בימ"ש מחוזי חיפה, אב"ד השופט חננאל שרעבי, השופטת אספרנצה אלון והשופט איל באומגרט: פס"ד בערעור על הפחתת מזונות קטין (עמ''ש 43948-03-22)

1. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני), שניתן ביום 7/2/22 בתלה"מ 49713-10-20, במסגרתו הורה על הפחתת חיובו של המערער במזונות בנו ד', מסכום של 3,000 ₪ לסכום של 2,550 ₪.

רקע

2. הצדדים, יהודים, נישאו זה לזו ביום ... [2006] והתגרשו בשנת 2015.

ביום 6.10.15 ניתן בעניינם של בני הזוג פסק דין מנומק, לאחר הליך משפטי מלא, שהסדיר מחלוקות בעניני רכוש, מזונות ומשמורת ילדיהם הקטינים – י' (יליד 2008) ו-ד' (יליד 2011) – (להלן: "י' " ו- "ד' " בהתאמה).

3. בהסכמת הצדדים נקבע כי הקטינים יהיו במשמורת האם (המשיבה דנן). זמני השהות של הקטינים עם האב (המערער דנן) נקבעו על יסוד המלצות תסקיר לפעם אחת באמצע השבוע כולל לינה, וכל סופשבוע שני מיום שישי עד מוצאי שבת.

4. באשר למזונות – האב חוייב לשלם לאם בגין מזונות הקטינים סך של 6,000 ₪ בצירוף מחציות, החל מיום 1.11.15.

הודגש כי בפסיקת המזונות נלקחו בחשבון:

1. זמני שהות מצומצמים ביחס למגמות הנוהגות;
2. האב מרוויח יותר מ 25,000 ש"ח נטו ולעיתים אף 28,000 ש"ח. האם מרוויחה כ – 5,000 ₪ נטו עבור משרה חלקית (בהיקף של 50% עד 60%);
3. נוכח גילאי הקטינים באותה עת (שלוש ושש שנים) החיוב של האב בצרכיהם ההכרחיים הוא אבסולוטי;
4. לאב חסכונות בסך מאות אלפי ₪ שהאם טוענת לשיתוף בהם;
5. האם אינה ממצה כושר השתכרותה;
6. על דמי המזונות להתחשב בדמי טיפול רעיוניים לפחות.

5. ביום 11.10.16 אישר בית המשפט הסכם בין הצדדים לפיו הבן י' עבר ממשמורת האם למשמורת האב החל מיום 1.10.16. בהתאם נקבע כי החיוב של האב במזונות י' יפקע החל מיום 1.11.16 וכל עוד י' גר אצל האב. עוד נקבע כי ממועד זה ואילך כל הורה ישא במלוא הוצאות החינוך והרפואה של הקטין שמתגורר אצלו.

6. בשנת 2017 האב התחתן בשנית. בשנת 2018 נולד לאב ולאשתו הנוכחית ילד נוסף. גם לאשת המערער הנוכחי היה קשר זוגי קודם.

7. האב פעל כדי להעביר אליו גם את המשמורת על הבן ד'. ביום 19.1.20, בעקבות הסדר דיוני נדחתה תביעת האב ואומצו המלצות תסקיר מיום 31.10.19. ערעור על פסק הדין נדחה למעט הוספת לינה של ד' בסופשבוע בבית האב.

8. ביום 25.10.20 הוגשה התביעה קמא לביטול או הפחתת החיוב של האב במזונות הבן ד'. נטען לשינוי נסיבות המתבטא בהרחבת זמני השהות של האב עם ד', הפחתה בהכנסות האב, מעבר של האב לעיר אחרת המכביד את נטל ההסעות, לידת ילד נוסף, שני, לאב מהקשר הנוכחי (בסך הכל המערער ואשתו הנוכחית מגדלים ארבעה ילדים) וצמצום זמני השהות של האם עם ד' בלילה אחד בכל סופשבוע שני.

לכתב התביעה צורפו תלושי שכר של האב לחודשים 9.2019 עד 8.2020 לפיהם הכנסתו הממוצעת נטו היא 16,728 ₪, וכן קיימות לחובתו הלוואות בשיעורים ניכרים (שפורטו).

9. ביום 9.11.20 הגישה האם כתב הגנה לתביעה קמא. נטען בכתב ההגנה כי האב מסתיר כרטיסי אשראי, פירוט עו"ש והכנסת אשתו הנוכחית. לאשת האב יש רכב חדש. האב גר בבית ששוויו כשלושה מיליון ₪. י' מגיע לבית האם בכל סופ"ש שני ורק האם נושאת בנטל ההסעות שלו. מעבר האב לעיר אחרת הקשה על קיום זמני שהות נרחבים יותר. האב משלם עבור ד' 3,000 ₪ כאשר ההוצאות של האם עבור ד' הן בסך של 4,350 ₪.

לכתב ההגנה צורפו:

תלושי שכר של האם לחודשים 10.2019 עד 9.2020 לפיהם שכרה הממוצע נטו הוא 9,022 ₪;

מסמכים לגבי הוצאות אחזקת הבית וכן דמי שכירות בסך של 3,500 ₪ ;

פירוט תנועות אחרונות בחשבון העו"ש ופירוט תנועות בכרטיס אשראי;

תשלום עבור הצהרון של ד' בסך של 850 ₪ לחודשיים.

פסק הדין קמא

10. בפסק הדין קמא שוכנע השופט קמא כי חל שינוי נסיבות משמעותי המצדיק הפחתת מזונותיו של ד' לסך של 2,550 ₪.

11. השופט קמא נימק החלטתו כדלקמן:

"... במקרה שלפני, עלה בידי האב להראות כי התרחבות משפחתו הנוכחית מהווה שינוי נסיבות המצדיק הפחתה מסויימת בהיקף המזונות, אך יש להסתפק בהפחתה לא משמעותית כיוון שהאב לא פרש תמונה מלאה בנוגע להכנסות ולרכוש שלו ושל אשתו הנוכחית נכון להיום. מהמסמכים שכן הוצגו עולה כי לאשתו הנוכחית של האב יש הכנסה משמעותית מעבודה בסך ממוצע של 13,327 ₪, אם כי שכרה נטו יכול להגיע לא אחת גם ל 15,000 ₪ ו 18,000 ₪ . עוד יש לקחת בחשבון כי האב ואשתו הנוכחית, שלכל אחד מהם יש לפחות ילד אחד מקשר נישואים קודם, בחרו באופן מודע להרחיב את המשפחה באופן משמעותי ע"י הבאתם לעולם של שני ילדים נוספים. נקודת המוצא היא כי החלטה שכזו התקבלה מתוך הערכה כי האב ואשתו הנוכחית יוכלו לכלכל את אותם ילדים. נוכח האמור אני סבור כי הולדת שני ילדים נוספים לאב מאשתו הנוכחית מצדיק הפחתה של היקף החיוב במזונות הבן ד' מסך של 3,000 ₪ לסך של 2,550 ₪..." (ציטוט מסעיף 20 לפסק הדין קמא).

טענות הצדדים בערעור דנן

12. טען המערער בכתב הערעור, כי נוכח שינוי הנסיבות שחלו מאז פסיקת המזונות, הפחתת מזונותיו של ד' היתה צריכה להיות משמעותית יותר, עד כדי העמדתם על סך של 1,000 ₪ בלבד.

בטענותיו התייחס המערער לכל הטענות שהעלה בבית משפט קמא, בבחינת ניהול התיק מחדש (גילו של ד'; הגדלת זמני השהות עימו; ירידה בשכרו של האב; עליה בשכרה של האם ועוד).

13. מנגד, לטענת המשיבה לא נפלה טעות בפסק הדין קמא על נימוקיו, המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

הדגישה המשיבה בתשובתה את מצבה האישי (חיה בגפה) והכלכלי שאינו שפיר, כשרמת הכנסתה אינה גבוהה.

כן ציינה, כי המערער בערעורו, תוקף ממצאי מהימנות ועובדה בהם ברגיל ערכאת הערעור אינה מתערבת.

דיון והכרעה

14. לאחר ששקלנו את הדברים נחה דעתנו לדחות את הערעור מכח סמכותנו על פי סעיף 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בנדון לא מצאנו להתערב בממצאיו העובדתיים של השופט קמא בפסק הדין; ממצאיו העובדתיים תומכים במסקנה המשפטית, שאין בה טעות שבחוק, בדבר הפחתת סכום המזונות של הבן ד' לסך של 2,550 ₪.

15. נזכיר בנדון שני כללים:

הכלל הראשון – ערכאת הערעור אינה יושבת בדין כערכאה דיונית. הליך הערעור לא נועד לפתיחתו מחדש של הסכסוך כולו על כל רבדיו ומחלוקותיו כאילו המדובר במשפט חדש או במשפט חוזר. תפקידה של ערכאת הערעור הוא לבחון אם הממצאים שנקבעו בפסק הדין מעוגנים בחומר ראיות אמין, אם המסקנות שהוסקו עומדות במבחן ההוכחות, ההיגיון ומכלול הנסיבות, ואם התוצאה מתחייבת מבחינת הוראות הדין החלות על העניין (ע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג, פ"ד מג(1) 137, 141 (1989); ע"א 8184/12 מרכז תורני לאומי ע"ר נ' קפלן, פסקה ל"ב (28.10.2015)).

הדיון בערעור אינו דיון מחודש בנושאים שנדונו והוכרעו בערכאה הקודמת מבלי שיש לכך הצדקה [עיינו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 473 (2012); ע"א 2051/16 משה איטח נ' ש.פ. חברה לנאמנות ניהול ואחזקות בע"מ, (20.06.2018)‏‏].

הכלל השני – ערכאת הערעור תתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים, כאשר נפלה טעות בולטת בקביעתם, או שנמצא שיש בהם פגם היורד לשורשו של עניין [עיינו: ע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב(2) 582, 594 (1998); ע"א 4250/15 חברה פלונית נ' פלוני (25.07.2018)];

כך גם הדבר לגבי התערבות ערכאת הערעור בממצאי מהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אשר בידה האפשרות להתרשם מהעדים ומחקירתם על דוכן העדים באופן בלתי אמצעי [עיינו: ע"א 8559/15 עבאס נ' מפלי התנור בע"מ (27.05.2018); ע"א 3518/16 עמוס פוגל נ' עיריית טבריה (25.10.2018)‏‏].

16. יישום שני כללים אלה, מביא לדחיית הערעור. הממצאים העובדתיים שקבע בית משפט קמא מעוגנים בחומר הראיות שהונח בפניו, ובהתרשמותו מהצדדים וראיותיהם. המסקנות המשפטיות שהסיק, מעוגנות בדין ובפסיקה, ולא מצאנו כי יש מקום להתערב בהן.

17. מעבר לכך – בכל הקשור לפסיקת מזונות קטינים או הפחתתם, אמר בית המשפט העליון אך לאחרונה, כי יש לבדוק כל מקרה לגופו, כשבכורה נתונה לעקרון טובת הילד. היינו – יש להתאים את פסיקת המזונות (או הפחתתם) למציאות בשטח ולמצבם של הקטינים בפועל [בג"ץ 2272/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ואח', פסקה 3 (25.4.2022)].

18. בנסיבות דנן, כפי שפורטו בהרחבה על ידי השופט קמא בפסק דינו, הפחתת מזונותיו של ד', מסכום של 3,000 ₪ לסך של 2,550 ₪, מדודה ושקולה, ותואמת את נסיבות המקרה דנן (בהתאם לנתוניהם האישיים והכלכליים של ההורים, לרבות רכושם), ואף תואמת את טובתו של ד'.

סוף דבר

19. לאור כל זאת אנו מורים על דחיית הערעור.

20. המערער יישא בהוצאות המשיבה בערעור זה ובשכר טרחת באת כוחה, בסכום כולל של 7,500 ₪. סכום זה ישולם למשיבה באמצעות הערבון שהופקד בתיק על ידי המערער, שיועבר לידיה, באמצעות באת כוחה.

המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.

פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת פרטי הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.

ניתן היום, כ"ג אייר תשפ"ב, 24 מאי 2022, בהעדר הצדדים.