בימ"ש לענייני משפחה ת"א, השופט יהורם שקד: החלטה ופסק דין בשלוש בקשות במסגרת התנגדות לצו קיום צוואה (ת"ע 47191-06-20)

המבקשים: 1. ד"ר אווה מרים (הרשקוביץ) אמיתי ת.ז. 41934795

2. ד"ר יהודה הרטמן ת.ז. 042357103

ע"י ב"כ עו"ד יצחק בורובסקי ועו"ד יעקב בלס

נ ג ד

המשיבים: 1. דניאל בר ת.ז. 053196291

2. מיכאל בר ת.ז. 054233069

ע"י ב"כ עו"ד יהודית מייזליש

3. שרלוטה שרה הוברט דרכון 056824845

4. יוסף בן עמי ת.ז. 08049902

ע"י ב"כ עו"ד שלמה אייגנר

5. האפוט' הכללי – מחלקת עזבונות לטובת המדינה

ע"י ב"כ עו"ד רות אליהב

החלטה

א' – העובדות בקצרה:

1. בפני שלוש בקשות שהגישו המבקשים (המתנגדים לצוואתה המאוחרת של המנוחה), כנגד המשיבים. המשיבים 1-2 הם התובעים את קיומה של הצוואה המאוחרת, בעוד המשיבים 3-4 מתנגדים אף הם לקיומה. להלן הבקשות שהוגשו:
2. בקשה מספר 45 – בקשה זו הוכתרה כ"בקשה להצגת ראיה", בדמות חוו"ד מאת ד"ר איליה גורביץ, אשר נערכה לאחר פטירתה של המנוחה.
3. בקשה מספר 46 – בקשה זו הוכתרה כ"בקשה לזימון הפסיכוגריאטריים ד"ר גורביץ וד"ר שם טוב".
4. בקשה מספר 49 – בקשה למינוי מומחה רפואי.
5. ההליך העיקרי שבפני הוא בעניין צוואת המנוחה, הגב' מרים קנדי ז"ל, מיום 5.7.16 (להלן: הצוואה), שהלכה לבית עולמה ביום 22.7.19. המשיבים 1-2 פנו בבקשה למתן צו לקיום צוואתה, בעוד שהמבקשים 1-2 והמשיבים 3-4 הגישו התנגדות למתן הצו. עיקר התנגדותם של המתנגדים נעוץ ביכולתה של המצווה להבין בטיבה של צוואה וכן בטענה להשפעה בלתי הוגנת.
6. כבר בדיון הראשון שהתקיים בפני ביום 16.11.20 הצעתי למנות מומחה רפואי, ואולם איש מהנוכחים לא ביקש שאעשה כן ועו"ד בורובסקי, ב"כ המבקשים 1-2, אף הצהיר: "אני לא עותר למנות מומחה" (שם, עמ' 2, ש' 19). כיוון שכך, נרשם מפי: "איש מהנוכחים לא עותר לכך ולפיכך כמובן שלא אורה על מינוי" (שם, ש' 21). עוד ובנוסף, נרשם מפי כי: "כל צד רשאי לזמן עדות כל עד רלוונטי ולבקש להביא לעדותו כל מסמך רלוונטי" (שם, ש' 12).
7. גם בדיון השני שהתקיים בפני ביום 17.2.21 שבתי והעליתי את נושא המומחה, ויותר מפעם אחת, בין היתר, לאמור: "יש חוות דעת אחרת, מאוחרת לחוות הדעת שאדוני מציין, שלפי האמור בחוות הדעת הזאת, המנוחה כן הייתה כשירה לערוך צוואה. עכשיו, אני בשלב הזה, לא קובע איזה חוות דעת עדיפה. גם, בין היתר, לנוכח המחדל החמור, שמי שהיה אמור לבקש מומחה מטעם בית המשפט, לא ביקש. אז במסגרת פסק הדין, אני אצטרך להתמודד עם חוות דעת אחת מול חוות דעת שניה, מול עדויות, ולפי זה להחליט, האם הוכח או לא הוכח, שהיא ידעה או לא ידעה, לפי הנטלים הקבועים בדין" (עמ' 5, ש' 24-31; הדגשה לא במקור).
8. לאחר שעדי המתנגדים נשמעו ולאחר שהצהירו "אלו עדי" ואף לאחר שנשמעו מרבית עדי המשיבים 1-2 (התובעים), הוגשו שלוש הבקשות הנ"ל.
9. בבקשה 45 – עתרו המבקשים לצרף חוו"ד פסיכודיאגנוסטית של ד"ר איליה גורביץ מיום 8.9.17. לטענת המבקשים, חוו"ד נמסרה להם רק לאחרונה מאת עו"ד אייגנר (ב"כ המשיבים 3-4), כאשר לדבריהם חוו"ד "... מעלה שאלות כבדות משקל, הטעונות בירור עומק, שבלעדיהן לא ירד בית המשפט לחשיפת האמת ולחקר האמת" (ר' סעיף 9 לבקשה).

המשיבים 1-2 התנגדו לבקשה מהטעם שהמבקשים ידעו על אודות חוו"ד הנ"ל וחרף זאת לא ביקשו לזמן את ד"ר גורביץ ולא עשו כל פעולה משפטית בייחס לאותה חוו"ד. מוסיפים המשיבים 1-2 כי אף לגופם של דברים, המדובר במומחה שמעולם לא פגש את המנוחה וכל חוו"ד נסמכת על מסמכים מתיקה הרפואי בלבד. עוד ובנוסף, טוענים המשיבים 1-2 כי חרף האמור בחוו"ד, המבקשים, באמצעות ב"כ, הגישו לרשם הירושה בקשה לקיום צוואה וכתב שהמנוחה הייתה צלולה לחלוטין.

המשיבים 3-4 התנגדו אף הם לבקשה בטענה כי קיימות ראיות אחרות הרלוונטיות לעניין, מה גם שצירוף חוו"ד נוספות "היא סטייה מסדרי דין, מיותרת לחלוטין ותסרבל את הדיון שלא לצורך... הבקשות הוגשו לאחר הכרזת "אלו הם עדי" ע"י מגישי חוות הדעת, בניגוד לתקנות" (ר' סעיפים 16, 18 לתשובה). עוד ובנוסף, טוענים המשיבים 3-4: "... אין מקום להוסיף חוות דעת נוספות ואין מקום לחקור את עושיהן. פעולות אלה אינן אלא מאמץ רב על הליך עקר ותוצאתם אחת: בזבוז זמן שיפוטי, בזבוז משאבים ועיכוב הדיון. על כן, יתבקש בית המשפט לדחות את הבקשות" (שם, סעיף 21).

1. בבקשה 46 – עתרו המבקשים להעיד את ד"ר גורביץ וד"ר שם טוב. לדבריהם, עדותו של ד"ר גורביץ נחוצה (ר' לעיל) ואף עדותו של ד"ר שם טוב, מי שכתב חוו"ד על אודות המנוחה בתיק האפוטרופסות שהתנהל בעניינה, חשובה כדי שהשאלות השנויות המחלוקת תתבררנה באמצעות עדותו.

המשיבים 1-2 התנגדו לבקשה מאחר וכבר ביום 1.2.21 ניתנה החלטה לפיה על הצדדים להגיש את רשימת עדיהם וכן נקבע כי עד שלא יופיע ברשימה, עדותו לא תישמע וחרף זאת, שמם של השניים נפקד מאותה רשימה. עוד נטען כי עוד במסגרת תצהירי המבקשים 1-2, צורפה חוו"ד של ד"ר שם טוב, ולמרות זאת הוא לא זומן להעיד.

המשיבים 3-4 התנגדו אף הם לבקשה בטענות שהובאו בבקשה 45 (ר' לעיל).

1. בקשה 49 – עתרו המבקשים להורות על מינוי מומחה לבחינת מצבה הקוגניטיבי של המנוחה בשעת עריכת הצוואה האחרונה. לדבריהם נאסף חומר רב המחייב בחינתו, גם בשלב מאוחר של הדיון, על ידי מומחה.

המשיבים 1-2 התנגדו לבקשה מאחר ובית המשפט הציע למנות מומחה ואילו המבקשים ואף המשיבים 3-4 התנגדו לכך. אם לא די בכך, אין בבקשה כל הסבר מניח את הדעת לשינוי בעמדתם של המבקשים טרם סיום שמיעת הוכחות.

המשיבים 3-4 התנגדו אף הם לבקשה הן מהטעמים שהובאו לעיל בבקשה 45, ומוסיפים: "כאשר המבקשים הסכימו שלא למנות מומחה מטעם בית המשפט, אין לחזור מהסכם זה. דיון משפטי אינו משחק יו-יו. משהתנגדו לכך הצדדים (פה אחד) – על המבקשים לכבד זאת" (ר' סעיף 23 לתשובתם).

1. להשלמת התמונה נציין כי המשיב 5 הותיר את הבקשות לשיקול דעת בית המשפט.
2. בדיון שהתקיים בפני ביום 29.4.21 הוסיפו ב"כ הצדדים לטעון באשר לבקשה, כאשר בין לבין הודיע עו"ד אייגנר, ב"כ המשיבים 3-4 (שלהזכיר, התנגד לכל שלוש הבקשות): "אז אני, אני מסכים למינוי מומחה מטעם בית המשפט... אני מסכים לבקשתו של חברי" (עמ' 316, ש' 14-18). [הערה – הדיון הוקלט ותמלולו הוגש רק לאחרונה לתיק]
3. לזאת השיבה ב"כ המשיבים 1-2, לאמור: "כל ההליך הזה, בכל הכבוד, יש גבול לאופן שבו הוא מתנהל. עכשיו לדוגמה בלבד, עו"ד אייגנר הרגע קם וביקש משהו שמנוגד לגמרי לתגובה שהוא הגיש לפני כמה שבועות. אני לא מדברת על בתחילת ההליך. הוא הגיש תגובה, הוא התנגד לבקשות האלה. עכשיו קם עו"ד אייגנר, ועכשיו הוא משנה את דעתו. עכשיו אדוני, סליחה, עם כל הכבוד, זה לא קרקס... נתחיל בכך, שפרשת המתנגדים הסתיימה. הם הכריזו, אלה הם עדיי, זה הסתיים... ב-1.2.21 ניתנה החלטה, שכל צד צריך להגיש רשימת העדים. ובית המשפט קבע, עד שלא יופיע ברשימה משותפת, לא תישמע עדותו. גם שם, אדוני, לא הופיעו העדים האלה. עכשיו, הייתה להם באותה עת, היה להם אותו מסמך של שם דוד, שאנחנו שומעים עליו כל הזמן, כך שזה לא שהם לא ידעו שהוא קיים או שנתן משהו וכך הלאה. בחרו שלא להביא אותו. חלק מהעניין, אדוני, זה לעמוד בסדרי הדין... שמענו שבמועד שהם עצמם טוענים שהיא לא כשירה, הם הגישו בקשה לקיים צוואה שנערכה באותו מועד. כל התיק הזה, אדוני, הוא כשלים. עכשיו מה קורה? יש גם איזשהו גבול לכמה זמן תיק יכול להתנהל על חשבון היורשים, שמחזיקים בצוואה האחרונה, שהיא לא רק בחזקת כשרות, אלא שאחרי ששמענו את כל העדויות, בכל זאת יש איזשהו כיוון מסוים... כשקם עו"ד בורובסקי ואמר אני לא מבקש מומחה, שעו"ד בורובסקי הגיש רשימת עדים ולא כלל את העדים האלה, שעו"ד בורובסקי בחר למרות כל הפסיקתאות, לא להביא את הראיות, שהיום הוא מבקש להביא, הוא ייצג את המתנגדים. עו"ד בלס לא מייצג מתנגדים אחרים, עם כל הכבוד. אם יש לו השגות על מה עשה עו"ד בורובסקי, אז אולי יש לזה מקומות אחרים, אבל בטח לא על חשבונם של מבקשי קיום הצוואה... אחת הצוואות, צוואה בכתב יד, שעו"ד בורובסקי עצמו הגיש אותה, נערכה אחרי המועד שפרופ' שם דוד נתן את חוות דעתו. זאת אומרת, שוב אני רק מזכירה לאדוני, שגם אנחנו נסכם על הכל בסיכומים כמובן, אבל הוא עצמו ביקש לקיים צוואה, שהיא אחרי המועד שבו, עכשיו הפרופ' שהוא רוצה להעיד אותו, אומר שהיא לא כשירה. כך שעם כל הכבוד, אדוני, יש גבול לכמה עדויות אפשר לשמוע, שהם גם מנוגדות אפילו לגרסה של המתנגדים עצמם. צריך לסיים את התיק הזה (ר' עמ' 316 – 318).

ב'- דיון:

1. הוראות חלק א': עקרונות יסוד, לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט- 2018 (להלן: התקנות) חלות על ההליכים שבפניי, בהתאם לתקנה 180(ג)(1) לתקנות. לפי חלק א' לתקנות, מטרות התקנות "לקבוע סדר דין לניהול ההליכים... ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך" (תקנה 1).
2. עוד נקבע שם כי על בית המשפט מוטלת חובה לניהול ההליך השיפוטי באופן שוויוני, מידתי ויעיל (תקנות 2 ו-3 לתקנות). זאת, תוך מניעת שימוש לרעה בהליכי משפט, "ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו" (תקנה 4 לתקנות). כן יש להזכיר כי בהתאם לתקנה 5 לתקנות: האינטרס הציבורי, חיסכון במשאבי זמן ועלויות ומניעת שימוש לרעה הליך, יהיו חלק בלתי נפרד מסך השיקולים שבית המשפט יביא בחשבון, לעת הכרעתו.

בקשה 45 (צירוף חוו"ד ד"ר גורביץ)

1. בנוסף לכל מחדליהם של המבקשים, אשר לא עתרו במועד לצרף את אותה ראיה, לא ניתן להתעלם מכך כי ד"ר גורביץ מעולם לא פגש במנוחה וכי למעשה, חוו"ד שהוכנה על ידו היא בבחינת חוו"ד של מומחה, שכעת מבוקש להגישה לאחר שבית המשפט לא מינה מומחה מטעמו. ודוק; ד"ר גורביץ לא חווה את המנוחה או את מצבה באופן בלתי אמצעי באחד מחושיו, אלא על סמך מסמכים בלבד ולכן הוא עצמו לא יכול להעיד דבר וחצי דבר על מצבה של המנוחה במנותק מאותם מסמכים. אשר על כן, לא אוכל להתיר את צירוף חוו"ד של ד"ר גורביץ.

בקשה 46 (זימון ד"ר גורביץ וד"ר שם טוב)

1. משלא התרתי את צירוף חוו"ד של ד"ר גורביץ, ברור כי לא אורה על זימונו לעדות. באשר לד"ר שם טוב, כאן המצב שונה שכן ד"ר שם טוב כן בדק את המנוחה ואף הגיש חוו"ד בעניין מצבה במסגרת תיק האפוטרופסות. חרף מחדליהם של המבקשים 1-2 לזמנו לעדות, וחרף החלטתי מיום 1.2.21 לפיה עד ששמו ייפקד מרשימת העדים עדותו לא תישמע, וחרף כי ב"כ המבקשים הצהיר לפרוטוקול "אלו עדי" (ר' פרוטוקול הדיון מיום 17.2.21, עמ' 135, ש' 10) – ולא בלי היסוס – אני סבור כי הכף נוטה לכיוון שמיעת העד, ואנמק.
2. ראשית ומהותית: עדותו של העד עשויה להיות חשובה (וכמובן שאינני מביע עמדה נחרצת), ולו משום שבדק ובחן את המנוחה בחייה. שנית ופרוצדורלית: אזכיר כי ביום 4.2.21 הגישו המבקשים 1-2 רשימה ארוכה של 11 עדים ששמיעתם התבקשה ובקשתם להעיד את העד הוגשה זמן לא רב לאחר מכן (ביום 24.2.21), תוך שאני מודע לכך כי בין לבין התקיימו שני דיונים המחזיקים למעלה מ 250 עמודי פרוטוקול.
3. לנוכח מחדליהם של המבקשים 1-2 ומאחר ואין עוררין כי גרמו לעיכוב בשמיעת התובענה כמו גם לכילוי משאבים למשיבים ולבית המשפט, אני מוצא להתנות את שמיעת העד בתשלום שכ"ט ב"כ המשיבים 1-2 בסך של 5,000 ₪ וכן לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום זהה. ככל שהסכומים ישולמו בתוך 10 ימים, אורה על קיום דיון אליו יוזמן העד.

בקשה 49 (מינוי מומחה מטעם בית המשפט)

1. בקשה זו נדחית על ידי מכל וכל. עם כל הכבוד, יש גבול גם לסבלנות הגדולה ביותר בו רשאי בית המשפט לנקוט. במקרה זה, בית המשפט הציע למנות מומחה ואילו המבקשים 1-2, כמו גם המשיבים 3-4, סירבו. אם לא די בכך, בית המשפט הביע דעתו כי אי עתירה למינוי מומחה היא בגדר "מחדל" (ר' לעיל), וחרף זאת לא סבר מי מהצדדים שיש צורך לעתור למינוי מומחה.
2. בעניין זה אין המדובר במקרה בו איש מהצדדים לא העלה ולא הציף את סוגיית המומחה, שאו אז, ייתכן וניתן היה לראות 'בסלחנות' את בקשתם למינוי מומחה, אלא מדובר במקרה בו דובר גם דובר על מינוי מומחה, דברים נאמרו ונרשמו לפרוטוקול, ויותר מפעם אחת. בנסיבות אלה, אני סבור כי היעתרות לבקשתם של המבקשים למנות מומחה, תהפוך את ההליך כולו, כדברי המשיבים 3-4, למשחק "יו-יו" ולזאת כמובן שלא אתן ידי.
3. בית המשפט יטה להעדיף את המהות על פני הפרוצדורה, אולם כאן אין מדובר רק בפרוצדורה, אלא בהחלטה מהותית של המבקשים 1-2, שלא לעתור למינוי מומחה תוך הסתכמות על ראיות אחרות. כעת, ייתכן משום שבחנו שוב את המארג הראייתי הקיים, החליטו המבקשים כי ברצונם לעבות את הראיות בתיק בדמות חוו"ד של מומחה מטעם בית המשפט וכל זאת לאחר שעו"ד בלס הצטרף לייצגם (ר' גם פרוטוקול הדיון מיום 29.4.21).
4. כל בעל דין רשאי לבחור הייצוג המתאים לו. עם זאת, ככל שבעל הדין מבקש להחליף ייצוגו במהלך ההליך או להוסיף עליו, לא ניתן להלום טענה כי רק משום חילופי באי כוח – נחזור אחורה בזמן לשלב לגמרי אחר של ההתדיינות, שבו נאספות ראיות וכן מוגשות בקשות להזמנת עדים (ר' והשווה: בש"א (מחוזי ירושלים) 4992/04 אורי מנצורי נ' ריקי מנצורי (פורסם בנבו, 19.04.2004)‏‏ ו-בש"פ 3031/04 יושבייב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.4.04)). כל זאת מאחר ואין בהחלפת הייצוג משום מתן הזדמנות למקצה שיפורים או ליציאה למסע לאיתור ראיות (ר' והשווה: רע"א 779/06 קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי בע"מ נ' שאול ממן (פורסם בנבו, 28.08.2012( פיסקה 90 לפסק הדין).
5. ויובהר, כי אין לקרוא מהחלטתי זו דבר וחצי דבר עם ייצוגם הראשוני של המבקשים 1-2, ואולם יש להדגיש כי חילופי פרקליטים אינם בגדר נימוק שדי בו, לכשלעצמו, כדי לאפשר סטייה מניהולו התקין והרציף של ההליך המשפטי. אזכיר כי לאור עקרונות היסוד של התקנות, מחובתו של בית המשפט לנהל ההליך תוך התחשבות באינטרס הציבורי ומתוך מניעת השימוש לרעה בהליך, זאת כאשר למכלול השיקולים שבין הצדדים שבפני, יש וראוי לקחת בחשבון גם את השיקול הציבורי וחלוקת משאבי מערכת המשפט באופן הוגן. כפי שזו זכותו של צד להביא את עניינו בצורה ראויה ושלימה מלפני בית המשפט, זו גם זכותו של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד יתר על המידה, וכאמור, יש לקחת בחשבון גם את האינטרס הציבורי הכרוך בחלוקת זמן שיפוטי כלפי כולי עלמא ולא רק לצדדים שבפני.
6. בטרם נעילה, לא אוכל שלא להתייחס גם להתנהלות ב"כ המשיבים 3-4, אשר במסגרת תשובתו היה נחרץ כי אין לקבל את הבקשות, ואילו בדיון החליט 'לעשות פרסה' ודווקא להצטרף לבקשות. בעניין זה אין עלי אלא לשוב על דבריו במסגרת תשובתו: "דיון משפטי אינו משחק יו-יו. משהתנגדו לכך הצדדים (פה אחד) – על המבקשים לכבד זאת" (ר' לעיל). על זה נאמר: נאה דורש, נאה מקיים.
7. אשר על כן ומכל המקובץ, הריני להורות:
8. בקשה 45 – נדחית.
9. בקשה 46 – מתקבלת בחלקה בכפוף לאמור בסעיף 14 לעיל.
10. בקשה 49 – נדחית.
11. בשים לב לתוצאת ההליך, אני מחייב את המבקשים 1-2 בשכ"ט ב"כ המשיבים 1-2 בסך של 2,500 ₪. אינני מחייב בשכ"ט ב"כ המשיבים 3-4, לנוכח ההתנהלות, כאמור לעיל.
12. משאין עסקינן בהליך בעניין ירושה בין בני משפחה, הרי שהחלטתי זו ניתנת לפרסום במתכונתה הנוכחית (ר' סעיף 68(ה)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד 1984).

ניתן היום, ל' תשרי תשפ"ב, 06 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.