ביהמ"ש המחוזי ת"א, השופט נפתלי שילה: פס"ד בעניין הסדרי שהות הכוללים לינה לתינוק יונק (עמ"ש 49264-12-22)

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 19.12.22 (כב' השופטת אסתר ז'טניצקי רקובר בה"ט 50839-09-22) שדחה את טענת המערערת בדבר מסוכנותו של המשיב והורה על הסדרי שהות נרחבים של הקטין אצל אביו-המשיב.

א. רקע עובדתי

1. הצדדים נישאו זה לזה ביום xx.9.20 ומנישואיהם נולד להם ילד אחד, ע', ביום xx.10.21 (להלן גם: הקטין).

2. ביום 22.9.22 הגישה המערערת (להלן גם: האם) בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב (להלן גם: האב). בבקשתה טענה האם שהאב מאיים עליה והיא ספגה ממנו התפרצויות אלימות, צעקות ועלבונות. לדבריה, האב אף איים בהתאבדות והיא מפחדת ממנו. כמו כן, ביום 29.9.22 הגישה האם בקשה בהולה למתן צו הגנה לאור איומים מצד המשיב.

3. האם צרפה לבקשה למתן צו הגנה תמליל שיחה שהתנהלה בינה לבין המשיב לאחר שהאם בישרה לו שפתחה כנגדו בהליכים משפטיים. בין היתר אמר המשיב בשיחה כי:

"אני הולך להיכנס בקיר עכשיו ... לא עשיתי לך כלום בזמן האחרון ... מאז הטיפול היה פעם אחת שהתנהגתי לא בסדר וגם זה היה בשבוע הראשון של הטיפול ... מבחינתי אני אשב בערב מחוץ לבית של ההורים שלך ואם אני אראה את ע' נכנס לבית של ההורים שלך, אני בא ולוקח אותו ... אני מרביץ להם, אני הולך איתם מכות מעצבים שלי ... אני מנסה לעבוד על העצבים שלי ... תביא לי את ע' עכשיו אלי כי אם לא אני מתאבד ... מה אני הולך לעשות עכשיו אני הולך לשרוף את האוטו, אני לא צריך את האוטו".

4. בנוסף, צרפה האם לבקשתה צילומים של הודעות וואצטפ שהיא שלחה למטפל של האב בזמן אמת ובו היא כתבה בין היתר כי:

"ואז מהמילים שלי -- (המשיב) התעצבן והתחיל לצרוח ולבעוט בדברים, הצבעתי לכיוונו של ע' על הידיים והוא תפס לי את האצבע והתחיל לכופף אותה ... מטיף לי על זה שאני זו שלא משתנה ... אבל הפעם זה היה פיזי ועם ע' על הידיים שלי כמעין מגן אנשים ... בבקשה תעזור לי אני ממש מפחדת ולא רוצה לקרוא למשטרה".

המטפל של האב השיב לה:

"אוי נדהם לעוצמה. חייב לקחת את התרופה 24 שעות לא רק בוקר. אולי נכון ללכת הלילה למקום מוגן ולשקול מה לעשות ...".

בהמשך כתבה האם למטפל של האב:

"הוא אמר שהוא ישבור כל מי שיגיע לכאן ... הוא השליך את הפלאפון על הרצפה ... הוא מרגיש לי לא צפוי וכן אני ברמה מפחדת ממנו במצבים כאלה ... לא יכולה לומר שאני מרגישה בטוחה אחרי שהערב זה כבר היה פיזי ... אני זאת שמאמינה שהוא יכול להשתנות ורוצה שישתנה. ברגע שאלך למקום אחר זה ישבור אותו והוא איים לא פעם שאם אלך הוא יתאבד גם עכשיו אמר שיכנס מחר לאוטו וייסע לתוך עמוד ... ".

5. בנוסף, האם צרפה לבקשה גם העתק תלונה במשטרה מיום 22.9.22 שהגישה כנגד המשיב בגין איומים.

6. ביום 29.9.22 התקיים דיון בבקשה לצו הגנה בבית משפט קמא והוסכם שיינתן צו הדדי האוסר על כל צד להתקרב לצד השני. ביום 2.10.22 ניתנה החלטת בית המשפט שבמסגרתה הפנה בית המשפט קמא את הצדדים בדחיפות ליחידת הסיוע והוא הורה ליחידת הסיוע לקיים פגישה עם הצדדים בנוכחות פסיכולוג יחידת הסיוע ולהגיש המלצות בדבר הסדרי שהות של הקטין עם האב.

7. בהחלטה נקבע שעד לקבלת המלצות יחידת הסיוע, הסדרי השהות של הקטין עם האב יהיו בנוכחות צד ג' וזאת מסיום הגן ועד שעות הערב, במועדים שנקבעו בהחלטה.

8. ביום 6.10.22 הגישה יחידת הסיוע המלצות לבית המשפט. הומלץ על מתן צו להגשת תסקיר סעד ונקבע שהאב ימשיך לפגוש את הקטין בהתאם להחלטת בית המשפט בנוכחות צד ג' בימי שני, רביעי ובשבת.

9. ביום 13.10.22 הורה בית המשפט להעביר את המלצות יחידת הסיוע לצדדים וקבע כי על הצדדים לפעול לפי ההמלצות ולהיפגש עם פסיכולוג יחידת הסיוע ביום 19.10.22. כמו כן ביקש בית המשפט מיחידת הסיוע להגיש עדכון.

10. ביום 19.10.22 הגישה האם בקשה בהולה "למינוי מכון לבדיקת מסוכנות לאב" ובית המשפט קמא החליט שיש להמתין עד לקבלת דו"ח מעודכן מיחידת הסיוע.

11. ביום 22.11.22 הגישה יחידת הסיוע את המלצותיה העדכניות. בדו"ח נאמר שעו"ס יחידת הסיוע ופסיכולוג היחידה נפגשו פעמיים נוספות עם ההורים והם גם קיבלו חוות דעת בכתב מהמטפל של האב, ד"ר אורי בלסבלג שבעקבותיה התקיימה פגישה משותפת עמו באמצעות זום "על מנת להבהיר סוגיות שעלו אצלנו בטרם נוכל לגבש ההמלצות כמבוקש". העו"ס ציינה כי במענה לשאלות הפסיכולוג, המטפל של האב ד"ר בלסבלג "שלל מסוכנות של -- (המשיב) הן ביחס לסוגיית הלינה והן לגבי הצורך בליווי בעת המפגשים".

12. יחידת הסיוע המליצה שזמני השהות של האב עם הקטין בימים שני ורביעי יכללו לינה ויחלו מתום המסגרת של הקטין עד למחרת בבוקר וזמני השהות בימים אלו יתקיימו ללא ליווי או נוכחות צד ג'. כמו כן יתקיימו זמני שהות בכל סוף שבוע שני, לסירוגין, כאשר האב ייקח את הקטין מבית האם ביום שישי בשעה 12:00 ויחזירו בשבת בשעה 12:00 לבית מגורי האם בליווי צד ג'. הומלץ שבסופי שבוע שהקטין נמצא אצל אביו, בן משפחה ילון עמו בביתו או לחלופין ילונו האב והקטין בבית משפחת האב. הומלץ גם שיוגש תסקיר שבו יינתנו המלצות קבועות.

13. האם התנגדה להמלצות יחידת הסיוע והיא גם טענה שלא הייתה סמכות ליחידת הסיוע לתת המלצות, שעה שמדובר בהליך של צו הגנה ולא בהליך של תביעת משמורת. האם אף טענה שההמלצות ניתנו בלא שנבחנה טענת המסוכנות, בלא שנבחנה טובת הקטין ובלא קבלת חומר מהאם. מאידך, האב ביקש לאמץ את ההמלצות ואולם הביע מורת רוח על כך שלא הומלץ על זמני שהות שווים. יצוין כי להמלצות יחידת הסיוע צורף מכתבו של ד"ר בלסבלג המטפל באב, שבו נאמר כי הוא עובד סוציאלי שתחומי המומחיות שלו "פגיעה בילדים ובריאות הנפש". לדבריו, עד כה הוא קיים תשע פגישות טיפוליות עם האב וכי להתרשמותו האב "מסוגל לשאת באחריות לשהות בנו עמו ולמלא את תפקידו האבהי בצורה תקינה, ללא ליווי של צד ג'".

14. ביום 19.12.22 ניתנה החלטת בית משפט קמא אשר קבע כי על פי סעיף 3(א) לצו בית המשפט לענייני משפחה והקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן (סדרי עבודתן) תשנ"ו-1996 יחידת הסיוע מוסמכת לתת המלצות לענייני משפחה. במקרה דנן, ההמלצות הן "חלק בלתי נפרד מבקשת המבקשת למתן צו למניעת הטרדה מאיימת של המשיב כלפי הקטין. המלצות אלה ניתנו כהמלצות זמניות עד לקבלת התסקיר". בית המשפט קמא ציין שדו"ח יחידת הסיוע ניתן לאחר קיום מפגש עם פסיכולוג יחידת הסיוע, לאחר קבלת מכתב מהפסיכולוג המטפל באב ולאור ההתרשמות שלהם, אין מקום לקיים הסדרי שהות בנוכחות צד ג' באמצע השבוע. לפיכך, אימץ בית המשפט קמא את המלצות יחידת הסיוע עד לקבלת תסקיר ואולם הוא קבע שהשהות של הקטין אצל האב תכלול לינה בימי שני בלבד ובימי רביעי השהות לא תכלול לינה וזאת למשך חודשיים ועד לקבלת התסקיר (להלן: ההחלטה).

15. המערערת לא השלימה עם ההחלטה והגישה את הערעור שלפני.

ב. תמצית טענות המערערת

1. ההחלטה ניתנה מבלי לבחון את טענת המסוכנות שהעלתה האם. ההחלטה ניתנה רק על בסיס מכתב בן שלוש שורות שנכתב על-ידי עו"ס פרטי אליו פנה האב ועל בסיס פגישה בת שעה של הצדדים עם פסיכולוג יחידת הסיוע והעו"ס, שהודיעו מראש שהם אינם בודקים מסוכנות של האב.

2. ההחלטה בדבר זמני השהות והלינות ניתנה בהעדר סמכות, שכן היא ניתנה במסגרת הליך של בקשה לצו הגנה ולא נתבקש במסגרתה סעד של קביעת הסדרי שהות ומבלי שניתנה הסכמה של הצדדים למינוי יחידת הסיוע לקביעת הסדרי השהות שבין האב לקטין.

3. ההחלטה ניתנה מבלי שנערך תסקיר סעד, מבלי שנבחנה לעומק טובת הקטין שהוא תינוק יונק בן שנה, מבלי שנערך ביקור בית אצל האב ובטרם שנבחן האם ישנם אצלו תנאי מחייה בסיסיים המתאימים לקטין. האם אף צרפה את נייר העמדה של מרכז רקמן מיום 24.1.21 בנושא חזקת הגיל הרך, שבו נאמר שפרידה של האם מהקטין בגיל הרך עלולה לפגוע ברווחתו הרגשית של התינוק.

4. בניגוד לנאמר בהחלטה, המטפל הפרטי של האב הוא עובד סוציאלי ואינו פסיכולוג. הוא לא אבחן את האב ולא בדק את מסוכנותו. מדובר במטפל פרטי שהאב שילם לו עבור הטיפולים שהוא העניק לו. אף פסיכולוג לא ערך בדיקת מסוכנות לאב ולא שלל את מסוכנותו. המכתב שכתב המטפל של האב אינו בגדר חוות דעת.

5. הצדדים לא הופנו בהסכמה ליחידת הסיוע. הפניית הצדדים ליחידת הסיוע בהתאם להחלטה מיום 2.10.22 לא ניתנה על בסיס הסכמת הצדדים. המערערת דרשה בדיקת מסוכנות בטרם קביעת הסדרי שהות. טעה בית משפט קמא שאימץ את ההמלצות של יחידת הסיוע מבלי שבחן כלל את טובת הקטין ובטרם שניתן תסקיר.

6. בית המשפט קמא אימץ המלצות להסדרי שהות הכוללים לינה לתינוק יונק בן שנה וכל זאת על סמך פגישה אחת בת שעה ביחידת הסיוע שבה לא הועלו כלל הנושאים הנוגעים לקטין או לכשירותו של האב. מיום שנולד הקטין, האם היא היחידה שמטפלת בו בלילות והוא מעולם לא ישן ולו לילה אחד בלעדיה. הקטין מורגל שאמו מניקה אותו לפני השינה, באמצע הלילה ובבוקר לפני הגן. התינוק תלוי באמו פיזית ונפשית כמעט לחלוטין ולכן אין מקום לאפשר לקטין ללון אצל האב בגיל כה רך.

7. לפיכך יש לבטל את ההחלטה ולהמתין עד שיוגש תסקיר ותתברר תביעת המשמורת ועד אז יש לקבוע הסדרי שהות מצומצמים של הקטין עם האב ללא לינה ובפיקוח מלא.

ג. תמצית טענות המשיב

1. המערערת נוקטת בצעדים טקטיים כדי להרחיק את הקטין מאביו. המשיב אינו אלים ואינו מסוכן. אין לו כל עבר פלילי והוא הורחק מבית הצדדים באופן אוטומטי בשל תלונת הסרק שהגישה האם. האב רוצה לממש את זכותו הבסיסית להיות אבא. הקטין הוא כל עולמו. במהלך החיים המשותפים, היה האב פעיל עוד יותר מהאם. הוא קילח, האכיל וחיתל את הקטין. הוא לקח את הקטין מידי בוקר אל המסגרת החינוכית, החזיר אותו ממנו ושמר עליו. רק לאחר שהחליטה המערערת להתגרש, היא נזכרה לטעון טענות יש מאין שכל מטרתן להרחיק את האב מבנו.

2. טענת המסוכנות נבחנה ביסודיות על-ידי אנשי מקצוע ובדו"ח יחידת הסיוע נשללה מסוכנות כלשהי מהאב והומלצו הסדרי שהות. האב מעולם לא נקט באלימות כלשהי ולא הרים יד על האם או על הקטין. ההקלטה שצרפה האם לא מעידה על אלימות או מסוכנות והדברים הובאו בצורה סלקטיבית תוך הוצאתם מההקשר.

3. בית המשפט קמא פעל בזהירות ולאחר הבדיקות שנעשו, הסתבר שכל טענות האם ביחס לאב אינן נכונות. דו"ח יחידת הסיוע ניתן לאחר מספר מפגשים עם הצדדים, לאחר מפגשים עם העו"ס, לאחר מפגשים עם הפסיכולוג של יחידת הסיוע ד"ר עמוס שרון ולאחר קבלת מכתב של המטפל ד"ר בלסבלג ולכן צדק בית משפט קמא שאימץ את המלצות יחידת הסיוע.

4. האב צירף צילומים מהודעות ששלחה לו האם ובין היתר נאמר בהן:

"כתבתי בפירוש שאתה מתמודד עם ע' נפלא כשאני לא נמצאת. אתה אבא נהדר והיית עם ע' גם אתמול, גם שלשום וגם היום. ותאמין או לא הייתי מעדיפה להיות עם ע' בבית מאשר במשרד אבל אני לא מגיעה למכסת השעות היומית שלי ומצפים ממני לעבוד ואני שואבת כמעט שעה ביום ואוכלת לעצמי את הלב שאני לא מוציאה את ע' מהגן ולא לוקחת אותו בבוקר ... אני בטוחה שאתה אתו ושומר עליו סומכת על זה שאתה עושה את הכי טוב עבורו אחרת לא הייתי משאירה אותו אתך".

5. מטרת האם לגרום עוול לאב. לאב זכות לשהות עם בנו בדיוק כפי זכותה של האם. כל אירועי האלימות אשר מתוארים על ידי האם, מסולפים ואירעו לפני חודשים רבים. האב התמודד עם אופייה הקשה של האם. דווקא האם "נשברה" מספר פעמים לאור הנדרש בגידול הקטין והיא הייתה מתוסכלת מאד מכך שהוא לא נרדם או לא ינק. האב תמיד סייע לה ועמד לצדה. האם מעולם לא הטילה דופי בטיפול של האב בקטין. האב לקח את הקטין לגן בבקרים על מנת לאפשר לאם להגיע בשעה מוקדמת לעבדותה, כדי שתעמוד במכסת השעות החודשית שלה. האב גם אסף את הקטין מהגן לפחות מחצית מימי השבוע והוא האכיל, קילח והרדים את הקטין.

6. בית המשפט קמא צדק שאימץ את המלצות יחידת הסיוע לעניין הסדר השהות. הלכה היא שככלל יאמץ בית המשפט את המלצות המומחה שאותו מינה אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי. בענייננו, לא הייתה כל הצדקה לסטות מהמלצות. תסקיר מהווה כלי מרכזי וחשוב העומד בפני בית המשפט ובית המשפט קמא נהג נכון כשאימץ את ההמלצות של יחידת הסיוע. קשר נרחב של הקטין עם האב חשוב להתפתחותו התקינה של הקטין.

7. יש להוקיע את התנהלות המערערת אשר לא בוחלת באמצעים כדי "לנכס" את הקטין לעצמה. המערערת מתבססת על טענת אלימות שלא הייתה ולא נבראה ומנסה להרחיק את הקטין מהאב. לפיכך יש לדחות את הערעור ולהותיר את הסדרי השהות כפי שנקבע בהחלטה.

ד. דיון והכרעה

1. אכן, המסגרת הדיונית שבה ניתנה החלטה היא בקשה לצו הגנה. הסעד שהתבקש בבקשה זו היה הרחקת המשיב ממקום מגורי המערערת. יחד עם זאת, משהצדדים הסכימו למתן צו הגנה הדדי, ברור שהיה צורך לקבוע את הסדרי השהות הזמניים עד שתוכרע תביעת המשמורת. בסמכותו של בית משפט קמא ליתן החלטות בנושא הסדרי השהות הזמניים שעה שהוא מחליט בבקשה לצו הגנה. זאת, בהתאם לסעיף 3(א)((1) לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן) תשנ"ו – 1996 הקובע שיחידת הסיוע תיתן המלצות לבית המשפט במקרי חירום. לא רק שהדבר בסמכותו, אלא שחובתו של בית המשפט, בדרך כלל, לקבוע הסדרי שהות זמניים כאשר ניתן צו הגנה וזאת על מנת למנוע נתק בין ההורה המורחק לבין הקטין. לפיכך, בדין ובצדק דן בית המשפט קמא בנושא הסדרי השהות הזמניים במסגרת הבקשה לצו הגנה והשימוש שעשה ביחידת הסיוע ובפסיכולוג יחידת הסיוע היה ראוי והכרחי.

2. יש להדגיש כי המלצות יחידת הסיוע הן המלצות זמניות בלבד. המלצות יחידת הסיוע אינן בגדר תסקיר. מדובר "בעזרה ראשונה" שניתנת במקרי חירום בהם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות ולו זמניות בנושא הסדרי השהות לאחר שהם נפרדו ויש צורך דחוף בגורם מקצועי שייתן המלצות ראשוניות לבית המשפט לאור טענות חמורות שמעלה אחד מהצדדים כגון שקיימת מסוכנות. כידוע, בד"כ לא ניתן לקבל תסקיר בתוך זמן קצר ולכן בית המשפט רשאי לבקש מיחידת הסיוע חוות דעת ראשונית בנושאים שלא סובלים דיחוי כגון קביעת הסדרי שהות. לא ניתן לחקור את עו"ס יחידת הסיוע ולפיכך על בית המשפט לבחון היטב את ההמלצות ולשקול לעומק את תגובות הצדדים להמלצות התסקיר בטרם שייתן את החלטתו.

3. במקרה דנן, ההמלצות גובשו לאחר שפסיכולוג יחידת הסיוע נפגש עם הצדדים. פסיכולוג יחידת הסיוע והעו"ס אף שוחחו עם המטפל של האב שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו. אין פגם בכך שבית המשפט קמא קיבל את עמדתה המקצועית של יחידת הסיוע בכל הנוגע לקביעתו בדבר העדר מסוכנות לכאורית של האב. אדרבא, בהעדר ראיה לסתור, צדק בית המשפט קמא כשקיבל את ההמלצה לפיה לא קיימת מסוכנות ברמה המצדיקה פיקוח מלא. לפיכך, אין להתערב בקביעת בית המשפט קמא שאימץ את המלצות יחידת הסיוע בכל הנוגע לכך שלא קיימת הצדקה לחייב את האב בפיקוח מלא בכל מצב כשהקטין עמו אלא רק כשהקטין שוהה עמו זמן ארוך בסופי שבוע.

4. ברור כי המלצות יחידת הסיוע לא באות במקום תסקיר. יחידת הסיוע בעצמה המליצה על הגשת תסקיר. כל טענות הצדדים ישמעו לפני העו"ס שתכין את התסקיר והעובדה שיחידת הסיוע הגיעה למסקנה מסוימת, לא מחייבת כלל את העו"ס שתכין את התסקיר. חזקה שהעו"ס תבצע בדיקה עצמאית ומעמיקה ללא כל קשר להמלצות הזמניות של יחידת הסיוע. ככל שהעו"ס תסבור שיש מקום להפניית האב לבדיקת מסוכנות, היא כמובן רשאית להמליץ זאת. גם האם רשאית לבקש מבית המשפט קמא לדון בבקשתה לעריכת בדיקת מסוכנות לאב וזאת במסגרת תיק המשמורת.

5. על אף הדברים החמורים שאמר האב כמפורט בתמליל ההקלטה שהאם צרפה לבקשתה לצו הגנה, לא עולה מהם שהאב מסוכן לקטין. האב אכן התבטא בצורה מדאיגה ביחס לדברים שיעשה ככל שהצדדים ייפרדו ואולם, אין בדל של ראיה כי האב מסוכן לקטין ושהוא עלול לפגוע בו בצורה כלשהי. ההודעות שצרף האב ושבהן האם משבחת את אבהותו של המשיב ואת תפקודו וטיפולו בקטין, מלמדות שלכאורה בטרם פרץ הסכסוך, האם לא חששה כלל להותיר את הקטין עם האב שעות רבות ללא כל פיקוח של צד ג'.

6. יצוין כי במסגרת הדיון היום, משהועלו הצעות לצורך הגעה להסכמות, הודיע ב"כ האם, כי אם הקטין לא ילון אצל האב, האם תסכים שבאמצע השבוע הסדרי השהות של הקטין עם האב יהיו ללא פיקוח (עמ' 7 שורות 1-2). אכן, ב"כ האם טען שלא ניתן להשתמש בהסכמה זו לצורך הכרעה בערעור לגופו ואין "לתפוס אותו" בהסכמה זו משיש ליתן פסק דין בערעור לגופו. אולם, עצם המוכנות של האם לכך שהסדרי השהות יצומצמו ולא יכללו לינה ו"בתמורה" היא תוותר על דרישתה לפיקוח, מדברת בעד עצמה ומלמדת כי "לא כצעקתה" (עמ' 7 שורות 15-16).

7. יחד עם זאת, בכל הנוגע ללינות של הקטין אצל האב, המלצות יחידת הסיוע ניתנו בטרם שנעשה בירור מקיף ומעמיק בכל הנוגע לטובת הקטין בהתחשב בכך שהוא עדיין יונק בלילות. האם טענה שהיא ממשיכה להניק את הקטין, שהיה בן שנה וחודשיים, גם לפני שהוא הולך לישון, גם במהלך הלילה וגם כשהוא קם בבוקר. לטענה זו לא הייתה כל התייחסות בדו"ח יחידת הסיוע למרות שמדובר בנושא מהותי וחשוב מאוד שיש להתייחס אליו בעת שניתנות המלצות לזמני שהות אצל האב בלילות. האב בתגובתו לערעור לא חלק על עובדה זו ורק טען שממילא האם שואבת חלב והקטין שותה את החלב במהלך היום מבקבוק.

8. מאחר שמדובר בתינוק קטן מאוד שעדיין יונק, אני סבור שיש מקום לעכב את הסדרי השהות של הקטין אצל האב בשעות הלילה וזאת עד לאחר שיוגש תסקיר הסעד שבו תהיה התייחסות לשאלה האם בגילו הרך של הקטין כשהוא עדיין יונק, טובתו מאפשרת גם שהות אצל האב בלילות.

9. ברור כי ככל שהאם תפסיק להניק את הקטין בלילות, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט קמא עוד בטרם שיוגש תסקיר. יחד עם זאת, לאור הגיל הרך של הקטין, יש מקום לעכב את תחילת הסדרי השהות הכוללים לינה עד שנושא זה ייבחן לעומק. ודוק; המלצות יחידת הסיוע עסקו בטענת האם ביחס למסוכנות של האב. לא נעשה ניתוח של טובת הקטין בכל הנוגע לשאלה האם יש מקום לקיים לינות אצל האב במצב בו הקטין עדיין יונק פעמיים בלילה ואף לאחר שהוא קם בבוקר. נושא זה צריך להיבחן על-ידי העו"ס. יש אף לאפשר לצדדים לקיים בירור עובדתי בנושא זה ככל שמי מהם ירצה לקיימו במסגרת תיק המשמורת.

10. לפיכך בשלב זה ועד שיוגש תסקיר או עד שהקטין יפסיק לינוק בלילה, ישונו הסדרי השהות כך שהם לא יכללו לינה והאב יוכל לקחת את הקטין פעמיים בשבוע בימי שני ורביעי מסיום המסגרת החינוכית ועד השעה 19:00. כמו כן, זמני השהות של האב עם הקטין כל שבת שנייה יהיו מהשעה 09:00 בבוקר ועד השעה 18:00.

11. יתר קביעות בית המשפט קמא בדבר העדר צורך בליווי של צד ג' בימות השבוע אלא רק בסופי שבוע, יעמדו בעינן.

12. סיכומו של דבר: הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהסדרי השהות הזמניים לא יכללו לינה בשלב זה עד להגשת תסקיר או אם המצב ישתנה והאם תפסיק להניק את הקטין. לאור זאת, הסדרי השהות באמצע השבוע וכן כל סוף שבוע שני לא יכללו לינה לעת עתה.

13. משהערעור התקבל רק בחלקו, ועל מנת להנמיך את גובה הלהבות שבין הצדדים, אין צו להוצאות.

14. פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.

ניתן היום, ח' טבת תשפ"ג, 01 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.