ביהמ"ש השלום רמלה, שופט דב גוטליב: פס"ד בתביעה בעילה של "הולדה בעוולה" (ת"א 45585-08-15)

בית משפט השלום ברמלה

ת"א 45585-08-15 פלוני (קטין) נ' שירותי בריאות כללית ואח'

בפני	כבוד השופט דב גוטליב
תובע		פלוני (קטין) באמצעות אפוטרופוסיו הטבעיים ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר דן אבידן ואח'
נגד
נתבעים		שירותי בריאות כללית ע"י ב"כ עוה"ד י.אבימור ואח' בית חולים מקאסד ע"י ב"כ עוה"ד מוסא עותמאן ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בעילה של "הולדה בעוולה".

בהסכמת הצדדים הדיון בתובענה פוצל כך שתחילה תוכרע שאלת היריבות (האם מעקב ההיריון התנהל אצל הנתבעים אם לאו). עוד הוסכם כי ככל שייקבע כי מעקב ההיריון התנהל אצל הנתבעים בית המשפט יכריע גם בשאלת הקשר הסיבתי העובדתי. קרי, האם הורי התובע היו מפסיקים את ההיריון אם היה מאובחן המום במהלך ההיריון.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים בתמצית

1. התובע (קטין) יליד 2006. לאחר לידתו אובחן התובע עם כליה דיספלסטית (כליה מתפקדת אחת) ובהמשך אובחנו אצל התובע סימנים דיסמורפיים, ופיגור התפתחותי ופסיכומוטורי.

2. הורי התובע הם קרובי משפחה ולהם שבעה ילדים שנולדו בבית החולים מקאסד: ס' (2004), התובע (2006), ע' (2008), ע.א.(2009), פ' (2014), ס' (2015), ומ' (2016).

3. במשפחה המורחבת של הורי התובע ידועות מחלות שונות (סעיף 4 לתצהיר אם התובע, עמ' 22 ו-45 לפרוטוקול מיום 09/08/22). לא ידועה מחלת כליות.

4. ההיריון הרלוונטי לתביעה הוא הריונה השני של אם התובע (להלן: אם התובע או ג').

5. ג' הייתה חברה בשירותי בריאות כללית בשנת 2006 – מועד ההיריון הרלוונטי לתביעה.

6. נוכח מועד לידתו של התובע ומועד הגשת התביעה, עילת התביעה היא של התובע 1 (הקטין) בלבד (החלטה מיום 18/7/2016).

7. בהסכמת הצדדים, הדיון בתובענה פוצל כך שתחילה תידון ותוכרע השאלה העובדתית, האם נוהל מעקב היריון במועדים הרלוונטיים לתביעה אצל הנתבעים או בכלל. עוד הוסכם כי ככל שיוכח שמעקב ההיריון התנהל אצל הנתבעים – כנטען בכתב התביעה – בית המשפט נדרש להכריע בשאלת הקשר הסיבתי העובדתי, קרי האם הורי התובע היו מפסיקים את ההיריון לו היה המום (שאובחן לאחר הלידה) היה מאובחן במהלך ההיריון בשנת 2006.

8. התובע טוען כי מעקב ההיריון מושא התביעה התנהל אצל הנתבעים וכי לו היה המום שאובחן אצלו לאחר הלידה היה מאובחן במהלך הלידה, היו הוריו מפסיקים את ההיריון. הנתבעים טוענים בתורם כי מעקב ההיריון לא התנהל אצלם ובכל מקרה, הורי התובע לא היו מבקשים להפסיק את ההיריון מטעמים דתיים.

9. בתאריך 09/08/20 התקיים דיון הוכחות ראשון בתיק, במהלכו העידו מטעם התובע גב' ג' (אם התובע), מר שאדי אבו גוש – חוקר פרטי (להלן: החוקר הפרטי), גב' א.ג (גיסתו של אב התובע), גב' ר.ג. (גיסתו של אב התובע), גב' ת. ג (גיסתו של אב התובע).

בדיון הוכחות שהתקיים בתאריך06/04/21 העיד ד"ר דאוד חוסיין (מנהל המרכז הרפואי בו לטענת גב' ג' היא עברה את מעקב ההיריון). בדיון הוכחות שהתקיים ביום 08/06/21 העידה ד"ר אריג' מג'אהד (להלן: ד"ר אריג').

10. הצדדים האריכו בחקירות ובטיעונים ואין בכוונתי לדון בכל טענה מטענות הצדדים, אלא לפרוס את הנימוקים המרכזיים שהביאו לתוצאת פסק הדין. לאחר שהצדדים הגישו סיכומים מטעמם נותר אפוא לדון ולהכריע במחלוקת.

האם התקיים מעקב היריון בשנת 2006 ואם כן, היכן?

11. כפי שייראה להלן, התובע טוען כי מעקב ההיריון מושא התביעה התנהל בשנת 2006 אצל הנתבעים. בכתב התביעה נטען (סעיף 6) כי מעקב ההיריון מושא התביעה התנהל "במסגרת הנתבעת 1 הן בסניפה בגב'ל מוכבר במרכז הרפואי " אלעבידי" וכן בקופ"ח אלרואם (ככל הנראה הכוונה " אלסאלם"- הערה שלי ד.ג.) השייך לנתבעת 1". לא זו אף זו, לכתב התביעה צורף תצהירה של אם התובע ולפיו:

"מעקב ההריון היה בקופ"ח כללית – גבל מוכבר אצל ד"ר "אריג" במרכז הרפואי "אלעבידי" ובמקביל בקופת חולים " אלסאלם" השייך לקופ"ח כללית אצל ד"ר "מחמד שקיר".

12. הפוך והפוך בכתב התביעה ולא תמצא (פרט לטענה בעלמא כי מעקב ההיריון התנהל אצל הנתבעת 1) כל מידע אודות מעקב ההיריון הנטען ובכלל זה, פירוט הבדיקות שנערכו, מתי נערכו והיכן נערכו, אם בכלל.

13. הנתבעות 1 ו-2 הכחישו בכתב ההגנה מטעמן כי מעקב ההיריון של התובע נוהל אצלם. הנתבעת 1 טוענת כי "חלקה של הנתבעת 1 במעקב ההיריון נושא התביעה הסתכם בביצוע בדיקות מעבדה בתאריכים 4.4.2006, 27.4.2006, 13.6.2006, 20.6.2006". הנתבע 2 טוען בנוסף שאם התובע הגיעה לראשונה בהיריון לבדיקה בבית החולים בשבוע 34 ולאחר מכן, הגיעה ללידה מוקדמת בבית החולים בשבוע 35.

14. חוות דעת רפואיות שהוגשו מטעם הצדדים חוזרות על טענות הצדדים. בעוד מומחה מיילדותי מטעם התובע טוען כי פרט לבדיקות המעבדה הנזכרות לעיל לא מצא תיעוד למעקב ההיריון, מומחי המיילדות מטעם הנתבעים טוענים כי אין תיעוד מחמת שלא בוצע אצלם מעקב היריון.

15. תצהיר עדות שהוגש מטעם אם התובע אף הוא אינו שופך אור ביחס למעקב ההיריון הנטען באשר כל שנטען בו ביחס למחלוקת מתמצה בשורה הבאה: "ביצעתי את מעקב ההיריון של מ' בקופת חולים כללית" (סעיף 2 לתצהיר עדות ראשית של גב' ג'). אין בתצהיר פירוט של מעקב ההיריון שלטענתה עברה אצל הנתבעת 1.

16. במסגרת ראיותיו הגיש התובע גם דו"ח חקירה פרטית מתאריך 24/07/20 שערך החוקר הפרטי מר שאדי אבו גוש(להלן: החוקר). בהתאם לנטען בדו"ח החקירה החוקר איתר מטופלות שעברו מעקב היריון ואף מכירות את אם התובע, גבה מהן גרסה וכן חקר בנוסף גם במרפאת אלעבידי את ד"ר עלאא אלבשה וד"ר חוסין אלעבידי. להלן יפורטו בתמצית עיקרי דו"ח החקירה:

גב' ט.ג. מסרה לחוקר לכאורה כי היא הייתה במעקב הריון במרכז אלעבידי לששת ילדיה, במסגרת קופת חולים כללית ובשנת 2006 הייתה במעקב היריון אצל ד"ר אריג' מג'אהד. לטענתה, אמו של התובע (ג') הייתה בהריון באותה עת ("בחפיפה חלקית" להיריון של גב' ט.ג) והן היו מבקרות יחד אצל ד"ר אריג' שעבדה במרכז שנים רבות ונחשבת לדמות מוכרת באזור וכי מרבית הנשים בג'בר אל מוכבר טופלו אצלה.

גב' ה.א.א מסרה לכאורה לחוקר כי היא קיבלה טיפולים במרפאת אלעבידי בעת שהייתה מבוטחת בקופת חולים כללית. לדבריה, מרבית הנשים בשכונת ג'אבר מוכבר לרבות אמו של התובע טופלו במרפאת אל עבידי. עוד ציינה הנחקרת כי אמו של התובע הייתה מטופלת אצל ד"ר אריג' מג'אהד בעת שהייתה בהריון התובע.

גב' א.ג מסרה לכאורה לחוקר כי הייתה מבקרת במרכז הרפואי אלעבידי יחד עם אמו של התובע בעת שהייתה בהריון עם בנה שנולד בתאריך 10/09/06 ושתיהן היו מטופלות אצל ד"ר אריג' מג'אהד שהיא "דמות מוכרת בכפר".

גב' נ.ג סיפרה לכאורה לחוקר שהיא עברה מעקב הריון אצל ד"ר אריג' במרכז אלעבידי במקביל לאמו של התובע כאשר בשנת 2006, סמוך למועד בו נולד התובע, היא ילדה בת. לדבריה היא ואמו של התובע היו הולכות יחד למעקב היריון במרכז אלעבידי.

גב' ר.ג מסרה לכאורה לחוקר כי עברה מעקב היריון במרכז הרפואי אלעבידי עד שש שנים קודם למועד פגישתה עם החוקר שאז עברה לקופת חולים לאומית. לדבריה, בעת שאם התובע הייתה בהיריון עם התובע הנחקרת הייתה בהיריון עם בנה שנולד בשנת 2006 והיא הייתה מבקרת במרכז אלעבידי אצל ד"ר אריג' יחד עם אם התובע ולעיתים הן היו קובעות תור אחת לשנייה אצל ד"ר אריג'.

ד"ר אלאא אלבאשה מסר לכאורה לחוקר הפרטי כי החל לעבוד במרכז הרפואי אלעבידי לפני כשלוש שנים בערך; הוא אינו יודע לומר מתי המרכז עבד דרך קופ"ח בריאות כללית ומתי עבד תחת קופ"ח קופת חולים לאומית; לאחר שיחה שערך ד"ר אלאא עם ד"ר דאוד מסר הנחקר כי המרכז הרפואי עובד תחת המטרייה של שירותי בריאות כללית החל משנת 1996; ד"ר אריג' עבדה במרכז אלעבידי.

ד"ר חוסיין אלעבידי – הבעלים של מרכז אלעבידי מסר לכאורה לחוקר הפרטי שהוא אינו זוכר את המועד בו המרכז הרפואי עבר לתת שירות למבוטחי שירותי בריאות כללית; מסר כי אביו של התובע ובני משפחתו מטופלים אצלו וטען כי הוא חושב שעד היום הם אצלו במרכז, וכי הוא מכיר אותם באופן אישי; טען שיש הרבה מטופלים וקשה לזכור את כולם; ד"ר אריג' מג'אהר עבדה במרכז אך לדבריה עזבה לפני 15 שנה בערך.

17. ד"ר ארז ליבל, מנהל מחוז ירושלים בשירותי בריאות כללית הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת 1. בתצהירו מסר ד"ר ליבל כי פרט לבדיקות המעבדה שצוינו לעיל לא נמצאו מסמכים ממרפאת נשים או ממרפאה אחרת בשירותי בריאות כללית שבה התבצע מעקב ההיריון לגב' ג' בשנת 2006. אותרו מסמכים ממרפאה ראשונית המתעדים ביקור בודד במרפאה בתאריך 11.12.2009 (מסמכים שאינם קשורים למעקב ההריון שהסתיים בשנת 2006). ד"ר לייבל ציין ביחס לבדיקות המעבדה הנ"ל: "שמו של הרופא המפנה לבדיקות המעבדה או שם המרפאה שממנה נשלחו הבדיקות לא מצויין. ככל הנראה, טופס הפניה נערך על ידי רופא שאיננו רופא של הכללית".

18. בהתייחס לתצהיר של אם התובע (צורף לכתב התביעה, כמפורט לעיל) הצהיר ד"ר לייבל כדלקמן:

1. בירור שנערך העלה כי מרפאת אלעבידי (כיום מרפאת "אלאקצא") היא בבעלות חוסין עוביד. ד"ר אריג' מג'האד לא הועסקה על ידי שירותי בריאות כללית בשנת 2006 וגם לא על ידי מרפאת אלעבידי.

2. מרפאת "אלסלאם" מצויה בבעלות ד"ר באסם אבו עסב. לשירותי בריאות כללית לא היו הסכמים להפנית מבוטחות למרפאה זו בשנת 2006.

3. ד"ר מחמד שקיר לא הועסק על ידי שירותי בריאות כללית בשנת 2006 וגם לא עבד במרפאת "אלסאלם".

4. לא אותר תיק רפואי המצביע על כך שגב' ג' ביצעה מעקב היריון במרפאת גב'ל אלמוקבר או במרפאת אלאקצא במהלך שנת 2006.

1. מטעם הנתבע 2 הוגש תצהירו של ד"ר סעאדה ג'אבר – מנהל מחלקת נשים בבית החולים מקאסד. ד"ר סעאדה מסר בתצהירו כי אם התובע לא הייתה במעקב הריון בבית החולים מקאסד. בתאריך 19/11/2006 פנתה אם התובע לראשונה לבית החולים כשהיא בשבוע 34. אם התובע נבדקה בבית החולים במועד זה ושוחררה לביתה ולאחר מכן הגיעה פעם נוספת לבית החולים בתאריך 25/11/2006 לצורך לידה, בשבוע 35 להיריון.

2. בחקירתה הנגדית נשאלה אם התובע לשמו של הרופא שאצלו עברה מעקב הריון בשנת 2004 (היריון שקדם להיריון מושא התביעה) והשיבה: "ד"ר הריג' מוג'האד" (עמ' 16 ש' 30-33 לפרוטוקול הדיון מיום 09/08/20).

3. אם התובע נשאלה על סקירת המערכות שעשתה בהריון של התובע (לטענתה) והשיבה: " עשיתי סקירה ראשונה במרפאת אל סאלם... ולקחתי את התקליטור ונתתי למוקסד.. (עמ' 25 ש' 25-27 לפרוטוקול מיום 09/08/20). אם התובע נשאלה האם מרכז אלסאלם שייך למרפאות אל חייט והשיבה שכן. נשאלה מי הפנה אותה למרכז אלסלם לבצע את הסקירה, והשיבה: "הריג' מוג'אהד" (עמ' 25 ש' 29-33 לפרוטוקול). אמו של התובע נשאלה האם היא שילמה עבור הבדיקה במרכז אלסאלם (שנקרא גם מרכז "אל חייט") והשיבה שכן (שם, עמ' 26 ש' 1-2 לפרוטוקול) והוסיפה: " כשהייתי הולכת למרכז אל חייט הייתי משלמת רישום לרופא 100 שקל... הריג' מוג'הד ד"ר הריג' מוג'הד הייתה נותנת לי את ההפניה והייתי מראה שמה להם את העניין" (שם עמ' 26 ש' 12-18). אם התובע נשאלה האם העבירה כרטיס של קופת חולים כשעשתה את הבדיקה והשיבה שלא (עמ' 26 ש' 19-20 וש' 33 לפרוטוקול).

4. אמו של התובע נדרשה לפרט בחקירה את המקומות בהן נבדקה במהלך ההיריון מושא התביעה והשיבה: " הריג' מוג'הד", נשאלה איפה הייתה הבדיקה והשיבה: " מרכז אלעבידי כללית" ובהמשך העידה כי נשלחה על ידי ד"ר הריג' מוג'הד לעבור בדיקת סקירת מערכות במרכז אל חייט, מרכז אלסאלם (עמ' 27 ש' 1-10 לפרוטוקול). אם התובע נשאלה היכן עוד נבדקה והשיבה: " במוקסד". נשאלה כמה פעמים הייתה במוקסד והשיבה: " הייתי פונה גם למוקסד וגם הריג' מוג'הד, פה ופה". אם התובע נשאלה האם היא זוכרת כמה פעמים הייתה במוקסד והשיבה : "לא", נשאלה אם היו עוד מקומות שהייתה בהם והשיבה "לא". (עמ' 27 ש' 10-17 לפרוטוקול). בחקירתה נשאלה איזה בדיקות עשתה בהריון מושא התביעה והשיבה: "כל דבר" (עמ' 27-28 לפרוטוקול), נשאלה האם עשתה למשל בדיקה של תבחין משולש, חלבון עוברי והשיבה: "...מה שביקשו ממני לעשות אני ביצעתי" (עמ' 28 ש' 2-3).

5. במהלך חקירתה הנגדית מסרה אמו של התובע – לראשונה – כי עברה את כל הבדיקות הנדרשות בהיריון הרלוונטי לתביעה, לרבות בדיקת "דיקור מי שפיר" בבית החולים מקאסד (עמ' 46-47 לפרוטוקול) וציינה שהיא הופנתה לבדיקתה על ידי ד"ר אריג' מוג'הד. לדבריה, היא שילמה עבור הבדיקה "...עד 700 שקל משהו כזה..." (עמ' 47 ש' 17), אין לה קבלות להציג: "הבית שלנו נשרף ולא נשאר לנו שום דבר" (עמ' 48 ש' 1-3 לפרוטוקול) והיא לא פנתה לבית החולים מקאסד כדי לאתר קבלה (שם, ש' 4-11).

בחקירתה הנגדית הופנתה אמו של התובע למסמך רפואי (33 בתיק מוצגי הנתבעת) ממנו עולה כי היא הגיעה לבית החולים מקאסד פעם ראשונה בשבוע 33, כשבוע לפני הלידה (בתאריך 19.11.2016) ולא צוין במסמך שהיא הייתה במעקב הריון בבית החולים מקאסד או שביצעה "דיקור מי שפיר" ועל כך השיבה: "זה מהם אבל אני הייתי עושה מעקב במקאסד" (עמ' 50-51 לפרוטוקול).

6. החוקר הפרטי מטעם התובע העיד כי לא ראה מסמכים או קבלות המעידות על מעקב ההיריון במרכז אלעבידי; הוא לא בדק אפשרות שהתובעת עברה מעקב היריון במקום אחר (עמ' 71 ש' 7-16 לפרוטוקול); החוקר שוחח עם הורי התובע ולא ידע כי אמו של התובע טוענת כי עברה בדיקת אולטרה סאונד במרכז אלסלאם. לדבריו, מרכז אלסאלם שייך למרכז אל חייט והיה קשור לקופת חולים "..לאומית, נראה לי או מאוחדת, אני לא זוכר לא רוצה להגיד למה את יודעת מחליפים קופות כמו מחליפים מכנסיים" (עמ' 72 ש' 19-33 לפרוטוקול). החוקר נשאל האם שמע מאם התובעת במהלך החקירה שהיא עברה את בדיקת סקירת המערכות לא במרכז אלעבידי אלא במקום אחר, והשיב: " את האמת, אני לא נכנסתי איתה יותר לעומק, אני עם כל המטרה שלי זה היה לבדוק לגבי מרכז אלעבידי והעובדים שלהם במיוחד הרופאה שהייתה מטפלת בה כשקוראים לה הריג'". ש. הריג' מה? ת. שנייה אחת אני כל פעם שוכח. מוג'הד". (עמ' 73 ש' 6-13 לפרוטוקול).

7. בחקירתו הנגדית התברר כי החוקר הפרטי נדרש לברר מידע ביחס למעקב ההיריון של התובע במרכז אלעבידי בלבד לאחר ששוחח עמה והוא לא מכיר את טענת אמו של התובע ולפיה עברה את מעקב ההיריון גם בבית החולים מקאסד (טענה שנטענה לראשונה בחקירתה הנגדית). היות שהחוקר הפרטי שוחח עם אם התובע במהלך הכנת החקירה הפרטית והיא לא מצאה לנכון לספר לו שהיא עשתה בדיקת אולטרה סאונד במרכז אלסאלם (שאינו קשור לקופת חולים כללית) וגם עברה לטענתה חלק ממעקב ההיריון בבית החולים מקאסד (טענות שנטענו לראשונה בחקירתה בבית המשפט ולא בא זכרן בתצהיר העדות שהגישה וגם לא בתצהיר שצורף לכתב התביעה) ואין לטענות אלה כל אסמכתאות בדמות מסמכים רפואיים או קבלות המעידות על תשלום הבדיקה, הרי שטענות אלה נטענו על דרך הסתם, לא הוכחו במאום ואני מתקשה לתת בהן אמון (עמ' 74 ש' 1- 33 לפרוטוקול).

8. עדות נוספות שהוזמנו לדיון ההוכחות הן בנות משפחה, שמסרו מידע לחוקר הפרטי מטעם התובע. רק חלק מהעדות שאותרו באמצעות החוקר הפרטי התייצבו לעדות (לא מיותר לציין בהקשר זה – לא ברור מדוע היה צורך לאתר בנות המשפחה באמצעות חוקר פרטי שהרי בינן ובין אם התובע קיים קשר קרוב ובכל מקרה, החוקר הפרטי הופנה לעדות אלה על ידי הורי התובע – עמ' 78 ש' 4-12 לפרוטוקול). תוכן העדויות פורט (לעיל) בדו"ח החוקר הפרטי שהגיש התובע וכפי שיפורט להלן, המידע שמסרו העדות בחקירתן הנגדית סותר בחלקו את המידע שנמסר לחוקר הפרטי, נטען בהעדר אסמכתאות (הגם שניתן היה לאתר אסמכתאות ביחס למעקב ההיריון הנטען של העדות במקביל לאם התובעת, לו התבצע מעקב כאמור). בנסיבות אלה איני יכול לתת למידע שמסרו העדות כל משקל. להלן יפורטו עיקרי הדברים בתמצית:

1. גב' א.ג. (גיסתו של אב התובע) מסרה לכאורה לחוקר הפרטי (עדותה מפורטת בדו"ח החקירה הפרטית שהוגש לתיק) שהיא קיבלה שירותי מעקב הריון במרפאת אלעבידי באמצעות שירותי בריאות כללית; העדה הייתה מבקרת במרכז אלעבידי יחד עם אם התובע בעת שהייתה בהריון בשנת 2006 ושתיהן היו מטופלות במרכז אלעבידי אצל ד"ר אריג' מוגה'ד.

אם ניתן ללמוד דבר מעדותה של גב' א.ג. ניתן ללמוד כי במועדים הרלוונטיים לתביעה – שנת 2006 העדה (כמו גם אם התובע) לא היו עושות בדיקות בהריון, למעט בדיקות דם: "בזמנו לא ביקשו מאתנו בדיקות היו עושים רק בדיקות במיטה שזה בדיקות דם"..." כן, ב- 2006. לא ביקשו בדיקות כמו היום שמבקשים כל דבר", ".ש. איפה סקירת מערכות עשית? ת. לא היינו עושים. ש. ובדיקת חלבון עוברי? ת. רק בילד האחרון עשיתי בדיקות. בזמן ההוא לא היו מבקשים את הבדיקות האלה" (עמ' 88 ש' 12-31 לפרוטוקול), ש. תגידי ב- 2006 עם מוסא עשית את אומרת לא עשית בדיקה וגם לא עשית מי שפיר? ת. לא עשיתי. ש. תגידי ו...(אם התובע- ד.ג.) מה איתה? היא עשתה את כל הבדיקות? ת. היינו בערך אותו דבר היינו הולכים למרכז ביחד. ש. תגידי ו-..(אם התובע- ד.ג.) היא עשתה מי שפיר? ת. לא זוכרת, כל הטיפולים בתור (צ"ל, ככל הנראה, "בתוך" – ד.ג.) המרכז לא זוכרת שהיינו הולכים לבתי חולים לבצע את הבדיקות", ש. ...אז זה לא משהו מקובל שעושים דיקור מי שפיר ב- 2006 אצלך במשפחה? ת. לא. לא שמעתי על זה אפילו. רק בהיריון האחרון ידעתי על הבדיקה הזאת. ש. ד"ר הריג' לא אמרה לך על הבדיקה הזאת? ת. אני לא זוכרת. באופן כללי לא היינו עושים, לא היינו מבקשים." (עמ' 89-90 לפרוטוקול הדיון).

כפי שהעיד החוקר הפרטי, את שמה של העדה מסרו לו הוריו של התובע. העדה, בניגוד למידע שנמסר לכאורה בשמה בדו"ח החקירה, העידה בבירור שהיא וגם התובעת היו עושות את הבדיקות בתוך המרכז ולא בבתי חולים (בניגוד למידע שמסרה אם התובע), והן לא היו עושות בדיקות חלבון עוברי, סקירת מערכות ודיקור מי שפיר. מטבע הדברים, עדות זו אינה מסייעת לתביעה ואין בה כדי ללמד על מעקב הריון בשירותי בריאות כללית או בבית החולים מקאסד.

2. עדה נוספת שהוזמנה להעיד מטעם התובע היא גב' ר.ג (גיסתו של אב התובע). העדה מסרה לכאורה לחוקר הפרטי כי גם היא הייתה בהריון במועדים הרלוונטיים לתביעה (2006) ויחד עם אמו של התובע הן היו במעקב היריון במרפאת אלעבידי אצל ד"ר הריג'.

בחקירתה הנגדית של העדה התברר כי בניגוד למידע שמסרה העדה לחוקר הפרטי במועד הרלוונטי לתביעה אמו של התובע והעדה לא היו בהריון במקביל. העדה ילדה בפברואר 2006 ואם התובע ילדה את התובע 9 חודשים לאחר מכן, לכן הטענה כי העדה ואמו של התובע היו במעקב הריון יחד אינה הגיונית ואינה סבירה (עמ' 92 – 93 לפרוטוקול הדיון מיום 09/08/2020). לא זו אף זו, העדה מסרה בחקירתה כי בהריון הרלוונטי (שהחל בשנת 2005 והסתיים בפברואר 2006) היא עשתה רק בדיקות דם ואולטרה סאונד, לא עשתה סקירת מערכות ולא עשתה בדיקת המסת סוכר "לא היינו עושים". העדה נשאלה גם לגבי היריון מאוחר יותר משנת 2016 ומסרה כי לגבי הריון זה הפנו אותה לדיקור מי שפיר אך לדבריה היא לא הסכימה (עמ' 94-95 לפרוטוקול). העדה שלכאורה מסרה לחוקר הפרטי כי הייתה במעקב הריון בצמוד להריון של התובע והייתה הולכת יחד עם אם התובע למעקב הריון (אצל ד"ר הריג' מוג'הד במרכז אלעבידי) נשאלה האם היא יודעת איזה בדיקות עשתה אם התובע בהריון מושא התביעה, והשיבה: "לא יודעת" (עמ' 98 ש' 13-14 לפרוטוקול). גם בעדות זו אין כדי לסייע לתובע. לא ניתן ללמוד ממנה על מעקב הריון שנערך במועד הרלוונטי בכלל ובמרכז אלעבידי, בפרט. עדה זו כמו גם העדה הקודמת לעיל, מסרה שפרט לבדיקות דם ואולטרה סאונד הן לא ביצעו בדיקות, ובכל מקרה העדה לא יודעת איזה בדיקות עשתה אמו של התובע.

3. גב' ת. ג (גיסתו של אבי התובע) הוזמנה אף היא להעיד מטעם התובע. העדה מסרה לכאורה לחוקר הפרטי כי הייתה בהריון בשנת 2006 בחפיפה חלקית להריון של התובע; היא ואם התובע מבקרות יחד או נפגשות אצל ד"ר הריג' מג'אהד במרכז אלעבידי ושם עשו את מעקב ההיריון שלהן, דרך שירותי בריאות כללית.

בחקירתה הנגדית של העדה התברר כי העדה הייתה עושה מעקב הריון רק אצל ד"ר הריג' במרכז אלעבידי ולא הייתה הולכת למקומות נוספים (עמ' 99-100 לפרוטוקול מיום 09/08/20), לבית החולים מוקסד הייתה הולכת רק ללידה (עמ' 100 ש' 20-21 לפרוטוקול) וכאשר נשאלה על ההיריון משנת 2006, איזה בדיקות עשתה והשיבה: "לא הלכתי" (עמ' 101 ש' 29-30 לפרוטוקול). העדה נשאלה בחקירתה הנגדית האם היא יודעת שהתובעת עשתה בדיקת מי שפיר במועד הרלוונטי לתביעה והשיבה: "לא" (עמ' 103 ש' 2-3) ובהמשך הוסיפה: "לא שאלתי ולא ידעתי" (שם, עמ' 103 ש' 4-6).

העדה נשאלה גם אודות הנוהג במשפחת בעלה (בני המשפחה של אב התובע) ביחס לבדיקות בהיריון והשיבה: "לא היינו עושים בדיקות... בזמנו אף אחד לא היה עושה בדיקות" (עמ' 102 ש' 9-13 לפרוטוקול).

גם מעדות זו לא ניתן ללמוד האם נערך מעקב הריון במרכז אלעבידי במועדים הרלוונטיים לתביעה, שכן העדה מסרה בבירור כי הנשים במשפחת התובע לא היו מבצעות בדיקות בהיריון, גם אם היו מופנות לבדיקה ובכל מקרה העדה לא מסרה בעדותה בבית המשפט וגם לחוקר הפרטי אודות בדיקות מעקב הריון שעברה אם התובע במועד הרלוונטי.

19. התובע הזמין לעדות גם את ד"ר דאוד חוסיין הבעלים של המרכז הרפואי בו לטענת התביעה נוהל מעקב ההיריון הרלוונטי לתביעה. בחקירה ראשית השיב העד כי לפני כ-30 שנה המרכז הרפואי שהוא מנהל היום נקרא "מרכז אלעבידי" (עמ' 20 ש' 23-25 לפרוטוקול מיום 6/4/21). העד נשאל בחקירתו האם עבדה אצלו במרכז רופאת נשים בשם ד"ר אריג' והשיב: "לפני יותר מ- 15 שנה. אין לי דבר כזה. 10 שנים או 15 אין לי" (שם, עמ' 21 ש' 18-20 לפרוטוקול). העד נשאל כיצד הוא זוכר שמדובר ב- 15 שנים? והשיב: " בגלל זה אני לא זוכר" (שם, עמ' 21 ש' 21-22). בהמשך חקירתו מסר העד כי כרגע עובדת אצלו במרכז רופאת נשים בשם ניג'ט אבו סמית ולפניה הוא אינו זוכר מי עבדה כרופאת נשים במרכז: "לפניה, באמת אני לא זוכר. היו הרבה רופאים אני לא זוכר בדיוק מי, על מה מדובר" (שם עמ' 21 ש' 25-29).

העד נשאל האם הוא זוכר את המפגש עם החוקר הפרטי בנוכחות הוריו של התובע במרכז הרפואי והשיב שאינו זוכר (שם, עמ' 22 ש' 21-25), העד נשאל האם הוא זוכר שאמר לחוקר הפרטי שהוא מכיר את הורי התובע ושהם מטופלים אצלו במרכז והשיב: " אני, יש לי 4 או 5 אלפים נפש. איך אני זוכר את זה? אני לא זוכר בשום אופן זה" (שם, עמד 22 ש' 25-29).

בחקירתו הנגדית נשאל העד האם עבדה אצלו רופאה בשם אריג' מוג'הד והשיב: " קוראים לה אריז', אני לא יודע שם משפחה. יש לי אריז' וזה לפני..כמו מינימום יותר מ- 10 שנים. או 15 שנה. אני לא יודע בדיוק... מוז'הד אני לא יודע, ... נראה לי הריש כן. היא אספה (צ"ל עזבה – ד.ג.) יותר מ- 15 שנה" (שם, עמ' 24 ש' 24-33).

20. ד"ר חוסיין דאוד נשאל האם הוא יודע האם קראו לרופאה אריג' מוג'הד או משהו אחר והשיב: "אני לא יודע באמת". עם זאת העד ציין כי היא הייתה רופאת נשים עם רישיון עבודה ישראלי (עמ' 25 ש' 1-9 לפרוטוקול).

21. ד"ר חוסיין דאוד מסר בנוסף בחקירתו כי מטופל שהיה מגיע לקבל טיפול במרכז הרפואי, המרכז היה בודק במחשב אם המטופל חבר בקופת החולים לפי מספר תעודת הזהות שלו ואז היו רושמים את המטופל במחשב ונותנים לו טיפול (עמ' 25 ש' 26-33 לפרוטוקול).

בנוסף, ד"ר חוסיין הסביר בחקירתו כי אם אמו של התובע הייתה במעקב היריון במרכז הרפואי שבבעלותו אז היה צריך להיות תיק רפואי במחשב, ואם אין תיק רפואי אז היא לא הייתה מטופלת במרכז (עמ' 26 ש' 10-23 לפרוטוקול).

במענה לשאלות ב"כ התובע בחקירה חוזרת, השיב ד"ר דאוד כי ד"ר אריג' לא הייתה עובדת במרכז בשנת 2006 : "...בזמן שהייתה קופת חולים כללית שאני עשיתי הסכם, היא לא הייתה. וזה ב- 2006 אני חושב. ...מהשנה הזאתי אני חושב, לא זוכר אותה שהיא הייתה"( עמ' 28 ש' 2-6 לפרוטוקול).

ד"ר דאוד נשאל בחקירה חוזרת כיצד הוא מסביר את שמספר נשים העידו שהן טופלו במרכז שלו בשנת 2006 והשיב: "אם היא רשומה במחשב, היא הייתה, אם היא לא רשומה במחשב, זה אומר שלא הייתה. זה בטוח..." (שם עמ' 28 ש' 9-21 לפרוטוקול).

22. הנתבעת 1 איתרה את ד"ר אריג' מג'אהד והגישה תצהיר מטעמה לתיק. בתצהירה טוענת ד"ר אריג' כי היא רופאה כללית; קיבלה היתר זמני לעסוק ברפואה בישראל ביום 10/10/2007 ורישיון קבוע לעסוק ברפואה ביום 01/12/2008; בשנת 2006 עבדה במרכז הרפואי אלקודס; לא עבדה מעולם במרכז אלעבידי או במרכז אלאקצא; אינה מכירה את ד"ר דאוד חוסיין או את ד"ר עלאא אלבאשה ולא עשתה מעקב היריון מעולם מאחר שהיא אינה אוהבת את תחום רפואת הנשים ולא רכשה ידע בתחום; כיום היא עובדת כרופאת משפחה וילדים במרפאת בית חנינא.

23. לתצהירה צירפה ד"ר אריג' תעודות הסמכה התומכות במועד הנטען בתצהירה בו קיבלה רישיון לעסוק ברפואה וכן טופס רציפות ביטוח המאשר את טענותיה כי לא עבדה מעולם במרכז אלעבידי.

24. יצוין כי ד"ר אריג' מוג'הד נחקרה בחקירה נגדית על ידי ב"כ התובע וחזרה על גרסתה. עדותה הותירה רושם אמין ביותר ולא נסתרה במאום.

25. לאמור יש להוסיף כי עדות אם התובע לא הותירה בי רושם אמין. המידע שמסרה העדה במהלך חקירתה הנגדית אינו מתיישב עם הרישומים מזמן אמת בהריונות השונים ולפיהם, בניגוד לעדותה, היא לא עברה את הבדיקות אליהם נשלחה במהלך ההריונות וסירבה לבצע חלק מהבדיקות אליהם נשלחה, ואף ציינה שלא תסכים להפסקת היריון מחמת טעמים דתיים (כך נרשם בבירור במסמך 93 בקופת חולים לאומית). לא מצאתי הסבר לפער בין העדות של אם התובע ובין הרישומים מזמן אמת. הרישומים כוללים את הפרטים של אם התובע, כוללים את התאריכים בהם הייתה בהיריון ובנסיבות אלה אני מעדיף את הרישומים מזמן אמת (בהריונות השונים שעברה) על פני עדותה השונה (והמתחמקת). טענת התובע כי אין מקום לתת למסמכים הרפואיים כל משקל נטענה על דרך הסתם ואיני מקבל אותה, בין היתר, מחמת שמדובר במסמכים שהוגשו כראייה גם על ידי התובע; במסמכים יש תיעוד ביחס למידע שיכול היה להגיע רק מפיה של אם התובע, ולא מצאתי כי נפל במסמכים הרפואיים כל פגם. בנסיבות אלה, אין רלוונטיות לתפקידו של הגורם שהעלה את דברי אם התובע על הכתב במרכזים הרפואיים בהם טופלה (אם היה מומחה ברפואת נשים אם לאו), לתאריכי המסמכים ולטענות נוספות שהעלה התובע באורח שאינו ברור בסיכומיו.

להלן בתמצית חלק מהרישומים:

1. בתאריך 03/02/16, בעת שאם התובע הייתה בשבוע 16 להיריון (היריון משנת 2016) נרשם שהיא לא ביצעה את הבדיקות אליהן נשלחה בשבוע 10 (מסמכים 93-95 בתיק מוצגי הנתבעת). העדה נשאלה על כך והשיבה באופן מתחמק ולא ברור. בהמשך חקירתה, אם התובע הופנתה לרישום במסמכים הנ"ל ולפיהם היא מסרבת לבצע בדיקת חלבון עוברי והשיבה: "לא נכון" (עמ' 35- 36 לפרוטוקול). יצוין כי במסמכים הנ"ל נרשם מפי אם התובע כי שני בני דודיה נפטרו ובחקירתה אישרה את המידע הנ"ל וכאשר נשאלה מאיפה הרופאה יודעת שמתו בני דודים? השיבה: "לא יודעת" (עמ' 36 ש' 14-15 לפרוטוקול).

2. אם התובע הופנתה בחקירתה גם לתיעוד הרפואי מהיריון משנת 2008 (מסמך 88 בתיק מוצגי הנתבעת) ושם נרשם שהיא מסרבת לעבור את הבדיקה " T.T refuse" ועל כך השיבה: " אני את כל הבדיקות עשיתי במרכזים רפואיים במוקסד כל מה שצריך עשיתי כי אני חששתי מהבעיות של גיסתי שיש לה ילדים נכים" (עמ' 37 ש' 22-24 לפרוטוקול).

3. אם התובע הופנתה גם להיריון אחר משנת 2009 במהלכו הופנתה לבדיקות שונות (מסמך 38 בתיק מוצגי הנתבעת 1) ונשאלה האם היא ביצעה את כל הבדיקות, והשיבה: "כן". בהמשך חקירתה נשאלה מדוע נרשם בעת שהיא הגיעה ללידה בהריון 2009 שהיא לא ביצעה את הבדיקות, והשיבה: "אני הקפדתי על כל הבדיקות לאור המצב אצל גיסתי ואני חששתי ממצב זה אצלי. וגם שיש לה את השפה הזה של ארנב משהו כזה אז פחדתי"(עמ' 38 ש' 16-26 לפרוטוקול).

4. באורח דומה נשאלה אם התובע ביחס להיריון משנת 2004 (עמ' 25 בתיק מוצגי הנתבעת) מדוע נרשם במסמך שהיא לא עשתה בדיקת סקירת מערכות ובדיקת המסת סוכר והשיבה: "...עשיתי בדיקת סקירת מערכות ובדיקת סוכר", נשאלה האם בית החולים מוקסד רשם דברים שהם לא נכונים, והשיבה: "אני בטוחה בדבריי עשיתי כל מה שהתבקשתי שירשמו מה שהם רוצים" (עמ' 39 ש' 9-27 לפרוטוקול).

9. התובע סומך טענותיו בכתב התביעה על עדות אמו, עדות שלוש קרובות משפחה, העובדה שאם התובע הייתה חברה בשירותי בריאות כללית במועד הרלוונטי לתביעה ועל עדותו ש"ל ד"ר חוסיין דאוד ולכן הוא מבקש לקבוע כי מעקב ההיריון הרלוונטי נעשה אצל הנתבעים ובאחריותם. הנתבעים טוענים בתורם כי לא הוכח שאם התובע הייתה במעקב הריון במהלך ההיריון מושא התביעה ובכל מקרה מעקב ההיריון לא נערך אצלם ותחת אחריותם.

10. לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהונח לפניי נחה דעתי לקבוע שהתובע לא הוכיח כי במועד הרלוונטי לתביעה הייתה אמו במעקב היריון בכלל ואצל הנתבעים בפרט, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן בתמצית:

1. במהלך כל ההליך התעקש התובע לטעון כי מעקב ההיריון בשנת 2006 נערך אצל ד"ר אריג' מג'אהד במרכז הרפואי אל עבידי. התובע מנוע כעת לטעון בסיכומיו לאחר שהתברר כי ד"ר אריג' מג'אהד לא עבדה במרכז הרפואי אלעבידי מעולם כי לא מדובר בד"ר אריג' מג'אהד אלא ברופאה אחרת. הטענה כי אמו של התובע טופלה במהלך מעקב היריון אצל ד"ר אריג' מג'אהד נטענה כחוט השני לאורך כל ההליך, מופיעה בדו"ח החקירה הפרטי שהוגש מטעם התובע, נטענה במפורש גם על ידי אם התובע והעדות שהוזמנו מטעמה כך שלטעון בסיכומים בעלמא שמדובר ברופאה אחרת, כאשר לא הוכח שקיימת רופאה אחרת בשם דומה, עולה כדי ניסיון סרק להתעלם מחומר הראיות שהונח בתיק, ודינו להידחות.

2. בתצהיר העדות של אם התובע לא פרטה האם את הבדיקות השונות שעברה במהלך מעקב ההיריון הנטען וציינה אך שעברה מעקב הריון "בקופת חולים כללית" (סעיף 2 לתצהיר). לא פורטו הבדיקות שעברה במהלך מעקב ההיריון הנטען ולא פורט מידע באשר למקומות בהם נבדקה בכל בדיקה ובדיקה. התנהלות זו אינה סבירה ובצירוף העובדה שלא אותרו מסמכים רפואיים המעידים על מעקב ההיריון והעובדה שנעשה ניסיון לייחס מעקב היריון לרופאה שלא עבדה במרכז הרפואי הנטען ולא הייתה רופאת נשים מעולם – מעלה חשד כי האם לא עברה מעקב הריון במועד הרלוונטי לתביעה.

כזכור, בחקירתה הנגדית מסרה האם באופן מפתיע – לראשונה – כי מעקב ההיריון התבצע גם בבית החולים מקסד וגם במרכז אלעבידי אך מידע זה לא נטען בתצהיר העדות שהגישה ואף לא בתצהיר שצורף לכתב התביעה (שם נטען כי מעקב ההיריון בוצע במרכז אלעבידי ובמרכז אלסאלם). עוד טענה האם לראשונה בדיון ההוכחות כי עברה בהיריון של התובע את כל הבדיקות, לרבות בדיקות מי שפיר ואולם מדובר בטענות שנטענו לראשונה בעדותה, אין בנמצא מסמכים רפואיים התומכים בטענות אלה (לא במקאסד ולא במרכז אלעבידי) ובתיעוד הרפואי הנוסף שהוגש מהריונות אחרים עולה כי האם סירבה לבצע בדיקות שונות במהלך ההריונות, כמפורט לעיל, באורח שאינו מתיישב עם עדותה בבית המשפט.

3. לא זו אף זו, בנות המשפחה לא ידעו לפרט מה כלל מעקב ההיריון שעברה התובעת והן עצמן העידו כי לא עברו בדיקות במהלך ההריונות אלא רק בדיקות דם. אחת מהן אף העידה כי במשפחתם (גם משפחתו של התובע) לא מקובל לעשות בדיקות במהלך ההיריון, דבר שאף הוא מעלה חשד בנסיבות שגם הוריו של התובע, כפי שנהוג במשפחה, לא היו במעקב הריון.

4. ד"ר דאוד חוסיין העיד כי לו הייתה אם התובע נבדקת במרכז הרפואי אלעבידי אזי היה לכך תיעוד במחשב ואם לא קיים תיעוד, הרי שהיא לא נבדקה וטופלה במרכז הרפואי.

5. התובעת העידה שעברה בדיקת סקירת מערכות במרכז אלסאלם. לא צורפו לכך כל אסמכתאות (כמו גם ביחס ליתר הבדיקות שנטען כי עברה במקומות אחרים) ואולם מרכז אלסלאם אינו שייך לקופת חולים כללית ולא נטען שהיה שייך לקופת חולים כללית ו/או לבית החולים מקאסד במועד הרלוונטי לתביעה או בכלל. בנסיבות אלה, הימנעות התובע מלצרף תיעוד המצביע על הבדיקה במרכז אלסאלם, בהעדר הסבר סביר (שלא נמסר) מעיד שלא נעשתה בדיקה כנטען ומחזק את המסקנה כי אמו של התובע לא הייתה במעקב הריון במועד הרלוונטי לתביעה (ואף אם היה מוגש תיעוד כאמור, הרי שבהעדר קשר בין מרכז אלסאלם לנתבעים אף אז לא ניתן היה לקשור בין הבדיקה ובין רשלנות נטענת של הנתבעים).

6. לא הוכח כי היה קיים תיעוד אודות מעקב ההיריון הרלוונטי וכי התיעוד נעלם או לא נשמר. תיעוד מסוים אותר אך הוא אינו מעיד על מעקב הריון אצל הנתבעים. כך למשל, אותר תיעוד מהריונות אחרים של אם התובע בבית החולים מקאסד. תיעוד הנוגע להריונות אחרים בקופת חולים לאומית ואף מהתיעוד הנ"ל ניתן ללמוד שאם התובע לא ביצעה את כל הבדיקות אליהן נשלחה במהלך ההריונות, בניגוד לטענותיה.

התרשמתי כי העובדה שלא אותר תיעוד במרפאת אלעבידי ובית החולים מוקסד (פרט לשתי בדיקות, שבוע עובר ללידה ובעת הלידה) מעידה שאם התובע לא הייתה במעקב היריון כנטען. לא במרפאת אלעבידי שפעלה באותה עת תחת שירותי בריאות כללית ולא בבית החולים מקאסד. מסקנה זו נתמכת בעדותו של ד"ר חוסיין דאוד ובסתירות שנמצאו בעדות אמו של התובע והעדות מטעמה וכן בעדותה של ד"ר אריג'.

7. התובע נמנע מלהזמין לעדות את אביו שיכול היה לשפוך אור נוסף על מעקב ההיריון הרלוונטי לתביעה. לא יכול להיות מחלוקת כי עדות האב רלוונטית לבירור התובענה מקום בו קיימת טענה כי לא היה מקובל לבצע בדיקות הריון במשפחת אביו של התובע. הימנעות זו מחזקת אף היא את עמדת הנתבעים (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 660 (1991)); אריאל פורת ואלכס שטיין "דוקטרינת הנזק הראייתי: ההצדקות לאימוצה ויישומה במצבים טיפוסיים של אי-ודאות בגרימת נזקים", עיוני משפט כא (2) (1998)).

8. התובע הגיש לתיק מסמכים רפואיים מהריונות אחרים של אמו מהם עולה בבירור כי אמו סירבה לבצע בדיקות שונות במהלך מעקב היריון ואף ציינה כי לא תסכים להפסקת היריון מטעמים דתיים. גם במהלך עדותה של האם אישרה האם כי היא דתייה. מידע זה אף הוא מחזק את המסקנה ולפיה הורי התובע לא היו במעקב היריון במועד הרלוונטי לתביעה.

9. פרט לשתי בדיקות בבית החולים מקאסד – אחת שבוע לפני הלידה והשנייה הלידה עצמה לא הוצגו מסמכים המעידים על מעקב הריון שבוצע בבית החולים מקאסד, לא נמסר מידע אודות בדיקות ספציפיות שנערכו בבית החולים מקאסד ואין בשתי בדיקות מאוחרות אלה כדי להעיד על מעקב היריון שנערך בבית החולים.

10. באורח דומה אין בבדיקות מעבדה שנערכו בתאריכים 4/4/06, 27/4/06,13/6/06, 20/6/06 במעבדת "פרוז'נין מעבדות בירושלים" של שירותי בריאות כללית כדי להעיד על מעקב הריון במועד הרלוונטי או כי מעקב ההיריון נערך אצל הנתבעים כנטען. לא ברור מי הגורם שהפנה את אם התובע לבדיקות מעבדה אלה – לא הוכח במאום כי גורם מטעם הנתבעים הפנה לבדיקות המעבדה ובכל מקרה אין בבדיקות הנ"ל כדי להעיד על מעקב היריון, שכן כזכור גם העדות מטעם התובע העידו שפרט לבדיקות דם ואולטרה סאונד הן לא ביצעו בדיקות בהיריון.

26. אחר האמור, שוכנעתי כי התובע לא הוכיח כי מעקב ההיריון מושא התובענה התבצע אצל הנתבעים. די בקביעה זו כדי לדחות את התביעה.

27. נוכח התוצאה אליה הגעתי איני נדרש להכריע בטענות הצדדים ביחס לקשר הסיבתי העובדתי. (קרי, האם הורי התובע היו מפסיקים את ההיריון לו היה המום מאובחן במהלך ההיריון).

28. בהעדר הוכחה כי מעקב ההיריון מושא התביעה התבצע אצל הנתבעים, דין התביעה נגד הנתבעים להידחות.

29. לאור מצבו הרפואי של התובע אני מחייב את התובע בהוצאות מתונות בסך 10,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז בתוך 60 ימים מהיום.

פסק הדין מותר בפרסום שעה שהוא אינו כולל פרטים מזהים של התובע.

ניתן היום, ה' אלול תשפ"ב, 01 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.

17 מתוך 17