07.12.2022
תקציר גז"ד נ' פלוני ואח'– בתיק ת"פ 47450-05-21
השופט אברהם רובין
נאשם 1, קטין בעת ביצוע העבירות, ונאשם 2 הורשעו על יסוד הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל שני אישומים המשותפים לשני הנאשמים, ואישום שלישי הנוגע לנאשם 1 בלבד. בגין שני האישומים הראשונים הורשעו שני הנאשמים בביצוע עבירה של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה – עבירה לפי סעיפים 329(א)(1) ו-(2) ו- 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בצירוף סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור"), ובביצוע שתי עבירות של התפרעות – עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין. כן הורשע נאשם 2 בגין האישום השני בעבירה של יידוי אבן או חפץ לעבר כלי תחבורה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין, ובעבירה של חבלה במזיד לרכב – עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין. בנוסף, הורשע נאשם 1 בגין האישום השלישי, בעבירה של ניסיון תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 382א(ב)(1)+(2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, ובעבירה של חבלה במזיד ברכב – עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין. עניינו של נאשם 3 עודנו מתנהל לפני מותב אחר.
במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה התייחס ב"כ המאשימה לחומרת המעשים. בנוגע לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, התיייחס בא כוח המאשימה לכך שהנאשמים הודו ולקחו אחריות על מעשיהם, לגילם הצעיר, ולכך ששניהם נעדרים עבר פלילי. על כן טען ב"כ המאשימה כי יש לקבוע את עונשם של שני הנאשמים בשליש התחתון של מתחם הענוש ההולם, ולגזור על נאשם 1 עונש של 7 שנות מאסר בפועל, ועל נאשם 2 עונש של 9 שנות מאסר בפועל, זאת בצירוף עונשים נלווים שיש לגזור על כל אחד משני הנאשמים. ב"כ נאשם 1 טען כי יש לגזור על נאשם 1 עונש שלא יעלה על 24-20 חודשי מאסר. ב"כ נאשם 2 טען כי אין למצות את הדין עם נאשם 2, וכי יש למקם את עונשו בחלק התחתון של המתחם, ולגזור עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל.
בתום שקילת הראיות והנסיבות הנוגעות לכל אחד מהנאשמים, וכן לאחר שבית המשפט סקר את מתחמי הענישה ההולמים לגבי כל אחד מהם, את פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לאירועים מסוג אלו שבהם הורשעו הנאשמים, הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, גזר בית המשפט את דינם של הנאשמים.
נאשם 1 היה קטין בעת ביצוע העבירות, ולפיכך לא חל בעניינו תיקון 113 לחוק העונשין. תסקיר שירות המבחן המליץ כי לעת גזירת העונש יתחשב בית המשפט בגורמי הסיכון והסיכוי שפורטו, מחד - משפחה תומכת, הבעת חרטה מילולית, תפקוד תקין טרם המעצר, שאיפות נורמטיביות לעתיד ותפקוד תקין בכלא, ומאידך - חומרת המעשים והקושי להתחבר לחומרתם ולנזקים שנגרמו לקורבן. על נאשם 1 נגזרו: 36 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס, 8 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירה מהעבירות בהן הוא הורשע, למעט עבירה של חבלה במזיד ברכב, ו-4 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירה של חבלה במזיד ברכב. בנוסף נקבע כי נאשם 1 יפצה את נפגע העבירה באישום הראשון, בסכום של 7,500 ₪.
בעניינו של נאשם 2 שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית, אלא בהמלצה להטלת עונש מוחשי ומרתיע. על נאשם 2 נגזרו עונשים של 52 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס, 12 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירה מהעבירות בהן הורשע, למעט עבירה של חבלה במזיד ברכב, ו- 6 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירה של חבלה במזיד ברכב. בנוסף נקבע כי הנאשם יפצה את נפגע העבירה באישום הראשון בסך של 15,000 ₪.