טוען...

בית משפט השלום בנתניה

ת"פ 43226-12-20 מדינת ישראל נ' צעאדה ואח'

­­לפני: כבוד השופט גיא אבנון

המאשימה: מדינת ישראל

באמצעות תביעות מרכז – שלוחת נתניה

נ ג ד

הנאשמים: 1. אריאל צעאדה - נדון

2. ציון אלמו - נדון

3. ארנולד פיזרו - נדון

4. אוגניו מרי - נדון

5. מזל צעאדה

6. אסתר צעאדה

בשם המאשימה: עו"ד לירן אוחיון, עו"ד שיר זהבי

בשם הנאשמת 6: עו"ד פאדי חמדאן

גזר דין לנאשמת 6

1. ביום 21.10.21 ולאחר הליך גישור ממושך נגזר דינם של הנאשמים 4-1 לעונשי מאסר בפועל, בין 18 חודשים ושבוע לבין 34 חודשים (כולל הפעלת מאסר על-תנאי). על מנת להימנע מהצורך לחזור על דברים שנכתבו, והואיל וממילא הצדדים כולם בקיאים במהלכים בתיק, אסתפק בהפניה, והמתעניין מוזמן לעיין בגזר הדין.

כתב האישום המתוקן מחזיק 32 אישומים ו-119 עדים אל מול 48 אישומים בכתב האישום המקורי. הצדדים הסכימו על מרבית מרכיבי הענישה באשר לנאשמים 4-1, ואילו באשר לנאשמות 5 ו-6 נדחה הדיון לקבלת תסקיר מבחן. ברקע: הנאשם 1 והנאשמת 5 הם אחים, ואילו הנאשמת 6 היא אמם. מספר שנים עובר לחודש דצמבר 2020, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, קשרו הנאשמים 5-1 קשר להפצה ומכירה של סם מסוכן מסוגים שונים לקונים באזור נתניה (להלן: רשת ההפצה). הנאשם 1 הפעיל את רשת ההפצה בצוותא עם הנאשמת 5, במסגרתה הציע למכירה מספר סוגי סמים מסוכנים: קוקאין, "קריסטל מת'", "נייס גיא" וקנאביס. במסגרת רשת ההפצה סייעה הנאשמת 6 בביצוע עסקאות סחר, כך שלקוחות הגיעו לכתובת ביתה בנתניה, לעתים לאחר תיאום מול מי מהנאשמים 5-1, ובמקרים אחרים הגיעו לביתה באופן עצמאי, שם הייתה מוסרת להם סמים בכמות משוערת לפי דרישתם, כנגד תמורה כספית.

הנאשמת 6 הורשעה בהתאם להודאתה ב-2 אישומים בעבירות סיוע לסחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים) וסעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. מאישום מס' 14 עולה כי במהלך כמחצית השנה השתתפה הנאשמת 6 (אחת לשבועיים לסירוגין עם נאשמים 1, 3, 4) במסירת סם מסוג נייס גאי במשקל כ-25 גרם נטו לידי מי מהנאשמים. מאישום מס' 24 עולה כי מדי יום במשך תקופה בת כשלוש שנים סייעה הנאשמת 6 בידו של הנאשם 1 במסירת סם מסוג נייס גיא במשקל כ-5 גרם נטו לידיו של רוכש בשם אלכסנדר.

עיקרי תסקיר המבחן

2. הנאשמת בת 70, גרושה, אם ל-10 ילדים, מתגוררת בדיור ציבורי ומתקיימת מקצבת זקנה. היא עצמה גדלה במשפחה ברוכת ילדים, להורים שהתמודדו עם מצוקה כלכלית. בגיל 13 הפסיקה את לימודיה בשל דרישת הוריה כי תסייע בפרנסת המשפחה. לדבריה, עד היום היא מתקשה בקריאה וכתיבה. בהיותה בת 17 נישאה בשידוך, ובגיל 20 ילדה את בנה הבכור. במהלך השנים עבדה בעיקר במשק ביתה, וכן בסיעוד לקשישים. היא ומשפחתה התמודדו עם עוני כבד, ונעזרו בשירותי הרווחה. בגיל 40 התגרשה מבעלה שנקט כלפיה אלימות מילולית, התנהג בקנאות, והצר את צעדיה. הנאשמת התמודדה בגפה עם גידול הילדים, לרבות טיפול באחת מבנותיה שהוכרה מלידתה כנכה בשיעור 100%. לפני כשלוש שנים קיבלה את אבי ילדיה בחזרה לביתה בשל מצבו הבריאותי הקשה, וסעדה אותו עד פטירתו בחטף לפני כשנה. הנאשמת נותרה עם חובות לחברת "עמידר", אותם היא מתקשה לשלם. מצבה הבריאותי מורכב, היא סובלת ממחלות שונות ואף עברה אירוע מוחי.

הנאשמת הודתה בביצוע העבירות, אך התקשתה לקבל אחריות מלאה, בהסבירה כי סייעה בידיו של בנה הנאשם 1, מבלי שהתעניינה בתוכן השקיות שמכר. היא הודתה כי בחלוף הזמן הבינה שמדובר בהתנהלות בעייתית, אך העדיפה להעלים עין ולא להתעמק במשמעות מעשיה. בדיעבד, היא חשה מאוכזבת מהאופן בו בנה ניצל אותה וסיכן אותה. עוד טענה כי פעלה כפי שפעלה מתוך רצון לסייע לבנה, שהיה נתון במצוקה כלכלית. הנאשמת הביעה צער, חרטה ובושה על מעשיה, והציגה עמדות המתנגדות לשימוש בסמים. כן הביעה אכזבה מעצמה ומתפקודה ההורי, ומכך שלא הצליחה למנוע את מעורבותם של ילדיה בפלילים.

קצינת המבחן התרשמה כי לנאשמת קשיים בהצבת גבולות, יחס בעייתי כלפי החוק, וכי היא משליכה את מרבית האחריות למצבה על ילדיה. בצד זאת, לנוכח נסיבותיה האישיות, קשריה עם ילדיה האחרים המחזיקים עמדות נורמטיביות ומגלים מעורבות גוברת בחייה, גילה, מצבה הרפואי, היעדר הרשעות קודמות, תחושות הבושה והחרטה שהביעה, מצאה קצינת המבחן כי אין לנאשמת דפוסי עבריינות מושרשים, וכי ההליך הפלילי היווה גורם הרתעה משמעותי ומציב גבולות. יכולתה של הנאשמת להפיק תועלת מטיפול איננה גבוהה, ולפיכך לא הומלץ על העמדתה בצו מבחן. מנגד, בהינתן חומרת העבירות ולנוכח מצבה הבריאותי של הנאשמת שיקשה עליה לבצע מאסר בעבודות שירות, המליצה קצינת המבחן לחייבה בצו של"צ, ובהתאם גובשה תוכנית בהיקף 150 שעות במרכז יום לקשיש, בו תסייע לצוות המקום בבישול ובניקיון בהתאם לכוחותיה.

טיעוני הצדדים

3. ב"כ המאשימה הפנה לטיעוני המאשימה לעונש באשר לנאשם 1, לנזק החמור הנגרם כתוצאה מעבירות הסחר בסמים, ולפגיעה הקשה בשלום הציבור. לדבריו, חלקה של הנאשמת קרוב מאוד לחלקו של הנאשם העיקרי, בידיו סייעה. משכך ביקש לקבוע מתחם ענישה בעניינה, בין 24-12 חודשי מאסר בפועל. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ביקש לזקוף לזכותה של הנאשמת את גילה המתקדם (70), מצבה הרפואי, נסיבות חייה הקשות, הודייתה ונטילת אחריות. סופו של טיעון וחרף תסקיר נעדר אופק טיפולי, ביקש לחרוג לקולה מהמתחם שהציע, ולגזור על הנאשמת 9 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה.

ב"כ הנאשמת טען כי אין הלימה בין טיעוני המאשימה לבין נסיבות ביצוע העבירות על ידי הנאשמת, קשישה שסייעה בידיו של בנה – העבריין המרכזי, אשר מצויה בשולי השוליים של כתב האישום. לשיטתו, מתחם העונש בעניינה של הנאשמת מתחיל במאסר על-תנאי. מצבה הרפואי מורכב, היא עברה ניתוחים וצנתורים, נוטלת תרופות באופן קבוע, סובלת מסכרת ומטופלת תדיר בבית החולים. הנאשמת נעדרת הרשעות קודמות, הודתה במיוחס לה וחסכה זמן שיפוטי רב. ב"כ הנאשמת ביקש לחרוג לקולה מהמלצת שירות המבחן, ולחלופין לאפשר ביצוע של"צ בהיקף שעות יומי מצומצם. כן ביקש להימנע מגזירת קנס כספי. הנאשמת ביקשה את סליחת בית המשפט.

דיון

4. צודק ב"כ המאשימה בטענתו כי במצב דברים רגיל, ואלמלא זהותה של הנאשמת ומאפייניה, הרי שהעבירות בהן הורשעה, גם כשמדובר בסיוע בלבד, מצדיקות קביעת מתחם עונש שאף בחלקו התחתון מחייב מאסר ממש לתקופה לא מבוטלת. נסיבותיה של הנאשמת מורכבות, וב"כ המאשימה מצא להתמודד עם הקושי בבקשתו לחרוג לקולה ממתחם העונש שהציע. דעתי בסוגיה זו שונה. לצורך קביעת מתחם העונש לא ניתן להסתפק בקריאה "יבשה" של כתב האישום המתוקן, וראוי לנסות ולהבין את הדינמיקה שבבסיסו. בנה של הנאשמת – הנאשם מס' 1 – הוא העבריין המרכזי העומד בראש רשת ההפצה, הוא היוזם והרוח החיה, והוא זה שתפעל את אמו והביא אותה לסייע בעדו בביצוע העבירות. אמנם, אין להקל ראש בביצוע עבירות סחר בסמים, לבטח כשמדובר בעבירות המבוצעות לאורך תקופה ממושכת, ודינו של המסייע – ברגיל – עונש משמעותי ומוחשי. ואולם, על בית המשפט לקבוע את עוצמת הסיוע ומשמעותו בהתחשב בנתוני עזר, ובענייננו, הקשר המשפחתי, נתוניו של הנאשם 1 אל מול נתוניה של הנאשמת 6, מעמדו של הנאשם 1 בהיררכיה העבריינית, וכיוצ"ב. נתונים שהתקבלו במסגרת תסקיר המבחן, כאלו שבדרך כלל רלוונטיים אך ורק לקביעת העונש בתוך המתחם, מקבלים אף הם משמעות חריגה בתיק זה, לצורך קביעת המתחם עצמו. כך – מצבה המשפחתי והסוציאלי של הנאשמת, מהלך חייה והמצוקה בה היא נתונה, בשילוב רצונה לסייע לילדיה – אלו מתיישבים היטב עם דבריה בפני קצינת המבחן. בניגוד להתרשמותה של קצינת המבחן שסברה כי הנאשמת לא קיבלה אחריות מלאה על מעשיה, התרשמתי כי הנאשמת דיברה בכנות, וניסתה לשתף באמת ובתמים באשר לדרכי התמודדותה עם מעשיה. טענתה כי במהלך תקופה ממושכת עצמה עיניה בפני משמעותם, וכי רק בשלב מאוחר מאוד היטיבה להבין את הפסול שבהם, נחזית הגיונית ומתיישבת עם מהלך העניינים כפי שעולה מכתב האישום המתוקן, ומחלקה היחסי של הנאשמת במכלול העבירות.

מכאן, מבלי להתעלם מחומרת מעשיה של הנאשמת, ותוך איזון עם העונשים שנגזרו על הנאשמים האחרים, שחלקם גבוה לאין ערוך מחלקה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש הראוי לה – בנסיבותיה – בין מאסר על-תנאי בתוספת של"צ, לבין שנת מאסר בפועל. נסיבותיה של הנאשמת, אשר באופן חריג הצדיקו קביעת מתחם מקל במיוחד, אינן מצדיקות התחשבות נוספת בדרך של חריגה לקולה הימנו. מנגד, ברי כי בהינתן גילה של הנאשמת, הודייתה בשלב מוקדם של ההליך, היעדר הרשעות קודמות ושיתוף הפעולה עם שירות המבחן, יועמד עונשה בתחתית המתחם, תוך אימוץ המלצתה של קצינת המבחן.

5. אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. 6 חודשי מאסר אותם לא תרצה הנאשמת אלא אם תעבור תוך שלוש שנים עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.

ב. הנאשמת תבצע 150 שעות שירות לתועלת הציבור (של"צ) במרכז יום לקשיש בנתניה בהתאם לאמור בתסקיר המבחן. על הנאשמת להשלים את ביצוע השל"צ תוך שנה מהיום. הוסבר לנאשמת כי אם לא תעשה כן, עשוי בית המשפט לגזור את דינה מחדש.

ג. הנאשמת תיתן התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מביצוע עבירה על פקודת הסמים. הנאשמת תצהיר על התחייבותה לפניי עוד היום, שאם לא כן, תרצה תקופת מאסר בת 5 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י' אלול תשפ"ב, 06 ספטמבר 2022, במעמד הצדדים.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

עמוד 5 מתוך 5