ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופט חננאל שרעבי: פס"ד בבקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה למתן צו גילוי מסמכים (רמ"ש 44743-06-22)

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת שירי היימן) מיום 7.6.22 בתיק תלה"מ 33493-02-22 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה כאן, למתן צו גילוי מסמכים והכל כפי שיפורט להלן.

רקע בזעיר אנפין

2. המבקש והמשיבה (להלן גם: "הצדדים") נישאו זל"ז ביום [1989] ומנישואין אלה נולדו להם שלושה בנים (כיום כולם בגירים).

3. לימים עלו נישואי הצדדים על שרטון והם נפרדו. לטענת המבקש, ביום 5.10.2007 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שהסדיר סוגיות כגון רכוש וממון, החזקת הילדים וזמני שהות, מזונות הילדים והאישה, מדור וכיוצ"ב (להלן: "ההסכם"), והצדדים פעלו לפיו כל השנים.

לטענת המשיבה, ההסכם היה בבחינת טיוטה (חד צדדית ומקפחת לטענתה), וההסכם מעולם לא אושר בבית המשפט; הצדדים שיקמו את יחסיהם ונשארו יחדיו עד לשנת 2020, או אז אירעה הפרידה הסופית ביניהם.

4. ביום 15.2.2022 הגישה המשיבה את התובענה קמא, למתן פסק דין הצהרתי ואיזון משאבים. במסגרת התובענה קמא ביקשה המשיבה, בין היתר, פסק דין הצהרתי שיקבע כי היא שותפה שוות זכויות למבקש בכל הרכוש והנכסים שנצברו על ידי הצדדים במהלך הנישואין, לרבות כל הנכסים שנרשמו על שם צדדי ג' מטעמי מס ו/או מטעמים אחרים; להורות על איזון משאבים בחלוקה לטובת המשיבה, ולא מחצה על מחצה; להורות על מינוי מומחה כלכלי לצורך הערכת שווי כל הזכויות הידועות ואלו שיתגלו, לרבות שווי חברות, ועוד.

5. ביום 2.3.22 הגישה המשיבה בקשה בתיק קמא, לצו גילוי מסמכים. במסגרת הבקשה, עתרה המשיבה למתן צו המורה למבקש להגיש תצהיר חתום בצירוף אסמכתאות בו יפרט את הרכוש בארץ ובחו"ל הרשום על שמו או בנאמנות לטובתו או על שמו ביחד עם אחרים, וכל רכוש שלא רשום על שמו אך נמצא בשליטתו המלאה או החלקית לרבות פירוט המניות, אופציות והסכמים הנוגעים לבעלות בתאגידים; להורות למבקש להגיש פירוט חשבונות בנק בצירוף דפי בנק מפורטים; להורות על צו המורה למבקש להגיש תצהיר מפורט בליווי אסמכתאות בכל הנוגע להכנסותיו מכל מקור שהוא בין אם בארץ ובין אם בחו"ל; להורות על צו המורה לכל מוסד בנקאי/מוסד פיננסי/רשות מנהלית לרבות שלטונות המס להוציא לידיה כל מידע הנוגע לרכוש המבקש וזכויותיו.

טענה המשיבה בבקשה קמא כדלקמן:

א. בתקופת נישואיהם, הייתה חלוקת תפקידים בין המשיבה לבין המבקש. המשיבה הייתה אמונה על מטלות הבית וגידול הקטינים והמבקש היה אמון על פרנסת המשפחה והעסקים;

ב. רב הנסתר על הגלוי והמבקש הוא זה ששולט בחברות ומקבל את כל ההחלטות. לדברי המשיבה, המבקש הינו איש עסקים ממולח ולצדדים רכוש רב;

ג. גילוי המסמכים המבוקשים הינו קריטי ומתחייב על מנת להגיע לחקר האמת ושהמשיבה תוכל לקבל את זכויותיה;

ד. במסגרת תשובתה לתגובת המבקש, טענה המשיבה כי המבקש אוחז במקל משני קצותיו. מצד אחד טוען שהצדדים נפרדו בשנת 2007 ומצד שני לא מסכים לגילוי מסמכים שיאפשרו לה להפריך את טענותיו;

ה. המבקש מסרב לפעול בשקיפות ובקלפים פתוחים כמתחייב בהליכים בין בני זוג. אילו המשיב היה בטוח בטענותיו שטען, לא היה מתנגד לגילוי המסמכים. המבקש מעניש את המשיבה על החלטתה להתגרש ממנו, באמצעות פגיעה בחלקה ברכוש המשותף;

ו. ההסכם עליו מסתמך המבקש מעולם לא אושר. המשיבה טענה כי הצדדים התגברו על המשבר שחל בשנת 2007 וחזרו להתגורר יחדיו, ובחודש פברואר 2020 העביר לה המבקש טיוטת הסכם גירושין. לדברי המשיבה, המבקש מבקש לדחות את מועד גילוי המסמכים על מנת שיוכל להבריח את שארית הנכסים.

6. במסגרת תגובתו לבקשה קמא, טען המבקש כדלקמן:

א. בהתאם לתקנות המשיבה לא הייתה רשאית להגיש את בקשתה זו במועד בו הוגשה;

ב. מאחר שהצדדים חלוקים לגבי מועד הקרע ולאור הפער המשמעותי במועדים להם טוענים הצדדים, יש מקום להמתין עם ההכרעה בבקשה זו עד להכרעה במועד הקרע. דחיית ההכרעה בבקשה תגן על האינטרסים הלגיטימיים שלו ותמנע פגיעה בפרטיות של המבקש;

ג. מועד הקרע הינו המועד שעל פיו ייבחן היקף הזכויות והנכסים ושוויים, וברי כי יש לערוך איזון הוגן וראוי בין ניהול ההליך בשקיפות לבין הזכות להגנה על הפרטיות והסודיות;

ד. מבלי לגרוע מטענות המבקש לעניין מועד הקרע והרלוונטיות שלו, דין הבקשה להידחות שכן המשיבה עושה שימוש לרעה בהליכים המשפטיים ופועלת בחוסר תום לב;

ה. בשנת 2007 חתמו הצדדים על הסכם גירושין, המבקש גירש את המשיבה, עזב את הדירה והצדדים הפרידו את מגוריהם ונהגו במשך השנים על פיו. המשיבה מנועה מלכפור בהסכם הגירושין שכן הצדדים התנהגו בהתאם לו משך 15 שנה;

ו. אין לצדדים רכוש בעל ערך ואין למשיבה זכויות ברכוש שנצבר לאחר שנת 2007.

7. ביום 7.6.22 ניתנה ההחלטה קמא, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה, מהנימוקים הבאים:

"...

21. המסמכים להם עותרת המבקשת רלוונטיים לניהול ההליך שעניינו תביעה רכושית ויש מקום לקבלתם. גם אם המסמכים יגרמו לפגיעה בפרטיותו של המשיב, עדיין הפגיעה בפרטיותו פחותה מהנזק שעלול להיגרם מאי הצגת המסמכים.

22. ישנו צורך בגילוי מסמכים ודיון בקלפים פתוחים במיוחד שעה שמדובר בתביעה לאיזון משאבים. ראה תמ"ש (טבריה) 38691-12-10 ג.ק נ' י.ק (7.8.11) [פורסם במאגרים המשפטיים]: ...

23. הנטל מוטל על האיש להוכיח שמועד הקרע חל השנת 2007 כפי שטוען שכן לא הוכח עד עתה שהצדדים גרושים.

24. גילוי המסמכים בשלב זה, עשוי לשפוך אור על המחלוקות בין הצדדים ועל טענותיהם ועשוי לקדם את הטיפול בתיק, שעה שהתיק קבוע לדיון ליום 6.10.22 והנעת ההליך בשלב זה, תייעל את הדיון בתיק וקידומו.

..."

בגין החלטה זו, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

8. להשלמת התמונה נציין כי בהתאם לאמור בהחלטה קמא, הוגשה ביום 9.6.22 בקשת המשיבה בתיק קמא, לחתימה על פסיקתא שהופנתה לגופים כלכליים ופיננסיים שונים, לבנקים וכן למוסדות מדינה שונים (לשכת המקרקעין, משרד התחבורה), על מנת שאלה יספקו מידע בגין זכויות המבקש הרשומות אצלם (להלן: "הפסיקתא").

פסיקתא זו נחתמה על ידי בית משפט קמא ביום 13.6.22.

9. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור דנן, ביום 21.6.22, הוגשה אף בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא והפסיקתא. בהחלטתי מיום 21.6.22 הוריתי על עיכוב ביצוע ההחלטה קמא והפסיקתא, עד החלטה אחרת.

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

10. המבקש טוען כי מדובר במקרה בו נדרשת התערבות ערכאת הערעור לביטול ההחלטה קמא, נוכח טעויותיו של בית משפט קמא בכל אחת מהנקודות הבאות:

א. בהחלטה קמא, למתן צו גילוי מסמכים גורף ללא הגבלה וחתימה על הפסיקתא בנוסח הרחב שהוגש, יש פגיעה חריפה בזכות הפרטיות וההליך ההוגן של המבקש, ללא כל יסוד הצדקה, ובטרם נקבע בתיק קמא מועד הקרע בין הצדדים.

ב. נוכח הפער העצום בין הצדדים בעניין מועד הקרע, כ-15 שנים, לא יכולה להיות מחלוקת כי בטרם ייכנס בית משפט קמא לבירור היקף הנכסים לצורך איזון המשאבים, יש צורך לברר תחילה ועל דרך שמיעת ראיות הצדדים, את מועד הקרע.

ג. ניתן היה לצמצם את הפגיעה בזכויות המבקש ולתת פסיקתא התחומה בזמן עד למועד הקרע, ובכך לצמצם את הפגיעה הנטענת בזכויות המבקש, ומבלי שייגרם נזק כלשהו למשיבה. ככל שייקבע כי מועד הקרע הוא מאוחר יותר, כגרסתה המשיבה, תמיד סלולה בפניה הדרך לעתור לקבל צווים לתקופה הרלוונטית.

ד. בפני בית משפט קמא מונחת תשתית עובדתית איתנה הנתמכת בעובדות ובראיות רבות, לפיהן הקרע אירע בשנת 2007 וסיכויי טענה זו להתקבל גבוהים. נוכח הראיות החזקות כנטען ובנסיבותיו המיוחדות של התיק קמא, קיימת נחיצות להכריע מוקדם ככל האפשר בשאלת מועד הקרע.

ה. מתן צו גילוי מסמכים כה נרחב, בשלב ראשוני של ההליך קמא, לא תורם במאום לבירור מועד הקרע; מסמכים כמו דפי חשבון משנים לאחר מועד הקרע הנטען לא רלוונטיים לבירור מועד הקרע ובכך טעה בית המשפט קמא.

תשובת המשיבה בבקשת רשות הערעור

11. להלן טענות המשיבה בתשובתה לרמ"ש בתמצית:

א. התערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים של הערכאה המבררת תיעשה באופן חריג, ,כאשר ההחלטה עשויה להשפיע באופן משמעותי על זכויות בעל הדין ולגרום נזק ממשי או להביא לקיום הליך שגוי או מיותר. בענייננו המבקש לא הוכיח כי ייגרם לו נזק ממשי ולא הציג תמיכה לטענותיו אלה מלבד הפרחתן לאוויר.

ב. בכל הקשור להחלטה דיונית הנוגעת לגילוי מסמכים, ערכאת הערעור תתערב במשורה בשיקול דעת הערכאה הדיונית, ותעשה זאת רק במקרים חריגים. המבקש לא הצביע על כך שההחלטה קמא נמנית על המקרים החריגים המצדיקים התערבות בית משפט לערעור. אף היקפו של צו גילוי מסמכים הוא עניין שבסדרי דין ובית משפט לערעור לא ייטה להתערב בו.

ג. המסמכים שגילויים התבקש הם רלוונטיים ונוגעים לליבת המחלוקת, ויש בהם לשפוך אור על מערכת היחסים של הצדדים כמו גם ליתן תמונה ברורה בכל הנוגע לרכוש הצדדים. ההליכים בין הצדדים עוסקים בחלוקת הרכוש המשותף ביניהם וצו גילוי המסמכים דרוש על מנת לנהל ההליך ביעילות ובצורה צודקת.

ד. ההחלטה קמא מפורטת וברורה וצוין בה מפורשות כי אף אם הגילוי יפגע בפרטיותו של המבקש, עדיין פגיעה זו פחותה מהנזק העלול להיגרם מאי חשיפת המסמכים. בית משפט קמא העניק משקל להתנגשות הקיימת בין זכויות הצדדים ונתן על כך את הדעת בטרם הכריע לטובת גילוי המסמכים.

ה. המבקש נוהג בניגוד לעקרון חובת גילוי המסמכים. חובת גילוי זאת קיימת על מנת שההליך יתנהל "בקלפים פתוחים" וחובה זו מוגברת בהליכים בבתי משפט לענייני משפחה. בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה, ולא נדרש כי בשלב הגילוי תהיה רלוונטיות ודאית של המסמכים המבוקשים. די כי המשיבה תצביע על כך שלמסמכים עשויה להיות רלוונטיות, ובית משפט קמא קיבל את עמדת המשיבה בעניין זה.

ו. בענייננו מדובר במסמכים בעלי רלוונטיות ישירה להליך ונדרשים על מנת לנהל אותו באופן פתוח, שקוף וגלוי, מאחר שמדובר במסמכים הנוגעים לרכוש הצדדים ולקיומו של השיתוף הכלכלי ששרר בין הצדדים לאורך שנות נישואיהם. את אלו ניתן להוכיח רק באמצעות המסמכים הכלכליים אותם מסרב המבקש לחשוף כעת.

ז. בעצם מניעת קבלת המסמכים לאחר שנת 2007, נשללת מידי המשיבה היכולת להוכיח טענותיה כי השיתוף בין הצדדים התקיים גם לאחר מועד הקרע הנטען על ידי המבקש. כך המשיבה נתונה לחסדי המבקש וכפופה למסמכים שיואיל לחשוף, ורק להם.

בכך המבקש אוחז במקל משתי קצותיו, שכן מחד גיסא מסרב לחשוף את מלוא המסמכים שבידיו אשר יש בהם להראות המשך ההתנהלות הכלכלית המשותפת של הצדדים לאחר שנת 2007, ומאידך גיסא דורש הכרעה במועד הקרע בטרם חשיפת מסמכים רכושיים לאחר שנת 2007. לגרסת המבקש עצמו עיקר המחלוקת היא בנוגע לשנים שלאחר שנת 2007, ולשם כך נדרשים המסמכים מטעם הרשויות השונות.

ח. ככל שלא יוצגו בבית משפט קמא מלוא הראיות ולא תתקיים האפשרות לבחון את רמת השיתוף הרכושי שהתקיים בין הצדדים אף לאחר שנת 2007, כפי שטוענת המשיבה, לא יהיה ניתן להכריע בסוגיית מועד הקרע. ככל שתינתן החלטה בנושא מבלי שיוצגו מלוא המסמכים הרלוונטיים, יהיה בכך עיוות דין ופגיעה קשה בזכויות המשיבה.

ט. ההסכם אותו מבקש המבקש להציג כהסכם גירושין מעולם לא אושר על ידי בית משפט או בית דין ומשכך נעדר כל תוקף משפטי. מדובר בנסיון נלוז וחסר תום לב מצד המבקש להותיר את המשיבה חסרת כל. הצדדים לא נהגו בהתאם לטיוטת ההסכם ולא ייחסו לו כל חשיבות, עת המשיכו לנהל מערכת יחסים זוגית ושיתופית על כל היבטיה. לטענת המשיבה, עם פרוץ מגפת הקורונה עבר המבקש להתגורר בחו"ל ובדיעבד התברר לה כי המבקש פועל להברחת הרכוש המשותף לגורמים בחו"ל וכן תוך רישום רכוש משותף על שם אמו המבוגרת.

דיון והכרעה

12. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולדחות הערעור, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

להלן אנמק החלטתי.

13. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, הנוגעת לניהול הדיון. ככלל, ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות אלו, למעט במקרים חריגים, כגון בנסיבות שבהן מתעורר חשש כי כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן העלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים ואף לקפח מי מהם.

ראו: רע"א 3945/22 פלונית נ' ד"ר ברוסילוב מיכאל ואח', פסקה 6 (14.7.2022).

המקרה שלפנינו לא נופל בגדר אותם מקרים חריגים המחייבים התערבות ערכאת הערעור, כפי שגם נראה להלן.

14. אמנם, אין לכחד כי בגילוי מסמכים (קל וחומר מסמכים בעניינים כספיים/ כלכליים כבענייננו) ישנה פגיעה מסוימת בפרטיותו של הצד המגלה, אולם פגיעה זו נלקחה בחשבון על ידי המחוקק שעה שנקבעו "כללי המשחק" בערכאות הדיוניות ונצטווינו על "משחק בקלפים גלויים".

יצוין כי ככלל, ההליך בבית המשפט לענייני משפחה מתנהל בשקיפות רבה יותר מאשר הליך אזרחי רגיל, וכי הפגיעה הלכאורית בפרטיות הצדדים מוקהית במידת מה, נוכח ניהול כלל התיקים וההליכים בדלתיים סגורות.

ראו: בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ז' (4.1.2007).

15. כמו כן, טענתו של המבקש בדבר "מסע דיג אסור" מצד המשיבה בבקשה קמא, איננה מדויקת. ידועה הפסיקה הקובעת כי "מסע דיג" אינו מעשה פסול כשלעצמו, כל עוד כוונת המבקש למצוא חומר לצורך המשפט התלוי ועומד, והנטיה היא לקולא.

כמו כן, הרלוונטיות מתפרשת באופן נרחב, ולעיתים אין בעל הדין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד – ובנקודה זו על בית המשפט לאזן בין השניים.

ראו לענין זה:

בר"ע (חי') 1972/07 מעגן הרים פרויקטים בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (1.10.07), דברי כב' השופט יצחק עמית, והאסמכתאות בסעיף 6 להחלטה שם.

16. יישום הדברים למקרה דנן מלמד כי היתה לכאורה הצדקה לבקשה קמא ולהיעתרות לה.

במה דברים אמורים?

כמתואר לעיל, קיימת מחלוקת לכאורה על מועד הקרע בין הצדדים. המסמכים שגילויים התבקש, יתמכו, כך לטענת המשיבה, בגרסתה בכל הקשור לקביעת מועד הקרע.

בית משפט קמא בחן עמדה זו של המשיבה והסכים עמה בהחלטתו קמא, עת קבע כי בגילוי המסמכים המבוקשים קיימת אפשרות לרלוונטיות לקביעת מועד הקרע.

לא מצאתי בקביעה זאת טעות שתצדיק את התערבות ערכאת הערעור. ההיפך – החלטה זאת סבירה והגיונית.

17. יותר מזה – עיון מדוקדק בהחלטה קמא מלמד, כי בית משפט קמא סבר שגילוי המסמכים הנדון יוכל לעזור בכלל בבירור התביעה לאיזון משאבים, אפילו אם מועד הקרע הוא כטענת המבקש. יתכן שבית משפט קמא היה צריך להדגיש ולהרחיב יותר בנקודה זאת בהחלטה קמא, ובכל אופן אבהיר ואדגיש זאת כעת.

לכאורה אין מחלוקת כי עד מועד הקרע, אפילו אליבא דהמבקש, רכוש הצדדים צריך להיות משותף.

נגדיר את הרכוש המשותף עד המועד הקובע, אפילו לגרסת המבקש, כ-X .

ישנה אפשרות שבחלוף השנים הגדיל המבקש את הרכוש X, שכיום עומד על Y.

מה דינה של הדלתא שבין ה-Y ל-X?

זו שאלה שגם תצטרך להתברר במסגרת התובענה קמא, אפילו אם מועד הקרע הוא כטענת המבקש (וכאמור המשיבה חולקת על נתון זה).

לכן גם מטעם זה יש מקום למתן צו הגילוי המדובר, שיאפשר בכל מקרה למשיבה לעקוב אחר הרכוש המשותף וגדילתו עם השנים, אפילו מועד הקרע הוא כטענת המבקש, ולטעון טענותיה בהתאם בנקודה זאת.

18. בהינתן כל אלה שוכנעתי, כי במקרה דנן עסקינן בהחלטה מאוזנת, אשר נועדה לתרום לגילוי האמת ולקידום התיק קמא בכל הקשור לקביעת מועד הקרע בפרט, ובירור התביעה הרכושית בכלל.

סוף דבר

19. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הערעור.

עיכוב הביצוע שניתן בהחלטתי מיום 21.6.22 מבוטל בזאת.

20. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בגין ערעור זה בסך של 3,500 ₪. המזכירות תעביר סך זה למשיבה באמצעות באת כוחה, מכספי העירבון שהופקד בתיק.

יתרת העירבון בתיק תוחזר למבקש באמצעות בא כוחו.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתן היום, י"ח תמוז תשפ"ב, 17 יולי 2022, בהעדר הצדדים.