התובעת: | פלונית ע"י עו"ד שירי מלכה |
נגד | |
הנתבע: | פלוני ע"י עו"ד ד"ר דניאלה אסרף |
החלטה (בעניין מענק מחברת 'פלונית') | |
1. התובעת והנתבע (יחד להלן 'הצדדים') הם בני זוג לשעבר, והורים לשלושה ילדים. ביום XXX ניתן תוקף של פסק דין להסכם שהצדדים ערכו ובו הסדירו, בין היתר, את חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים (להלן 'ההסכם').
2. בהתאם למפורט בהסכם, שווי כלל הזכויות שהצדדים צברו במקומות עבודתם ממועד הנישואין, XXX ועד למועד הקרע, XXX, יאוזן. הוסכם שמר אבי יחזקאל (להלן 'האקטואר') יערוך חו"ד ביחס לזכויות הסוציאליות והפנסיוניות שנצברו ממועד הנישואין ועד מועד הקרע.
3. לאחר כשנה התובעת עתרה לביצוע ואכיפת ההסכם על פי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, וטענה שהנתבע אינו משתף פעולה עם האקטואר. בתום הדיון שהתקיים ביום 22.12.2019 בית המשפט הורה לנתבע להמציא לאקטואר את כלל המסמכים שהתבקשו על ידו לצורך עריכת חו"ד.
4. חו"ד האקטואר הומצאה לצדדים בחודש אוקטובר 2021, וביום 17.1.2022 התובעת עתרה לאישורה ולחתימה על הפסיקתאות שצורפו לה. הנתבע התנגד וטען, בין היתר, שיש להורות לאקטואר להבהיר מספר עניינים בחו"ד, וכן לתת לצדדים זכות טיעון לעניין איזון החלק היחסי במענק ששולם לו לאחר מועד הקרע, ונכלל על ידי האקטואר בחו"ד כנכס בר איזון (להלן 'המענק').
5. הצדדים המציאו לאקטואר שאלות הבהרה ובמקביל ניתנה להם זכות טיעון בכתב לעניין כספי המענק. לאחר שהאקטואר השיב לשאלות הצדדים ולהבהרות שהתבקשו על ידי בית המשפט ניתנה לצדדים זכות טיעון, והם טענו שאופן עריכת החישובים אינו ברור. בהתאם להסכמת הצדדים האקטואר זומן לחקירה.
6. בדיון שהתקיים היום האקטואר נחקר על חו"ד, ולבקשת באת כח הנתבע, וחרף התנגדות התובעת, הצדדים השלימו טיעוניהם לעניין כספי המענק. בהחלטה שניתנה בתום הדיון ניתנו הוראות לעניין אופן תיקון חו"ד, חתימת הצדדים על יפויי כח לאקטואר וצווים לחתימה. נותרה סוגיית כספי המענק, וזו תוכרע להלן.
7. הנתבע עבד בחברת XXX (להלן 'החברה') מיום XXX (טרם מועד הקרע) ועד לפיטוריו ביום XXX (לאחר מועד הקרע). ביום XXX, כשנתיים לאחר מועד הקרע, החברה שילמה לנתבע מענק בסך 51,000 ש"ח. במכתב סיום ההעסקה שנמסר לנתבע נכתב כך: "לפנים משורת הדין ולנוכח הנסיבות האישיות אותן פירטת במהלך השימוע, החברה נכונה לשלם לך מענק חד פעמי בסך של 51,000 ש"ח ברוטו, כנגד חתימתך על הסכם סיום עבודה הכולל סעיף סילוק תביעות (כמקובל בחברה)". הצדדים חלוקים האם יש להחריג את המענק ממסת הנכסים לאיזון אם לאו.
8. לטענת התובעת היא זכאית לחלק היחסי מהמענק משום שעל פי לשון ההסכם, יש לאזן את כל הזכויות שנצברו לצדדים ממקום העבודה לרבות זכויות פיצויים וזאת מיום נישואיהם ועד מועד הקרע, בין אם אלה ניתנו מכח חוק ובין אם מיוזמתו של המעסיק. לטענתה מדובר בפיצויי פיטורין לכל דבר ועניין, ואלה שולמו לנתבע כנגד חתימה על סילוק תביעות, והוא לא הוכיח שאלה לא היו משולמים לו אם היה מפוטר במועד אחר או בנסיבות אחרות. הנתבע ביקש ממס הכנסה להכיר בתשלום כ'כספי פיצויים' על מנת ליהנות מפטור ממס.
9. הנתבע לעומתה טוען שאין מדובר ב'מענק פרישה' אלא ב'מענק חד פעמי' שהמעסיק העניק לו לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב, בשל נסיבותיו האישיות ופיטוריו במהלך תקופת הקורונה. הנתבע הוסיף שאלמלא מגפת הקורונה לא היה מפוטר, ועל כן מדובר במענק שניתן עקב נסיבות שנוצרו לאחר מועד הקרע. לפיכך, ומשעה שהמענק ניתן לו כשנתיים לאחר מועד הקרע - לא ניתן לטעון שמדובר בזכויות שנצברו מיום הנישואין ועד יום הפירוד ויש להורות על החרגתו ממסת הנכסים לאיזון. הנתבע צירף מכתב סיום העסקה, כתב סילוק, ואישור מנכ"ל החברה שהמענק שולם לו כמחווה של רצון טוב.
10. בסעיף 72 להסכם נקבע ש"יבוצע איזון לכל הזכויות אשר נצברו למי מהצדדים ממקומות העבודה לרבות קרנות השתלמות, ביטוחים לרבות חיים ומנהלים, חסכונות, זכויות פיצויים, זכויות הפנסיה, פדיון חופשה וכל זכות אחרת הנובעת מעבודות הצדדים מיום נישואיהם ועד ליום XXX מועד הגשת התביעות ע"י האישה". הצדדים הסכימו שיבוצע איזון של כל זכות שנצברה לצדדים ממקום עבודתם, תהא הגדרתה אשר תהא, ובכלל זה כספים ששולמו 'כמחווה' של רצון טוב. די בכך לדחות את עמדת הנתבע.
11. למעלה מהדרוש עמדת הנתבע שהמענק אינו נכס בר איזון נדחית גם מהנימוקים להלן:
11.1 מהות המענק היא תשלום פיצויים ואין בהגדרת החברה במכתב סיום ההעסקה את המענק כ'תשלום חד פעמי', כשלעצמה, כדי ללמד על מהותו או שהוא נכס שאינו בר איזון, והרי תנאי לתשלומו היה חתימה על סילוק תביעות. יתרה מכך, הנתבע בעצמו ראה במענק כפיצויים והוא הופקד לבקשתו בקופת גמל לרצף פיצויים לצורך פטור ממס, ו אינו רשאי לטעון אחרת בהליך זה.
11.2 הנתבע עבד בחברה טרם פרידת הצדדים, ועל כן זכאותו לתשלום כספים מהחברה החלה להיווצר בתקופת החיים המשותפים. לפיכך התובעת זכאית לחלק היחסי במענק גם אם זה שולם עקב נסיבות שנוצרו לאחר מועד הקרע. אין ממש בטענת הנתבע שאלמלא מגפת הקורונה לא היה מפוטר, וממילא לא נטען שהמענק שולם בשל מגיפת הקורונה. במכתב סיום העסקת הנתבע בחברה נכתב במפורש כך:
"2. כוונת החברה לסיים את העסקתך בכפוף לשימוע התקבלה לאור השלכות מצב החרום במשק והעולם עקב התפשטות נגיף הקורונה, שבעטיו החברה נאלצת להקטין את מצבת כח האדם ועקב טעמים הנעוצים בתפקוד המקצועי שלך שעיקרם:
2.1 ביצועים לא מספקים בפרוייקטים שונים של החברה, ובכלל זה "XXX", " XXX" ו" XXX";
2.2 בעיות סדר וארגון והבחנה בין עיקר לטפל הן בעבודה אל מול ממשקים חיצויים והן בתוך החברה מול מנהליך".
11.3 הפסיקה אליה הנתבע הפנה אך מחזקת את המסקנה שהמענק הוא נכס בר איזון: כך, בעמ"ש 56658-09-19 בית המשפט הבחין בין 'מענק ופיצוי פרישה' שיש לאזן, לבין קצבה שלא נזכרה בהסכם בין הצדדים כנכס בר לאזן. "הניסיון לטשטש את מהות התשלום תוך כינויו 'מענק הסתגלות', לא יכול להסוות את היותו תשלום פיצויים, בין אם מדובר בפיצויי פרישה ובין אם מדובר בפיצויים אחרים. כך או אחרת, ברי כי הפיצויים משולמים בקשר עם תקופת עבודתו של המערער בחברה (במהלך נישואיו למשיבה ולאחריה), מה גם שלא משולמים לו פיצויי פיטורין עם הפסקת עבודתו". והדברים יפים גם לנדון, שהרי ההסכם בין הצדדים קובע שכל זכות שנצברה על ידי מי מהצדדים ממקום עבודתו תאוזן, ללא כל סייג; בתמ"ש 32427-11-18 נדונה סוגיית תשלום קצבה בעת פרישה מוקדמת כתוצאה ממצב רפואי מקרה ייחודי, ונסיבות אלה אינן רלוונטיות לנדון.
12. התוצאה היא שהתובעת זכאית לחלק היחסי במענק ששולם לנתבע מהחברה, וטענת הנתבע שיש להחריג נכס זה ממסת הנכסים לאיזון נדחית.
13. בהתאם למצוות ההתקנות, בהתחשב במהות ההליך ובתוצאה, הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 2,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ג, 06 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.
** ביום 20.11.2021 ההחלטה הותרה לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים.