טוען...

בפני

כבוד השופטת אפרת שהם דליות

מבקש

פלוני
ע"י ב"כ עוה"ד חני נידם

נגד

משיב

פרקליטות מחוז דרום - אזרחי משרדי ממשלה 570000890

פסק דין

בפניי תביעה לתיקון גיל, על פי חוק לקביעת גיל התשכ"ד – 1963, במסגרתה עותר המבקש להורות

על תיקון גילו הרשום במרשם האוכלוסין באופן שבמקום התאריך הרשום : "00.00.1949" יירשם

התאריך "21.04.1953". משמעות קבלת התביעה הינה, כי גילו של התובע יתוקן מגיל 73 לגיל 69.

רקע עובדתי ודיוני בקצרה:

1. המבקש נולד במרוקו ועלה לארץ בשנת 1957 עם הוריו ואחיותיו .

2. על פי הבקשה, למבקש היה ידוע ומאז ומתמיד כי גילו נרשם במרשם האוכלוסין בישראל כגיל גבוה בהרבה מגילו האמתי , אך לא ייחס לכך חשיבות.

3. המבקש ציין, כי מטרת בקשתו הינה לקבוע את גילו המדויק וכי אין בקביעת גילו כדי לפגוע במוסדות או באנשים והוא נעדר כל אינטרס כלכלי בעניין זה.

לתמיכה בטענותיו צירף המבקש תצהירים מטעם ארבע מאחיותיו.

4. בכתב התשובה, הביע ב"כ היועמ"ש התנגדותו לבקשה בטענה כי אינה עומדת בדרישות החוק. המבקש לא עמד בנטל ההוכחה הרובץ עליו להוכיח כי הגיל הרשום אינו נכון כמו כן לא הוכיח את תאריך לידתו הנטען שכן לא הציג כל ראיה חפצית לכך.

לכתב התשובה צורף שאלון רישום לפי חוק מרשם אוכלוסין בצירוף אסמכתאות המלמדות כי המבקש הצהיר לאורך השנים כי שנת לידתו 1949.

5. בישיבת הוכחות מיום 25.10.21 נחקרו המבקש ואחיותיו.

6. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

לטענת המבקש בסיכומיו ניתוח של מכלול הראיות והעדויות שהובאו בפני בית המשפט, מוכיח כי הרישום בתעודת הזהות של המבקש אינו נכון וכי תאריך לידתו 21.4.53, כי יש לקבל את התביעה על אף העדרה של תעודה המעידה על תאריך הלידה המדויק תוך שבית המשפט ראשי לסטות מדיני הראיות לשם גילוי האמת בהתאם לס' 4 לחוק קביעת גיל.

לטענת ב"כ היועמ"ש בסיכומיו, המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את גילו

הנכון זאת בהעדר מסמכים אובייקטיבים. מעדויות המבקש ואחיותיו עלו סתירות רבות אשר מלמדות כי לבקשת המבקש אין על מה להתבסס ומשכך יש לדחותה.

המבקש לא פעל באופן המינימלי ביותר כדי לאתר כל ראיה אשר יש בה לאשש טענתו בדבר מועד הלידה הנטען. התובענה לוקה בשיהוי ניכר, שכן חרף טענתו של המבקש כי ידע כל השנים שאין מדובר בתאריך לידתו האמתי לא פעל לתיקון גילו .

דיון והכרעה

7. על המבקש לשנות את גילו להביא ראיות אשר ישכנעו את בית המשפט באמיתות גרסתו.

ראה: ע"א 2831/61 דוראני נ' היועמ"ש, טו 1935.

עליו להוכיח לא רק שהגיל הרשום אינו נכון, אלא גם להוכיח את גילו המדויק והנכון.

ראה: ע"א 1760/60 קעשה נ' מ"י טו 1933.

ע"א סולטנה נ' היועמ"ש, יד 2177.

8. תביעה לתיקון גיל, הינה תביעה אזרחית ועל התובע לשכנע את בית המשפט במידה כזאת שתהא לו אפשרות לבסס את מסקנתו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים. ראה: ע"א 283/61 דוראני נ' היועמ"ש פד"י ט"ו, 1935 1938.

9. כאשר מאחורי הבקשה עומד אינטרס כלכלי , נטל הראיה מוגבר. לענייניו כאן לא נטען וממילא לא הוכח כי נטל כלכלי מצוי ביסוד הבקשה.

10. לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, עמדת ב"כ היועמ"ש לרבות טיעוני הצדדים בסיכומיהם ולאחר ששמעתי את המבקש ועדיו, באתי לכל מסקנה כי דין התובענה להידחות.

11. נכון הדבר כי התאריך הרשום במרשם האוכלוסין אינו משקף נכוחה את תאריך הלידה המדויק של המבקש שכן אינו נוקב ביום וחודש לידה. ברם עדיין לא ניתן להיענות לתביעה שעה שהמבקש כשל בהוכחת הגיל הנכון.

12. ראש וראשון, יש להתייחס לעדותו של התובע עצמו. בעדות זו עלו סתירות פנימיות באשר למספר עניינים הרלבנטיים לקביעת גילו.

כנתון מהותי ראשון יש להבהיר כי המבקש לא ידע להצביע בחקירתו על שנת לידתו המדויקת וכאשר ביקש להבהיר מדוע טוען כי נולד בשנת 1953 ולא בשנה אחרת השיב: " תשאלו את האחיות. הן מבוגרות ויודעות הכל.." (עמ' 5 ש' 7).

העדר ידיעתו של המבקש בדבר שנת הלידה המדויקת מצא ביטוי גם בחלקים אחרים בעדותו.

כך למשל כאשר נשאל אודות גילו בשנה בה אביו נפטר השיב " אני לא זוכר הייתי ילד . אפשר לשאול את האחיות שלי אולי בסביבות 9-10 משהו כזה " (עמ' 3 ש' 9). ברם טענה זו אינה מתיישבת עם תאריך הלידה הנטען בבקשה שכן האב המנוח נפטר בשנת 1964 כך שלפי עדות המבקש שנת לידתו הינה 1954 או 1955 ולא 1953.

עוד נטען כי במועד פטירת אביו טרם מלאו לו 13 שנים ועל כן המשפחה מצאה להקדים בר המצווה שלו על מנת שיוכל לומר קדיש על אביו. ואולם לא רק שלא צורפה כל אסמכתה התומכת בטיעון זה לפיו לא ניתן לומר קדיש טרם גיל בר מצווה, אלא שכאשר התבקש המבקש להבהיר נכוחה בן כמה היה לשיטתו בעת שחגג בר מצוה הסתפק בתשובה "האחיות שלי יכולות להעיד"(עמ' 3 ש' 5). שוב באופן בו לא ניתן להסיק דבר על שנת לידתו או לתמוך בטענה כי נולד בשנת 1953 דווקא.

זאת ועוד, כאשר נשאל בדבר גיוסו לצה"ל , גם כאן לא ידע למסור פרטים מדויקים אשר יעלו בקנה אחד עם שנת הלידה הנטענת (עמ' 2 ש' 20) .על פי עדותו היה ככל הנראה בעת גיוסו כבן 14 או 15 ללא ציון גיל מדויק. אף לא צורפה כל ראשית ראיה לתמיכה בטענה בלתי סבירה זו, גם לא פורט כל ניסיון שנעשה מול גורמי הצבא על מנת לאתר מסמכים שיתמכו בגרסתו הכללית ביחס לסוגיית הגיוס. כך גם לא הוצגה ולו תמונה אחת אשר יכול והיה בה לתמוך בטענה כי בעת גיוסו נראה כנער צעיר מאוד .

המבקש אף לא צלח למסור גרסה סדורה באשר לגילו הנטען עת עלה לארץ עם הוריו ולדידו היה בן 4 או 5 שנים שוב באופן בו לא ניתן לקבוע או להסיק מכך שנת לידתו המדויקת.

בהמשך הבהיר כי אף שבקשתו מתבססת בעיקרה על דברים ששמע מאמו המנוחה בקשר עם תאריך לידתו, בפועל אמו לא אמרה לו מעולם את תאריך הלידה המדויק כפי שהעיד כדלקמן:

"אם הייתה שנה לא הייתי פה, אמא מעולם לא ציינה את השנה, הם לא ידעו להגיד את השנה" (עמ' 5 ש' 1).

המבקש אף הוסיף בעדותו, כי אף דודו ז"ל , אח של האב, אמר לו כי לא ייתכן שנולד בשנה בה נולד בנו (1949), הוא לא ידע לומר לו אם נולד בשנת 1953 .(עמ' 5 ש' 13-14).

13. עדות העדים האחרים מטעמו של המבקש לא תרמו כלל להוכחת הגיל המדויק אלא לכל היותר לאפשרות כי יכול וקיימת טעות בגיל הרשום.

האחות הגב' XXX טענה תחילה כי היא גדולה מהמבקש ב- 4 שנים. ברם טענה זו אינה מתיישבת עם תאריך הלידה הרשום שלה (1948) . בהמשך טענה כי הפער הוא בין 3 עד 4 שנים. למעשה הגב' XXX כלל לא ידעה לומר מה תאריך הלידה של המבקש. כאמור בעדותה: "אני לא זוכרת את היום. יודעת שאמא סיפרה לי שבחרו את השם XXX כי הברית הייתה ביום הילולה. לא זוכרת את השנה...". (עמ' 7 ש' 17)

דברים ברוח זו עלו מעדותה של האחות הגב' XXX אשר טענה : "אני אישית לא זוכרת באיזה יום. יש דברים שהגיל עושה את שלו"". (עמ' 9 ש' 23)

גם האחות הגב' XXX לא ידעה למסור פרטים בדבר תאריך הלידה המדויק של המבקש וטענה אך באופן כללי כי למדה מהאם שהתאריך אינו נכון . (עמ' 11 ש' 25-26 עמ' 12 ש'1). העדה אף לא ידעה לומר בן כמה היה המבקש בעת פטירת אביה (עמ' 11 ש' 21).

לא היה גם בעדותה של האחות הגב' XXX כדי לתמוך בטענת המבקש. כשנשאלה אם יודעת מה תאריך לידתו האמתי של המבקש השיבה: "מה שכתוב אצלכם זה התאריך שלו" (עמ' 12 ש' 26). בניגוד לעדות האחות XXX, טענה כי לכל אחד מהאחים הוסיפו 6 שנים לגילו האמתי (עמ' 12 ש' 21-24) . בהמשך העידה כי בעת עלייתם לארץ (1957) היה המבקש בן 3 , טענה שאינה עולה בקנה אחד עם תאריך הלידה הנטען בבקשה. כשנשאלה אם היא יכולה להגיד שהמבקש נולד בשנת 1953 השיבה: "אני אגיד את האמת אני לא יודעת". (עמ' 13 ש' 6-8) .

14. על האמור יש להוסיף כי עתירת המבקש לוקה בשיהוי מהותי ללא כל נימוק של ממש. נלמד כי המבקש ידע כל השנים שיש טעות בגילו אך לא פעל בכל דרך לשנות מכך ואף שב והצהיר בפניי הרשויות כי שנת לידתו 1949.

המבקש לא הציג כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי פעל בכל דרך לנסות ולאתר מסמכים מארץ מוצאו כפי שהיה מצופה ממנו לעשות. כשנשאל בחקירתו אם פעל להשיג מסמך רשמי השיב:

"היה לי דוד שחשבתי להביא אותו אבל לצערי הוא נפטר". (עמ' 3 ש' 14) . אמר ולא הוסיף. הדבר נזקף לחובתו.

15. הנה כי כן, לא עלה בידי המבקש להוכיח שגילו אינו הגיל הנכון. אף אם תמצא לומר כי יש ללמוד מעדויות כלל העדים כי יכול ונפלה טעות ברישום אין בכך די. היה על המבקש להוכיח מהו גילו הנכון ובנטל זה לא עמד כלל.

16. בהינתן האמור ושעה שלא צלח בידי המבקש להוכיח שנת לידתו הרי שלא ניתן להסיק כל ממצא עובדתי ביחס ליום ולחודש הלידה אותו ביקש לבסס על יסוד מועד הילולת מאיר בעל הנס בשנה זו. (ר' נספח ב' לבקשה). יחד עם זאת דומה על פניו כי המבקש רשאי להוסיף יום וחודש ללא צורך בצו שיפוטי.

17. סוף דבר , דין התובענה להידחות וכך אני מורה.

18. בהינתן התוצאה אליה הגעתי ולאור מיצוי הליכים יישא המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 2000 ₪ .

בכך מסתיים ברור ההליך.

המזכירות תשגר פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, ט' שבט תשפ"ב, 11 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

________________

אפרת שהם- דליות, שופטת