ביהמ"ש לענייני משפחה ראשל"צ, השופטת מיכל סער: פס"ד בתביעת האב לביטול פס"ד המתיר הגירת הקטינה לרוסיה עם האם (תמ"ש 46394-08-21)

1. לפניי תביעה שהגיש האב לביטול פסק דין המתיר את הגירת הקטינה לרוסיה עם האם.

רקע והליכים משפטיים קודמים

1. הצדדים נישאו זה לזו בנישואין אזרחיים בשנת 2017, ומנישואין אלו נולדה הקטינה א ילידת 00.00.2017 (להלן: "הקטינה").
2. בין הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים הקשורים לפירודם, ובין היתר בתביעות האם למשמורת וזמני שהות (57186-01-19) ותביעתה להגירה לרוסיה יחד עם הקטינה (תלה"מ 46316-07-20).
3. במסגרת ההליכים המשפטיים, ונוכח שהיית האם במעון לנשים נפגעות אלימות עם הקטינה, החלו מפגשים בין האב לקטינה במסגרת מרכז קשר, והחל להיבנות "קשר חיובי בין האב לבתו". הומלץ על ידי עו"ס לסדרי דין כי המפגשים ימשיכו במתכונת זו עד ליציאת האם והקטינה מהמעון לנשים נפגעות אלימות (ראו תסקירים מיום 17.7.19 ומיום 19.12.19).
4. האב ערך בדיקת מסוכנות אצל עו"ס אבי תפילין, אשר המליץ בין היתר על הרחבת זמני השהות של האב עם הקטינה, תחילה בצורה מפוקחת חלקית ובהמשך בליווי הוריו עד להסרת הפיקוח. כמו כן הומלץ על שילובו בטיפול בשליטה בכעסים (ראו חוות דעת – בדיקת מסוכנות מיום 19.10.20).
5. במסגרת תביעת האם להגירה לרוסיה, מינה בית המשפט את הגב' רות רוזן צבי כמומחית מטעם בית המשפט (להלן: "המומחית"), לצורך בחינת טובת הקטינה בכל הקשור לבקשת ההגירה (ראו החלטת כב' השופטת שטיין מיום 22.10.20).
6. המומחית החלה במלאכתה וערכה פגישות רבות עם כל אחד מההורים, וזאת בין היתר נוכח מורכבות הסוגיה (ראו עדכון המומחית מיום 2.3.21).
7. ואולם, ביום 7.3.21, טרם השלמת חוות דעת המומחית, התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות בכלל המחלוקות שנותרו ביניהם, לרבות בסוגיית ההגירה. הסכמות אלו אושרו על ידי בית המשפט, קיבלו תוקף של פסק דין וכלל התיקים נסגרו (ראו פסק דין מיום 7.3.21, שניתן על ידי כב' השופטת אסתר שטיין, להלן: "פסק הדין").
8. במסגרת פסק הדין הסכימו הצדדים, כי מועד ההגירה ידחה ליום 1.5.2022. כמו כן קבעו הצדדים הסדרים שיחולו החל ממועד מתן פסק הדין ועד וככל שהאם תחליט לממש את מועד ההגירה שנקבע.
9. כך ובין היתר קבעו הצדדים הסדרים כספיים, לרבות תשלומי מזונות קטינה בהם על האב לשאת, עד למועד ההגירה ואף לאחריו.
10. כמו כן, נקבעו הסדרי שהות של האב עם הקטינה עד למועד ההגירה, ואביא אותם במלואם (סעיפים 8-11 לפסק הדין):

8. "האחריות ההורית תהיה לאם.

9. זמני הזהות במרכז הקשר יופסקו ותחתם יבואו זמני השהות הבאים:

א. האב ייטול את הקטינה עם סיום פעילות המסגרת החינוכית בו היא תשהה פעמיים בשבוע בימי ג' ו- ה' ייטול האב את הקטינה ישירות מהמוסד החינוכי או מבית אמה בשעה 15:30 וישיבה לבית האם עד לא יאוחר משעה 19:30.

ב. בנוסף, ייטול האב את הקטינה אחת לשבועיים לסירוגין ביום א' החל מהשעה 15:30 עד 17:00.

החל מיום 1/6/2021 יורחבו זמני השהות והקטינה תחל ללון אצל האב במועדים כדלקמן:

בימי ג' ו-ה' עם סיום הפעילות ייטול האב את הקטינה ללון אצלו ויחזיר אותה ביום המחרת לפעילות בגן.

אחת לשבועיים לסירוגין הקטינה תשהה עם האב החל מיום הנתבע ועד למוצ"ש. במקרה זה, לא תשהה הקטינה אצל האב עם לינה ביום ה' שקודם לסוף השבוע אלא האב ישיב אותה עד שעה 19:30.

למען הסר ספק, הסדרי השהייה מותנים בקשר טוב בין האב לאם כך שבמידה והקטינה תחוש מצוקה כאשר היא אצל האב, הוא ייצור קשר עם האם על מנת לבחון כיצד לפעול.

11. היה והמעון במסגרת החינוכית לא יפעל מסיבה כזו או אחרת ייטול האב את הקטינה מבית האם בשעה 16:00 וישיבה לבית האם למחרת בשעה 8:00".

1. בנוסף נקבעו הסדרי שהות של האב עם הקטינה ברוסיה, וכן הסדרים בחופשות (סעיפים 16-22 לפסק הדין).
2. עוד נקבע בהסכם, כי "המומחית תחדל מלטפל בתובענה לאלתר, ולא יהיה עליה להגיש חוות דעת לעניין ההגירה" (סעיף 23 לפסק הדין).
3. ביום 14.4.21, כחודש וחצי לאחר אישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין, הגישה האם תלונה למשטרת ישראל כנגד האב, במסגרתה טענה לפגיעה של האב בקטינה. האב הורחק מהקטינה, וזמני השהות שלו עמה פסקו לחלוטין. זמן קצר לאחר מכן עברה האם עם הקטינה למעון לנשים נפגעות אלימות (בפעם השנייה), ושם שהתה במשך כארבעה חודשים ועד ליום 7.8.21.
4. להשלמת התמונה יצוין, כי נוכח טענותיהם הקשות והסותרות של הצדדים לעניין ניתוק הקשר עם האב, הורה בית המשפט על הזמנת תסקיר עו"ס, וכן מינה לקטינה אפוטרופוס לדין (ראו החלטה מיום 30.6.21).
5. ביום 12.7.21, במסגרת דיון שהתקיים בעניין בקשת התובע לעיכוב יציאת הקטינה מן הארץ, הגיעו הצדדים להסכמות בעניין חידוש זמני השהות בין האב לקטינה, כדלקמן: תחילה בימי ג', ה' עד השעה 19:00 בנוכחות הוריו של האב, והחל מיום 30.7.21 יורחבו זמני השהות ויכללו אף לינה בבית האב. (ראו ההסכמות המלאות אשר קיבלו תוקף של החלטה, בפרוטוקול הדיון מיום 12.7.21).
6. אין חולק כי החל ממועד הגשת התלונה ועד למועד הדיון, לא התקיימו זמני שהות בין האב לקטינה.
7. ביום 7.4.22 הוגש התסקיר שנערך על ידי עו"ס לסדרי דין בעיריית תל אביב. במסגרת התסקיר צוין כי נוכח הנתק שנוצר בין האב לקטינה, חוותה הקטינה קשיי הסתגלות בתחילת שנת הלימודים לזמני השהות עם האב. מזה מספר חודשים יש שיפור משמעותי בתגובות הקטינה לאב והקשר של הקטינה עם כל אחד מהוריה הינו מיטיב. ניכר כי הקטינה קשורה מאוד לשני הוריה. עוד צוין כי הקטינה זקוקה לרציפות ועקביות בקשר שלה עם האב ובכלל בשגרת חייה, הקשורה גם למקום מגורים, מסגרת חינוכית ועוד. העו"ס העריכה כי משעה שיש הפרדה בין ההורים ולא נשקפת סכנה ממשית לאם ולקטינה, יש חשיבות לאפשר קשר יציב, קבוע תדיר ורציף בין הקטינה לאביה. מתווה זמני השהות שמתקיים נותן מענה מותאם לקטינה ומצמצם את המפגשים בין ההורים.
8. בתסקיר הומלץ, בין היתר, כי האם והקטינה ימשיכו להתגורר בישראל, זמני השהות של הקטינה עם האב יורחבו, ושני ההורים יחלו בהדרכה הורית (ראו: בעמ' 6 לתסקיר).
9. להשלמת התמונה יצוין, כי האב הגיש תביעות נוספות כנגד האם בקשר לפסק הדין, ואולם נוכח המועד להגירה שנקבע במסגרת פסק הדין והדחיפות במתן החלטה, נקבע מועד לשמיעת ראיות בתיק זה, העוסק בסוגיית הגירת הקטינה עם האם לרוסיה, ליום 12.4.22.

תמצית טענות האב

1. לטענת האב, האם מחבלת בקשר שבין האב לקטינה עד כדי "ניצני התפתחות של ניכור הורי". התנהגות האם לאחר אישור ההסכם מצביעה על סכנה מוחשית לניתוק הקשר בין האב לקטינה ככל והקטינה אכן תהגר לרוסיה יחד עם האם. העובדה כי האם הגישה תלונת שווא במשטרה ואינה רואה באב גורם נחוץ בחיי הקטינה מצביעה על כך כי ברצונה למנוע את הקשר בין האב לקטינה, ורק נוכח הדיון שהתקיים ביום 12.7.21 נאותה לחדש את הקשר בין האב לקטינה.
2. עוד נטען, כי רוסיה מצויה במלחמה נגד אוקראינה ומוטלות עליה סנקציות בינלאומיות שונות, ולא מן הנמנע כי גם אמנות בינלאומיות כגון אמנת האג לא תהיינה אכיפות ככל והאם תחליט להיעלם עם הקטינה ברוסיה.
3. אף במהלך ניהול ההליכים המשפטיים ניהלה האם מלחמת חורמה נגד האב כדי שלא ייפגש עם בתו הקטינה. האב סבר כי רק אם יגיע עם האם להסכם בעניין הגירת הקטינה יוכל לפגוש את הקטינה. האב הסכים לחתום על ההסכם רק כי סבר שיחל קשר חופשי בינו לבין הקטינה, וזמני השהות יורחבו לפעמיים בשבוע כולל לינה החל מחודש יוני 2021.
4. לאחר חתימת ההסכם, התקיימו זמני השהות בין האב לבתו למספר שעות בלבד ללא לינה, אולם עד מהרה האם פנתה לאב וביקשה ממנו כי יישא בסכום מזונות גבוה יותר מהאמור בהסכם. למחרת סירובו של האב לדרישותיה ו-5 שבועות בלבד לאחר ההסכם, פנתה והגישה תלונת שווא במשטרת ישראל, תוך הפסקה מידית של זמני השהות בין האב לקטינה, וזאת בשל טענה למסוכנות לכאורה של האב בדבר מעשים בלתי כשירים שביצע בקטינה בעת ששהה עמה בפארק ציבורי אחר הצהרים יחד עם בת זוגו דאז.
5. האב היה מצוי במצוקה עת חתם על ההסכם, ולפיכך יש לבטלו.
6. עוד נטען, כי חל שינוי נסיבות מהותי מאז אישור ההסכם, נוכח תלונת השווא של האם למשטרת ישראל וניתוק הקשר עם האב.
7. כמו כן טוען האב כי הכרעות בעניין קטינים אינן סופיות ונתונות לשינוי בהתאם לטובת הקטינה. בנסיבות העניין, ביצוע ההסכם אינו לטובת הקטינה. לאם אין תכנית הגירה, ובמידה וההגירה תאושר לא ברור כיצד יישמר הקשר עם האב.

תמצית טענות האם:

1. מנגד טוענת האם, כי תביעת האב למתן סעד הצהרתי לביטול פסק דין להגירה דינה להידחות, שכן אין בית משפט מוסמך להצהיר על בטלותו של פסק דין שניתן על ידו וסמכותו מוגבלת לבדוק האם יש מקום לבטלו ככל שמתקיימות עילות ביטול הקבועות בדין, או לשנותו בהתקיים שינוי נסיבות מהותי.
2. לעניין טענות האב כי הובל בכחש לחתום על הסכם תוך טעות והטעיה וכי אין לאפשר את הגירת הקטינה לרוסיה בעת שזו נמצאת במלחמה בחרם בינלאומי מהוות הרחבת חזית אסורה.
3. לעניין טענות האב לביטול פסק הדין נטען כי בסוגיית ההגירה קיים פסק דין חלוט מיום 7.3.21, אשר ניתן בהתאם להסכמת הצדדים, ולא בנקל יבטל בית המשפט הסכם פשרה. בענייננו, האב לא עמד בנטלי ההוכחה הכבדים לביטול הסכם ולפיכך דין התביעה להידחות.
4. לעניין טענת האב לשינוי נסיבות מהותי נטען כי זמני השהות של האב עם הקטינה מתקיימים כסדרם החל מיום 12.7.21, והאב אף לא טען אחרת. לפיכך יש לבחון האם הנתק שאירע בין האב לקטינה ממועד הגשת התלונה למשטרה ועד חידושו לאחר הדיון שהתקיים ביום 12.7.21 מהווה שינוי נסיבות מהותי הנדרש על מנת לשנות את פסק הדין בעניין ההגירה. לטענת האם, לא ניתן לראות בנתק שאירע שינוי נסיבות מהותי, שכן בפועל לא נפגע הזמן בו היה אמור התובע לשהות עם הקטינה עד למועד ההגירה שנקבע ליום 1.5.22. במסגרת פסק הדין נקבעו פרקי זמן בהם הקטינה תשהה עם האם ברוסיה עוד בטרם מועד ההגירה: חודשיים בקיץ 2021 ועוד 3 שבועות לחופשת נוביגוד בחודש 12/2021. כלומר, הצדדים לקחו בחשבון ממילא כי בתקופה שבין פסק הדין לבין מועד ההגירה לא יתקיימו זמני השהות במשך כמעט 3 חודשים בהם תשהה הקטינה ברוסיה, שהות שנמנעה בשל הגשת התביעה והוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לקטינה. כמו כן, האב אף שהה בחו"ל במשך 4 שבועות בחודשים 2-3/2022, תקופה בה היו אמורים להתקיים זמני השהות עד למועד ההגירה. לפיכך, לא התקיים שינוי נסיבות כלשהו, ובוודאי לא שינוי נסיבות מהותי.
5. לעניין טענת התובע כי ההגירה אינה לטובת הקטינה נטען כי יש לדחות טענה זו על הסף ועל בית המשפט להימנע מלדון בה, כל עוד לא הוכרע כי התקיימו עילות לביטולו של פסק הדין, אם מחמת פגם בכריתתו או אם מחמת שינוי נסיבות. בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על עצמו. לפיכך נטען כי אף תסקיר העו"ס שהוגש בעניין טובת הקטינה הוא אינו רלוונטי וחסר משמעות לעניין הסוגיות שיש להכריע תחילה – האם מתקיימת עילה לביטול ההסכם. מכל מקום, לפי הפסיקה בתביעות הגירה בהן אין הסכמה נדרשת חוות דעת מומחה ולא תסקיר עו"ס בסוגיית טובת הקטינה.
6. לעניין טענות התובע לביטול פסק הדין המבוסס על הסכמות הצדדים בשל פגמים בכריתת החוזה, נטען כי מדובר בטענה חדשה המהווה הרחבת חזית אסורה. לגוף הטענה נטען כי כבר במועד מתן פסק הדין ביקש הנתבע לבטלו ופנה למספר עורכי דין, לא הציג מהי ההטעיה ולא הוכיח אותה, העיד כי נוהל משא ומתן וכי חתם על ההסכם כיוון שהוא נתן לו אפשרות לראות את הקטינה. התביעה הוגשה למעלה מ-5 חודשים לאחר מתן פסק הדין, באופן שאינו זמן סביר לאחר שנודע לתובע על עילת הביטול ולאחר שהכפייה פסקה.
7. לעניין טענת המלחמה ברוסיה נטען כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. הטענה לא הוכחה ומלבד טענתו לדיווחים בתקשורת התובע לא הביא כל אסמכתאות. לטענת הנתבעת, ברוסיה עצמה אין מלחמה.

עמדת האפוטרופא לדין:

1. לטענת האפ' לדין, הצדדים חתמו על ההסכם כדי למקסם את טובתם, ועיון בהסכם מעלה תהיה ביחס למקומה של הקטינה בו. על בסיס ההסכם היו צפויים לקטינה כ-14 חודשים של מגורים עם הנתבעת וזמני שהות עם התובע, כולל הרחבה במהלכם הייתה אמורה להתבסס דמות אב בחיי הקטינה. תחת זאת קיבלה הקטינה בפועל כ-4 חודשים במקלט לנשים בצפון ללא זמני שהות ומעבר דירה שלישי בתוך פרק הזמן האמור. בהתחשב ב"זמן ילד", מדובר בשינוי מהותי וזכותה של הקטינה נפגעה פגיעה חמורה.
2. עוד ציינה האפ' לדין בעמדתה כי הנתבעת הגישה תלונה למשטרת ישראל כנגד האב ובשל כך לא התקיימו זמני שהות במשך כארבעה חודשים. התובעת הסכימה לחידוש המפגשים עם האב ללא פיקוח לפני שהתיק בעניינו של האב נסגר ואף לפני שניתן תסקיר עו"ס לסדרי דין ובו התייחסות לסוגיה, מבלי שהנתבעת לקחה אחריות על מעשיה, תוך שהיא נתלית בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, אך הופר לראשונה על ידה.
3. לעניין החופשה ברוסיה אליה הייתה זכאית הנתבעת לצאת לפי ההסכם עוד בטרם ההגירה נטען כי חופשות אלו הותנו בשמירה על קשר בין התובע לקטינה באמצעות שיחות וידאו, ואולם בעת השהייה במקלט לא התקיים כל קשר בין האב לקטינה.
4. לטענת האפ' לדין, התסקיר מיום 10.4.22 מחזק את טענתה לפיה המעבר למקלט לנשים מוכות (בפעם השנייה) השאיר חותם שלילי על הקשר בין הקטינה לאב. אף אם ייתכן והגירת הקטינה לרוסיה בעתיד תהיה לטובתה, הרי שלעת הזאת, החזרה להסכם המקורי עלולה לעלות לקטינה ביוקר.
5. לפיכך עמדתה של האפ' לדין היא כי ממועד מתן פסק הדין חל שינוי נסיבות מהותי, מנקודת מבטה של הקטינה, ובהתחשב "בזמן ילד". שינוי נסיבות זה מצדיק את התערבות בית המשפט ביחס לשאלת ההגירה ומועדה.
6. האפ' לדין הבהירה בעמדתה, כי עם הכנה מתאימה ושמירה על האינטרסים של הקטינה לא מן הנמנע להורות בעתיד על הגירת הקטינה לרוסיה, ואולם בעת הזו ובשלב בו מצויים הדברים, אין זה העיתוי המתאים לכך.

דיון והכרעה

1. סוגיית הגירת הקטינה וזמני השהות שיתקיימו בין התובע לקטינה עד למועד ההגירה ולאחריו נקבעו בהסכמות בין הצדדים, אשר אושרו על ידי ביהמ"ש וקיבלו תוקף של פסק דין.
2. בעת אישור ההסכם היו הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין מטעמם, התנהל ביניהם משא ומתן, ובית המשפט אף ווידא במסגרת הדיון כי הצדדים יודעים את השלכותיו של ההסכם וכי הוא נעשה ברצון חופשי (ראו פרוטוקול הדיון מיום 7.3.21). כמו כן האב לא הוכיח את טענותיו לפגמים בכריתת ההסכם.
3. ואולם לאחר שמיעת טענות הצדדים וחקירתם, עיון בעמדת האפוטרופא לדין ובתסקיר מיום 10.4.22, מצאתי כי חרף הקבוע בפסק הדין, אין להתיר בשלב זה את הגירת הקטינה לרוסיה, וזאת בשל שינוי נסיבות מהותי שחל לאחר מתן פסק הדין. ואסביר.

המסגרת הנורמטיבית:

1. הלכה היא כי פסק דין בנושא מזונות ומשמורת ילדים, לרבות פסק דין המאשר הסכם בעניינים אלה, איננו סופי ולא מהווה מעשה בי"ד. עם זאת נקבע, כי שינויו מותנה בקיום שינוי נסיבות מהותי שחל מאז אושר ההסכם וקיבל תוקף של פסק דין (ראו: ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי, פ"ד לו (3) 179; ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו (3) 187). הנטל להוכחת שינוי נסיבות מהותי מוטל על התובע.
2. ככל שייקבע כי חל שינוי נסיבות מהותי, הרי שיש להמשיך ולבחון האם יש מקום לשינוי ההסכמות בכל הנוגע לקביעת זמני שהות והגירת הקטינה לרוסיה, כאשר סוגיות אלו ייבחנו עפ"י עקרון "טובת הילד" (ראו: בג"צ 5227/97 דוד נ' ביה"ד הרבני הגדול, פד"י נה(1) 453 (1998).
3. המונח "טובת הילד" הינו מושג רחב ועמום, אשר עשוי לקבל משמעויות ופירושים שונים בהקשרים שונים, בהתאם למצב העובדתי בכל מקרה ומקרה ובתי המשפט נדרשים לצקת לתוכו תוכן בהתאם למקרה הפרטני העומד להכרעתם (ראו: בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני (02.10.2008), בע"מ 5072/10 פלוני נ' פלונית (26.10.2010)
4. בפסיקה נקבעו אמות המידה לבחינת "טובת הילד" כאשר אחד ההורים מבקש להגר מישראל עם ילדו הקטין:

"בקשת הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עקרון טובת הילדים בלבד. בעניין זה יתחשב בית-המשפט בדעת הילדים; באיכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים; ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו, אם תאושר הגירת הילדים, ונכונות ההורה שבידיו המשמורת לסייע בקיומו של קשר זה ובמסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה. אמות-מידה אלה יישקלו לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה."

(ראו: רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, נה(2) 321 (2001)

1. לצורך הכרעה בטובת הקטינה נדרש בית המשפט כדבר שבשגרה לעזרתם של מומחים לדבר, שיסייעו בידו באיסוף הנתונים, בעריכת מבדקים ובחיווי דעה מקצועית. חוות דעתם של מומחים מהווה מכשיר חשוב בו מסתייע בית המשפט בבואו להכריע בשאלות הנוגעות לטובתם של קטינים (ראו: בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נה (1) 453).

האם חל שינוי נסיבות מהותי?

1. בענייננו, בפסק הדין מיום 7.3.21, אשר עיגן את הסכמות הצדדים, נקבע כי זמני השהות של הנתבע עם הקטינה יתקיימו ללא כל פיקוח, יורחבו בהדרגה עד למועד שנקבע להגירה לרבות הוספת לינה החל מיום 1.6.21. כלומר, במסגרת ההסכם נבנה מנגנון לביסוס הקשר שבין התובע לקטינה טרם הגירתה עם הנתבעת לרוסיה.
2. ואולם, אין חולק כי ביום 14.4.21, כחודש וחצי בלבד לאחר מתן פסק הדין, הגישה הנתבעת תלונה נגד הנתבע למשטרת ישראל, בגינה הורחק הנתבע מהקטינה וזמני השהות עמו הופסקו לחלוטין. הנתבעת עברה לגור עם הקטינה במעון לנשים נפגעות אלימות, שם שהתה עד ליום 17.8.21 ובפרק זמן זה של כשלושה חודשים רצופים הקטינה לא פגשה את האב ולא הייתה עמו בקשר כלל. זמני השהות בין התובע לקטינה התחדשו רק ביום 12.7.21, בהתאם להחלטה שניתנה על ידי בית המשפט, בהתבסס על הסכמת הצדדים.

1. דהיינו, במקום הרחבת זמני השהות וביסוס הקשר בין האב לקטינה כפי שנקבע בפסק הדין, שהתה הקטינה במעון לנשים נפגעות אלימות, ללא זמני שהות עם האב כלל. אני מקבלת את עמדת האפ' לדין לפיה בהתחשב ב"זמן ילד", מדובר בפרק זמן משמעותי בו לא ניתן היה לבסס דמות אב בחיי הקטינה, ולפיכך מדובר בשינוי נסיבות מהותי שהתרחש לאחר אישור ההסכם ומתן פסק הדין.
2. חיזוק לכך ניתן למצוא אף באמור בתסקיר מיום 10.4.22, המתאר כי לאחר הנתק שנוצר בין האב לקטינה למשך מספר חודשים, הסתגלותה של הקטינה לזמני השהות עם האב "הייתה מורכבת ולא קלה". העו"ס ציינה כי הקטינה חוותה "הסתגלות לא קלה" לחידוש המפגשים עם האב, "שבא לידי ביטוי בכך שבתחילת שנת הלימודים, בימים בהם הגיע האב לקחת את הקטינה מהגן, הגיבה לבואו בבכי מלווה בצרחות. צוות הגן סייע לקטינה ולאב בתיווך המעבר לאב והפיכתו לנעים וחלק".
3. עוד צוין בתסקיר, כי מזה מספר חודשים "יש שיפור משמעותי בתגובות של הקטינה לבואו של אביה. הקטינה שמחה מאוד כאשר אביה בא לקחתה, ניגשת אליו, מחבקת אותו ומביעה שמחה כלפיו".

יצוין כי האם לא ביקשה לחקור את העו"ס על תסקירה, אף לא לעניין סוגיה זו.

1. עצם הניתוק בקשר בין האב לקטינה, שהתרחש לאחר אישור ההסכמות ומתן פסק הדין ובניגוד לקבוע בו, וחידושו תוך מאמצי הסתגלות שנדרשו מן הקטינה, מהווים שינוי נסיבות מהותי המצדיקים את התערבות בית המשפט ביחס לשאלת ההגירה ומועדה.

טובת הקטינה

1. משנקבע כי חל שינוי נסיבות מהותי, יש לבחון את סוגיית ההגירה או לחילופין את עיתויה, בהתאם לטובת הקטינה.
2. כזכור, במסגרת התביעה להגירה שהגישה הנתבעת מינה בית המשפט מומחית מטעמו, אשר החלה בעבודתה ואף הייתה מצויה בשלבי סיום חוות הדעת. ואולם נוכח ההגעה להסכמות ומתן פסק הדין, חוות הדעת לא הוגשה ואינה מצויה בפני בית המשפט.
3. עם זאת, בפני בית המשפט מונח תסקיר עו"ס מיום 10.4.22, אשר נערך לאחר שנוצר הנתק בין האב לקטינה, ותוך כדי המאמצים שנעשו לצורך חידושו. לצורך עריכת התסקיר קיימה העו"ס, בין היתר, פגישה עם כל אחד מההורים, ביקור בבית כל הורה, שיחות עם הגננת של הקטינה ועם מטפל של התובע, וכן שיחה עם האפוטרופא לדין. כאמור, האם לא ביקשה לחקור את העו"ס על תסקירה. אין חולק בין הצדדים כי כיום מתנהלים זמני השהות כסדרם וכוללים אף לינה בבית האב.
4. העו"ס, שהינה גורם מקצועי, לאחר שבחנה את טובת הקטינה, סבורה כי הקטינה "זקוקה לרציפות ולעקביות בקשר שלה עם אביה ובכלל בשגרת חייה, הקשורים גם למקום מגורים, מסגרת חינוכית ועוד". כמו כן, העו"ס סבורה כי "הגירה של הקטינה עם אמה לרוסיה תסיג אחורה את ההישגים המשמעותיים בקשר בין הקטינה לאב, אשר נבנו בהדרגה ובמאמץ רב מצד הקטינה, האב וגם האם".
5. עוד צוין בתסקיר, כי "בארבע השנים האחרונות עברה הקטינה שינויים רבים, תכופים, בלתי צפויים ולא מתווכים בכל הקשור לשגרת יומה ובעיקר בקשר שלה עם אביה". הקטינה "זקוקה לנוכחות קבועה, תדירה ועקבית של שני הוריה בחייה ולקשר מלא ומתמלא ככל שניתן עם כל אחד מהם". לפיכך, סבורה העו"ס כי "הגירה לרוסיה לא תאפשר הורות משלימה ולכך תהיינה השלכות לטווח הקצר והארוך על רווחתה של הקטינה" (ראו: בעמ' 4 לתסקיר).
6. מהתסקיר עולה אפוא, כי הנתק שנוצר בין האב לקטינה לאחר מתן פסק הדין ולמשך מספר חודשים, השפיע באופן ישיר על הקטינה וטובתה ויצר לקטינה קשיים להתקרב אל האב, לבטוח בו ולהתקשר אליו. הקטינה נאלצה להתמודד עם קשיי הסתגלות מחדש אל האב ונוכחותו בחייה, וחידוש הקשר נעשה בתהליך בליווי צוות הגן וההורים, כאשר עם חלוף הזמן הצליחה הקטינה להסתגל למפגשים עם האב, שמחה לקראתו ונהנית במחיצתו.
7. מדובר בקטינה אשר בשנות חייה המועטות חוותה טלטלות ושינויים רבים אשר השפיעו על מצבה הרגשי. כפי שציינה העו"ס בתסקירה: "ההשלכות של נתקים ושינויים אלו ניכרים בתפקודה של הקטינה ובעיקר ביכולתה להתקרב שוב לאב, לבטוח בו ולהתקשר אליו". שעה שהקטינה הסתגלה לאב ולזמני השהות שהורחבו, לא יהא זה לטובתה לאשר את הגירתה לרוסיה, אשר תגרום לטלטלה נוספת בחייה ולנתק חוזר מהאב, וזאת ללא בדיקה מעמיקה ומקצועית של טובתה, וככל והדבר יהיה רלוונטי, אף הכנתה לכך באופן מקצועי ומותאם. (ראו לעניין זה אף המלצת העו"ס בתסקיר מיום 29.7.21, להפנות הצדדים במידת הצורך לפסיכולוגית רות רוזן צבי, לצורך קבלת התרשמות והערכה מעמיקה אודות המערכת המשפחתית).
8. למעלה מן הצורך יצוין, כי רוסיה מצויה כיום במצב של לחימה. לא הובאו בפניי ראיות באשר למצב ברוסיה והשפעות הלחימה האפשריות על הקטינה ככל ואכן תהגר לשם, ואולם לא מן הנמנע שמצב לחימה עלול אף הוא להשפיע על טובתה.
9. אשר על כן, אני מוצאת כי הגירה בשלב זה וניתוק הקטינה מהאב ומחייה בישראל, לאחר תהליך חידוש הקשר שנעשה במאמץ רב על ידי הקטינה, וללא כל הכנה מתאימה לא יהיה לטובתה. לפיכך אני מורה כי הקטינה לא תוכל להגר בשלב זה לרוסיה, על אף הקבוע בפסק הדין מיום 7.3.21.
10. אין בהחלטתי זו כדי לקבוע מסמרות לעניין הגירה עתידית של הקטינה לרוסיה, ככל והסוגיה תובא בפני בית המשפט והדבר יהיה לטובת הקטינה.
11. האם תישא בהוצאות האב בסך 2,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
12. פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

תואיל המזכירות להמציא פסק הדין לצדדים ולסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ט אייר תשפ"ב, 30 מאי 2022, בהעדר הצדדים.