ביהמ"ש לענייני משפחה ראשל"צ, סג"נ השופטת חגית מטלין: פס"ד בתביעה ובקשה דחופה להשבת הקטינים לאזור מגוריהם (תלה"מ 4707-07-22)

בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון
תלה"מ 4707-07-22 פלוני נ' פלונית תיק חיצוני:

בפני	כבוד השופטת, סגנית הנשיאה חגית מטלין
תובע		***** ע"י ב"כ עוה"ד אביחי בן דוד
נגד
נתבעת		***** ע"י ב"כ עוה"ד מורן יעקובוביץ'

פסק דין

1. בפניי תביעה ובקשה דחופה להשבת הקטינים לאזור מגוריהם, אשר הוגשה ע"י האב (להלן: "האב" או "המבקש") ביום 3.7.2022, כנגד האם (להלן: "האם" או "המשיבה").

רקע כללי:

2. הצדדים נישאו ביום *** ומנישואיהם נולדו שני קטינים:

**** (כבת 5 שנים)

*** *(כבן 3 שנים)

3. בני הזוג התגוררו בדירה שכורה ב *** והקטינים אף למדו במסגרות החינוך השייכות ל ***.

4. ביום **** עזב המבקש את דירת המגורים המשותפת ב**** (ראה סעיף 1 להבהרת המשיבה מיום 15.8.2022 ).

לטענת המבקש, התגורר 5 חודשים במשאית, ולאחר מכן שכר דירה ***. עוד מציין המבקש, כי לא תיאם עזיבתו את הבית עם המשיבה (ראה סעיפים 2-3 לתצהיר המבקש מיום 7.8.2022).

האם עזבה את בית המגורים ב *** ביום **** ועברה להתגורר ב*** בדירה בשכירות, בסמיכות למשפחתה (ראה סעיף 1-2 להבהרת האם מיום 15.8.2022).

5. ביום 8.5.2022 הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין לעניין הסדרי השהות ולפיהן: האב ייקח את הקטינים פעמיים בשבוע בימים ב' ו-ה' משעה 16:00.

בכל שבת שניה ייקח את הקטינים משעה 10:00 מבית האם עד 16:00, וישיב ישירות לבית האם.

בתוך 90 יום ייקח האב את הקטינים להסדרי השהות כולל לינה בימים בו ו-ה' (כשהסופ"ש לא שלו) ובימים ב' ו-ד' (כשהסופ"ש שלו).

כמו כן, ייקח את הקטינים כל סופ"ש שני משישי עד מוצ"ש – עד שעה לאחר צאת השבת.

(ראה עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 8.5.2022, שורות 28-33).

6. בהחלטה מיום 24.8.2022 נקבע בין השאר כי שני הצדדים יעדכנו את בית המשפט האם ניתן ליתן פסק דין בתביעה שהוגשה ביום 3.7.2022 על סמך החומר שבתיק.

שני ההורים הסכימו כי יינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק (ראה: הודעת האם מיום 25.8.22 והודעת האב מיום 28.8.22), משכך ניתן עתה פסק הדין.

טענות הצדדים:

7. לטענת האב, האם פעלה מאחורי גבו בכך שעקרה את הקטינים מסביבתם וממרכז חייהם והעבירה אותם רחוק מהאב, מחבריהם וסביבתם אשר מכירים.

עוד טען האב כי בעצם פעולתה זו, האם מונעת הסדרי שהות בין האב לקטינים, אשר מתקשה להגיע למסגרות החינוך במועד בשל המרחק שבין הערים.

(ראה סעיפים 9-10 לכתב התביעה).

8. לטענת המשיבה נאלצה לעבור ל*** בלית ברירה, על מנת לגור בסמיכות להוריה מאחר ואין לה כל עזרה עם הקטינים. עוד טענה כי יש לה קושי במציאת עבודה בקרבת ***, אין לה רכב ואין ביכולתה לרכוש כזה. עוד טענה האם כי האב סייג את מעבר המגורים אך ורק לעיר ***, אף צירפה הערות בא-כוחו של האב דאז בטיוטת הסכם הגירושין ולפיהן: "באשר לסעיף 14 להסכם – כאשר האם תרצה לעבור מגורים, אזי העברת המגורים תהא אך לעיר ***, אך כאשר האם מעוניינת לעבור לעיר ****, יכולה לעשות זאת רק לאחר הסכמת הבעל.... ברי כי מקום המגורים צריך להיות קרוב ככל האפשר בין הבעל לאישה ולא יותר מ- 40 ק"מ" (ראה סעיף 2 וסעיף 5.2 לתגובה מיום 31.7.2022).

מנגד טען האב לעניין זה, כי לא הסכים למעבר ל*** וכי לראיה ההסכם אינו חתום.

הערות שהעלה בא כוחו דאז על הכתב, אינן מחייבות אותו לטענתו, ולא הייתה לו כל כוונה כי ההערות יחייבו אותו (ראה סעיפים 4-5 לתצהיר מיום 3.8.2022).

9. בנוסף, טענה האם כי האב לא מקיים את הסדרי השהות עם הקטינים מאז עזיבתו את *** **** (ראה סעיפים 1.3 ו- 1.4 לתגובה מיום 31.7.2022). בפירוט שהגישה האם ביום 15.8.22 לעניין התנהלות הסדרי השהות מיום פסק הדין – 8.5.22, ציינה כי האב הגיע בחלק מהימים, בהתאם להסדרי השהות כסדרם ובמלואם, בחלקם איחר מעט, ובחלקם השיב הקטינים לפני הזמן או אחריו.

מעיון בתגובות שהגישו הצדדים, עולה כי לכל אחד מהם טענות כנגד האחר, בעניין הסדרי השהות, וכל אחד מהם מטיל את האשם באי מילוי הסדרי השהות במלואם וכסדרם, האחד כנגד השני. כך לדוגמא, טוען האב כי האם הזמינה לו משטרה ביום ***, דבר מיותר לטענתו, כשיודעת שהילדים אצלו, והוא מסר לה שאין ביכולתו להשיבם ל**** ולנסוע איתם נסיעות ארוכות באוטובוסים. כשמנגד טוענת האם כי המבקש עושה דין לעצמו, בוחר מתי להגיע לאסוף את הקטינים ומתי לא. לעיתים מאחר ולעיתים מקדים, לעיתים אוסף ילד אחד ולעיתים את שניהם (ראה: סעיף 3.26, סעיף 5 להבהרת המשיבה מיום 15.8.2022, סעיף 19 לתגובת המשיב מיום 24.8.22).

בתצהיר האב מיום 24.8.2022, העלה האב טענות והסברים שונים מדוע לא עמד בחלק מהסדרי השהות בהתאם לפסק הדין מיום 8.5.22. כך לדוגמה טוען האב כי ביום *** לא הגיע לאסוף את הקטינים, כיוון שרכבו התקלקל (סעיף 15 לתגובת האב מיום 24.8.22). עוד טען האב כי ביום ***, לאחר מעבר המשיבה ל*** ומאחר והאב מתנייד בתחבורה ציבורית אשר אינה עובדת בשבת, לא התקיימו הסדרי השהות (ראה: סעיף 27 לתגובת האב מיום 24.8.22).

בנוסף טוען האב, כי האם אינה מעדכנת את הקטינים שאביהם מגיע, והם לעיתים ישנים בזמן שהוא מגיע. מזה שלוש פעמים שהגיע ולקח רק ילד אחד מאחר והם לא מעוניינים לבוא עמו. לטענת האב, אוהב את ילדיו, עושה דרך ארוכה לראותם ויחסם אליו שובר אותו נפשית (ראה: סעיפים 29-32 לתצהיר האב מיום 24.8.2022).

בהחלטה מיום 24.8.22, נקבע בין השאר כי האב יגיש טבלה מפורטת של הסדרי השהות שקיים עם הקטינים מיום מתן פסק הדין ב-8.5.22. ואולם, האב לא הגיש טבלה מפורטת בהתאם להחלטה זו, מעבר לתצהיר שהגיש מטעמו ביום 24.8.22 (שהתייחס לפירוט הסדרי השהות שהגישה המשיבה).

10. מעיון בטענות הצדדים לעניין המרחקים בין הערים עולה, כי המרחק בין *** ל*** הוא בין 32 ק"מ ל-39 ק"מ (כאשר האב טוען ל- 39 ק"מ והאם ל- 32 ק"מ), וכי המרחק בין **** ל*** הינו בין 16 ק"מ ל- 17 ק"מ.

(ראה סעיף 4 לתצהיר האב מיום 7.8.2022, ותצהיר האם מיום 8.8.2022).

11. בעמ"ש 13279-05-22 פלונית נ' פלוני (לא פורסם), נקבע:"...כי יש לאזן כראוי בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים תוך דגש על טובת הקטינות לה מחויב בית המשפט בראש וראשונה. עוד אנו סבורים כי בהינתן שמגוריהם המשותפים של ההורים ב*** לא עלו יפה, ושטובת הקטינות להיות בקשר שוויוני עם הוריהן, ומכאן כי על ההורים- שניהם- לגור בקרבת מקום יחסית זה לזו ולמוסדות החינוך, אין מקום להחיל רק על אחד מהם את חובת המעבר, חיפוש מקום מגורים חדש, חיפוש עבודה וכיו"ב, אלא על שני הצדדים להשתתף במאמץ הדרוש על מנת לשמור על טובתן של הקטינון ונוחותן".

12. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתצהירים שצורפו ונוכח האמור בפסיקה דלעיל, מוחלט כדלקמן:

1. שני הצדדים עזבו את מקום מגוריהם המשותף האחרון, כאשר האב עזב ביום **** מבלי לתאם עם האם ועבר להתגורר ב*** (מרחק של כ- 17 ק"מ מ ***), והאם עזבה כשלושה חודשים לאחר מכן ביום **** ומתגוררת ב*** בסמוך להוריה (כ-38 ק"מ מ***).

2. התנהל מו"מ בין הצדדים לעניין מקום המגורים ומתכתובות בין ב"כ הצדדים במסגרת מו"מ עולה כי דובר על מעבר האם ל*** ואולם הסכם גירושין לא נחתם.

3. ממועד עזיבת האב את הבית, אף לאחר פסק הדין מיום 8.5.22 לא התקיימו הסדרי שהות במלואם וכסדרם, כאשר לכל אחד מהצדדים טענות כנגד האחר.

4. 90 יום ממועד פסק הדין מיום 8.5.22, דהיינו מיום 8.8.22 אמורים היו להתחיל הסדרי שהות של הקטינים עם האב כולל לינה של פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני מיום שישי עד מוצ"ש.

מדובר בהסדרי שהות רחבים, אשר מחייבים לטעמי מגורים סמוכים בין ההורים, שזמן הנסיעה ביניהם לא יעלה על 20 דק' נסיעה (גם בשעות העומס), כך גם ממוסדות החינוך בהם לומדים הילדים, והכל לטובת הקטינים.

5. כפי שנקבע בעמ"ש 13279-05-22, טובת הקטינים להיות בקשר שוויוני עם הוריהם, כאשר הסדרי השהות מחודש אוגוסט הינם רחבים כאמור, ומכאן על ההורים- שניהם- לגור בקרבת מקום יחסית זה לזו ולמוסדות החינוך, ואין מקום להחיל רק על אחד מהם את חובת המעבר.

6. באיזון האינטרסים של הצדדים תוך דגש על טובת הקטינים, ובשים לב לאמור בעמ"ש 13279-05-22 דלעיל, הנני מורה כי שני ההורים יעברו תוך 90 יום מהיום, להתגורר ברדיוס של עד 10 ק"מ מ ****, כך שהמשיבה תוכל להתגורר במרחק מצומצם יותר מהמרחק שבין **** למקום מגורי הוריה ב***, והקטינים יוכלו לקיים קשר שיוויוני עם שני ההורים.

7. בהמשך להחלטתי מיום 3.8.2022 הקטינים ימשיכו להתחנך במסגרות החינוך בהם התחנכו טרם מעבר המגורים של ההורים ל*** ו***.

8. בהתאם לפסק הדין מיום 8.5.22 ובכפוף לשינויים שיפורטו להלן יתקיימו הסדרי השהות ממסגרות החינוך ולמחרת ישירות למסגרות החינוך:

שבוע אחד- כשהסופ"ש לא של האב- האב ייקח את הקטינים ביום ב' ו- ה ישירות ממסגרות החינוך וישיבם ישירות למחרת למסגרות החינוך.

שבוע שני- כשהסופ"ש של האב- ייקח את הקטינים בימים ב'-ו ד' ישירות ממסגרות החינוך וישיבם ישירות למחרת למסגרות החינוך.

כל סופ"ש שני ייקח האב את הקטינים ביום שישי ישירות ממסגרות החינוך וישיבם במוצאי שבת עד שעתיים לאחר צאת שבת לבית האם.

עד למעבר שני ההורים נטל ההסעות יתחלק בין ההורים באופן שווה, כמפורט להלן:

במוצ"ש אחד האב ישיב את הקטינים לבית האם.

במוצ"ש הנוסף באותו חודש תגיע האם לקחת את הקטינים מבית האב.

מאחר ולשני ההורים אין רכב (ראה: תצהיר האב מיום 11.8.2022 סעיף 3, לפיו מתנייד בתחבורה ציבורית ותגובת האם מיום 31.7.2022 סעיף 2.1.2), וככל ולא ימצא מי מההורים הסעה אחרת, יתנהלו ההסעות עם מוניות, וההורים יישאו בעלות ההסעות בחלקים שווים.

בחופשים וחגים כשאין מסגרות חינוך – כשהסופ"ש לא של האב:

האם תביא את הקטינים ביום שני לבית האב בשעות הבוקר עד השעה 9:00 והאב ישיבם לביתה ביום ג' עד השעה 9:00 בבוקר.

ביום ה – האם תביא את הקטינים לבית האב בשעות הבוקר עד השעה 9:00 והאב ישיבם אליה ביום ו' עד השעה 9:00 בבוקר.

בחופשים וחגים כשאין מסגרות חינוך כשהסופ"ש אצל האב:

האם תביא את הקטינים ביום שני לבית האב בשעות הבוקר עד השעה 9:00 והאב ישיבם אליה ביום ג' עד השעה 9:00 בבוקר.

ביום ד' – האם תביא את הקטינים לבית האב בשעות הבוקר עד השעה 9:00 והאב ישיבם אליה ביום ה עד השעה 9:00 בבוקר.

ביום ו- האם תביא את הקטינים לבית האב עד השעה 9:00 בבוקר והאב ישיבם אליה במוצ"ש עד שעתיים לאחר צאת שבת.

9. עם מעבר שני ההורים להתגורר ברדיוס של 10 ק"מ מ**** כפי שנקבע לעיל, נטל ההסעות ממסגרות החינוך ומבית לבית יהא על כל אחד מההורים בהתאם להסדרי השהות.

נוכח התוצאה אליה הגעתי אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתן היום, ג' אלול תשפ"ב בהעדר הצדדים.

6 מתוך 6