לפני | כבוד השופט נפתלי שילה | |
המבקשת | א' א' ע"י ב"כ עו"ד סידי | |
נגד | ||
המשיב | ע' א' ע"י ב"כ עו"ד קופלמן פרדו | |
פסק דין |
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בת"א מיום 11.7.22 (כב' השופט ליאור ברינגר) במסגרתה מינה בית המשפט מומחה לצורך ביצוע בדיקות הנוגעות ליישום הסכם שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין.
א. רקע עובדתי
1. הצדדים הנם בני זוג לשעבר.
2. בין הצדדים נתגלעו מחלוקות ובמסגרת הליך גישור הם חתמו ביום 18.4.19 על הסכם אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי ביהמ"ש קמא ביום 7.5.19 (להלן: ההסכם).
3. בחודש מאי 2020, הודיעה המבקשת (להלן גם: האישה) למשיב (להלן גם: האיש) על רצונה להתגרש ולהפעיל את ההסכם.
4. בחודש יוני 2020, משהצדדים נחלקו באשר לאופן מימוש ההסכם, הגישה המבקשת תביעה לאכיפת ההסכם.
5. בחודש אוגוסט 2020 הצדדים התגרשו.
6. בין הצדדים קיימות מספר מחלוקות הנוגעות לפרשנות ההסכם. בין היתר חלוקים הצדדים באשר לאופן חלוקת הדיווידנדים בחברות השונות שבבעלותם.
7. בהסכם נקבע ויתור הדדי של כל אחד מהצדדים על זכויות משנהו בחברות שבבעלות כל אחד מהם. עם זאת קבעו הצדדים מנגנון לחלוקת דיווידנדים בחברות. באשר לזכויות האיש בחברות שבבעלות האישה נקבע בסעיף 20 להסכם כי:
"למרות האמור בסעיף 19 לעיל, מוסכם כי במועד ההודעה הפרידה, ככל שבאותה שנה תהא יתרת זכות לחלוקת דיווידנד בסכום שמעל 750,000 ₪ זכאי הבעל למחצית חלקה של האישה בדיווידנד שיחולק ו/או ייועד לחלוקה באותה שנה זו בלבד וזאת לאחר תשלום כל המיסים ותשלומי המיסים ותשלומי החובה החלים על הכרזת דיווידנד".
מנגנון דומה ביחס לחברה נוספת שבבעלות האישה מצוי בסעיף 22 להסכם.
באשר לזכויות האישה בחברות שבבעלות האיש נקבע בסעיף 24 להסכם כי:
"למרות האמור בסעיף 23 לעיל, מוסכם כי במועד ההודעה הפרידה, ככל שבאותה שנה תהא יתרת זכות לחלוקת דיווידנד בסכום שמעל 100,000 ₪ זכאית האישה למחצית חלקו של הבעל בדיווידנד שיחולק ו/או ייועד לחלוקה באותה שנה זו בלבד וזאת לאחר תשלום כל המיסים ותשלומי החובה החלים על הכרזת דיווידנד".
מנגנון דומה ביחס לחברה נוספת שלאיש מניות בה מצוי בסעיף 26 להסכם.
8. כל אחד מהצדדים טען כי החברות שבבעלותו לא הרוויחו סכומים "ברף" שנקבע בהסכם כדי שיהיה אפשר לחלק דיווידנד. ברם, האיש טען כי בקופת החברות שבבעלות האישה צריכים להיות סכומים גבוהים בהרבה מהסך של 750,000 ₪ ולכן הוא זכאי לקבל דיווידנד כקבוע בהסכם. בעקבות מחלוקת זו ניתנה החלטת ביהמ"ש קמא במסגרתה הורה ביהמ"ש בין היתר על מינוי רו"ח יניב בוכניק כמומחה מטעם ביהמ"ש (להלן: "ההחלטה").
9. בהחלטה נקבע כי:
"משעה שהצדדים חלוקים ביניהם בשאלה חשבונאית הנוגעת לבחינת רווחיותן של מספר חברות בע"מ, מצאתי לנכון למנות מומחה שיבחן את טענות הצדדים בהתאם למה שנקבע בהסכם. לפיכך ממונה בזה רו"ח יניב בוכניק כמומחה מטעם ביהמ"ש לבחון את טענות הצדדים... המומחה יבחן את טענות הצדדים, לרבות טענת הבעל לפיה האישה הבריחה כספים מהחברה (בתקופה שמאישור ההסכם עד למתן הודעת הפירוד) הגדילה משמעותית את שכרה ורכשה נכסי מקרקעין שונים בכדי למנוע צבירת רווחים בחברה וחלוקתם בין הצדדים כדיווידנד".
10. האישה לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות ערעור זו.
11. ביום 25.8.22 ניתנה על ידי החלטה במסגרתה הצעתי לצדדים מתווה לפיו "התיק יושב לבית המשפט קמא על מנת שידון ראשית בשאלת פרשנות סעיפים אלו בהסכם ובהתאם לפסיקה שתינתן בנושא זה, יישקל מינוי המומחה".
12. ביום 8.9.22 דחה המשיב את המתווה שהוצע כשלשיטתו פרשנות הסעיפים בהסכם אינה נוגעת לעצם הצורך לבחון את הדו"חות של חברות האישה. המבקשת קיבלה את המתווה המוצע אולם משדחה המשיב את המתווה ניתן כעת פסק דיני בבקשת רשות הערעור.
ב. תמצית טענות המבקשת
1. יש לבטל את ההחלטה בדבר מינוי המומחה. שגה ביהמ"ש קמא כאשר מינה מומחה לבחינת טענות המשיב בהיעדר מסגרת דיונית להעלאת טענותיו, שעה שהמשיב כלל לא הגיש תביעה כנגד המבקשת ולא עתר לכל סעד.
2. מבחינה מהותית שגה ביהמ"ש קמא עת מינה מומחה שלא לצורך, מאחר שיישום הוראות ההסכם בנוגע לחברות הינו טכני לחלוטין ואינו מצדיק מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.
3. טענת המשיב לפיה זכאותו הינה לדיווידנדים בגין יתרות זכות שנצברו בשתי החברות שבבעלות האישה לאורך כל השנים, ולא רק עבור יתרת זכות שנצברה בשנה שבה נשלחה הודעת הפירוד, מנוגדת לחלוטין ללשון ההסכם. לשון ההסכם ברורה והיא קובעת שזכות בן הזוג השני לקבלת חלקו בדיווידנד תהא אך ורק ביחס לרווחים שהצטברו בכל חברה בשנה בה נשלחה הודעת הפירוד ובשנה זו בלבד.
4. זכאותו הפוטנציאלית של המשיב הינה רק לרווחים שנצברו מתחילת שנת 2020, היא השנה בה נשלחה הודעת הפירוד, ועד למועד הפירוד בלבד ולא ביחס לשנה כולה.
5. אין כל הצדקה למינוי מומחה ואין צורך בבדיקה חקירתית יקרה, שעה שבדיקה טכנית פשוטה של הדו"חות הכספיים המבוקרים לשנת 2020 שהגישה המבקשת יספיקו.
6. אין בהחלטה של ביהמ"ש קמא שום הנחיה אופרטיבית וספציפית למומחה, כך שסביר להניח שהבדיקה תדרוש שעות עבודה רבות וביצוע בדיקות שלא לצורך. הדבר גם ישית על הצדדים הוצאות נכבדות וגם יגרור עיכוב ארוך בהכרעה בהליך.
7. שגה ביהמ"ש קמא עת הנחה את המומחה לבחון פעולות בתקופה שחלפה מאז אושר ההסכם במאי 2019 ועד למשלוח הודעת הפירוד, שכן הנחיה זו מנוגדת ללשון ההסכם הקובע כי הזכאות הנה אך ורק לדיווידנד מרווחים שנוצרו בשנה בה נשלחה הודעת הפירוד.
ג. תמצית טענות המשיב
1. דין בקשת רשות הערעור להידחות. ההחלטה הינה החלטת ביניים המצויה בשיקול דעתה של הערכאה המבררת. אין בהחלטה כדי לגרום נזק בלתי הפיך למי מהצדדים ומכאן שאין מקום להתערב בה.
2. הנזק שנגרם למבקשת מההחלטה מתבטא בעלות הכספית של שכ"ט המומחה בלבד. הנזק הכספי הנטען ניתן לשיפוי על ידי פסיקת הוצאות מתאימות בתום ההליך ואינו מצריך התערבות בהחלטה. כמו כן, מינוי המומחה יידרש בכל מקרה בהליך לשם בדיקת טענות המשיב בכל הנוגע לפעולות שעשתה המבקשת בחברות על מנת לנסות ולנשלו מזכויותיו הכספיות בחברות שבבעלותה ועל בסיס סעיף זה בהסכם, ויתר המשיב על זכותו למחצית שוויין של החברות.
3. לבית המשפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע למינוי מומחים והתערבות בשיקול דעתו תיעשה אך ורק במקרים חריגים.
4. יש לדחות את טענת המבקשת שאין מקום למינוי מומחה מקום שהמשיב לא עתר לכל סעד ולא שילם אגרה. המשיב הגיש בקשה סדורה למינוי מומחה ושילם אגרה כדין. בנוסף, בהתאם לחוק ולתקנות, ביהמ"ש רשאי למנות מומחה מיוזמתו לצורך קידום ההליך. אם יכול ביהמ"ש ליזום מינוי מומחה מטעמו, קל וחומר, שיכול מי מבעלי הדין לעתור בבקשה מתאימה למינוי מומחה.
5. כוונת הסעיפים הנוגעים לחלוקת דיווידנד בהסכם היא ברורה – חלוקת סך הכספים שנצברו והופקו בחברה משך כל השנים עד תום שנת המס בה ניתנה הודעת הפירוד. טענות המבקשת כי כוונת הצדדים היתה רק לחלוקת רווחים מיתרת מזומן שהופקה בשנת הפרידה בלבד ועד מועד הפירוד, מלאכותית, ואינה מעוגנת בלשון הסעיף. ללא קשר למחלוקת בדבר פרשנות ההסכם, ישנו הכרח במינוי המומחה לצורך בדיקת הטענות החשבונאיות של המשיב לפיהן המבקשת הבריחה כספים מן החברות, ועשתה מניפולציות כספיות וחשבונאיות שונות כדי להקטין את שורת הרווח בחברות מתוך רצון להקטין את יתרת הזכות לחלוקה. שהרי, לא יעלה על הדעת שדוחות החברה שהציגה המבקשת יתקבלו בבחינת "כזה ראה וקדש".
6. בית משפט קמא נתן הוראות למומחה וככל שיסבור המומחה כי דרושות לו הבהרות נוספות, הוא יפנה לביהמ"ש קמא לקבלת הנחיות.
7. יש לדחות את טענות המבקשת שמינוי המומחה יגרום לנזק של עשרות אלפי שקלים. הסכום שיש לשלם כעת למומחה לצורך מקדמה עומד על סך 10,000 ₪ בלבד מכל צד ולא כפי שטענה המבקשת. בנוסף, ההבדל בין בדיקת הדוחות משנת 2018 או משנת 2020 הוא שולי וזניח.
ד. דיון והכרעה
1. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה ובתגובת המשיב אני סבור כי יש ליתן רשות ערעור, ולקבל את הערעור בחלקו מהנימוקים שיפורטו.
2. מסעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ומהפסיקה עולה כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, וזאת למעט במקרים שבהם הימנעות מהתערבות בשלב מוקדם יותר עלולה להסב נזק בלתי הפיך למי מהצדדים או להביא לניהולו של הליך מיותר או בדרך שגויה. (רע"א 5715/21 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ (בפירוק) נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (18.10.21) פסקה 12; רע"א 872/20 עיריית נהריה נ' ג.א. מהנדסי הצפון בע"מ (4.2.20) פסקה 7).
כמו כן, ידוע, כי ברגיל אין להיעתר לבקשות רשות ערעור על החלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לסדרי דין ולדרך ניהול ההליך והתערבות בהחלטות מעין אלו שמורה למקרים חריגים (בע"מ 7275/18 פלוני נ' פלונית (26.11.18); ח' בן נון וט' חבקין הערעור האזרחי (מהדורה 3, 2012) 203).
3. אכן, החלטה על מינוי מומחה ע"י הערכאה הדיונית "היא החלטה דיונית מובהקת, שמצויה בליבת שיקול הדעת של בית המשפט באשר לאופן ניהול ההליך. הלכה ידועה היא, כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסדרי הדין ולאופן ניהול ההליך המשפטי, לרבות החלטות שעוסקות במינוי מומחים מטעם בית המשפט. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים אלו, אלא במקרים חריגים בלבד" (רע"א 251-22 חברת נמל אשדוד נ' מפעלי ים המלח (23.1.22) פסקה 5).
4. במקרה דנן, אין מקום לבטל את מינוי המומחה כפי שמבקשת האישה. מינוי המומחה הוא הכרחי לבירור הסוגיה שבמחלוקת וזכותו של המשיב שמומחה אובייקטיבי ייבחן את דוחות החברות שהאישה הציגה. רכיב זה של בקשתה נדחה. יחד עם זאת, יש לקבל את הערעור בחלקו במובן זה שהתיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שזה יבהיר ויחדד למומחה מהם בדיוק הנושאים שעליו לבחון ולבדוק.
5. הסוגיה שבמוקד המחלוקת ביחס לחלוקת הדיווידנדים נוגעת לפרשנות ההסכם. בטרם שבימ"ש מורה למומחה לבחון את "טענות הצדדים" (כפי שנקבע בסע' 14 להחלטה) עליו להכריע ראשית במחלוקת ביחס לפרשנות ההסכם. דהיינו, עליו להכריע האם צודק האיש שהסכום של 750,000 ₪ שהצטבר בחברה צריך לכלול גם רווחים מתקופה שקדמה לשנת 2020 שהיא השנה שבה ניתנה הודעת הפירוד או שצודקת האישה שכוונת הסעיף היא שרק אם בשנת 2020 לבדה הצטברו רווחים מעל 750,000 ₪ האיש זכאי לקבל את חלקו בדיווידנד.
6. אין הצדקה שהצדדים יידרשו לשלם ממון רב למומחה על מנת שייבצע בדיקות מקיפות לרבות ביחס לתקופה שקדמה לשנת 2020, כאשר קיימת אפשרות שבדיקה זו תתברר כמיותרת לחלוטין. המומחה גובה סך של 460 ₪ לשעה בתוספת מע"מ והוא דרש מקדמה עבור 80 שעות עבודה בסך של 36,800 ₪ בתוספת מע"מ. מדובר בסכום שאינו זניח.
7. בהחלטה העניק ביהמ"ש "מנדט" למומחה לבחון את "טענות הצדדים". ראוי ורצוי כי ביהמ"ש יגדיר את מטרות הבדיקה באופן מדוייק ככל הניתן. במקרה דנן, הכרעה במחלוקת בין הצדדים בדבר פרשנות ההסכם, עשוייה לצמצם מאוד את היקף הבדיקה של המומחה, ככל שעמדת המבקשת תתקבל. ההכרעה בפרשנות ההסכם לא דורשת שמיעת עדים וחקירות ארוכות שייקחו זמן רב ולכן ראוי לתחם באופן ברור את היקף הבדיקות שעל המומחה לערוך.
8. אכן, אין מדובר במקרה בו אי התערבות ביהמ"ש תסב נזק בלתי הפיך לצדדים. אולם, הותרת ההחלטה על כנה עשוייה להביא לניהול הליך מיותר ובדרך שגויה, אם יתברר שעמדת המבקשת ביחס לפרשנות ההסכם נכונה. מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש נועד לקצר הליכים ולייעל את הדיון (ש' שוחט, ד' שאוה סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה (תש"ע-2009) עמ' 291). הכרעה בדבר הפירוש הנכון של ההסכם כבר עתה בנוגע למועד שאליו התכוונו הצדדים בהסכם כמועד שממנו תבחן ייתרת הזכות לחלוקת הדיווידנד, תייעל את ההליך ואף עשוייה לחסוך לצדדים עלויות רבות.
9. סיכומו של דבר: ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל בחלקו במובן זה שמינוי המומחה יוותר על כנו ואולם התיק יוחזר לביהמ"ש קמא לצורך הכרעה בפרשנות ההסכם בנוגע לתקופה שבגינה יש לבחון את רווחיות החברות לצורך חלוקת הדיווידנד ולצורך קביעת המועדים המדוייקים שעל המומחה לבחון בחוות דעתו.
10. משהבקשה התקבלה רק בחלקה, אין צו להוצאות. המזכירות תשיב למבקשת את הערובה על פירותיה באמצעות ב"כ.
11. פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.
ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"ג, 29 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.
