בימ"ש לענייני משפחה בבאר שבע, השופט בן שלו: החלטה בבקשה לפי חוק הגנה על חוסים להשמה במסגרת חוץ ביתית (ת"א 4330-08-22)

בקשה להורות על השמתו של מר א.מ., יליד 19.8.71, במסגרת חוץ ביתית וזאת לפי הוראות סעיפים 4 ו- 7 לחוק ההגנה על חוסים (התשכ"ו- 1966; להלן: "א'" ו"חוק החוסים", לפי העניין) .

הבקשה עלתה לפניי במסגרת תורנות פגרת הקיץ.

רקע כללי ודיוני

1. א', כבן 50, עלה מאוקראינה בשנת 1995 ומאושפז עתה במסגרת אשפוז סוציאלי בבית החולים XXX.

קודם לכן, התגורר א' עם אמו, המשיבה 1 (כבת 86 כיום) בצוותא.

1. א' מוכר על ידי גורמי הרפואה כחולה סכיזופרניה וסכרת לא מאוזנת, הנזקק לניטור והזרקת אינסולין יומית. בעברו גם אשפוזים פסיכיאטרים בבית החולים הפסיכיאטרי בxxx-.
2. ביום 10.7.22 התקבל במחלקה לשירותים חברתיים, בה לא היה מוכר א' כפי הנטען קודם לכן, דיווח חירום מקופת החולים. על פי הדיווח א' מצוי במצב סיכוני, סיעודי, נזקק למוצרי ספיגה ומחובר לקטטר. לפי הדיווח א' תלוי לחלוטין באמו, אלא שעקב החמרה במצבה איננה מסוגלת לטפל בו ומעמידה אותו בסכנת חיים.

עוד דווח כי בביקור של האחות נראה מרושל, במוצרי הספיגה הייתה צואה יבשה, הוא שוהה בחדרו רוב הזמן, אינו מתקשר עם סביבתו, מגיע למצבים של היפוגליקמיה אשר היה ניסיון לנטרה ללא שיתוף פעולה מצד האם. עוד דווח כי האם איננה משתפת פעולה עם הצוות הרפואי ובפועל יש הזנחה בטיפול הפיזי בו.

דווח גם כי האם ובנה מסרבים לרוב לכניסה של הצוות הרפואי לביתם.

1. רק ביום 14.7.22 לאחר מאמצים והתנגדויות רבות, הסכימה המשיבה 1 לאשפז את א' בבית החולים לשם ייצוב מצבו הרפואי ואף התאשפזה עמו נוכח מצבה הרפואי.
2. על פי תעודת רופא מיום 28.7.2022, ד"ר ב.א. (סגנית מנהלת המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים XXX) נמצא כי א' זקוק למינוי אפוטרופוס, איננו מסוגל להביע דעתו לעניין זה או להופיע בבית המשפט (צורף לתסקיר העו"ס).
3. א' סווג ביום 31.7.2022 על ידי משרד הבריאות כתשוש נפש (צורף לתסקיר העו"ס).
4. גם בעת האשפוז, הוברר כי אחיות המחלקה מתקשות להעניק לא' טיפול סיעודי עקב התנגדות משיבה 1.
5. למעשה, לאחר שיוצב מצבו הרפואי של א', מתברר כי לכל הפחות בימים האחרונים הוא שוהה באשפוז סוציאלי בלבד בבית החולים.
6. לצד האמור לעיל, כעולה מהתסקיר שתמך בבקשה ומצרופותיו, עולה כי משיבה 1, ילידת 1936 , סובלת אף היא מבעיות רפואיות שונות, לרבות פצעים כיביים ברגל, סכרת וסכיזופרניה (ראו למשל סעיף 3 לסיכום ביקור בעניינו של א' מיום 14.7.2022, מצורף לתסקיר, פניית מנהלת עבודה סוציאלית בבריאות הנפש של קופת החולים XXX מיום 7.7.2022 שצורפה לתסקיר, מכתב השחרור של בית החוליםXXX מיום 8.7.2022 ביחס למשיבה 1). מצב זה, ספק אם מאפשר לה פניות לדאוג לצרכיו של א'.
7. הבקשה הוגשה ביום 2.8.2022.

בהחלטת כב' השופטת התורנית מונה לא' אפוטרופוס לדין שהתבקש להגיש עמדתו.

1. ביום 9.8.2022 הוגשה עמדת האפוטרופא לדין, שנפגשה עם א' ועם משיבה 1. הרושם שנוצר הוא שא' אינו מודע למצבו הפיזי והנפשי ואינו מודע לצורך בטיפול אינטנסיבי במצבו הרפואי. גם האפוטרופא לדין בדעה שא' זקוק לטיפול והשגחה רפואית אינטנסיביים מסביב לשעון, וכי נוכח מצבה אמו איננה מסוגלת לטפל בו ולסעוד אותו. האפוטרופא לדין מסרה כי משיחה עם אחות המחלקה, א' מוכר מאשפוזים קודמים, הוא איננו מסוגל לטפל בעצמו וייזקק מעתה ובאופן קבוע גם לקטטר. האפוטרופא לדין נפגשה גם עם המשיבה 1, אשר בשיחה עמה הביעה חוסר אמון במערכות הבריאות והרווחה.
2. גורמי הרווחה כמו גם האפוטרופא לדין הציעו בין היתר למשיבה 1 חלופות שתאפשרנה המשך שהייה של השניים בצוותא- בבית אבות ב XXX , או העברתו של א' לאשפוז במחלקה הגריאטרית בבית החולים הפסיכיאטרי ב XXX באופן שיאפשר המשך הביקורים של האם. אלא שהאם התנגדה נחרצות גם על פי עדכון האפוטרופא להשמה משותפת של השניים בבית אבות בxxx , ולכל הפחות על פי עמדת האפוטרופא ועדכונה לא הביעה התנגדות נחרצת להעברתו של א' לבית החולים הפסיכיאטרי ב XXX.
3. עם הגשת עמדת האפוטרופא לדין, קבעתי דיון בתובענה, אשר התקיים היום. לדיון זה לא התייצב א' עקב מצבו, אולם המשיבה 1 התייצבה ושמעתי גם את דבריה, בסיוע מתורגמן לשפה הרוסית.
4. בקצירת האומר אציין כי בדבריה של האם ניכר יותר מכל שהיא טעונה כנגד גורמים שונים. אולם חרף שאלות רבות שנשאלה על ידי בית המשפט לא הצליחה האם ליתן תשובה סדורה באשר להשתלשלות האירועים שהובילה לאשפוזו הנוכחי של א' לשם ייצוב מצב הסיכון שבו היה מצוי עת שהה עמה.

לבד מתשובות נקודתיות ביחס לרצונה שא' ישהה עמה, דומה שדבריה של האם לא היו סדורים דיים. יכול, שיותר מכל תומכים דבריה של האם לפניי (כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום), למרבה הצער, בתיעוד שהונח לפניי גם ביחס למצבה הרפואי הנוכחי של האם.

1. כאשר נשאל העו"ס לחוק ההגנה על חוסים מהו משך הצו שמבוקש ליתן (שכן סוגייה זו לא צוינה בבקשה) וכאשר הובהר לו שהתקופה המירבית לפיה ניתן להורות על מתן צו לפי סעיף 7 לחוק החוסים היא 6 חודשים וכי חוק זה לא נועד ליתן מענה צופה פני עתיד למכלול צרכיו של אדם, ציין כי הוא מבקש שיינתן צו למשך 6 חודשים. לדבריו, גורמי הרווחה החלו להניע מהלך של מינוי אפוטרופוס בהקשרו של מר א'.
2. האפוטרופא לדין תומכת כאמור בבקשה, ומבקשת להורות על השמתו של א' בבית החולים הפסיכיאטרי ב XXX (בו בעבר כבר אושפז א') וזאת לתקופה בת 6 חודשים, על מנת לאפשר מינוי אפוטרופוס לכלל ענייניו של א'.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי במצוי בתיק ושקלתי את דברי הצדדים לפניי, הגעתי לכלל מסקנה שבמקרה זה קמה עילה לקבל את הבקשה, הגם שנוכח המפורט להלן אני מוצא להגביל את משך הצו ל-60 יום בלבד.
2. לא פעם נדרשו ערכאות דיוניות (לרבות מותב זה) לאופיו המצומצם של חוק החוסים; למענה הנקודתי בלבד שהוא יכול לספק למי שמוגדר כ"חוסה" על פי החוק; ולכך שלכאורה דומה שיש בנמצא מסגרת נורמטיבית שלמה ומלאה יותר אשר מאפשרת הידרשות לצרכיו של אדם באופן הוליסטי, וגם דחוף ומיידי. הכוונה, כמובן, לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 (להלן: "חוק הכשרות").

במיוחד לאחר התיקונים האחרונים לו, מספק חוק הכשרות לערכאה הייעודית והאמונה על כך (קרי- בית המשפט לענייני משפחה) פלטפורמה מלאה ושלמה יותר הן לשקילה כללית של הצרכים, האינטרסים והזכויות של מי שבהקשרו מבוקש למנות אפוטרופוס, והן למתן מענה והתערבות נקודתיים גם בשאלות מתחום הטיפול וההשמה של אותו האדם.

1. מענים אלה אף יכולים להיות זמניים ויכולים להיות גם צופים פני עתיד. זאת, במובחן מהסעדים הנקודתיים והחירומיים בלבד שמקנה דיון בבקשה לפי סעיף 7 לחוק החוסים.
2. דיון בבקשה לפי סעיף 7 לחוק החוסים לא נועד ולא יכול לספק בחינה של מכלול צרכיו של האדם נושא הבקשה. דיון בבקשה שכזו אף יכול ויחטיא את המטרה העיקרית של דאגה למכלול צרכיו של האדם נושא הבקשה. שכן דיון בבקשה לפי סעיף 7 יציב דגש בעיקר על הבעיה האקוטית ולא יכווין גם את גורמי הרווחה ואת הערכאה השיפוטית המפקחת לשאלות רחבות יותר, דוגמת האפשרות להכרה במצבו של האדם שבגינו מוגשת בקשה; מארג הקשרים שלו עם הסביבה, לרבות בני משפחה; ודאגה לזכויות ואינטרסים אחרים שלו דוגמת זכויות כספיות כלכליות אחרות (ואולי אובדן של זכויות אלה דוגמת זכויות לדיור ציבורי, אשר יכול ולא יישמרו לו אם וכאשר ייעתר בית המשפט לבקשה מכוח סעיף 7 לחוק החוסים).
3. דיון בבקשה לפי סעיף 7 לחוק החוסים אף מציב במידת מה את נציג המבקשת על פי רוב (העו"ס לפי החוק) בנחיתות דיונית מסוימת אל מול ברי הפלוגתא שלו. שכן פעמים רבות מוצא עצמו העובד הסוציאלי מתדיין בבית המשפט אל מול מייצגים שונים (בין אם באי כוח בני המשפחה ובין אם מייצגים אשר ממונים לאדם).

סוגיה זו איננה עניין של מה בכך, במיוחד לאור הדחיפות הרבה שיש לקיים הליכים לפי חוק החוסים (ראו למשל תקנה 6 לתקנות ההגנה על חוסים, התשכ"ו - 1966) והפוטנציאל לכשלים דיוניים אשר עלולים לנבוע בין היתר מהאופי השונה של מלאכתו של העובד הסוציאלי (מלאכה מבורכת שלעצמה) ובין האופי של מלאכתו של המייצג.

1. מנגד, בעיות ומכשלות פוטנציאליות אלה אינן נחלת הדיון לפי חוק הכשרות, גם לא דיון בבקשה דחופה.

כאשר נבחן עניינו של אדם לפי חוק הכשרות, על פי רוב נבחן עניינו גם על ידי גורמי הרווחה וגם על ידי בית המשפט בראייה הוליסטית. הוא הדבר בין אם מדובר בבקשה ארוכת טווח ובין אם מדובר בבקשה קצרת מועד וחירומית באופייה (דוגמת בקשה הנשענת על הוראות סעיף 68 (ב) לחוק הכשרות). בקשות שכאלה מוגשות דבר שבשגרה לבית המשפט לענייני משפחה. גם בעיית המייצג אשר על אודותיה עמדתי לעיל היא ברת פתרון דווקא בבקשות לפי חוק הכשרות המשפטית, שהרי בקשות יזומות מוגשות על ידי בא כוח היועמ"ש.

1. במובנים אלה, דומני שגם במקרים דחופים יש ליתן בכורה לניהולם המשפטי באמצעות חוק הכשרות.

נכון אני להניח כי ייתכנו מקרים בהם מצב חירומי בלתי צפוי בעליל יוביל להפעלת סמכויות לפי חוק החוסים. שכן חזקה שהמחוקק איננו משחת מילותיו לריק וחוק החוסים תלוי ועומד.

אולם דומני שמקום בו ניתן לעשות שימוש הן בחוק החוסים והן בחוק הכשרות על מנת לבקש סעד זמני, חירומי באופיו, יש להעדיף וליתן בכורה לשימוש בחוק הכשרות.

1. מן הכלל, לענייננו. במקרה שלפניי שוכנעתי כי א' איננו מסוגל לדאוג לצרכיו (לכל הפחות לעת הזו). אף שוכנעתי כי למרבה הצער לעת הזו, אין משיבה 1 מסוגלת להעניק לו את הטיפול לו הוא זקוק, וזאת חרף אהבתה המופגנת ורצונה העז לעשות כן.

די במצבו של א' עת נאלץ להתאשפז בצירוף התיעוד שהוצג לפניי כדי ללמד מסקנה זו.

1. לטעמי, ובמיוחד מקום בו מצבו של א' היה ידוע לגורמי קופת החולים מזה זמן רב, ולשיטת גורמי הרווחה מצבו נודע להם לפני כחודש ימים, ניתן ורצוי היה לעשות שימוש דחוף ומידי בהוראות חוק הכשרות גם לשם הגשת בקשה חירומית יזומה. בקשה שכזו אין בהכרח להגיש רק כאשר מדובר באנשים עריריים. בקשה יזומה וחירומית לפי חוק הכשרות ניתן ורצוי להגיש גם כאשר ברור שקמה עילה לבקש למנות לאדם אפוטרופוס אם בני משפחתו אינם מסוגלים לדאוג לו.
2. חולה כבן 50, אשר מתאשפז במצב מסכן חיים, עם הגבלות קוגניטיביות, סיעודי ובהזנחה מתמשכת, מקים לטעמי צורך בבחינה דחופה של מצבו על ידי גורמי הרווחה ושל השירות המשפטי של משרד הרווחה לשם הגשת בקשה מכוח חוק הכשרות. בדיעבד, כאשר אנו מצויים כמעט כחודש מעת אשפוזו של א' בבית החולים, דומני שהיה די ויותר סיפק הן לגורמי הרווחה והן לבא כוח היועמ"ש להגיש בקשה דחופה לפי חוק הכשרות בעניינו ומצער שהדבר לא נעשה.
3. אני מודע לכך שטיפול בסוגיות כגון זו שלפני מצריך שקילה ומעורבות של גורמים לא מעטים הן בקרב מחלקות הרווחה והן בקרב גורמי משרד הרווחה (הפיקוח והשירות המשפטי). אלא, שלטעמי משך הזמן שחלף מאז נודע לגורמי הרווחה על מצבו של א' ועד אשר הוגשה הבקשה יכול היה לאפשר לעושים במלאכה להגיש בקשה דחופה והוליסטית בקבועי זמן קצרים אשר תאפשר דאגה למכלול ענייניו של א' ולא רק לשאלת השמתו.

אלא שכאמור עד כה לא הוגשה בקשה שכזו, הבקשה היחידה המונחת לפניי היא בקשה להשמתו של א' מכוח חוק החוסים. סעד מכוח חוק זה לא יאפשר דאגה למכלול ענייניו של א' כדבעי; לא יאפשר בחינה של מצבו המתפתח ככל שיקבל את הטיפול לו הוא זקוק. סעד שכזה לא יאפשר דיו בחינה של הקשר של א' עם סביבתו- לרבות אמו; וממילא סעד שכזה איננו אך מצומצם באופיו כי אם גם זמני לפי טיבו.

1. מנגד, כאמור שוכנעתי כי א' איננו מסוגל לטפל בענייניו ולדאוג לצרכיו, וכי אמו, המשיבה 1 איננה מסוגלת בעת הזאת לעשות כן עבורו. אין למעשה לפניי אלטרנטיבה אחרת ביחס למקום שהייתו של א', מקום אשר גם יבטיח את הטיפול הרפואי והנפשי לו הוא זקוק וגם יאפשר לו תמיכה והשגחה לכל שעות היממה.
2. לעניין זה אף יצוין כי בוודאי שהמשך אשפוז של א' ואשפוז "סוציאלי" בבית חולים איננו נכון ואיננו רצוי ציבורית, גם בהתחשב בעניינם של חולים ומטופלים אחרים.
3. ככל שבית המשפט נדרש לבחון את החלופות שהניח לפניו העו"ס לחוק החוסים, הרי שבשלב זה למרבה הצער החלופה של השמה בהסכמה של א' עם אמו בבית אבות ב XXX איננה ברת יישום, שכן כאמור האם מתנגדת לכך נחרצות. ככל שא' ישולב לבדו בXXXX ספק אם יאפשר הדבר גם קשר מספק שלו ושל אימו.
4. מנגד, ככל שא' ישהה בשלב זה בבית החולים הפסיכיאטרי ב XXX (גם אם במחלקה אחרת מזו ששהה בעבר), לא ינותקו האם והבן זה מזו באופן מוחלט.

יכול ואולי עם בחינה מקיפה יותר יימצא עבור א' פתרון מלא יותר ואולי מותאם יותר לצרכיו (גם בשים לב לגילו של א'). אולם, בשלב זה והואיל וכאמור לא הונחו לפניי חלופות אחרות מאלה שצוינו לעיל, כסעד זמני כאמור לעיל, אני מאשר השמתו של א' במחלקה הגריאטרית לתשושי נפש בבית החולים הפסיכיאטרי ב XXX.

1. באשר למשכו של הצו, הרי שטרחתי להדגיש ולציין את מכלול האמור לעיל כדי להבהיר שגם בכל הנוגע למשך צו לפי סעיף 7 לחוק החוסים, החוק קובע מפורשות ששישה חודשים הם התקופה המירבית שניתן לאשר השמה של אדם לפי החוק עם הגשת הבקשה (וזאת גם בשים לב לסמכות הכללית בין היתר להאריכה לפי סעיף 8 לחוק החוסים).

גם בכך יש כדי להראות שלא בכל מקרה ומקרה מן המקרים החריגים יחסית שבהם ידון בית המשפט בבקשה לפי סעיף 7 לחוק החוסים, יש הצדקה להעניק סעד לתקופה המרבית שקבע החוק.

לטעמי, סעד זה צריך להינתן לתקופה מדודה אשר תאפשר לכלל העושים במלאכה להידרש לבחינת מכלול צרכיו של מי שניתן בעניינו הסעד ולהגיש במידת הצורך בקשה מתאימה והוליסטית כאמור בעניינו. במיוחד לאור משך הזמן שחלף מאז אשפוזו של א' בבית החולים XXX, סבורני שמשך הזמן הראוי למתן הצו לפי חוק החוסים הוא 60 ימים מהיום, וכך אני מורה.

1. סיכומם של דברים:
2. אני מאפשר השמתו של א' במחלקה הגריאטרית לתשושי נפש בבית החולים הפסיכיאטרי ב XXX, וזאת למשך 60 יום מהיום.
3. בפרק זמן זה מצופה שהגורמים האמונים על כך במחלקה לשירותים חברתיים ובמשרד הרווחה יגבשו תכנית מתאימה הקשורה עם צרכיו וזכויותיו והאינטרסים של א' באופן צופה פני עתיד.
4. בפרק זמן זה טוב יעשו גורמי הרווחה לו יבחנו את האפשרות לסייע גם למשיבה 1 כהבנתם.
5. המבקשת תדאג להמציא החלטה זו למשיבה 1 ובאחריות המבקשת להנגיש את תוכן ההחלטה למשיבה 1 (אשר איננה דוברת עברית). המבקשת יגיש הודעה על כך לא יאוחר מיום 16.8.2022.
6. בשים לב למכלול האמור לעיל, תמציא המזכירות העתק החלטה זו לשירות המשפטי שבמשרד הרווחה, למפקחת המחוזית האמונה על חוק החוסים, כמו גם למפקחת המחוזית האמונה על חוק הכשרות.
7. החלטה זו מותרת בפרסום בהשמטת מלוא פרטיהם המזהים של הצדדים ובני משפחותיהם.
8. בזה הסתיים הטיפול בתובענה. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים (לרבות לאפוטרופא לדין) ותסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ד אב תשפ"ב, 11 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.