בימ"ש לענייני משפחה ת"א, השופטת לורן אקוקה: פס"ד בתביעה של אחים נגד אח והוריהם להעביר חלק שווה בחברה בהתאם להתחייבות ההורים (תמ"ש 5015-12-21)

רקע

1. התובעים 1 ו – 2 (להלן: "התובעים") הגישו תביעתם נגד הנתבע 1, אחיהם ואשתו, הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעים") וכן ביקשו להוסיף כמשיבים פורמליים את הוריהם והחברה ..... (להלן: "החברה").
2. התביעה הוגשה לטובת סעדים הצהרתיים כמפורט בסעיף ב לכתב התביעה. נוכח חשיבות הדברים, אצטט את הסעדים כפי שנוסחו בכתב התביעה :

"6. כי התחייבות המשיבים הפורמאליים, הוריהם של התובעים, ה"ה מ. וא. ב.א.,75% מכלל המניות להעביר במתנה וללא תמורה לתובעים ולאחותם נ. ב. א. )"נ."(והזכויות הנלוות להן בחברה בחלקים שווים ביניהם, 25% כל אחד, היא תקפה ומחייבת ויש לאוכפה כלפי כולי עלמא, לרבות כלפי הנתבע, מר י. ב.א., לטובתו רשומות המניות כיום;

7. כי הקצאת "מניות הנהלה" בשנת 2013 במסגרתה ניתנה לנתבע השליטה הבלעדית בחברה, לרבות לאחר אריכות ימיהם של ההורים, בטלה, וכי יש למחוק אותן מפנקסי החברה ומרשם החברות;

8. כי העברות המניות שבוצעו בחברה בשנת 2017 ו- 2021 , במסגרתן הועברו שלא כדין, במספר העברות, מלוא מניות החברה לי., בטלות;

9. כי מצב מניות החברה הנכון צריך להיות כדלקמן: התובעים ונ. 25% כל אחד )וביחד 75%הנתבע 25% ממניות החברה הרגילות )תוך מחיקת מניית ההנהלה(;

10. ליתן צו עשה המורה לחברה ו/או לנתבע לחתום על מלוא המסמכים לשם הוצאתם לפועל של הסעדים כאמור;"

1. כתב התביעה מפרט ארוכות את העובדות שבבסיס כתב התביעה. בקצרה, עיקר התביעה היא טענת התובעים להתחייבות של ההורים, מי שנתבקש צירופם כמשיבים פורמליים ולא כנתבעים, להעביר במתנה לכל אחד מילדיהם חלק שווה (25%) מהמניות במשיבה הפורמלית 3, החברה, .... האמור נכתב במפורש בסעיף ג. 15 לכתב התביעה.
2. טוענים התובעים כי נדרש הנתבע 1 להליך בשל היותו אחיהם ומי שמחזיק במלוא המניות של החברה, מניות שנועדו לטענתם גם עבורם. לשיטת התובעים, הנתבע 1 נטל את מניות החברה שלא כדין מההורים, המשיבים הפורמליים 1-2, ובכך למעשה השתלט על החברה באופן שאינו מאפשר עוד את העברת חלקם במניות של כל אחד מהתובעים לידם ומכאן שמתחייב לצרפו להליך ולמעשה הוא הנתבע העיקרי שכן הוא זה שמחזיק במניות ומונע את העברתן לידי התובעים.
3. הנתבעת 2 נדרשה להליך, לטענת התובעים, על מנת לייתר טענה עתידית של הנתבעת 2 לחלקה במניות המוחזקות בידי הנתבע 1 מכוח היותה אשתו.
4. הנתבעים הגישו כתב הגנה וכך גם עשה המשיב הפורמלי 1, אביהם של התובעים והנתבע 1. כל אלו דחו את טענות התובעים ופירטו באריכות את טענותיהם בכתבי ההגנה.
5. עם הגשת כתב ההגנה, הוגשה גם "בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר מעמד /ואו עילה ויריבות" מטעם הנתבע 1 ולה השיבו הן התובעים והן המשיב הפורמלי 1.
6. גם המשיב הפורמלי 1, אביהם של התובעים והנתבע 1, הגיש כתב הגנה ובקשה לסילוק התביעה על הסף.
7. המשיבה הפורמלית 2, אמם של התובעים והנתבע 1, לא הגישה כתב הגנה או התייחסות ענית לבקשות לסילוק על הסף. עם זאת לדיון שהתקיים לפני התייצבה האם כשהיא מיוצגת על ידי בא כוח מטעמה, בנפרד מיתר הצדדים, ובמעמד הדיון נטען כי מבקשת האם שלא להביע עמדתה העניינית ובקשה להפנות את הצדדים להליך גישור.

עיקר טענות הנתבעים, בקצרה, בבקשה לסילוק התביעה על הסף

1. ראשית יוער כי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט 2018, היה על הנתבעים לציין האם מבקשים הם מחיקה או דחייה על הסף ואת האמור השלימו הנתבעים במעמד הדיון שהתקיים ביום 9.6.2022.
2. בפרק א לבקשה, הנתבעים טענו כי לשיטת התובעים, ההורים, המשיבים הפורמליים 1-2, הם שהתחייבו כלפיהם ליתן להם במתנה וביחס של 25% לכל אחד מהם. אם כך, ההורים הם הגורם המשמעותי בהליך לטענת הנתבעים ועל כן התביעה נעדר כל עילה ויריבות כלפי הנתבע 1.
3. מוסיפים הנתבעים כי כל הטענות המפורטות בתביעה מתייחסות למעשים שביצעו או שהיו רשאים לבצע ההורים כמי שזכאים לעשות ברכושם כרצונם וגם אם יש טענה של טעות או הטעיה שבוצעה על ידי הנתבע 1 כלפי מי מההורים, אין הנתבעים יכולים לתבוע בשמם. כך לגבי טענת התובעים לביטול הקצאת המניות.
4. מבקשים הנתבעים לסלק את התביעה גם בשל שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב של התובעים מכלל הנימוקים כמפורט בפרק ב לבקשה.
5. בפרק ג ביקשו הנתבעים סילוק התביעה על הסף גם כנגד הנתבעת 2 שכן צירופה להליך נועד רק להפיל לחץ פסול על בעלה, הנתבע 1.

עיקר טענות המשיב הפורמלי 1, בקצרה, לבקשה ובקשה מטעמו לסילוק התביעה על הסף:

1. המשיב הפורמלי 1, האב של התובעים והנתבע 1 (להלן: "האב") טען שיש לקבל את הבקשה של הנתבעים לסילוק התביעה על הסף ואף מטעמו הוגשה בקשה לסילוק על הסף.
2. לטענת האב, התביעה הוגשה בחוסר תום לב תוך שימוש שגוי ביודעין במונח "משיבים פורמליים".
3. האב טען כי התביעה הוגשה שלא בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "תקנות סד"א") הן מבחינה מהותית והן מבחינה צורנית.
4. לטענת האב, הצירוף של ההורים כמשיבים פורמליים ולא כנתבעים נועדה לטשטש את עילת התביעה האמיתית והיא תביעה של הילדים נגד הוריהם תוך שהם מחרחרים ריב בין האב והאם כאשר הם בעצם מנהלים הליך "קדם ירושה" בעוד ההורים עודם בחיים.
5. לטענת האב הוא לא צורף כנתבע וממילא גם אין עילת תביעה נגדו. מסביר האב כי רק לו יש, לכל היותר, עילת תביעה כנגד הנתבעים והוא אינו מעוניין בכך כך שהתובעים אינם יכולים להיכנס בנעליו ולהגיש את התביעה כפי שהוגשה.
6. האב מפנה לאופן שבו נוסחה התביעה ואף ממנה עולה כי אין כל התחייבות מפורשת ליתן לתובעים מניות בשיעורים הנטענים וגם אם יש ממש בנספחי התביעה, הרי לכל היותר מדובר בהבעת רצון ולא התחייבות של ממש.
7. האב מאשר את העברת המניות לנתבע ומסביר כי זו הייתה כוונתו, מתוך מחשבה ברורה עסקית ומתוך רצון חופשי ולא הייתה לו כוונה אחרת, על אף כל הנטען על ידי התובעים.

עיקר תגובת הנתבעים לבקשות:

1. לטענת הנתבעים יש לדחות את הבקשה תוך שהם טוענים כי הנתבע 1 הוא זה שמנהל את האב תוך הפעלת אלימות ולחץ פסול.
2. לשיטת הנתבעים אין לקבל את הבקשה שכן אין מתקיימות הנסיבות החריגות הקיצוניות המצדיקות היעתרות לבקשה. מפנים התובעים לכך שכל טענותיהם מגובות במסמכים רבים המוכיחים את זכותם ל הירשם כל אחד כבעלים של 25% מהמניות בחברה במקום הנתבע 1.
3. לשיטת התובעים, הואיל ומדובר בסעד הצהרתי, הרי אין כל מקום לקבל את הבקשה לסלק את התביעה מחמת היעדר עילה.
4. התובעים סבורים כי כל עוד ישנה מחלוקת עובדתית ונדרש בירור עובדתי, הרי אין מקום כלל לסלק את התביעה על הסף. ומעבר לכך, התביעה מלמדת על עילת תביעה נגד הנתבעים. כך למשל ההתחייבות שניתנה ביפוי כוח בלתי חוזר על ידי ההורים (נספח 10 לכתב התביעה) ניתנה קודם שהועברו מלוא המניות לידי הנתבע 1.
5. לשיטת התובעים, כל עוד יש להם זכות לסעד המבוקש, אין לסלק את התביעה. משלימים התובעים ומסבירים כי אין להם כוונה ל.דרוש פיצוי נזיקי מההורים אלא רק לקבל לידם את חלקם במניות בחברה, מניות המוחזקות בידי הנתבע 1 בנאמנות והואיל והוא זה שמונע את העברת חלקם לידם.

דיון והכרעה:

1. ביום 9.6.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים או אז השלימו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה לעניין הבקשות לסילוק על הסף.
2. בתום הדיון ביקש ב"כ התובעים לחקור את המצהירים על הבקשה לסילוק התביעה על הסף. לאחר ששמעתי את הצדדים, לא מצאתי מחלוקת עובדתית שיש לקיים בעניינה דיון חקירות ודי בהשלמת הטיעונים בעל פה, כפי שנטענו באריכות במעמד הדיון לטובת הכרעה.
3. תקנה 41 לתקנות סד"א קובעת כך:

"(א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

(1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;

(...)

(4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה"

תקנה 43 לתקנות סד"א קובעת כך:

"בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה."

1. התקנות מסמיכות את בית המשפט לסלק תביעה על הסף על בסיס העובדות הנטענות בכתב התביעה. אכן, כפי שציינו הנתבעים בתשובתם, כי ההלכה קובעת שרק במקרים קיצוניים וחריגים בית המשפט ימחק או ידחה תביעה על הסף ורק אם ברור מכוח העובדות המפורטות בכתב התביעה, אף עם יעלה בידם של התובעים להוכיח את כל טענותיהם, לא יוכלו לזכות בסעדים המבוקשים, תסולק התביעה על הסף (ראו ע"א 2582/09 הדייה גנאים נ' בית החולים רמב"ם [פורסם במאגרים משפטיים] (8.8.2010) ; ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ [פורסם במאגרים] (4/6/07); ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן, פ"ד מא(1) 577) (.

אני סבורה כי דווקא המקרה שלפני, הוא זה המצדיק היעתרות לבקשה. ואסביר.

העדר צירופה של האחות, נ. ב. א. (להלן: "נ.").

1. התובעים מבקשים לקבל סעד לפיו כל אחד מהתובעים והאחות נ. זכאים ל – 25% מהמניות בחברה. מעבר לכך שהנתבע 1 כלל לא התייצב לדיון ולא התבקש לפטור אותו מהתייצבות, האחות נ. אינה צד להליך כלל והתובעים אינם יכולים לתבוע את הסעד בשמה.
2. התובעים עותרים לסעד עבורה ואולם קבלת התביעה משמעה, העברת המניות לידם, גם אם סבורים הם שזה לטובתה. משלא צורפה האחות נ. לתביעה כבעלת דין, לא ניתן יהיה ליתן סעד עבור צד ג' ומשכך, התביעה לסעד לפיו זכאית האחות נ. ל – 25% מהמניות בחברה, נמחקת.

מחיקה נגד הנתבעת 2:

1. הנתבעת 2 צורפה לכתב התביעה כנתבעת וכפי שהסביר ב"כ התובעים בדיון, "מאחר והיא אשתו של י. (הנתבע 1, ל.א), ויכול להיות שיהיו לה טענות לענין המניות מכוח אשתו. יכול להיות שיהיה צו שמתקן את המניות ואז תבוא אשתו ותגיד סליחה זה גם שלי. אם הגב' נ. (הנתבעת 2, ל.א), תצהיר שכל צו שיינתן כלפי בעלה היא לא תטען דבר נגד פסק דין שיינתן, אני מוכן למחוק אותה מכתב התביעה."

הנה כאן מאשר ב"כ התובעים כי מדובר באפשרות תיאורטית לתביעה של הנתבעת 2 או לדרישה מטעמה שמנסים התובעים לחסום, אולם כל דרישה כאמור אינה ביריבות הישירה שבינה ובין התובעים.

1. עיון בכתב התביעה מלמד כי אין כל טענה עובדתית כלפי הנתבעת 2 ואין כל סעד רלוונטי ביחס לנתבעת 2. אם כך, לא היה כל מקום לצרפה לכתב התביעה אף אם ביקשו התובעים למנוע טענת לסעד הצהרתי במסגרת היותה של הנתבעת 2 אשת הנתבע 1. ככל שלנתבעת 2 הייתה עילת תביעה, כפי שמציין זאת ב"כ התובעים בדיון, הרי לכל היותר יש לה עילת תביעה כנגד הנתבע 1 ואולם מקום שהיה ניתן פסק דין ומתקבלת התביעה, הרי ממילא לא הייתה יכולה הנתבעת 2 לטעון דבר נגד פסק הדין ואין למה ממילא מעמד בהליך זה.
2. בנסיבות אלו, מתקבלת הבקשה למחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2.

מחיקת התביעה נגד המשיבה הפורמלית 3

1. חוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 קובע סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה ואילו תביעות תוגשנה לבית המשפט לענייני משפחה (ראו סעיף 1 לחוק).
2. התביעה הוגשה נגד 3 משיבים פורמליים ללא שנתבקש סעד מפורש נגדם. מסבירים התובעים כי צירופם נדרש לפי תקנה 26 לתקנות סד"א.
3. המשיבה הפורמלית 3, החברה, אינה בת משפחה אף אם מדובר בחברה נשוא כתב התביעה או ב"חברה משפחתית". לכל הפחות היה מקום להגיש בקשה לצירוף החברה כנתבעת לפי סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה – 1995. בקשה בעניין צירופה של החברה כנתבעת לא הוגש וממילא אין כל סעד רלוונטי בעניינה ואין היא דרושה להליך.

תביעה נגד המשיבים הפורמליים 1-2:

1. ככל שסברו התובעים כי המשיבים הפורמליים 1-2 נחוצים להליך לטובת הסעד המבוקש, הרי היה עליהם לצרפם כנתבעים. לא כך פעלו התובעים ואף נטען במפורש כי אין להם כל סעד בזיקה להורים, אין להם עילת תביעה נגדם ואין הם מעוניינים להגיש תביעה נגד מי מאותם משיבים פורמליים.
2. די היה להסתפק בכך כדי לייתר את התביעה ולמחוק את, ההורים, המשיבים 1-2 מכתב התביעה ובכך לקבל את הבקשה לסילוק התובענה על הסף נגד האב, המשיב 1 , ואולם אני מוצאת לנכון לא להסתפק בכך ולהרחיב לעניין נימוקי הבקשה של האב בהמשך וכפי שיפורט בפרק המתייחס לנתבע 1.

מחיקת התביעה נגד הנתבע 1, מחוסר עילה ובהעדר יריבות

1. התובעים מנמקים תביעתם נגד הנתבע 1 הואיל ולשיטתם הוא זה שמונע את העברת 25% מהמניות לכל אחד מהם וזאת בהתאם להתחייבות ההורים כלפיהם. כך נטען בכתב התביעה וכך חזר ב"כ התובעים בדיון שהתקיים לפני ובמענה לטענות הנתבע 1.
2. טענות הנתבע 1 לסילוק התביעה על הסף, אם מחיקה ואם דחייתה של התביעה, תבחנה בהתייחס לסעדים הנתבעים. בשלב זה של ההליך אין מקום לבחון האם העובדות שביסוד כתב התביעה תוכחנה אם לאו אלא יש לבחון האם ככל שיוכחו כל העובדות שביסוד כתב התביעה ניתן יהיה להיעתר לסעדים הנתבעים.

בסעיף 2 לעיל פירטתי את מלוא הסעדים הנתבעים וזאת על מנת שניתן יהיה לבחון את עילות התביעה כלפי הנתבע 1 והאם קבלת התביעה תאפשר את הענקת הסעדים או מי מהם.

1. מבקשים התובעים סעד הצהרתי לקבוע כי התחייבות ההורים כלפיהם תקפה ומחייבת ויש לאוכפה כך שתבוטל העברת המניות לידי הנתבע 1 ותרשמנה תחת זאת העברת המניות בחלקים שווים לכל אחד מהאחים. כתב התביעה מבוסס על התחייבות של הורי התובעים והנתבע 1 כלפי התובעים. כך לפחות נטען בכתב התביעה. בתמיכה להתחייבות זו מבקשים התובעים להציג אסמכתאות שונות כראיה והוכחה להתחייבות זו, הגם שהאב, מי שלכאורה נתן את ההתחייבות, טוען כי לא הייתה התחייבות שכזו.
2. התובעים הציגו בכתב התביעה כאמור מסמכים שונים לפיהם ההורים ייעדו להם את המניות במתנה בחלקים שווים עוד בחייהם. כך טענו כי בחודש יולי 2015 התחייבה האם לפיהם כי תדאג לפעול לטובת הענקת המניות בחלקים שווים לילדים. עוד טענו כי בחודש יוני 2017 חשפה האם בפני התובעים את צוואתה בה גילתה דעתה כי בכוונת ההורים לחלק את המניות ובחודש מרץ 2018 נטען כי ההורים חתמו על מסמך בו התחייבו להעביר את המניות כאמור. עוד נטען כי ההורים ערכו צוואה בשנת 2019 גם בה גילו דעתם ליתן את המניות בהתאם להתחייבות הנטענת.
3. עיון בכתבי הטענות ובמלוא הנספחים שהוצגו מלמד כי האם לא הייתה בעלת מניות בחברה ועל כן לא ברור כיצד זו יכלה להתחייב ליתן את מה שלא היה בידה. עסקינן בנכס חיצוני לתא המשפחתי ולא נטען על ידי האם דבר לעניין חלקה במניות החברה.
4. התובעים ביקשו להסתמך על צוואות ההורים ואולם גם באלו אין כדי לסייע בעילת התביעה נגד הנתבע 1. ראשית, ההורים עודם בחיים כך שאין בצוואות דבר כדי לסייע לתובעים להוכיח את עילת התביעה. ככל שעסקינן בהתחייבות ליתן מתנה עוד בחייהם, הרי מה לזה ולצוואות הנטענות. מעבר לכך, קבלת טענת התובעים בהסתמך על הצוואות הנטענות, משמעה לאכוף את תוכנן של הצוואות עוד בחייהם של ההורים ובכך לפגוע בחופש שלהם לצוות כאמור בסעיף 27 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה").
5. כפי שציינתי לעיל, אין בהחלטה זו עיסוק במידת ההוכחה של התחייבות ההורים ליתן במתנה את מניות החברה לארבעת ילדיהם בחלקים שווים ואין בהחלטה זו כדי לקבוע האם יש בידי התובעים היכולת להוכיח את ההתחייבות דנן כלפיהם אם לאו. החלטה זו עוסקת כאמור רק בקביעה האם וככל שתוכחנה העובדות שבבסיסי התביעה יזכו התובעים לסעדים הנתבעים מאת הנתבע 1.
6. והרי כל שנטען הוא כי ההורים התחייבו ליתן במתנה לכל אחד מהילדים חלק שווה במניות החברה. אם כך, וככל שמדובר בהתחייבות של ההורים או מי מהם כלפי התובעים או מי מהם, הרי עילת התביעה היא כנגד מי מההורים ולא כנגד הנתבע 1.
7. לכתב התביעה צורפו מסמכים שנחתמו על ידי האב לטובת הנתבע 1 לפיו מועברות המניות בחברה לידי הנתבע 1 . מסמכים אלו הוצגו על מנת להצביע על עילת התביעה כנגד הנתבע 1 כמי שמחזיק במניות החברה במלואן ומסרב להשיבן לאב על מנת שיוכל זה לעמוד בהתחייבותו כלפי בניו, התובעים, העומדים על כך שזכאים כל אחד מהם ל – 25% מהמניות של החברה. בתביעתם, מבקשים התובעים למעשה לדלג את השלב ההכרחי של תביעה כנגד האב בשל הפרת התחייבות נטענת ליתן להם מתנה. העובדה כי צד שלישי, ובמקרה דנן, אחיהם, הנתבע 1, מחזיק בנכס שמבקשים הם לקבל לידם, אין בה כדי להצביע על עילת התביעה נגד אותו צד שלישי. עילת התביעה היחידה של התובעים מסיפור התביעה היא הפרת התחייבות ליתן מתנה כאשר נותן ההתחייבות אינו נתבע כלל ואין כל כוונה לתבוע אותו, כדברי ב"כ התובעים.
8. בכתב התביעה מפרטים התובעים טענות רבות לעניין מערכת היחסים שבין הנתבע 1 ובין ההורים, בפרט מול האב. התובעים אינם מקבלים את עמדת האב כפי שבאה לידי ביטוי בכתב הגנתו או בבקשה לסילוק על הסף מטעמו כשלשיטתם, נשלט הוא על ידי אחיהם, הנתבע 1. כאן למעשה מבקשים התובעים לתבוע זכויות לכאורה של האב מול הנתבע 1 אולם כל עוד האב אינו מבקש את ביטול העברת המניות, תהא הסיבה אשר תהא ואין אני נדרשת לבחינתה כלל, אין יכולים התובעים לטעון דבר לעניין זה ולבקש את הסעד במקום אביהם.
9. אחד מן הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה היא ליתן צו עשה המורה לחברה או לנתבע לחתום על מלוא המסמכים לשם הוצאה לפועל של ההתחייבות של ההורים ואולם, אין התובעים יכולים לכפות על צד ג' שאינו צד להתחייבות כלפיהם את הסעד המבוקש. התובעים אינם יכולים בשלב זה לבקש אכיפה של ההתחייבות לקבל את המניות מאת ההורים בחלקים שווים מקום שהמניות יצאו מידי האב ונמסרו לצד ג' ואין משמעות לכך שצד ג' במקרה דנן הוא אחיהם של התובעים. מתנה היא חוזה וכך גם התחייבות לתת מתנה. אלו נשלטות הן על ידי חוק המתנה, תשכ"ה – 1968 והן על ידי דיני החוזים. בהתאם לחוק המתנה, היה על התובעים להציג הסכם בכתב ליתן מתנה, וכזה לא הוצג. עם זאת וכאמור, אין אני נדרשת לשאלה הראייתית כיצד תוכחנה העובדות שבבסיס התביעה והעיקרית שהן, ההתחייבות של האב ליתן במתנה חלקים שווים מהמניות לכל אחד מארבעת ילדיו. אולם בהתייחס לכתב התביעה שהוגש נגד הנתבע 1 ובמתכונתו הנוכחית, כל עוד לא פעל האב לביטול העברת המניות לידי הנתבע 1, ונחזה כי אין בכוונתו לעשות כך, אין התובעים יכולים לבקש את הסעד דנן במקום האב.
10. למעשה התובעים מבקשים התובעים לנהל הליכים משפטיים בין הנתבעים ובין עצמם ובין הנתבעים ובין ההורים, מי שנתבקש צירופם להליך כמשיבים פורמליים. כך מבקשים הם למצות טענות הנתבעת 2 כלפי בעלה, הנתבע 1 בשאלה הרכושית שבין בני הזוג, כך הם מבקשים לנהל הליך משפטי לפיו יקבעו זכויות האם מכוח חזקת השיתוף בנכסי האב וכך הם מבקשים לבטל הסכמים שבין האב ובין הנתבע 1.
11. בחינת המסגרת העובדתית שבכתב התביעה, האסמכתאות עליהם מבקשים להסתמך התובעים ותשובתם לבקשה לסילוק על הסף, מלמדת כי אין לתובעים כל עילת תביעה כנגד הנתבע 1 ולכל היותר עומדת להם עילת תביעה נגד האב בשל הפרת התחייבות לתת מתנה. עם זאת וכפי שנטען על ידם ולא אחת, אין בכוונתם לנהל הליך משפטי כנגד האב בשל הפרת התחייבות לתת מתנה. אף לו היה מקום לבחון את טענות התובעים בהתייחס לנתבע 1 בעילה של גרם הפרת חוזה ובכך שהוא הגורם שהביא להפרת ההתחייבות של ההורים כלפי התובעים, הרי עומדים התובעים וטוענים כי אין להם עילת תביעה נגד ההורים בשל הפרת ההתחייבות כלפיהם ובצד זאת עומד האב וטוען כי אין לו כל דרישה מהנתבע 1 להשיב לידיו את הנכסים הנתבעים – המניות של החברה – כך שלא הנתבע 1 הוא זה שהביא להפרת ההתחייבות הנטענת כלפי התובעים. אם כך, כל עוד לא נדרש הנתבע להשיב לאב את המניות ולא נטען על ידי האב כי הנתבע 1 הוא הגורם שמונע את השלמת ההתחייבות הנטענת, נותרנו לכל היותר עם עילת תביעה כנגד ההורים בשל הפרת התחייבות למתנה וכאמור, לא מבקשים התובעים לטעון דבר לכך.
12. אין ממש בטענות הנתבעים כאילו הנתבע 1 שולט באב ומנהל עבורו את ההליך המשפטי. האב בחר להגיש כתב הגנה מטעמו תוך שהוא מיוצג ואין בכך כל פסול אף אם ישנה זהות בטענות האב והנתבע 1.
13. לסיכום פרק זה, מקובלות עלי טענות הנתבע 1 כי אין בינו ובין אחיו כל יריבות ואין עילת תביעה נגדו.

סיכום:

1. מכלל האמור לעיל, מתקבלות בקשות הנתבעים ובקשת המשיב הפורמלי 1, האב, למחיקת התביעה על הסף.
2. נוכח התוצאה, בשים לב להיקף הבקשות בתיק, מורה על חיובם של התובעים ביחד ולחוד בהוצאות הנתבעים 1-2 בסך של 20,000 ₪.
3. כמו כן מורה על חיובם של התובעים ביחד ולחוד בהוצאות המשיב הפורמלי 1, האב, מר מ. ב. א. בסך של 10,000 ₪.
4. עת נדרשתי לחתימה על פסק הדין ראיתי כי הוגשה הודעת האם כי היא אינה מיוצגת עוד תוך שהיא מביעה עמדה כי לשיטתה יש לחלק את המניות בין ארבעת האחים בחלקים שווים. אין בהבעת עמדה זו כדי לשנות מהכרעתי.
5. עת האם, המשיבה הפורמלית 2 בחרה שלא להגיש כתב הגנה או להתייחס באופן ענייני לבקשות לסילוק על הסף, אין אני מורה על חיוב בהוצאותיה. כך גם אין חיוב בהוצאות המשיבה הפורמלית 3, החברה.
6. מתירה פרסום פסק הדין תוך השמטת כל הפרטים המזהים.
7. המזכירות תסגור נא את התיק.

ניתן היום, י"א תמוז תשפ"ב, 10 יולי 2022, בהעדר הצדדים.