ביהמ"ש השלום בתל-אביב, השופט עדי הדר: פס"ד בתביעת רוכשי אריחים לפיצוי בגין פגמים באריחים (ת"א 49770-12-19)

לפני ביהמ"ש תביעת רוכשי אריחים לפיצוי בגין פגמים באריחים.

כתב התביעה

1. התובעים הגישו ביום 19.12.19 כתב תביעה נגד הנתבעת ממנה רכשו בשנת 2015 אריחים לריצוף דירתם. התובעים טענו שהחל משנת 2017 התגלו ליקויים של שחיקה ועמימות בריצוף באזורים שונים בחלקי הבית. התובעים טענו כי הינם זכאים למלוא הפיצוי עבור עלות תיקון הליקויים בסך של 217,243 ₪.

כתב ההגנה

1. הנתבעת הגישה כתב הגנה, לאחר שביקשה וקיבלה מספר ארכות, ביום 10.5.20. הנתבעת טענה כי די בפרק הזמן הארוך בין מועד אספקת האריחים ובין פניית התובעים הראשונה בכתב על מנת ללמד כי נותק הקשר הסיבתי וכי אין כל יסוד בטענות התובעים כי קיים ליקוי כלשהו באריחים. עוד טענה שמבדיקת מכון התקנים שנערכה לאריחים שנלקחו מהתובעים, הם נמצאו תקינים ותואמים ולא אותר בהם פגם.

כתב תשובה

1. התובעים הגישו ביום 27.5.20 כתב תשובה בו טענו שהפגמים נמצאו רק במקומות בהם דורכים דיירי הבית וכי פנו אל הנתבעת לאחר שלא הצליחו לפתור הבעיה באמצעות ניקוי. כמו כן, חלקו על תוצאות הבדיקה במכון התקנים.

הדיון הראשון

1. הדיון הראשון התקיים ביום 21.9.20 ובו החל ביהמ"ש במינוי מומחה מטעמו.

מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש

1. ביהמ"ש מינה המהנדס יקי נחמן כמומחה מטעמו ביום 1.11.20 לאחר שהבטיח תשלום שכרו.

הדיון השני

1. ביום 29.11.20 התקיים הדיון השני. ביהמ"ש דן בטענות הצדדים לגבי אופן קיום בדיקה בדירת התובעים ע"י מומחה הנתבעת וקבע הסדר המאזן בין זכויות הצדדים.

הגשת חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש

1. המומחה מטעם ביהמ"ש המהנדס נחמן הגיש את חוות דעתו ביום 3.2.21.

הגשת ראיות

1. ביהמ"ש נתן ביום 26.2.21 צו להגשת ראיות. התובעים הגישו ראיותיהם ביום 16.3.21 והנתבעת, לאחר שביקשה וקיבלה ארכה, ביום 12.5.21.

הדיון השלישי

1. ביום 2.6.21 התקיים הדיון השלישי. ביהמ"ש דן בטענות הנתבעת בעניין אופן הגשת ראיות התובעים והורה להם להגיש תצהיריהם שוב.

הגשת נוספת של ראיות התובעים

1. התובעים הגישו ראיותיהם שוב ביום 9.6.21.

הדיון הרביעי והחמישי

1. ביום 11.7.21 התקיים הדיון הרביעי. ביהמ"ש קבע מועד לשמיעת הראיות, סדר נחקרים וקצב זמני חקירה. ביום 4.1.21 התקיים הדיון החמישי. נחקרו התובע, המומחה מטעם ביהמ"ש המהנדס נחמן, המהנדס יגאל ברגמן, מומחה התובעים, המומחה מטעם הנתבעת, המהנדס רפי גיל, יורם עמיר (להלן: "יורם") ומר רון גולדפר (להלן: "רון"). בתום הדיון, ביהמ"ש החליט, בעקבות חקירת המומחה מטעמו, למנות מומחה נוסף מטעמו.

מינוי המומחה משה חיים כמומחה נוסף והגשת חוות דעתו

1. ביהמ"ש מינה ביום 30.11.21 את המהנדס משה חיים כמומחה נוסף מטעמו, לאחר שהבטיח תשלום שכרו. המומחה הנוסף הגיש חוות דעתו ביום 23.1.22.

הגשת סיכומים

1. מכיוון שמי מהצדדים לא ביקש לחקור המומחה הנוסף, ביהמ"ש נתן ביום 18.2.22 צו להגשת סיכומים. התובעים הגישו סיכומיהם ביום 6.3.22 והנתבעת ביום 5.4.22.

דיון והכרעה

1. על ביהמ"ש לקבוע האם הנתבעת אחראית לפגמים באריחים שמכרה לתובעים ואם כן, מהו סכום הפיצוי.
2. להלן טענות הצדדים:

טענות התובעים

1. התובעים טענו בכתב התביעה כי ביום 22.3.15 רכשו לדירתם מהנתבעת פורצלן מלוטש 60*60 בסכום של 9,524 ₪ כולל מע"מ. יום לאחר מכן, ביום 23.3.15, רכשו מהנתבעת 2.88 מ"ר של אריחי פורצלן מלוטש בסכום של 201 ₪ כולל מע"מ. כחודש לאחר מכן, ביום 27.4.15, רכשו מהנתבעת 15.84 מ"ר של אריחי פורצלן מלוטש בסכום של 1,103 ₪ כולל מע"מ. בימים 28.4.15, 22.4.15, 27.4.15, 23.3.15, 5.4.15 ו- 2.4.15 רכשו אריחים נוספים מהנתבעת. סה"כ עלות האריחים שרכשו התובעים 21,841 ₪. המרצפות סופקו במהלך החודשים 4-5/15 והותקנו על ידי רצף בשם "נשת".

עוד טענו, שבתחילת חודש אפריל 2017 הם הבחינו לראשונה בליקויים של שחיקה ועמימות בריצוף באזורים שונים בחלקי הבית. לאחר כמה חודשים שבהם התנהלו שיחות בין התובע לנתבעת בנושא, במהלך חודש ינואר 2018 ולאחר תיאום, הגיע נציג הנתבעת יורם לדירה לבחינת הריצוף ובדיקת תלונתם. יורם הצביע כי ישנה בעיה במרצפות.

עוד טענו, שביום 8.1.18 הנתבעת שלחה אליהם מכתב בו הודיעה כי בוצעו בירורים בנושא האריחים ולא נמצא פגם במוצר. נלקחו אריחים מתוך אריחי הרזרבה ע"י יורם לבדיקת שחיקה במכון התקנים הישראלי ועל פי תוצאות הבדיקה עולה כי האריחים תקינים ועומדים כנדרש בתקן. התובעים טענו כי לא ניתן לדעת כלל אילו אריחים נמסרו על ידי הנתבעת לבדיקת מכון התקנים, ואם בכלל היו אלה האריחים מדירתם. לא נציג של מכון התקנים לקח את הריצוף מהדירה, אלא נציג של הנתבעת וייתכן אף שהוא מסר לבדיקה אבנים אחרות ולא אלה מהריצוף בדירתם.

עוד טענו, כי מברור שערך התובע במכון התקנים, הובהר לו כי הפגם של השחיקה שקיים באריחים המותקנים בדירת התובעים, אינם נבדקים כלל על ידי מכון התקנים והבדיקה שהמכון מבצע היא באמצעות חירוץ במכשיר חד את פני האריח והם מודדים את נפח החומר שירד כתוצאה מהחירוץ, ומכאן, שהבדיקה שאת תוצאותיה הביאה הנתבעת אינה נוגעת כלל לבעיה הקיימת בריצוף בדירתם, ככל שהובאו למכון התקנים אריחי ריצוף מדירתם ולא ממקום אחר.

עוד טענו, כי ביום 11.1.18 התקיימה שיחה טלפונית בין התובע ליורם, לאחר ביקורו בדירה, ובשיחה לא הוכחש על ידי יורם שראה בעיה בריצוף, לדבריו רק באריח אחד, ולמרות זאת לא ידע לומר מדוע הדבר לא צוין במכתב שהנתבעת שלחה. הם טענו ששילמו סך של 234 ₪ ל"חבר תרגומים" עבור תמלול שיחותיהם עם נציגי הנתבעת.

עוד טענו, כי פנו למהנדס ברגמן, שביום 23.4.18 ערך חוות דעת, לפיה עולה כי האומדן הכספי של הליקויים ו/או ההוצאות הדרושות לתיקון ו/או הפיצוי, עומדים על סך כולל של 113,495 ₪. עוד טענו, שהינם זכאים למלוא הפיצוי עבור עלות תיקון הליקויים.

התובעים ביקשו לחייב הנתבעת לשלם להם שכ"ט המומחה בסך של 2,926 ₪ שכ"ט צלם מקצועי שצילם את המרצפות בדירה, בסך של 250 ₪.

עוד טענו, שבסוף חוות דעתו בפרק הערות, נקבע "לעלות ההחלפה יש להוסיף עלות פירוק והתקנה של ארונות מטבח בתואם להצעת נגר מומחה". לטענתם, קיבלו שתי הצעות מחיר שממוצע הסכומים שלהן הינו 11,408 ₪. בנוסף, טענו, שלפירוק המטבח והרכבתו, יהיה צורך לפרק גם את השיש של המטבח, וכי קיבלו הצעת מחיר עבור כך בסך של 13,923 ₪.

עוד טענו, שהמומחה מטעמם קבע שמשך זמן ביצוע העבודה כ- 25 ימי עבודה בהם לא ניתן יהיה להתגורר בדירה. לכן, ביקשו פיצוי בגין דיור חלופי. הם טענו, כי קיבלו הצעת מחיר ממלון דירות "נאות גולף" לזוג ו- 3 ילדים בסך כולל של 21,060 ₪. בנוסף, דרשו פיצוי עבור פינוי התכולה ואחסונה בסך של 22,476 ₪ בהתאם להצעת מחיר שקיבלו.

עוד טענו, כי בביתם קיימות שתי יחידות דיור נוספות המושכרות לדיירים בדמי שכירות חודשיים של 2,500 ₪ לכל יחידת דיור, והם יאלצו לפנות את השוכרים לתקופה של 25 ימים בעת ביצוע החלפת ריצוף ועל כן נדרש פיצוי כספי בסך של 2,500 ₪ לכל שוכר. בנוסף, ביקשו פיצוי לצורך הפינוי בסך של 2,500 ₪. סה"כ טענו לעלות פינוי השוכרים בסך של 7,500 ₪.

בנוסף, טענו כי נגרמה להם עגמת נפש בסך כולל של 20,000 ₪.

התובעים טענו כי סך נזקיהם בסך של 217,243 ₪.

טענות הנתבעת

1. הנתבעת טענה בכתב הגנה, כי במועד הזמנת האריחים צורף לאישור ההזמנה טופס הנחיות והוראות יישום, במסגרתם נכללו הוראות יישום ספציפיות לאריחים מושא התובענה. בטופס הובהר והוסבר לתובעים או מי מטעמם, כיצד יש להכין את המשטח לפני היישום, להניח את האריחים, למלא רובה, לנקות ולתחזק את האריחים באופן המפורט בטופס ההנחיות. ביום 22.3.15 סופקו האריחים לתובעים ו/או למי מטעמם ובהתאם לכתב התביעה האריחים יושמו בסמוך לכך ולה לא הייתה כל מעורבות ביישום האריחים.

עוד טענה, כי עם מסירת האריחים לידי התובעים ו/או מי מטעמם שקיבלו לידם את האריחים, הסתיים חלקה ואחריותה מוגבלת לטיב המוצר לפני יישומו ואינה חלה על יישום בלתי מקצועי או על שימוש לא נכון במוצר.

עוד טענה, כי כפי שעולה מכתב התביעה, רק בתאריך 10.10.17, כעבור מעל שלוש שנים ממועד רכישת האריחים ושנתיים וחצי לאחר יישומם, התובעים פנו אליה לראשונה וטענו כי קיימים ליקויים באריחים. עוד טענה, כי די בפרק הזמן הארוך בין מועד אספקת האריחים ובין פניית התובעים הראשונה בכתב על מנת ללמד כי נותק הקשר הסיבתי וכי אין כל יסוד בטענות התובעים כי קיים ליקוי כלשהו באריחים.

עוד טענה, כי בחוות הדעת מטעם התובעים, הם טענו בפני המומחה מטעמם שהבחינו בפגמים כעבור שנה וחצי בלבד מיישומם ואולם, הם לא הודיעו לה על כך בסמוך להתגלות הפגמים, אלא רק לאחר שנה שלמה ממועד הגילוי. לפיכך, ברור אפוא כי הם לא עמדו בחובתם לפנות אליה על פי חוק המכר ודין תביעתם להידחות.

עוד טענה, שבביקור של נציגה, ולנוכח הבדיקה הויזואלית של נציגה ובדיקת מכון התקנים שנערכה לאריחים שנלקחו מהתובעים, האריחים שסופקו להם נמצאו תקינים ותואמים ולא אותר בהם פגם.

עוד טענה, שהליקויים הנטענים באריחים נובעים ככל הנראה ממקור חיצוני, כדוגמת תחזוקה וניקיון האריחים שלא בהתאם לנדרש ובניגוד להנחיות הניקוי כפי שמופיעות על גבי ההזמנה, ואינם נובעים מפגם במוצר. עוד טענו, שקביעות המומחה מטעם התובעים, נקבעו באופן שרירותי וללא כל אסמכתא, בדיקה ו/או הוכחה.

תשובת התובעים לטענות הנתבעת

1. התובעים טענו בכתב התשובה לכתב ההגנה כי אין כל קשר בין בעיית הריצוף ובין תחזוקתו. בעיית הסדיקה קיימת רק באזורים בדירה שבהם ישנה תנועה של דיירי הבית ופגמים לא מופיעים באזורים אחרים של הדירה, עובדה השוללת לחלוטין את טענת הנתבעת כי האריחים לא תוחזקו על ידיהם, כביכול, בצורה נכונה.

עוד טענו, כי חלפה רק תקופה של שנתיים מאז היישום ולא נותק כל קשר סיבתי. עוד טענו, שלא נלקח אריח פגום שנעקר מהריצוף בדירה, אלא אריח רזרבי שטרם ניזוק וטרם עמד במבחן השחיקה הרגילה. כשהאריחים היו חדשים לא נראו עליהם פגמים כלשהם. אלה הופיעו עם הזמן תוך כדי מגוריהם בדירה.

המומחה מטעם ביהמ"ש לא הצליח לצלם הפגמים

1. המומחה מטעם ביהמ"ש לא הצליח לצלם הפגמים. המומחה נשאל על כל בעמוד 41 שורה 30:

"העד, מר נחמן: הפגמים הם, שאתה מביט על הריצוף, הגברת קנתה, זאת אומרת התובעים קנו ריצוף מבריק. עכשיו, הריצוף מבריק ברגע שאתה מצלם, הפגם שישנו, זה כמו שיערות, למעשה זה עכירות של הריצוף,

כב' הש' הדר: אולי אני אעזור לך. אתה מתכוון שרואים את זה בעין, אבל הטכנולוגיה של הצילום,

העד, מר נחמן: כן,

כב' הש' הדר: (לא ברור) לא מצליחה,

העד, מר נחמן: כן, הצילום שאני הראיתי לכם.

כב' הש' הדר: לא מצליחה לתעד את מה שהעין רואה?

העד, מר נחמן: כן, נכון.

כב' הש' הדר: תודה, שאלה הבאה.

עו"ד קורן: אבל אתה כן כותב שאתה, בחוות הדעת, שהסתמכת על תמונות שצולמו מטעם התובעים על ידי צלם מקצועי ועל ידי מומחה מטעמם, נכון?

העד, מר נחמן: כתבתי שהם הצליחו יותר ממני בתמונות.

עו"ד קורן: יפה. אני רוצה להציג,

העד, מר נחמן: אבל אני גם כתבתי, ואת זה את לא מזכירה, בתשובה לשאלתך, שאני מתבסס בחוות דעתי על מה שראו עיניי, ובמקום הזה אני העיניים של הבית המשפט, אני מסתמך מה ראו עיניי במקום, וזה על סמך זה כתבתי את חוות דעתי, לא על סמך התמונות,"

וראו בעמוד 45 שורה 28

ת: אני הייתי במקום, בזבזתי שעות בשביל להסתכל מרצפת מרצפת.

ש: מעולה, אם אין (לא ברור),

ת: יש בסיס אחד, אחר כך שישבתי לכתוב ורציתי להיזכר, הסתכלתי בתמונות. אבל הכל מבוסס על מה שאני ראיתי במקום."

המומחה מטעם ביהמ"ש לא ביצע הבדיקה לפי התקן

1. המומחה נחמן ניסה בעמוד 57 שורה 30 להסביר מדוע לא ביצע הבדיקה לפי התקן:

"העד, מר נחמן: כי לא ראיתי צורך. זה נראה לי לא לעניין, לבדוק ב-300 לוקס בבית שיש בו 1500 לוקס.

..

ש: בסעיף 7.27, אתה מציין שלדעתך הבדיקה ב-300 לוקס ובכלל, תנאי הבדיקה שנקבעו בתקן, לא מתאימים לתנאי הבית השכיח בארצנו. אז לשיטתך, התקן לא מתאים לבדיקה בארץ?

ת: כן.

ת: התקן מתייחס ל-300 לוקס, והוא מתייחס, שוב, תקן 314, מתייחס לתנאי מעבדה. פה לקחו ועשו תנאי מעבדה בבית.

ש: איזה בדיקה אתה כן סבור, שצריכה להיעשות כאן?

כב' הש' הדר: רגע, סליחה. מה שאתה אומר לי אני רוצה להבין. היו צריכים לשלוף את האבן, לקחת אותה,

העד, מר נחמן: לא, לא צריך, אומר. צריך להתאים, לקחת. יש טענה,

כב' הש' הדר: רגע, רגע, רק רגע. אתה אומר ש-300 לוקס זה לא לעשות את הבדיקה בבית, אלא במעבדה. נכון?

העד, מר נחמן: נכון

כב' הש' הדר: יפה. אז אני מבין מזה, שמה שהיה צריך לקרות שישלפו אבן, ייקחו אותה למעבדה ושם יעשו את הבדיקה עם 300 לוקס.

העד, מר נחמן: לא, זה לא מה שעשיתי. זה לא מה שאני חושב שצריך להיות. מה שאני חושב שצריך להיות, זה לקחת ולהתאים בדיקה, מה שעשינו בעצם אנחנו מומחים שעמדנו בצד. הסתכלנו בעין, ויש, יש, תראה, ישנם כתמים על גבי הריצוף. הכתמים האלה, רק באמת שיש חושך אפשר לא לראות אותם. צריך לבדוק כי זה בתנאים של הבית. להמציא בדיקה, להחליט על איך בודקים. אם בית המשפט אמר אתה כמומחה תלך ותבחן, זה מה שהלכתי ובחנתי.

כב' הש' הדר: טוב, תודה שאלה הבאה.

עו"ד קורן: אז איזה בדיקה? איזה בדיקה לשיטתך, באיזה תאורה היא צריכה להתבצע? בוא תסביר לנו.

העד, מר נחמן: בתאורת בית, אם אנחנו בודקים מוצר סופי, שהוא מוצר מוגמר, יש ריצוף בבית, צריך לראות שהריצוף אין בו פגמים שניתן לראות בתוך הבית. איזו בדיקה? אין בדיקה, הבדיקה היא שצריך לבוא מומחה, להסתכל, להציג, ואם צריך להביא את בית המשפט לשם, להביא את בית המשפט, לראות שיש פה שריטות."

המומחה מטעם התובעים קבע שהפגמים נמצאים באזורים בהם יש תנועה מוגברת

1. המומחה מטעם התובעים קבע בעמוד 89 שורה 1 שהפגמים נמצאים באזורים בהם יש תנועה מוגברת:

"העד, מר ברגמן: כי לשיטתי, כל אריח שתסתכל, תמצא בו שריטות. יש מקומות שבהם השריטות בצפיפות גדולה יותר, ואז יש את העכירות, ואף ציינתי שאלה הם האזורים שבהם התנועה מוגברת. כלומר, אזורי מעבר, מטבח וכיוצא באלה, ויש אזורים שזה פחות מודגש, (לא ברור)."

המומחה מטעם ביהמ"ש קבע שאין חלופה להחלפה

1. המומחה מטעם ביהמ"ש קבע בעמוד 61 שורה 30 שאין חלופה להחלפה של האריחים:

"העד, מר נחמן: אני המומחה, ולכן אני חשבתי שאין פיתרון אחר.

עו"ד קורן: או קיי.

העד, מר נחמן: לא ניתן לתקן את זה,".

המומחה מטעם ביהמ"ש חלק על דו"ח מכון התקנים וייחס לו "מגמתיות"

1. המומחה מטעם ביהמ"ש חלק על דו"ח מכון התקנים. הוא הסביר בעמוד 49 שורה 18 מהם הפגמים בדו"ח:

העד, מר נחמן: היא אומרת, כן, אני אחר כך מוכן לעבור שורה שורה על דו"ח מכון התקנים הזה שאני רואה פה מול העיניים שלי, והם מדברים, קודם כל, אם כותבים דו"ח, הוא צריך להיות מספיק ברור שכל אחד יוכל לקרוא אותו. עכשיו, נכון שהוא נותן קורדינאציה, אבל באריח הראשון הוא כותב שריטה, באריח השני הוא נותן, אני הבנתי שזה קורדינאציה אחרת של אריח אחד, ביתר יש מלא מספרים, אני לא יודע מה זה. אם הבן אדם היה עושה קורדינאציה, זאת אומרת לוקח ותוחם, אומר אריח מספר 1 זה 4-5, אבל הוא כתב כל מיני מספרים שאני לא יכול לדעת מה הם.

וראו בעמוד 53 שורה 24

ת: אני מוכן לעבור איתך אחד אחד על חוות הדעת של מכון התקנים, ואני אראה לך כמה הוא לא דייק, כמה הוא מגמתי.

...

פה אני רוצה להסביר. לוקחים בדיקה שהיא בכלל בדיקת מעבדה, בדיקת מעבדה שעושים אותה. אני ראיתי איך עושים אותה בבולוניה, ישנו משטח שהוא מתרומם לגובה מטר מהעיניים שלך, נותנים אור לבן 300 לוקס, וככה בודקים אם יש לאריח פגמים לפי איזה קריטריון מסוים. עכשיו, בין זה לבין לקחת את אותה בדיקה של המעבדה, לעשות את זה בבית, זה, אני לא יודע איך לקרוא לזה. זה לא מתאים. 300 לוקס, מה זה? זאת אומרת, אתה אומר לאנשים, אתם תחיו בבית, תכבו את האורות, תהיו רק עם 300 לוקס. פה יש 1,000 לוקס. בכל בית ממוצע בישראל יש כמה מאות רבות של לוקסים. אז מה זה אומר? תבדוק בחושך?"

,,,

העד, מר נחמן: בבדיקה של מכון התקנים, הוא החליט להתייחס לשני סעיפים. אני לא יודע מי הזמין, אבל החליט להתייחס רק לשני סעיפים, הוא לא התייחס לסעיף של השריטות, הוא לא התייחס, במה שהוא מציין.

כב' הש' הדר: טוב, אבל זה אדוני נכתב בהרחבה, שהם בדקו את השברים במקום את השריטות, זה שכתבת פחות או יותר. נכון?

העד, מר נחמן: לא, אני אומר שמתוך (לא ברור) סעיפים,

כב' הש' הדר: רגע, מה שאמרתי זה נכון או לא?

העד, מר נחמן: כן כן, בין היתר, כן."

גם המומחה מטעם התובעים חלק על דו"ח מכון התקנים

1. גם המומחה מטעם התובעים חלק בעמוד 88 שורה 9 על דו"ח מכון התקנים

"ת: אז בואי נתחיל מהדבר הבסיסי. בדיקת מכון התקנים, לא רלוונטית לליקויים הנטענים. הליקויים הנטענים הם שריטות, והבדיקה שהתקן מאפשר, היא בדיקה חזותית, בדיקה חזותית באור רגיל. הבדיקה שבה ביצעו, זו הייתה בדיקה עם תאורה, ואז היא לא נועדה לענייני השריטות, כי השריטות ככלל"

המומחה מטעם ביהמ"ש הוקלט מתבטא באופן שמעורר סימן שאלה לגבי מסקנותיו

1. בנוסף לעובדה שהמומחה מטעם ביהמ"ש נחמן אישר כי לא ביצע בדיקה לפי התקן, הנתבעת הגישה תמליל שיחה בין מומחה ביהמ"ש נחמן ומומחה הנתבעת, נ/יקי 2, שיצר ספק לגבי נכונות מסקנותיו:

"רפי גיל: "לא, אני עמדתי על שתהיה בדיקת מכון התקנים. מה הבעיה?"

יקי נחמן, "לא, מצוין".

רפי גיל, "נו אז מה הבעיה?",

יקי נחמן, "חסכת לי".

רפי גיל, "נכון."

יקי נחמן, "מה אני? אני ידעתי מה לעשות שם? מבחינת איך לאכול זה? תשמע, אז הלך הכל עלינו, ואז אתה באיזה שהוא שלב משחיל לגברת איזה שהוא משהו,"

רפי גיל, "וכשאני אומר שאין ליקויים והיא אומרת שיש,"

יקי נחמן, "אבל בשביל מה?".

רפי גיל, "בשביל שזה מה שאני חושב, שאין ליקויים."

יקי נחמן, "לא, אבל לא אמרת את זה. אני חושב שאין ליקויים".

רפי גיל, "ואז אתה קפצת ואמרת פרובוקציות."

יקי נחמן, "נכון, כי עשית פרובוקציה".

רפי גיל, "יאללה בוא נרד"

1. המומחה נחמן נשאל בעמוד 61 שורה 21 לגבי תוכן השיחה עם מומחה הנתבעת:

"העד, מר נחמן: לא ידעתי איך לאכול את הצורה שלהם, אני עוד לא ראיתי כזה דבר, שאנשים באים והולכים ככה עם פרוג'קטור שעל אור צהוב, למה,

כב' הש' הדר: אז אמרת את זה בציניות? זאת התשובה שלך?

העד, מר נחמן: כן,

...

העד, מר נחמן: עושה פרובוקציות לתובעים, תמיד הוא עושה את זה, בכל תיק אין לי כמעט תיק שגם הוא מצד הנתבעים שאני לא צריך להגיד חבר'ה, בואו תירגעו, ואנשים, כי אנשים רוצים לזרוק אותו מהדירה, עד כדי כך שאני אמרתי שכל פעם שהוא ישנו, אני מבקש שגם יהיה הנציג של הנתבעת, כי אי אפשר (לא ברור).

כב' הש' הדר: תמשיך, הבנתי, עכשיו הבנתי. תמשיך.

העד, מר נחמן: עכשיו, כל זה היה וגם כולל סיפור שסיפרתי, וזה כל דבר תלוי איך אומרים את זה. עכשיו, כל הסיפור של המכון תקנים, היה כאילו אני, אני לא עשיתי פרובוקציה, אני רק אמרתי אני רוצה לבדוק לפי מכון תקנים. תחקרו את הגברת ותראו את ההתנהגות שלו."

1. על אף שהמומחה התמקד בתשובותיו במה שכינה "הפרובוקציות" של מומחה הנתבעת, נותר סימן שאלה עקב ההתבטאות לפיה "מה אני? אני ידעתי מה לעשות שם? מבחינת איך לאכול זה? תשמע, אז הלך הכל עלינו,".

המומחה מטעם הנתבעת טען שהפגמים באריחים אינם "כצעקתם"

1. המומחה מטעם הנתבעת טען בעמוד 110 משורה 3 "שאתה תעמוד בזוויות מסוימות, אתה תראה דברים, אבל הם לא כצעקתם."

העד מטעם הנתבעת העיד שלא ראה שריטות כשהוזמן לדירה

1. העד מטעם הנתבעת, יורם, העיד בעמוד 116 שורה 23 כי הבחין בביקורו בדירה רק באריח אחד שחוק:

"העד, מר עמיר: או קיי. אני בדקתי את השטח המרוצף באריחים המדוברים, ופרט לאריח שראיתי בכניסה מתחת לדלת הכניסה, זה האריח שהיה היחידי שראיתי שהוא שחוק."

העד הנוסף מטעם הנתבעת ראה בביקור בדירה שריטות אך לא ידע מה מקורן

1. העד הנוסף מטעם הנתבעת, רון, הסביר מדוע הגיע לביקור בדירה:

"הרבה מאוד פעמים, אני לא צריך להגיע לדירות. אני מגיע לדירות ללקוחות, על מנת לנסות להגיע לאיזה שהיא פשרה שירותית, גם אם החברה שלנו חושבת שאין לה חלק בזה. זו הייתה המטרה שלי להגיע. הייתה שם איזו שהיא בעיה עם כיור שפתרתי אותה, היה עוד כמה דברים שרציתי לבוא ולראות בעיניים שלי, ולראות אם אפשר להגיע לאיזה שהיא פשרה מסוימת, למרות שאני עדיין לא חושב באותה תקופה שהייתה אחריות עליי ועל החברה שעבדתי בה.

1. רון העיד בעמוד 123 משורה 27 כי ראה שריטות בביקור:

"ת: ראיתי במספר אריחים שריטות.

ש: ראית במספר אריחים. מדוע זה לא צוין באיזה שהוא מכתב?

ת: אני אמשיך ואענה, אני גם לא יודע את מקור השריטות שראיתי."

וראו בעמוד 125 שורה 4

"העד, מר גולדפר: לא, אמרתי כן. שהוא הראה לי בכניסת המטבח, הוא דיבר איתי על זה שהאריחים איבדו ברק, אז ראיתי את אותו אריח שהוא דיבר על מה שיורם ראה בדירה, וזה האריח שהיה ליד הדלת כניסה, שאיבד ברק. עליו לא ראיתי שריטות או דברים נוספים. עכשיו, גם את השריטות שראיתי, זה לא שריטות שאתה מסתובב ורואה, צריך לראות אותן בזוויות שהאור מכה על האריח, וזוויות מאוד מסוימות. זה לא שאתה נכנס לבית ואתה רואה שריטות.

עו"ד שטיין: אבל ראית, ראית אותם.

כב' הש' הדר: אדוני, הוא שואל אותך אם ראית אותם.

העד, מר גולדפר: התשובה היא כן.

כב' הש' הדר: אבל עמדת בזווית מסוימת בתאורה מסוימת?

העד, מר גולדפר: התשובה היא כן. שהוא פתח את האור שהיה בבית, הייתי צריך להסתכל בזווית כזאת, על מנת לראות את השריטות שראיתי על האריחים.

עו"ד שטיין: בפינת משפחה שאין בכלל חלונות.

העד, מר גולדפר: זה לא קשור, יש אור, תאורה."

וראו בעמוד 126 שורה 30

כב' הש' הדר: ....אתה מאשר שהגעת, נכון באלכסון, אבל ראית בחדר משפחה, פינת משפחה שריטות. אז איך זה מתיישב עם סעיף 4, "לאור הנ"ל לא נדרשת מעורבות חברתנו". אז זאת אומרת, יש שריטות, זה בסדר לשיטתך?

העד, מר גולדפר: לא, התשובה היא שאם יש שריטות, לאו דווקא הנזק נגרם בגללי. הגעתי לדירה אחרי כמה שנים שהאריחים (לא ברור),

כב' הש' הדר: אבל רגע, איך הגעת למסקנה שזה לא בגללך?

העד, מר גולדפר: כי לקחתי אריח אחד כזה לבדיקת מכון תקנים, בדיקת שחיקה שלו, לפני שהגעתי לדירה, 1. 2, לא נתקלתי בתופעה כזאת שקרתה בעבר, לא בסדרה הזאת, ממה שזכור לי לא בסדרה הזאת ולא באריחים האלה. אני מסיק שלא, אם יש מקרה של אריח אחד שהוא לא תקין, הוא כנראה לאורך כל הסדרה של אותו אריח."

1. רון אישר כי אין לו תשובה לשאלה מדוע הנתבעת ענתה רק לאחר כארבעה חודשים למכתב התובעים מיום 7.8.19 ומדוע לא הזכירה בתשובתה כי הוא הבחין בשריטות.

התובע המעיט מחשיבות שברים שנמצאו באריחים

1. התובעים התמקדו בתביעתם באובדן הברק ובעכירות וניסו להמעיט מחשיבות שברים שנמצאו. התובע נשאל על כך בעמוד 33 שורה 7:

"העד, מר גלם: זה בית עם 280 מטרים, בית גדול. יכול להיות שיש מרצפה פה, מרצפה שמה עם, אתה יודע, פגיעת קצה, ראיתי את השברים, שברים בפינה, שבקושי רואים אותם. לא משהו שלי מפריע ברמה כזאתי שאני היום לא יכול להסתכל על הריצוף שלי בבית, לעומת השריטות והחריצים שיש לי בבית. השברים זה מינורי של המינורי כבוד השופט."

וראו בעמוד 33 שורה 20

"העד, מר גלם: אני לא הזמנתי אתכם לבדיקת שברים, לא טענתי על השברים אצלי בריצוף.

עו"ד קורן: או קיי.

כב' הש' הדר: אז 33 מתוך 280 בערך, אתה יודע מה? תכפיל, כי בחלק יש יותר אריחים, זה לא בטל בשישים, זה מכובד."

המומחה נחמן אישר כי לאחר הריצוף לא היו בעיות אך עמד על כך שהליקויים לא נובעים מסיבה מכאנית

1. המומחה נחמן אישר בעמוד 50 שורה 19 "זה לא הייתה טענה שאחרי גמר הריצוף היו בעיות, הבעיות התפתחו אחר כך.

..

העד, מר נחמן: השאלה שנשאלה, זה האם בגמר העבודה, היא שאלה אם במהלך העבודה, ואני אמרתי, בגמר העבודה נהוג לנקות, לטאטא את הבניין, ואז לשים על זה פלטות גבס, פלטות עץ, כדי להגן עליהם מפגיעות מכניות. הכתמים שראיתי, העכירות שראיתי,

כב' הש' הדר: ענית לי.

העד, מר נחמן: לדעתי זה לא עניין של פגיעה מכנית."

חוות הדעת של המומחה הנוסף

1. לנוכח הספקות שעלו מחקירת המומחה נחמן שביהמ"ש מנה קודם לכן, ביהמ"ש החליט למנות מומחה נוסף, הוא המהנדס משה חיים שבשונה מהמהנדס נחמן, מתמחה במיוחד בריצוף ובאריחים. המומחה חיים הגיש ביום 19.1.22 חוות דעתו שמפאת חשיבותה להכרעה במחלוקת מובאת באופן נרחב:
2. "ממצאי הסקירה שלי בשטח

"שריטות שערה"

ברחבי השטח המרוצף בדירת התובעים ובדירות המושכרות אובחנו "שריטות שערה", שריטות דקות ביותר באורכים משתנים של סנטימטרים ספורים ובפיזור משתנה ללא כיווניות וצורה אחידה.

השריטות אובחנו בהמשך להסבר והכוונה ראשונית של התובעים כאשר לאחר הכוונתם זו האיתור היה קל יותר.

האבחנה בשריטות אלו התבצעה לעיתים תוך צפייה בזויות הסתכלות שונות וכן ניצול "נקודות אור" ממורכזות על פני האריחים. לעיתים תזוזה ממקור האור הממוקד הקשתה על איתור השריטות באותו המיקום.

התובעים הראו לי לשם השוואה כי בוצע על ידם פירוק של ארון "אי עבודה" במטבח והאריחים שרוצפו מתחתיו לא היו בשימוש ונשארו ללא שריטות על פניהם.

שריטות

ברחבי השטח המרוצף נמצאו בפיזור מספר שריטות בודדות ארוכות ומודגשות על פני אריחים בודדים.

דוגמאות לשריטות שנמצאו בשטח ראה תמונות בעמוד15.

1. ממצאי מומחה ביהמ"ש אינג' נחמן

אני מצטט מתוך סעיפי חוות דעתו אליהם אתייחס בסעיף ניתוח הממצאים:

"7.3 אכן, כך הדבר, ניתן להבחין בשריטות במבט מקרוב ואלכסוני. כאשר מביטים בשריטות אלה ממרחק של כ 2 מטרים אזי שריטות אלה נראות כסימני ערפל/עכירות/לכלוך.

7.4 ניסיתי לצלם את הפגמים המדוברים אך הצילומים לא היו מספיק ברורים.....

7.5 התובעים הציגו בפני את טענתם לגבי קיום שריטות על האריחים. מהרגע שהוצגו השריטות, לא ניתן להתעלם מהן.

7.6 הבחנתי במקבצי שריטות בכל רחבי הדירה וכן ביחידות הדיור המושכרות (בקומת המרתף).

7.7 הבחנתי בליקויים בתנאי תאורה רגילים הקיימים ולא רק בתנאי התאורה של בדיקת מכון התקנים.....

8.7 שריטות אלה אינן אופייניות לשריטות שנגרמות בעקבות גרירת חפצים על גבי האריחים (שריטות כתוצאה מגרירה משאירות סימנים מעין "שביל" או שובל לאורך מסלול הגרירה בעוד השריטות הקיימות מתרכזות באריחים שונים ומבודדים מבלי שיהיה רצף של שריטה לאריחים סמוכים).

7.9 מדובר בשריטות שאינן מוגדרות בטבלת הליקויים המופיעה בתקן 314.

7.11 כיוון שמדובר באריח מבריק, היה צורך להזהיר את הרוכש מפני תופעה כזו. לא מדובר במקרה ראשון, של שריטות דומות על גבי אריחים דומים כמתואר, שאני נתקל בו."

1. התייחסות אינג' נחמן לתעודות הבדיקה של מכון התקנים

אני מצטט חלק מסעיפי חוות דעתו אליהם אתייחס בסעיף ניתוח הממצאים:

"7.12 בכתבי הטענות נטען שבמהלך 2018 נלקח מדגם של אריחים לבדיקה במכון התקנים. מדובר בבדיקת ספיגות ושחיקה שאינן רלוונטיות לסוג הליקויים הנטענים בתביעה בה עסקינן.

7.19 עיסוקנו כאן בטענה של חריצים ושריטות ולא בטענות לשברים וסדקים.

7.22 בסופו של יום, בדיקת מכון התקנים לא התמקדה בשריטות אלא בשברים ואולי סדקים שאינם נשוא התביעה.

7.20 בדוח מכון התקנים מצויים בעיקר ממצאים של שברים על גבי האריחים. הדוח מציין 6 אריחים בהם נמצאו שריטות בכל השטח הנבדק. בפועל, נראו בעין אריחים רבים נוספים עם מקבצי שריטות שלא נרשמו בדוח מכון התקנים....

7.20.2 עובדה היא כי בקומת הכניסה ישנם אריחים עם שריטות- כשמסתכלים מרחוק רואים עכירות.

7.21 הבדיקה לא הייתה מדויקת משום שבפועל לא צוינו בדוח הבדיקה כל האריחים שנבדקו ושהיו עליהם שריטות.

7.22 בסופו של יום, בדיקת מכון התקנים לא התמקדה בשריטות אלא בשברים ואולי סדקים שאינם נשוא התביעה.

7.23 בנוסף, אין ערובה שראיית הבודק מספיק טובה ותקינה.

7.24 מכל האמור עד כה, אינני מקבל את תוצאות בדיקת מכון התקנים. הנרשם שם אינו רלוונטי לטענות נשוא התביעה.

7.27 תנאי הבדיקה של מכון התקנים אינם אופייניים ואינם מתאימים לתנאים הקיימים בבית שכיח בארצנו........... אופן הבדיקה שבתקן אינו מוגדר לאריח מבריק שבו לדעתי נדרשת בדיקה שונה.

7.30 המוצר הסופי אינו עומד במבחן השימוש היום יומי.

7.31 התקן אינו מבדיל בין סוגי המרצפות ואינו מגדיר את אופי הבדיקה כאשר קיימים אריחים מבריקים (בדומה למקרה בו עסקינן). הבדיקה המוגדרת היום עלולה לגרום לעיוות וראיה שונה כאשר מדובר באריחים מבריקים."

1. מסקנותיו של אינג' נחמן

אני מצטט הסעיפים מחוות דעתו אליהם אתייחס בסעיף ניתוח הממצאים:

"8.1 בריצוף המדובר קיימים פגמים של שריטות/חריצים המהווים בכל מקרה ליקוי- הן על פי הגדרת התקן והן על פי המתבונן הרגיל.

8.3 מדובר באריחים מסוג פורצלן שאמורים להיות קשיחים במיוחד ועמידים לשימוש ביתי סטנדרטי.

8.5 הכשל העיקרי והדומיננטי הוא שמקבץ השריטות אינו נראה ממרחק כשריטות אלא כתם עכור לכלוך או רטיבות כלואה."

ניתוח הממצאים

כללי

כפי שציינתי איתור "שריטות השערה" בוצע תוך כדי הכוונת התובעים כאשר בצפייה ראשונית שלי בשטח התקשיתי תחילה לאתר/להבחין בהן. לדברי מומחה בית המשפט אינג' נחמן ואני מצטט מדבריו: ".....מרגע שהוצגו השריטות, לא ניתן להתעלם מהן", ואכן כך הדבר.

תקן 1555 חלק 3 אשר דן באופן ביצוע עבודת הריצוף מתייחס בסעיפים שונים בו בנוגע לבדיקות של המשטח המרוצף המוגמר. בהתאם למפורט בתקן זה, הבדיקות הללו אמורות להתבצע בסיום עבודת הריצוף או בסמוך לאכלוס והשימוש במשטח המרוצף.

ת"י 1555/3 מציין ואני מצטט סעיפים מתוכו:

" 5.1.1 בדיקות שיעשו לאחר האכלוס ייערכו תוך כדי התייחסות לאופן הנחת האריחים, לשימוש שנעשה ברצפה, להגנתה, לניקויה ולתחזוקתה."

"5.1.5.2 בדיקת המראה הכללי של הרצפה המוגמרת

בוחנים חזותית את המראה את המראה הכללי של שכבת הריצוף (סעיף3.1) ואת התאמתה לסעיף הדן בבדיקת הפגמים שבתקן הישראלי ת"י 314."

לדעתי, ניתן להסיק משני סעיפים אלו כי ביצוע "בדיקת המראה הכללי של הרצפה המוגמרת" אמור להתבצע בסיום עבודת הריצוף או בסמוך לאכלוס ולא לאחר כ- 6 שנות שימוש במשטח המרוצף, זאת כפי שבוצע בבדיקת מכון התקנים. או אפילו לאחר כשנתיים, מועד תלונת התובעים כפי שמוצהר בכתב התביעה.

כפי שמפרט התקן, יש לבצע את הבדיקה (איתור פגמים בפני האריחים) בהתאם לתנאים המפורטים בתקן 314 הישים (מפנה לתקן ISO ישים בנושא), שימוש במקור אור אחיד ומפוזר באופן שווה בעוצמת אור של כ 300-400 לוקס ומבט אנכי למשטח מגובה של כ- 1 מטר.

אני מניח בסבירות גבוהה כי משטחי הריצוף שנמסרו לתובעים בסיום הריצוף באריחים נשוא התביעה ואף בתחילת השימוש בהם הניחו את דעתם זאת מאחר וכפי שעולה מכתב התביעה הם התלוננו על השריטות רק לאחר כשנתיים של שימוש במשטחים הללו, שימוש שלאור ניסיוני המקצועי אין לדעת את טיבו או תרומתו להופעת שריטות הללו.

1. ממצאי הסקירה שלי בשטח

"שריטות שערה"

כפי שצוין על ידי המומחים השונים בתיק הנ"ל "שריטות שערה" ו/או שריטות בכלל אינן מופיעות/מוגדרות למעשה כפגם בטבלת הפגמים של תקן ת"י 314.

תקן זה, כפי שצוין על ידי, דן באריחים טרם השימוש בהם ולכן לדעתי פועל יוצא מכך הוא כי שריטות לא אמורות להיות כלל עליהם מאחר ושריטות נגרמות בדרך כלל עקב פעולה מכנית כלשהי המבוצעת על האריח, מניסיוני, נדיר שיופיעו כתוצאה של ליקוי כלשהו בתהליך ייצור האריחים.

השריטות הנ"ל אשר נמצאו בשכיחות גבוהה ופיזור נרחב על כלל השטחים המרוצפים אינן מאופיינות בכיווניות נתונה אלא בחוסר כיווניות כלל, כאשר בנוסף, האיתור שלהן נדרש לעיתים בהסתכלות בזויות שונות תוך כדי "ניצול" זוויות ועוצמות תאורה שאינן מהוות איתור קל. איתור זה למעשה איננו לפי דרישות התקן לאיתור פגמים כפי שציינתי. אולם אין משום כך להתעלם מקיומן ושכיחותן הגבוהה בשטח.

לדעתי, שריטות אלה נגרמו תוך כדי השימוש היום יומי באריחים כאשר לצערי אין אפשרות להצביע על הופעה נקודתית ספציפית שלהם על ציר הזמן, אלא להתבסס על הצהרת התובעים שהלינו על הופעת השריטות לאחר כשנתיים של שימוש במשטחים, שימוש שלדעתי אין באפשרותנו לעמוד על טיבו באם הינו שימוש סביר או לא. כמו כן, לא סביר כי השריטות הללו נבעו עקב עבודות הריצוף שבאם כך סביר היה כי התובעים היו מתלוננים על קיומן כבר בסיום או בסמוך לסיום עבודות הריצוף. חיזוק לסברות אלו שלי ניתן לקבל מבחינת המשטח המרוצף שנגלה לאחר פירוק "אי העבודה" במטבח כאשר מתחתיו נמצאו למעשה אריחים "חדשים" לגמרי דהיינו ללא שימוש בהם והם נראים תקינים לחלוטין ויכולים להעיד על כך כי השריטות לא נגרמו במהלך עבודות הריצוף שבאם כך ניתן היה לראות שריטות מסוג זה גם על פני אריחים הללו. במקביל, אריחים אלה מחזקים הסברה כי סביר להניח שהשריטות נגרמו עקב שימוש, זאת מאחר ועל האריחים הללו לא התקיימה כל תנועה שהיא ופניהם היו "מוגנים" עם "אי העבודה" שנבנה עליהם.

שריטות

השריטות הבודדות שהתגלו בשטח מבחינת אופיין, שכיחותן המועטה ופיזורן הנרחב מעידות לדעתי בסבירות גבוהה על כך שהן נוצרו כתוצאה מפעילות כלשהי כגון גרירה או הזזת גוף שורט שהוא על פני האריחים.

1. ממצאי המומחה אינג' נחמן

בהמשך לממצאי המומחה נחמן כפי שמפורטים בסעיפי חוות דעתו וצוטטו על ידי, סעיפים: 7.9, 7.8, 7.6, 7.5, 7.3 אני מקבל ומסכים להם.

סעיף 7.4: לא מקבל. אני כן הצלחתי לתעד את הפגמים המדוברים אולם יתכן והבעיה בציוד הצילום של המומחה.

סעיף 7.7: מקבל חלקית. לא הייתי נוכח בזמן בדיקת מכון התקנים ולכן לא יכול להתייחס לתנאי הבדיקה.

סעיף 7.11: לא מקבל. בהתבסס על התקנים הישימים, לא מצאתי כל דרישה כנ"ל. הצורך באזהרה לגבי אריח "רגיש" לשריטות או "זהירות משריטות " על אריח נתונה לדעתי להחלטתו ואחריותו של יצרן ו/או ספק האריחים.

1. התייחסות אינג' נחמן לתעודות הבדיקה של מכון התקנים

סעיף 7.12: מקבל דעתו. בדיקת ספיגות האריחים ובדיקת שחיקה אין בהן כל קשר או תרומה לממצאים שאותרו בשטח המרוצף.

סעיף 7.19: מקבל דעתו.

סעיף 7.20: מקבל הצהרתו. בעניין "שריטות השערה" ניתן היה לכל הפחות לציין קיומן כהערה בתעודה, זאת כתלות בכך שהבודק אכן איתר אותן. ספק קיים באם שריטות אלה אותרו על ידי הבודק כאשר לדעתי הסיכוי לכך שלא אובחנו הינו נמוך.

סעיף 7.20.2: מקבל הצהרתו.

סעיף 7.21: מקבל חלקית הצהרתו. יש שיאמרו כי נושא השריטות לא צוין ב"מהות הבדיקה". אין בכך משום להשליך על אופן הדיוק בבדיקה.

סעיף 7.27: מקבל דעתו.

סעיף 7.23: מקבל חלקית הצהרתו. מדובר בבדיקה סובייקטיבית כך שיתכן וישנה השפעה מסוימת לראיית הבודק ותקינותה, יש לסמוך על אמינות מבצעי הבדיקה כולל תקינות ראייתם.

סעיף 7.24: מקבל חלקית הצהרתו. הסדקים והשברים במהות הבדיקה אינם נשוא התביעה ולכן גם אינם רלוונטיים לטענות התביעה. אי קבלת כלל תוצאות הבדיקה נתונה לשיקול דעת המומחה.

סעיף 7.27: לא מקבל דעתו. תנאי בדיקה נתונה כמו גם אופן ביצועה אינם אמורים להיות תלויים במצב נתון (אלא באם הוגדר אחרת מראש) התנאים אמורים להיות אחידים וכפי שמוכתבים בתקן הישים לבדיקה הנתונה.

המוצהר בסעיף זה הינן דעותיו של המומחה ולדעתי אין להשליך או להסיק מהן על אופן ביצוע הבדיקה בהתאם לדרישות התקן.

לגבי התאורה ששימשה את מבצעי הבדיקה אין לי אפשרות להתייחס לנושא מאחר ולא הייתי במקום בעת הביצוע.

בנוגע לישימות הבדיקה לעניין האריחים נשוא התביעה, החלטה זו נתונה לפתחו של מזמין הבדיקה ו/או המשתמש בה על תוצאותיה.

בנוגע לרלוונטיות ביצוע הבדיקה הנ"ל במקרה זה, לדעתי כפי שהסברתי בפתיח הכללי לסעיף זה, אין אני רואה תרומה או רלוונטיות בביצועה בשלב זה (כ- 6 שנים לאחר השימוש באריחים על כל הנובע מכך) ואין בביצוע הבדיקה כדי לשקף או להסביר את הבעיה שבשטח מלבד אולי לציין תמונת מצב קיים ובכל מקרה אין בה כדי לבצע התאמת המשטח או האריחים לתקן ישים מבחינת פגמים שעליו, זאת מאחר ואין לדעת מתי וכיצד נגרמו הפגמים וכן עקב מה נגרמו, שימוש או איכות המוצר. וכמובן באם אותרו שריטות לא לציין "מתאים" או "לא מתאים" כאשר אין התקן מתייחס לשריטות מכל סוג שהוא.

בנוסף, כפי שציין המומחה, הבדיקה כיום אכן איננה מתייחסת לסוג אריחים מסוים כגון: מבריק, מט או מזוגג. אולם אין זה מענייננו, דהיינו במידה וכל עוד קיימת בדיקה כנ"ל בתקן ניתן לפעול לפיה ללא תלות בסוג וגימור האריח.

בנוגע לממצאי הבדיקה, שכלל לא התייחסו/ציינו הימצאות "שריטות השערה" עליהן מלינים התובעים, תמוה בעיני הנושא אולם הבדיקה הנ"ל כפי שציינתי הינה סובייקטיבית ותלויה בחלקה או ברובה במבצע הבדיקה, מידת הבחנתו בפגמים ושיקול דעתו בסיווגם.

סבורני, כדעתו של המומחה, שקשה היה שלא להבחין בשריטות אלה וזאת במיוחד, כאשר כלל התביעה נסובה סביבן. ניתן היה אולי לציין את קיומן, באם נצפו, כהערה בתעודה אולם שוב, הדבר תלוי במידת ההבחנה של הבודק ושיקול דעתו.

סעיף 7.30: מסקנתו האישית של המומחה.

סעיף 7.31: מקבל חלקית. אכן התקן והבדיקה הנ"ל אינן מבדילים בין סוגי הריצוף הקיים. קביעת המומחה כי הבדיקה עלולה לגרום לעיוות כשמדובר באריחים מבריקים הינה מסקנה/הצהרה אישית שלו שלדעתי יש לתקף אותה.

1. מסקנותיו של אינג' נחמן

סעיף 8.1: מקבל בהסתייגות. בריצוף אכן קיימים פגמים שעליהם הלינו התובעים ואכן מדובר בליקוי. לדעתי, למרות שאין התקן מתייחס לפגם הנ"ל אין זה אומר שיש להתעלם מעצם קיומו בין אם התגלה בבדיקה כלשהי ו/או על ידי צפייה באופן נתון כלשהו שיכולה לגלות את קיומו.

סעיף 8.2: מסקנה אישית של המומחה. אינני רואה רלוונטיות בביצוע בדיקה זו בשלב זה של השימוש באריחים (לאחר 6 שנות שימוש), כמו גם הנושאים שהוגדרו לבדיקה במהות הבדיקה –שברים וסדקים.

סעיף 8.3: מקבל חלקית. לאריחי פורצלן אין שום קשר ישיר ל"קשיחות יתר" ואני גם לא מכיר מושג זה. אכן, אריחי הפורצלן, כקבוצה מכלל קבוצות אריחי הקרמיקה, הינם אריחים איכותיים יותר מבחינת חלק מתכונותיהם כגון: ספיגות כוללת נמוכה ביותר, חוזק כפיפה גבוה. למיטב הבנתי, כשהמומחה מתייחס ל"מידת קשיחותם", הכוונה אולי לקשיות פניהם שכן היא קשורה יותר לשכבת הגלזורה באריחים מזוגגים או לכלל גוף האריח באריחים לא מזוגגים ללא כל קשר להגדרתם כ"אריח פורצלן".

קביעת המומחה כי אריחים מבריקים מבליטים בדר"כ שריטות וחריצים קיימים לדעתי הינה נכונה חלקית, כאשר מניסיוני לא בהכרח ולא תמיד.

סעיף 8.5: מסכים חלקית. אכן צפייה בזויות הסתכלות ואור שונות על המשטח מעניקות מעין אי בהירות מסוימת על האריחים אולם מבחינתי לא תמיד ולא בכל זווית הסתכלות.

סיכום ומסקנות

הליקוי העיקרי עליו הלינו התובעים בכתב התביעה הינו: "ליקויים של שחיקה ועמימות בריצוף" ו"סימני שריטות בצפיפות גבוהה במקומות שונים בדירה".

כפי שציינתי, מבחינת הליקויים המוצהרים נושאי התביעה, אכן הם התגלו ונצפו על ידי ברחבי השטחים המרוצפים באריחים נשוא התביעה, שריטות אשר עקב שכיחותן, פיזורן וצורתן כונו על ידי כ"שריטות שערה". בנוסף לאלו, נמצאו ברחבי השטחים המרוצפים מספר שריטות בודדות "מודגשות" בפיזור רב ושכיחות מועטה. ליקויים אלו בין אם מתגלים במהלך בדיקה תקנית ובין אם מתגלים בצפייה של כל מתבונן שהוא בצורה נתונה שהיא (לא תקנית) בפועל בסופו של דבר קיימים במשטחים המרוצפים, ניתן לזהותם במצב נתון כלשהו ומשנתגלו לא ניתן להתעלם מעצם קיומם, פיזורם ושכיחותם בכלל השטח המרוצף.

בנוגע לטענה כי שריטות בין אם גדולות, קטנות או כלשהן אינן מוגדרות למעשה כפגם בתקן הישים (ת"י 314), לדעתי כאשר הן מופיעות על משטח מרוצף או על אריחים בודדים, לא ניתן להתעלם מעצם קיומן באמתלה זו ונדרש לנסות ולהבין את המקור/הסיבה להיווצרותן באם ניתן על פי אפיונים שונים היכולים לבוא לידי ביטוי לעיתים בכיווניות, מיקום וכדומה. במקרה זה, לצערי לא הצלחתי למצוא מאפיינים ספציפיים היכולים להסביר את הסיבה להיווצרותן של "שריטות השערה" מלבד הסבירות כי הן נבעו ככל הנראה מהשימוש במשטח.

בנוגע לשריטות הבודדות ה"מודגשות" יותר, אשר נמצאו בשכיחות נמוכה ופיזור נרחב, לדעתי ניתן להסיק בסבירות גבוהה כי הן יכלו לנבוע כתוצאה מפעילות שורטת כלשהי על פני האריחים כגון: הזזת רהיטים ואולי אף תנועת גלגלי פלסטיק קשיחים על פני האריח.

לדעתי, האריחים בסבירות גבוהה לא הגיעו ולא רוצפו במצבם כיום שכן אם קרה הדבר, סביר להניח כי התובעים היו מלינים על המצב במידית. תמיכה לכך, ניתן לראות במסגרת כתב התביעה המציין כי התופעה דווחה על ידי התובעים לאחר כשנתיים של שימוש באריחים. מכאן, ניתן להניח בסבירות גבוהה כי השימוש או אופן השימוש באריחים גרם בצורה כלשהי להופעת שריטות הנ"ל.

חיזוק נוסף להנחה זו ניתן לקבל ממשטח האריחים המרוצף שהתגלה לאחר פירוק "האי" (משטח העבודה במטבח). מתחת ל"אי" התגלו אריחים מקוריים לא פגועים כלל דהיינו, אריחים אלו הם לאחר עבודת הריצוף שככל הנראה לא פגעה בפניהם. בנוסף, לא נעשה שימוש כלשהו באריחים אלה שכן אלו היו "מוגנים" על ידי ה"אי" שהיה בנוי עליהם ולכן הם נשארו במצבם הראשוני.

בחוות דעתי, התייחסתי לממצאיו, התייחסויותיו השונות ומסקנותיו של מומחה בית המשפט אינג' נחמן. התייחסתי לפי ראות עיני למהותיות שבהן והבעתי דעתי באופן פרטני על כל אחת מהן לרבות, הסכמות או אי הסכמות בתוספת הסתייגויות או דעות אישיות שלי היכן שראיתי לנכון.

הערה: הסיכום והמסקנות שלי מתייחסות לפן מקצועי בלבד ואינם מתייחסים כלל לחישובים כספיים שערך והגיש המומחה אינג' נחמן וכן גם לפתרון הבעיה המוצע על ידו."

סיכום ומסקנות

1. התובעים התייחסו לשני סוגי ליקויים. לגבי השריטות "המודגשות", המומחה חיים קבע כי מדובר בפגם שנוצר עקב "פעילות שורטת". לכן, ביהמ"ש קובע כי אין מקום להטיל אחריות על הנתבעת בעניין פגם זה.
2. לכן, ביהמ"ש יידרש לפגם השחיקה והעמימות שכונה "שריטות השערה". המומחה חיים קבע "לצערי לא הצלחתי למצוא מאפיינים ספציפיים היכולים להסביר את הסיבה להיווצרותן של "שריטות השערה" מלבד הסבירות כי הן נבעו ככל הנראה מהשימוש במשטח."
3. נקודת המוצא על פי חוק המכר, תשכ"ח-1968 הינה שמוצר אמור להיות תקין ובמקרה שנמצאת אי התאמה, המוכר לא קיים החיוב לספק מוצר כשהוא מתאים למוסכם. שני המומחים מטעם ביהמ"ש קבעו שאובדן הברק והעכירות בחלוף כשנתיים הינה פגם. מכאן שעל הנתבעת היה להסביר כיצד נוצרה אי ההתאמה.
4. שני המומחים מטעם ביהמ"ש דחו טענת הנתבעת שאופן הריצוף גרם לפגם.
5. הנתבעת התבססה על בדיקה של שחיקה וספיגות של האריחים שנערכה בשנת 2018. אולם, שני המומחים מטעם ביהמ"ש, אישרו טענת התובעים, לפיה בדיקה זו אינה נוגעת למחלוקת.
6. שני המומחים מטעם ביהמ"ש אישרו טענת הנתבעת שיש קושי בזיהוי "שריטות השערה", ובמיוחד עמד על כך המומחה חיים שתיאר כיצד הצליח להבחין בליקוי, רק לאחר שהתובעים הכווינו אותו וכי ניתן לזהות הפגם בצפייה מזווית מסוימת ובתאורה מסוימת.
7. ממסקנות המומחה חיים, עולה שהמחלוקת בין מומחה ביהמ"ש נחמן ובין הנתבעת לגבי אופן בדיקת האריחים בדירה ע"י מכון התקנים בשנת 2020 בעניין עוצמת התאורה וזווית הצפייה, אינה מהותית שכן המומחה חיים קבע כי קיים ליקוי של "שריטות שערה".
8. שני המומחים מטעם ביהמ"ש אישרו טענת מומחה התובעים שמהעובדה שהאריחים שהיו מתחת לאי, במטבח, אינם פגומים ב"שריטות שערה", עולה שהשימוש באריחים בדירה, באזורים בהם ישנה תנועה מוגברת, גרם, כשנתיים לאחר הרכישה, לפגם.
9. המומחה נחמן קבע שיש להחליף כל האריחים בדירה ואילו המומחה חיים קבע שלא ניתן לדעת האם הליקוי נוצר משימוש סביר, אם לאו, באריחים.
10. הנתבעת טענה שהתובעים היו אמורים להוכיח שהשימוש היה סביר. לנוכח אי ההתאמה במכר, ביהמ"ש קובע כי על הנתבעת היה להוכיח שהשימוש באריחים ע"י התובעים לא היה סביר כך שהברק אבד תוך שנתיים בלבד ונוצרה עכירות באזורים בהם יש תנועה מוגברת. לא הובאו ראיות ע"י הנתבעת לאופן בו אבד הברק באזורים בהם דרכו התובעים או בני ביתם, או השוכרים ביחידה המושכרת, לאחר כשנתיים ממועד הרכישה, מעבר לשימוש סביר.
11. בנסיבות אלה, ביהמ"ש קובע כי לנוכח אי ההתאמה, קמה חובה של הנתבעת לרפא הפגם. התובעים ביקשו על פי סעיף 28 לחוק המכר אכיפה, ומשהנתבעת, כפרה באי ההתאמה, ביקשו פיצוי כספי, שיביא להתאמה.
12. אולם, התוצאה אליה הגיע המומחה נחמן לפיה יוחלפו כל האריחים בגין פגם "שריטות השערה" שיש קושי לזהות אותו ממראה עיניים רגיל, אינה מידתית בעיני ביהמ"ש. מכאן שאין לקבוע אכיפה לפיה יוחלפו האריחים באריחים חדשים שכן תוצאה זו אינה צודקת בנסיבות העניין לנוכח חומרת הליקוי שהינה על הרף הנמוך ואולי אף הנמוך מאד והפער בין סכום הממכר ובין עלות החלפת האריחים.
13. ביהמ"ש גם מביא בחשבון שהתובעים נהנו מהאריחים ללא כל טענה, שנתיים ממועד הרכישה, ולאחר מכן המתינו שנתיים עד שהגישו התביעה. כמו כן, ביהמ"ש מביא בחשבון קיום ליקויים נוספים באריחים כגון שברים ושריטת מודגשות שהם פגמים חזותיים קשים, פגמים שאינם באחריות הנתבעת. למעשה, החלפת האריחים במימון הנתבעת עקב פגם שחומרתו על הרף הנמוך, תממן לתובעים החלפת האריחים עקב פגמים קשים שהנתבעת לא אחראית להם, למרות שפגמים קשים אלה בהם ניתן לצפות בקלות יחסית, הם הסיבה העיקרית שאמורה להביא להחלפת האריחים, חלקם, או כולם.
14. לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש קובע כי מתקיים הסייג לאכיפה על פי סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א -1970, ככל שמבוקש פיצוי בגין החלפת האריחים, להבדיל מפיצוי כספי בגין הערך המופחת והנזק שאינו ממוני.
15. בשים לב ששווי אריחים חדשים כעשרים אלף ₪, על פי חוות הדעת של המומחה נחמן, ביהמ"ש מוצא לחייב הנתבעת בסך כולל של 30,000 ₪, כאשר סך זה כולל גם נזק לא ממוני כגון עוגמת נפש שבנסיבות המקרה המיוחדות יש לייחס לו משקל רב ביחס למקובל בתביעות חוזיות אחרות. מכיוון שביהמ"ש לא מוצא שיש לחייב הנתבעת לממן החלפת האריחים, אין מקום לחייב אותה בגין רכיבי נזק נוספים, כמבוקש ע"י התובעים.

דיון בהוצאות

1. לנוכח קבלת התביעה, התובעים זכאים לתשלום שכ"ט והוצאות. אולם, על ביהמ"ש להביא בחשבון הפער הניכר בין סכום התביעה ובין הסכום שנפסק, ולכן ביהמ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובעים בגין הוצאותיהם סך כולל של שבעת אלפים ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪. ביהמ"ש הביא בחשבון לחובת התובעים האופן הלקוי בו הגישו התובעים ראיותיהם, כפי שפורט קודם לכן, שחייב הקדשת זמן שיפוטי יקר ערך. ביהמ"ש מביא בחשבון לחובת הנתבעת אי הכרה באחריותה לפגם של "שריטות שערה".

סוף דבר

1. ביהמ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובעים כלהלן:
2. הסך של 30,000 ₪, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
3. הסך של 7,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ כולל מע"מ, אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ל' ניסן תשפ"ב, 01 מאי 2022, בהעדר הצדדים.