בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
|
|
|
עמ"ש 52415-01-21 א. נ' ס.
תיק חיצוני: |
|
לפני הרכב כבוד השופטים:
סארי ג'יוסי [אב"ד] חננאל שרעבי ניצן סילמן
|
||
בעניין: |
עיזבון המנוחה מ. ז"ל |
|
המערערים |
.1 א. .2 ב. .3 ג. .4 ד.
ע"י ב"כ עוה"ד א. צפת ואח' |
|
נגד
|
||
המשיבים |
.1 ס. .2 ע. .3 פ.
ע"י ב"כ עוה"ד ג. ישראלי
|
|
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ענבל קצב-קרן) מיום 31.12.2020 בתיקי ת"ע 2652-09-17, 2619-09-17, 2606-09-17.
פסק-דין |
|
בפנינו ערעור על פסק-דינו של בית משפט לעניני משפחה בחיפה (כב' השופטת ע. קצב-קרן) בתיקי ת"ע 2652-09-17, 2619-09-17, 2606-09-17, מיום 31.12.2020, במסגרתם נקבע, כי צוואת המנוחה מיום 14.09.2009 תקפה והורה על קיומה, לאחר שדחה הן ההתנגדות שהגישו המערערים, והן את בקשתם לקיים את צוואת המנוחה מיום 04.12.1995.
הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלו:
המנוחה מ. ז"ל (להלן: "המנוחה") הלכה לבית עולמה ביום 28.04.2017, בהיותה אלמנה והותירה אחריה שבעה ילדים - בעלי-הדין בענייננו.
המנוחה ערכה שתי צוואות: האחת, צוואה נוטריונית מיום 14.09.2009 (להלן: "הצוואה הנוטריונית"), במסגרתה ציוותה את מלוא רכושה לשלושה מן הילדים (להלן: "המשיבים"), והדירה לארבעה ילדים אחרים (להלן: "המערערים").
הצוואה השניה, מיום 04.12.1995, היא צוואה בעדים, הדדית עם בעלה המנוח, ז"ל (להלן: "הצוואה ההדדית" ו"המנוח"). על-פי צוואה זו, ובשים-לב לעובדה, כי המנוח נפטר לפניה, זוכים שבעת ילדיה בחלקים שווים בעיזבון המנוחה שירשה בחייה בהתאם לצוואה ההדדית את עיזבון המנוח.
המנוח נפטר ביום 03.07.2009, ומשביקשה המנוחה לקיים את חלקו בצוואה ההדדית, התנגדו המערערים לבקשתה למתן צו-קיום. ביום 19.08.2012 ניתן פסק-הדין במסגרתו נקבע, כי דין ההתנגדות להידחות וכפועל יוצא התקבלה בקשת המנוחה לקיום הצוואה.
במסגרת ההליך מושא הערעור שבפנינו, הוגשה בקשת המשיבים לקיים את הצוואה הנוטריונית מיום 14.09.2009. בנוסף הוגשה התנגדות המערערים לקיים צוואה זו ובקשתם לקיים את הצוואה ההדדית מיום 14.12.1995.
במסגרת פסק-הדין קמא נקבע, כי מעדות הנוטריון, עו"ד ליסון, אכן עלה שנפלו פגמים בעריכת הצוואה הנוטריונית, והנוטריון לא הכחישם והוא נתן להם הסברים, ולפיכך ציין בית משפט קמא, כי הדבר תרם לאמינות עדותו.
עוד קבע בית משפט קמא, כי הפגם העיקרי והמשמעותי ביותר היה היעדרה של תעודה רפואית, שעה שהנוטריון ידע, כי המנוחה הסתייעה בכיסא גלגלים במשך כשנתיים לפני עריכת הצוואה הנוטריונית. יחד עם זאת, בית משפט קמא התרשם שהמנוחה הייתה צלולה לחלוטין באותה העת, ולפיכך קבע, כי יש להפוך את נטל ההוכחה באופן שעל המשיבים המבקשים לקיים את הצוואה הנוטריונית להוכיח את גמירות-דעתה של המנוחה בעת החתימה על הצוואה, ואת כשירותה לצוות.
עוד ובנוסף נקבע, כי, בהתאם לעדות הנוטריון שערך את הצוואה הנוטריונית, וטרם עריכתה של זו, מסרה לו המנוחה את רצונותיה והצוואה "נאמרה בפני רשות".
בית משפט קמא מינה את ד"ר בן חיון כמומחית מטעמו (להלן: "המומחית") על-מנת שזו תבחן את מצבה הקוגניטיבי וכושרה של המנוחה לערוך את הצוואה. בית משפט קמא דחה הן את בקשת המערערים לפסול את חוות-דעתה של המומחית, והן את בקשתם ליתן לה משקל ראייתי נמוך, וקבע, "המנוחה הייתה כשירה לערוך את צוואתה, הן במועד בו פגשה את הנוטריון ומסרה לו בעל פה את רצונותיה והן במועד חתימתה על צוואתה. מחווה"ד וכן מפסק דינה של כב' הש' אלון אף עולה, כי המנוחה לא איבדה את יכולתיה הקוגנטיביות גם זמן ניכר לאחר עריכת הצוואה (אם בכלל)" (כך במקור).
עוד ובנוסף נקבע, כי "מכאן כי למנוחה היו ידיעות בשפה העברית. יתכן כי לא שלטה בה כראוי, אך משום כך, הקריא והסביר לה הנוטריון את תוכן צוואתה (כפי עדותו שלא נסתרה)".
באשר לטענות בדבר השפעה בלתי-הוגנת ומעורבות בעריכת הצוואות, נקבע, כי מן התשתית הראייתית עולה, כי סיועם של המשיבים למנוחה לא יצר אצלה תלות בהם, וכי המנוחה לא "בודדה" ולא נותקו קשריה עם אחרים.
בית משפט קמא קבע, כי לא התקיימה השפעה בלתי-הוגנת ולא הייתה מעורבות מצד מי מן המשיבים בעריכת צוואת המנוחה, וכי הצוואה הנוטריונית משקפת את רצונה האמיתי והחופשי של המנוחה.
בנוגע לצוואה ההדדית נקבע, כי על-פי הוראותיה כל אחד מן המנוחים יכול היה לשנות או לבטל את צוואתו, כפי שעשתה המנוחה.
המערערים מיאנו לקבל את תוצאת פסק-הדין, וערעורם מונח בפנינו.
בהחלטה מיום 06.07.2021, קבענו, כי הואיל והצדדים הסכימו להצעת ההרכב, לפיה ימנה בית משפט זה מומחה מטעמו לבחינת כשירותה של המנוחה לצוות, לאחר שהמומחית נחשפה לחוות-דעת פרטית שערכה ד"ר איזבלה גרינברג מטעם המשיבים, ובמקביל יעמדו לכל אחד מן הצדדים כלל הטיעונים שבאמתחתו, לא מצאנו מקום לפרט את כלל טענות הצדדים, לרבות הטיעונים שבהודעת-הערעור, בעיקרי הטיעון של הצדדים, ובדיון שהתקיים בפנינו ביום 21.06.2021.
בנוסף נקבע בפסקה 6 להחלטה האמורה, כהאי לישנא:
"על יסוד כל האמור לעיל, אנו ממנים את פרופ' כרמל ערמון, מומחה לנוירולוגיה, מרח' ויצמן 14, תל-אביב יפו, טל' 072-330-5214 (להלן: "המומחה") על-מנת שיחווה דעתו בשאלה כשרותה של המנוחה לצוות במועד עריכת הצוואה הנוטריונית, ביום 14.09.2009, במצוות סע' 26 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, היינו, כי היא ניתנה באותו מועד מתוך רצונה והבנתה כשידעה להבחין בטיבה של צוואה, והיו לה הכוחות הקוגניטיביים הדרושים לכך.
וביתר פירוט:
א. האם למנוחה הייתה מודעות לביצוע פעולת עריכת צוואה; האם הייתה בדעה צלולה והיה ביכולתה לפרש את המציאות הסובבת אותה;
ב. האם למנוחה הייתה המודעות וההבנה להשלכות ולתוצאות של מסמך הצוואה;
ג. האם המנוחה הייתה מודעת להיקף הרכוש שבבעלותה ולזהות יורשיה".
ובהמשך, בפסקה 7 נקבע, כי:
"הצדדים יהיו רשאים לשגר אל המומחה שאלות הבהרה וכן לזמנו, לפי הצורך, לחקירה נגדית על חוות-דעתו".
ביום 04.05.2022, התקבלה חוות-דעתו של פרופ' כרמל ערמון, וממנה עולה בתמצית, כי "גב' מ' לא הייתה מסוגלת להיכנס לנבכי המשמעויות של צוואה, להעריך באופן מהותי את משמעותו של היקף רכושה, ולא הייתה לה תובנה מלאה לגבי המשמעות של קבלת החלטה כזאת או אחרת" (עמ' 23 לחוות-הדעת, סעיף 4(א)), וכן "אני סבור שגב' מ' לא הייתה כשירה לשקול ולבחור כאדם חופשי ובעל דעה צלולה בין אפשרויות שונות והשלכותיהן...." (עמ' 24 לחוות-הדעת, סעיף 8).
על יסוד כל האמור לעיל, ונוכח המפורט בחוות-דעתו של פרופ' כרמל ערמון, ובשים-לב להחלטת הרכב זה, מיום 06.07.2021, לרבות האפשרות לפיה ישגרו הצדדים למומחה שאלות הבהרה וכן יבקשו לזמנו לחקירה, אנו מורים על החזרת התיק לבית משפט קמא על-מנת שיכריע בסוגיות שבמחלוקת. יודגש, כי לכל אחד מן הצדדים עומדות כלל הטענות שבאמתחתו, ואלו תיבחנה במסגרת הכרעתו של בית משפט קמא.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
עירבון שהופקד יוחזר למפקידו, באמצעות ב"כ.
מותר לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים אחרים.
ניתן היום ח' בסיוון תשפ"ב, 7 יוני 2022 בהעדר הצדדים.
|
|
|
|
|
ס. ג'יוסי, שופט [אב"ד] |
|
ח. שרעבי, שופט |
|
נ. סילמן, שופט |
5 מתוך 5