בימ"ש מחוזי ת"א, השופט נפתלי שילה: פס"ד בבר"ע על החלטה שבוצעה מסירה כדין ולפיכך התקבלה החלטה בהעדר תגובה (רמ"ש 4334-09-22)

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה מיום 24.7.22 (כב' השופט ליאור ברינגר בה"ט 35194-07-19 ובתמ"ש 12547-01-17) שבהן נקבע שבוצעה מסירה כדין למבקש ולפיכך בהעדר תגובה, נעתר ביהמ"ש לבקשת המשיבה 1 להעביר לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מסמכים מתיק ביהמ"ש שלטענתה נחוצים לה לאור הליך משמעתי שמתנהל כנגדה בעקבות תלונות שהגיש נגדה המבקש.

1. רקע עובדתי
2. בין המבקש לבין המשיבה 2 (להלן: האישה) מתנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט קמא.
3. המשיבה 1 (להלן: המשיבה) ייצגה ועדיין מייצגת את האישה בהליכים הנ"ל.
4. המבקש הגיש תלונות כנגד המשיבה ללשכת עורכי הדין ועקב כך, המשיבה הגישה ביום 29.6.22 בקשה לבית המשפט קמא על מנת שיתיר לה להעביר ללשכת עורכי הדין (ועדת האתיקה ובית הדין המשמעתי) מסמכים מתוך התיקים המתנהלים בבית המשפט וזאת במסגרת תגובותיה לתלונות שהגיש המבקש כנגדה לוועדת האתיקה, על מנת שתוכל להתגונן מפני תלונות המבקש (להלן: הבקשה).
5. גם בשנת 2019 הגישה המשיבה בקשה דומה לאור תלונות שהמבקש הגיש כנגדה ללשכת עורכי הדין ולמרות שהמבקש התנגד להעברתם, החליט בית המשפט קמא ביום 4.11.19 כי יש להתיר את הגשת המסמכים מאחר ש "זכותה להתגונן בפני התלונה גוברת על זכותו של המבקש לפרטיות" וזאת בכפוף למגבלת חסיון שתמנע פרסום המסמכים. החלטה דומה נוספת שמאשרת מסירת מסמכים לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ניתנה ע"י ביהמ"ש קמא ביום 7.2.22 בעקבות בקשת המשיבה מיום 20.1.22. יצוין כי האישה הסכימה לבקשות.
6. ביום 3.7.22 הורה בית המשפט קמא למבקש להגיב לבקשה בתוך שלושה ימים.
7. ביום 18.7.22 הגישה ב"כ המבקש עו"ד נחום הודעה לבית המשפט לפיה היא מייצגת את המבקש מטעם הלשכה לסיוע משפטי ולהודעתה צורף ייפוי כוח. בו ביום, הגישה המשיבה בקשה למתן החלטה בבקשה לאחר שהמציאה אישור לפיו היא שלחה את כתבי בית הדין לת.ד. של המבקש בכפר סבא.
8. ביום 20.7.22 שלחה לבית המשפט אמו של המבקש, גב' מ' ר' (להלן: מ'), מכתב שבו היא בקשה לא לשלוח אליה מסמכים מבית המשפט. במכתבה היא טוענת שביום 19.7.22 היא קיבלה "דואר רשום עם המון מסמכים של בית המשפט למשפחה". מ' ביקשה "לא להטריד אותי יותר ושבית המשפט יישלח למי שצריך".
9. ביום 24.7.22 החליט ביהמ"ש כי: "משעה שמר ה' ר' רשם בכתבי בי"ד את כתובת אמו, הגב' מ' ר' ככתובתו, דברי דואר שנשלחו לכתובת הרשומה, יהוו מסירה כדין. משעה שהגב' ר' מודה כי כתבי ביה"ד הומצאו ביום 19.7.22 הרי שחלף המועד להגשת תגובת מר ה' ר'" (להלן: ההחלטה).
10. בו ביום, ניתנה החלטה בתיק המשמורת בבקשה ונקבע כי: "לאור החלטתי מהיום בתיק הקשור, ובהעדר תגובת המשיב במועד, נעתר לבקשה במלואה" (להלן: ההחלטה השנייה).
11. המבקש לא השלים עם ההחלטות והגיש בקשה דחופה למתן רשות ערעור.
12. תמצית טענות המבקש
13. ההחלטה ניתנה "במשוא פנים ובחיפזון" מבלי שניתנה לו זכות תשובה ומבלי שהוא קיבל את הבקשה. בנוסף, המסירה למ' לא מהווה מסירה כדין אל המבקש.
14. הבקשה הוגשה ע"י עורכת דין יעקובוביץ שכלל לא מייצגת את המשיבה.
15. ביום 12.4.21 מסר המבקש כי כתובת מגוריו היא ברח' ---- רעננה והכתובת למשלוח דואר היא ת.ד. --- כפר סבא. בית המשפט קמא עצמו "בהחלטתו מיום 13.4.21 נתן החלטה כה ברורה לעניין כתובתו של המערער להמצאת כתבי בי דין ברח' --- רעננה, כך שלא ברור מדוע שגה וטעה ביהמ"ש קמא בהחלטתו מיום 24.7.22". שהרי, ביום 13.4.21 הורה ביהמ"ש קמא כי: "המזכירות תזין למערכת את פרטי המבקש כתובת ומס' טלפון נייד".
16. בהתאם להחלטה הנ"ל, עודכנה כתובתו של המבקש בנט המשפט ברחוב --- רעננה ולשם הומצאו כתבי בית הדין. מאחר שהמשיבה פעלה בניגוד להחלטה הנ"ל ושלחה את הבקשה וההחלטה המורה על הגשת תגובה לכתובת בכפר סבא וכתבי בית הדין לא נמסרו למבקש, יש לבטל את ההחלטה ולו מסיבה זו.
17. מאחר שביום 18.7.22 המבקש החל להיות מיוצג ע"י עו"ד נחום ונאסר עליו עוד ביום 31.1.21 להגיש בקשות ותגובות בעצמו אלא רק על ידי בא כוחו כשהוא מיוצג, נשללה ממנו למעשה האפשרות להגיש תגובה לבקשה. היה על בית המשפט להמתין לתגובת באת כוחו.
18. כתבי בית הדין נשלחו למ' שאינה צד להליך, אינה מיופת כוח ו"אינה מוכרת ואינה קשורה בכל צורה שהיא לתיק נשוא הערעור. לא ברור מי זו גב' מ'? לא ברור מהיכן צץ שמה וכתובתה?". המשיבה שלחה את כתבי בית הדין לכתובת בכפר סבא "בזדון ובמרמה" על מנת שהמבקש לא יקבל את ההחלטה ולא יספיק להגיב לבקשה בזמן הקצר שנקבע.
19. למבקש נודע על ההחלטות רק לאחר שהגיע פיזית למזכירות ביהמ"ש ביום 28.7.22, לאחר שההחלטות כבר ניתנו.
20. הבקשה היא "כללית וגורפת" ואין בה פירוט של המסמכים המבוקשים. בהחלטה, "חסם בית המשפט קמא את זכותו הבסיסית של המבקש לגישה לערכאות". מכל הנימוקים הנ"ל יש לבטל את ההחלטות.
21. תמצית טענות המשיבה
22. המבקש לא הפקיד ערובה כמתחייב בדין ואף לא הגיש בקשה לפטור מהפקדת ערובה ולכן יש להורות על מחיקת בקשת רשות הערעור.
23. בהתאם להוראת בית המשפט קמא מיום 7.4.21, המבקש מסר לבית המשפט ביום 12.4.21 את כתובתו. בתגובה שהגיש הודיע המבקש כי:

"להלן פרטי ההתקשרות של המבקש לצורך המצאת מסמכי בי דין:

כתובת מגורים: רח' --- רעננה.

כתובת למשלוח דואר: ת.ד. --- כפר סבא מיקוד -----".

1. המשיבה שלחה למבקש את הבקשה וההחלטה לכתובת בת.ד. --- בכפר סבא, בדיוק בהתאם להודעת המבקש לפיה זו כתובתו למשלוח דואר. המבקש מסר בעצמו את כתובת אמו בכפר סבא ואמו אישרה במכתבה לבית המשפט שהיא קיבלה את המסמכים.
2. המבקש רודף בצורה אובססיבית את המשיבה והוא מכפיש אותה ומגדף אותה באופן קבוע. אף ביהמ"ש קמא קבע זאת בהחלטתו מיום 20.7.21 שבה ציין כי: "המבקש מרבה להגיש בקשות בתיק, רובן בקשות סרק, תוך שהוא אינו מקיים את החלטות ביהמ"ש ותחת זאת מכפיש את הצד שכנגד ואת באת כוחה, וגם מבית המשפט אינו חוסך במילותיו".
3. בקשת רשות ערעורה זו היא בקשת סרק טורדנית. המבקש מנסה להתיש את המשיבה באמצעות הגשת עשרות תלונות נגדה ללשכת עורכי הדין וזאת על מנת למנוע ממנה לבצע את מלאכתה כעורכת הדין של האישה. המשיבה נאלצה עד היום להוציא מכיסה כ – 250,000 ₪ לצורך ייצוגה בהליכי סרק שונים שהמבקש פותח כנגדה ויש לשים קץ "להשתוללותו חוצת הגבולות", להטיל עליו הוצאות לדוגמא ולדחות את בקשת רשות הערעור.
4. דיון והכרעה
5. המשיבה צודקת בטענתה שהיה על המבקש להפקיד ערובה להוצאות, למרות שההחלטה ניתנה במסגרת תיק של בקשה לצו הגנה (ה"ט).
6. בהתאם לקבוע בפריט 67 לתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018, ניתן פטור מהפקדת ערובה כשמוגשת בקשת רשות ערעור "על החלטה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה". הרציונל מאחורי הענקת הפטור מהפקדת ערובה ברור. הפטור נועד למנוע חסם בפני מי שמעוניין להשיג על החלטה שניתנה במסגרת הליך של בקשה לצו הגנה. מאחר שמטרת חוק זה היא ליתן "עזרה ראשונה" לנפגע מאלימות, קבע מחוקק המשנה כי יחול פטור מהפקדת ערובה לכל מי שמגיש ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה במסגרת הליך של בקשה לצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א – 1991 (להלן: החוק למניעת אלימות). הפטור מהפקדת ערובה אמנם פוגע במשיב שלא יוכל לגבות את ההוצאות ככל שייפסקו לטובתו באופן מהיר ויעיל ואולם האינטרס להקל על מערער בהליך שעניינו אלימות במשפחה, גובר.
7. פטור זה ניתן רק בכל הנוגע לערעור או רשות ערעור על החלטה שנתנה או לא נתנה סעד בהתאם לחוק למניעת אלימות. החוק מאפשר לבית המשפט להעניק סעדים שונים במסגרת צו ההגנה כגון לאסור כניסה לדירה, לאסור הטרדה, לאסור פעולות המקשות על שימוש בנכס או דרישה לערובה. הפטור מערובה חל רק בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בהתאם ובזיקה להוראות החוק למניעת אלימות.
8. ברם, במקרה דנן, למרות שההחלטה ניתנה משום מה במסגרת תיק בקשה לצו הגנה סגור שנפתח עוד בחודש יולי 2017, (הגם שהבקשה נסרקה בתביעה המשמורת – תמ"ש 12547-01-17) ההחלטה כלל לא קשורה לחוק למניעת אלימות. מדובר בהחלטה בנושא העברת מסמכים ללשכת עורכי הדין ולכן אין היא נכללת במסגרת החלטות שניתנו לפי החוק למניעת אלימות. לפיכך, הפטור מהפקדת ערובה לא חל על בקשת רשות הערעור דנן והיה על המזכירות לחייב את המבקש בתשלום אגרה ובהפקדת ערובה כמו בבקשת רשות ערעור רגילה על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה.
9. זאת ועוד: ההחלטה האופרטיבית שבמסגרתה נעתר בית המשפט לבקשה היא ההחלטה השנייה שניתנה בתיק המשמורת. בבקשתו, המבקש עותר לבטל גם אותה ולא רק את ההחלטה שקבעה שבוצעה מסירה כדין. לפיכך, משהמבקש עותר במסגרת הליך דנן לבטל גם את ההחלטה השנייה שניתנה בתיק המשמורת ושהתירה את המצאת המסמכים ללשכת עורכי הדין כפי שביקשה המשיבה, ברור שהיה עליו להפקיד ערובה כקבוע בתוספת השלישית.
10. ברם, מאחר שהמבקש לא נדרש ע"י המזכירות להפקיד ערובה, נדון בבקשה לגופה ובקשתו לא תידחה על הסף עקב אי הפקדת ערובה.
11. כאמור לעיל, ביום 12.4.21 מסר המבקש לביהמ"ש קמא את כתובתו. אכן, כתובת המגורים היא ברח' --- ברעננה ואולם, המבקש מסר "כתובת למשלוח דואר" את ת.ד. של אמו בכפר סבא ולשם נשלחה הבקשה וההחלטה.
12. לפיכך, טענת המבקש כי הבקשה לא הומצאה לו, משוללת כל יסוד ובדין ניתנה ההחלטה. משאמו של המבקש, מ', שאת תא הדואר שלה מסר המבקש כמען למשלוח דואר הודיעה שהיא קיבלה את כתבי בית הדין, הרי שההמצאה בוצעה כדין. מי שמוסר כתובת של ת.ד. כמען להמצאה, לא יכול לטען שמי שהוציא את הדואר עבורו לא מסר לו אותו. משמ' מסרה שהיא קיבלה את כתבי בית הדין ביום 19.7.22 הרי שיום זה נחשב כיום המצאה למבקש ומשהמבקש לא הגיב לבקשה בתוך 3 ימים כפי שהורה בית המשפט, רשאי היה בית המשפט ליתן את ההחלטה שנייה.
13. מעיון בנספחים שהמבקש צירף לבקשתו עולה כי הוא בעצמו ציין את הכתובת "ת.ד. --- כפר סבא" ככתובתו בתגובות שהגיש. לדוגמא: בתגובה לבקשת המשיבה לדחיית דיון שהוגשה על ידו ביום 4.4.21 וכן בתגובה להחלטה מיום 13.7.21 שהוגשה ביום 18.7.21 הוא מציין את הכתובת הנ"ל בכותרת התגובה ככתובתו שלו. לפיכך, טענתו לפיה לא מדובר בכתובתו היא טענה הנגועה בחוסר תום לב וחסרת כל בסיס.
14. העובדה שלעיתים שלח בית המשפט כתבי בית דין לכתובת המבקש ברעננה או שהכתובת ברעננה רשומה ככתובתו בנט המשפט, אינה משנה דבר. שהרי, משהמבקש ציין את ת.ד. בכפר סבא ככתובת למשלוח דואר ובית המשפט אף הורה להזין פרטים אלו למערכת, ברור שמשלוח לת.ד. שמסר המבקש מהווה מסירה כדין.
15. זאת ועוד: ביום 18.7.22 עו"ד נחום מסרה לבית המשפט שהיא מייצגת את המבקש והיא אף צירפה ייפוי כוח שנחתם ע"י המבקש ביום 13.7.22. לפיכך, היה על ב"כ המבקש לעיין בתיק, לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט ולהגיש תגובה בתוך 3 ימים. ב"כ המבקש אף יכולה היתה להגיש בקשה למתן ארכה להגשת התגובה. ברם, המבקש שבאותה עת כבר היה מיוצג ע"י עורכת דין, לא הגיש בקשה לקבלת ארכה ולא הגיש תגובה ולפיכך בצדק נעתר ביהמ"ש לבקשה.
16. אין גם כל בסיס לטענת המבקש שעו"ד יעקובוביץ לא מייצגת את המשיבה ולא מוסמכת לייצגה. כל מה שנטען ע"י המשיבה 1 היה שעו"ד יעקובוביץ לא תייצג את האישה ואולם מעולם לא נאמר שהיא לא תייצג את המשיבה.
17. למעלה מן הצורך אציין שאין בפי המבקש כל נימוק ענייני מדוע יש לסרב לבקשת המשיבה למסירת מסמכים לצורכי הגנתה וזאת במיוחד שעה שבית המשפט קמא כבר נעתר פעמיים לפני מתן ההחלטה השנייה לבקשות דומות ונקבע שזכותה של המשיבה להגן על עצמה גוברת על זכותו של המבקש לפרטיות, בכפוף לשמירה על חיסיון.
18. סיכומו של דבר: הבקשה נדחית.
19. המבקש ישלם למשיבה 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.
20. פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.

ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"ב, 20 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.