טוען...

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה

י"ס 1105-09-21 ש' נ' מ'

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת נאוה גדיש

מבקש

ר"ש

ע"י ב"כ עו"ד חמדה הילה בנימיני

נגד

משיבה בעניין הקטינים: ל' יליד DD.MM.10 מ' יליד DD.MM.13

ל"ש

ע"י ב"כ עו"ד שי מלכה

החלטה

לפניי בקשת אב למתן צו מניעה האוסר על אם ילדיו הקטינים לעשות שינוי במקום המגורים של הקטינים. הבקשה הוגשה כבקשה לסעד דחוף, במסגרת תיק יישוב סכסוך, לשמירת המצב הקיים.

רקע

1. הקטינים ל' ומ' הם ילדי הצדדים, בני 11 ו- 8, בהתאמה.

2. המשפחה התגוררה במושב X, עד לפרוץ המשבר.

האם והקטינים נותרו להתגורר במושב, ביחידה ששייכת להוריה והאב מתגורר ב-R.

בין ההורים נחתם הסכם גירושין ביום 9.11.17 שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני.

3. בהתאם להסכם הוסדרו זמני השהות עם האב פעמיים בשבוע בשעות אחה"צ מהשעה 16.00

ועד 20.00 ובכל סוף שבוע שני, מיום שישי ועד מוצ"ש.

4. ביום 31.8.21 בשעה 21.40 שלחה האם הודעה לאב שזו לשונה: "כפי שידוע לך יצאנו לחופשה ב-Y, נראה שהמקום היטיב עם הילדים והם מאוד מאושרים כאן ואף מבקשים להישאר. לטובת הילדים, בהחלטה מהירה, החלטנו להעתיק את המגורים ל-Y. לאור הנ"ל נשמח לשוחח ולהגיע להסדר חדש בהסדרי הראייה לטובת כל הצדדים", (ההודעה הוצגה לפניי בדיון, פרוטוקול עמ' 2 שורות 5-8).

5. למחרת בשעה 12.30, הודיע האב כי הוא מתנגד למעבר ומבחינתו ניתן יהיה להגיע להסכם רק אם הילדים יעברו להתגורר עמו, (הודעתו הוצגה בדיון, פרוטוקול עמ' 2 שורות 5-16).

ההליכים המשפטיים

6. באותו יום הגיש האב בקשה ליישוב סכסוך במסגרתה עתר למתן סעד דחוף, שעניינו צו מניעה האוסר על מעבר המגורים.

7. ביום 2.9.21 – יום לאחר תחילת הלימודים – הגישה האם תובענה חדשה שעניינה "בקשה דחופה לאשר רישום הקטינים במסגרות החינוך ב-Y" (תמ"ש 3622-09-21).

בקשתה נמחקה (שכן הוגשה בטרם חלפה תקופת עיכוב ההליכים).

8. בשלב ראשון, ניתן צו מניעה, כבקשת האב, בכפוף להפקדת ערובות ונקבע דיון במעמד הצדדים, מיד לאחר חג הסוכות.

9. בדיון התברר כי בפועל נמצאים האם והקטינים ב-Y, מאז תחילת החופש הגדול.

באותו מועד הוריתי על מינוי מומחה שיידרש לטובת הילדים, ביחס למקום המגורים הזמני ומסגרות החינוך (עד לבירור תובענה עיקרית, ככל שתוגש).

10. מיד לאחר הדיון, מצאתי להורות גם על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים, על מנת שיגיש את עמדתם באופן ישיר ובלתי אמצעי (וזאת חרף התנגדות האב ובשים לב לגילאי הקטינים ולזכותם להישמע).

חוות הדעת של האפוטרופסה לדין

11. האפוטרופסה לדין המליצה להורות על רישום הקטינים למסגרות החינוך ב-Y ולאפשר את השינוי במקום המגורים, בהתאם לרצון הקטינים ובאופן שהיא סבורה שמתיישב עם טובתם.

להלן אפרט עמדתה:

11.1 האפוטרופסה לדין הספיקה לשוחח עם ההורים ועם הקטינים וכן עם מנהלת בית

הספר ביחס לקטין מ' ועם מחנכת הכיתה, ביחס לקטין ל'.

הקטין ל' – בן 11

11.2 הקטין ל' מתמודד עם קשיים לימודיים לא פשוטים, קיבל שעות שילוב וכן

התמודד עם קשיים חברתיים בשנה שחלפה.

11.3 הקטין ל' הביע את רצונו להישאר ב- Y, שם יש לו בית גדול, עם חצר משחקים וחדר משלו, על פני הבית הצפוף, שלדבריו היה לו במושב (סעיף 14 לעמדת האפו' לדין).

11.4 הקטין ל' נתן ביטוי לחשיבות הקשר שלו עם אביו וציין כי הוא סבור שימשיך

להיות בקשר עם אביו ועם יתר בני המשפחה וימשיך לבקרם.

11.5 האפוטרופסה לדין עדכנה כי מחנכת הכיתה של ל' אישרה ששני ההורים היו מעודכנים באשר למצבו של הקטין ואולם עיקר הקשר נעשה עם האם.

הקטין מ' – בן 8

11.6 הקטין מ' התחנך בחינוך מיוחד והוא זקוק למעטפת טיפולית מקיפה, כפי שקיבל עד כה. מנהלת בית הספר ציינה כי הוא לא ביצע פרידה מסודרת מחבריו לכיתה, לפני המעבר.

11.7 האפוטרופסה לדין ציינה שהקטין מ' סיפר על הקשר המשמעותי שיש לו עם האב וביקש לוודא כי זמני השהות שלו עם האב יישמרו.

11.8 הקטין מ' ציין כי אין לו העדפה מיוחדת היכן להתגורר.

נקודות נוספות שהעלתה האפוטרופסה לדין

11.9 מנהלת בית הספר ציינה כי שני ההורים הביעו מעורבות ואכפתיות ביחס לקטינים

ושניהם היו מגוייסים לטפל בילדים.

11.10 האפוטרופסה לדין התייחסה לבני המשפחה של האם שמתגוררים גם הם במושב

X ולמעטפת שהקטינים קבלו גם מהם.

11.11 האפוטרופסה לדין התייחסה לטענת האם כי המעבר ל-Y בוצע בספונטניות.

11.12 האפוטרופסה לדין התייחסה למגורי האב ביחידת דיור קטנה ב-R, ולטענתו

כי הוא יכול להיערך, תוך זמן קצר, למעבר של הקטינים לביתו.

11.13 האפוטרופסה לדין התרשמה כי האב גילה חוסר גמישות ביחס לשינוי זמני השהות

(על מנת לאפשר לה להפגש עימו, בזמן שהילדים אצלו).

11.14 האפוטרופסה לדין ביססה את עמדתה, על הצורך של הקטינים ביציבות וזו לטעמה תינתן, אם יתגוררו עם האם ב-Y.

חוות דעתו של המומחה

12. המומחה שמיניתי הגיש את חוות דעתו אתמול והמליץ כי אורה על השבת הקטינים למסגרות החינוך בהן ביקרו, "מסגרות המוכרות להם ובהן יש להם מקום מותאם ובטוח, באופן מידי".

13. המומחה התייחס לצורך של הבן מ' במסגרת של חינוך מיוחד, מסגרת שעומדת לרשותו במקום המגורים הקודם ואשר ככל ויאושר המעבר לישוב Y, צפוי לעבור עוד זמן מסוים, עד לשיבוצו במסגרת מתאימה.

המומחה ציין כי האם שוקלת להעביר את הקטין למסגרת רגילה, ואולם נראה כי תכנית זו "בלשון המעטה, איננה הולמת את הצרכים של הילד – כך גם דעתו של צוות בית הספר של מ'". (סעיף 6 לחוות הדעת).

טענות הצדדים

14. האב כאמור מתנגד למעבר שמרחיק את הקטינים ממנו, מרחק לא סביר.

15. לטענת האב, מאז הכירה האם את בן זוגה החדש החל ניסיון להרחיק את האב מחיי הילדים ושיאו בבקשתה לעבור להתגורר עימם ב-Y.

16. האב הדגיש כי בזמן שהאם שהתה עם הקטינים ב-Y, כביכול לשם חופשה, טענה לפניו כי הקטינים בבידוד ומנעה ממנו לא פעם מפגשים עימם.

17. לטענת האם, בתחילת חודש אוגוסט היא נסעה עם הקטינים לישוב Y, לשם "ניסיון" שעשו היא ובן זוגה. האם טענה כי רק לאחר שהבינה שהניסיון צלח, היא הודיעה על כך לאב.

אין מחלוקת שההודעה האמורה נמסרה לאב על החלטתה, בערב לפני תחילת שנת הלימודים.

18. האם ציינה כי במהלך החופשה, התקיימו זמני השהות עם האב פעמיים בשבוע, בשעות אחר הצהריים, כפי שנקבע בהסכם וכי האם היא שהביאה את הקטינים ל-X, כך שמבחינתה, לא נגרם לאב כל נזק כתוצאה מהחלטתה.

19. האם לא מצאה לנכון להתייחס למשמעות שיש למעבר על חיי הקטינים, ללא כל הכנה, בפרט לאור רגישותם ולאור הקשיים שתוארו על ידי גורמי החינוך ועל ידי המומחה, כי חוו בשנה האחרונה.

דיון

20. השאלה היכן יתגורר קטין הינה שאלה מהותית, שעל שני הוריו, האפוטרופסים הטבעיים שלו, לקבוע בהחלטה משותפת. בהיעדר הסכמה, על בית המשפט להכריע בה.

הדבר מקבל משנה תוקף כאשר אחד ההורים מבקש לעבור עם ילדיו הקטינים למקום המרוחק כ- 120 ק"מ ממקום המגורים הקודם.

21. כידוע, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בשאלה, הוא יעשה זאת, על פי בחינת טובת הילדים.

22. על מנת לקבוע מהי טובת הקטינים, נדרש בית המשפט לבחינה מעמיקה, הכוללת לא פעם מינוי מומחים, הזמנת תסקיר וכיו"ב.

בשלב ראשוני מצאתי כאמור להורות הן על מינוי מומחה והן על מינוי אפוטרופסה לדין.

יודגש כי המינוי הראשון נועד לשם קבלת חוות דעת מקצועית, באשר לטובת הילדים הספציפיים שעומדים לפני בית המשפט, מאיש מקצוע (פסיכולוג ילדים) והמינוי השני נועד על מנת לקבל את עמדת הקטינים, באופן ישיר, מפי גורם אובייקטיבי, בשים לב לקונפליקט שבין ההורים.

23. העובדה שהאם הודיעה כי היא ובן זוגה "החליטו" לעבור עם הקטינים ל-Y, מבלי לעדכן את האב מבעוד מועד, הכניסה הן את האב, הן את בית המשפט, הן את המומחה והן את האפוטרופוס לדין, לסד זמנים לחוץ, שאיננו מאפשר בדיקה מעמיקה באשר לטובת הקטינים.

24. בכל זאת, נעשה מאמץ של כלל המעורבים לעמוד בנדרש ולבקשתי, חוות דעתו של מומחה, הוגשה אתמול, בתוך שבעה ימים.

במסגרת חוות הדעת, נתן המומחה דגש לצרכים המיוחדים של ל' ומ' והתייחס לצורך שלא לעשות להם מעברים חד צדדיים, ללא הכנה מתאימה ותוך הרחקה חד צדדית מאביהם, שהקשר עימו משמעותי וחשוב עבורם.

המומחה אף הורה כי הקטין מ' יעבור אבחון פסיכודיאגנוסטי, בשל מצבו.

ללא קשר להחלטה זו, מצופה מההורים שיפעלו בהתאם, בהקדם.

25. התנהלות האם גזרה על הקטינים שלא להתחיל את שנת הלימודים, שהחלה כבר לפני חודש

וחצי. האם לא פעלה לרשום את הקטינים למסגרות החינוך ב-Y, מבעוד מועד.

אם הייתה עושה כן, היה מסתבר לה שעליה לקבל את הסכמת האב, לאור טענתה כי כלל לא

ידעה שהיא נדרשת לקבל הסכמה כאמור (טענה שמעוררת תמיהה בפני עצמה).

העובדה שלא פעלה כך מדאיגה. הטענה כי הבינה מהמועצה ב-Y שהרישום "יהיה אוטומטי" לא נשמעה אמינה ואף שציינה שתוכל להציג אישור על כך, לא עשתה כן (פרוטוקול עמ' 1 שורות 9-11).

26. טענות האם באשר לאיכות החיים שתהיה לקטינים ב-Y הן טענות שניתן יהיה לבחון אם

וכאשר תוגש תובענה מתאימה, להתרת המעבר ולא במסגרת בקשה זו.

27. לכך מצאתי להוסיף כי מדיווח האפוטרופסה לדין עולה כי במהלך התקופה שחלפה, האם לא הקפידה על קיום זמני השהות של הקטינים עם אביהם.

עובדה זו מדאיגה ומחזקת את חששו של האב כי אם יותר המעבר, יהיה בכך כדי לפגוע אנושות בקשר שלו עם הקטינים.

28. לאחר שבחנתי את כלל הנתונים מצאתי כי אין לחרוג מהכלל, לפיו עד לבירור תובענה עיקרית, ככל שתוגש על ידי האם, להתיר לה להעביר את הקטינים להתגורר ב-Y ולהשתלב במסגרות החינוך שם, יש להעדיף שמירת המצב הקיים, דהיינו המשך מגורים במושב X והמשך לימודים במסגרות החינוך הקיימות.

ככל שאין בכוונת האם לשוב ל-X, ישהו הקטינים עם האב וימשיכו לימודיהם במסגרות החינוך הקיימות, וזמני השהות עם האם יהיו בהתאם למפורט בהמשך.

החלטה זו מתיישבת עם חוות דעתו של המומחה שמיניתי, לבחינת טובת הקטינים במצב שנוצר.

29. מצאתי כי החלטה כזו מהווה את הרע במיעוטו, וכי הנזק שייגרם לקטינים, אם אתיר כעת את המעבר ל-Y ובסופו של יום ייקבע שהם צריכים לשוב ל-X, גדול יותר מהנזק שייגרם להם, אם לא אתיר כעת את המעבר ובסופו של יום יאושר המעבר ל-Y (והכל בהנחה שתוגש תובענה כאמור).

חשוב לציין כי ככל שתוגש תובענה לעניין זה, ואורה בסופה על מעבר ל-Y, ניתן יהיה להסדיר את המעבר בצורה מסודרת, עם הכנה מתאימה לילדים, עם דאגה למסגרות חינוך שמתאימות לצרכיהם המיוחדים ועם הסדרת הקשר עם האב.

30. היות ולהחלטה האמורה יש השלכות משמעותיות לעניין זמני השהות, מצאתי להורות כי ככל

שהאם תשוב להתגורר במושב X, בבית ששייך להוריה, או בכל יחידה אחרת, תיוותר חלוקת זמני השהות המתקיימת כיום, על כנה.

ככל שהאם תודיע שאין לה כוונה לשוב ל-X, יהיה מקום להתאים את חלוקת זמני השהות בין ההורים למצב החדש, על מנת לצמצם את מספר הנסיעות של הקטינים ממושב X ל-Y (שעתיים לכל כיוון).

לשם כך, מצאתי ליתן סמכויות לעו"ס לסדרי דין בעיריית R (שם מתגורר האב), לקבוע את זמני השהות בעקבות המצב שנוצר והיא תוכל לעשות כן לפי פניה של מי מההורים. תוקף הסמכויות הינו למשך 12 חודשים.

בשלב ראשון, עד לקבלת עמדת העו"ס אני מורה כי הקטינים ילונו בבית האב, כאשר בימים בהם האם מגיעה לעבודתה ב=====, היא תוכל לשהות עימם במושב (אם בבית הוריה או בכל מקום אחר שתבחר), עד לשעות הערב, שאז תשיבם לבית האב.

ככל שהאם תישאר ללון באיזור המרכז, כפי שהמליץ ד"ר גוטליב, יוכלו הקטינים ללון עמה ולצאת מביתה, למסגרות החינוך הקיימות, בהתאם לזמני השהות הקיימים.

כמו כן, אני מורה כי הקטינים ישהו עם האם בסופי שבוע ב-Y, אחת לשבועיים, מיום חמישי, שאז תאסוף אותם האם ממסגרות החינוך ועד למוצאי שבת, שאז יגיע האב לאסוף אותם מ-Y.

31. מובהר כי אין בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות באשר למסקנות אליהן אגיע במסגרת הליך עיקרי, ככל שהאם תפתח בהליך כזה.

בנסיבות העניין, אני מורה על סיום הליכי יישוב הסכסוך ועל קיצור תקופת עיכוב ההליכים, על מנת לאפשר לכל אחד מההורים לנקוט בכל הליך משפטי שימצא לנכון, בהתאם להוראות החוק והתקנות.

32. עוד מצאתי להבהיר שההחלטה ניתנה בדחיפות המרבית, בשים לב לכך שלעת הזו הקטינים אינם מבקרים במסגרת חינוכית כלל, כבר מאז תחילת שנת הלימודים ויש בכך פגיעה ממשית בטובתם.

33. לפני סיום מצאתי להתייחס להתנהלות האם.

ההחלטה אליה הגיעה, לעבור להתגורר ב-Y ובקשתה לרשום את הקטינים למסגרות החינוך שם, מבלי להקדים ולשתף את האב מבעוד מועד, לא כל שכן, מבלי לקבל את הסכמתו, איננה מקובלת ואיננה מתיישבת עם טובת הקטינים.

עם זאת, חשוב לומר כי אין בהחלטה שלא להתיר את המעבר, כפי שבקשה האם לבצע, משום כוונה "להענישה" על מחדלה.

כידוע, "אין מקום להעניש את האם, אף אם היא נהגה שלא כדין והעבירה את הקטינים למקום אחר ללא רשות בית המשפט, באמצעות דחיית בקשתה לאישור המעבר. שהרי מה חטאם של הקטינים ומדוע שהם יישאו על גבם הצנום את תוצאות מחדלה של האם", כך בפסק הדין שניתן מפי כב' השופט שילה בעניין רמ"ש (ת"א) 63553-08-21 ע"א נ' א"א (פורסם במאגרים).

אלא שבענייננו, כאשר הקטינים עדיין לא החלו את הלימודים במסגרת אחרת וכאשר מחוות דעת המומחה עולה כי התחלה במסגרות חינוך חדשות עלולה לפגוע בקטינים, בשים לב למצבם הרגשי ולצורך במסגרת מיוחדת, מצאתי כי טובתם להישאר במקום המוכר להם, בסביבת בני המשפחה המורחבת ובסמוך לאביהם, כפי שהמליץ המומחה, וזאת לכל הפחות עד לבחינה מעמיקה, אשר ניתן יהיה לבצע, אם וככל שתוגש תובענה מתאימה.

34. עוד מצאתי להבהיר כי הצדדים רשאים למצות זכויותיהם באשר לשאלות הבהרה ביחס לחוות הדעת ובלבד שיעשו כן בתוך 10 ימים והמומחה ישיב בתוך 10 ימים נוספים.

ככל שלאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה יבקש מי מהצדדים לקבל סעד נוסף, יוכל לעשות כן במסגרת ההליך העיקרי שייפתח.

סיכום

35. סוף דבר, אני נעתרת לבקשת האב, מותירה את צו המניעה על כנו ועל פיו, לא יעשה שינוי במקום המגורים של הקטינים, במושב X, עד למתן החלטה שיפוטית אחרת.

ככל שהאם תבחר להישאר ב-Y, יתגוררו הקטינים בבית האב וזמני השהות עם האם יתקיימו באופן שפורט לעיל, עד להחלטת העו"ס שקבלה סמכויות.

הקטינים יישארו במסגרות החינוך הקיימות.

הערובות שהפקיד האב, יושבו לו.

בנסיבות העניין ובשים לב לכך שהאם נדרשה לשלם את שכר טרחת המומחה בעצמה, מצאתי לחייבה בהוצאות משפט על הצד הנמוך, בסך כולל של 5,000 ₪.

ניתנה היום, ח' חשוון תשפ"ב, 14 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

11 מתוך 11