טוען...

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

רמ"ש 47318-06-22 א' נ' א'

בפני

כבוד השופטת אספרנצה אלון

המבקש

ח' א'

ע"י ב"כ עוה"ד מ. מויס ואח'

נגד

המשיבה

ל' א'

ע"י ב"כ עוה"ד ג. סלמאן

פסק דין

1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) מיום 09/06/22, בתיק תמ"ש 37287-04-22 (להלן: "בית משפט קמא") בגדרה נקבע "לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק, הנני מחייבת את המשיב במזונות הקטינים בסך של 4,500 ₪ לחודש, כשסכום זה כולל בתוכו את הוצאות המדור והחזקת המדור. החיוב יחול למפרע ממועד פתיחת תיק ישוב הסכסוך ב- 28.2.2021 ואילך...בנוסף ישאו הצדדים בחלקים שווים בכל הוצאות החינוך... וכן ישאו בחלקים שווים בהוצאות חריגות או מיוחדות בתחומי הבריאות..." (להלן: "החלטת בית משפט קמא").

2. על החלטת בית משפט קמא הגיש המערער בקשת רשות ערעור. חמישה ראשים עיקריים היו בבסיס בקשתו. האחד, כי מדובר בהחלטה לקונית הנעדרת כל הנמקה. השני, כי ההחלטה לוקה בחוסר סמכות עת הרחיב בית משפט קמא את תקופת החיוב במזונות הזמניים לתקופה של כ- 14 חודשים (ממועד פתיחת התיק לישוב סכסוך ולא ממועד הגשת התביעה למזונות) השלישי, כי ההחלטה ניתנה על יסוד תשתית ראייתית חסרה. הרביעי, כי ההחלטה ניתנה בניגוד לדין האישי, הדין הנוצרי האורתודוקסי והחמישי, כי ההחלטה אינה מתחשבת ברמת ההשתכרות הדומה של שני ההורים והחיוב במדור.

3. המשיבה טענה כי אין ליתן רשות ערעור לבקשה. מדובר בהחלטה למזונות זמניים שההלכה היא שערכאת הערעור ממעטת להתערב אלא במקרים חריגים, שהמקרה דנן אינו בא בגדרם. לטענתה, נפרסה מלוא התמונה העובדתית בפני הערכאה הדיונית בתצהירים ובתלושי שכר וסכום המזונות שנפסק הינו סביר, תואם את צרכי הילדים, את הוצאות המדור, את גילאי הקטינים, את הדין האישי החל על הצדדים ואת זמני השהות והמשמורת אשר בידי המשיבה. באשר למועד החיוב, הלכה היא כי מועד פתיחת הליך יישוב הסכסוך הוא נקודת הזמן שהצדדים נפרדו ונטל המזונות נפל על כתפי המשיבה. על כן, החלטת בית משפט קמא הינה מתחייבת והגיונית ועל כן נקבע כי החיוב יחל ממועד זה בקיזוז כספים שנשא בהם בפועל המבקש. כל קביעותיו של בית משפט קמא הינם במסגרת שיקול דעתו הרחב ועל כן אין ליתן רשות ערעור.

4. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, לרבות עמדתם להצעתי מיום 27.6.22, אני נותנת רשות ערעור לבקשה ודנה בה כבערעור. המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן שערכאת הערעור מתערבת בהם בסוגיית מזונות זמניים, הואיל והחלטת בית משפט קמא נעדרת כל פירוט והנמקה הנדרשים להכרעה.

5. החלטת בית משפט קמא הינה החלטה אופרטיבית, הנעדרת ממצאים לגבי התשתית העובדתית הנדרשת בעת פסיקת מזונות קטינים וכן נעדרת נימוקים באשר להכרעה עצמה. תקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מעגנת בדין את חובת הפירוט וההנמקה של החלטות ופסקי הדין היוצאים מאת ידו של בית המשפט. לפי תקנה זו, החלטות בית המשפט נדרשות לכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי.

6. בתמצית, מטרות הצגת הנמקותיה של הערכאה השיפוטית הינה כדי שבעלי הדין יהיו מודעים לטעמיה של ההכרעה ולא יעמדו מול הכרעה סתומה אשר מניעיה אינם ידועים, וכן יצירת האפשרות להעביר את הנמקתה של הערכאה הראשונה בשבט הביקורת של ערכאת הערעור (עיינו ע"א 84/80 כמאל קאסם נ' ד"ר נאדים קאסם, לז(3) 060 (1983)‏‏); רע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פלוני (נבו 23.01.2006)). כפי שנכתב לפני מעל יובל שנים, "שופט אינו יוצא ידי חובתו בלי לנמק את החלטותיו" (בג"צ 79/63 טרודלר נ' פקידי הבחירות לועדות החקלאיות, פ"ד י"ז 2503, 2516). חשיבותה של הנמקה אינה רק לצדדים ו/או לערכאת הערעור אלא גם לבית משפט לצורך "גיבוש החלטתו והעברת רעיונותיו בכור ההיתוך של שיקול הדעת השיפוטי" (א' ברק שיקול דעת שיפוטי 48-46, 1987).

7. מקריאת ההחלטה קמא כפי שניתנה, ההחלטה יכולה להיחשב על פניה כהחלטה "שרירותית", שכן זו נעדרת כל ביסוס באשר לממצאים הקונקרטיים של המשפחה, אשר על פיהם נגזרת פסיקת המזונות הזמניים כגון- פירוט השתכרות ההורים, גילאי הקטינים, צרכיהם לרבות הוצאות המדור, משמורת וזמני שהות. בית משפט קמא לא נימק אף לא בקצרה את ממצאיו על יסוד הראיות שהונחו בפניו ואת הנתונים הספציפיים עליהם ביסס את שיעור המזונות הזמניים. בהחלטתו "לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק... הנני מחייבת את המשיב..." לא מילא בית משפט קמא את מלאכתו ולפיכך אין מנוס אלא לבטל את ההחלטה ולהחזיר את ההכרעה לבית משפט קמא בבקשה לפסיקת מזונות זמניים (עיינו רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' יצחק ארזי, נב(2) 743 (1998)‏‏).

8. טענת המשיבה כי היו בידי בית משפט קמא מלוא הנתונים הנדרשים לצורך מתן ההחלטה במזונות הזמניים, אינה נלמדת מן ההחלטה ומכל מקום, היא אינה מאפשרת לצדדים ואף לערכאת הערעור להבין על מה בוססה החלטתה של הערכאה הדיונית ואת סבירות ההחלטה. והרי, נקבע לא אחת כי היעדר כל נימוק פוגם במראית פני הצדק.

9. אשר על כן, אין מנוס אלא להורות כי החלטת בית משפט קמא מבוטלת.

חזקה על בית משפט קמא כי אין הוא כבול להחלטה קודמת שנתן אלא יפסוק לפי חוכמתו. בהחלטתו, יפרט בית משפט קמא את הממצאים העובדתיים הדרושים לצורך קביעת שיעור המזונות הזמניים (הערכת היכולות הכלכליות של הצדדים, הערכת צרכי הילדים, זמני השהות וכיו"ב), וינמק הכרעתו, ולו באופן תמציתי, ינמק החלטתו באשר לשיעור המזונות החודשיים וכן למועד החיוב, בשים לב לפער של 14 חודשים ממועד פתיחת תיק יישוב הסכסוך (28.2.21) ולטענת המבקש כי המשיבה לא עתרה בבקשתה לחיוב במזונות לתקופה שקדמה לבקשתה (6.5.22).

10. נוכח התוצאה אליה הגעתי, כל צד יישא בהוצאותיו.

הפיקדון שהופקד, ככל שהופקד, יוחזר למפקידו באמצעות בא כוחו.

11. פסק הדין מותר לפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.

12. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולבית משפט קמא, תשיב הפיקדון ותסגור התיק.

ניתן היום, ח' תמוז תשפ"ב, 07 יולי 2022, בהעדר הצדדים.

4