבין המקרה אליו הפנה בא כוח החייב, וזאת בשל שניים: ראשית, בפש"ר 37360-01-16 התייחס בית המשפט ליציאה מהארץ בשל טעמים רפואיים; שנית, ההחלטה בפש"ר 37360-01-16 לא מתייחסת לחוק חדלות פירעון אלא מתייחסת לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018 אלא היא בהתאם לחוק והדין הישן.

למען הסר ספק, עיינתי גם בהחלטה, אליה לא הפנו הצדדים, בפש"ר 13233-03-18 , זבידאת נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה (השופט אריה נאמן) מיום 31.7.2022. במקרה זה דווקא אושרה יציאה לחופשה של חייב תוך הטלת מגבלות שונות. באותו מקרה הגיע בית המשפט למסקנה שמדובר במקרה בו בעל התפקיד מסכים למבוקש תוך מתן רווח לנושים. גם מקרה זה אינו דומה למקרה שלפני וזאת בשל שניים: ראשית ועיקר, בפש"ר 13233-03-18 היתה מחלוקת מסוימת בין בעל התפקיד לבין הממונה ובית המשפט העדיף את בעל התפקיד. בענייננו, בעלת התפקיד, הנאמנת, למעשה מפנה לכך שהסכמתה כפופה לתנאים שיקבע הממונה; שנית, בפש"ר 13233-03-18 יש התייחסות למתן רווח לנושים. בית המשפט הפנה לכך ש"הנושים מרוויחים מיציאת החייב לחו"ל באמצעות תוספת של סכום לא מבוטל לתכנית הפירעון". לא כך המצב בענייננו ואין מדובר בהוספת סכום לתכנית הפירעון.

1. עוד על בקשה לביטול צו עיכוב יציאה לצורך חופשה: עוד לאמור לעיל, אפנה להחלטה שאמנם בהתאם לחוק הישן, ואמנם ניתנה לפני כ8 שנים, והכוונה לפש"ר 35846-05-10 בוחבוט נ' כונס הנכסים הרשמי ( מיום 27.5.2014) שם נקבע שיש לוודא גם מראית עין של חיים בצניעות כפי שמצופה ממי שלא יכול לפרוע את חובותיו.
2. התייחסות לסעיפים 279 ו284 לחוק:

• סעיף 284 לחוק: נתתי דעתי לכך שעל פניו קיימת סמכות לביהמ"ש לנהוג ביחס לצו עיכוב יציאה מהארץ אף ללא אישור ממונה והכוונה לסעיף 284 לחוק חדלות פירעון. ואולם, אותו סעיף מתייחס למצבים בהם בית המשפט מחליט דווקא לתת צו עיכוב יציאה מהארץ ולא במקרה הפוך של ביטול צו עיכוב.
• סעיף 279 לחוק: עוד נתתי דעתי לכך שלבית המשפט סמכות כללית להכריע בענייני חדלות פירעון. כנקבע בסעיף 279 לחוק. ואולם סמכות כללי זו מתייחסת למצבים בהם "הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור". תוך כבוד רב לחייב, ותוך שנתתי דעתי לחשיבות החופשה עבורו, אין בחופשה החופשה כדי לייעל את ההליכים כנגדו. מכאן גם אין לנהוג בהתאם לסעיף 279 לחוק.

1. סיכום עד כאן:
2. כפי שהוצג לעיל הרי חופשה פרטית אינה עילה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ.
3. כפי שהוצג לעיל, לממונה השגות על התנהלות החייב. ואולם, בפועל מסכים הממונה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ וזאת להפקדת ערבות בנקאית.
4. סעיפים א ו-ב וכן פירוט ההחלטה עד כה יחד עם רצון להתחשב במידה מסוימת בחייב, מביאה לקביעה לפיה יש לבטל את עיכוב היציאה מהארץ אך זאת בכפוף להפקדת ערבות בנקאית.
5. סכום הערבות הבנקאית יועמד על סך של 143,000 ₪. סכום זה נקבע הן במידה מסוימת תוך הפניה לדברי ב"כ הממונה והן תוך שאני מתייחס לדיון הן בפני כב' השופט אילן רונן, בו הופיע הסך של 143,000 כסכום שמהווה את פירעון החובות בדין קדימה.

נתתי דעתי לכך שתוך כדי הקראת ההחלטה הציג ב"כ החייב מסמך ממנו למדים על שיעבודים של מספרי כלי רכב אשר לדבריו עובר את הסך של 143,000 ₪ ומהווה בטוחה מספקת. אין בכך כדי לשנות את הקביעה בדבר הפקדת ערבות בנקאית. איני יודע מה הם כלי הרכב, מה מצבם, מה האפשרות למימוש מהיר של אותם כלי רכב. חזקה על החייב שאילו היה מדובר אכן בבטוחה שיכולה לפטור חלק נכבד מחובו, גם היה עושה בה שימוש.

1. נתתי דעתי לדבריו המלומדים של בא כוח החייב לפיהם, ככל שביטול הצו יהיה כפוף להפקדת ערבות בנקאית היא משמעות ההחלטה היא שהצו לא יבוטל. עם זאת, אין בדברים אלה כדי לגרוע מהפסיקה, החקיקה, והדין כפי שצוינו לעיל. אין מקום לוותר על הערבות הבנקאית גם אם המשמעות היא כרסום עד כדי ביטול באפשרות לבטל את צו עיכוב יציאה.
2. הערה לפני סיום: ב"כ החייב טען שהבקשה לא כפופה לנוהל טיפול הממונה בבקשה להסרת הגבלה של עיכוב יציאת החייב מהארץ. במלוא הכבוד, איני שותף לדעתו. הבקשה הוגשה בהתאם לחוק חדלות פירעון. יש התייחסות גם לפרק י' לחוק חדלות פירעון.
3. סוף דבר:

לאור האמור לעיל אני קובע כדלקמן:

1. ניתן יהיה לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד הפקדת ערבות בנקאית על סך של 143,000 ₪, הניתנת למימוש בהודעה בת 7 ימים מראש. הערבות הבנקאית תהיה לתקופה המתחילה לכל המאוחר במועד בו מבקשים לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ ומסתיימת לכל המוקדם 21 יום לאחר תום תקופת ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ.
2. בכל מקרה של ביטול עיכוב יציאה מהארץ אני מורה לחייב להגיש בקשה מתאימה גם לבית המשפט יחד עם אישור הממונה שמתייחס להפקדת ערבות בנקאית.
3. על החייב יהיה גם להתייצב במזכירות בית המשפט תוך 7 ימים ממועד שובו לארץ בצירוף תעודה מזהה על מנת שצו עיכוב היציאה מהארץ כנגדו יבוטל. עם ביטול עיכוב צו היציאה מהארץ יוכל החייב לפנות בבקשה ולבטל את הערבות הבנקאית או שזו תפקע.

ניתנה היום, י"ח אב תשפ"ב, 15 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.