טוען...

לפני כבוד השופט עדי הדר

המבקש:

מעיין מנדלוביץ'

נגד

המשיבה:

סיפקו אונליין בע"מ

פסק דין

לפני ביהמ"ש בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק").

בקשת האישור

  1. המבקש הגיש ביום 3.2.21 את הבקשה לאישור תובענה כייצוגית בה טען שרכש מוצרים מהמשיבה תוך שהוא חושב שהוא זוכה להנחה משמעותית, על אף שלא זכה להנחה כלל.

עוד טען, שהמשיבה, היא המשווקת והמפעילה של אתר הרכישות המקוון shoesonline בכתובת www.shoesonline.co.il המציג מגוון רחב של מוצרים למכירה, ממנו רכש המבקש. עוד טען, שחרף הוראות הדין הברורות, המגבילות את משך התקופה של "מבצע" ל- 35 יום, שלאחריו מחיר ה"מבצע" הופך למחירו הרגיל של המוצר, המשיבה מפרסמת את "מבצעיה" לפרקי זמן ארוכים הרבה יותר, ובכך בעצם מטעה את הלקוחות לגביי מחירים הנחזים כ"מבצעים" בהנחות של עשרות אחוזים, בה בעת שאין מדובר בהנחות כלל על פי הוראות הדין. עוד טען, שהמשיבה מפרסמת אותו מחיר קודם במשך חודשים ארוכים, וככל הנראה לאורך כל השנה, באופן החורג משמעותית מההגבלה של 35 הימים.

  1. עוד טען, שהמשיבה מפרה את הדין, בצורה ברורה, ומציגה ומפרסמת באופן מטעה, את המחיר הקודם של מאות מוצרים אותם היא משווקת, נוקבת במחיר קודם פיקטיבי ומנופח שלא נמכר במשך חודשים ארוכים, תוך מתן מצג שווא ומטעה של הנחות בשיעור של עשרות אחוזים, הכל במטרה להתעשר שלא כדין על חשבונם של הצרכנים. עוד טען, שנגרם חיסרון כיס מובהק ללקוחות המשיבה, חברי הקבוצה, מ- 3 סוגים שונים:

- נזק ראשון- לקוחות רבים, רכשו מוצרים, זאת רק בשל העובדה שהוצגה להם הנחה בשיעור גבוה (וכוזב) ו"לזמן מוגבל", כאשר הם לא היו מוציאים כספים אלו, או למצער היו מוציאים סכומים בהיקף נמוך יותר, במידה שהיה מוצג להם מידע נכון.

- הנזק הממוני השני- ההפרש בין הסכום אשר שילמו בגין המוצר שרכשו, ובין הסכום לאחר הפחתת שיעור ההנחה המובטח.

- הנזק השלישי- לקוחות רבים רכשו מוצר יקר באופן יחסי רק בשל ההטעיה הצרכנית, שגרמה להם לחשוב שהם קיבלו הנחה בשיעור משמעותי.

  1. עוד טען, כי נגרם לחברי הקבוצה נזק בלתי ממוני בשל שני ראשי נזק:

- פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה לאור חוסר האפשרות לקבל החלטה מושכלת אם לרכוש את המוצרים אצל המשיבה או בכלל.

- פיצוי בגין חוסר נוחות, עגמת נפש, תסכול ואכזבה, עקב כך שגילו שהקנייה שביצעו נבעה בשל מניפולציה של המשיבה. ראש נזק זה, הסביר, נובע מראש הנזק הראשון של הפגיעה באוטונומיה.

  1. עוד טען, שהנזק הממוני שנגרם לה הוא בסך של 118 ₪, כשסכום זה משקף את מחיר המוצרים שרכש, שהוא לא היה רוכש אלמלא ה"מבצע" של המשיבה. לחילופין, הנזק הממוני שנגרם לו הוא בסך 35.5 ₪ המשקף את ההפרש בין הסכום אותו שילם עבור המוצרים שרכש (118 ₪), ובין סכום זה לאחר הפחתת שיעורי ההנחה המובטח (30% הנחה בממוצע). המבקש העריך את הנזק הבלתי ממוני שנגרם לו בסך של 20 ₪.
  2. עוד טען, שחישוב הנזק לצורך בקשה זו, שנערך על דרך האומדנא בחישוב זהיר ושמרני- עומד על כ- 2.5 מיליון ₪ לחברי הקבוצה (ואף למעלה מכך)., בהתאם לפירוט שלהלן:

-לכל חבר קבוצה נגרם נזק של כ- 100 ₪ בממוצע. המשיבה מפעילה אתר פופולרי במרשתת המוכר מאות מוצרים, אשר רובם ככולם מוצגים עם מחיר קודם פיקטיבי ומנופח, כך שברי שהוטעו ונפגעו עשרות אלפי לקוחו לאורך 7 השנים האחרונות. לפיכך, טען, ברור כי הנזק הקבוצתי מגיע כדי 2.5 מיליון ₪, ואף למעלה מכך.

  1. המבקש עתר להגדיר את חברי הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה כדלקמן: "כלל לקוחות המשיבה, שהוטעו ביחס למחירם הרגיל (או הקודם) של מוצרי המשיבה אשר נמכרו במכירה מיוחדת ("מבצע"), במהלך 7 השנים האחרונות ועד למועד אישור הבקשה כתובענה ייצוגית".

בקשת הסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית

  1. לאחר שניתנו למשיבה מספר ארכות להגשת תשובה, לצורך השלמת הליך המו"מ בין הצדדים, הגישו הצדדים ביום 21.7.21 בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת האישור. ביהמ"ש הורה למבקש להגיש לתיק את בקשת ההסתלקות שהוגשה בת"צ 28594-05-19.

החלטת ביהמ"ש בבקשת ההסתלקות

  1. ביהמ"ש קבע ביום 13.7.21 שהיחס בין גובה ההטבה ובין שכר הטרחה המבוקש, מחייב לנמק מדוע לא יוגש הסדר פשרה באופן שיהיה פיקוח של היועמ"ש לממשלה והציבור. כמו כן, ביהמ"ש ציין שבכוונתו למנות רו"ח מטעמו שיפקח על יישום מתן ההטבה, בין אם במסגרת הסתלקות מתוגמלת ובין במסגרת הסדר פשרה.

הודעת הצדדים בהתאם להחלטת

  1. הצדדים הודיעו כי עומדים על הבקשה ולכן ביהמ"ש הורה ביום 8.8.21 להמציא הבקשה והחלטת ביהמ"ש הקודמת לתגובת היועמ"ש לממשלה.

תגובת המדינה ביחס להודעת ההסתלקות

  1. הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים וברשות להגנת הצרכן הגישו ביום 19.10.21 את עמדתם ביחס לבקשת ההסתלקות, ולא מצאו מקום להביע עמדה לחיוב או לשלילה ביחס לבקשת ההסתלקות. יחד עם זאת, הם מצאו להביע עמדתם ביחס לפסיקת שכר הטרחה והגמול המוצג במסגרת בקשת ההסתלקות, וכן, לבקשה לפטור מהמחצית השנייה של האגרה. לעמדתם, יש להורות על דחיית הבקשות בעניינים אלו.

תשובת המבקש

  1. המבקש הגיש ביום 7.11.21 תשובתו לתגובת היועמ"ש לממשלה, וטען שלנוכח הערות ביהמ"ש ועמדת היועמ"ש והעדר יכולת להגיע למתווה מוסכם עם המשיבה, יש להורות על המשך הדיון בתיק וקביעת מועד להגשת תשובת המשיבה.

הסכם הפשרה ועיקריו

  1. לאחר שניתנו לצדדים מספר ארכות, הם הגישו ביום 19.1.22 הסכם פשרה ובקשה למתן הוראות על-פיו. במסגרת הסכם הפשרה הסכימו הצדדים, שהמשיבה תעניק ללקוחותיה העתידיים הטבה כספית בסך של 268,000 ₪ בתנאים שיפורטו בהמשך.
  2. הצדדים ביקשו, שקבוצת התובעים שעליה יחול הסכם הפשרה תהיה: "כלל לקוחותיה של המשיבה אשר רכשו באתר האינטרנט שלה מוצרים, אשר הוצגו או נמכרו, 'במכירה מיוחדת', במהלך שבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור ועד למועד אישור הסכם הפשרה על- ידי בית המשפט הנכבד".
  3. לטענת הצדדים, מאחר והמשיבה מצהירה שקיים קושי ממשי לאתר את חברי הקבוצה, הוסכם בין הצדדים, שההטבה תוענק ללקוחות המשיבה העתידיים, וזאת בהתאם להצהרת המשיבה לפיה אחוז ניכר מלקוחותיה הם ממילא לקוחות חוזרים.
  4. עוד הסכימו הצדדים, שהמשיבה תחדול, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע, מהצגת המחירים כפי שנעשתה עד כה באתר.
  5. הצדדים המליצו על מינוי רו"ח חיצוני של המשיבה כמפקח על יישום מתן ההטבה.
  6. הצדדים הסכימו למתן גמול למבקש בסך כולל של 4,000 ₪ ושכ"ט בא כוחו בסך כולל של 63,000 ₪ בתוספת מע"מ. כאשר הגמול ו- 70% משכר הטרחה ישולמו למבקש ולבא כוחו, תוך 30 ימים מהמועד הקובע ואילו את היתרה, לא יאוחר מחלוף 30 ימים לאחר הגשת הדוח הסופי מטעם המפקח לבית המשפט בדבר סיום יישום מתן ההטבה על ידי המשיבה בהתאם לקבוע בהסכם הפשרה.
  7. הצדדים ביקשו לפטור אותם מתשלום חלקה השני של האגרה.

הדיון הראשון

  1. הדיון הראשון התקיים ביום 27.2.22. ביהמ"ש זימן הצדדים לדיון בהסדר הפשרה שהוגש על ידם. ביהמ"ש העיר הערותיו ביחס להסדר הפשרה בנושא של זהות רו"ח יפקח על יישום ההסדר ואופן חלוקת שכ"ט בא כוח המבקש. הצדדים התבקשו להגיש נוסח מתוקן. כמו כן, ביהמ"ש קבע שלאחר הדיון ייתן החלטה לגבי אופן הפרסום.

החלטה בדבר פרסום הסדר הפשרה

  1. ביהמ"ש קבע לאחר הדיון כי הגיע למסקנה כי אין מקום לדחות ההסדר על הסף, ונתן הנחיות ביחס לפרסום הסדר הפשרה, והמצאת עותק מכתבי הטענות ליועמ"ש לממשלה.

הודעת הצדדים ביחס להערות ביהמ"ש

  1. הצדדים הגישו ביום 6.3.22 הודעה, אליה צירפו נוסח מתוקן, בו קיבלו את הערות ביהמ"ש, כך שהסכם הפשרה יתוקן באופן שבו חלף מינוי משרד רו"ח החיצוני של המשיבה כמפקח על יישום הסכם הפשרה, תמונה רו"ח חמוטל כהן. כמו כן הסכימו, כי מועדי התשלום של שכ"ט ישונו, באופן שמחציתו תשולם לבאי כח המבקש, רק לאחר השלמת יישומו של הסכם הפשרה על ידי המשיבה.

פרסום הבקשה לאישור הסדר הפשרה

  1. הצדדים הגישו ביום 22.3.22 הודעה לפיה ביצעו את הנחיות ביהמ"ש ופרסמו הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה.

עמדת היועמ"ש

  1. היועמ"ש לממשלה הגיש ביום 19.5.22 עמדתו, בה צוין שהגורמים המקצועיים במשרד המשפטים וברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן לא מצאו לנכון להתנגד לאישור הסדר הפשרה.

יחד עם זאת, היועמ"ש מצא להתנגד לבקשת הצדדים לפטור אותם מתשלום חלקה השני של האגרה, בנימוק שהשיקולים שנטענו על ידי הצדדים כבר הובאו למעשה בחשבון וגולמו בקביעתו הערכית של מחוקק המשנה המתבטאת בהסדר הייחודי- נקודתי המצוי בתקנה 7א(א)(3) לתקנות, אשר אינו מסתפק לצורך מתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה אלא ב "טעמים מיוחדים שיירשמו", והתחשבות בנימוקי פשרה כללים פעם נוספת בשלב הנוכחי, ללא טעמים מיוחדים שיירשמו, מביאה להפרת האיזון שראה מחוקק המשנה להתקין.

הדיון השני

  1. הדיון השני התקיים ביום 1.6.22. מכיוון שלא הוגשו התנגדויות ולא התייצב מתנגד, ביהמ"ש קבע שפסק הדין יינתן ויפורסם.

דיון והכרעה

  1. עד למועד מתן פסק דין זה, לא הוגשה לתיק ביהמ"ש בקשה לצאת מן הקבוצה מטעם מי מחבריה ו/או התנגדות להסדר הפשרה. לאחר עיון בטענות הצדדים, ביהמ"ש מאשר את הסדר הפשרה. זאת, מכיוון שביהמ"ש קובע שההסדר, בנסיבות העניין, ראוי, הוגן וסביר וסיום ההליך בהסדר פשרה היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת נשוא הליך זה.

ביהמ"ש מצא כי ההסדר שגובש נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית.

פיצוי לחברי הקבוצה

  1. המשיבה תעניק ללקוחותיה העתידיים הטבה כספית בסך של 268,000 ₪ בהתאם לאמור להלן:
  • תחילת מתן ההטבה תיעשה בתוך 14 ימי עסקים לאחר המועד הקובע, ובמהלך 6 החודשים שלאחר מכן.
  • ההטבה תינתן ללקוחות המשיבה באמצעות הפחתה של 20 ₪ מהמחיר הסופי בקופה, וזאת עבור כל סל מוצרים שרוכש לקוח, ללא הגבלת סכום מינימום.
  • הפחתת המחיר תיערך באופן אוטומטי בעת עריכת חשבון והיא תוצג ללקוחות המשיבה בחשבון הסופי בלבד.
  • הפחתת המחיר לא תוצג כמבצע או כהטבה שמעניקה המשיבה ללקוחותיה אלא ככזו הניתנת במסגרת הסכם הפשרה, והיא תינתן ברציפות ועד שההטבה תמוצה במלואה.
  • ככל שבחלוף תקופת מתן ההטבה לא תמוצה ההטבה במלואה, תוארך תקופת מתן ההטבה בתקופה נוספת בת 3 חודשים, כאשר בתומה, ככל שלא תמוצה ההטבה במלואה, תועבר היתרה כתרומה לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד אשר הוקמה מכוח חוק תובענות ייצוגיות.
  • המשיבה לא תעלה מחירים של מוצריה לאור ההטבה המוענקת.

מינוי רו"ח כמפקח על יישום הסדר

  1. ביהמ"ש מורה על מינויה של רו"ח גב' חמוטל כהן, כמפקחת על יישום מתן ההטבה, כמפורט להלן:
  • המפקחת תבחן את יישום מתן ההטבה על ידי המשיבה בהתאם לקבוע בהסכם הפשרה.
  • המשיבה תעמיד לרשות המפקחת כל מידע וכל מסמך שיידרשו על-ידה לצורך ביצוע תפקידה, וכן, תיידע אותה, מעת לעת או לפי דרישתה, לגבי ההתקדמות ביישום מתן ההטבה.
  • עם סיום בדיקתה תגיש המפקחת דו"ח סופי לביהמ"ש ובו יפורטו תוצאות בדיקותיה, וזאת תוך 14 ימים ממועד סיום "תקופת מתן ההטבה", ובמידת הצורך גם בתוך 14 ימים ממועד סיום "התקופה הנוספת".
  • המפקחת תהא רשאית להגיש דוחו"ת ביניים לביהמ"ש בבקשות למתן הוראות, ככל שיהא בכך צורך.
  1. המשיבה תישא בשכ"ט המפקחת.

מינוי בודק

  1. במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה, הצדדים עתרו לפטור אותם ממינוי בודק.
  2. ביהמ"ש קובע שנסיבות העניין, אכן מצדיקות היעתרות להסכמת הצדדים, שכן אין כל צורך, בנסיבות העניין, למנות בודק, וכאמור לעיל, מונתה רו"ח חמוטל כהן אשר אמורה לפקח על יישום מתן ההטבה.

גמול ושכר טרחה

  1. כאמור, הצדדים הסכימו, שהמשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 4,000 ₪.
  2. כמו כן, הצדדים הסכימו ששכר טרחת בא כוח המבקש יעמוד על סך כולל של 63,000 ₪ בתוספת מע"מ, כאשר מחצית הסכום ישולם לא יאוחר מחלוף 30 ימים לאחר הגשת הדו"ח הסופי מטעם רו"ח לביהמ"ש בדבר סיום יישום מתן ההטבה על ידי המשיבה.
  3. ביהמ"ש מוצא, שבנסיבות העניין, הסכומים סבירים, ראויים והוגנים, ובהתאם מאשר הסכומים המוצעים ומאשר אופן חלוקת שכ"ט בא כוח המבקש על פי הנוסח המתוקן של הבקשה.

פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה

  1. הצדדים ביקשו לפטור המשיבה מתשלום המחצית השנייה של האגרה. היועמ"ש העיר בעניין זה שאין די בהגעה להסדר לצורך הצדקת קיום טעם מיוחד כנדרש בתקנה 7א(א)(4)(ב), לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 על מנת ליהנות מפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. הצדדים טענו בדיון, שישנה פסיקה ענפה של בתי המשפט לפטור מהחלק השני של האגרה ואפילו בהליכים מתקדמים יותר היה פטור מאגרה והפנו למספר הליכים בעניין.
  2. ביהמ"ש מפנה לניתוח של הסוגיה שערך בת"צ 2749-05-21 ערמון נ' טבסקו החזקות בע"מ ואח' (פורסם בנבו) (להלן: "עניין ערמון"). ביהמ"ש קבע באותו עניין כי התמשכות ההליך שמצריכה טרחה רבה יותר מצד המבקש, אמורה להיזקף לזכות המבקש לעניין גמול ושכר טרחה, אך פועלת לחובתו לעניין פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה. תשלום האגרה בא לענות על עניינו של הציבור כי ניהול הליך יישא בחובו תשלום אגרה שכן הציבור מממן חלק מעלויות ההליך. לכן, ככל שמושקעים משאבים רבים יותר של זמן שיפוטי, לא רק שאין מקום לפטור, לכאורה היה מקום לחייב בתשלום אגרה גבוהה יותר ככל שהדין היה מתיר.
  3. ביהמ"ש ציין כי הוא ער לפסיקה הסותרת בבתי המשפט המחוזיים בעניין מתן פטור מתשלום המחצית השנייה במקרה של הסתלקות. ביהמ"ש קבע כי הוא הולך בתלם של העמדה הדוגלת במתן חשיבות לעובדה כי לא נשמעו ראיות כטעם מיוחד המצדיק מתן הפטור. לעניין זה הפנה לפסק הדין של כבוד השופט כבוב בת"צ 46164-05-20 דלל נ' החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין (פורסם בנבו). ביהמ"ש הוסיף וציין כי פרט למחלוקת בין העמדות השונות בבית המשפט המחוזי, יש להביא בחשבון ההבדלים בין הליך אחד למשנהו, אף כאשר בשני ההליכים לא נשמעו ראיות. ביהמ"ש ערך הבחנה בין הליך אחר בו נתן פטור מלא שכן לא הוגשה תשובה ולא התקיים ולו דיון אחד ובין ההליך בעניין ערמון. ביהמ"ש קבע כי אין להחיל אותה תוצאה. לכן, קבע בעניין ערמון כי הפתרון המידתי הוא מתן פטור חלקי בלבד בגובה מחצית המחצית השנייה של האגרה, כדי לעודד צדדים, כאשר יש מקום לכך, להגיע להסכמות מהירות ככל האפשר באופן שייתר הקדשת זמן שיפוטי לטובת מחלוקות בהן אין אפשרות, ואולי גם אין מקום, להגיע להסכמות.
  4. ביהמ"ש ציין בעניין ערמון כי הדין בעניין מתן פטור בגין המחצית השנייה של האגרה טרם הוכרע ע"י ביהמ"ש העליון ולכן אין תימה שהוא עדיין בהתהוות. עוד קבע כי גם אם יתעלם משיקולי צדק, ויניח שהוא לא הגיע לתוצאה המיטבית בהכרעות קודמות, אין בכך כדי להצדיק שימור עמדה שבדיעבד יש לקבוע כי אינה מיטבית מבחינת שקלול הערכים המתנגשים.
  5. בעניין ערמון, המשיבה טענה שאין למנות רק ההליכים שהתקיימו, אלא גם ההליכים שנחסכו אילו ביהמ"ש היה שומע התובענה הייצוגית, ככל שהיה מאשר התובענה כייצוגית. ביהמ"ש קבע שטענה זו יפה לגבי כל בקשה לאישור שסולקה. לענייננו, ובשונה מעניין ערמון, בו אושרה בקשה להסתלקות מתוגמלת שאינה מביאה למעשה בי דין, ביהמ"ש מאשר הסדר פשרה שיוצר מעשה בי דין ומכאן שיש להביא בחשבון הזמן שנחסך בהליכים אחרים.
  6. בשים לב שבהליך זה התקיימו רק שני דיונים, לא הוגשה תשובה, לא נשמעו ראיות, ואושר הסדר פשרה, ביהמ"ש קובע כי התקיים הטעם המיוחד המצדיק פטור מלא מתשלום אגרת מחצית שנייה.

סוף דבר

  1. ביהמ"ש מאשר את הסדר הפשרה, ונותן לו תוקף של פסק דין. ביהמ"ש פוטר מתשלום המחצית השנייה של האגרה.
  2. על הצדדים לפרסם הודעה בדבר מתן פסק דין זה המאשר את הסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(א)(4) לחוק. הפרסום ייעשה בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל.
  3. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות וזאת בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק.

ניתן היום, ח' סיוון תשפ"ב, 07 יוני 2022, בהעדר הצדדים.