ביהמ"ש השלום בת"א, השופט עדי הדר: פס"ד בבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית המחייב המשיבה המשווקת מוצרי פרוג'קט מגה ספורט ודיאדורה בפיצוי לקוחות(ת"צ 45345-05-21)

לפני ביהמ"ש בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק").

בקשת האישור

1. ביום 27.5.21 הגישה המבקשת את הבקשה לאישור תובענה כייצוגית, בה טענה שהמשיבה, היא המשווקת והמפעילה של עשרות חנויות פיזיות ואתרי מכירות מקוונים, ממגוון רחב של מותגים, וביניהם "וואן פרוג'קט", "מגה ספורט", "דיאדורה", "ארנה" ואחרים, זאת לרבות אתר הרכישות המקוון "וואן פרוג'קט" בכתובת www.oneproject.com המציג מגוון רחב של מוצרים למכירה, ממנו היא רכשה. עוד טענה, שחרף הוראות הדין הברורות, המגבילות את משך התקופה של "מבצע" ל- 35 יום, שלאחריו מחיר ה"מבצע" הופך למחירו הרגיל של המוצר, המשיבה מפרסמת את "מבצעיה" לפרקי זמן ארוכים הרבה יותר, ובכך בעצם מטעה את הלקוחות לגביי מחירים הנחזים כ"מבצעים" בהנחות של עשרות אחוזים, בה בעת שאין מדובר בהנחות כלל על פי הוראות הדין. עוד טענה, שהמשיבה מפרסמת אותו מחיר קודם במשך חודשים ארוכים, וככל הנראה לאורך כל השנה, באופן החורג משמעותית מההגבלה של 35 הימים. עוד טענה, שהמשיבה עושה זאת באופן גורף, בנוגע למוצרים רבים, ולמעשה, בנוגע לרובם ככולם של המוצרים הנמכרים על ידה, מוצרים שונים ומגוונים וכי היא מפרה את הדין, בצורה ברורה, ומציגה ומפרסמת באופן מטעה, את המחיר הקודם של מאות מוצרים אותם היא משווקת, נוקבת במחיר קודם פיקטיבי ומנופח שלא נמכר במשך חודשים ארוכים, תוך מתן מצג שווא ומטעה של הנחות בשיעור של עשרות אחוזים, הכל במטרה להתעשר שלא כדין על חשבונם של הצרכנים.
2. עוד טענה, שהיא הזמינה מוצרים אצל המשיבה שהוצגו שהם לכאורה בהנחה משמעותית. בדיעבד, כפי התברר לה, אותם "מבצעים" בדיוק הוצעו גם חודשים קודם לרכישתה וגם לאחריה, כך שלא רכשה בהנחה כלשהי. כך נמכרו המוצרים שרכשה במשך חודשים.
3. לטענת המבקשת נגרם חיסרון כיס מובהק ללקוחות המשיבה, חברי הקבוצה, מ- 3 סוגים שונים:

• נזק ראשון- לקוחות רבים, רכשו מוצרים, זאת רק בשל העובדה שהוצגה להם הנחה בשיעור גבוה (וכוזב) ו"לזמן מוגבל", כאשר הם לא היו מוציאים כספים אלו, או למצער היו מוצאים סכומים בהיקף נמוך יותר, במידה שהיה מוצג להם מידע נכון.
• הנזק הממוני השני- ההפרש בין הסכום אשר שילמו בגין המוצר שרכשו, לבין הסכום לאחר הפחתת שיעור ההנחה המובטח.
• הנזק השלישי- לקוחות רבים רכשו מוצר יקר באופן יחסי רק בשל ההטעיה הצרכנית, שגרמה להם לחשוב שהם קיבלו הנחה בשיעור משמעותי.

1. עוד טענה, כי נגרם לחברי הקבוצה נזק בלתי ממוני בשל שני ראשי נזק:

• פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה לאור חוסר האפשרות לקבל החלטה מושכלת אם לרכוש את המוצרים אצל המשיבה או בכלל.
• פיצוי בגין חוסר נוחות, עגמת נפש, תסכול ואכזבה, עקב כך שגילו שהקנייה שביצעו נבעה בשל מניפולציה של המשיבה. ראש נזק זה נובע מראש הנזק הראשון של הפגיעה באוטונומיה.

1. עוד טענה, שהנזק הממוני שנגרם לה הוא בסך 88 ₪, כשסכום זה משקף את מחיר המוצרים שרכשה, בתוספת משלוח של 20 ₪, שהיא לא הייתה רוכשת אלמלא ה"מבצע" של המשיבה. לחילופין, הנזק הממוני שנגרם למבקשת הוא בסך 38.5 ₪ המשקף את ההפרש בין הסכום אותו שילמה עבור המוצרים שרכשה (68 ₪), לבין סכום זה לאחר הפחתת שיעורי ההנחה המובטחים לה. המבקשת תעריך את הנזק הבלתי ממוני שנגרם לה בסך 20 ₪. המבקשת טענה, שחישוב הנזק לצורך בקשה זו, שנערך על דרך האומדנא בחישוב זהיר ושמרני – עומד על כ- 2.5 מיליון ₪ לחברי הקבוצה (ואף למעלה מכך), בהתאם לפירוט שלהלן:

• לכל חבר קבוצה נגרם נזק של כ- 100 ₪ בממוצע.

1. המבקשת עתרה למתן צווי עשה אשר יורו למשיבה לתקן את פרסומיה ומצגיה המטעים, וכן להורות לה כי מכירה מיוחדת לא יכולה להימשך לתקופה עולה על 35 יום, ולאחר 35 יון מחיר ה"מבצע" הופך למחיר הרגיל של המוצר.
2. המבקשת עתרה להגדיר את חברי הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה כדלקמן: "כלל לקוחות המשיבה, שהוטעו ביחס למחירם הרגיל (או הקודם) של מוצרי המשיבה אשר נמכרו במכירה מיוחדת ("מבצע"), במהלך 7 השנים האחרונות ועד למועד אישור הבקשה כתובענה ייצוגית".

תשובת המשיבה

1. המשיבה הגישה ביום 18.11.21 בה טענה כי בניגוד לטענת המבקשת ולפיה נודע לה בדיעבד שהמבצעים היו זהים גם קודם לרכישתה, המצב בפועל הוא שהעסקה שביצעה המבקשת אשר עומדת בבסיס בקשת האישור ולפיה רכשה את הפריטים רק בגלל שהיו במבצע, בוצעה בעקבות ולאחר מלאכת איסוף הראיות, וזאת, כדי להכשיר את הסיפור המלאכותי בדיעבד. המבקשת תהתה הכיצד אם המבקשת רכשה את הפריטים בחודש דצמבר 2020 בגלל ה"מבצע" לכאורה ובאופן מיידי, יש בידה ראיות בדבר מחירם של אותם פריטים באתר המרשתת שלה חודש קודם לכן? ואם היו בידיה אותן ראיות, הכיצד גילתה בדיעבד שהם מוצגים כך כבר מאותו מועד? עוד טענה שבמקביל להעברת הפניה המוקדמת אליה, הועברו לכל הפחות חמש פניות מקדימות זהות, על ידי מבקשים שונים באמצעות באי הכח של המבקשת, בבסיסן רכישות שבוצעו כולן, על ידי מבקשים שונים, ככל הנראה לשם הגשת בקשות לאישור תביעות ייצוגיות דומות לזו. עוד טענה, שהמבקשת לא הוכיחה ולו לכאורה את טענתה כי הפריטים שרכשה או כל פריט אחר שהוצע באתר לא הוצעו למכירה מעולם במחיריהם המקוריים. עוד טענה, שבניגוד לטענת המבקשת, באתר ואן פרוג'קט מעולם לא הוצג מחיר רגיל מקורי "פיקטיבי" או "מנופח". המחיר הרגיל, הוא מחיר לפני ההנחה שמוצג באתר, הוא תמיד ובהכרח המחיר האמיתי בו הוצעו למכירה בפועל הפריטים באתר ואן פרוג'קט (ואף רובם נמכרו במחיר זה). עוד טענה, שהפריטים הנמכרים באתר ואן פרוג'קט הם מוצרים עונתיים- כאשר בתחילת העונה הם מוצעים למכירה במחיר אחד רגיל ובהמשך העונה ובוודאי בסופה מוצעים למכירה במבצע, במטרה "להיפטר" מהם לקראת ובמקביל לכניסתה של הסחורה של העונה הבאה והרלוונטית. המשיבה הבהירה שמחיר של פריט בו הוצע למכירה בתחילת העונה הוא נתון חשוב לצרכן לצרכי השוואה, כדאיות ובכלל.
2. עוד טענה, שעל אף טענות המבקשת- היא לא הצביעה על מקור נורמטיבי כלשהו (ואין כזה) במסגרתו נקבע כי משכו של מבצע מוגבל בדין אך ל- 35 ימים בכלל ובפרט בכל הקשור למוצרים עונתיים. אין כל הוראה שבדין הקובעת מגבלה בהתייחס למשכו של מבע, ובפרט כזו הקובעת כי משכו של מבצע יעמוד לכל היותר על 35 ימים. עוד טענה, כי למבקשת לא נגרם ולא יכול להיגרם כל נזק, שהרי רכשה היא מוצר במבצע, והייתה יכולה גם לבטל את העסקה ולקבל את כספה ובחרה לא לעשות כן, כך שאין ולא יכול להיות ספק כי התנהלותה של המשיבה היטיבה עמה. כל טרוניה ובמסגרתה דרישה לצמצם את משך זמן המבצעים- יש בה אך להזיק ללקוחות והיא עומדת בניגוד מובהק לאינטרס הצרכני. מה גם, שהדבר לא הוסתר מהמבקשת ומחברי הקבוצה אותם מתיימרת לייצג, שכן, דבר לא מנע מהם לקבל החלטה צרכנית מושכלת, וכל המידע בדבר כדאיות העסקה היה בפניהם. בעידן של היום, טענה, יכולה הייתה המבקשת ויתר חברי הקבוצה לערוך בנקל השוואת מחירי מוצרים באתרים מתחרים באמצעות חיפוש פשוט. עוד טענה, כי מעולם לא התקבלה אצלה כל תלונה מטעם מאן דהוא בדבר הנחות פיקטיביות ומשך זמן המבצעים. נהפוך הוא, לאתר ואן פרוגקט לקוחות רשומים, חוזרים ומרוצים- הן ממגוון מוצריה, הן ממחיריה ההוגנים, והן משירות הלקוחות שלה. עוד טענה, שהלכה למעשה, מבקשת המבקשת כאן, כי ביהמ"ש ייכנס לנעלי המחוקק, יאיץ את הליך החקיקה, ויקבע נורמת התנהגות בעלת השלכות רחבות היקף, שתחול על כלל החברות במשק. המשיבה טענה כי הצעת חוק העוסקת בסוגיה סותמת את הגולל על בקשת האישור.
3. עוד טענה כי גם תקנה 2 לתקנות חוק הגנת הצרכן אינה קובעת כל מגבלת זמן של 35 ימים למכירה מיוחדת. ההלכה המחייבת היא כי תקנה 2 אינה קובעת כי מכירה מיוחדת יכולה להימשך אך 35 יום.

תגובה לתשובה

1. המבקשת הגישה ביום 30.12.21 תגובה לתשובה בה טענה כי נגד המשיבה כבר הוגשה בקשה לאישור בנושא זה בדיוק (ת"צ 42785-05-15) ובקשת האישור שם התקבלה ביום 26.7.18 במסגרת הסתלקות מתוגמלת, שכללה פיצוי לחברי הקבוצה ו"שינוי התנהגות". עוד טענה, כי הוכיחה כי המשיבה מפרסמת מחירים מנופחים שלא נמכרו בפועל חודשים ארוכים, כ- 4 חודשים לפחות (מיום 2.11.20 – 23.2.21), ועל אף שבידי המשיבה נתונים מדויקים באשר למחירי כל מוצר ומוצר בכל נקודת זמן נתונה, לא עלה בידה לסתור ראייה כלשהי מראיותיה בהןהציגה את ההטעיה הברורה של המשיבה, שמהווה הטעיה בוטה, גם אילו לא היה זמן מוגדר ל"מבצע". עוד טענה, שעל פי חוק, הפסיקה והנחיית הרשות- ישנה חובה להציג "מחיר קודם" אמיתי בעת ביצוע "מכירה מיוחדת" אשר משכה מוגבל ל- 35 יום. עוד טענה, שהיא הטילה את הנטל אשר הוטל עליה בשלב זה, להוכיח את ביצוע העוולות הנטענות, והמשיבה שבידה המידע הרלוונטי, לא הצליחה לסתור אותן.

הדיון הראשון

1. הדיון הראשון התקיים ביום 5.1.22. ביהמ"ש קצב מועדים להגשת בקשות מקדמיות.

הסכם הפשרה ועיקריו

1. ביום 26.1.22 הודיעו הצדדים כי עלה בידיהם להגיע להסכמות אשר ייתרו את ניהול ההליך, והגישו עותק מהסדר פשרה שנחתם ביניהם.
2. הוסכם בין הצדדים על פיצוי בדרך של מתן הטבה. הם הסבירו כי מאחר ויש קושי לאתר את התובעים המיוצגים ולמי מהתובעים המיוצגים נגרם נזק בפועל, הם הסכימו שההטבה תוענק ללקוחות המשיבה העתידיים, וזאת בהתאם להצהרת המשיבה לפיה אחוז ניכר מלקוחותיה הם ממילא לקוחות חוזרים, ומשכך תתקיים בהכרח חפיפה משמעותית בין התובעים המיוצגים ובין לקוחות המשיבה שייהנו מההטבה.
3. הצדדים הסכימו כי המשיבה תעניק ללקוחותיה העתידיים הטבה כספית בסך של 300,000 ₪, כלהלן:

• תחילת מתן הטבה תיעשה בתוך 30 ימי עסקים לאחר המועד הקובע, ובמהלך 6 החודשים שלאחר מכן.
• ההטבה תינתן ללקוחות המשיבה באמצעות הפחתה של 20 ₪ מהמחיר הסופי בקופה בכל רכישה באתר one project, וזאת עבור כל סל מוצרים שרוכש לקוח, ללא הגבלת סכום מינימום.
• הפחתת המחיר תיערך באופן אוטומטי בעת עריכת חשבון והיא תוצג ללקוחות המשיבה בחשבון הסופי בלבד.
• הפחתת המחיר לא תוצג כמבצע או כהטבה שמעניקה המשיבה ללקוחותיה אלא ככזו הניתנת מכח הסכם הפשרה בתביעה ייצוגית, והיא תינתן ברציפות ועד שההטבה תמוצה במלואה.
• ככל שבחלוף תקופת מתן ההטבה לא תמוצה ההטבה במלואה, תוארך תקופת מתן ההטבה בתקופה נוספת בת 3 חודשים, כאשר בתומה, ככל שלא תמוצה ההטבה במלואה, תועבר היתרה כתרומה לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד אשר הוקמה מכוח חוק תובענות ייצוגיות.
• המשיבה מצהירה ומתחייבת שלא להעלות מחירים של מוצריה לאור ההטבה המוענקת.

1. בנוסף, התחייבה המשיבה ביחס לעתיד כלהלן:

• בכל מקרה של מכירה מיוחדת במסגרתה מוצג לצד המוצר מחיר רגיל ומחיר מוזל "מבצע", המשיבה תקפיד כי ההנחה שתינתן ביחס למוצריה הנמכרים באתר האינטרנט שלה תחושב בהתאם למחירם הרגיל, שהיה בתוקף לפחות 7 ימים לפני מתן ההנחה.
• המשיבה תקפיד שמבצעים ו/או מכירות מיוחדות ביחס למוצריה הנמכרים באתר האינטרנט לא יימשכו מעבר ל- 35 ימים רצופים.

1. הצדדים טענו להעדר צורך במינוי בודק.

1. בנוסף, הצדדים הסכימו כי למבקשת ישולם גמול בסך של 5,000 ₪. ואילו לב"כ המבקשת ישולם סך כולל של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ. כאשר הגמול ו- 705 משכר הטרחה ישולמו תוך 30 יום מהמועד הקובע, ואילו יתרת שכר הטרחה תשולם, לא יאוחר מחלוף 30 ימים לאחר הגשת דוח סופי מטעם רואה חשבון חיצוני של החברה לביהמ"ש בדבר סיום יישום מתן ההטבה על ידי המשיבה.
2. בנוסף, הצדדים ביקשו לפטור אותם מהמחצית השנייה של האגרה.

עמדת היועמ"ש להסדר הפשרה

1. ביום 20.2.22 הגיש נציג היועמ"ש עמדתו לפיה הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במדינה לא מצאו להביע עמדה ביחס לבקשה לאישור הסדר הפשרה, לחיוב או לשלילה.

הדיון השני

1. הדיון השני התקיים ביום 21.3.22. ביהמ"ש קצב לצדדים פרק זמן להגשת בקשה לאישור הסדר הפשרה בה יטמיעו הנושאים שעלו במסגרת הדיון.

הבקשה לאישור הסדר הפשרה

1. ביום 26.4.22 הגישו הצדדים הבקשה לאישור הסדר הפשרה, בה הטמיעו את הנושאים עליהם דובר בדיון הקודם. הצדדים הסכימו, בין היתר, לעדכן שתחילת מתן ההטבה תיעשה בתוך 14 ימי עסקים לאחר המועד הקובע, ובמהלך 6 החודשים שלאחר מכן. עוד הסכימו ששכר הטרחה לב"כ המבקשת ישולם בחלוקה שלהלן: 50% משכר הטרחה ישולם בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה ו- 50% הנותרים ישולמו בתוך 30 יום לאחר הגשת תצהיר ביצוע הוראות ההסכם על ידי המשיבה.
2. ביהמ"ש הורה לצדדים להגיש עמדתם ביחס לכוונתו למנות רו"ח כדי שיגיש דו"ח בדבר יישום מתן ההטבות.

עמדת היועמ"ש

1. היועמ"ש לממשלה הגיש ביום 1.5.22 עמדתו לבקשה המעודכנת לאישור הסדר הפשרה, בה צוין שהגורמים המקצועיים במשרד המשפטים וברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן לא מצאו לנכון להתנגד לאישור הסדר הפשרה. יחד עם זאת, היועמ"ש מצא להתנגד לבקשת הצדדים לפטור אותם מתשלום חלקה השני של האגרה, בנימוק שהשיקולים שנטענו על ידי הצדדים כבר הובאו למעשה בחשבון וגולמו בקביעתו הערכית של מחוקק המשנה המתבטאת בהסדר הייחודי- נקודתי המצוי בתקנה 7א(א)(3) לתקנות, אשר אינו מסתפק לצורך מתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה אלא ב "טעמים מיוחדים שיירשמו", והתחשבות בנימוקי פשרה כללים פעם נוספת בשלב הנוכחי, ללא טעמים מיוחדים שיירשמו, מביאה להפרת האיזון שראה מחוקק המשנה להתקין.

החלטה בדבר פרסום הסדר הפשרה

1. ביהמ"ש קבע ביום 8.5.22 כי הגיע למסקנה שאין מקום לדחות את ההסדר על הסף, ונתן הנחיות ביחס לפרסום הסדר הפשרה. ביהמ"ש קבע שבהסדר הפשרה יצוין שהמפקח יהיה רו"ח שביהמ"ש יאשר מינויו.

פרסום הבקשה לאישור הסדר פשרה

1. הצדדים הגישו ביום 25.5.22 הודעה לפיה ביצעו את הנחיות ביהמ"ש ופרסמו הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה.

הדיון השלישי

1. הדיון השלישי התקיים היום, 13.7.22, מכיוון שלא הוגשו התנגדויות ולא התייצב מתנגד, ביהמ"ש קבע שפסק הדין יינתן ויפורסם. בנוסף, הצדדים הסכימו למינוי של רו"ח חמוטל כהן, כמפקחת על יישום הסדר הפשרה.

דיון והכרעה

1. עד למועד מתן פסק דין זה, לא הוגשה לתיק ביהמ"ש בקשה לצאת מן הקבוצה מטעם מי מחבריה ו/או התנגדות להסדר הפשרה. לאחר עיון בטענות הצדדים, ביהמ"ש מאשר את הסדר הפשרה. זאת, מכיוון שביהמ"ש קובע שההסדר, בנסיבות העניין, ראוי, הוגן וסביר וסיום ההליך בהסדר פשרה היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת נשוא הליך זה. ביהמ"ש מצא כי ההסדר שגובש נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית.

פיצוי לחברי הקבוצה

1. ביהמ"ש קובע כי המשיבה תעניק ללקוחותיה העתידיים הטבה כספית בסך של 300,000 ₪ בהתאם לאמור להלן:

• תחילת מתן ההטבה תיעשה בתוך 14 ימי עסקים לאחר המועד הקובע, ובמהלך 6 החודשים שלאחר מכן.
• ההטבה תינתן ללקוחות המשיבה באמצעות הפחתה של 20 ₪ מהמחיר הסופי בקופה, וזאת עבור כל סל מוצרים שרוכש לקוח, ללא הגבלת סכום מינימום.
• הפחתת המחיר תיערך באופן אוטומטי בעת עריכת חשבון והיא תוצג ללקוחות המשיבה בחשבון הסופי בלבד.
• הפחתת המחיר לא תוצג כמבצע או כהטבה שמעניקה המשיבה ללקוחותיה אלא ככזו הניתנת במסגרת הסכם הפשרה, והיא תינתן ברציפות ועד שההטבה תמוצה במלואה.
• ככל שבחלוף תקופת מתן ההטבה לא תמוצה ההטבה במלואה, תוארך תקופת מתן ההטבה בתקופה נוספת בת 3 חודשים, כאשר בתומה, ככל שלא תמוצה ההטבה במלואה, תועבר היתרה כתרומה לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד אשר הוקמה מכוח חוק תובענות ייצוגיות.
• המשיבה לא תעלה מחירים של מוצריה לאור ההטבה המוענקת.

מינוי רו"ח כמפקח על יישום הסדר

1. ביהמ"ש מורה על מינויה של רו"ח גב' חמוטל כהן, כמפקחת על יישום מתן ההטבה, כמפורט להלן:

• המפקחת תבחן את יישום מתן ההטבה על ידי המשיבה בהתאם לקבוע בהסכם הפשרה.
• המשיבה תעמיד לרשות המפקחת כל מידע וכל מסמך שיידרשו על-ידה לצורך ביצוע תפקידה, וכן, תיידע אותה, מעת לעת או לפי דרישתה, לגבי ההתקדמות ביישום מתן ההטבה.
• עם סיום בדיקתה תגיש המפקחת דו"ח סופי לביהמ"ש ובו יפורטו תוצאות בדיקותיה, וזאת תוך 14 ימים ממועד סיום "תקופת מתן ההטבה", ובמידת הצורך גם בתוך 14 ימים ממועד סיום "התקופה הנוספת".
• המפקחת תהא רשאית להגיש דוחו"ת ביניים לביהמ"ש בבקשות למתן הוראות, ככל שיהא בכך צורך.

1. המשיבה תישא בשכ"ט המפקחת ותפקיד אותו מראש בקופת ביהמ"ש.

מינוי בודק

1. במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה, הצדדים עתרו לפטור אותם ממינוי בודק.
2. ביהמ"ש קובע שנסיבות העניין, אכן מצדיקות היעתרות להסכמת הצדדים, שכן אין כל צורך, בנסיבות העניין, למנות בודק, וכאמור לעיל, מונתה רו"ח חמוטל כהן אשר אמורה לפקח על יישום מתן ההטבה.

גמול ושכר טרחה

1. כאמור, הצדדים הסכימו, שהמשיבה תשלם למבקשת גמול בסך כולל של 5,000 ₪.
2. כמו כן, הצדדים הסכימו ששכר טרחת בא כוח המבקשת יעמוד על סך כולל של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ, כאשר מחצית הסכום תשולם לא יאוחר מחלוף 30 ימים לאחר הגשת הדו"ח הסופי מטעם רו"ח כהן לביהמ"ש בדבר סיום יישום מתן ההטבה על ידי המשיבה.
3. ביהמ"ש מוצא, שבנסיבות העניין, הסכומים סבירים, ראויים והוגנים, ובהתאם מאשר הסכומים המוצעים ומאשר אופן חלוקת שכ"ט בא כוח המבקשת על פי הנוסח המתוקן של הבקשה.

פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה

1. הצדדים ביקשו לפטור המשיבה מתשלום המחצית השנייה של האגרה. היועמ"ש העיר בעניין זה שאין די בהגעה להסדר לצורך הצדקת קיום טעם מיוחד כנדרש בתקנה 7א(א)(4)(ב), לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 על מנת ליהנות מפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. הצדדים טענו בדיון, שישנה פסיקה ענפה של בתי המשפט לפטור מהחלק השני של האגרה ואפילו בהליכים מתקדמים יותר היה פטור מאגרה והפנו למספר הליכים בעניין.
2. ביהמ"ש מפנה לניתוח של הסוגיה שערך בת"צ 2749-05-21 ערמון נ' טבסקו החזקות בע"מ ואח' (פורסם בנבו) (להלן: "עניין ערמון"). ביהמ"ש קבע באותו עניין כי התמשכות ההליך שמצריכה טרחה רבה יותר מצד המבקש, אמורה להיזקף לזכות המבקש לעניין גמול ושכר טרחה, אך פועלת לחובתו לעניין פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. תשלום האגרה בא לענות על עניינו של הציבור כי ניהול הליך יישא בחובו תשלום אגרה שכן הציבור מממן חלק מעלויות ההליך. לכן, ככל שמושקעים משאבים רבים יותר של זמן שיפוטי, לא רק שאין מקום לפטור, לכאורה היה מקום לחייב בתשלום אגרה גבוהה יותר ככל שהדין היה מתיר.
3. ביהמ"ש ציין כי הוא ער לפסיקה הסותרת בבתי המשפט המחוזיים בעניין מתן פטור מתשלום המחצית השנייה במקרה של הסתלקות. ביהמ"ש קבע כי הוא הולך בתלם של העמדה הדוגלת במתן חשיבות לעובדה כי לא נשמעו ראיות כטעם מיוחד המצדיק מתן הפטור. לעניין זה הפנה לפסק הדין של כבוד השופט כבוב בת"צ 46164-05-20 דלל נ' החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין (פורסם בנבו). ביהמ"ש הוסיף וציין כי פרט למחלוקת בין העמדות השונות בבית המשפט המחוזי, יש להביא בחשבון ההבדלים בין הליך אחד למשנהו, אף כאשר בשני ההליכים לא נשמעו ראיות. ביהמ"ש ערך הבחנה בין הליך אחר בו נתן פטור מלא שכן לא הוגשה תשובה ולא התקיים ולו דיון אחד ובין ההליך בעניין ערמון. ביהמ"ש קבע כי אין להחיל אותה תוצאה. לכן, קבע בעניין ערמון כי הפתרון המידתי הוא מתן פטור חלקי בלבד בגובה מחצית המחצית השנייה של האגרה, כדי לעודד צדדים, כאשר יש מקום לכך, להגיע להסכמות מהירות ככל האפשר באופן שייתר הקדשת זמן שיפוטי לטובת מחלוקות בהן אין אפשרות, ואולי גם אין מקום, להגיע להסכמות.
4. ביהמ"ש ציין בעניין ערמון כי הדין בעניין מתן פטור בגין המחצית השנייה של האגרה טרם הוכרע ע"י ביהמ"ש העליון ולכן אין תימה שהוא עדיין בהתהוות. עוד קבע כי גם אם יתעלם משיקולי צדק, ויניח שהוא לא הגיע לתוצאה המיטבית בהכרעות קודמות, אין בכך כדי להצדיק שימור עמדה שבדיעבד יש לקבוע כי אינה מיטבית מבחינת שקלול הערכים המתנגשים.
5. בעניין ערמון, המשיבה טענה שאין למנות רק ההליכים שהתקיימו, אלא גם ההליכים שנחסכו אילו ביהמ"ש היה שומע התובענה הייצוגית, ככל שהיה מאשר התובענה כייצוגית. ביהמ"ש קבע שטענה זו יפה לגבי כל בקשה לאישור שסולקה. לענייננו, ובשונה מעניין ערמון, בו אושרה בקשה להסתלקות מתוגמלת שאינה מביאה למעשה בי דין, ביהמ"ש מאשר הסדר פשרה שיוצר מעשה בי דין ומכאן שיש להביא בחשבון הזמן שנחסך בהליכים אחרים.
6. בהליך זה הסדר הפשרה הוגש לאחר שהוגשה תשובה ותגובה לתשובה והתקיים בו דיון ראשון. לא נשמעו ראיות, ואושר הסדר הפשרה. בנסיבות העניין ביהמ"ש קובע כי התקיים הטעם המיוחד המצדיק פטור ממרבית סכום המחצית השנייה של האגרה. על כן, ביהמ"ש פוטר המשיבה עד כדי שני שלישים מסכום המחצית השנייה של האגרה, כך שתשלם שליש מהסכום בלבד.

סוף דבר

1. ביהמ"ש מאשר את הסדר הפשרה, ונותן לו תוקף של פסק דין. ביהמ"ש פוטר מתשלום שני שלישים מהמחצית השנייה של האגרה.
2. על הצדדים לפרסם הודעה בדבר מתן פסק דין זה המאשר את הסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(א)(4) לחוק. הפרסום ייעשה בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל.
3. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות וזאת בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק.

ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ב, 13 יולי 2022, בהעדר הצדדים.