בפני | כבוד השופטת יפעת שקדי שץ | |
תובעת | פלונית ת"ז -------- | |
ע"י ב"כ עו"ד עמוס צדיקה נגד | ||
נתבע | אלמוני ת"ז ------- | |
ע"י ב"כ עו"ד אייל שוויקה פסק דין | ||
פסק דין זה מכריע במחלוקות בין הצדדים בשני הליכים שהגישה האישה נגד האיש: תלה"מ 51510-10-19- תביעת מזונות ומדור ("תביעת המזונות") ותלה"מ 51546-10-19- תביעה בענין הקטינים ("התביעה בענין הקטינים").
הצדדים יכונו בפסק הדין תובעת ונתבע; אישה ואיש או האֵם והאב, על פי הענין.
רקע כללי; שלבי ניהול ההליכים המשפטיים והתייחסות להחלטות מהותיות.
בהחלטה האמורה התבקשו הצדדים להגיש מסמכים עדכניים הדרושים לשם בחינת מצבם הכלכלי של הצדדים.
האיש הגיש מסמכים עדכניים הנוגעים למצבו הכלכלי ביום 22.10.2022 והאישה הגישה מסמכיה ביום 24.10.2022.
התביעה בענין הקטינים
טענות התובעת
משכך ביקשה האֵם בתביעתה, כי תקבע שהותם של הקטינים עם האב באמצע השבוע ביום שני ומידי סוף שבוע שני החל מיום חמישי ועד ליום ראשון. במסגרת התצהיר ביקשה האֵם כי זמני השהות עם האב יהיו באמצע השבוע בימי ראשון ושלישי ומידי סוף שבוע שני לסירוגין מיום שישי ועד ליום ראשון.
טענות הנתבע
החלוקה שהוצעה נועדה על מנת ליצור מרווחי שהות סבירים ולא רחוקים עם כל אחד מהצדדים.
תסקירי עו"ס לסדרי דין ואימוץ ההמלצות
העו"ס נפגשה עם הצדדים; ערכה ביקורי בית; צפתה באינטראקציה עם שני ההורים; פגשה את הקטינים ועיינה בדו"חות של גורמי חינוך. העו"ס התרשמה, כי מדובר ב"שני הורים מיטיבים, האוהבים את ילדיהם, ערים לצרכיהם הרגשיים והפיזיים ומעורבים בחייהם. ניכר כי קיימת שונות בסגנון הורות של כל אחד מההורים ולכל אחד מההורים תרומה ייחודית ומשמעותית לקטינים. שני ההורים מתנהלים מתוך אחריות הורית משותפת ומקפידים לקיים לו"ז ושגרת חיים המתחשבת ותואמת את צרכי הקטינים. ניכר כי שני ההורים מעריכים את מקומו המשמעותי של ההורה האחר בעולמם של הקטינים, מגלים נכונות לגמישות ויכולת לתקשר באופן מכבד וענייני מתוך ראית טובת הקטינים. שני ההורים מקיימים קשר קרוב עם משפחות המוצא המהוות מקור עזרה ותמיכה להורים ולקטינים, ניכר כי הקטינים נתרמים מקשרים עם משפחות המוצא של שני ההורים".
העו"ס הוסיפה ופרטה, כי להתרשמותה "נראה כי שני הקטינים קשורים, זקוקים וראויים לשני ההורים ונראה כי אין מניעה לאפשר זמני שהות מקסימליים, עד כמה שניתן לאור המצב המשפחתי החדש שנוצר, לשני הקטינים עם שני ההורים המטיבים עבורם. דבר זה יאפשר מרחב לקשר מיטיב בין הקטינים לשני ההורים ועשוי להביא לרוגע מסוים במערכת המשפחתית".
על כן, בהתבסס על התרשמותה וניתוח הדברים המליצה העו"ס על משמורת משותפת באופן שבו הקטינים ישהו עם האיש בימים ראשון ושלישי; עם האֵם בימים שני ורביעי והשהות ביום חמישי תחולק לסירוגין בהתאם לשהות בסוף השבוע.
דיון והכרעה
בעמ"ש (חיפה) 1472-02-17 נ.כ. נ' א.כ. (31.8.2017) קבע בית המשפט מספר תנאים מוקדמים להחלת הסדר של משמורת פיזית משותפת וקבע, כך:
"הפסיקה קבעה מספר תנאים מוקדמים להחלת הסדר משמורת פיזית משותפת כגון: מסוגלות הורית טובה או דומה של שני ההורים; מעורבות משמעותית של כל אחד מההורים בחיי הילד; קיומו של קשר תקין בין כל אחד מההורים לבין הילד; מקום מגורים סמוך ותפיסת הילד את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם; שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם; רצון הילד. הרשימה שפורטה לעיל אינה רשימה סגורה..."
בתמ"ש (קריות) 10440/07 פלונית נ' פלוני (28.9.2008) נקבע, כך:
"המשמורת המשותפת היא דרך המלך. מקום בו ניתן להותיר על כנה אחריות הורית משותפת, ממקום של שיוויון, אכפתיות ומעורבות שווה, על אף הפירוד הזוגי, מן הראוי לעודד ולהתיר זאת".
בתמ"ש (קריות) 17120/07 פלונית נ' פלוני (22.8.2010) נקבע, כי "מקום בו קיימת מסוגלות הורית נאותה, מקום בו ניסיון העבר מלמד על חלוקת נטל הגידול והטיפול ומקום בו קיים רצון להמשיך לחלוק בעול הטיפול תהא המשמורת המשותפת 'דרך המלך'. ודוק אלו הם המקרים אשר ממילא הסדרי הביקור יהיו רחבים וחלוקת הזמן תהיה חציונית או קרובה לכך. לטעמי בברירה בין כותרת כזו או אחרת, יש להעדיף את ברירת המשמורת המשותפת, על מנת למנוע את תחושת ה'הפקעה' או תחושת ה'הפסד'. מקום בו קיימים התנאים לעיל, יש להעביר נטל שלילת ההסדר המשותף לשכמו של הטוען נגד".
אציין, כי שני ההורים התייחסו בצורה ברורה מפורשת וחיובית למקום המשמעותי של ההורה השני בחיי הקטינים.
כאשר נשאלה האֵם מהי הבעייתיות שמעוררת חלוקת הזמנים הקיימת (בהתאם להחלטה מיום 17.6.2021) השיבה, כי "כרגע זמני השהות מתנהלים בסדר, 7-7. הייתי רוצה להיות עם הילדים יותר". (עמ' 17, ש' 12).
אם כן, למעשה, בעדותה לא היה בפי האֵם טיעון סדור וענייני המצדיק קביעת זמני שהות רחבים לאֵם על חשבון האב. אציין, כי גם בתגובה שהגישה האֵם לתסקיר ולתסקיר המשלים לא הוצגה הצדקה מספקת לחריגה מהמלצות התסקיר ביחס לקביעת זמני שהות שווים.
הטיעון ביחס להיעדרותו המרובה של האב מהבית ושעות העבודה הארוכות לא הוכח כמו גם הטענה, כי הוספת ימי שהיה נוספים לאב פירושה הגדלת השהות של הקטינים עם הוריו. האב ואביו של האב לא נחקרו בענין זה ומעדותו של אביו של האב משתמע, כי האב נעזר בו, בהקשר של הקטינים, באופן לא קבוע (עמ' 22, ש' 3-1). אציין, כי מנספח ג' לתצהיר האב עולה גמישות בשעות העבודה וכן התייחסות מפורשת ל"משמורת משותפת" בדיווח הנוכחות.
עוד אציין, כי האב עמד בתצהירו על השינויים שביצע בעבודה בכדי לאפשר את חלוקת הזמנים השווה ואת הנוכחות הפיזית בכדי לקיים זמן הורות משמעותי וכי האב לא נחקר בענין זה.
בהקשר זה אוסיף ואציין, כי לא שוכנעתי מטענת האֵם בדבר התעקשות האב על זמני השהות אך בשל הרצון לצמצם או להימנע מתשלום המזונות שכן הדברים אינם עולים מההתנהלות הכללית, מהמחויבות שמתוארת בתסקיר ונלמדת מהפעולות שבוצעו על ידי האב לצמצום היקף עבודתו ואף לא מהפער בין זמני השהות שנהגו בהסכמה לבין זמני השהות עליהם עמד האב.
תביעת המזונות
טענות התובעת
צרכיו של ב' מסתכמים בסכום חודשי של 3,180 ש"ח, כאשר סכום זה כולל ציוד לבית הספר, משחקים, דמי כיס, ביגוד והנעלה, צהרון, חומרי ניקוי וכלכלה שוטפת (אציין, כי בכתב התביעה נטען, כי צרכיו מסתכמים בסך של 3,475 ש"ח כאשר הפער הוא שינוי בדרישה עבור שמרטפית בכתב התביעה לעומת השתתפות בצהרון בתצהיר).
בנוסף נטען, כי ב' משתתף בחוג קרמיקה ונעזר בשיעורים פרטיים וכי יש לחלק את ההוצאות בשיעור כאמור.
עוד טענה האישה, כי יש לחייב את האיש בהשתתפות בעלות הסעות הקטינים מהמסגרת החינוכית הביתה.
טענות הנתבע
עוד נטען, כי ההוצאות שתוארו בהקשר של החזקת המדור אינן משקפות את ההוצאות בפועל. כך, נטענו סכומים בכפל עבור חומרי ניקוי; נטענו סכומים גבוהים עבור שמרטפית כאשר מדובר בהיקף שעות רחב וכן סכומים מופרזים עבור ביגוד.
בהקשר זה הוסיף האיש וטען, כי הוא נושא בעלות משחקים, בילויים ופנאי עבור הקטינים.
דיון והכרעה
הכלל המשפטי - מזונות
כאמור, האישה טענה, כי הסכום הדרוש לא' לשם סיפוק כל צרכיו הוא סך כולל של 3,210 ש"ח והסכום הדרוש לב' לשם סיפוק כל צרכיו הוא סך כולל של 3,180 ש"ח.
אקדים ואומר, כי בנסיבות בהן מדובר בחלוקת זמני שהות שווה ובקטינים בני 12 שנים וכ- 10 שנים איני סבורה שיש לכלול הוצאות שמרטפות בסך כולל של 1,160 ש"ח במסגרת מזונות ולא מדובר בצורך הכרחי של קטין ודאי לא הוצאה שיש לחלוק בין הצדדים שעה שמדובר בזמני שהות שווים.
כראיה להיקף הצרכים הנטען צירפה האישה לתצהירה פירוט עסקאות שבוצעו בכרטיסי אשראי (נספח ג' לתצהיר).
מעיון בראיות יש קושי לקבוע, כי הסכום הנתבע מבוסס כנדרש וספק אם סכום כולל של 2,400 ש"ח עבור כלכלה וחומרי ניקוי משקף את היקף צרכי הקטינים בהקשר זה.
משך שנים רבות התייחסה הפסיקה לדמי מזונות הכרחיים שאינם טעונים הוכחה, עבור ילד אחד, בסך של 1,350-1,400 ש"ח לחודש (למשל - תלה"מ (חדרה) 42487-03-18 פלוני נ' אלמונית (17.3.2019)).
בעמ"ש 51056-09-20 מ.א נ' י.מ (23.3.2021) נפסק כי קיים הבדל בין קטין המחלק את זמנו בין שני בתים שאז הוערכו מזונותיו בפסיקה בשיעור הנע בין 2,250 ש"ח ל - 2,400 ש"ח לחודש, לבין מזונותיו של קטין המתגורר בעיקרו בבית אחד ומקיים זמני שהות מוגבלים ביותר עם ההורה האחר שאז הוערכו מזונותיו בשיעורים הנעים בין 1,600 ש"ח ל - 1,900 ש"ח לחודש (ראו בהקשר זה גם עמ"ש (חי') 56000-10-18 פלוני נ' פלונית (31.1.2019); ועמ"ש (מרכז) 45565-07-20 א.פ נ' ק.פ. (18.2.2021)).
למעט התייחסות למצב רפואי של ב' אשר עשוי לגרור הוצאות נוספות והתייחסות כללית לקושי לימודי (בהיבט של שיעורים פרטיים) לא הוצגו עובדות המלמדות על כך שמי מהקטינים בעל צרכים החורגים מהמקובל באופן המצדיק הערכת הסכומים בשונה מהנהוג.
עם זאת, מעדותם של הצדדים ניתן ללמוד על רמת חיים גבוהה בשני הבתים (עמ' 15, ש' 24-11; עמ' 19, ש' 4-1; עמ' 20, ש' 30-25)
כאמור, מאחר ואחד הפרמטרים שיש להביא בחשבון בפסיקת מזונות בעקבות בע"מ 919/15 הוא האופן בו מתחלקים זמני השהות, יש להבחין בין צרכים תלויי שהות שלצורך קביעתם יש לבחון כמה זמן שוהים הקטינים אצל כל אחד מההורים לבין צרכים שאינם תלויי שהות שלצורך קביעתם יש לבחון רק את יחס ההכנסות בין הצדדים.
לאחר עיון בכל התיעוד הרלבנטי ובכלל כך תדפיסי חשבון בנק; תיעוד עסקאות אשראי; בהסתמך על עדויות הצדדים ביחס להיקף ההוצאות (ההפניות לעיל) ובהתבסס על אמות המידה הקבועות בפסיקה אני מעריכה את סך צרכי הקטינים התלויים בשהות בסכום כולל של 4,200 ש"ח (מחצית הסכום, סך של 2,100 ש"ח, לכל ילד).
בנוסף, לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים ביחס לרכישות שנעשו ונעשות עבור הקטינים ותיאור צרכיהם, אני קובעת סך של 700 ש"ח לכל אחד מהקטינים (סה"כ סך של 1,400 ש"ח) עבור הוצאות שאינן תלויות שהות (כאשר בסכום זה שקלתי סך הוצאות מוערך, בהסתמך על נתוני הצדדים, עבור ביגוד, הנעלה, הצטיידות לחוגים ולפעילות תנועות נוער, תספורות וטלפון).
אבהיר, כי התרשמתי כי הקטינים חיים ברמת חיים גבוהה ומהעדויות עולה, כי צרכיהם סופקו ביד רחבה.
כך, סך כל צרכי כל אחד מהקטינים - 2,800 ש"ח.
מובהר, כי הסכום הכולל מביא בחשבון כלכלה, מזון והיגיינה, ביגוד והנעלה, בילויים ופנאי, ביטוח בריאות, נסיעות והוצאות דלק. בכך נאמדו כמעט כל הוצאותיהם של הקטינים לרבות הוצאות שאינן בגדר צרכים הכרחיים (לרבות הוצאות הנסיעה עליהן עמדה האישה).
הוצאות האישה:
מעיון בדפי החשבון שהוגשו ביום 24.10.2021 עולה, כי האישה נושאת בהחזר הלוואת משכנתא בסך חודשי של כ-1,520 ש"ח; מעיון בדפי החשבון ובנספח ה' לתצהיר תשלום חודשי עבור חשמל בסך של כ- 400 ש"ח; הוצאות תקשורת בסך 177 ש"ח; מים וארנונה כ - 550 ש"ח (צורפו קבלות בודדות ולא אותרה פעולה בכרטיס אשראי או בדפי החשבון שאפשר לקשר במישרין לתשלומי מועצה כך שמדובר בהערכה על יסוד מה שצורף).
על כן, כאשר נלקחים בחשבון ההוצאות שהוכחו ומוערך הסכום הנוסף שנדרש לאחזקה שוטפת אני מעריכה את היקף הוצאות המדור ואחזקתו בסך כולל של 3,000 ש"ח.
אם כן, חלקם של הקטינים בהוצאות המדור והמדור בבית האישה הוא 1,200 ש"ח.
הוצאות האיש:
לתצהיר האיש צורף הסכם הלוואה שנחתם ביום 6.7.2020 וממנו עולה, כי הוריו של האיש הלוו לו סך של 1,365,000 ש"ח וכי האיש התחייב להשיב את ההלוואה בתשלומים שווים ורצופים על סך של 7,000 ש"ח החל מיום 5.9.2020.
אביו של האיש, מר מ' הצהיר, כי בעצה אחת עם רעייתו החליט להלוות לאיש את הסכום האמור.
מדפי החשבון שצרף האיש עולה, כי קיימת הוראת קבע בסכום האמור וכי החשבון מחויב מידי חודש בסכום התואם את הסכום הנקוב בהסכם.
האיש נחקר בענין זה ובעדותו עמד על סכום ההלוואה ועל שיעור ההחזר החודשי (עמ' 19, ש' 15 - עמ' 20 ש' 12). גם אביו של האיש עמד בעדותו על סכום ההלוואה ושיעור ההחזר והסביר, כי שיעור ההחזר נקבע לפי הסכום הדרוש לו ולרעייתו למחייתם (עמ' 23, ש' 24-11).
מקובלת עליי טענת האיש לגבי הסכום בו הוא נושא בפועל מידי חודש בגין המדור, והדברים הוכחו באמצעות ההסכם, עדותו של האיש ועדות אביו. עם זאת, המשך המגורים בבית בו חיו הצדדים לא היה מחויב. החלטתו של האיש לרכוש את זכויות האישה בנכס משיקוליו שלו אינה יכולה להוביל להתחשבות בשיעור החזר ההלוואה כהוצאות מדור סבירות. גם ההחלטה ללוות את הסכום מהוריו ולהשיב בתשלומים חודשיים בסכום גבוה יחסית (לעומת פרישת החזר ההלוואה על פרק זמן ארוך יותר) אינה יכולה להוביל לקביעה שתתחשב בסכום החזר ההלוואה במלואו כסכום המדור.
גם האיש בעדותו, בהגינות, ציין זאת, והסביר, כי יכול היה לרכוש דירה זולה באופן משמעותי, אולם בחר לשאת בנטל הכלכלי בכדי לאפשר לילדים להמשיך ולהתגורר בבית המגורים (עמ' 19, ש' 35-26; ועמ' 20, ש' 12).
על כן, בהסתמך על עדותו של האיש (עמ' 20, ש' 9); כאשר הדברים נבחנים באמת מידה של סבירות ומידתיות, אני מעמידה את הוצאות המדור של האיש על סך של 2,000 ש"ח.
בהתבסס על עדותו של האיש בדבר סכום הארנונה (עמ' 20, ש' 16), עדותו בדבר היקף ההוצאות החודשי (עמ' 21, ש' 21-8) ועיון בתדפיסי החשבון אני מעריכה את הוצאות אחזקת המדור בסך של 1,750 ש"ח.
כך, סך הוצאות המדור והחזקתו הן 3,750 ש"ח.
חלקם של הקטינים במדור והחזקת המדור בבית האיש הוא 1,500 ש"ח.
הכנסות האישה:
מעיון בתלושי השכר שהגישה האישה לתקופה של שנה (ספטמבר 2020 - ספטמבר 2021, ללא התחשבות בחודש יולי 2021) עולה, כי שכרה הממוצע (כאשר החישוב הוא בהפחתת ניכויי חובה ופנסיה) הוא סך של כ - 13,000 ש"ח.
יצוין, כי האישה אישה בעדותה, כי במהלך התקופה עלה שכרה (עמ' 13, ש' 16 ו-ש' 31).
בנוסף, קצבת הילדים בסך של 242 ש"ח משולמת לחשבון האישה וכן מענקי ביטוח לאומי (כך למשל בחודש אוגוסט שולם סך של 2,042 ש"ח).
בנוסף, בחודש יולי 2021 שולם לה מענק חד פעמי בסך של 30,000 ש"ח. מעדותה של האישה עלה, כי מדובר במענה חד פעמי בשל מכירת החברה בה היא מועסקת (עמ' 13, ש' 12).
איני סבורה שיש להביא סכום זה בחשבון כהכנסה קבועה שניתן להסתמך עליה בקביעת שיעור הכנסתה הקבוע של האישה. ההתייחסות לתקבול זה תהיה כאל הטבה חד פעמית, כך שהדבר נשקל במסגרת הערכת סך מקורותיה הכספיים אך לא כנתון שישפיע על קביעת שיעור הכנסה שוטפת.
הכנסות האיש:
מעיון בתלושי השכר שהגיש האיש (אוקטובר 2020 - ספטמבר 2021) עולה, כי שכרו הממוצע (כאשר החישוב הוא בהפחתת ניכויי חובה ופנסיה) הוא סך של כ - 15,500 ש"ח.
מעיון בתדפיסי חשבון הבנק שלו עולה, כי אין לו הכנסה קבועה נוספת לבד משכר עבודה.
איני מקבלת את טענות האישה, כי יש להביא בחשבון סיוע כלכלי שקיבל או מקבל האיש מהוריו שעה שלא הוכח, כי ממועד הפרידה מוענק סיוע קבוע ושעה שלא הוצגה ראיה המוכיחה תקבולים קבועים או העברה כספית שניתן לקשור לטענה זו.
בבואו לקבוע את יחס ההשתכרות של הצדדים לצורך שיעור חיובם במזונות הקטינים, על בית המשפט להתייחס גם להכנסה הפנויה של כל אחד מהם להבדיל מהכנסתם הכוללת (עמ"ש (מרכז) 45565-07-20 א.פ נ' ק.פ (18.2.2021)).
לאחר ששקלתי את שיעור ההכנסות ביחס להיקף ההוצאות ותוך התחשבות בהכנסה הפנויה של כל צד (כאשר בהיבט זה נלקחות בחשבון התחייבויות כספיות קבועות בשיעור סביר ומידתי, כך שלא התחשבתי במלוא החזרי ההלוואה של האיש אלא בשיעור של 2,000 ש"ח בלבד) אני קובעת, כי יחס ההכנסות בין הצדדים זניח.
כאמור, זמני השהות של הקטינים עם הוריהם נקבעו באופן שווה.
חישוב דמי המזונות
"קודם שאפנה לדיון במקרים שבפנינו, אסכם את העקרונות שאמורים לחול, לשיטתי, בכל הנוגע לנשיאה בחיובי מזונות במשמורת משותפת לילדים בגילאי 6-15:
(א) במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים (לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות).
(ב) ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל, יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה). לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו חשבון בנק משותף של ההורים, הכול לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית על-פה הנסיבות המשפחתיות. בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר בית המשפט לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.
(ג) ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.
(ד) כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים".
"במשמורת משותפת נדרש ניהול "מרכזי" של הוצאות הילדים שאינן חלק מההוצאות המשפחתיות השוטפות. מהו המנגנון היישומי שיכול לאפשר להורים לנהל את הוצאות הילדים באופן שימקסם את טובתם ויהיה פרקטי ונוח גם מבחינתם, ללא צורך בשיתוף פעולה צמוד על בסיס יומיומי? אין מקום להכתיב פתרון אחד שאין בלתו, אלא להבהיר מה אמורים להיות מאפייניו של מנגנון זה: עליו להיות פשוט ליישום ולא לחייב מידה רבה של שיתוף פעולה יומיומי בין ההורים. מנגנון יעיל שניתן להעלות על הדעת הוא מינויו של אחד מההורים כ"הורה מרכז" אשר יקבל לידיו בראשית החודש מחצית מסכום המזונות המיועד עבור ההוצאות שאינן בגין הפעילות היומיומית השוטפת דהיינו המזונות המיועדים לצרכים האחרים (ביגוד, ספרים, טיפול רפואי לא צפוי ועוד). סכום זה יוערך בכל מקרה על-ידי בית המשפט, בהתאם לגילאי הילדים ולצרכיהם. ההורה המרכז ינהל חשבון הוצאות זה ויוציא את הכספים במתכונת שתבטיח תיאום ואיזון בין מכלול הצרכים של הקטינים. מנגנון זה מיישם תובנה פשוטה לפיה ניהול כספי של הוצאות במסגרת תקציב מוגבל חייב להיעשות על בסיס תכנון ותיאום... ומיהו ההורה אשר ייבחר כ"הורה המרכז"? התשובה לכך צריכה להיגזר מטובתם של הילדים ומעקרון השוויון. מן ההיבט של טובת הילדים, אמור לשמש בתפקיד זה ההורה המתאים ביותר לתפקיד, על בסיס הניסיון המצטבר ביחס להתנהגותם, לכישוריהם ולאורח החיים המשפחתי. באותם מקרים שבהם שני ההורים הם מיטיבים ומוכשרים לכך, סביר להניח כי ההורה שריכז את מרבית הטיפול בילדים (למשל, דאג לרכישת ביגוד לילדים, לצריכת שירותי רפואה, לאספקה של עזרי לימוד לבתי הספר) יהיה גם ההורה שירכז את הטיפול באספקטים אלה לאחר הגירושין..."
אשר להוצאות שאינן תלויות שהות פורט באותו ענין, כי "ראוי לקבוע, כברירת מחדל, ניהול מרכזי של ההוצאות שאינן נוגעות לקיום יומיומי על ידי "הורה מרכז" אשר יקבל לידיו תשלום עבור הוצאות אלה והם יוערכו על ידי בית המשפט במסגרת פסק הדין ויועברו מההורה האחר לידי המרכז בהתאם לחלק היחסי של ההורה האחר בהכנסות".
אשר לזהותו של ההורה המרכזי נקבע, ככלל, כי יקבע מי ששימוש כמטפל העיקרי של הקטינים טרם הפרידה אולם נקבע שיקול דעת רחב לבית המשפט בענין זה.
בהסתמך על אמות המידה הקבועות בפסיקה כאמור, איני סבורה שיש להורות על העברת סכומים בין הצדדים בכדי ליצור איזון בנשיאה בהוצאות הקטינים, בשים לב לנסיבות כמפורט בכל הנוגע להוצאות עבור צרכים תלויי שהות.
על כן, בהתבסס על עדויות הצדדים ביחס למעורבותה של האֵם ותפקודה ברכישת ביגוד הנעלה וציוד לקטינים, אני ממנה את האֵם כ"הורה מרכז" אשר תקבל לידיה מידי האב עד ליום 10 לכל חודש עבור החודש השוטף מחצית מסכום המזונות המיועד עבור הוצאות שאינן בגין פעילות יומיומית שוטפת ואינן תלויות במגורים ובשהות, כלומר סכומים המיועדים לצרכים אחרים (ביגוד, ספרים, הנעלה, קוסמטיקה, טלפון, תספורת וכו') בסך של 700 ש"ח לחודש (סכום זה מהווה מחצית הסכום שנקבע כהוצאות שאינן תלויות שהות עבור שני הקטינים ובכך משקף את חלקו של האב בהיבט זה).
האֵם תנהל חשבון הוצאות זה ותוציא את הכספים במתכונת שתבטיח תיאום ואיזון בין מכלול הצרכים של הקטינים.
קניות שיבוצעו על ידי האֵם תוך שימוש בסכום שיועד לסיפוק צרכי הקטינים שאינם תלויי שהות ישמשו את הקטינים בשני הבתים (כך, ביגוד, הנעלה, ציוד לחוגים וכו'). עם זאת, על אף האמור, בביצוע הקניות תיקח האֵם בחשבון את הצורך בכפל של חלק מהציוד (כמו בגדי שינה וכו').
לאחר הדיון שהתקיים בפניי, איני סבורה שפתיחת חשבון בנק יעודי אליו יפקידו ההורים את חלקם בהוצאות הנוספות מתאים למשפחה שלפניי לאור התרשמותי מהדינמיקה ביניהם ובכדי למנוע מצבים של מחלוקות שיובילו לעימותים.
העברת הסכום האמור לידי האֵם תאפשר לאֵם לכלכל את הרכישות של ציוד הקטינים, לרכז את הרכישות מבלי שנפגעת זכותו של האב והכל - לטובת הקטינים ובאופן שמקטין את הסיכוי לעימותים סביב הוצאות הקטינים וחלוקת הנטל בהקשר זה.
החיוב בסכום זה הינו עד גיל 18 או עד סיום התיכון או עד מועד הגיוס לצה"ל או לשרות לאומי לפי המאוחר לגבי כל אחד ואחד מהקטינים.
בזמן השרות הצבאי (סדיר) או השרות הלאומי ישלם האב בגין כל אחד מהקטינים שליש מסכום המזונות ששולם עבורו ערב גיוסו ובכל מקרה לא ישולם סכום כלשהו אחרי גיל 21, גם אם ידחה השירות או לא יתקיים מסיבה כלשהיא.
הסכומים המפורט לעיל צמוד למדד הידוע היום, ויעודכן אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב למפרע.
הצדדים ישאו בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך חריגות עד לגיל 18 של כל אחד מהקטינים.
תשלומים אלה יבוצעו כנגד קבלות או אישורים, ובמקרה של מחלוקת בדבר נחיצות ההוצאה יכריע גורם מקצועי רלוונטי.
אני מתירה את פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים.
ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"ב, 21 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
